PAGE
16
ועדת הכלכלה
19/12/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 965>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ו' בטבת התשע"ג (19 בדצמבר 2012), שעה 10:30

<תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים)(תיקון), התשע"ג-2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
נתי ביאליסטוק כהן - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד התקשורת

דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד התקשורת

יעל מלם- יפה - עו"ד, משרד התקשורת

איה בן פורת ינאי - עו"ד, משרד התקשורת

יעקב גזית - רפרנט הפרטה, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מנחם קמיש - ראש אגף כלכלה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

צבי חרפק - סמנכ"ל ארגון לוגיסטיקה בטחון ומלח", חברת החשמל

קרן ריפ- זיידיס - יועצת משפטית, חברת החשמל

קרן אוסטין - לשכת סמנכ"ל רגולציה קשרי ממשל ותקשורת, חברת החשמל

צבי לביא - עיתונאי, ynet

אתי בנדלר

לאה ורון

יפה קרינצה
<תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים)(תיקון), התשע"ג-2012>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את הדיון בנושא תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים) (תיקון), התשע"ג-2012, של שר התקשורת. משרד התקשורת, בבקשה.

שלום, תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, כי יש לנו לוחות זמנים שבגינם אנחנו נמצאים פה. התקנות ששר התקשורת הניח לאישורכם, עניינם בתיקון התנאים למתן רישיון לבעל רישיון מפ"א תשתית, כאשר בשלב זה זה מתייחס לחברת התקשורת, שהיא חברת בת של חברת החשמל. היא עוד לא הוקמה, אבל היא תוקם, ובימים אלה חברת החשמל פרסמה הליך לבחירה של אותו שותף.

בימים אלה היא פרסמה.

בימים אלה היא פועלת, כי מחר אמורים להגיש את ההצעות לוועדת הבחירה, ולכן אישור התקנות האלה נדרש כרגע, על מנת שמי שיבחר להגיש הצעה יהיו ידועים לו התנאים שלפיהם הוא יפעל, באם ייבחר.
תיכף נציג את התקנות, אבל אני רוצה לדבר על חשיבות הפרויקט. הפרויקט יכניס בעל תשתית - - -

עורכת הדין נויפלד, מתי פורסם המכרז?

לפני למעלה משנה.

המועד להגשת הצעות נדחה מספר פעמים ונקבע למחר, 20 בדצמבר. הפרויקט שבו מדובר הוא פרויקט תשתיתית בעל חשיבות עליונה מכיוון שזאת הדרך להכניס בעל תשתית שלישית למדינת ישראל. כרגע פועלות שתי חברות שהן בעלות תשתית – "בזק" ו"הוט" – וזאת האפשרות להכניס בעל תשתית שלישית. המיזם מחייב השקעה ניכרת, של מיליארדים. אם הוועדה תרצה להרחיב בעניין הזה, יש פה את יושב-ראש ועדת הבחירה והוא יוכל להרחיב. אם אתם רוצים, אנחנו יכולים בקריאת התקנות ובהסבר.

האם יש למישהו התייחסות באופן כללי? אתי, לך יש משהו להעיר?

לא, עשיתי את כל הבירורים המוקדמים עם המשרדים.

אוקיי, אפשר להקריא את התקנות.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4, 12(ב)(2) ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן החוק), ולעניין תקנות 1 ו-2, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 21 ב. 1. בתקנה 21ב לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי "ו-(3)" יבוא "19(1)".

מה המשמעות של התקנה הזו?

התקנה הזו באה להחיל תקנות שקבועות כיום גם על בעל רישיון מפ"א תשתית. היא מונה תקנות מבין התקנות שיחולו גם על בעל רישיון מפ"א תשתית, שעניינו מוסדר במסגרת סימן ד1 לתקנות.

אני מציעה שתזכירי לוועדה – לא כולם עיינו בתקנות העיקריות לפני תחילת הישיבה - מה זה רישיון מפ"א תשתית, במה הוא שונה מרישיון מפ"א רגיל.

