PAGE
73
ועדת הכלכלה
19/12/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 966>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ו' בטבת התשע"ג (19 בדצמבר 2012), שעה 11:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 19/12/2012
תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2013), התשע"ג-2013
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
<תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2013), התשע"ג-2013>
מוזמנים
¶
>
יוסי ישי - מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי צוק-בר - סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
תניב רופא - ס' בכיר למנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי נוסבאום - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
לירון אדלר-מינקה - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול
שלום דוד - תכנון וכלכלה, המועצה לענף הלול
טומי מנור - יועץ משפטי, המועצה לענף הלול
מוטי אלקבץ - מזכיר, ארגון מגדלי עופות
יוסי אלמליח - יו"ר הסקציה לביצים, ארגון מגדלי עופות
אבנר גולדמן - חבר הסקציה לביצים, ארגון מגדלי עופות
שמעון ביטון - חבר, ארגון מגדלי עופות
יוסי גליקסמן - מנכ"ל, גליקסמן שיווק ביצים (1994) בע"מ
שלמה שטרית - כלכלן, גליקסמן שיווק ביצים (1994) בע"מ
אבשלום רביבו - עו"ד, גליקסמן שיווק ביצים (1994) בע"מ
מיכאל לסר - משווק, מ. לסר חברה לשיווק ביצים
שלמה סויסה - חקלאי
ד"ר גלעד וקסלמן - עו"ד, מייצג את שלמה סויסה
לאה יוגב - נציגת מגדלים, יו"ר העמותה לשמירה על המשק המשפחתי בגבול
חיים דהן - נציג מגדלים
יוסי אדוני - נציג מגדלים
עמרם דהן - נציג מגדלים
דוד עגיל - נציג מגדלים
יעקב טויטו - נציג מגדלים
דני שמעוני - נציג מגדלים
רשמת פרלמנטרית
¶
הדר אביב
<תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2013), התשע"ג-2013>
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2013), התשע"ג-2013.
משרד החקלאות, בבקשה.
יוסי ישי
¶
אפתח בקצרה. כמדי שנה אנחנו מביאים לאישור הוועדה את הכללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל, אנחנו מודעים לאילוצי הזמן ותמיד עושים את זה בדקה ה-90, לכן אנחנו רוצים לעשות מאמץ להעביר את התקנות במהירות האפשרית, ולכן אנחנו מביאים לוועדה תקנות שהן כמעט זהות לתקנות של 2012, כדי לצמצם מחלוקות, ואני אגיד איפה השינויים.
ישנם שני שינויים שבעניינם, אם תהיה הסכמה – מה טוב, ואם לא תהיה הסכמה אז נאפשר אולי לשני נציגים לטעון אותם, והוועדה תכריע בהם.
בכל מקרה, אני לא רוצה מחלוקות כאן. אני רוצה לאשר את התקנות מהר ככל הניתן כדי למנוע משבר וכשל בתכנון ענף ההטלה בשנה הבאה.
זו ההקדמה. אפשר להתחיל, מבחינתי.
אורי נוסבאום
¶
"תקנות המועצה לענף הלול
(כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2013), התשע"ג-2012
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31 ו- 53 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד - 1963 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, אני מתקינה תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה -
"אפרוחות" - אפרוחים משעת בקיעתם מהביצה עד גיל שבעה ימים;
"בעל מכסה" - מי שנקבעה לו מכסה לשנת התכנון לפי תקנות אלה;
"המועצה" - המועצה לענף הלול שהוקמה על פי סעיף 2 לחוק;
"כללי 2012" - תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2012), התשע"ב-2012;
"כללי 2011" - תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2011), התשע"א-2010;
"כללי 2010" - תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2010), התש"ע-2010;
"כללי 2009" - תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2009), התשס"ט-2009;
"כללי 2008" - תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2008), התשס"ח-2008;
"להקה" - מטילות בגיל אחד שמחזיק מגדל;
"מגדל פרגיות" - אדם העוסק בגידול פרגיות;
"מטילות" - תרנגולות שגילן עולה על חמישה חודשים;
"עופות להטלה" - מטילות, פרגיות ואפרוחות;
"פרגית" - תרנגולת בגיל שעד חמישה חודשים;
"שנת התכנון" - שנת 2013."
לאה יוגב
¶
אני מבקשת להעיר הערה.
למסמך הזה הוקדמה פנייה של שרת החקלאות שמנמקת את הבקשה שלה, והיא מדברת פה על תקנה 9. אני מבקשת שבתקנה 9 - - -
אורי נוסבאום
¶
"מכסה ארצית
2.
גודל משק הלול לייצור ביצי מאכל לשיווק בהיקף ארצי בשנת התכנון, יהיה גידול מטילות לייצור 1,908,000,000 ביצי מאכל לשיווק (להלן – המכסה הארצית)."
אורי נוסבאום
¶
"קביעת מכסות אישיות
3.
העקרונות לקביעת מכסות אישיות לייצור ביצי מאכל לשיווק לכל מגדל לשנת התכנון, במסגרת המכסה הארצית, יהיו כאמור בתקנות 4 עד 8."
אורי נוסבאום
¶
"מכסה אישית
4.
לכל מגדל תיקבע מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת התכנון, שתהיה שווה למכסה האישית לייצור ביצי מאכל לשיווק שנקבעה לו לשנת 2012."
לאה יוגב
¶
אדוני, נקבעו מכסות לשנת 2013 ליישובי קו עימות במסגרת החלטות ממשלה, והתקבלו החלטות בוועדת מכסות. אנחנו מבקשים שהחלטות של ועדת מכסות, ועל-פי מה שנאמר לנו על-ידי היועץ המשפטי של מועצת הלול, תהיינה מגובות בתקנות של מועצת הלול. חלק מההחלטות לא נכללו בתקנות האלה, ואנחנו מבקשים להכיל אותן.
לאה יוגב
¶
ההערה היא שצריך להכניס כאן את החלטות ועדת מכסות, כי כדי ליישם אותן צריך להכיל אותן בתוך התקנות האלה.
יוסי אדוני
¶
יוסי אדוני, נציג מגדלים במועצת הלול, ממושב זרעית.
בהמשך למה שלאה אמרה, אנחנו מבקשים להאריך תוקף – בהחלטת הממשלה בדבר חיזוק יישובי הגדר ניתנו מכסות, וחלק מהבנים לא עומדים בקריטריונים בתנאים ומסיבות שלא תלויות בהם, מסיבות בירוקרטיות, ורובם נמצאים בשלבים הסופיים של הליכי הביורוקרטיה.
אנחנו מבקשים להוסיף לתקנה – מדובר בתקנה 5(א) ו-(ב).
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אבל שאלתי על תקנה 4. אני לא אתן רשות דיבור לאנשים. אתן לא יכולים לבזבז כך את זמן הוועדה. שאלתי אם יש הערות ל-4, ואתה מדבר אתי על תקנה 5.
תקנה 4 אושרה. תקנה 5 – נא להקריא.
אורי נוסבאום
¶
"מכסות אישיות
5.
(א)
ועדת המכסות תקבע מכסות אישיות בהיקף של עד 250,000 ביצי מאכל למגדל חדש, כמפורט להלן:
(1)
מכסות בהיקף כולל של עד 10 מיליון ביצים למגדלים חדשים בישובים המצויים באזור עדיפות לאומית לפי החלטת הממשלה מס' 1060 מיום כ"ו בכסלו התש"ע (13 בדצמבר 2009), שהתקבלה בהתאם להוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009;
(2)
מכסות בהיקף כולל של עד 6 מיליון ביצים למגדלים חדשים מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בלבד, בכל הארץ.
(ב)
קביעת מכסה לפי תקנת משנה (א) תותנה בהתקיים כל אלה:
(1)
המגדל הוא אזרח ישראלי או תושב; לעניין זה "תושב" - כהגדרתו בחוק חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה - 1965;
(2)
המגדל הוא בעלים של קרקע חקלאית שנועדה לשמש לגידול בעלי חיים ושניתן לפי כל דין להקים עליה לול לגידול מטילות; לעניין זה "בעלים" - לרבות מי שזכאי על פי דין להירשם כבעלים וכן מחזיק כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז - 1967 (להלן - מחזיק);
(3)
המגדל מתגורר מגורי קבע בסמוך לקרקע החקלאית הנזכרת בתקנת משנה (ב)(2), ואם הוא מחזיק - הוא מתגורר בישוב שבו יוקם על-ידיו הלול בו תיוצר המכסה;
(4)
המגדל, או בן זוגו, לא היה במועד כלשהו קודם לשנת 2012, בעל מכסה לייצור ושיווק ביצי מאכל מכוח החוק, בעל מכסה מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), התשכ"ז-1967 או מכוח חוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011 (להלן - חוק תכנון משק החלב), למעט מי שנקבעה לו רק מכסת חלב עיזים, וועדת המכסות, שהוקמה מכוח סעיף 5 לחוק תכנון משק החלב, הכירה במשקו כמשק סגור.
(ג)
בקשה לקבלת מכסה תוגש בתוך 90 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה ותהיה ערוכה לפי הנוסח שבתוספת הראשונה.
(ד)
בקשה לקבלת מכסה שהוגשה לפי תקנה 5(ג) לכללי 2012 ולא ניתנה בה החלטה של ועדת המכסות עד יום תחילתן של תקנות אלה, יראו אותה כבקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) אם מתקיימים במבקש התנאים הקבועים בתקנת משנה (ב).
(ה)
ראתה ועדת המכסות כי קביעת מכסה לכל המבקשים שעומדים בתנאים לפי תקנת משנה (ב) תביא לכך שהיקף המכסה הכולל יעלה על היקף המכסה הכולל הקבוע בתקנת משנה (א), תערוך הגרלה פומבית בין אותם המבקשים, ותקבע מכסה אישית כאמור בתקנת משנה (א) לזוכים בהגרלה; ההגרלה תיערך בפיקוח יושב ראש ועדת המכסות או חבר ועדת המכסות שהוא הסמיך לכך, ויוזמנו אליה כל המבקשים.
(ו)
לא תקבע מכסה ליצרנים חדשים שכולם מאותו ישוב בשיעור של יותר מ-25% מהיקף המכסות הכולל המיועד ליצרנים חדשים; ראתה ועדת המכסות כי קביעת המכסות לכלל המבקשים מאותו ישוב עלתה על 25% מהיקף המכסות הכולל האמור, תערוך ביניהם הגרלה פומבית כאמור בתקנת משנה (ה);
(ז)
על קביעת מכסות לפי תקנה זו יחולו הנחיות ונהלים של שר החקלאות ופיתוח הכפר שפורסמו באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר שכתובתו היא www.moag.gov.il (להלן – אתר האינטרנט של המשרד), אם הם אינם סותרים או מגבילים הוראה מהוראות תקנה זו; באתר האינטרנט של המשרד יפורסמו גם הדרך והמועד להגשת בקשה לקבל מכסה לפי תקנת משנה (ג).
אלקנה אפרתי
¶
הערה אחת להבהרה: יש פה שינוי אחד, ואני מבין שיש כאן הערות נוספות לסעיף, בעניין פסקה (ב)(3). מאחר שהתקנות "רצות" משנה לשנה באופן די דומה בסך-הכול, ועד עתה נדרש ש"המחזיק" יגור במשקו החקלאי ביישוב בו יוקם על-ידיו הלול בו תיוצר המכסה, וכרגע זה רק ביישוב. מה הסיבה לשינוי הזה? מדובר בסעיף 5(ב)(3).
יוסי אדוני
¶
ההערה שלי היא כזאת: בכללים של 2011 ו-2012 הארכנו תוקף של החלטות הממשלה בדבר חיזוק יישובי הגדר. הוקצו 10 מיליון ביצים לחיזוק יישובי הגדר. אני לא יודע לעניין הכמות, אבל אני יודע שיותר מ-50% מומשו.
יוסי אדוני
¶
תיקנו אותי – בערך 70% מומשו.
30% הנותרים לא מצליחים לממש בעקבות בעיות בירוקרטיות, ואנחנו יודעים שהם נמצאים בהליכים הסופיים של הבעיות הבירוקרטיות האלה. אנחנו מבקשים להכניס את התיקון הזה ולהאריך את התוקף בעוד מספר חודשים כדי שיוכלו לממש, כי מדובר בילדים ובבנים שנמצאים ביישובי הגדר, שמחכים ומצפים לזה מספר שנים והשקיעו הרבה כסף בזה.
יוסי אדוני
¶
להאריך את התוקף, כדי שיוכלו לממש את הזכאות.
יש לנו סעיף, אם אפשר, ממנכ"ל מועצת הלול או מהיועץ המשפטי של מועצת הלול - - -
אלקנה אפרתי
¶
אני רק אציין, כדי שהדברים יהיו ברורים לוועדה.
בתקנות מהשנים שעברו נקבעה, בתוספת השנייה או בדרכים אחרות, רשימה סגורה של ארבעה או חמישה יישובים שצוינו בשמותיהם, ולהם נקבעה מכסה של 10 מיליון ביצים נוספות על-פי החלטת הממשלה לחיזוק יישובי הגדר. בחוק ההתייעלות הכלכלית של השנים 2009–2010, חוק ההסדרים, נקבע שתוקפן של החלטות ממשלה מהסוג הזה יתבטל בתום שנת 2011.
בשנה שעברה, בדיון בתקנות האלו, הועלתה טענה שלפחות חצי מתוך 10 המיליון האלו לא חולקו – מה שנאמר אז בוועדה, להבנתי – ונתבקש להאריך את תוקף ההחלטה על אף שהחוק קבע שהחלטת הממשלה בטלה.
יושב-הראש בישיבה ההיא היה חבר הכנסת עמיר פרץ, ומאחר שהועלתה טענה שמסיבות בירוקרטיות, מסיבות של פרוצדורה, כ-5 מיליון מכסות ביצים לא חולקו, הוחלט להאריך את תוקפה של אותה הוראה. ואני רק אדגיש, כי זה חשוב: הוחלט להאריך אותה לחצי שנה. זאת אומרת, היא פגה בחודש יוני האחרון.
עכשיו נתבקש להחזיר את ההוראה הזו שבטלה גם על-פי חוק וגם על-פי התקנות של שנה שעברה, וראוי יהיה לשמוע מהמבקש מה הסיבות להוספת הוראה כזו.
יוסי אדוני
¶
אני אגיד כמה משפטים, ואני רוצה שגם היועץ המשפטי של מועצת הלול יגיד.
אז העלינו טענות, בעיות בירוקרטיות – אתה צודק, ומימשו בין 40% ל-50%. נכון להיום מומשו בזכות הארכת תוקף שלכם עוד 30%, ונשארו לנו עוד 20%–30% שהם ממש בהליך הסופי, זו האפשרות האחרונה שלהם, ואנחנו לא רוצים שהם יפספסו את זה.
אם אפשר שהיועץ המשפטי של מועצת הלול - - -
טומי מנור
¶
למעשה, התקנה שהוכנסה בשנה שעברה לא היתה סתירה להחלטת הממשלה, משום שנאמר בה שהיא חלה על עניינם של מבקשים שעניינם היה תלוי ועומד לפני יום 31.12.2012, וש"נתקעו" באיזשהו מקום מבחינת אישורים, היתרי בנייה וכולי. ואז האריכו את האפשרות שלהם להמציא ולהוכיח את העמידה שלהם בתנאים הנדרשים בתקנות מ-2011 למשך חצי שנה.
