PAGE
19
ועדת הכנסת
17/12/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 315>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ד' בטבת התשע"ג (17 בדצמבר 2012), שעה 12:00

1. אישור השתייכותו הסיעתית של ח"כ יורם מרציאנו, בהתאם להוראות סעיף 10(א)(4)
לתקנון הכנסת.
2. פניית מנכ"ל הכנסת בדבר שינוי במתכונת העברת שידורי ערוץ הכנסת.

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
נסים זאב
אברהם מיכאלי
שכיב שנאן

>
דן לנדאו - מנכ"ל הכנסת

מוחמד שמיה - ראש תחום בכיר (תיאום ומעקב), לשכת מנכ"ל הכנסת

יהודה שפירא - עוזר מנכ"ל הכנסת

ירדנה מלר הורוביץ - מזכירת הכנסת

יותם יקיר - ראש חטיבת דוברות והסברה

אתי בנדלר; ארבל אסטרחן; איתי עצמון

נועה בירן

שרון רפאלי
<אישור השתייכותו הסיעתית של ח"כ יורם מרציאנו, בהתאם להוראות סעיף 10(א)(4) לתקנון הכנסת>

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר יומנו שני נושאים: הנושא הראשון – אישור השתייכותו הסיעתית של חבר הכנסת יורם מרציאנו בהתאם להוראות סעיף 10(א)(4) לתקנון הכנסת. אני אעיר שדיברתי עם חבר הכנסת מרציאנו וסיכמתי אתו שמאחר שהוא לא יכול היה להגיע בתאריך הזה אנחנו נקיים את הישיבה בהיעדרו מאחר שהנושא איננו שנוי במחלוקת.

אבל חשוב שהכנסת תדע.

ארבל, אם אפשר רק לומר בשני משפטים.

אני אגיד בקצרה: במצב רגיל כאשר חבר כנסת מתפטר מהכנסת הבא במקומו נכנס ומחליף אותו, ואין בכלל שאלה. אבל במצב הנוכחי שנוצר חבר הכנסת עמיר פרץ התפטר ונכנס יורם מרציאנו, אבל הסיעה שנוצרה מרשימת המועמדים שבה מרציאנו חבר התפלגה בשנה שעברה, ולכן במצב כזה נשאלת השאלה לאיזה משתי הסיעות שנוצרו בעקבות ההתפלגות הוא משתייך. בתקנון החדש ניתן בפעם הראשונה מענה לעניין הזה, ונקבע שבמקרה שחבר כנסת נכנס לאחר שהסיעה התפלגה תידרש ועדת הכנסת לקבוע את ההשתייכות הסיעתית שלו, וניתנו שם שתי חלופות: האחת היא שהוא יודיע לוועדת הכנסת לאיזו משתי הסיעות שנוצרו בעקבות ההתפלגות הוא רוצה להשתייך, וועדת הכנסת תקבל החלטה, לפי הודעתו, אבל נקבע שהודעה כזאת יכולה להימסר בכתב רק בתוך 24 שעות מעת שהוא נהיה חבר כנסת, כי הרעיון היה שלא יהיו לחצים ועניינים כאלה; במקרה הזה הוא לא הודיע תוך 24 שעות, ולכן החלופה הזאת איננה רלוונטית. החלופה השנייה היא שאם הוא לא מסר הודעה תוך 24 שעות כתוב שתקבע ועדת הכנסת שהוא משתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים שבה הוא היה חבר. זה המצב שבו אנחנו נמצאים. היות שסיעת העבודה היא הגדולה מבין הסיעות שנוצרו בעקבות התפלגות – העבודה והעצמאות – בעצם צריכה ועדת הכנסת לקבוע שהוא שייך לסיעת העבודה. פה צריך גם לומר שהוא גם אמר למזכירת הכנסת בשיחה בעל-פה שזה רצונו - -

באותו יום.

- - וגם מסר הודעה לוועדת הכנסת הודעה בכתב, אמנם באיחור, אבל בכל זאת מסר הודעה בכתב, ולכן ברור שזה גם עולה בקנה אחד עם הרצון שלו.

מה - - - שסיעת העצמאות תלחץ עליו לעבור לסיעת העצמאות?

יש לזה השלכות בעניין מימון מפלגות.

מימון מפלגות לחודשיים הקרובים.

ודאי. לפי גודל הסיעה משולם המימון.

מה קרה עם שכיב שנאן?

בדיוק פעלנו לפי הסעיף הזה. זה היה זמן קצר אחרי שהסעיף תוקן. הוא מסר הודעה תוך 24 שעות שהוא רוצה לעבור לעצמאות.

כי אני זוכר שגם אז התכנסנו לדיון.

נכון. זאת הייתה הפעם הראשונה שפעלנו לפי הסעיף החדש בתקנון. עכשיו זאת הפעם השנייה, ואנחנו פועלים לפי החלופה השנייה שהוא לא הודיע, והוא משתייך לחלק הגדול יותר.

כמובן, מאחר שאין אפשרות אחרת, וגם כך רוצה חבר הכנסת מרציאנו, אני מציע שנקבע שהוא משתייך לסיעת העבודה. נאחל לו באותה הזדמנות הצלחה ונברך אותו על שיבתו לכנסת.


מי בעד?
הצבעה

בעד קביעת שייכותו של חבר הכנסת מרציאנו לסיעת העבודה – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

קביעת שייכותו של חבר הכנסת מרציאנו לסיעת העבודה נתקבלה.

פה-אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר.

המליאה לא קובעת כלום לגבי כניסה לתפקידו?