התקנות העיקריות, תקנות המפ"א - מפעיל פנים ארצי - נועדו להסדיר את ההליכים והתנאים לקבלת רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים. בעל רישיון מפ"א תשתית הוא תת-קבוצה של בעל רישיון מפ"א. זאת אומרת, הוא נותן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, אבל לבעלי רישיונות, להבדיל מבעל רישיון מפ"א רגיל, שבנוסף למתן שידורים לבעל רישיונות נותן את שירותיו גם ללקוחות קצה. במסגרת אותן תקנות יש סימן שבו מוסדרות התקנות שיחולו על בקשה לרישיון מפ"א תשתית. במסגרת אותו סימן ישנה תקנה 21ב שמונה – אני מתקנת את דבריי קודם - את התקנות שלא יחולו על מבקש רישיון מפ"א תשתית. אנחנו פשוט מוסיפים להם את תקנה 19(1) מכיוון שאנחנו מבקשים לקבוע תקנה מיוחדת של אותו בעל רישיון מפ"א תשתית בעניינה של תקנה 19(1).

אנחנו מחליפים את תקנה 19(1) בתקנה 21ד1 רבא, שהיא התקנה הבאה שנקריא. לכן ב-19(1) אנחנו מחריגים את תחולתה על מפ"א תשתית.

אעבור להקריא את התקנה הבאה.

"הוספת תקנה 21ד1 2. אחרי תקנה 21ד לתקנות העיקריות יבוא: איכות שירות מפ"א תשתית 21ד1. לא יאוחר משנה מיום קבלת רישיון מפ"א תשתית, תתאפשר התקנה או העתקה של שירות למנוי לא יאוחר מ-12 חודשים מיום קבלת בקשה; ואולם 80% מן הבקשות להתקנה או העתקה יבוצעו בתוך 14 ימים, והכול בכפוף לאמור בתקנה 21ד".

להסביר?

בוודאי ובעיקר את ההבדל בינה לבין תקנה 19(1), שאותה את באה להחליף לעניין בעל רישיון מפ"א תשתית.

תקנה 19(1) עניינה באיכות השירות והיא חלה על בעל רישיון מפ"א. תקנה 19(1) קובעת שהתקנה או העתקה של שירות למנוי תבוצע לא יאוחר מ-90 ימים לאחר קבלת בקשה, ואולם 80% מהבקשות להתקנות והעתקות יבוצעו בתוך 14 ימים. בהסדר המוצע לגבי בעל רישיון מפ"א תשתית לא מוצע שינוי בהתייחס ל-80% מהבקשות – זאת אומרת 80% מהבקשות עדיין יותקנו ויועתקו בתוך 14 ימים - ואולם לגבי 20% מהבקשות, במקום תקופה של 90 ימים תיקבע תקופה של 12 חודשים.

למה ההכפלה המרובעת הזאת?

מדובר בתשתית שעדיין לא קיימת ויש לה תהליך פרישה שייקבע ברישיון, לכשיוענק, של אזורים מסוימים והתקדמות לאורך שנים. כדי שהחברה תוכל לעמוד בתקנות צריך לתת לה ריווח קצת יותר גדול. צריך לזכור שהרשתות האחרות שעליהן חלה תקנה 19 כבר קיימות, כבר פרושות שתיהן בלמעלה מ-90%.

אבל איך זה היה כשהן התחילו?

התקנות האלה מאוחרות יותר.

כשהתקנות האלה הותקנו "בזק" פעלה כבר שנים רבות, וגם "הוט" כבר היתה פרושה כבעלת רישיון שידורים.

אוקיי. יש למישהו עוד שאלה בעניין? בבקשה.

אולי אפשר לקבל הסבר, מבחינה טכנית מדובר על תשתית של חברת החשמל, ואתה אומר שהתשתית איננה. אז איזו תשתית קיימת?

התשתית שקיימת כרגע היא תשתית שנועדה להוליך ולהעביר חשמל. התשתית הזאת היא תשתית חדשה, שתתפרש על גבי עמודי חשמל. זו תשתית של סיבים אופטיים שלא קיימת עדיין והיא תיפרש מההתחלה. לא כולה, לחברת החשמל יש רשת של סיבים אופטיים בהיקף מצומצם ברחבי המדינה, אבל כדי להגיע לבתים, שזו המאסה הקריטית של - - -

הבעיה היא עמודים?

לא. הבעיה היא סיבים.

סיבים על עמודים. זאת אומרת, לשים עוד כבל אחד. בשביל מה צריך להקים חברה בת בשביל זה?

זו שאלה אחרת.

לא, זאת השאלה. השאלה, לפחות על פני הדברים, היא האם חברת החשמל, שהיא מונופול ממשלתי להעברת חשמל, הולכת לקבל מונופול נוסף.