במהלך הדיונים בוועדת מכסות הסתבר שכדרכם של דברים, עדיין יש מכשולים ובעיות ועדיין אנשים מתקשים להמציא את כל האישורים. הם אנשים שהזכאות שלהם אושרה כבר בעבר, אושרה על-ידי המשרד ואושרה על-ידי האגודות, ויהיה מאוד לא סביר ולא מוצדק להניף עליהם את הכורת בשלב הזה.
יוסי ישי
¶
משרד החקלאות לא מתנגד לבקשה אם יש לה פתרון משפטי. הקושי הוא משפטי. הבנו שאנחנו באילוץ משפטי. אם יש פתרון משפטי – אנחנו לא מתנגדים.
אלקנה אפרתי
¶
אשמח לשמוע את משרד המשפטים, כי על פניו, כפי שאמרתי, אכן תוקף ההחלטה פג לפני כחצי שנה. הוצגה כאן טענה ולפיה טוענים המבקשים שמסיבות פרוצדורה בלבד, עיכוב הליכים ביורוקרטיים, ראוי להמשיך.
לירון אדלר-מינקה
¶
בעיקרון, הבנו שרוב ההליכים מוצו. להמשיך ליישם את ההחלטה הזו עוד זמן ועוד זמן, זה נוגד את הוראות החוק, כי החלטות הממשלה – דינן היה להתבטל. אז נתנו עוד חצי שנה כעוד תקופת מעבר לפתור בעיות. השאלה היא, ואולי גם משרד החקלאות צריך להגיד פה, אם מהידע שלהם לעניין ועדת המכסות עומדות פה בעיות שהן בסך-הכול השלמת מסמכים, או שיש פה עניינים שהם מעבר לזה.
היום אין סמכות משפטית לתת שוב עדיפות כזאת. לפי חוק ההתייעלות הכלכלית, אם רוצים לתת עדיפות שהיא לא לפי חוק אזורי עדיפות לאומית, צריך לקבל החלטת ממשלה חדשה ומנומקת בנושא הזה.
הבנו שמדובר כאן ביותר מרק השלמת מסמכים, ולפעמים, בחלק מהמקרים, מדובר בהגשת בקשות מחדש.
לירון אדלר
¶
אם זה משהו שוועדת מכסות כבר קיבלה החלטה בעניינו – אנחנו רוצים להבין מה סוג הבקשות שעומדות. האם וועדת הזכאות כבר קיבלה החלטה ודחתה את הבקשה, ורוצים להגיש את זה שוב.
עמרם דהן
¶
ברשותכם, כיושב-ראש ועדת מכסות, עמי דהן, ואני גם חבר מהחקלאים – אני מברך שהארכתם בשנה הקודמת, וכתוצאה מזה הצלחנו ליישב עוד 20 חקלאים לפחות שבונים ובנו את ביתם ביישובים.
מנכ"ל משרד החקלאות, עשיתי סיור עם הצוות שלך והבעיה היא הביורוקרטיה במינהל. בגלל טבעות, בגלל עודף קרקע, אלה דברים שצריכים להסתיים בשנה הזאת. אנחנו כמעט בקצה של התהליך שמלווים אותו כמעט שנה וחצי.
אני מבקש, כיושב-ראש ועדת מכסות – והלכתי לבית-בית ונחלה-נחלה עם הנציגים שלכם – להאריך את זה עד סוף 2013 ולנסות למצות את התהליך. מטרת התהליך היתה ליישב את ארבעת יישובי הגדר ולהגדיל את ההתיישבות, אז תנו לזה את הגושפנקה האחרונה פה.
אלקנה אפרתי
¶
אני מודה שאני לא מבין.
אם נטען בשנה שעברה לעניין 5,000,000 ביצים, ונטען שהבעיה אמורה להיפתר תוך חצי שנה, ואני גם מבין שרוב המכסות האלה ניתנו – אני לא כל-כך מבין איך עכשיו מתבקשת שנה מלאה נוספת.
טומי מנור
¶
לאותם אנשים, או חליפים שלהם בתוך המשפחה. מי שלא יכול לממש את הזכאות בעצמו, אבל אחיו יכול לממש את הזכאות - - -
שמעון ביטון
¶
זה לא חליפים. אם אח נותן לאח את הזכות, זה בסוף ליישב עוד משפחה ביישובי הגדר בצפון. זה לא משנה, הוא גר לפני 2011.
שמעון ביטון
¶
אני רוצה להשלים, בבקשה, אם יאופשר לי.
למעשה, משפחות בודדות מסיימות כרגע את התהליך, והתנאים שנדרשו לפעמים ממועמד ספציפי לא יכלו להתאים מאחר שהוא לא גר ביישוב ב-2011, אז הוא העביר לאח שלו את הזכויות. "הרצנו" את זה ביישובים, מול המוסדות, מול מינהל מקרקעי ישראל, מול הסוכנות היהודית, ליישב אותם. הם צריכים לקבל את ה"טופסיאדה" האחרונה, ולא מדובר בהרבה מכסות נוספות, אלה מכסות קיימות, וזה לחזק את יישובי הגדר ולתת לעוד כמה משפחות מקור פרנסה.
יוסי ישי
¶
משפט אחד: אין מחלוקת עניינית, אנחנו בעד להאריך. השאלה היא אם יש חסם חוקי. אם יש חסם חוקי, לצערי, לא נוכל. אם אין חסם חוקי, אנחנו בעד. נקודה.
יוסי ישי
¶
אפשר למצות את זה עכשיו. בדקנו והתשובות שקיבלתי גם בפעם הקודמת וגם בפעם הנוכחית הן שיש חסם חוקי. אם יש חסם חוקי, ידי כבולות.
אלקנה אפרתי
¶
אז ייקבע מנגנון זהה או דומה למנגנון שכבר נקבע בשנה שעברה. כלומר, אכן אנשים שעניינם היה תלוי ועומד, וגם יהיה צריך לבחון מתי היה עניינם תלוי ועומד.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
הוועדה אומרת באופן ברור ומביעה את עמדתה: אנחנו בעד למצוא כל דרך לאשר מבחינה משפטית את בקשת החקלאים. הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים ושל משרד החקלאות ינסה לתאם נוסח. מבחינתנו, אפשר להתבסס על הנוסח מהפעם הקודמת ולהשתמש במנגנון הזה, או בכל נוסח חלופי שישרת את הרעיון שהסכמנו עליו.
לירון אדלר-מינקה
¶
רק הערה: ככל שמדובר באותו אדם שמגיש בקשה וכבר עומד לפני הישורת האחרונה, אז זה מצב אחד. ככל שמדובר בחליפים של אותו אדם, ואותו חליף צריך להתחיל להביא עוד מסמכים ועוד דברים כדי לאשר את זכאותו – ובודקים גם את זכאותו של אותו חליף – אז זה בעצם להתחיל את התהליך מחדש.
זאת לא היתה הכוונה. הכוונה היתה שהחלטות ממשלה ישנות יתבטלו. וככל שרוצים לתת, הממשלה יכולה להחליט שהיא רוצה לתת שוב עדיפות ליישובי הגדר, אבל צריך לקבל החלטת ממשלה חדשה מכוח חוק אזורי עדיפות לאומית. היום אין לנו סמכות לתת עדיפות לאותו חליף מכוח החלטת הממשלה הישנה, כי החלטת הממשלה הזאת התבטלה. בעצם, אין לנו סמכות חוקית.
לירון אדלר-מינקה
¶
אם מדובר באותו אדם שצריך להגיש את המסמך האחרון, ככל שיש אנשים כאלה, אז אנחנו במצב אחר ואולי אפשר. אבל ככל שמדובר בחליפים של אותם אנשים, אנחנו לא נמצאים באותו מצב ולא לזאת היתה הכוונה, כי מדובר בדיון מחדש בבקשה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
חברים, דיברנו על המנגנון שהוסכם עליו בפעם הקודמת. אני לא רואה סיבה לשנות אותו.
אלקנה אפרתי
¶
אני רוצה להבין, ואקרא מה שנקבע בפעם הקודמת.
"לצורך מימוש מכסות בהיקף כולל שנקבע לפי תקנה 5(א)(1) – זו אותה רשימת יישובים – מגדל חדש כמשמעותו בתקנה האמורה שעניינו היה תלוי ועומד לפני ועדת המכסות ביום ה' בטבת התשע"ב, 31.12.2011, יהיה זכאי להוכיח את עמידתו".
להבנתך, אם נקבע שבדיוק אותו אחד שעניינו היה תלוי ועומד בסוף שנת 2011? - - -
לירון אדלר-מינקה
¶
אז שוב, צריך רק להבהיר שזה אותו אדם עצמו ושהוא לא יכול להעביר את הזכות הזאת לאף אחד אחר.
לירון אדלר-מינקה
¶
- - וזאת היתה הכוונה, לא לחליפים, רק לאותם אנשים עצמם שהעניין שלהם עומד בפני ועדת המכסות.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אבל אני לא מעוניין לצמצם. ירצה מישהו אחר לצמצם, שיצמצם, שילך לבית משפט. אני לא רוצה לצמצם. האפשרות שהיתה בשנה שעברה תישאר גם השנה.
לירון אדלר-מינקה
¶
הפרשנות שלנו, ואני מבינה שגם הפרשנות של משרד החקלאות, היא שזה אותם אנשים ממש ולא חליפיהם.
לירון אדלר-מינקה
¶
בסדר, רק שזה יצוין לפרוטוקול שהפרשנות שלנו וגם של משרד החקלאות שזה אותם האנשים ממש, ולא חליפיהם.
עמרם דהן
¶
לאה, רק דקה, כי אני מתעסק בזה. בבקשה.
אבל יש אנשים שכבר עשינו את החלופה בשנה הזאת ו"הרצנו" אותם. התהליך כבר רץ. רוצים לסיים את זה.
אלקנה אפרתי
¶
שאלה נוספת, אדוני, אחרונה בעניין הזה. בתקנה הקודמת נכתב: יהיה זכאי להוכיח את עמידתו בתנאים הקבועים וכולי, עד ה-30.6.2012. איזה תאריך הוועדה מעוניינת לקבוע לשנה זאת?
עמרם דהן
¶
בשנה שעברה נתתי שתיים. בגלל הביורוקרטיה של תוך היישובים שלהם ושל התנהלות רישיון עסק זה לוקח קצת זמן, ולכן הם לא מימשו את המכסה. והשנה, להערכתי, עומדים בקריטריונים בערך 12 או 13 אנשים, ואני אמור לדון בכך מחר בבוקר.
אורי נוסבאום
¶
"מכסות מיוחדות למוסדות שיקומיים
6.
ועדת המכסות, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאית לקבוע מכסה בהיקף של עד 100,000 ביצי מאכל למוסד המשמש כמוסד שיקומי לאנשים עם מוגבלות לצורך קיום פעילות חברתית שיקומית ולצריכה עצמית של החוסים במוסד, ובלבד שהמכסה הכוללת שתוקצה לפי תקנה זו לא תעלה על 500,000 ביצים; מכסה לפי תקנה זו תיקבע לפי בקשת המוסד ובהתאם לצריכה העצמית של החוסים במוסד."
אורי נוסבאום
¶
"השלמת מכסות שלא הוקצו בשנים 2008 עד 2010
7.
ועדת המכסות תקבע לכל מגדל שלא נקבעה לו תוספת למכסה לפי תקנה 4(ב) לתקנות 2008 או תקנה 4(ב) לתקנות 2009 או תקנה 4(ב) לתקנות 2010 תוספת כאמור באותן תקנות, כולן או חלקן לפי הענין, בתנאי שבכל אחת מן השנים 2010 ו- 2011 הוא שיווק כדין ביצים בכמות העולה על 90 אחוזים מהמכסה שנקבעה לו לאותה שנה."
לאה יוגב
¶
אני מבקשת להעיר הערה בסעיף הזה. ועדת המכסות החליטה על תוספות של 2%, 3% ו-5%, ואנחנו מבקשים שזה יצוין מפורשות.
יוסי ישי
¶
לאור ההקדמה שלי אני רוצה לדייק, זה סעיף חדש אבל באשר אליו יש הבנה מלאה – מדובר במגדלים שלא קיבלו את התוספות ההיסטוריות.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אל תגידי לי מה לא. אני אומר, התקנה אושרה. עברנו לתקנה 8. את יכולה להעיר לתקנות שמוקראות. אחרי הכול, אם יהיה משהו שלא התייחסנו ותרצי, תוסיפי. אבל כרגע, לפי הסדר.
אורי נוסבאום
¶
"תוספת חד פעמית
8.
(א)
נוסף על המכסות לפי תקנות 4, 5, 6 ו-7, ועדת המכסות תקבע לכל בעל מכסה שלא נקבעה לו מכסה חד-פעמית מכח תקנה 7(א) לכללי 2012, תוספת חד-פעמית לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת התכנון, בשיעור מהמכסה האישית שנקבעה לו, כמפורט בתוספת השנייה לצד גיל הלהקות שהוא מחזיק בשנת התכנון לפי מועד בקיעתן.
(ב)
בעל מכסה רשאי להודיע למועצה, בתוך 30 ימים מיום פרסום תקנות אלה, כי הוא מוותר על תוספת המכסה לפי תקנת משנה (א).
(ג)
בעל מכסה שנקבעה לו תוספת מכסה חד פעמית מכוח תקנה 7(א) לכללי 2012, תוקטן המכסה שתיקבע לו לפי תקנה 4, בשיעור התוספת האמורה."
לאה יוגב
¶
הוא לתקנה 8, כן.
איפה אתה מכניס את תוספת ה-3% עליה דיברנו בוועדת מכסות, ושאמרת שצריך להכניס את זה בתקנות?
לאה יוגב
¶
למה אין? יש החלטת ועדת מכסות, ואתם אמרתם שצריך להוסיף את זה לתקנות, ואמרנו שנביא את זה לתקנות. אם אתם רוצים לשמוט החלטות עכשיו, זה סיפור אחר.
עמרם דהן
¶
שמי עמי דהן. סליחה, אני רוצה להוסיף, באותו הקשר, שאנחנו מייבאים כמות רצינית של ביצים לארץ, ובשנה האחרונה ייבאנו יותר מבכל שנה. אני מבקש לאשר את ה-3% האלה, ואם צריך להיות פינוי עודפים זה יהיה על חשבון החקלאים, וזה דורש את זה לשנת 2013.
עמרם דהן
¶
המכסה במדינת ישראל עומדת היום על 1,908,000,000, אנחנו מנצלים 1,700,000,000, ונכון להוסיף לכל החקלאים 3% מהמכסה הבסיסית, של 2,000 עופות. אם יהיו עודפים, אנחנו נדע לפנות אותם, אבל נייבא פחות מחוץ-לארץ.
לצערי, בכל שנה מייבאים ביצים שאנחנו יכולים לייצר כחול-לבן, במדינת ישראל.
שמואל לויט
¶
מליאת ה מועצה החליטה שתקנות 2013 יהיו כמו תקנות 2012 גם לעניין היקף המכסה, ולכן אין מדובר על תוספת רוחבית בכלל בשנה זו.
שמואל לויט
¶
הייבוא תמיד יהיה בחודשים דצמבר עד אפריל. זה תמיד ביקוש שיא של ביצים, ואי אפשר להגדיל את כמות הלהקות, כי אחרי זה, בקיץ, העודפים שלנו הם כאלה גדולים עד שלא ניתן לפנות אותם. לכן התכנון כרגע מתוכנן לשנה מאוזנת, וכמו בכל שנה, בין ינואר לאפריל, עד ערב פסח, יהיה קצת ייבוא.
עמרם דהן
¶
אני רוצה להוסיף, זה בתוך המכסה הארצית. אני לא מבקש מהאוצר להוסיף על המכסה שיש לי ושאני ממונה עליה. נכון לעשות, כי היום החקלאים מפנים ביצים שמכניסים לארץ לא באשמתם, לצערי, ואין על זה עדיין את הפיצו"ח, פיקוח צומח וחי, בצורה הטובה ביותר.
