PAGE
12
ועדת הכנסת
20/12/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 317>
מישיבת ועדת הכנסת
יום חמישי, ז' בטבת התשע"ג (20 בדצמבר 2012), שעה 12:15

<1. תיקון החלטת ועדת הכנסת בדבר ישיבות הוועדות בפגרה, בעניין שתי הצעות החוק האמורות בסעיף 2 להלן.>

1.
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון), התשע"ג-2012.
2.
הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)(תיקון מס' 5) (הארכת תוקף הוראות שעה), התשע"ג-2012>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר

אורי אורבך

זאב אלקין

אופיר אקוניס

נסים זאב

אכרם חסון

אברהם מיכאלי

דוד רותם

>
דיאנה מגנאג'י - יועצת שר התקשורת, משרד התקשורת

אבי בלשניקוב - יו"ר הדירקטוריון, ערוץ 10

גילה ורד - עו"ד, הרשות השנייה

ארבל אסטרחן; אתי בנדלר

אתי בן יוסף

אתי אפלבוים
<1. תיקון החלטת ועדת הכנסת בדבר ישיבות הוועדות בפגרה, בעניין שתי הצעות החוק האמורות בסעיף 2 להלן.>

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת.

כבר בפתח הדברים אומר שאנחנו נדרשים לקוורום כדי לקיים כאן הצבעה על בקשת הפטור ולכן אני מחכה שיהיה לנו קוורום עד השלב שבו נצטרך להצביע, כי בלעדי הקוורום הזה אי-אפשר לקיים הצבעה.

רבותיי, אני עובר לנושא הראשון שעל סדר היום שאיננו מצריך קוורום והוא תיקון החלטת ועדת הכנסת בדבר ישיבות הוועדה בפגרה , בעניין שתי הצעות החוק האמורות בסעיף ב' להלן.
ארבל, בבקשה.

כזכור, לפני היציאה לפגרת הבחירות קיבלה ועדת הכנסת החלטה בעניין כינוס הוועדות בפגרה. היא קבעה שישיבות הוועדות בפגרה יכולות להתכנס רק לפי בקשת הממשלה או ועדת ההסכמות וזה עניין שאנחנו לא נוגעים בו כעת.

עוד נקבע באותה החלטה, שצריכה להימסר הודעה לחברי הוועדה לפחות 4 ימים לפני מועד הדיון. מוצע עכשיו לקבל תיקון קל להחלטה הזאת, לפי הצעת יו"ר הכנסת, ולקבוע שלגבי שני החוקים שמדברים עליהם כעת, שעוסקים בהארכת שידורי ערוץ 10 ושידורי החדשות המקומיות, ניתן יהיה לקיים דיון גם אם ההזמנה נמסרה לחברי הוועדה 3 ימים מראש ולא 4 ימים מראש. זאת לאור לחץ הזמנים, שתכף ידברו עליו בהקשר של הפטור שקשור להצעות האלה.

לפיכך, הנוסח שמוצע לקבוע, הוא שאפשר יהיה לקיים בתקופת הפגרה ישיבת ועדה שעניינה חקיקה בנושא הארכת שידורי ערוץ 10 ושידורי החדשות המקומיות, אף אם ההזמנה נמסרה לחברי הוועדה 3 ימים לפני מועד הישיבה. לעניין זה יבואו במניין יום ההזמנה ויום קיום הישיבה, שזה היה קבוע גם בהחלטה המקורית. זה חל גם לגבי הזמנות שכבר נשלחו לישיבת ועדה.
עוד מוצע לקבוע שלאור העובדה שישיבות הוועדה בעניינים האלה צפויות להתקיים ביום שבו יש מליאה לאישור החקיקה, ככל שיידרשו ישיבות נוספות באותו נושא בו ביום – למשל, אם תיטען טענת נושא חדש לגבי הצעות החוק האלה או יהיה דיון ברביזיה, אפשר יהיה לעשות זאת ובלבד שההזמנה תימסר לחברי הוועדה לפחות 30 דקות לפני כינוס הוועדה.

הערות לעניין הזה.

למה לא לבטל את ההוראה הזאת? אנחנו מתקרבים לבחירות ואם יש כינוסים דחופים נכנס את הכנסת מתי שצריך. לא צריך 4 ימים מראש. אני בעד שזה יעשה לגבי החוק הזה אבל אנחנו לא יכולים כל שבוע לשנות החלטות. נשנה את ההחלטה של ה-4 ימים. אדוני היו"ר, די הגבלנו את עצמנו ולא צריך לעשות זאת בחודש הקרוב.