למה מונופול?

מכיוון שזו חברה בת.

לא, לא, לא. אפשר להסביר?

הוא יסיים לשאול ותסבירו.

אני מריח פה משהו לא טוב. העובדה שזה מגיע עכשיו כשאין פה אף חבר ועדה, ערב בחירות, והדבר הזה קרוב לשנה מונח על שולחן הממשלה, זה ניסיון למחטף שבאיזשהו מקום יעמיד את הציבור בפני העובדה ואני חושב שיעמיד גם את כל החברות האחרות בפני עובדה. אם מדובר בוועדת בחירה שמורכבת מנציג הממשלה ונציג חברת החשמל, האם המכרז הזה לא צריך להיות פתוח לכל חברות התקשורת?

שאלת הרבה שאלות, נשיב אחת אחת. הפרויקט הזה מתנהל על-פי החלטות ממשלה, שהתקבלו הרבה לפני המועד הנוכחי. אלה החלטות ממשלה שהוספו אחת על גבי השניה. היה דיון בכל אחד מהשלבים, לפני כל החלטת ממשלה. הנושא הזה איננו נושא חדש בכלל. כרגע התקנות האלה מתקנות פרט מסוים בתנאים שלפיהם תפעל החברה שתוקם אחרי שייבחר אותו גורם שייבחר על-ידי ועדת הבחירה.

איזה גורם?

רגע, אני משיבה לך אחת אחת. זה דבר ראשון. הנושא הזה בוודאי אינו חדש, הוא בוודאי לא נעשה עכשיו בתקופה הזאת. התקנות הן הקצה של הקצה של החלטות שהתקבלו כבר מדי זמן. זה דבר ראשון.

דבר שני, תוקם חברה בת, כאשר יהיה לה שותף מהשוק הפרטי. החברה הזאת לא תהיה בשליטת חברת החשמל. ההיפך הוא הנכון - חברת החשמל אינה יכולה לשלוט בחברה בת שתוקם.

למה זו חברה בת?

מעבר לכך, החברה הזאת תעשה שימוש בחלק מתשתיות של חברת החשמל. מוקמת חברה בת על מנת לעשות הפרדה ברורה בין הפעילות של החשמל של חברת החשמל לבין פעילות התקשורת של חברת הבת שמוקמת. המטרה היא גם ליצור את ההפרדה בין שתי הפעולות.
דבר נוסף שאמרת, שאיננו נכון - אנחנו לא מקימים מונופול כיוון שכבר היום פועלות בישראל שתי חברות תשתיות – חברת "בזק" וחברת "הוט". לכן החברה הזאת איננה מונופול, בטח לא בשלב הזה. הלוואי שהיא תיקח נתח שוק מאותן שתי חברות. זאת הכוונה וזאת הציפייה. לכן מה שאמרת איננו מדויק, על שלושת החלקים של השאלה.

האם ועדת הבחירה לבחירת משקיע היתה פתוח גם לכל החברות האחרות?

איזה חברות?

החברות המפעילות.

המכרז היה פתוח לכל גורם שרצה להיכנס למכרז. אני מזכיר לאדוני שיש מגבלות על בעלויות צולבות בשוק התקשורת. אם רוצים לייצר תחרות בשוק התקשורת ולייצר פלטפורמה חדשה שתתחרה בשתיים ועוד טיפה פלטפורמות תשתיתיות אחרות שקיימות במדינת ישראל, אנחנו לא רוצים שאחד מהבעלים על הפלטפורמות הקיימות יהיה שותף בחברה הזאת.

נכון. זה על מנת ליצור תחרות, זאת הכוונה.

הכוונה היא ליצור תחרות, הכוונה היא - - -

חברת החשמל תהיה חלק מהבעלים, לא?

חברת החשמל אינה בעלים של רשת תקשורת.

אז עכשיו היא תהיה.

היא תהיה בעלים של רשת תקשורת חדשה, שאלמלא ההליך המתנהל כרגע כנראה שלא תוקם.

מה זה "כנראה שלא תוקם"?

אם לא יימצא שותף עסקי לחברת הבת של התקשורת. הפרויקט הזה הוא תשתיתית, הוא יקר מאוד. צריך גורם שיכניס הון בשביל לפרוש את אותה תשתית, את חלק התשתית שחסר שהוא החלק העיקרי של התשתית. בשביל זה צריך להביא יזם או משקיע. היזם או משקיע הזה יכניס הרבה כסף בעבור - - -

יש כבר ארבע חברות, פחות או יותר.