אני לא צריך לייבא מטורקיה 60 ו-70 מיליון. בשנה שעברה ייבאנו פחות, ובשנה לפני כן פחות. אם כל החקלאים יקבלו 3 מיליון, זה יבוא לידי ביטוי רק בשנה וחצי. כי מי שמחדש את הלהקה שלו יקבל את ה-3%, ומי שחידש בעוד חודש, יקבל בעוד חודש. אם יהיה פינוי, אנחנו נדע לעשות את זה על חשבון החקלאים, ואם יהיה ייבוא ב"פיקים", בראש השנה ובפסח, אנחנו יודעים לטפל בזה בצורה הנכונה. לצורך זה יש קרן ביצים, ויש אנשים שיושבים שם, ברשותך מולי, ואנחנו יודעים לעשות את זה.
שמואל לויט
¶
אני רוצה להשלים. למועצה יש עמדה אחת בלבד והיא זאת שנקבעה במליאת המועצה, שאיננה מדברת על תוספת רוחבית בשנה זו.
שמואל לויט
¶
האוכלוסייה במדינת ישראל גדלה במידה מצומצמת ובאופן כזה שהתוספות שנתנו כרגע בסעיף 4, תוספות ה-2%, ה-3% וה-5% יכולות לכסות את כל העלייה הזאת.
לקחנו את כל העניינים האלה בחשבון ואני רוצה להוסיף דבר. אנחנו רואים גם בשלוחת הביצים, גם בפטם וגם בהודים, ירידה מסוימת בשנה זאת בצריכה ובביקושים. כך שאין טעם להציף את המדינה בעוד ביצים מיותרות.
עמרם דהן
¶
אם אפשר רק לתת לנו את האפשרות לשחק בין 1.5% ל-3%, בהתאם לתכנון שוועדת מכסות או קרן ביצים תוכלנה להחליט עליו. אנחנו די אחראים למעשים שלנו. בסוף, אנחנו ממונים על הענף שנקרא "ביצים".
יוסי ישי
¶
אני מתנגד להצעה. נעשתה פה עבודת מטה מסודרת, גם במועצת הלול וגם במשרד החקלאות. המספרים שמוצגים כאן נעשו על בסיס בדיקה. הייתי עד לתקופות בהן פרצו את התכנון והגדילו אותו, והתוצאה היתה שהחקלאים נאלצו, מתוך מחיר הביצה, לשלם סכומים אדירים לצורך פינוי ביצים. הדבר הזה נעשה, כאמור, על בסיס עבודה מסודרת, וכל תוספת מעליו, אל"ף, לא נדונה, והיא גם מסכנת את התכנון. לכן אני מתנגד.
לאה יוגב
¶
אני מבקשת לומר משהו.
אל"ף, היא נדונה בוועדת מכסות ובמליאה. בי"ת, אין פה תוספת, יש בתוך המסגרת. גימ"ל, החקלאים שילמו השנה 90 מיליון עבור פינוי ביצים של הברחות מחוץ-לארץ כי הפיצו"ח, פיקוח צומח וחי, של המועצה ושל משרד החקלאות לא עובד. וייבאו מטורקיה ביצים שהורדו מהמדפים בגלל איכותן הירודה.
אם החקלאים משלמים עבור פינוי שלא באשמתם, לפחות שייצרו את הביצים ויפנו אותן בעצמם. משלמים על מה שמייצרים, לא משלמים על כישלונות של גופים אחרים שיושבים עכשיו ומגנים על הכישלונות שלהם.
אורי צוק-בר
¶
ועדת המכסות אמונה על חלוקת המכסות בהתאם לתקנות. ונאמר ליושב-ראש ועדת המכסות, אפשר לדבר בוועדת מכסות, אבל זה לא משהו שמוצג פה כאילו ועדת מכסות מחייבת או שיש איזושהי החלטה שלה. ההחלטות של ועדת המכסות הן רק על חלוקת המכסות שכתובות בתקנות.
בתקנות, אם היו כותבים על תוספת, היתה צריכה לדון ועדת מכסות איך היו מחלקים את התוספת בשנה הבאה. כיוון שלא הומלץ על-ידי המשרד ולא גם על-ידי המועצה על תוספת, אז אין פה מקום לדיון והדיון הוא לא דיון מחייב.
לאה יוגב
¶
אדון אורי צוק-בר, לא היית בוועדה האחרונה ולכן אתה לא יודע מה היה. היתה החלטה והיתה הצבעה, ועורך-הדין אמר שכדי לאשר את זה בפועל צריך להכניס את זה לתקנות, ומשום מה זה נשמט מהתקנות. אנחנו מבקשים להוסיף עכשיו את מה שעשינו בהחלטה חוקית, דרך החוק.
זו ועדה סטטוטורית. איך יכול להיות שוועדה יכולה להחליט על כל הענף, וברגע שהיא מחליטה החלטה כדי ליצור מצב שלא לשלם על פינוי עודפים שלא החקלאים מייצרים, פתאום זה לא חוקי? זה לא יעלה על הדעת. אז בשביל מה אתם מנסים ועדת מכסות? ישב שם עורך-דין של המועצה שאמר שכדי ליישם את זה, צריך להכניס את זה לתקנות. אנחנו מבקשים, אם זה נשכח, אז להוסיף את זה עכשיו, ואם זה בכוונה, גם אז נוסיף את זה עכשיו.
אורי צוק-בר
¶
זה בדיוק מה שהסברתי. בשביל לחלק מכסות צריכים קודם שיהיה בתקנות. ולכן הוסבר, ואני קורא את כל הפרוטוקולים, האמיני לי, מילה במילה, ונאמר שרק אם יש תוספת בתקנות - - - אז אפשר לדון בחלוקתה.
ולכן, העיר עורך-הדין, וקראתי את דבריו בפרוטוקול מילה במילה, שזה לא רלוונטי לדיון כרגע כי אין עדיין החלטה של ועדת הכלכלה ושל השרה על תוספת מכסות. זה הכול.
עמרם דהן
¶
בגלל זה אנחנו פה, כל חברי ועדת מעכסות נמצאים פה במקרה. החלטנו ואנחנו רוצים להעלות את ה-3%, ולהזכירך, אורי צוק-בר, בא לשים את הנתונים פה על השולחן עד הסוף.
אתם רוצים לאשר ארבע מכסות של 16,000,000 לבן-אדם אחד ביהודה ושומרון. אתה רוצה שאני אעשה להתיישבות את מה שאני נותן לכל הצפון. אתם מסלפים פה את הנתונים, ואני יכול להגיד את זה. תבע אותי אם אני דובר שקר במה שאני אומר.
לא יתכן שביהודה ושומרון ארבע מכסות שנתן אותם רפול לפני 20 שנה, של 400,000 ביצה, הגיעו למיליונים. עכשיו רוצים לאגד אותן, שוועדת מכסות תאשר אותן.
עמרם דהן
¶
להלבין אותן.
אומרים לי, אתה לא יושב-ראש ועדת מכסות, משרד החקלאות יאשר. אז כשנוח לכם – משרד החקלאות. אני חושב שאני די אחראי. אם הייתי ממונה בצבא על כמות רצינית של חיילים, אני די אחראי למעשי כדי לתת החלטה ואחרי שליבנתי את זה שנה וחצי, עם היועצים, עם הכלכלנים, עם כל האנשים.
נכון לייצר ביצים במדינת ישראל, כחול-לבן, ולא שתביאו מטורקיה. ואם משהו מגמתי פה, אז תגידו. אני שם את הדברים על השולחן כפי שהם. לא יתכן שרוצים לאשר 16,000,000 ביהודה ושומרון – וגם לכתוב את זה בפרוטוקול, שלא יאושר לא דרך ועדת מכסות. כי אם זה יאושר, תהיה שערורייה בנושא הזה.
יוסי ישי
¶
אל"ף, מועצת הלול תסביר. זה לא פשוט. בגלל שיש פה עונות שיש בהן עודף ויש עונות שיש שפל, ולכן צריך ליצור איזשהו איזון. וכל החוכמה היא לאפשר, מצד אחד, למגדלים לגדל את המקסימום, ומצד שני, צריך לצמצם את הפינוי.
אם, בסופו של דבר, נאשר פה ייצור גדול יותר מהביקוש המצרפי הרלוונטי, התוצאה היא שהמגדלים יצטרכו לממן את הפינוי.
יוסי ישי
¶
מי שיממן את הפינוי הוא אותו חקלאי שיש לו 500,000 ביצה, וזו כל הפרנסה שלו, ובמקום שיקבל את מחיר המטרה, הוא יקבל את מחיר המטרה פחות עלות הפינוי.
נעשתה כאן עבודה מקצועית על בסיס ניסיון רב-שנתי. זו חוכמה להיות פופוליסט - - -
יוסי ישי
¶
ב-2010. כל שנה נעשית תחזית אחראית, מהו הצפי לביקוש המצרפי, ובהתאם לכך נקבעת המכסה. הצפי הוא שלא יהיה גידול ולכן להוסיף פה כרגע 3%, זה יהיה חוסר אחריות, בגלל שהתוצאה תהיה שמי שישלם את הפינוי יהיו המגדלים עצמם.
עמרם דהן
¶
סליחה, אני לא פופוליסט. אני רק רוצה להגיד שבינתיים, בשנה הזאת החקלאים פינו את העודפים, להזכירך, שהפיצו"ח שלך הכניס למדינת ישראל לא באישור, והוא בכלא – אז צריך לשים את הדברים על השולחן – והשנה אני אמור להוציא מהכיס שלי עוד לפינוי עודפים.
עמרם דהן
¶
אז תחליט שאנחנו לא משלמים את הפינוי, ושמשרד החקלאות מפנה את מה שהכניס הפיצו"ח למדינת ישראל.
הפיצו"ח כפוף למשרד החקלאות. הוכנסו למדינת ישראל יותר מ-30,000,000 ביצה בחודש, שאנחנו פינינו, ומשרד החקלאות צריך לשלם את זה לפני תביעה ייצוגית.
שמואל לויט
¶
אני רק רוצה לעדכן: הפעם האחרונה שהוספנו באופן רוחבי היתה בשנת 2010. היום בבוקר, לפני רבע שעה, אישרנו עוד תוספת של 15,000,000 ביצים על-ידי התוספת של שניים, שלושה, חמישה.
שמואל לויט
¶
בסעיף 7 – משמעות השלמת ה-2%, ה-3% וה-5% שאנחנו נותנים היא 15,000,000 ביצים. אנחנו חושבים שזאת כמות מספקת, ואין להוסיף אפילו אחוז אחד על המכסות הרוחביות של כולם.
דוד עגיל
¶
קודם כל, אני רוצה לציין שהתוספת לא מתחילה מעכשיו, היא נפרסת על פני שנתיים. בי"ת, ופה צריך לציין, גם על דעתם של משרד החקלאות, שהיה ו-, אז זה רק על המכסות הבסיסיות כי הרבה מכסות יצאו מהמשחק.
יוסי אדוני
¶
אני רוצה להוסיף ולומר שוב – אני חושב שעושים מהעכבר הזה הר.
המכסה הארצית שאישרנו בתחילת הדיון היא 1,908,000,000 ביצים, והבקשה שלנו היא להשאיר את זה 1,908,000,000 ביצים. בתוך ה-pool הקיים הזה יש משהו כמו 60,000,000–70,000,000 ביצים שלא מנוצלות. ה-3% שאנחנו מדברים עליהם, שזה אך ורק חלוקה כללית לכל בעלי מספרי היצרן על המכסה הבסיסית, על ה-500,000 הראשונים שלהם, זה מגיע ל-40,000,000 ומשהו ביצה, לא מדובר ביותר מזה. ומהייבוא שאנחנו מייבאים מהארצות השונות אנחנו מגיעים ל-70 ו-80, והצפי לשנה הבאה הוא שלא ירד מזה.
בכל מצב אנחנו לא עוברים את הכמות שאנחנו מייבאים. המצב של השוק אמור להישאר ולהיות מאוזן. גם עם התוספת הזאת יהיו לנו עודפים ואנחנו נפנה אותם, וגם עם התוספת הזאת יהיה לנו צורך בשיווק ב"פיקים", בחגים, ואנחנו נייבא אותן. אנחנו לא מבקשים להוסיף ביצה אחת מעבר למכסה הארצית שכבר מאושרת. תודה.
שלמה סויסה
¶
אם אתם דואגים באמת לחזק את הגליל, התוספות האלה שהן לא משמעותיות לכל אחד ואחד מהיצרנים הקיימים, אולי תוסיפו - - -
עמרם דהן
¶
השנה יש 40 מכסות ש"הולכות" למגזר היהודי ועוד 20 למגזר הלא-יהודי. אני אנצל כמעט חצי במגזר היהודי בגלל תקנות וביורוקרטיה של ניירת, ועוד 11, כפי שאמרתי, במגזר הלא-יהודי.
נכון לעשות את מה שמר אדוני אמר. אם אני מכניס את ה-3% למדינת ישראל, לכל החקלאים, זה בסך-הכול יוצא לי 40,000,000. אנחנו מייבאים יותר. אז מקסימום בשנה הבאה נכניס לארץ – גם ככה אנחנו חייבים בגלל ההסכם האירופי – בין 20 ל-30 מיליון ביצה לארץ, וזה יחסוך לנו.
ואם הפינוי יצטרך – אותו חקלאי שמקבל את ה-3% יודע גם להוריד את האחוז ואת ה-2% ממנו כדי לפנות את הביצים האלה.
שמעון ביטון
¶
מאחר שוועדת הכלכלה מתכנסת והנושא עלה לדיון אז אולי גם משרד החקלאות ייתן איזושהי תמיכה לאשר את זה כאופציה, כי ועדת הכלכלה כבר מתכנסת, ושזה יבוא לביצוע לפי הצרכים שנראה בתחזיות של 2013.
שמעון ביטון
¶
לא, לתת את האפשרות, לאשר את התוספת בוועדת הכלכלה, והחלוקה לביצוע תבוא תוך כדי עבודה, תוך כדי דיונים, בוועדת מכסות ובקרן ביצים, לפי הצורך.
אנחנו כבר רואים ייבוא של 60,000,000–70,000,000 ב-2012. את העודפים החקלאים פינו, אז אנחנו נקבל אישור ל-3%, ואם צריך לחלק 1%, יהיה 1%, ואם יהיה 1.5%, יהיה 1.5%, אבל לפחות שיהיה לנו את האישור של ועדת הכלכלה, ואת ההחלטות נקבל אצלנו במועצה בשיתוף עם משרד החקלאות.
שמעון ביטון
¶
יש לנו ועדת הכלכלה שכבר יושבת ומתכנסת ויש לנו הזדמנות להעביר את זה, ואת כל הביצוע של זה נעשה בעבודה משותפת במועצה ובמשרד החקלאות.
יוסי ישי
¶
אי אפשר לזגזג. אנחנו צריכים לתת תכנון יציב לחקלאים. התכנון כפי שהוא מוגש כאן נעשה כפי שאמרתי על בסיס עבודת מטה מסודרת מאוד. אני לא רוצה כרגע להגיד פה שאני מוסיף 3%, ובסוף יתברר שאני לא יכול להוסיף את ה-3% בגלל שצריך לפנות, ולשגע את החקלאי.