לא. הוא נכנס לתפקיד ברגע שההתפטרות נכנסת לתוקף. כשתהיה ישיבת כנסת ראשונה שבה הוא יהיה נוכח יקראו לו להצהיר אמונים. באותו מקרה זה נכנס לתוקף בשבת - -

כן, ביום ראשון בצהריים.

מה קורה לסיעה שמתפצלת ויש תיקו?

התקנון נותן לזה מענה.

- - - ראש הרשימה.

כאשר נכתב התקנון ניסינו לחשוב על כל האפשרויות שיכולות להתעורר. כתוב: "אם היו כמה סיעות שבהן מספר שווה של חברים" – כי הסיעה יכולה להתפלג גם ליותר מסיעה אחת – "לסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש הרשימה; ואם הוא חדל לכהן כחבר כנסת או להיות באותה סיעה – הבא אחריו ברשימת המועמדים".
2. <פניית מנכ"ל הכנסת בדבר שינוי במתכונת העברת שידורי ערוץ הכנסת.>

אני עובר לנושא השני: פניית מנכ"ל הכנסת בדבר שינוי במתכונת העברת שידורי ערוץ הכנסת. בבקשה.

תודה רבה. כמו שאמרנו בישיבה הקודמת, שני חוקים מסדירים את הפצת שידורי ערוץ הכנסת. החוק הראשי, חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת, שבמסגרתו ועדת הכנסת היא האחראית, בין השאר, על מדיניות הפצת השידורים. מקומה מעל או לצד הרגולטור - -

דיברתי על שכיב שנאן, והוא הגיע.

אני חשבתי שזה ב-12:00.

יורם כבר היה? אני באתי כדי לברך אותו.

ברוך הבא.

ועדת הכנסת, על-פי החוק המסמיך, חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת, היא זו שמוסמכת לעסוק באופן הפצת שידורי ערוץ הכנסת, ולצד זה גם חקיקה נפרדת של ועדת הכלכלה. חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו היא זאת שמכוחה הוקם מערך "עידן פלוס", ובמסגרת החקיקה שם נקבע שגם שידורי ערוץ הכנסת יופצו באמצעות מערך "עידן פלוס". מעבר לעניין הפורמלי במהות נוצרה מציאות חדשה לגמרי במפת התקשורת מבחינת ערוץ קטן וערוץ נישה כמו ערוץ הכנסת. זה משנה את כללי המשחק לחלוטין.

ערוץ הכנסת החל את שידוריו כשהוא משודר בשלוש פלטפורמות: פלטפורמה אחת – שידורי "הוט", פלטפורמה שנייה – שידורי "יס", שהמשותף ביניהן הוא שהן משדרות למנויים, והצפייה בהם מותנה בתשלום דמי מנוי. כבר בשלב החקיקה היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, המשנָה ליועץ המשפטי של הכנסת, ומי שעמדה ליד עריסתו של ערוץ הכנסת אפילו לפני הולדתו - -

מימי מכרזו.

טרם. בימי התהוותו.

בשלב ההיולי ביותר.

אבל עשיתי את זה יחד עם מי שהיום מכהן כמנכ"ל הכנסת.

אנחנו הקמנו את הערוץ הזה לפני אי-אלו שנים, וסברנו אז שאחד המסרים החשובים ביותר של הערוץ הזה הוא שאסור שהצפייה בו תתאפשר רק למי שנדרש להוציא כסף נוסף מהכיס. לכן יצרנו מצב ש"על הנייר" היה שווה יותר ממה שהוא בפועל, אבל גם חייבנו את מִנהל הכנסת בכובעו כמי שמממן את הערוץ ואת הזכיין, כמי שמפעיל את הערוץ, להפיץ את שידורי הערוץ גם בשידור לווייני פתוח. זה אומר שעד היום וגם היום אם אני קונה צלחת פרטית, לא של "יס", ואני קונה לעצמי ממיר פרטי דיגיטלי, אני יכול לכוון את הצלחת שלי לכיוון לווייני עמוס שמשדרים גם ב"יס" וגם את הערוצים הישראליים האחרים, ואני יכול לקלוט גם את ערוץ הכנסת. בא המחוקק של "עידן פלוס", מחוקק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו והקים מערך חדש להפצה דיגיטלית – קרקעית, לא לוויינית, אנטנות. וכמו שאתם יודעים, היום ב-400 אלף בתים בקירוב וכמעט בכל מקום במדינת ישראל אפשר לקלוט באמצעות אנטנה קטנה שמתחברת אפילו לאייפון, את שידורי "עידן פלוס", ובתוכם גם את שידורי ערוץ הכנסת. במציאות הזאת שבה כבר מאז שכתבתי את מכתבי לך באוקטובר אנחנו מתעדכנים שהמספר כבר מתקרב ל-400 אלף "עידני פלוס" שמפוזרים שם. המציאות היא ששידור ערוץ הכנסת נקלט חינם לכל דכפין בכל מקום בארץ.
לכן אנחנו טוענים, וכבר שכנענו בכך את המועצה לשידורי כבלים ולוויין, הרגולטור של ערוץ הכנסת, על-פי חוק שידורי ערוץ הכנסת, ואנחנו מביאים בפני ועדת הכנסת שצריכה לאשרר את החלטתה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שלפיה הגיע הזמן להפסיק לשאת בהוצאה הכפולה הזאת. די לנו בשידור "עידן פלוס" שזה שידור שניתן חינם, שידור שמיועד לכלל הציבור שהגישה אליו היא הרבה יותר זולה מאשר הגישה לשידור חינם לווייני. כדי לקלוט שידור לווייני אני צריך לקנות ממיר דיגיטלי שהוא הרבה יותר יקר מהאנטנה הקטנה והדרייבר הקטן שאני יכול לקנות ב-140-130 שקלים, ואפילו פחות, כדי לקלוט את "עידן פלוס", לעומת 600-500-400 שקל לממיר פרטי. לכן לדעתנו, התכלית שבייסוד החקיקה ששכנענו את הכנסת ה-16 לחוקק, שלפיה הערוץ יופץ גם בשידור לווייני בלתי מקודד – התכלית הזאת לא רק מוגשמת, אלא מוגשמת הרבה יותר טוב באמצעות "עידן פלוס" בזכות התפוצה הרחבה שלו, בזכות מחירו הנמוך של ציוד הקצה ובזכות העובדה שחסם הנגישות הכלכלי והטכנולוגי לשידור הוא הרבה יותר נמוך מאשר החסם לשידור לווייני פתוח, ולכן אנחנו מבקשים את אישור ועדת הכנסת לפטור אותנו – ומיד היועצת המשפטית תגיד את המכניזם המשפטי – לפטור את ערוץ הכנסת ובעצם גם את מִנהל הכנסת מהצורך להפיץ את שידורי ערוץ הכנסת גם באופן לווייני בלתי מקודד.