שתיים.

למה? יש "בזק", "סלקום" - - -

הן אינן בעלות תשתית.

יש כל מיני חברות שעובדות על התשתיות. בשביל מה צריכים את החברה הזאת?

שתי חברות התשתית היחידות שכרגע הן בעלות רישיון מפ"א הן חברת "בזק" וחברת "הוט". השוק הזה צמא לתחרות, וזאת הדרך להכניס עוד תחרות, להכניס בעל תשתית שלישית.

למה הבהילות הזאת לעשות את זה עכשיו?

אין בהילות, אדוני.

למה לא לדחות את התקנות לעוד שלושה חודשים, כשתהיה כנסת חדשה וישבו פה לפחות עוד חברי כנסת עם תובנה יותר טובה משלי, אולי.

אולי תבהירו לוועדה איך נוצר הצורך בתיקון התקנות, מה הביא לתיקון התקנות. דברו על זה קצת, על הדברים שביררתי אתכם אתמול בעניין הזה.

גם יושב-ראש ועדת הבחירה. אולי נבקש את ההתייחסות שלו.

אתן התייחסות. שמי צבי חרפק, אני סמנכ"ל בחברת החשמל ואני גם יושב-ראש ועדת הבחירה שמונתה על-ידי הממשלה. פרסמנו הליך בחירה באוקטובר 2011. בהליך הבחירה הזה היו יכולים להשתתף כולם, הוא היה פתוח, הוא היה פומבי, הוא היה שקוף, יכלו להשתתף כולם ובאמת הרבה חברות, וביניהן גם מפעילי תקשורת, נכנסו להליך הזה. הם היו צריכים לקבל אישור של שר התקשרות והם קיבלו וכך הלאה.

ההליך הזה התקדם, וראינו שהסיכויים למציאת שותף, מהרבה מאוד היבטים, הם סיכויים לא גבוהים. אלה שנרשמו הביעו חוסר רצון להשתתף אם לא תשונה שורה של תנאים בהליך הבחירה. כתוצאה מזה, לפני כארבעה חודשים סוכם לשפר את התנאים ככה שהכדאיות הכלכלית, הכדאיות העסקית, לכל מי שמתחרה תהיה גדולה יותר.

סוכם בין מי למי?

סוכם בוועדת הבחירה, והדבר הזה קיבל אישור של כל גורמי המדינה שקשורים לזה. קרי, משרד האוצר, משרד - - -

וכל זה היה בטרם דובר בכלל על בחירות, נכון? כי גם את זה ביררתי אתמול. עוד בטרם דובר בכלל על בחירות, עוד לא היה ריח בחירות באוויר.

השיפורים האלה כללו בין 12 ל-15 שיפורים, שחלקם חייבו החלטת ועדת השרים לכלכלה, והיא דנה בהם ואישרה אותם לפני כחודשיים; חלק חייבו אישור של שר התקשורת, והוא דן בהם ואישר אותם; חלק מהם חייבו אישור של דירקטוריון חברת החשמל, כי גם חברת החשמל ויתרה על חלק מהדברים כדי לשפר את תנאי החוזה למשקיע החיצוני. דירקטוריון חברת החשמל עסק בזה, דן בזה ואישר אותם. ויש שינוי אחד מסוים, שכרגע אנחנו מביאים לפה, שנוגע לתקנות המפ"א, לסעיף של איכות השירות, והוא מצריך אישור של ועדת הכלכלה.
השינויים האלה טופלו בחודשיים-שלושה האחרונים באמצעות משרד התקשורת ומשרד המשפטים, וזה הנוסח שאתה רואה כאן. את השינויים האלה הבטחנו לפני ארבעה חודשים לכל המתמודדים באותו הליך בחירה. אמרנו שנעשה את המקסימום כדי להעביר את השינויים האלה, כדי שהתנאים יהיו יותר טובים. המועד הסופי להגשת ההצעות הוא בסוף דצמבר. יש לנו עניין להביא לידיעת כל המתמודדים שכל האישורים וכל השיפורים שביקשנו הם אושרו והם בתוקף, כי אחרת הם רק הבטחה על הנייר.

אבל אתם עושים את זה ברגע האחרון.

ממש לא ברגע האחרון.