העבודה פה נעשתה בזהירות, ושוב, יכול להיות שזה ייראה נחמד ויפה, אבל התוצאה תהיה שהחקלאים יצטרכו להוציא מכיסם סכומים גדולים מאוד לצורך פינוי. לכן אני נגד. אני בעד שנישאר בתכנון היציב ולא נסתכן בייצור עודף שנצטרך לפנות אותו - - -
יוסי אדוני
¶
במשך כל השנה נ כנסים 150,000,000 ביצים דרך השטחים בהברחות שהפיצו"ח שלך לא עוצר אותן. תעצרו את 150,000,000 הביצים שנכנסות מהשטחים.
עמרם דהן
¶
היושב-ראש, כולל שלוש וחצי משאיות למדינת ישראל ביום חמישי האחרון. אז אני לא יכול להגיד לך כמה אתם לא תופסים, ואם צריך לעלות, אמרתי שאני מוכן להתנדב בפיצו"ח. הייתי אצלך במשרד, נתתי לך את ההתראה לפני שנה וכל מה שנתת בו ספק קרה בדיוק אחרי ארבעה חודשים. וזה בגלל שהפיצו"ח לא עשה את עבודתו נאמנה שהוא ת"פ, תחת פיקוד, שלך, לא שלי.
אנחנו צריכים לעצור את זה כי "היום ביצה, מחר פצצה" זה לא סיסמה, וצריך לחסום את זה לא רק בביצים.
לאה יוגב
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לומר משהו.
בשנה הזאת הכפלנו את הייבוא מ-40,000,000 לכמעט 80,000,000–90,000,000. מה ששמעון אומר הוא ככה – אנחנו נעביר החלטה על תוספת, ביום שצריכה להתקבל החלטה בקרן ביצים לפי צפי, ויש תמיד דיונים של צפי, אז נחליט שבמקום לייבא 40,000,000, נייצר 40,000,000. ואנחנו ממילא משלמים מכיסנו, החקלאי הבודד הוא החקלאי שמשלם את העודפים ולא אף אחד אחר.
אם כבר אנחנו משלמים אז תנו לנו לייצר, כי זה פוגע בתשומות שלנו. זה הכול.
שמעון ביטון
¶
מה גם שאפשר להוריד את זה בדרך. אם אנחנו רואים שזה גורם נזקים, אפשר להוריד את זה. כבר ירדו מכסות בעבר.
עמרם דהן
¶
לא, לא, מנכ"ל, אנחנו שמים את הדברים על השולחן. לא רוצים לתפוס, לא מרובה ולא לא מרובה. מספיק לשחק בין השורות. אני מעשן, ואני יודע שיהיה לי סרטן אם אני מעשן. אז אל תשחקו בין השורות. זה מה שצריך לעשות. אני חושב שצריכים לאפשר לנו להוסיף את ה-3%. אנחנו מספיק אחראים. אם נצטרך לתת אחוז, ניתן אחוז, ואם צריך לתת את כל ה-3%, ניתן את כל ה-3%.
עמרם דהן
¶
מנכ"ל, אני לא מעביר בשום ניגוד. אל תגיד לי שאני לא אחראי. אני יותר אחראי ממך, ואתה מנכ"ל. אני, במקומך, הייתי גם מתפטר.
אורי נוסבאום
¶
"מקום הגידול
9.
(א)
לא ייצר בעל מכסה את מכסתו בלול שאינו מצוי במשקו.
(ב)
תקנת משנה (א), לא תחול על אלה:
(1)
בעל מכסה שגידל, כדין, בשנת 2012 את מלוא מכסתו בלול של בעל מכסה אחר והוא ממשיך לייצרה בשנת התכנון באותו לול;
(2)
בעל מכסה המבקש לגדל את מלוא מכסתו בלול שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים:
(א)
הוא מצוי במשק של בעל מכסה אחר;
(ב)
אם הוא לול שהוקם או הורחב במהלך שנת 2013, ניתן לגביו רשיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968;
(ג)
אם הוא לול שהוקם או הורחב במהלך שנת 2013, הלול עומד בהוראות לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, ככל שנקבעו מכוחו הוראות לעניין החזקת מטילות;
(ד)
אם ביום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) יוצרה בלול, כדין, מכסת עופות להטלה בהיקף של פחות מ-20,000 מטילות, לא יהיה בכך כדי להגדיל את מכסת העופות להטלה המיוצרת בלול זה מעבר למכסה של 20,000 עופות להטלה;
(ה)
אם ביום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) יוצרה בלול, כדין, מכסת עופות להטלה בהיקף של 20,000 מטילות או יותר, לא יהיה בכך כדי להגדיל את מכסת העופות להטלה המיוצרת בלול זה מעבר ל- 5%.
(ג)
בנוסף על האמור בתקנת משנה (ב)(2), בעל מכסה שהוקצתה לו מכסה בהתאם להחלטות הממשלה מס' 838 מיום כ"ג באייר התשנ"ו (12 במאי 1996), מס' 4829 מיום י"ד בשבט התשנ"ט (31 בינואר 1999) ומס' 1626 מיום י"ב באייר התש"ס (17 במאי 2000), ימשיך לייצר את מלוא מכסתו ביישוב שבו נמצא משקו, אלא אם כן ועדת המכסות אישרה לבעל מכסה כאמור, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לגדל את מכסתו ביישוב הסמוך ליישוב שבו נמצא משקו, בהתאם לתנאי האישור.
(ד)
האמור בתקנת משנה 2(ב) יחול, בהתאמה ובשינויים המחויבים, גם ביחס לבעל מכסה שלא גידל את מכסתו בשנת 2012, ובלבד שהגידול האחרון שלו או של מי שהוא חליפו היה כדין ומלוא מכסתו גודלה בלול שאינו מצוי במשקו."
יוסי ישי
¶
עוד לא שמעתם מה אני אומר.
אני מבקש, אדוני, כדי שהדיון יהיה קצר – אורי צוק-בר יסביר את התיקון המוצע בתקנה 9, אם תהיה הבנה – נבצע, ואם לא תהיה הבנה – נחזור ל-8. אורי, בבקשה.
אורי צוק-בר
¶
גילינו בוועדת הכלכלה בשנה שעברה שנוצר כאן מצב של חור מסוים. זאת אומרת, אנחנו לא רצינו שיקימו לולים גדולים חדשים. מצד שני, בתקנות כפי שהן נכתבו בשנה שעברה, מישהו יכול היה להקים לול גדול אפילו בלי שיש לו אישור רישוי עסקים מבחינת האישור לגדל בגידול משותף – כמובן שהוא צריך לעמוד בחוק רישוי עסקים בלי קשר, אבל יכלו לתת לו אישור לגדל יחד. הוא יכול היה לאסוף מגדלים שנמצאים בלולים שמגדלים בזוגות, בשלשות, ולהקים לול גם של 60, 70, 80 או 100 אלף.
בנוסף, נוצר מצב שאם מישהו גידל יחד עם עוד מגדל, זוג למשל, המגדל האורח יכול היה לעבור ללול אחר, וזה שאצלו היה הגידול "נתקע". ואז נוצר מצב בו חלק מהאנשים עזבו לולים, עברו ללולים אחרים, ובעצם נוצרה אפליה. אחד נשאר עם לול חצי ריק, ושכן לידו שהיה עם לול לבד לא יכול היה לעבור לאותו לול משותף, ונוצרה אפליה בין שני שכנים ששניהם היו לבד בלול. זה שהיה לו - - - עם מישהו יכול היה לזוז, וזה שלא היה לו, לא יכול היה לזוז.
בנוסף לכך, הלולים הגדולים, של ה-60, 70, 80 וכולי, יכלו לאסוף הרבה מגדלים ולגדול לכל גודל שהם רצו, גם לגודל של אינסוף מטילות, ורצינו לשים לזה איזושהי מגבלה. ובעיה נוספת היא שמי שהקים כזה לול חדש על בסיס זוג כזה או על בסיס שלשה ועשה ממנו לול ענק, הלך ללולים הגדולים ולקח מהם את המגדלים והם נשארו עם בעיה שחסרו להם מגדלים פתאום.
פה הקונספציה היא אותה קונספציה, שלא מגדילים את הנושא של גידול משותף, שמנסים לשמור על היקף ברור. אבל עשינו את זה בצורה לוגית ומסודרת יותר, לבקשת ארגון מגדלי עופות עוד מהדיון בשנה שעברה, דרך אגב, והעיקרון הוא כזה - - -
אורי צוק-בר
¶
אני אסיים תוך דקה.
עשינו את זה בצורה פשוטה ומובנית יותר. אמרנו, לולים גדולים, שהגדרנו כלולים מעל 20,000, יוכלו לגדול ממגדלים אחרים שמצטרפים אליהם ובלבד שלא יעברו את ה-5% ממה שהם היו. מתן ה-5% הוא על-מנת לאפשר את התנועה, ושלא ייווצר מצב בו אי-אפשר שאפילו אחד ייכנס. בשביל זה נתנו את השוליים של ה-5% והשארנו אותם בגודל שלהם.
לולים קטנים, שהגדרנו כלולים עד 20,000– והמספר הזה הוא לא מספר קדוש, זה יכול להיות 18 או 22 – אמרנו שהם יכולים, כל עוד הם לולים קיימים ולא הגדילו ולא בנו אותם מחדש ב-2013, לזוז ביניהם ולעבור, וגם להעביר מישהו שנשאר לבד. לא רק האורח, אלא גם האורח וגם המארח, ובלבד שזה בתוך לול קיים, ונמצא בתוך הלול שלא הגדילו אותו.
אם, במקרה – ומה שחששו ממנו פה המגדלים – מישהו רוצה להקים לול חדש, גדול ולהתחיל להקים אותו בצורה בלתי-חוקית, אז כאן יש מגבלה. כאן למועצת הלול יש את הכלי לא לתת את האפשרות. ולכן הכנסנו את הסייגים. אמרנו, אם זה לול חדש או לול שמרחיבים אותו בשנת התכנון, ב-2013, ולהימנע מהתפרצות כזאת, לול כזה חייב לעמוד גם בתנאי רישוי עסקים וגם בתנאי צער בעלי-חיים, כך שרק לול תקני יכול לקום.
לאה יוגב
¶
סליחה, אתה לא רואה אותה, השמטת את המילה, אבל אתה מכניס את הסעיפים.
אדוני, אני רוצה לשאול אותך שאלה. תיארת מצב בו לכאורה יש לך שליטה על לולים חדשים שנבנים, בין אם הם חוקיים ובין אם הם לא חוקיים. ואדוני, יש לך שליטה מלאה על כל לול כזה כי בידיים שלך יש את האישור להכניס מכסות או לא להכניס מכסות, ובשנתיים האחרונות היתה התפרעות טוטלית ואתם ישבתם על הטריבונה והסתכלתם. לא מנעתם הכנסת עופות, נתתם אישורים, הרחבתם לולים, עודדתם את הגידול המשותף בלי רישיון עסק, ועכשיו אתה מתאר מצב כאילו שאתה בא לעשות - - -
לאה יוגב
¶
אתה אומר שאתה מדבר על לולים קיימים, אבל פה כתוב, בתיקון שלכם: עוד יצוין כי התקנה מאפשרת לבצע מעבר לגידול בלולים חדשים בתנאי שלול זה יהיה לו רישיון עסק. אתה יודע ואני יודעת שהוקמו לולים למכביר בלי רישיונות עסק, ואתם אישרתם להם להכניס מאות אלפי עופות. ואני, מגדלת פרטית, אם אני מכניסה עשרה עופות, אתה קורא לי לוועדת קנסות.
אורי צוק-בר
¶
מכיוון שהיא צודקת וזאת היתה הבעיה שנתקלנו בה, שינינו את זה ואמרנו שאם קם לול חדש, אז לא רק שהוא צריך לעמוד מול הרשות המקומית בחוקים של תכנון ובנייה, רישוי עסק והכול. אם קם לול חדש – בשביל שתהיה סמכות למועצת הלול לא לתת לו את האישור לגידול משותף, ובלי אישור המכסות הוא לא יכול לאכלס - - -
יוסי אדוני
¶
ומאיפה הוא ייקח את המגדלים ללול החדש, אם אתה לא רוצה שיפתחו את הגידול המשותף? אתם רוצים שהענף יקרוס? אתה רוצה עוד פעם לפתוח את המועדון הסגור, שוועדת הכלכלה הזאת קיבלה החלטה ב-1.1.2011?
עמרם דהן
¶
ודרך אגב, להקים ארבעה לולים של 20,000, אפשר לעשות גם אחד ליד השני. אז אתה הופך אותו עדיין ל-100,000.
אורי צוק-בר
¶
דרך אגב, אפשר לפתור את הבעיה הזאת ובמקום 20,000, לקבוע 4,000, 3,000, 5,000 – מספר הרבה יותר קטן.
יוסי אדוני
¶
הם לא הציגו לנו את זה. כל נציגי המגדלים של מועצת הלול נמצאים פה, והם לא ישבו אתנו והציגו לנו את הבעיה.
שמעון ביטון
¶
אורי, זה בדיוק התכנון שעשיתם פה. יש לי פה בדיוק איזורי גידול שתכננתם לפי לולים של 20,000.
אורי צוק-בר
¶
רק הערה קטנה: אם אנחנו חוזרים לתקנות 2012, אנחנו נשארים עם שתי בעיות: אחת, כאלה שנשארים לבד וביקשו החקלאים לפתור את הבעיה, והבעיה השנייה היא שלולים גדולים יכולים לגדול בלי הגבלה, ואם הבעיה שלהם היא לא להקים לולים חדשים, אז אפשר את החדשים לסייג יותר ולהגיד שאפילו לא יקימו בכלל חדשים.
יוסי אדוני
¶
לא נתקדם קדימה, לא נבנה לולים חדשים, עד שלא תשבו אתנו על הדרך האלטרנטיבית שלנו, שאנחנו מציעים ומבקשים.
אורי צוק-בר
¶
אין בעיה. אפשר להשאיר את הסעיף כפי שהוא פה, רק בלי חדשים, גם זאת אפשרות. אבל לחזור ל-2012 זה פחות טוב.
יוסי ישי
¶
המטרה שלנו בסעיף הזה היתה לשפר את החסימה ולמנוע זליגה. אבל מאחר שאין הסכמה, אנחנו מסכימים להחליף את סעיף 9 בתקנות המונחות כאן בסעיף 8 שהופיע בתקנות משנה שעברה.
גלעד וקסמן
¶
אני עורך-דין גלעד וקסלמן ואני מייצג את שלמה סויסה. אני זה שהעליתי את הבעיה בשנה שעברה ואני אזכיר לך.
לצורך העניין, בוא נסביר מה הסיטואציה פה – יש פה פרצה שנוצלה לרעה ולכן העלינו את הנושא הזה והובטח שהוא יוסדר בוועדת הכלכלה בשנה שעברה. הסיטואציה היא כזאת, ואני אזכיר את ההיסטוריה: יש לולי גידול משותף, ובגלל שהתקנות לא נוסחו בצורה הבהירה ביותר, לולים שהיו קיימים הגדילו אותם ללא סוף, והתוצאה היתה שלקחו מאתנו את המגדלים שהיו מגדלים אצלנו ונוצר מצב שהוא בלתי סביר כי הגבילו גם שם. ואמרנו, המצב הזה לא יכול – או שאתם נותנים חופשי, כמה לולים שרוצים להקים לול בגידול משותף, ואז כל אחד יכול לגדל גם בגידול משותף, או שאתם לא נותנים להקים לולים חדשים כי המכסה נשארת אותו דבר ומשאירים את המצב כפי שהוא.
ב-2011 וב-2012, בגלל שהתקנות לא היו בהירות ולמרות שהובטח פה בוועדת הכלכלה שהדבר יוסדר, לקחו לולים שהיו קיימים והרחיבו אותם פי כמה ולקחו מאתנו את המגדלים. התוצאה הזאת לא יכולה להיות במצב הזה, ולכן קבעו התקנות דבר פשוט מאוד, אם תקראו אותן ותראו.