מדובר בהוצאה של 350 אלף דולר בשנה שהכנסת מוציאה עבור השידור הלווייני הפתוח בהתקשרות מסחרית שהיא עשתה כבר לפני הרבה שנים אחרי שהערוץ קם. ההערכות מדברות על כך שסדר גודל העלות שהכנסת תצטרך לשלם לרשות השנייה עבור כל שנה של הפצה קרקעית-דיגיטלית פתוחה חינם היא בסביבות 4 מיליון שקל – משהו כזה, אנחנו לא יודעים עדיין את הסכום. לדעתנו, שני הסכומים במצטבר הם גבוהים מדי, בפרט אם אנחנו משווים את זה לעלות ההפקה של ערוץ הכנסת שעומדים היום על כ-21 מיליון שקל כולל מע"מ. ערוץ שעלות התוכן שלו היא בסדר גודל כזה, לא הגיוני להוציא על הפצתו סכום כל כך גבוה שגם לא מתחייב טכנולוגית וציבורית. במנהל הכנסת אנחנו מתכוונים לקחת את 350 אלף הדולר האלה ואנחנו מתכוונים לצבוע אותו בצבע של פרויקטים מול ערוץ הכנסת. אנחנו יודעים שהיום הדולר הוא 3.8 שקלים, וזה כסף מכובד ככל שמדובר על ערוץ הכנסת, כך שלמשל אם אנחנו משדרגים את הארכיון הדיגיטלי – הנה יש לנו מקור תקציבי; אם אנחנו רוצים להורות לערוץ לבצע משימות נוספות, למשל, היום הוא חייב לתת לציבור במסגרת הרישיון שני סרטים דוקומנטריים בשנה, ואם נבוא אליו עם עוד איקס שקלים ונגיד לו שייתן לנו עוד שני סרטים דוקומנטריים בשנה - -

אפשר לשמוע מה השינוי?

רק שנייה, אדוני. המטרה איננה להוסיף כסף לזכיין, אלא ייווצר פה עודף תקציבי שמִנהל הכנסת יוכל באמצעותו לפתח את הערוץ כשהשליטה בכסף הזה נותרת בידי הכנסת. עד כאן בשלב זה דבריי. אני מציעה שהמשנָה ליועץ המשפטי תסביר את המכניזם המשפטי המדויק.

רק שאלה אחת ברמה הטכנית: מבחינת ההתקשרות שלנו מול הגורם שמפיץ היום את השידורים - -

ההתקשרות הזאת מסתיימת ב-31 בדצמבר. עד היום הארכנו אותה משנה לשנה. ההתקשרות הייתה גם בפטור ממכרז כיוון שהגורם המסחרי שמפעיל או משווק את שירותי לווייני עמוס שזה המקום שבו רצינו להפיץ את שידורי הערוץ כי אלו הלוויינים שמפיצים את שידורי ערוץ 1, 2, 10, 33 ו-23, אז היה ברור שלא נפיץ את שידורי ערוץ הכנסת לציבור הרחב שאיננו מצויד ב"הוט" וב"יס", אלא בצלחת לוויינית פרטית, במידה שהוא מכוון עם הצלחת הפרטית שלו ללוויין שמשדר את השידורים הישראליים ולא לאלף לוויינים אחרים.

אבל מבחינה זאת בהנחה שאנחנו מאשרים היום את הדבר הזה השידורים ייפסקו ב-1 בינואר? איך זה יתבצע?

לא, השידור ב"עידן פלוס", כמו שאמרנו בישיבה הקודמת, כבר התחיל לפני שנתיים.

אני מדבר - -

כן, השידור הלווייני הפתוח ייפסק בעוד שבועיים.

זאת אומרת אין גם בעיה מול ההודעה לחברה וגם מבחינת הודעה לצופים.

אין לנו בעיה.

יש אומדן מספרי כמה אנשים צופים באמצעות הלוויין?

לא.

אני מניח שזה לא פשוט.

אני מניח שלרשות השנייה יש הערכות. אבל לא ייתכן מספר שהוא אפילו קרוב למדויק, אלא אם כן מישהו עשה סקר מאוד מעמיק, כיוון שכל הרעיון של צלחת לוויינית פרטית הוא שזה לא "עידן פלוס", אז לא יודעים כמה.

מה לגבי צוות העובדים הקיים היום? מה המשמעות היום מבחינתם?

איזה צוות?