סוף דצמבר זה בעוד שבועיים.

ברגע שהנושא הזה יאושר כאן, הם יקבלו עוד היום ידיעה על השיפור הזה. יודעים שהוא מתוכנן, הם יודעים שזה הוכן במשרד המשפטים ובמשרד התקשורת, הם יודעים שזה אמור להיות מובא בפני ועדת הכלכלה של הכנסת.

מי המתמודדים?

זה מכרז, אני לא יכול להגיד לך. אני לא אומר מי המתמודדים, אבל המתמודדים - - -

האם המתמודדים נמנים על מפעילי שירותי ה"בזק"?

אפשר לשאול את השאלה בהרבה דרכים, אבל מכיוון שזה הליך בחירה לא אגיד לך את שמות המתמודדים. יש גם מהסוג שאתה אומר וגם מסוגים אחרים. אני לא יכול להיכנס לפרטים כי זה הליך בחירה והוא מסווג, כמובן. ברגע שאנחנו מאשרים את זה בוועדת הכלכלה אנחנו מיד מיידעים אותם שגם השינוי הזה, שהם ציפו לו, אושר גם הוא.

וכמה זמן הוא מחכה?

זה מחכה אצל הוועדה סדר גודל של כשלושה שבועות. לפני כן זה היה בדיונים בין משרד התקשורת לבין משרד המשפטים. היו הרבה טיוטות - - -

כמה זמן?

סדר גודל של חודשיים. היו טיוטות שהלכו הלוך וחזור.

ומה יקרה אם תידחו את זה בשלושה חודשים?

אם אני אדחה בשלושה חודשים לא אוכל ליידע את המתמודדים והסיכויים למתמודדים יקטנו.

אני רוצה להבין, מה תיתן דחייה של תיקון תקנה שהיא אחת בלבד, בתוך הליך של מכרז שאמור להיסגר? במה זה יתרום? אני באמת לא מבין.

כי כל התהליך הזה, אתה אומר שעבר החלטת ממשלה - - -

התהליך הזה לא נמצא פה. תהליך המכרז, תהליך המכירה, ההחלטה על הפלטפורמה – זה לא נמצא פה. פה נמצא תיקון של תקנה מסוימת.

אתה נותן לוועדה איזושהי - - -

רגע, אדוני. הדרך שאתה מציג את הדברים היא דרך שאינה תואמת את המציאות ואת ההליך שמתרחש. עם כל הכבוד, היא לא תואמת את ההליך.

אבל כיוון שזה עולה על שולחן הוועדה הזו בפעם הראשונה אני חושב – אולי אני טועה, אבל יושב-ראש הוועדה יתקן אותי - שהוועדה זכאית לקבל תמונה מלאה של כל הפרטים. יכול מאוד להיות שנעשה פה איזה עניין שהוא לא תקין.

אבל למה אדוני מניח את זה? עם כל הכבוד, יושב-ראש הוועדה, אני מצפה ממך - - -

מדובר כאילו על הגברת התחרות - - -

אנחנו מביאים פה תיקון שנדון כבר מזה זמן, לוחות הזמנים נקבעו וביקשנו להביא את זה לפני הוועדה על מנת לתת ודאות למי שרוצה להתמודד באותו מכרז. זה הליך לגיטימי. אם היינו מביאים את זה אחר כך זה היה יוצר חוסר ודאות לעניין התנאים של הפרויקט.

גם השאלות הן לגיטימיות.

זה בסדר גמור. הבעיה היחידה היא אופן השאלות. ככל שיש ליושב-ראש שאלות לגבי הפרויקט ישמחו כל הגורמים להסביר ולספר, אבל לא מתוך נקודת מוצא שמציע אדוני, עם כל הכבוד, שנעשה פה משהו בסתר או במחטף. העיתוי לא נקבע על-ידינו, הבקשות הגיעו עוד הרבה לפני שהוכרז על מועד הבחירות. ההליך הזה מתנהל מזה שנתיים.

הוא פרוש בכל דפי העיתונות.

הוא פרוש וידוע, שקוף וגלוי. אין פה שום דבר שנחבא. בכל הכבוד, נקודת המוצא שבה אתה מציג את הדברים אינה מקובלת. ואדוני היושב-ראש, אני מצפה שתיתן לנו את אפשרות להגיד את זה ולהפסיק את הדיון באופן הזה.