אחת, מי שיש לו לול קיים לא יכול להגדיל אותו ללא סוף, אלא ב-5%, או עד 20,000 עופות, זה ד' ו-ה' לתקנות, ויש בזה היגיון רב – למרות שאני לול גידול של יותר מ-20 אלף עופות, אני מוכן לקבל הגבלה של 5% ולא עד אינסוף בעניין הזה.
ולעניין לולים חדשים שהולכים להיות מוקמים – אי אפשר סתם להקים לולים חדשים, כי אם כן, זה לא פייר לגבינו, אז אני לא מוכן שיגבילו אותנו. אין לי בעיה עם זה, אבל בתנאי שזה הדדי. ואז אמרו שלולים חדשים לא יוכלו לעשות לולי גידול משותף חדשים אלא בהתאם למגבלות שקיימות, דהיינו, אחת, רישיון עסק שאני חושב שלא צריך לכתוב את זה, אבל זה ברור מאליו, יש עמידה בצער בעלי-חיים, והשלישית, הם לא יוכלו להגדיל את הלול הזה, שוב, התאם למגבלות שלנו, ואז זה לפחות הדדי.
לכן, להגיד, כולם, בואו נחזור אחורה, זה לא פתרון, כי הפתרון חייב להתמודד עם הבעיה הזאת שקיימת, והבעיה שהיתה היא שניצלו את זה לרעה. בין היתר, לא היתה אכיפה נדרשת, לא עשו את התקנות כפי שנדרשו. ומה עשו? בן-אדם שהיה לו לול של שני מגדלים הפך להיות לול של 30 מגדלים. מאיפה הגיעו עוד מגדלים? מאתנו. ומאתנו אי אפשר, זה מוריד מאתנו, אנחנו נפגעים, לא יכולים לעבוד. זו לא המטרה לשמה עשו פה את כל התקנות.
אז שיחליטו, יש אחת משתי אפשרויות – או שאין עוד הגבלות על לול גידול משותף, לא על הגודל שלו, לא על כמות המגדלים שלו, ולא על שום דבר, ואנחנו נשמח בעניין הזה.
גלעד וקסמן
¶
כי זה היה שוק סגור. יש רשימה סגורה, וברגע שאת מגדילה את כמות המקומות בהם הם יכולים לגדל – למשל, לי מותר עד מאה, ונניח שהקימו לול חדש שעד היום היו לו שניים, ועכשיו יש עוד 28, לא גדלה הרשימה. אז זה יצר מצב שזה בא על חשבון – חלק ממני, חלק מאחר, אז איבדתי חלק מהמגדלים. המטרה היא לא להרוג אותנו ולהגיד לנו לא לעבוד יותר.
מה עשינו? אמרנו, אין בעיה. או שלא נעשה עוד הגדלה מעבר ל-5%, שזה בשוליים, לא יעשו לולים קטנים – ונתנו להם עד 20,000, ואני חושב שזה מעל ומעבר, אבל מילא, גם את זה אנחנו מוכנים לספוג, ושלא ייתנו יותר הגדלות – ואמרנו שאם רוצים להקים לולים חדשים בגידול משותף, הם יעמדו באותם תנאים, ואז התחרות הוגנת לפחות.
עמרם דהן
¶
אני שמח רק על דבר אחד, שמי שירה לעצמו ברגל זה אתה. כי מי שהמציא את הלולים הגדולים זה אתה ומי שאתה מייצג.
עמרם דהן
¶
אתם יצרתם, וגדל כל אחד וכל אחד יבנה את הלול איך שהוא רוצה וכמה שהוא ורצה. אחרי שסיימת לבנות אין שום סיבה שאחרים לא ייבנו.
לאה יוגב
¶
לא, אני חושבת שצריך לעצור את הבנייה של הלולים החדשים ולהשאיר את הלולים הקיימים, ולהשאיר את זה כ-pool סגור. וכפי שהיה ב-2010 כשכבוד היושב-ראש, כרמל שאמה, אמר, הלולים הקיימים יישארו ואנחנו נדאג שיוכלו לעשות החלפות מבלי שייפגע התפעול שלהם. זאת צריכה להיות המסגרת וכולנו צריכים לזכור שענף הלול נועד, בעיקרו, כדי לפרנס משפחות על גבול הצפון, לול משפחתי.
ולא יכול להיות שהוועדה תיתן פה יד להקמת לולים חדשים גדולים נוספים בגידול המשותף, ויקרה מה שקרה בפטם – יימחקו הלולים המשפחתיים ויישארו משפחות בלי פרנסה, יבואו טייקונים מתל-אביב, יישבו בתל-אביב ויפעילו את הלולים בצפון, וזו לא היתה כוונת המחוקק. מ שקרה ב-2010 על-פי מה שכרמל שאמה אמר, נשאיר את הלולים הגדולים הקיימים, נדאג לכך שהם לא ייפגעו בתפעול שלהם על-ידי מתן העברות בין מגדלים למגדלים, וצריך לכתוב בתקנות האלה שלא ייבנו לולים גדולים נוספים. זה הכול.
יוסי אלמליח
¶
סליחה, אולי תקשיבו רגע. אני שומע אתכם בקשב רב כבר שעתיים. אז בבקשה, תשמעו גם אתם.
אני מציע לקבל את ההצעה של יוסי ישי שמחזירה את האפשרות של אורח-מארח, ותו לא. זהו, לא לגעת יותר בעניין הזה.
אורי צוק-בר
¶
קודם כל, אני מסכים לגמרי עם מה שגברת יוגב אמרה פה., ומה שאנחנו עושים זה בדיוק בשביל זה. אם בכל זאת יש להם חשש מלולים חדשים, אפשר לסגור את העניין הזה – לא לתת בכלל לולים חדשים, לבטל את הסעיף של החדשים ושכולם יהיו מוגבלים עד תוספת של 5%, טוטאלית, בלי לתת אפשרות ללול חדש בכלל. ואז אין לך רפורמה, פתרנו את הבעיה, עד 5% ואין לול חדש. רק לול קיים, זה הכול.
יוסי אלמליח
¶
אני אומר, לא רישיונות עסק, לא לולים חדשים ולא לפתוח את זה לגמרי. אורח-מארח, תוספת 5% לקיים. מי שקיים – קיים, וזהו.
אלקנה אפרתי
¶
אני רוצה שהתמונה תהיה מלאה בפני הוועדה – איזו הצעה אתם מציעים כרגע, אל מול הנוסח שנמצא בפנינו?
יוסי אלמליח
¶
אתם אומרים 'לא' בלי להקשיב, ריבונו של עולם, אולי תקשיבו? אתם צועקים, אז אתם שומעים את עצמכם.
יוסי אדוני
¶
אנחנו מוכנים להצעה שלך לבטל את סעיף 9 מהתחלה עד הסוף, להוסיף את מה שאמרת לסעיף 8, וזהו.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
חברים, הבא בתור שמדבר בלי רשות דיבור, יוצא החוצה בלי לקרוא לו פעם ראשונה, שנייה ושלישית. בפעם הראשונה ייצא החוצה מעכשיו מי שמדבר בלי רשות דיבור. בבקשה.
יוסי ישי
¶
משאירים את סעיף 9, נוריד את (ד) שמדבר על אפשרות להקים לול חדש עד לתקרה של 20,000, ואנחנו משאירים את המגבלה של הלולים המשותפים הגדולים שלא יעברו את ה-5%. זה הכול.
יוסי ישי
¶
זה ברור. המשמעות היא ש-(ד) יורד, (ג) כנראה גם יורד, ואנחנו נשארים למעשה רק בלולים קיימים עם אפשרות - - -
אורי צוק-בר
¶
בהתאמות, מכיוון שבלול של פחות מ-20,000, 5% זה פחות ממכסה של בן-אדם, בלול הקיים, לא בחדשים, אז יכול להיות שנשאיר. מעל 20,000 זה 5%, ומתחת ל-20,000 נתאים משהו שייתן לפחות - - -
לאה יוגב
¶
לא, הלולים של ה-20,000 לא עברו בהחלטת המליאה של מועצת הלול. סליחה, שמע, לא יכול להיות שאתה מתעלם פה מהחלטת דירקטוריון.
אלקנה אפרתי
¶
שוב, לא יהיו לולים חדשים, על כל המשתמע מזה מבחינת רישוי עסקים או צער בעלי-חיים. האפשרות לגדול תהיה ב-5% ותבצעו את ההתאמה ללולים שהם מתחת ל-20,000.
שמואל לויט
¶
יש הערה משמעותית. אני חושב שהרישה של סעיף 9(ב)(2) שמתחילה במילים: "בעל מכסה המבקש", למעשה פותחת את הגידול המשותף מחדש, וזה פותח את המועדון שהיה סגור. וזה למעשה פתיחת הגידול המשותף, וזה למעשה סוף התכנון.
יוסי אדוני
¶
אז אני מבקש מוועדת הכלכלה ומכבוד היושב-ראש לא לאשר את סעיף 9. זה הורס את ענף ההטלה ביישובי הצפון. כל סעיף 9.
יוסי ישי
¶
ננסח מחדש את סעיף 9 שלמעשה התבסס על סעיף 8 בתקנה הקודמת, עם השינויים שדיברנו עליהם. זאת אומרת, לא יהיה לול חדש, לא תהיה אפשרות ליצור צירוף עד 20,000, ויאפשר אורחים ומארחים עד לתקרה של 5%.
גלעד וקסמן
¶
אני מבקש שלא רק יורדו הסעיפים, אלא שייכתב במפורש שלא ניתן להרחיב או להגדיל לול חדש מעבר למכסת ה-5%.
אם לא יהיה כתוב שאין חדשים – זה בדיוק הפרצה שנוצרה בפעם הקודמת. כי אמרו, לא כתוב שלא, אז מותר, ואז הקימו לולים חדשים והרחיבו את הקיימים. לכן צריך להוסיף סעיף ולא רק להוריד, שאומר: מובהר שלול חדש או קיים לא ניתן להרחיב, לול חדש לא ניתן בכלל להקים לגידול משותף, ולול קיים לא ניתן להגדיל מעבר ל-5% או התאמה - - -
יוסי אלמליח
¶
אני מבקש בכל לשון של בקשה, מאחר שאנחנו יושבים כאן בוועדת הכלכלה, שהסעיף הזה אולי יתוקן וינוסח עכשיו תוך כדי תנועה כדי שהוא יובא בפני הוועדה באופן מוחלט ומחודד.
אבשלום רביבו
¶
אני עורך-דין רביבו, אני מייצג את גליקסמן, ואני רוצה רק לציין לפרוטוקול שההצעה כפי שכרגע עומדת על הפרק מקובלת גם עלינו.
אורי נוסבאום
¶
"פניה לקביעת מכסות אישיות
10.
(א)
מי שזכאי למכסה אישית לפי תקנות 4 עד 8 והוא לא קיבל על כך הודעה עד תום 30 ימים מיום פרסום תקנות אלה, רשאי לפנות עד תום 60 ימים מיום הפרסום האמור לוועדת המכסות בבקשה לקביעת מכסתו.
(ב)
ועדת המכסות רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשות שהוגשו לה לאחר המועד האמור."
אורי נוסבאום
¶
"מכסת עופות להטלה
11.
(א)
המועצה תקבע לכל בעל מכסה, בתחילת שנת התכנון וכן מזמן לזמן במהלכה, מכסת עופות להטלה לייצור מכסתו, על-פי מפתחות אחידים שתקבע, בשים לב לגיל הלהקה שהוא מחזיק ותקופת גידולה; המפתחות האחידים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המועצה שכתובתו היא www.ofot.org.il.
(ב)
בעל מכסה לא יחזיק עופות להטלה בכמות העולה על מכסת העופות להטלה האחרונה שקבעה לו המועצה.
(ג)
בעל מכסה שלפי קביעת המועצה מחזיק עופות להטלה בכמות עודפת על מכסת העופות להטלה שהיא קבעה לו או אדם שאינו בעל מכסה יעביר את הכמות העודפת או את כל העופות שהוא מחזיק, לפי העניין, לשחיטה, באופן שתורה המועצה."
אורי נוסבאום
¶
"גידול מטילות ופרגיות
12.
(א)
המועצה תנפיק לכל בעל מכסה תעודת מגדל שתפורט בה מכסת העופות שנקבעה לו לייצור מכסתו.
(ב)
קבלן מורשה וכל אדם אחר העוסק בשיווק אפרוחות להטלה לא ישווק אפרוחות אלא למגדל שהציג לפניו את תעודת המגדל שלו או למגדל פרגיות אשר הציג בפניו תעודות שמסרו לו המגדלים שבעבורם הוא יגדל את הפרגיות; כמות האפרוחות שתשווק כאמור לא תעלה על הכמות הרשומה בתעודה או בתעודות שהוצגו לפני המשווק, לפי הענין.
(ג)
לא יחזיק אדם מטילות אלא אם כן בידיו תעודת מגדל, ובהתאמה לכמות הרשומה בה.
(ד)
לא יחזיק מגדל פרגיות, אלא אם כן הוא קיבל את האפרוחות שמהן גידל אותן מקבלן מורשה, בעל מדגרה או אדם אחר העוסק בשיווק אפרוחות להטלה, כנגד הצגתה של תעודת מגדל שמסר לו בעל מכסה, או באישור בכתב שמסרה לו המועצה, ובהתאם לכמויות הנקובות בתעודה או באישור כאמור.
(ה)
לא ישווק אדם פרגיות אלא למגדל שהציג לפניו אישור של המועצה שהוצא בסמוך לפני מועד השיווק, לפיו רשאי המגדל לקבל לרשותו פרגיות, ובהתאמה לכמות הרשומה באישור."
אורי צוק-בר
¶
"מקום הגידול
9.
(א)
לא ייצר בעל מכסה את מכסתו בלול שאינו מצוי במשקו.
(ב)
תקנת משנה (א), לא תחול על אלה:
(1)
בעל מכסה שגידל, כדין, בשנת 2012 את מלוא מכסתו בלול של בעל מכסה אחר והוא ממשיך לייצרה בשנת התכנון באותו לול;
(2)
בעל מכסה המבקש לגדל את מלוא מכסתו בלול שמתקיימים לגביו התנאים הבאים:"
אורי צוק-בר
¶
כן, בלול שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים.
"(א)
הוא מצוי במשק של בעל מכסה אחר;"
ועכשיו זה מתחיל מ-(ה). (ב), (ג), ו(ד) נמחקים, ומגיע ל-(ה) שיהפוך ל-(ב):
"(ב)
אם ביום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) יוצרה בלול, כדין, מכסת עופות להטלה,"
נמחק ההיקף.
"לא יהיה בכך כדי להגדיל את מכסת העופות להטלה המיוצרת בלול זה מעבר ל-5% ממנה או בגובה של מכסת המבקש ביחס למכסה שיוצרה ב-31.12.2012."
אורי צוק-בר
¶
מכסת עופות להטלה: "לא יהיה בכך כדי להגדיל את מכסת העופות להטלה המיוצרת בלול זה מעבר ל-5% ממנה או מעבר לגובה מכסת המבקש ביחס למכסה שיוצרה בלול זה ב-31.12.2012."
שלא ייצא שכל יום יבוא עוד מבקש, וזה יהיה מכסתו ביחס למה שכבר נצבר. אז מצוין ה-31.12 ומול זה בודקים.
טומי מנור
¶
רציתי להציע ניסוח אלטרנטיבי.