יש היום- -

לא, אני אסביר. לכנסת יש היום התקשרות עם חברה מסחרית שמפיצה את שידורי לווייני עמוס לאלף גורמים, כולל "יס", כולל צה"ל, כולל מיליון לקוחות אחרים. אנחנו מפסיקים לקנות שירות שהיא מספקת להרבה מאוד גורמים אחרים. אנחנו לא מפטרים אף אחד בערוץ הכנסת, שום דבר לא משתנה. הדבר היחיד שמשתנה הוא שאנחנו מסתפקים בהפצה הקרקעית הדיגיטלית שנעשית מהגג של הרשות השנייה ברחוב כנפי נשרים. זה מיזם של מדינת ישראל, זה מיזם שהמדינה הקימה אותו בחוק, שהכנסת הקימה אותו בחוק. אנחנו מפסיקים את ההתקשרות המסחרית שלנו להפצה שממילא לא משיגה את המטרה כי השגנו את המטרה הרבה יותר טוב באמצעות "עידן פלוס".

מבחינה תקציבית זה חוסך הרבה כסף?

ודאי. אנחנו מוציאים על ההפצה הלוויינית הזאת 350 אלף דולר בשנה. אנחנו רוצים לצבוע את הכסף הזה כך שנבקש יותר דברים או נפתח יותר דברים בערוץ הכנסת, אבל בשליטת הכנסת, לא בשליטת הערוץ. זה לא שמוסיפים לערוץ עוד כסף כדי שיספק את אותה סחורה שהוא מספק. הוא יתחייב במכרז - -

זה בטח יעלה את ההכנסות של הערוץ.

לא. ההכנסה היחידה של ערוץ הכנסת היא התקציב שמועבר לו כל חודש או כל שנה על-ידי מנהל הכנסת, על-פי חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת. זה לא ערוץ מסחרי. זה לא ערוץ שתלוי באגרה, זה ערוץ שתלוי בתקציב הכנסת.

מה שחשוב לי הוא אם אני אופיע יותר בערוץ הכנסת או לא. כדי שאני אדע איך להצביע.

אם זה מה שאתה אומר כדי שתיתן את הסכמתך אני יכול להשתדל.

אני מוחק את ההערה מהפרוטוקול.

ואני יושבת כאן כדי להבטיח שהוא לא ישתדל.

חבר'ה, תבינו שהפרוטוקול לא קורא צחוק.

צחוק ברקע.

כשהוא אמר את זה הוא אמר את זה בחיוך רחב.

אני אעשה השלמות מאוד קצרות כי לדעתי, המנכ"ל כיסה את כל הנושאים. סעיף 14 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003 קובע לאמור: (א) "הגוף המשדר יעביר את שידורי הערוץ להפצה באמצעות לוויין בשידורים שאינם משודרים בצופן ואשר מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם" – מה שנקרא במילים אחרות "שידור לווייני פתוח" – "אלא אם כן קבעה המועצה" – היא המועצה לשידורי כבלים ולוויין – "באישור ועדת הכנסת, מתכונת אחרת להעברת השידורים".

כשהתקבלה החלטה שאומצה לאחר מכן על-ידי המחוקק להעלות את שידורי ערוץ הכנסת ולכלול אותם בשידורי "עידן פלוס" – מדובר על תחנות שידור קרקעיות ספרתיות – באנו לוועדת הכנסת כדי לקבל את אישורה הגם שלא היה ברור שצריכים כי בעצם לא שינינו את מתכונת השידורים שנקבעה בחוק. כיום מבוקש ממש לשנות את מתכונת השידורים כך ששידורי הערוץ לא ישודרו יותר בשידור לווייני פתוח. הנימוקים פורטו בהרחבה על-ידי המנכ"ל, ולכן לא אחזור עליהם. כאמור, המועצה קיבלה את ההחלטה אחרי שהיא ערכה מספר בירורים אתנו, וניתנו לה תשובות לשביעות רצונה.

אני רק אזכיר שני דברים: אדוני שאל, האם יש הערכה של מספר האנשים שצופים בערוץ באמצעות השידור הלווייני הפתוח. למיטב ידיעתי, אין בשום מקום מספר, אבל יש הערכה שמדובר במספר מאוד קטן של צופים כי גם אלה שיש להם צלחת לקליטת שידורי לוויין הם בדרך כלל מהמגזר הערבי שמעוניינים לקלוט את השידורים שמשודרים בשפה הערבית, ואלה ברובם מכוונים ללוויין אחר, ולא ללוויין "עמוס". כך נמסר לי, ואני רואה שמוחמד רוצה לתקן אותי.

כמעט בוודאות 99% שכולם קולטים את "עמוס" ואת nilesat"". אתמול במקרה הבנתי את הפרוצדורה.

אוקיי. לי נמסר משהו אחר, אבל אני מקבלת את מה שאתה אומר. מכל מקום יש היום אופציה מאוד זולה לרכוש את הממיר שבאמצעותו אפשר לקלוט את השידורים המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות הקרקעיות, ולכן נדמה לי שהאופציה מאוד זמינה לקהל הרחב. לכן התשלום להפצת השידורים הלווייניים הוא ממש כספי ציבור שאין להם הצדקה בהקשר הזה.