בוועדה זה לא היה.

הוועדה היא לא חלק ממנגנו ההחלטה שעליו החליטה הממשלה. יש דברים שנדונו בוועדת התכנון של משרד הפנים, יש דברים נדונו במשרד התקשורת, יש דברים שנדונו במשרד המשפטים, יש דברים שנדונו ברשות לפיקוח על מחירי החשמל - שורה של דברים שקשורים לפרויקט נדונו במקומות שונים. הפרט הזה, על פי התקנון, צריך להיות - - -

אבל כל הפרויקט הזה לא הגיע לוועדה הזאת.

רגע. כל חבר כנסת רשאי להעלות כל נושא שהוא מבקש לדיון. אם יושב-ראש הוועדה היה מבקש ורוצה, וגם עכשיו, יכול לקבל מידע.

היושב-ראש היה עסוק בדברים אחרים עד עכשיו. זה בדיוק הנושא. כיוון שזאת תקופת בחירות, כל הנושא הפוליטי, כל - - -

ההחלטה הראשונית הוחלטה בממשלה לפני שנתיים, אדוני. שום דבר לא נעשה בסתר ושום דבר לא נעשה ברגע האחרון. ביולי 2010 התקבלה החלטה עקרונית בממשלה להקים את אופן המתווה של הפעולה של חברת הבת, את אופן ההליך של הבחירה, את התנאים שבהם כל ההליך הזה ייעשה, לרבות התנאים שחברת החשמל תקים חברה בת ואופן ההחזקה בה וכן אופן הבחירה של אותו שותף עסקי. עם כל הכבוד, האופן שבו אתה מציג את העניין – אגיד את זה בעדינות - לכל הפחות אינו מדויק. אם אתה רוצה לשאול זה בסדר, אנחנו מוכנים לענות לכל שאלה, אבל הטון והאופן שבו אתה מרמז שנעשה פה משהו באופן מהיר ובמחטף הוא פשוט לא נכון ואני ממש ואני מוחה בפני יושב-ראש הוועדה.

אני רוצה להעיר הערה. הפרויקט של פרישת סיבים אופטיים על גבי רשת חשמל לצורך מתן שירותי תקשורת פנים-ארציים נייחים לא טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת לפי כל דבר חקיקה שהוא, ולכן הנושא לא הובא מטעם הממשלה לוועדת הכלכלה. ברור שניתן היה ליזום דיון בהחלטת הממשלה הזאת, שאני מבינה שרצה כבר שנתיים עם שינויים לאור התקדמות הפרויקט או קשיים שנתקלו בהם במהלך הניסיון ליישם את ההחלטה הראשונה. מכל מקום, מה שהובא עכשיו לוועדה זה פרט מאוד קטן שקשור לנושא הזה, והוא אותם תקני שירות שהחברה החדשה, לכשתוקם, תהיה מחויבת בהם.
ועדת הכלכלה תיקנה את חוק התקשורת - אם אינני טועה לפני שלוש-ארבע שנים, הסעיף המסמיך איננו בפניי כרגע - וקבעה שבכל מה שקשור במתן שירות לציבור או, כפי שזה נקרא בחוק המסמיך, "קביעת תקני שירות", בניגוד למצב הקודם - - -

זה היה לפני מעט יותר משלוש שנים.

שלוש שנים, עשר שנים - לא משנה. בעבר, כשתיקנו את חוק התקשורת ודנו בסעיף הזה. הנושא הזה יבוא לאישור ועדת הכלכלה, כי ועדת הכלכלה רצתה להבטיח שהשירות שניתן ללקוחות של חברות התקשורת יקבל את אישור ועדת הכלכלה. מאחר שמדובר כאן בתקני שירות, אותו חלק מתקנות מפ"א – מתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תנאים לקבל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), אלה תקנות די ארוכות - רק התקנה הזאת, של איכות השירות, טעונה את אישור ועדת הכלכלה.
אני מזכירה שקודם כול הוצג והוסבר מי זה בעל רישיון מפ"א תשתית – זה בעל רישיון לתת שירות לבעלי רישיונות אחרים. זאת אומרת, זה לא לצרכן הסופי. מדובר כאן במהירות התגובה לבקשת בעל רישיון מפ"א מבעל רישיון מפ"א תשתית לפרוש סיבים אופטיים ממקום מסוים למקום מסוים. מה שהם אמרו זה ש-80% מכלל הבקשות, יהיה צורך להיענות להן בתוך 14 ימים מיום שהרשת פרושה, ובאופן סטטיסטי 20% מהמקומות האחרים – שכנראה הם מקומות בעייתיים יותר: טרשים, מרוחקים וכו' - תהיה אפשרות להיענות להם לא בתוך שלושה חודשים, כפי שקיים היום לגבי חברות מפ"א אחרות, אלא תוך שנה. זה הקטע היחידי מכל הפרויקט המאוד גדול הזה - - -

ולוועדה לא היה מושג ממנו.