אדוני היושב ראש, אפילו לפני קבלת התורה הסתפקו ב-3 ימים. אם זה כל-כך דחוף ובהול כולנו נרתמים בחפץ לב, כי כן ציוונו המלך.

לא לעיתים קרובות יש לי חילוקי דעות עם הייעוץ המשפטי של הוועדה אבל הפעם יש לי חילוקי דעות. אני לא חושב שזה תיקון קל. אני חושב שזה עניין מאוד מהותי. אני אומר לכם בגילוי לב שלו היתה נשמעת התנגדות לעניין הזה, אני חושב שהיה קושי גדול מאוד לקיים פרוצדורה כזאת.

זאת לא הצעה שלנו, זאת הצעה של יו"ר הכנסת.

אני יודע. מלכתחילה נקבע הסדר של 4 ימים וזה לא במקרה, כדי שלא תהיינה הפתעות. אם אנשים אינם כי זאת פגרה, הם יוכלו להגיע וכן הלאה. אני חושב שעל הדבר הזה היה צריך לשמור מכל משמר. נוצר כאן מצב של בהילות מצד אחד ושל היעדר התנגדות, מצד שני. ישנה תמיכה חוצת מחנות לקדם את המהלך הזה באופן מהיר ולהספיק לסיים אותו. כמובן שהנושא של תיקון ההחלטה פורסם בסדר היום.
משכך, ורק משום העובדה שלא נשמעה שום התנגדות לעניין הזה, אני מציע שנקבל את ההחלטה הזאת, בהסתייגות מאוד ברורה שאין בזה משום תקדים. אני מודיע כאן באופן ברור ביותר, שאם יהיה מצב של התנגדות למהלך כזה, אני בוודאי חושב שזה צריך להילקח בחשבון ואסור בשום אופן שאישור כזה יהיה אוטומטי וייחשב כתקדים מכאן ולהבא.
מי בעד התיקון של ההחלטה כפי שהוקראה עכל-ידי ארבל, בכפוף ובשים לב להסתייגות או להבהרה כפי שמסרתי אותה.

אתה רוצה להצביע בנפרד אל ההסתייגות שלך?

זאת לא הסתייגות, זאת הבהרה.

מי בעד תיקון ההחלטה כמפורט בסעיף א'?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצבעה פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים – אושר.

1.
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון), התשע"ג-2012.>

אני עובר לנושא הבא: בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות בכל הקריאות:

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון), התשע"ג-2012 והצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)(תיקון מס' 5) (הארכת תוקף הוראות שעה), התשע"ג-2012.
דיאנה מגנאג'י ממשרד התקשורת, בבקשה.

אנחנו מבקשים היום מוועדת הכנסת פטור מחובת הנחה לעניין הצעת החוק שבאה להסדיר - - -

בשלושת הקריאות?

אם היושב יסכים, אז כמובן בשלושת הקריאות.
הבקשה היא להצעת החוק שנועדה להסדיר את עניינו של ערוץ 10. הזיכיון מסתיים בעוד כשבועיים ולכן הדחיפות של הבקשה.

האם יש צורך לקיים ישיבה לקריאה שנייה ושלישית? בגלל דוחק הזמן, אולי שזה יהיה ברצף.

אנחנו מאשרים עכשיו פטור לכל שלושת הקריאות.

אני יודע, אבל צריך לקיים דיון.

הדיון יהיה בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה ואח"כ יחזור למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

תאמרי אולי משהו לגבי התוכן.

הזיכיון של ערוץ 10 מסתיים בעוד כשבועיים.

אגב, הדיון המהותי הוא בוועדת הכלכלה. תבוא לוועדה ותשאל שאלות. גם לי יש שאלות.

איזה דיון מהותי?

יש פה רק נציג אחד של האופוזיציה. איפה כל קריאות השבר של חברי וחברות האופוזיציה שבכל בית ספר, בכל קמפוס, בכלי התקשורת, זועקים שהממשלה לא מצילה. כשנדרש דיון רציני ומהותי ועבודה פרלמנטרית, הם לא נמצאים פה. איפה הם?

הם סומכים על הקואליציה.

טוב שהציבור סומך על הקואליציה.

נציגי קדימה תמיד מגיעים. אתם לא מגיעים.

דווקא לא דיברתי על קדימה.

קדימה מגיעה.

החלק של תעמולת הבחירות הסתיים.