אני רוצה לומר אגב הדברים עוד דבר אחד: בפועל החוק מחייב אותנו לשלם דמי הפצה לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו כבר מאוגוסט 2009. בפועל עד היום, אף על פי שהכנסת שריינה בתקציבה את הסכום הנדרש לצורך כך, לא שילמנו אף לא אגורה אחת כמו גם יתר הגופים שמחויבים בתשלום הזה כי דרישת תשלום לא הגיעה לכנסת. מסיבה זו ביקשתי מהיועצת המשפטית של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, גברת הילה שמיר שיושבת כאן, לבוא לוועדה שמא הוועדה תרצה את התייחסותה לשאלה, כיצד ייתכן שאף על פי שהחוק מחייב לשלוח דרישת תשלום – מכיוון שאנחנו מעוניינים לשאת בתשלום שלנו ולא ליצור חוב כזה, מה גם שהחוב הזה הוא לא רק של הכנסת, אלא של כל הגופים המופצים, ובין היתר שמענו מאמצעי התקשורת שאחת הבעיות עם ערוץ 10 הייתה שדרשו מהם להעביר כבר את הכסף הזה אף על פי שלא ניתנה הוראה עדיין ולא יודעים בדיוק מה הסכום ולא נערך שימוע בקשר לסכום, ככל שיידרש. אין דרישת תשלום, ואני חשבתי שאולי ראוי לתת לוועדה את ההסברים בקשר לכך.

כשאת אומרת שאין הצדקה להעביר את זה דרך שידור לווייני פתוח, צריך לזכור שלפני מספר שנים כל הנושא הזה היה עדיין מעומעם, לא היה כל כך ברור לנו - -

זאת הייתה הדרך. אבל היום - -

- - - מבקרים את עצמנו.

לא מבקרים בכלל את עצמנו. להפך רצינו שכל אחד מהציבור יוכל לקלוט את השידורים האלה ללא תשלום דמי מנוי. היום כשיש אלטרנטיבה, על זה אני מדברת.

אדוני היושב ראש, אני לא יודע אם עכשיו, אבל הייתי רוצה לומר לוועדה ולפרוטוקול – אנחנו בעיצומו של תהליך בחינה אסטרטגית של המטרות של הערוץ, זהות הערוץ. בעקבות השינוי הצדדי הרגולטורי הטכנולוגי, כמו שאמרתי בפתיחת הדברים, חל שינוי ממש מהותי בערוץ מבחינת מספר צופיו הפוטנציאלי וגם מבחינת היותו ערוץ נישה בתוכנו, אבל ערוץ "ברודקסט" מבחינת הנוכחות שלו על פלטפורמה שהיא בעצם ברודקסט. אז אני אשמח אם תאפשר לנו לתאר את זה, כי בסוף אתם בעלי המניות.

אין בעיה, בסדר גמור.

בבקשה, הילה שמיר.

תודה רבה. אני אתייחס לשאלה של היועצת המשפטית. באופן עקרוני שידורים ב"עידן פלוס", כולל שידורי הכנסת שמועברים שם, ערוץ הכנסת, החלו באוגוסט 2009, והם נמשכים עד עכשיו. ההסדר בחוק היה שבתחילה האוצר נושא בעלויות ההקמה וגם בעלויות השוטפות - -

בתקופת שידורי הניסיון.

בדיוק, בתקופת שידורי הניסיון. החל מ-1 בינואר 2011 הגורמים המופצים אמורים לחלוק ביניהם את עלויות התפעול השוטפות. כרגע הרשות השנייה עדיין נושאת בעלויות האלה מכספיה שלה בניגוד למה שכתוב בחוק מכיוון ששר האוצר ושר התקשורת שהיו אמורים לחתום ב-2010 על תקנות שיאפשרו לנו להוציא הודעות תשלום, לא חתמו על התקנות.

לשמחתי, אני מגיעה לדיון הזה היום כשבידי טיוטה חתומה מ-13 בדצמבר, כלומר מיום חמישי האחרון שתופץ גם אליכם בשעות האחרונות כי קיבלנו אותה רק אתמול. בטיוטה פונה שר התקשורת אל שר האוצר עם טיוטת תקנות לחתימתו ולאישורו לאחר שזה עבר גם אישורי נוסח ובקשות רטרואקטיביות. לכן אני מקשרת את מה שאני אומרת לסיפא של הדברים של אתי – חלק מההסדר שמתגבש עכשיו בעניין המשך שידורי ערוץ 10 כולל גם את נושא תשלום דמי ההפצה, כמובן לא רק על-ידו, אלא על-ידי כל הגורמים המופצים, ולכן כנראה יש עכשיו טריגר קצת יותר חזק לפטור מתקנות. לפי מה שנאמר לי, התקנות אמורות להיחתם בשבועיים הקרובים. רק לאחר שהן ייחתמו הרשות השנייה תוכל להוציא הודעות תשלום לכנסת, לרשות השידור ולכל הגורמים המופצים. נמצא אתי פה סמנכ"ל הכספים של הרשות, ועל-פי הנתונים שקיבלתי ממנו הסכום שהכנסת אמורה להידרש לשלם הוא קצת פחות מ-8 מיליון שקלים - -

בתוספת מע"מ. כ-4 מיליון שקל בגין השוטף, כפי שנמסר.

זאת אומרת זה עבור 2012-2011.

כן. למעשה, מ-2009 כשזה היה תשלום חלקי, ומ-2011 התחיל התשלום המלא.

זה למעשה סוגר עד 31 בדצמבר 2012.

אתה רואה שהניחוש של אנשי הכספים שלנו היה בול.

לגבי הנתונים על החיבור, אם רוצים לדעת מה האחוזים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עשתה לאחרונה בדיקות על נתונים, כמה בתי אב בישראל מחוברים לצלחת לוויין פתוחה, כמה ל"עידן פלוס", כמה דרך הכבלים והלוויין. כך שאם תרצו את הנתונים הם מצויים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אבל הבעיה היא כמה מהלוויין הפתוח צופים ב"עמוס".

נכון, אבל אני לא בטוחה שיש נתונים.

השאלה היא כמה מאלה שמסתכלים באמצעות "עמוס" מסתכלים על זה.

זאת השאלה שאסור אף פעם לשאול.