אני מבקש להוסיף עוד מילה. למרות כל מה שהוסבר, אני רוצה להגיד לך שלפני שנה יזמתי פגישה עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, כרמל שאמה הכהן. זה היה ב-11 באוגוסט 2011, וישבתי אתו במשך שעה בישיבה נפרדת עם 30 שקפים והראיתי לו את כל הפרויקט, את כל מה שמתגלגל, ואמרתי לו: רק לידיעה, כדי שתדע, כיושב-ראש ועדת הכלכלה. אם במקרה בעתיד משהו ידרוש את אישור הוועדה תדע במה דן הפרויקט. אמרתי לו: אני לרשותך במשך כל התקופה, אם ועדת הכלכלה תרצה.

אמת ויציב.

זה מקובל עליך?

אמרתי אמת לגבי הפגישה שנערכה בתאריך שהוא אמר.

זה בהקשר לזה שהרשית לעצמך לדבר על מה ידוע ומה לא ידוע לוועדת הכלכלה. אולי אתה רוצה להחליף אותי, אבל - - -

ליושב-ראש הוועדה זה ידוע, אבל לוועדה זה לא היה ידוע.

אבל אין חובה חוקית להביא כל נושא שמעוגן בהחלטות הממשלה לאישור ועדה מוועדות הכנסת או לידיעתה, אלא בהתאם להוראות החוק, והחוק לא קבע שחייבים להביא את זה. כל חבר כנסת יכול היה ליזום דיון בוועדה. יושב-ראש הוועדה לכשעצמו התעניין בנושא וקיבל הסברים להנחת דעתו. חברי כנסת אחרים לא ביקשו דיון יזום בוועדה.

אחרי שביטלו, אחרי שראש הממשלה התערב.

אם נחה דעת הוועדה שלא מדובר כאן באיזשהו מחטף, שלא מדובר באיזושהי תקנה שמשנה באופן מהותי מצב משפטי קיים ושעושים את זה ערב הבחירות בלי דיון ציבורי ראוי וכל המגבלות הקיימות – ואני עשיתי את הבירורים הקודמים ונחה דעתי בעניין הזה.

זומנו חברי הוועדה.

חברי הוועדה זומנו. אינני חושבת שיש מקום - - -

הם יודעים מה הנושא וגם פורסם נוסח התקנות באתר הוועדה.

פשוט זה לא מעניין אותם.

אני רוצה רק לבקש שתניחו את דעת הוועדה, יושב-ראש הוועדה במקרה הזה, שלו היו יודעים מציעים פוטנציאליים על שינוי התנאים ייתכן שהיו מציעים רבים שהיו משתתפים בהליך הזה.

אסביר את הנקודה הזאת, היא נקודה מאוד חשובה. המסמכים פורסמו לכל מי שהיה מעוניין והיה צריך לשלם סכום כספי של 25,000 שקלים באוקטובר 2011. כל מי שנרשם המשיך ללוות את העדכונים השוטפים שהיו במשך הזמן. היו כאלה שפרשו.
ברגע שהחלטנו, לפני ארבעה חודשים, על השיפורים האלה פנינו לכל מי שהשתתף, לכל מי ששילם את הסכום, גם אלה שכבר פרשו, ואמרנו להם: יש שורה של שיפורים ושינויים שאנחנו עושים שחשוב לנו שתדעו, כי אולי אם היית יודע שהם מתקיימים היית ממשיך במכרז ולא היית פורש. אחד מהם אפילו נפגש אתנו, ביקש לברר, אחד מהם חזר מאוחר יותר לתחרות. בכל אופן, יודעו כולם על השינויים האלה. לא רק על זה אלא על כל השיפורים כולם, ללא יוצא מן הכלל.

תודה. מר גזית, בבקשה.