על-מנת לפתור את הבעיה כפי שעלתה, צריך לחבר את (1) ו-(2), כך שייאמר עכשיו:
"(ב)
תקנת משנה (א), לא תחול על אלה:
(1)
בעל מכסה שגידל, כדין, בשנת 2012 את מלוא מכסתו בלול של בעל מכסה אחר והוא ממשיך לייצרה בשנת התכנון באותו לול או בלול אחר שהתקיימו לגביו כל התנאים הבאים;"
ואז אתה שם את (א) ו-(ב).
גלעד וקסמן
¶
אני רוצה להסביר את השוני, וזה קריטי.
אם איבדנו מכסות, אין לנו אפשרות אלא להפנות לשוק ולבקש את המכסות. הוא רוצה להגביל את זה, זה אומר שנישאר בלי יכולת להגדיל, לא את ה-5% ולא את מה שחסר לנו.
גלעד וקסמן
¶
אני רוצה שתבין, אם מורידים את (ב)(2), המשמעות היא שאם איבדנו מגדלים, אז לא רק שלא נוכל להגדיל ל-5%, שיעזבו את ההגדלה, אלא שלא נוכל למלא את המכסה הקיימת. ולכן, הוא לא יכול להוריד את (2), כי אם לא, אנחנו נשארים בלי יכולת לפנות למגדלים ולמלא את המכסות שלנו. ולכן אי אפשר לעשות את השינוי.
אלקנה אפרתי
¶
אם אפשר לחדד: להבנתי, בשנה שעברה דובר על זה שאי אפשר יהיה להיכנס ל-pool, ה-pool הוא pool סגור, אבל היתה תנועה, לפי מה שאתה אומר, יחסית אינטנסיבית בתוך ה-pool.
גלעד וקסמן
¶
כן, ואני מבקש להסביר.
אם עד היום היו 100 מכסות בגידול משותף, לצורך העניין, מאחר שהגדילו את הלולים, הפכו להיות 150 מכסות. ואז, במקום ל-100, הניוד היה ל-150, אז איבדנו %X, כי את הכמות שיכולה להיכנס לגידול משותף תחמו.
מאחר שבשנתיים האחרונות הגדילו בצורה גדולה מאוד את כמות המכסות לגידול משותף, שביקשנו עכשיו לעצור אותן ועכשיו יעצרו אותן, אבל לא נתנו מצד אחד יותר מגדלים לגידול משותף. אז עכשיו באו ועשו את האיזון ובזה החשיבות של סעיף (2) – הוא אומר, מי שרוצה יוכל לגדל בגידול משותף, אבל מקסימום במכסה הקיימת. זה הגיוני ולכן אני לא יכול להוריד את סעיף (ב)(2). תוותרו קצת גם, זה עושה סדר.
קריאה
¶
שאל היושב-ראש מה ההבדל בין שתי ההצעות שגובשו. שלך עונה על כל מה שעורך-דין וקסלמן אומר, דהיינו פותחת למגדלים חדשים את הגידול המשותף.
גלעד וקסמן
¶
אבל אם לא, לא תתמלא לי מכסה.
נכון, אבל זה בסדר, כי אנחנו מגבילים את הגודל. לא באו להרוג אותנו.
שמעון ביטון
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף, אנחנו לא מתכוונים לפתוח את הגידול המשותף. נתנו בשביל זה את המארח, שחררנו אותו, כדי שזה יאזן את הלולים שחסרות להם מכסות. זה נושא מסחרי של בעלי הלולים הגדולים ואין לנו עניין פה לרצות אותם, שיתמודדו בשוק של מכסות הגידול המשותף. יש כמות של 700–800 – שישחקו בתוך המגרש הזה.
אורי צוק-בר
¶
יש בזה בעיה מסוימת שנתקלנו בה כשעשינו את הסעיף הזה בפעם הקודמת, ואחר-כך ראינו שהוא בעייתי.
אם יש לנו שני מגדלים, אצל אחד היה אורח שעזב אותו ועבר למקום אחר, והוא נשאר לבד. לידו יש שכן שלא היה אצלו אורח. כל אחד מהם מגדל 2,000 עופות, שניהם נמצאים באותו יישוב, אותו לול, הכול אותו דבר. בגלל שהיסטורית אצל האחד היה פעם אורח, יש היום אפליה מובנית בין שני השכנים האלה שלכאורה הם אותו הדבר בדיוק, רק שאצל האחד פעם אמא שלו גידלה אתו ופעם לא.
מכיוון שכבר עצרנו את הגידול, אין לול משותף שיכול לגדול מעבר ל-5%. זה סגור כבר, זה לא יכול להתפרץ ללולים גדולים.
אורי צוק-בר
¶
אז אנחנו לא יכולים היום, בשביל להסדיר את השוליים הקטנטנים אלה, להכניס עוד סייג שתהיה אפליה בין זה שעם האורח ההיסטורי וזה שבלי האורח. לדעתי, זו אפליה לא תקינה, ואמרו לנו את זה גם ממשרד המשפטים בשנה שעברה, ועברנו את זה איכשהו.
שמעון ביטון
¶
אין לנו עניין לפתוח את הגידול המשותף, משחררים את המארחים. יש מארחים שייצאו לגידולים משותפים, שישחקו במגרש הזה. לא נכנסים, כלכלית, לתחרות שלהם.
טומי מנור
¶
אני מקריא את תקנה 9(ב):
"(ב)
תקנת משנה (א), לא תחול על אלה:
(1)
בעל מכסה שגידל, כדין, בשנת 2012 את מלוא מכסתו בלול של בעל מכסה אחר והוא ממשיך לייצרה בשנת התכנון באותו לול או בלול אחר שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים;"
זה כנראה יהיה סעיף קטן (1) ולא (א):
"(1)
הוא מצוי במשק של בעל מכסה אחר;
"(2)
אם ביום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) יוצרה בלול, כדין, מכסת עופות להטלה,"
טוב, לזה צריך לתת את התוספת של - - -
גלעד וקסמן
¶
אני רוצה להתנגד שוב, ואני רוצה להזכיר. היתה פה הבטחה מלאה שלא יפגעו בלולים הקיימים. המשמעות של זה היא שלנו היום חסרות מכסות ואין לנו אפשרות לקחת ממקומות אחרים. משמעות השינוי שהוא מציע, ולא הנוסח כפי שהוצע קודם, היא שלנו ירדו המכסות ואין לנו מנין להשלים.
יוסי ישי
¶
יש פה שני וקטורים מנוגדים. יש וקטור אחד שאנחנו לא רוצים להוסיף למועדון אף אחד וההצעה של טומי יוצרת מצב שלא מוסיפים למועדון אף אחד, ויש וקטור שני – והוא צודק – שבמגבלה של ה-5% עלול להיווצר מצב שהוא לא יכול לשמר את המצב ההיסטורי שלו. אלה שני וקטורים שונים, ואני חושב שבכל זאת, הווקטור של שימור המשק המשפחתי עדיף על הווקטור השני, ולכן אני מעדיף אותו.
גלעד וקסמן
¶
רגע, אני רוצה להבין. הורע מצבנו גם. אני רוצה שיהיה ברור, לפני שנתיים הבטיחו לנו יהיה נגיד 700–800. מה קרה? 700–800 התחרו נגיד על 100 מקומות, ועכשיו 700–800 מתחרים על 2,000 מקומות כי הם הגדילו את הכמות. אז התוצאה שיוצאת זה לא פייר, אנחנו נפגעים כל הזמן, כל פעם הבטיחו לנו שלא ניפגע, ועכשיו מנסים לפגוע בנו עוד יותר.
הפתרון היחיד הוא שיגבילו את ההיקף, שאי אפשר לגדול יותר, אבל שיאפשרו לנו למלא את מה שיש לנו. בנינו לול ולא מאפשרים לנו למלא אותו, ובמשך שנים השקענו כסף, זה לא יתכן שיפגעו בנו.
אני שם בצד את העניין הלא-חוקי של זה, ומעבר לזה אין פה הגינות. לכן הניסוח צריך להיות כפי שהציע מר צוק, בצורה ברורה, שהמשמעות היא לא הגדלה של הלול המשותף. הוא אומר הגדלה של 5% מקסימום, אבל את המקומות הפנויים אצלנו נוכל למלא. עכשיו אומרים לנו, לא, לא תוכלו למלא – למה? אין שום הצדקה, לא חוקית, לא עניינית, לא הוגנת, לא לאפשר לנו למלא ולעבוד.
אני אזכיר לאדוני, אדוני אמר, אנחנו לא נפגע בכם, נבדוק שלא נפגע בכם, ומה שקרה הוא שפגעו בנו. לכן פנינו ואמרנו, תקשיבו, מצד אחד, הגבלתם את המכסה, אבל מצד שני, נתתם היקף וכולם הגדילו את הלולים ללא סוף. לא אנחנו. אז עכשיו אמרנו, בסדר, שלא יגדילו שום לול – מקובל עלינו. אבל לא לתת לנו למלא את הלולים?
עמרם דהן
¶
אני רוצה לחדד – עזבו אותך בגלל שלא שילמת טוב. אם היית משלם טוב, לא היו עוזבים אותך. אתם מייצגים את הגדולים. אנחנו צריכים לשמור על המשק הקטן. וזה בדיוק מה שקורה.
גלעד וקסמן
¶
אני אסביר.
דבר ראשון, אתה יוצר כשל שוק כי אם יש לך רק 700 מגדלים, והיו לך בהתחלה 100 מקומות, עכשיו יש לך עדיין 700 מגדלים והגדלת ל-1,000 מקומות, אז ברור – זה יוצר כשל שוק מובנה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
כן, אבל המקומות האלה לא נוצרים סתם. הם נוצרים רק אם יש ביקוש ליצור מקומות נוספים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אם אפתח חנות שווארמה ואמכור שווארמה ב-100 ש"ח, אני מזמין כאלה שיפתחו לידי כי יש מרווח. אם אני נותן את השווארמה במחיר ריאלי, אף אחד לא יפתח לידי.
גלעד וקסמן
¶
מקובל עלינו. אז תפתחו את הכול, אבל שיהיה שוק חופשי. לא יכול להיות מצב שהשוק, מצד אחד, אומר לנו, הגדלתם את הכמות שפותחים חנויות שווארמה, אבל לא הגדלתם את האפשרות להביא קונים, אלא לבוא רק לאותם קונים כל הזמן.
אנחנו אומרים, אין בעיה. אחת משתיים, כפי שאמרנו, או שאתה אומר, לא מגדילים יותר את הלולים, אז לפחות אפשר למלא את כולם, מה שקיים, תן לכולם אפשרות.
אבשלום רביבו
¶
סליחה, אני אשתמש בדוגמה שלך. אתה מאפשר פתיחה של עוד חמש חנויות שווארמה, אבל את החנות שלי אתה מגדר וסוגר, ואומר, אתה לא יכול להביא קונים ולהתחרות בהם.
שמעון ביטון
¶
בתוך 700 המכסות הקיימות אתה יכול להעביר. תשלם, תעביר. אם נפתח גידול משותף, נוריד את המחירים.
גלעד וקסמן
¶
במשך השנתיים האחרונות, בגלל שהיתה הפרצה, הגדילו, בדוגמה שלך, את חנויות השווארמה בכל פעם עוד ועוד - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
לא, הגידול המשותף הוא מספר היחידות שפועלות במסגרת הגידול המשותף, ולא מספר הלולים.
שלמה סויסה
¶
הנפח, הנפח. אם היה לאדם לול גידול משותף לפני שנתיים, כשנקבעה התקנה שהגדילה, ויש לו מקום ל-100,000, והוא הוסיף בינתיים עוד לול של 100,000 – אני נשארתי אותו דבר, הוא מתחרה אתי על אותו מספר מגדלים, וזה לא הוגן.
מה גם, שוכחים פה החברים, שמספר המגדלים מצטמצם לא רק בגלל ההגבלה, אלא שהוא נגרע כל הזמן כי יש חבר'ה שחוזרים לגדל. אז יוצא שאתה קשרת, בסדר, מצוין, אבל הגבלת את המגדלים מלנוע, אבל את הנפח הגדילו - - -
עמרם דהן
¶
כשבנית את הלול לקחת את זה בחשבון. אתה יכול לבנות גם של 400, אבל אתם לא יכולים למחוק את החקלאים הקטנים. אתה יכול לבנות מחר גם של 300.
לירון אדלר-מינקה
¶
באופן עקרוני, מטרת משרד החקלאות היתה לא להגדיל את הגידול המשותף יותר מדי מעבר למצב שהיה קיים.
בשנה שעברה התקנות אמרו שכל לול שגודלה בו בעבר של יותר מבעל מכסה אחת, אפשר לגדל בגידול משותף, ובגלל הניסוח הזה נוצרה פרצה כך שכל מי שגידל בעבר – נגיד, היו שני מגדלים – ניצלו את הפרצה והרחיבו את הלולים.
עכשיו אנחנו נמצאים במצב קיים. המטרה של התקנה כפי שהציע משרד החקלאות, היא להגביל את הגידול המשותף ממקום אחר, באמצעות גודל המכסות שעד אליהן אפשר לגדול. כך שלולים שהיה בהם גידול משותף לא יוכלו עכשיו לגדול מעל ומעבר.
אבל הפתרון של משרד החקלאות נותן מענה למצב שעלה כאן, שכרגע נמצאים אנשים שאם לא יכולים להיכנס אליהם עוד אנשים כדי למלא אצלם את הגידול המשותף שכבר היה ושעליו הוסכם פה שמשמרים, הם נשארים במצב בו הם לא יכולים לשמר את המצב הקיים שהיה אצלם עד שהחליטו להפסיק את הגידול המשותף.
ההגבלה פה על עניין הגודל של ה-5% או של בעל המכסה, לעמדתי, ושרת החקלאות עוד תגיד אולי שוב את עמדתה, יכולה לצמצם את הגידול המשותף ולא לתת לו לגדול עוד מעבר למצב הקיים שנוצר, אבל יכולה לתת את המענה מהכיוון בו אנחנו לא פוגעים במצב קיים שהיה.
אורי צוק-בר
¶
יש לי פתרון, אני אגיד תוספת שתפתור את זה.
אמרנו, "יוצרה בלול, כדין, מכסת עופות להטלה". אם נוסיף, "יוצרה בלול, כדין, מכסת עופות להטלה בנוסף למכסתו", זה אומר שלא הגדלנו את מצבת הלולים המשותפים.
במקום בהיקף של למעלה מ-20,000, כי אין פה את המשמעות, יהיה: "יוצרה בלול כדין מכסת עופות להטלה בנוסף למכסתו של בעל הלול.", ואז לא הוספת אף לול משותף למצבת הלולים המשותפים.
כי החשש היה שיתחילו להיווצר עוד לולים משותפים – אחד עם השני, אחד עם השלישי, וייווצרו חדשים. פה סגרנו את זה, אין חדשים. מי שלא היה קודם יחד עם מישהו כבר, שלא היה כבר לול משותף, לא יהיה עוד. זאת אומרת, אם יש היום 1,000 לולים משותפים, לא יכול להיות 1,001 לפי זה, ואני חושב שזה פותר את זה. אבל זה כן משאיר את הגמישות שהם ביקשו, שזה לא דווקא אחד מלול משותף לשעבר יבוא, אלא שגם השכן שלו יוכל לבוא. אבל זה סוגר את מספר הלולים המשותפים ושם עליו מגבלה.
אורי צוק-בר
¶
כן, כי זה רק לול שכבר יוצרה בו מכסה נוספת על מכסתו. רק לול משותף יוכל לעשות את ההשלמות והניוד הזה.