הצעת החוק נועדה להסדיר את התנאים, בעיקר את התנאים הכספיים. מדובר על דמי זיכיון ותמלוגים והחובות הדחויים של הערוץ פלוס חובות תוכן, על-מנת שתהיה תהיה דחייה של הזיכיון לעוד כשנתיים והערוץ יוכל להגיש בקשה לאחר מכן לעבור לרישיון.

מה המשמעות של הדבר הזה? יש לו משמעות כספית?

מטרת החוק כמובן מתבססת על הסדר לוקר. הסדר לוקר קבע תנאים מסוימים. עיקרי התנאים הם כאלה: התשלום של כל החובות השוטפים שהערוץ יצטרך לעמוד בהם.
הנתונים הכספיים ידונו בוועדה. יש זירה נכונה שבהם יציגו את כל הדברים. התנאים הבסיסיים אומרים כך: דחייה של החובות הדחויים באמצעות הלוואה של המדינה. תשלום של דמי זיכיון ותמלוגים שוטפים שהערוץ יצטרך לעמוד בהם. דחיה של חובות התוכן. הדחיה הזאת היא גם דחיה שמאפשרת לערוצים האחרים, קשת ורשת, גם ליהנות ממנה. המעבר של חברת החדשות של ערוץ 10 עד ספטמבר 2013 לירושלים.

בצד ההצעות האלה, יש הצעות שגם יקלו גם על מי שיבקש רישיונות וירצה לשדר מעבר לשלושת גופי השידור האלה?

בזמנו השר הגיש הצעת חוק - - -

אני מדבר בהצעת הזאת.

בהצעה הזאת אני לא בקיאה.

אין קשר, אדוני. הצעת חוק הרישיונות היא חוק בספר החוקים. מי שרוצה לבקש רישיון, יכול לבקש.

חבר הכנסת אקוניס, לא סתם אני שואל את השאלה. ברור לגמרי שאם אנחנו רוצים לייצר שוק פלורליסטי, הרעיון צריך להיות כזה שאם הגענו למסקנה שאנחנו נותנים הקלות לאלה שיש להם היום זיכיונות, במקביל צריך לתת גם הקלות, מעבר למה שדרשנו קודם מבחינת הרישיונות, אם הגענו למסקנה שכל השוק לא מסוגל להתיישר על הסטנדרט שקבענו קודם. זה נראה לי אלמנטרי. אחרת אנחנו מנציחים את הכוחות הקיימים וחוסמים את השוק מפני כניסה של כוחות חדשים.

בכנסת היוצאת הנושא הוסדר כי יש היום אפשרות להגיש בקשה.

נכון, אבל אני שואל על תנאי הבקשה.

רישיון מאפשר הרבה יותר פלורליזם והרבה יותר תחרות כי התנאים הם יותר קלים. השוק אמור להתברך - - -

כמה גורמים מתעניינים והגישו בקשות לרישיון? אף אחד.

הפונים יגישו בקשות לרשות השנייה.

אני מדבר מעבר לשחקנים הקיימים. אף אחד לא הגיש. המסקנה היא שתנאי הרישיון הם כנראה יותר מיד דרקוניים, כמו שלמדנו שתנאי הזיכיון היו יותר מידי דרקוניים. אם באים לכאן לתקן את זה - - -

אני חוששת שלא זה העניין.

זה תמיד כך, זיכיון זה רק המלצה ולא משהו שמחייב.

הרישיון נועד ל-15 שנה. זה מאפשר תנאים תחרותיים הרבה יותר גדולים ושחקנים חדשים צפויים להיכנס, אנחנו מאמינים בזה. אולי השוק היום קצת פחות מאפשר זאת אבל עם הזמן - בכל מקרה זה נמצא על המדף ומי שירצה יוכל להגיש בקשה.

או שאין מספיק משקיעים שישקיעו מכספם.

אין אחד.

אין אחד, אדוני היושב הראש אבל קבוצת משקיעים מתקבצת – אגב, אני חושב שזה דבר שצריך לקרות פה כדי להרחיב את השיח הציבורי בישראל. עבדנו על החוק הזה כמעט שנתיים בוועדת הכלכלה. נמצאת פה היועצת המשפטית. בילינו לילות ארוכים בחדר הסמוך כדי להביא את הדבר הזה ולצערי אף אחד לא ביקש.

זה לא לצערי. זה סימן שאנחנו לא דאגו לייצר חוק שיהיה מספיק אטרקטיבי. אני חושב, אני לא יודע.

הצעת החוק דנן, לא עוסקת בכלל בשינוי תנאי הרישיון להפעלת שידורי טלוויזיה.

לכן אני שואל למה?