אין לי הרבה מה להוסיף, את רוב הדברים אמרו. מר לביא, אתה יושב בוועדת הכספים אז אתה רגיל לזה שאנחנו מביאים לאישור את דרך הליך ההפרטה כשאנחנו מבצעים הפרטה, אבל הפרויקט הזה הוא כמו לא מעט מכרזים אחרים שהממשלה עושה.

אני יודע שראש הממשלה, בהוראה, עצר את הוועדה הזאת מלהשלים חקיקה צרכנית מאוד חשובה, שהתחילה לפני פגרת הבחירות, ומנע בהצגת העיקרון שבתקופת הבחירות לא ניתן להעביר בצורה כפי שמעבירים את הדברים החלטות שנוגעות לחקיקה.

על מה מדובר? על איזו רפורמה?

על יחידות הנופש.

זה לא ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת.

כשראש הממשלה נתן את האישור.

יושב-ראש הכנסת.

אבל באישור ראש הממשלה.

כדאי שהעיתונות תבדוק את העניין הזה יותר לעומק.

אני יודע, אני קיבלתי את ההודעה.

דובר על כלל החקיקה שעמדה על שולחן הכנסת.

מכל מקום, אני יכול להבטיח לך שחבילת השינויים שעליהם החלטנו הרבה לפני שמישהו חלם על בחירות, כללו שינויים משמעותיים באחזקות חברת החשמל, בתקצוב מדינה. דברים שכשמתרגמים אותם לשפת המספרים הם משמעותיים לאין ערוך מהשינוי שמובא לפה היום, שבסופו של דבר בא להקל במעט יותר, אבל זה רק חלק מזערי מחבילת השינויים שגובשה בעמל רב בין משרדי הממשלה לבין חברת החשמל שתכליתם לאפשר כניסת משקיעים למיזם שדורש השקעה של מיליארדי שקלים, שיבואו כולם מהמגזר הפרטי.

איך הגעתם ל-12 חודשים? למה לא עשרה או שמונה?

אין הבדל בין 11 ל-13. הסיבה היא שבזמן הפרישה אנחנו אמורים להיתקל בהרבה מאוד בעיות מקומיות, גם של רשויות תכנון מקומיות וגם של בעלי בתים, בעלי מגרשים בכניסה לתוך הקרקעות שלהם בחפירות וכך הלאה. הנחנו שלגבי חלק מהמקרים האלה נצטרך פרקי זמן ארוכים יותר, שבחלקם זה יהיה רק בשביל שכנוע, בחלקם זה יהיה להביא מסמכים נוספים, בחלקם זה יהיה דיונים עם רשויות, בחלקם זה יהיה שכנוע של בעלי בתים – בתים משותפים, בעלי קרקעות – וכך הלאה.

מה ההבדל בין חברת הבת שתקום לבין כל חברת תשתית תקשורת אחרת, מבחינת הבעיות ומתן הפתרון?

פה אנחנו מדברים על היקף פרישה רחב בזמן קצר יחסית. חברות התשתית האחרות כבר פרושות, ואם הן נתקלות בבעיה נקודתית אז זו בעיה אחת, שקורית אחת לכמה זמן. פה, בגלל שבמשך זמן של תוך X שנים אנחנו מצפים שתהיה פרישה באחוז ניכר ממדינת ישראל, אנחנו צופים שמספר הבעיות יהיה רב יותר. אנחנו מבקשים את זה רק לגבי 20%, כי אנחנו מעריכים שיהיו 20% שידרשו מאתנו את הזמן הנוסף מעבר ל-14 יום.

באותו סוג של בעיות נתקלות גם כל חברות המפ"א הכללי האחרות, אלא ששם הן כבר פרושות במרבית המקומות. הן גם צריכות להגיע עד המנוי הפרטי, כך שלעתים יש אינטרס של המנוי הפרטי לעזור להן לזרז את זה.

נא להקריא את התקנה הבאה.

לדעתי, התקנה הבאה איננה טעונה את אישור ועדת הכלכלה. נכון?

נכון. הבאנו את זה כדי שתראו.

כמובן, אין מניעה אם אדוני רוצה לדעת.

מי בעד התקנות?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
התקנות נתקבלו.

תקנה 1 ו-2 אושרו. מה לגבי תקנת התחילה?

"תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן".

למישהו יש התנגדות? מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
תקנת התחילה נתקבלה.

תודה, התקנה אושרה. תודה, אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>