אנחנו מאוד מקווים שאחרי 31 בדצמבר נוכל להוציא דרישות תשלום.

התקנות יהיו מפורסמות לפני 31 בדצמבר?

מאוד מקווים.

אז מזל שבאתם, כי בדיוק ועדת התקציב של הכנסת הדפיסה לכם- -

כשלא תיכנסו לתקציב 1:12 אנחנו - -

עשינו את זה.

תודה. מועצת הכבלים והלוויין.

המועצה בחנה את בקשת צוות התיאום לשינוי במתכונת שידורי הערוץ. כפי שאמרה היועצת המשפטית, ביקשנו נתונים כפי שאדוני היושב ראש ביקש לעניין ההפצה בלוויין; כנראה, אין כאלה. המועצה החליטה כבר בספטמבר האחרון שהיא מקבלת את הבקשה כי תשלום דמי הפצה לווייני בנוסף על תשלום עבור "עידן פלוס", שכנראה, הכסף נשמר בצד, נראה מיותר מנסיבות העניין. לכן המועצה החליטה שהשידור הלווייני יופסק, ומה שנותר זה אישור של ועדת הכנסת.

תודה. רצית להשלים משהו לגבי התוכן של הערוץ?

יותם, אולי תתאר את התהליך שאנחנו נמצאים בעיצומו בעצם בזכות "עידן פלוס".

אני חושב שאמרת את זה יפה מאוד. אנחנו בעיצומו של תהליך שנועד לבחון בתום שמונה שנים שערוץ הכנסת משדר, את רמת העניין של הציבור בערוץ הזה, את מידת הצפייה בו, את הרלוונטיות שלו, את המוניטין שהוא בנה לעצמו, את המותג – את המותג של ערוץ הכנסת ואת המותג "ערוץ 99". אנחנו עושים את זה במגוון דרכים רחב. התהליך הזה הוא מאוד מעניין, הוא מרתק. אני מאוד שמח שאנחנו עושים אותו יד ביד עם הנהלת ערוץ הכנסת אף על פי שאין זהות אינטרסים בהכרח. הנהלת ערוץ הכנסת רואה לנגד עיניה את הערוץ ואת חברת החדשות שהיא הממונה עליה. תפקידנו לפעול מטעם הכנסת ולוודא שהערוץ ממלא את מטרותיו ובאיזשהו אופן לשרת את הציבור, ובכל אופן לנהוג בערוץ מנהג בעלים, שזה מה שאנחנו – אנחנו הבעלים של הערוץ הזה. אני מאמין שהתהליך הזה יושלם – הוא יותר מאשר בעיצומו, הוא לקראת סיומו. אני מאמין שבתוך כחודשיים נוכל לבחון את הממצאים, לגבש לערוץ איזושהי אסטרטגיה ותכנית עבודה מובהקת כשהדברים האלה הם סוג של הזדמנות – כמו שהמנכ"ל אמר – שאנחנו בהחלט רוצים לנצל, וממילא הגיע הזמן לעשות את זה אחרי כמה וכמה שנים שהערוץ באוויר, והוא משדר.

הערות נוספות? אין.

ההחלטה שלהם מיום 13 בספטמבר 2012 כדלקמן: "לאחר שבחנה את בקשת יושב ראש צוות התיאום של הכנסת ואת הנימוקים המפורטים בה, ולאחר שקיבלה התייחסות לסוגיות הרלוונטיות שיש להפסקת הפצת שידורי הערוץ באמצעות לוויין, ובהינתן העובדה כי שידורי הערוץ מועברים למנויי הכבלים והלוויין ומופצים ב"עידן פלוס", מחליטה המועצה מכוח סמכותה על-פי סעיף 14 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003, כי מתכונת העברת שידורי ערוץ הכנסת לא תיעשה באמצעות לוויין פתוח, אלא באמצעות "עידן פלוס", בנוסף על העברתם למנויי HOT ו-YES".
זה מה שאנחנו צריכים לאשר. מעבר לזה יש כאן שתי פסקות של הבהרה: "החלטת המועצה נסמכת על הנתונים שצורפו לבקשה בדבר שיעור חדירת "עידן פלוס" ברחבי הארץ ועל העובדה ששידורי הערוץ מופצים במערך זה. כמו כן הרציונל הער משלמת בעת הזו הן עבור הפצת שידורי הערוץ בלוויין והן עבור הפצתו ב"עידן פלוס. המועצה סבורה על בסיס הנטען בבקשה ובהסתמך על ההבהרות שקיבלה מיושב ראש צוות התיאום כי אין בהפסקת שידורי הערוץ בלוויין הפתוח כדי לפגוע בציבור הצופים של הערוץ".
משכך אני מציע שנאשר את הצד האופרטיבי של ההחלטה, כמו שהוא מופיע בפסקה הראשונה, וזאת על בסיס כל הנימוקים ששמענו כאן, לרבות הנימוקים שנזכרים גם בהחלטה שם.

תחילת התוקף של ההחלטה תהיה ב-1 בינואר.

תחילת התוקף מבחינת ביצוע.

כן, מבחינת ביצוע.

ההנחיה של הוועדה היא ליידע את הצופים באופן מיידי לאור העובדה שנשארו לנו פה שבועיים.

אנחנו לא חושבים שמרכזיית ערוץ הכנסת תקרוס.

אני גם לא חושב, אבל צריך לעשות את מה שצריך כדי שהדברים יובאו לידיעת הציבור עד כמה שניתן באופן מיידי בשים לב שיש לנו כשבועיים עד הכניסה של ההחלטה לתוקף.


מי בעד הצעת ההחלטה?
הצבעה

בעד הצעת ההחלטה – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הצעת ההחלטה נתקבלה.

פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר.

אדוני היושב ראש, לפני שנסיים את העניין של הערוץ, מכיוון שהמנכ"ל אומר לנו הרבה פעמים שאנחנו בעלי המניות של הערוץ, אני חושב שאנחנו צריכים - -

אתם הנאמנים של בעלי המניות.

בעלי המניות של ערוץ 10 הרוויחו?

בעלי המניות האמיתיים זה הציבור הרחב.

אולי אנחנו עכשיו בסוף קדנציה, אבל במהלך הקדנציה הבאה, בעזרת השם, שכולנו נהיה פה, אנחנו צריכים לשמוע מדי פעם דיווח ממנכ"ל הערוץ יחד עם מנכ"ל הכנסת על כל הדברים שקורים בערוץ. מדי פעם יש לנו הערות על התנהלות במובן של ההשתתפות של חברי הכנסת, במובן של חשיפה וכולי. דיברנו על זה כמה פעמים. חשוב לשמוע את חברי הוועדה כי התכניות שמועלות בערוץ הן חשובות מאוד, וחשוב שחברי הכנסת ישתתפו שם בצורה יותר יעילה ותהיה פריסה של סיעות שונות בבניין. מאוד חשוב שזה יתבצע בפועל.

אני מבקשת לענות על העניין הזה.

רק עוד שאלה לפני שתענה.

אני רק אעיר הערה אחת קצרה: הנושא הזה עלה כמה פעמים. אנחנו בהחלט קיבלנו דיווחים במהלך הקדנציה על מה שקורה בערוץ וכן הלאה. לי הייתה מדיניות מאוד נוקשה של הימנעות מהתערבות כזאת או אחרת בכל הסוגיות של התכנים - -

אגב, זה לא תוכן.

- - לשמחתי, לא עלתה בכל הקדנציה הזאת, למיטב זיכרוני, איזושהי טענה קשה לגופו של התוכן, משהו שעל פניו היה מקום לשקול שהוועדה תתערב בו. השתדלתי להימנע מזה לאורך כל הקדנציה, ולדעתי, כך נכון לעשות.

החוק הסמיך את הוועדה לעסוק בנושאים - - -

בדיוק.

אני רוצה לומר משהו, ברשותך, לעניין הזה. החוק גובש באופן כזה שלוועדת הכנסת יש סמכות לקבוע את מדיניות השידורים בשורה של נושאים שמפורטים בחוק עצמו, אבל בשום פנים ואופן לא להתערב בדרך הביצוע. ועדת הכנסת, כמו גם לא גוף אחר בכנסת, לרבות לא צוות תיאום שמונה לפי החוק, לא אמורים לפקח על עבודתו השוטפת של הערוץ, והדבר הוא מטעמים ברורים: דבר ראשון, כדי לבסס את אמינות הערוץ כגוף משדר אובייקטיבי ולא כערוץ מטעם הכנסת ו"מטעם הכנסת" זה מטעם הרוב בכנסת באופן טבעי, חשוב היה לבנות חומה בעניין הזה. החומה שנבנתה היא שהגוף הרגולטור של הערוץ הזה, הגוף המפקח הוא המועצה לשידורי כבלים ולוויין. לפיכך כל אימת שאנחנו מקבלים תלונות, ולא מעט – אולי כן מעט, אבל אני לא רוצה להביע הערכה כמותית – או פניות מחברי כנסת על השתתפות של גורם זה או אחר שיש לו עמדות מסוימות או על כך שמדירים מהמסך חברי כנסת מסוימים או נותנים העדפה לחברי כנסת אחרים – התשובה הקבועה היא תמיד שאנחנו לא הגוף המפקח על ערוץ הכנסת, ואנחנו מפנים את התלונות לרגולטור שנקבע מטעם החוק.

למנכ"ל הערוץ.

לא למנכ"ל הערוץ. קודם כול מעבירים את זה לערוץ כדי שהם יידעו איזו תלונה הוגשה נגדם וכדי שהם יוכלו להתייחס לכך. אבל את התלונה אנחנו מפנים באופן קבוע למועצה לשידורי כבלים ולוויין כי הם אלה שאמורים לפקח על הערוץ.

ומי מפקח עליהם?

אתה. בתור ועדת הכלכלה.

את יודעת כמה טענות יש? אני שומע את זה מהרבה מאוד חברי כנסת שלא בדיוק נהנים מהשירותים של הערוץ להביא את דעתם, ולא מקבלים את ההזדמנות.

השאלה האם אותם חברי כנסת שמרגישים שקולם לא נשמע פנו למועצה לשידורי כבלים ולוויין והביעו בפניה את הטענה.

אני יכול לומר שבכל הפניות שהגיעו לידיעתי ושהעברתי אותן למנכ"ל הערוץ אני לא מכיר פנייה שהגיעה למועצה. משמע - - -

רק לאחרונה בעניין תלונה שהעתק ממנה נשלח גם ליושב ראש הוועדה, הודעתי לפונה שהתלונה מועברת למועצה לשידורי כבלים ולוויין, שיבררו איתם, ואני משוכנעת שהם יעשו את המוטל עליהם.