כי ודאי שאת זה - - -

אתי, על זה לא את צריכה לענות, הם צריכים.

הם לא מציעים ולא עוסקים בזה וזה לא רלוונטי בכלל. הצעת החוק דנן עוסקת באחת משלושת בעלות הזיכיון לשידורי טלוויזיה מסחריים, קרי, ישראל היום, הידועה כערוץ 10, ישראל 10. היא עוסקת גם בהקלה מסוימת של תנאי הזיכיון בערוץ 2, רשת וקשת.
בזה עוסקת הצעת החוק. אחרי מאמצים הצלחנו לקבל את נוסחה אתמול ולפרסם אותה באתר ועדת הכלכלה כדי שהציבור הרחב, כולל חברי הכנסת, גם אם מעוניינים לתת פטור מחובת הנחה, יוכלו לדעת במה הצעת החוק עוסקת.

התקשורת היום מפרסמת שהצעת החוק עומדת לקבל איזה טוויסט במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה. ניסיתי לעמת את הידיעה הזאת עם עמיתים שלי במשרד התקשורת וברשות השנייה. מסתבר שעובדות הממשלה המסורות בתחום הזה יושבות ושוקדות עכשיו על ניסוח שינויים ותוספות להצעת החוק.

מה שמבקשים עכשיו זה פטור מחובת הנחה בשלושת הקריאות להצעת חוק שהכנסת מתבקשת לדון בה למרות התקופה שבה אנחנו נמצאים, קרי, ערב בחירות, כי אחרת ערוץ 10 לא יוכל להמשיך לשדר. כנראה, בהזדמנות חגיגית זאת, מבקשים לתת פטור מחובת הנחיה, למשהו שאנחנו לא יודעים כרגע מה הוא, כי זה לא כלול בהצעת החוק שהועברה לוועדה ולתת פטור גם בקריאה השנייה והשלישית.

אם עמדתי תישמע, ספק בעיניי אם ראוי לתת פטור מהקריאה השנייה והשלישית בשלב זה כשהוועדה לא יכולה לדעת למה היא נדרשת לתת פטור. להתחיל את הדיונים בקריאה הראשונה בוודאי שיש מקום.

סומכים על הממשלה.

אני מציעה לחברי הוועדה הנכבדה לשקול אם זה ראוי בשלב זה כרגע, בלי שיודעים בכלל למה נותנים פטור מחובת הנחה בקריאה השנייה והשלישית, האם הדבר ראוי?

השינויים הם מהותיים?

ככל הנראה. השמועות אומרות שכן, אני לא יודעת.

אם יש שינויים, אז הם מהותיים.

- - אנחנו יודעים במה עוסק החוק.

עובדה שביקש ממך יו"ר הוועדה להציג את עיקרי השינוי. את התחלת לומר שעניינו בהארכת הזיכיון של ערוץ 10. אמרת שעניינה של הצעת החוק היא לגבש בחוק את המסקנות של ועדת לוקר. מה שאני מדברת זאת התוספת שאיננה קשורה לעניין הזה.

אני מוכרח לומר שלמרות הדברים האלה - אני חושש שלא יימצא פה קוורום אם נצטרך אחר-כך לאשר את הפטור בקריאה שנייה ושלישית. למרות שאמנם אני לא מוכרח שיהיה קוורום, אבל אם נבוא לפה למצב של אחד נגד אפס, במצב כזה, בחוק כזה, בתהליך מזורז כזה, אני לא חושב שזה נכון. זאת דעתי.
אני חושב שבמקרה הזה. אם החלטנו שרוצים היום לגמור את החוק הזה ויהיה מה, אז בואו נאשר וניתן את כל הפטורים שצריך ונאפשר לגמור אותו. אם לא רוצים לגמור, אז אין טעם בכל המהלך.

אבל, אני רוצה לומר עוד דבר אחד ואת זה אני אומר גם לממשלה. הועבר פה מסר מאוד פשוט וברור. אל תעמיסו על החוק הזה יותר מידי כי אם תעמיסו יותר מידי, בסוף הכול ייתקע וכלום לא יקרה. אני חושב שזה בדיוק יהיה תפסת מרובה. הגדרתם פה מסגרת. תמיד יש שינויים, תמיד יהיו תוספות אבל אם תהיה כאן מהפכה שלמה הדברים יהיו הרבה יותר בעייתיים ואני לא בטוח שהם יעברו ויגיעו לידי גמר.
אני לא רוצה שנעמוד פה באיזה מכשול במובן הזה וגם לא רוצה למצוא את עצמי יושב פה באישון לילה ומצביע לבד על מתן פטור כזה בחדרי חדרים, אלא אם מי מחברי חושב אחרת. אם ישנה הסכמה כללית סביב העניין הזה, אני מציע שנאשר את בקשת הפטור בנוסח הזה כפי שהיא בכל שלושת הקריאות נוסח הנסיבות החריגות האלה כדי שהמהלך הזה לא יסוכל.