אורי צוק-בר
¶
כן, אין שום לול משותף נוסף. ואני מגביל שזה רק לכאלה שהם בלול משותף, ואז אין יצירה של אף לול משותף נוסף. אני חושב שזו פשרה בין הדעות, אבל זה להחלטתכם.
עמרם דהן
¶
מי גר שם? זה נולד למגדלים. מה זה, להרוג אותך? להרוג מאה משפחות בשביל לתת לך לחיות בתל-אביב? על מה אתה מדבר? אתם מבלבלים ליושב-ראש את הראש.
שמעון ביטון
¶
המשחק של הלולים שגדלו ב-2012 – הם גדלו מתוך מגרש סגור של 700 מכסות בגידול משותף. זה ביזנס שעשו, מי ששילם יותר, עברו מאחד לשני. יבואו לוועדת הכלכלה ארבעת הלולים הגדולים ויבקשו על-פי חוק להכשיר את כל המכסות שהיו שלהם, כי הם בגודל הזה, אל תיתן מהגודל הזה לנצח. זה מה שקורה עכשיו באיו"ש, איזור יהודה ושומרון, אתה מתמודד עם זה בדיוק עכשיו באיו"ש – שהם פתאום הפכו להיות עובדה מוגמרת, והיום אתה צריך לאשרר את כל השרץ הזה.
אנחנו מוכנים להישאר עם המכסות הקיימות בגידול המשותף, ותאמין לי אני אומר את זה בכאב, כי אני רוצה להביא אמא שלי, בת 80, רוצה להביא ללול שלי היום, ואני לא יכול להביא אותה.
שמעון ביטון
¶
ואמא שלי, בת 80 היום, לא יכולה לגדל, ואני מקבל עלי את הדין שזה יהיה כמו ב-2012. תתמודדו, הלולים הגדולים, כי בזה שנפתח גידולים משותפים, נוריד את המחירים שאתם משלמים היום, ואנחנו פה לא כדי להגן עליכם, אלא להגן על החקלאים שלנו.
מוטי אלקבץ
¶
מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי עופות.
השאלה שעומדת כאן והיא משמעותית מאוד, ואני לא יודע אם ניתן לקבל תשובה כרגע, היא עד כמה מגדלים נוספים יצטרפו לגידול המשותף בעקבות יישום ההחלטה הזאת.
מוטי אלקבץ
¶
אז צריכים לבחון – אם זה אף אחד, אז זה בסדר. אבל אם זה פורץ באופן משמעותי, אני חושב שצריכים לתת על זה את הדעת.
אורי צוק-בר
¶
יש בהצעה האחרונה שהצעתי שני חישוקים – זה לא מאה אחוז, אבל זה 99 בערך. כי אתה גם מחשק בגודל – אף אחד מהלולים המשותפים לא יכולים לצמוח בגודל יותר, וזה גם רק באוכלוסיית המשותפים. לא יכול לצוץ אף לול משותף שלא היה קודם לול משותף. זה נותן תיקון אפליה מסוים שאם, היסטורית, לאחד היה שותף והשותף פרש, הלך או מכר את המכסה, אז גם הוא יכול לעבור ולא רק השכן שלו. לדעתי זו פשרה הוגנת, אבל להחלטת היושב-ראש.
שלמה שטרית
¶
אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה להגיד משפט. אני מצביע, ואמרת שמי שמדבר בלי אישור ייצא החוצה, ואף אחד לא יצא.
שלמה שטרית
¶
אני מבקש להגיד שכל הלולים הגדולים שאנחנו מדברים עליהם, שלא רוצים לעזור להם וכולי, הוקמו בהיתרים ובאישורים של כל מי שצריך במדינת ישראל, וכל הרשויות אישרו אותם. אישרו ברישיון עסק, אישרו בהיתר בנייה, מועצת הלול אישרה לאכלס. כל הדברים נעשו בתיאום עם כל אלה שהיום מנסים להגיד לי, בוא נהרוג אותך.
ב-2012 וגם ב-2011 ישבנו פה בוועדה, הראינו את המצב, ואמרו, הלולים הגדולים שכבר קיימים לא ייפגעו. בשיטה שמציעים היום אומרים לך, אדוני, הקמנו במדינה עוד שמונה לולים לגידול משותף, נתנו להם אישור לאכלס – הרי אף עוף לא נכנס בלי אישור אכלוס ממועצת הלול – והם לקחו ממך כי יש תחשיב כלכלי של מערך הייצור, כמה אפשר לשלם על כל מכסת ביצים. אי אפשר לעבור את זה כי אחרת יפשטו את הרגל. כשאתה אומר, תשלם יותר – תקבל יותר - - -
שלמה שטרית
¶
הוא בא אליו, אומר לו, אני דוד שלך, אני סבתא שלך, תעזור לי, תן לי. אם אתה רוצה, אני אראה לך אותם, לא אחד ולא שניים.
ולכן אני חושב שההצעה הראשונה שמציעים במשרד החקלאות היא הצעה נכונה בשביל לפתור את הבעיה הזאת.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אנחנו עושים הפסקה בדיון כי אנחנו חייבים להתחיל בדיון אחר. ב-13:45 נחזור כדי לסיים. נסו לדבר ביניכם, להגיע להסכמה וניסוח.
<(הישיבה נפסקה בשעה 13:05 ונתחדשה בשעה 14:00.)>
יוסי ישי
¶
סליחה, אז אני מושך את המילה 'הסכמה'. הכנתי נוסח שמנסה לגשר בין הצרכים, אני אגיד אותו ברמת העיקרון כדי שיבינו אותו, ואחר-כך אבקש מטומי שיגיד אותו בשפה המשפטית.
ברמת העיקרון, מגדלים שגידלו לול משותף, בין אם אורחים ובין אם מארחים, רשאים לעבור ללול קיים שמגדל בגידול משותף, ובתנאי שאותו לול לא יגדל מעבר ל-5%.
זאת אומרת, אם נניח שהיו שני מגדלים שגידלו יחד, אורח ומארח – האורח יכול היה לצאת כבר קודם, אבל אז המארח נשאר "תקוע", משום שהיתה לו הסתמכות והוא בנה את עצמו תמיד על מכסה כפולה ופתאום הוא נשאר לבד.
יוסי ישי
¶
ולכן אמרתי, גם האורח וגם המארח יכולים, אם הם רוצים, להצטרף ללול קיים, ובתנאי שהלול הקיים לא יגדל מעבר ל-5%.
בדרך הזו עשינו שני דברים. מצד אחד, נתנו פתרון אם למארח נוצר מצב בו הוא מקופח לעומת מצב האפס, ומצד שני, הגדלנו את האפשרות עבור הלולים הגדולים ומנענו מהם את הכבילה, ורשאים לנוע בתוכם, ואם קודם יכולה היתה לנוע בתוכם רק אוכלוסיית האורחים, עכשיו יכולה לנוע אצלם גם אוכלוסיית המארחים. זה מאוזן, וזה סביר.
שלמה שטרית
¶
סליחה, אני עכשיו בזכות דיבור.
אם הגדילו את כמות הלולים ביותר מאשר הפתרון של האורח-מארח – ובאחת הישיבות פה היה כתוב בפרוטוקול שהלולים הגדולים האלה לא ייפגעו, ואם יש בעיה שנפנה אליך ונסביר לך את הבעיה. המשפט הזה כתוב בפרוטוקול.
שלמה שטרית
¶
הכמות של האנשים הלכו לגידול משותף נשארה קבועה מאז שנת 2010, אני לא זוכר בדיוק, אולי מ-2011. הכמות של הלולים שיכולים לגדל גידול משותף גדלה ב-30%, לדעתי. זאת אומרת, שיש היום ביקוש של 30% יותר לגידול משותף מאלה שיכולים להציע את מה שיש להם. זאת אומרת, או שנלך לפשוט רגל ולשלם הרבה כסף כדי לא להתקיים, או שנעבוד בחצי, או שאני לא יודע מה. ולכן הפתרון של רק אורח-מארח לא פותר את הבעיה.
הפתרון הנכון הוא להגיד, אנחנו המדינה, אישרנו להקים כך וכך לולים, וצריך לתת להם אפשרות לאכלס, יותר לא יקומו לולים ונגמר הסיפור. זה, לדעתי, פתרון הוגן, אמיתי ונכון.
גלעד וקסמן
¶
אני רוצה להציע הצעה שתפתור את הבעיה.
כפי שאמרנו, מאחר שכמות המקום לגידול משותף גדלה אבל לא כמות המגדלים גדלה, יגדילו, יעשו הגבלה – פעם אחת ייצרו מצב ויגידו שאפשר להגדיל את כמות המגדלים ב-30%, ואז זה המצב, ויותר לא יאפשרו לא גידול בכמות המגדלים ולא גידול בכמות הלולים לגידול משותף, יישרו קו, כפי שהיה ב-2010, לפחות ישמרו על המצב הקיים. זה הפתרון שאני מציע.
הפתרון שרק מארח – כביכול, כאילו זה מגדיל את כמות המגדלים המשותפים, זה עורבא פרח, אין דבר כזה, זה אולי בודד, אולי בודדים. ולכן זה לא פתרון, אלא מס שפתיים.
ולכן אנחנו מבקשים, לפחות לשם ההוגנות המינימלית ובשביל לשמור על הקיים ועל מה שהובטח גם ב-2010 ותמיד, לא מבקשים להגדיל, אלא ישימו מגבלה כפי ששמים על כמות הלולים המשותפים שאומרים שלא יוכלו לגדול מעבר ל-5%, כפי שהיה עכשיו ועכשיו תהיה תקרה, באותה דרך ישימו תקרה, שבשנת 2013 לא יוכלו להגדיל את סך-כל כמות המגדלים המשותפים ביותר מ-30%, והיא הכמות החסרה היום. ויותר לא יעשו, לא פה ולא פה.
זה הוגן לכולם, ואין שום סיבה שתהיה פה התנגדות לזה, כי המשמעות האחרת היא רק דבר אחד – המטרה היא או לפגוע בחופש עיסוק של מישהו או בקניין.
גלעד וקסמן
¶
אבל ישנם שני דברים שעשית בגללם זה לא כוחות שוק, זה משחק לא הוגן. התערבת בשלושה דברים ותמיד פגעת בתחרות.
האחד, מחיר הביצה הוא מחיר קבוע במדינת ישראל. אני לא יכול להציע מחיר כפי שאני רוצה.
גלעד וקסמן
¶
אבל בסוף היא נגזרת של כמה ביצים אתה יכול למכור. זה אותו דבר, זה הרי נגזר ממחיר אחד לשני.
גלעד וקסמן
¶
רבותי, אני מבקש.
דבר שני, כמות המגדלים בגידול המשותף הוקפאה ב-2010 ולא גדלה, אז אתה מקפיא לי את כמות השחקנים. אני לא מכיר שוק חופשי שקובע מראש את כמות השחקנים.
גלעד וקסמן
¶
לא. זה הגבל עסקי. כשאתה מגביל את כמות השחקנים זה נחשב הגבל עסקי. אני לא בטוח שזה לא חורג גם מחוק ההגבלים העסקיים, וגם את זה נצטרך לברר.
מעבר לכך, מה עשית בשנתיים האחרונות, בניגוד למה שהובטח פה, לרבות על-ידי אדוני, ואני אזכיר את זה – אמרת שבשנתיים האלה לא יגדילו את כמות השחקנים בגידול משותף כי זו המטרה של משרד החקלאות. ובשנתיים האלה הגדילו ביותר מ-30% את כמות השחקנים של הגידול המשותף. זה נקרא תחרות הוגנת, או משהו כזה?
כשאתה מגדיל, מצד אחד, ומכניס עוד אפשרויות לתת לגידול משותף, בניגוד להחלטת ממשלה, בניגוד למה שנאמר - - -
גלעד וקסמן
¶
אני אתן לך דוגמה: לול גידול משותף שהיה לשני אנשים, ועכשיו הוא לעשרה אנשים. אצלו, אין הבדל כמעט בין עלות התפעול של עשרה אנשים ובין עלות התפעול של שני אנשים. אצלי יש 100 מגדלים ויש הבדל משמעותי בתפעול.
גלעד וקסמן
¶
לא, לא. אני עומד בתנאים ובסטנדרטים גדולים יותר. בדיוק הפוך. המשמעות היא שאתה נותן לו עדיפות על פני סתם, ללא שום סיבה.
גלעד וקסמן
¶
לא, זה לא לולים יעילים יותר, ואם תפתח את רשימת כל מי שרוצה לגדל משותף – אל תגדיל עוד את הגידול המשתף, ונלך על יעילות, ונלך על תחרות חופשית.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אם מספר המגדלים שנתונים לגידול המשותף שווה למספר המקומות בגידול משותף, אז אין פה תחרות.
גלעד וקסמן
¶
לא, תאפשר לי להתחרות אתו – כפי שאתה אומר, אני הולך על הגישה שלך, תפתח, ואל תגיד, הוא יכול לקחת כמה שהוא רוצה ומאיפה שהוא רוצה, אבל אתה יכול רק מלולים של גידול משותף שנסגרו. מה זה ההגבלה הזאת?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
יש לנו עיקרון בסיסי יותר והוא שאנחנו לא רוצים להגדיל את הגידול המשותף. מהעיקרון הזה יצאנו, וזו נקודת המוצא.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
רגע, חבר, אל תעזור לי.
הגידול המשותף מבחינתנו לא נמדד לפי מספר הלולים שמגדלים גידול משותף, אלא לפי מספר המכסות שמשחקות במגרש הזה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אם היית מוכן לשלם יותר, את מה שהשכן שלך מוכן לשלם, לא היתה לך שום בעיה. אתה רוצה הגנה. אתה הגדול, ואתה רוצה הגנה?
אבשלום רביבו
¶
אם אתה מאפשר לי להתחרות אתו במחיר אל מול כל המגדלים, אז זה בסדר. אבל ההצעה פה אומרת שהוא יכול לקחת מגדלים כמה שהוא רוצה, ואני יכול לקחת, כדי להשלים, רק מלולים של גידול משותף, שנסגרו, וחיה כזאת אין בשוק.
גלעד וקסמן
¶
אבל לא ענית על הדוגמה שנתתי. נתתי לך דוגמה, לול של שני אנשים שהפך להיות עשרה אנשים. לי יש מאה איש בגידול, ואם אני יורד לתפוקה של 80% או 85%, למשל, - - -
גלעד וקסמן
¶
זו לא יעילות. בתפוקה של 85% אין הצדקה לקיום הלול יותר, אם הוא יורד לאחוזים מסוימים.
לעומת זאת, להגדיל לול ל-2, ל-4, ל-5 או ל-6, לא קרה כלום, להיפך. זאת אומרת, יצרת מצב שזו לא תחרות הוגנת. התנאים שאני עובד בהם הם לא אותם תנאים של לול שעובד עם ארבעה או חמישה מגדלים, ואי אפשר להשוות ביניהם. אז אתה יוצר סיטואציה שלו יש אינטרס רק להגדיל, ועבורי, ככל שאני קטן המשמעות היא פגיעה בתפעול שלי.
אם אתה רוצה עדיין לשמור על תחרות, תגדיל לא ב-30%, תגדיל ב-10%, 15%, 20%, אבל לפחות שתהיה אפשרות לאייש.
אני רוצה שתסתכל מעוד נקודת מבט, ויושבים פה - - - שיכולים להעיד על זה. מי הולך לגידול המשותף? אנשים אמיתיים שזו הפנסיה שלהם, אנשים שהם נכים, אנשים שקשה להם. למה לא לתת להם את האפשרות לנצל את המכסות? הרי אנחנו לא לוקחים ממישהו שבאמת מגדל באופן עצמאי. הם לא באים אלינו לגידול משותף, הם מגדלים באופן עצמאי.
יוסי ישי
¶
האמת היא שאני יושב כאן ולא מבין מה אני עושה פה, בגלל שאני שומע פה דברים, שאני לא רגיל למונחים האלה. אני נולדתי בהתיישבות, נולדתי בחקלאות, מהיום הראשון שאני מכיר את עצמי אני בתחום הזה, ואני שומע מושגים כמו: מחיר מכסה, תחרות בין הלולים הגדולים בעניין לקוחות שלהם – על מה אנחנו מדברים?
יוסי ישי
¶
אחת מהשתיים: או שזה ענף חקלאי מתוכנן, ואז יש מכסות ייצור למגדלים ובמקרים חריגים מאוד, ובגלל שהיתה תקלה בשנה מסוימת ואפשרו לולים גדולים, אז נשמר אותם ולא נגדיל אותם, או שמפוצצים את הכול. מה שמספרים פה ומדברים פה זה חיסול התכנון בענף הזה.
בשום פנים ואופן לא. היתה תקלה, נתנו למספר מגדלים להקים לולים גדולים, נתנו למספר מגדלים מסיבה כזו או אחרת להצטרף ללולים המשותפים. אין לנו שום כוונה להגדיל את המספר הזה. נקודה.
ברגע שהמספר הזה יגדל, התכנון בענף הזה יתחסל. הוא יתחסל.
שלמה שטרית
¶
למה יש הצעה שלך, שהבאת לפה לדיון, ובה כתוב גידול של 5%? אתה כתבת את זה, לא אני.
אני לא מבין, אתה מדבר ככה ועושה ככה, כל הזמן מתהפך. אני רוצה שתהיה פעם אחת יציב בדעות שלך.
עמרם דהן
¶
691 או 692 מכסות, ובנוסף, בערך עוד 13 מכסות שנכנסו בשנה האחרונה. בסך הכול, אנחנו מגיעים ל-703 או 705 בערך.
שמעון ביטון
¶
- - - חזרו לגדל. ומה יקרה אם ועדת הכלכלה תבקשו שחקלאים שחזרו הביתה - - - אותם עוד פעם?
טומי מנור
¶
כ-700 היו וכ-700 נותרו. יש תנודה, כל הזמן, של פלוס-מינוס עשרה אנשים, כאלה שהם מצטרפים חדשים או כאלה שנפטרו.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
עונה לי מנכ"ל מועצת הלול. אני יכול להגיד לו שהנתון לא מדויק? אני אלך לספור תרנגולות במקומו עכשיו?
אבשלום רביבו
¶
אבל מנכ"ל מועצת הלול לפני רגע לא ידע בכלל. שיציגו מסמכים, שיציגו נתונים.
לפני שנתיים זה היה קרוב ל-800. אין כאן שום מסמך שהוא יכול כרגע להציג ולהראות את הדבר הזה.
עמרם דהן
¶
עורך-דין, אנחנו בוועדת מכסות, אני אומר לך, אני לא יודע מאיפה אתה ממציא את הנתונים האלה. 800 לא היה, לא נברא. תאמין לי, יש בתכנון פה את דוד שלום שבקי אחד לאחד.
היושב-ראש, ברשותך שנייה, יש אנשים שנפטרו במהלך השנים האחרונות והעבירו לבנים, ויש בודדים מהמרכז – אני יכול לספור לך אותם, שבעה או שמונה – שמכרו את המכסות שלהם לצפון.
גלעד וקסמן
¶
ומה הכמות שיש למקומות שפעם היו מקומות גידול משותף? שייתנו את הנתונים. כמה משרד המשפטים שמתנגד לגידול משותף, ומשרד החקלאות, הגדיל אותם?
למה אתה לא שואל את הנתונים האלה?
גלעד וקסמן
¶
כן, את מספר הלולים הגדילו בשנתיים האחרונות בניגוד להחלטות ממשלה, והכול כאילו זה לא קיים. למה את זה לא שואלים פה?
יוסי אלמליח
¶
אני מבין שבדיון הזה, בשיח הזה, לא כל אחד ייצא עם כל תאוותו בידו. אבל ישנם פתרונות שהם למרחק. יש תקנות צער בעלי-חיים, הן ממילא יקטינו את האפשרויות בתוך הלולים.
יוסי אלמליח
¶
זה נפח שקיים היום, זה נפח וירטואלי.
מחר בבוקר כשיהיו תקנות צער בעלי-חיים, אני מניח שכל אחד יצטרך להקטין ממילא, אז לא צריך לדבר גבוהה-גבוהה. זה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון, ואני מניח שלוקחים אותו בחשבון.
יוסי אלמליח
¶
אני רוצה לבקש מהאדונים הנכבדים, שאולי לתקנות 2014 תקום ועדת חריגים שתאפשר כניסה מבוקרת, מסודרת, של מכסות נוספות לאנשים חולים, חולי סרטן, אנשים זקנים על כסאות גלגלים - - -
יוסי אלמליח
¶
אין גם את המנגנון הזה, סליחה, אורי, אתה יודע שאין. אתה יודע שאין כי לא קבעת מחיר למכסה או מחיר שהאדם יוכל לעזוב ולפרוש בכבוד.
אני מציע שאולי תקום ועדת חריגים שתהיה מורכבת – אני חושב שוועדה כזאת יכולה לתת פתרונות לעתיד. שתהיה ועדת חריגים בראשות משרד החקלאות, ארגון מגדלי העופות שהוא המייצג הבלעדי של הענף - - -
יוסי אדוני
¶
קודם כל, אל תגיד "מייצג בלעדי". אל תשכח שיש עמותה להצלת המשק החקלאי-משפחתי בצפון, ויש את נציגי המגדלים שנבחרו בדמוקרטיה, בבחירות הארציות. זה לא רק הארגון. אל תשכח את הגורמים האלה, יוסי אלמליח.
יוסי אלמליח
¶
ואם אפשר אולי לצרף נציג ציבור אחד, וזו תהיה ועדה קשוחה מאוד שתבחן את כל המקרים.
לפני חודשיים ימים פניתי למנכ"ל המועצה עם מקרה של סרטן ריאות – לצערי, הוא נפטר לפני שלושה שבועות – הוא לא יכול היה להיכנס ללול.
יוסי ישי
¶
אני מתחייב, כפי שעשינו את הדבר הזה בענף החלב, ליצור מנגנון, אם הוא לא קיים, שמאפשר למי שרוצה לפרוש פתרון הולם לפרישה. אין לזה שום קשר - - -
יוסי אדוני
¶
אנחנו מתנגדים בתוקף לפרישה. פרישה זה חיסול משק חקלאי, זה החלשת היישובים בצפון.
אנחנו מדברים על ועדת חריגים שתאפשר לאותה משפחה, לבן ממשיך שלה, להמשיך, תנו לו פתרון. מה זה, לפרוש?
אלקנה אפרתי
¶
אני מנסה להבין. אני קורא את תקנות 2012 - - -
תקנה 8: "לא ייצר בעל מכסה את מכסתו בלול שאינו מצוי במשקו אלא אם כן אישרה ועדת המכסות לבעל מכסה כאמור, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לגדל את מכסתו ביישוב הסמוך ליישוב שבו נמצא" - - -
יוסי ישי
¶
הפיקציה של גידול משותף היא פיקציה זוועתית שתהרוס את הענף הזה. אם יש מקרים, כפי שנאמר כאן – אדם שאין לו בן ממשיך, אדם חולה – הפתרון הוא לא גידול בלול משותף. אם הוא הגיע למצב שבשום פנים ואופן לא יכול לגדל, אז הוא יפרוש. מדובר בבודדים.
שמעון ביטון
¶
אני חושב שהסעיף שהקראת רצה לעזור לכל המכסות שהוקצו ב-2012, לתת להם פתרון להיכנס לגידול מיידי. בגלל שלא ניתן היה לבנות לולים חדשים, אפשרו להם להיכנס לתוך גידולים קיימים, כי בכל זאת, הוקצו מכסות גם במגזר וגם למכסות הנוספות של יישובי הגדר, ובשביל להשאיר להם את המקום הזה, לגדל את המכסות, נכנס הסעיף הזה.
אני חושב שצריך לפתוח את הגידול המשותף למכסות נוספות, כפי שאמר אדוני היושב-ראש. גם אם היה 800 וירד ל-700, זה אומר שחקלאים חזרו לגדל. אי אפשר לשמר את הכמות שהלולים הגדולים מגדלים לנצח. אי אפשר להתחייב על הגב של החקלאים הקטנים. כשהם בנו אותם, אף אחד לא אמר להם מראש, אתה תגדל תמיד 200,000. זה שוק פתוח. אני יכול להשכיר את המכסה שלי. מי שהיה בגידול משותף יכול היה להיות בגידול משותף, יכול היה לבחור להיות בגידול משותף, יכול היה לבחור לחזור לגדל. אנחנו כמגדלים נעודד את כולם לחזור לגדל במשק המשפחתי.
מיכאל לסר
¶
בעניין מה שמשרד החקלאות אמר – בפועל, היום, מי שלא מסוגל לגדל ורוצה לגדל, לא יכול לגשת לגידול משותף כי הגבלנו את זה. אז בפועל, הוא משכיר אתה מכסה שלו בבית שלו. ויגידו לך ממועצת הלול אם אני טועה או לא טועה.
בפועל היום, אנשים במושבים, מושבים שלמים כמעט, לא מגדלים, ובא מישהו ומגדל אצלם במשק, שזה הרבה יותר חמור מהגידול המשותף עליו מדברים, בגלל תנאים וטרינריים וכולי.
שמעון ביטון
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף רק דבר אחד. זה שהחקלאים הקטנים שהיו בגידולים משותפים החליטו לחזור לגדל במשק, הם מאמינים בשלוחה, יש פרנסה, יכולים להתפרנס בכבוד, הבינו שאפשר להתפרנס בכבוד, וחזרו לגדל.
יוסי גליקסמן
¶
זה מחזק את פתיחת הגידול המשותף, כי מי שרוצה, חוזר. אין בעיה, אף אחד לא מכריח. כפי שעכשיו אמרת.
יוסי אדוני
¶
אני רוצה לומר ככה: קודם כל, בעניין ידידי, בעלי הלולים הגדולים, שאני קורא להם: טייקונים – אנחנו מכבדים אותם ורוצים שימשיכו להתפרנס בכבוד, אבל שיישארו במצב הקיים.
בוא לא נשכח שכבוד היושב-ראש בעצמו אישר החלטה ב-1.1.2011 לעשות את הנושא הזה מועדון סגור, ובעלי הלולים הגדולים קיבלו תוספת של 10% למכסות הקיימות שלהם. תיזכרו בדבר הזה, ובוא לא נשכח אותו.
דבר שני, הסיכום אליו הגענו עם מועצת הלול ומשרד החקלאות ללכת על הנושא של אורח-מארח בלבד, עם הגבלת התוספת של ה-5%, זה מקובל על מועצת הלול, על משרד החקלאות, על כל נציגי המגדלים וגם על ארגון מגדלי העופות. וזה מה שצריך להיעשות, לא מעבר לזה.
אני חושב שצריך לקבל את ההצעה והפשרה, מה שהעלה יוסי ישי, גם בהסכמתנו, לא לאפשר יותר לפתוח את המועדון הסגור הזה, לאפשר אך ורק את הפתיחה של האורח-מארח, ובגידולים המשותפים הקיימים לא יעברו את ה-5%.
עמרם דהן
¶
אני יכול להוסיף לכל מכסה שנשארת, ונכון אמר הבן של לסר שמשאירים את המכסה בתוך היישוב ומישהו אחר מגדל אותה. אז שתישאר בתוך היישוב ויגדלו אותה, כי ככה, הבן שלו חוזר מהצבא, לוקח את המכסה אליו, וההתיישבות מתחזקת. אנחנו לא נפורר את ההתיישבות. נכון מה שאמר מנכ"ל משרד החקלאות, ככה צריך לעשות. אין לנו אינטרס ואנחנו באמת קטנים, אני ושמעון שמדברים פה, לנו יש אינטרס לשמור על ההתיישבות. זו אחת המלחמות שלנו.
טומי מנור
¶
סעיף 9: "מקום הגידול
9.
(א)
לא ייצר בעל מכסה את מכסתו בלול שאינו מצוי במשקו.
(ב)
תקנת משנה (א), לא תחול על אלה:
(1)
בעל מכסה שגידל, כדין, בשנת 2012 את מלוא מכסתו בלול של בעל מכסה אחר והוא ממשיך לייצרה בשנת התכנון באותו לול או בלול אחר המצוי במשק של בעל מכסה אחר;
(2)
בעל מכסה שבעל מכסה אחר גידל לפני 31.12.2012 את מכסתו בלול שלו ולא יגדל אותה עוד בלולו בשנת התכנון אשר יגדל את מכסתו בלול של בעל מכסה אחר" - - -
טומי מנור
¶
"ובלבד שלא בגידול האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) כדי להגדיל את מכסת העופות להטלה המיוצרת בלול מעבר ל-5%."
טומי מנור
¶
דהיינו, כל מי שעובר ללול קיים, בין אם הוא עובר מכוח זה שהוא מגדל בלול אחר, ובין אם מכוח, מה שקראתם, מארח שנטשו אותו, עדיין יש מגבלה שלא תגדל הכמות בלול שאליו הוא עובר מעבר ל-5% לעומת מה שגודל בשנת 2012.
אלקנה אפרתי
¶
למעשה, יש כאן שני עקרונות. יש תנועה חופשית בתוך המשק של המגדלים המשותפים – זה הרישה של מה שהקראת, ותוך מגבלה של אי גדילה מעל 5%.
לאה יוגב
¶
אני מבקשת שיהיה מפורש וכתוב שלא יקרה מצב שבעוד שנה נבוא לכאן ויגידו שהיתה החלטה והיתה פרצה. אז כדי שלא תהיה פרצה, צריך לכתוב באופן מפורש שלא יאושרו ולא יאוכלסו לולים חדשים, שיהיו הגבלות, ולא יורחבו ולא יאוכלסו לולים חדשים. שלא נבוא לפה בעוד שנה ויגידו לנו, הרחיבו את הלולים ועכשיו תגדילו את המכסה.
גלעד וקסמן
¶
אני רוצה להגיד שוב, שזה יהיה ברור: התוספת השנייה אינה מגדילה כמעט במאום את כמות המגדלים המשותפים, ולמרות שהגדילו את כמות המקומות.
המשמעות היא לא שמירה על מצב קיים, אלא גריעה מכמות המגדלים שיש בלולים הקיימים. זו למעשה פגיעה ישירה אך ורק בלולים הקיימים. המונח "מארחים" – אין כאלה שהפכו להיות פתאום גידול משותף, זה לא קיים, ואם יש כאלה הם בודדים. אז הניסוח הזה הוא חסר משמעות.
הפתרון היחיד הוא לאפשר גידול מבוקר של כמות המגדלים המשותפים במדרגות, במשהו שיוכל לצמצם את הפער שנוצר בגלל שלא הקפידו על הצד השני של המשוואה, ושהיום מוסיפים לו את מגבלת ה-5%.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
טוב, חברים, אנחנו מאשרים את הסעיף. אני מבקש ממנהלת הוועדה לא לשחרר את התקנות עד ליום רביעי בשבוע הבא. בשבוע הזה, כל מי שירצה להגיש לי בקשות לדיון מחדש עם טיעונים בכתב, מוזמן לעשות זאת, אני אקבל את כל הבקשות ואשקול אם לקיים את הדיון מחדש. ולכן התקנות לא ישוחררו בשבוע הקרוב, אלא שאני אבצע מחשבה מחדש. כרגע הן אושרו. תודה רבה לכולם.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:30.>