מי בעד מתן הפטור בכל שלוש הקריאות?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

אושר פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים.

<הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)(תיקון מס' 5) (הארכת תוקף הוראות שעה), התשע"ג-2012>

אנחנו עוברים לדיון בהצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון מס' 5) (הארכת תוקף הוראות שעה), התשע"ג-2012.

החדשות המקומיות זה הסדר שמבוסס על תמלוגים שבאמצעותם יש גורם שמפיק את החדשות. כרגע מדובר על הסדר של חצי שנה על בסיס סכום כולל של 9.5 מיליון שקלים, שמאפשר את המשך השידורים של החדשות המקומיות, שבעיקר נועדו לאזורים שבהם יש פחות חשיפה ויש אפשרות להיחשף לנושאים ולתכנים שעניינם באזורים האלה.

איך נקבע הסכום הזה?

למה חצי שנה?

חצי שנה זה כהוראת מעבר.

הוועדה תדון בזה.

מכיוון שמדובר בחצי שנה אז זה חצי מהסכום של שנה שעברה.

אם אינני טועה, הסכום שאישרנו בוועדה היה 25.5 מיליון שקלים. 9 זה לא חצי מ-25.

ככל הנראה יש עודפים.

השאלה האמיתית היא, למה כל פעם זה בא בהוראת שעה כזאת? למה לא אחת ולתמיד מחליטים אם רוצים את זה או לא. אם רוצים את זה, באיזה תנאים? אם לא, אז לא. אנחנו נדרשים לזה כל פעם מחדש.

זה הסדר שבאמת מתחדש כל שנה. הוא מבוסס על הצעת חוק פרטית של גדעון סער.

זה נחשב שני חוקים בסטטיסטיקה לכל מי שמחוקק את זה, כל פעם שהוא מאריך.

אבל זאת הצעת חוק ממשלתית אז אפילו זה לא מסביר את זה במקרה הזה.

בהקשר למה שאמרת קודם, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה ביום ראשון שהשר הבא יסדיר את זה באופן קבוע.

נדמה לי שכבר היו החלטות דומות לזה בעבר.

אני ארשום את ההערה הזאת בפרוטוקול.

הבא או הבא אחריו.

בואו נגיד את האמת. אתם מעמידים אותנו במצב של לית ברירה. זאת לא דרך. גם לאנשים שעובדים ומתפעלים את המערכת הזאת מגיע לדעת: יש ביטחון? יש מערכת קבועה? יש מערכת שאפשר לקיים אותה לאורך זמן או שהם צריכים לחפש לעצמם דרך אחרת בחיים? אי-אפשר כך.

אני חושבת שהיה צריך להיות פה נציג האוצר.

אני מוכן לבטל את הישיבה להמתין לנציג אוצר. אני מניח שלא זה שמוצג כאן.

הסטאטוס הוא שאין להם רישיון?

זה אמור להסתיים עוד כמה זמן. אנחנו רוצים למנוע פיטורי עובדים.

אני לא מכיר שום מערכת שיכולה להתקיים כשכל חצי שנה היא תלויה באוויר. זה לא יכול ללכת.

זה כיף להציל אותם כל חצי שנה. אנחנו מרגישים תחושה שאנחנו עושים משהו מועיל.

אבל אתה גם לא מציל אותם. בסופו של דבר אי-אפשר לקיים מערכת בצורה כזאת.

בוועדת הכלכלה נצטרך להתמודד עם השאלה האם חצי שנה זה זמן ריאלי לאורך מערכת הבחירות.

נכון.

אתם עושים צחוק. בחצי שנה לא נאשר את התקציב, אז מה תעשו?

אם לא תאשר תקציב עלולות להיות בחירות לכנסת ה-20. אני לא חושב שמישהו רוצה בזה.

שוב, זה בלית ברירה. מה נעשה? נחליט שאנחנו סוגרים אותם בירוקרטית כי לא אישרנו פטור? זאת לא שיטת עבודה.
אני מעמיד את הנושא להצבעה.

מי בעד הבקשה בעניין הצעת חוק התקשורת, המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אושר הפטור בשלוש הקריאות.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:45.>