אני מבקש להוסיף. העצמאות המערכתית שהערוץ הזה קיבל גם בחוק, אבל גם על-פי ההיגיון, היא דבר מאוד יסודי, מאוד רציני ומאוד חשוב שחשוב גם להבין אותו. ערוץ הכנסת אינו פועל כמי שתפקידו לעשות גזרה שווה בין חברי הכנסת, לתת זמן שידור כזה או אחר לחברי כנסת – זה ערוץ שפועל על-פי שיקולים עיתונאיים. הדרך לפנות אליו היא לפנות בכלים העיתונאיים המקובלים. מנכ"ל ערוץ הכנסת לא פעם התבטא ואמר שבעיניו גם דובר הכנסת הוא עוד דובר במערך של דוברים שפונים אליו ורוצים לעניין אותו בנושאים, בהצעות, ברעיונות לשידור, והוא ישקול את עמדתו. כך גם אני מקפיד לעולם לא לבקש ממנכ"ל ערוץ הכנסת משהו באיזושהי נימה שעלולה להתפרש כסוג של הנחיה. יש להם עצמאות מערכתית. במערכת עיתונאית זכיין של חברת החדשות של ערוץ 2, אם לא נהיה מרוצים בסוף הזיכיון – אפשר להחליף אותם בזכיין אחר; אבל כל עוד הם פועלים על-פי מערך השיקולים האלה, שזה גם מה שנותן להם סוג של אמינות בפני הציבור – זה דבר מאוד חשוב לשמור עליו. לכן גם לא הייתי ממליץ בנושאים כאלה לפנות למועצה לכבלים ולוויין. הדרך לפנות היא בדרכים המקובלות. לכל חבר כנסת היום יש דובר, וכל אחד מוציא הודעות לעיתונות, ולכל יש הדרכים שלו לנסות לעניין; שהנושאים שלו, שההצעות שלו, שהאמירות שלו במליאה הן יותר מעניינות ושווה להקדיש להן זמן שידור. זאת הדרך.

בסוף לא יעסקו במהות, יעסקו רק עם התקשורת. נהיה שחקנים ועיתונאים בכנסת הזאת.

אבל חבר הכנסת זאב, אסור לשכוח שחלק מהותי, ואפילו החלק העיקרי של שידורי ערוץ הכנסת בזמן שהכנסת מכונסת, זה שידורי המליאה והוועדות as is. שם אתם הכוכבים.

שם נסים הוא הכוכב.

אמרתי "אתם" כדי שלא יגיד - -

הייתי פעם כוכב כשהקמתי את התנועה הזאת.

אדוני היושב ראש, מותר בנושא הזה להביע עמדה כזאת ועמדה אחרת. אני, כמובן, מכבד את החוק שעל-פיו הערוץ הוקם, ואני גם לא בעד התערבות בחשיבה או בתכנים. אני לא יודע אם לקרוא לזה דיונים פורמליים, אבל אני כן הבנתי שיש רוח לשמוע דברים של שיקוף הכנסת. כי הערוץ הזה הוא ערוץ כנסת, זה לא ערוץ 2 רגיל.

זה מה שהוא צריך לעשות.

זה שלפעמים משדרים את אותן חדשות שערוץ 2 משדר וחוזרים עליהן זה כבר סיפור אחר. לדעתי, יש לנו ככנסת מה לומר בעניין הזה. לא תמיד אנחנו מכתיבים את התכנים, אבל הכנסת נראית הרבה פעמים לא בצורה נכונה בתקשורת.

אבל זה לא בגלל ערוץ הכנסת, זה בגלל ערוץ 2. תדייק קצת.

לפעמים מעתיקים את אותן כתבות מערוץ 2.

אבל הפרשנות היא שונה.

יש לך הרשימה של הנושאים שבהם וועדת הכנסת מוסמכת לקבוע מדיניות? הרי הרשימה היא כל כך רחבה.

את זה צריך לקבוע בתקנות.

לכן שאלתי את זה כהצעה לסדר, אבל אני מבין שכשתהיה ישיבה בעניינים האלה - -

ערוץ הכנסת זאת גאווה לאומית, אני אומר לכם. אנשים לא רוצים להסתכל בערוץ 2, רוצים את ערוץ הכנסת. אני אומר לך, תדע לך, אני שומע את התגובות בציבור – אנשים לא רוצים לראות ערוצים שהם לא לרוחם. לפחות ערוץ הכנסת מבחינתם הוא ערוץ נקי. הוא פוליטי, אין שם דברים שיכולים להזיק לנוער שלנו. אני אומר את זה פה בהזדמנות הזאת. לכן טוב שיש משהו שמאזן.

אני מוכרח לומר שהייתי נוכח במליאה בכמה דיונים שעלולים להזיק - -

לא בסתירה, כמובן, לדברי היועצת המשפטית והיושב ראש שהדגישו את נושא אי ההתערבות, אבל אני בהחלט רואה באופן חיובי את הבקשה, ואולי אפילו את הצורך של ערוץ הכנסת ושלנו, לבוא מעת לעת לכאן לוועדה פעם ברבעון או פעם בחצי שנה, לעשות פרזנטציה על הדברים שקרו, על הדגשים, על תכנים, על מסרים.

זה גם נעשה פה. עשינו את זה.

נכון.

אדוני היושב ראש, רק שאלה נוספת בעקבות מה שאישרנו בהצבעה האחרונה: מה קורה למי שאין "עידן פלוס"? איך הוא יכול לצפות בערוץ הכנסת?

רק אם הוא מנוי על הכבלים או על הלוויין.

איך הוא יכול לצפות היום? צלחת לוויין וממיר דיגיטלי עולים כ-1,500 שקל, 1,100 שקל?

אז מי שיש לו צלחת לא יוכל לצפות? אני רוצה להבין.

מי שיש לו רק צלחת ואין לו ממיר, לא יכול לצפות.

זאת אומרת בטלוויזיה הרגילה אי אפשר בלי כבלים?

אין כבר טלוויזיה רגילה.

או כבלים, או לוויין YES או "עידן פלוס".

אני אומר לכם, צריך להצביע נגד זה. זה צריך להיות כמו שיש ערוץ 1, 2 – גם ערוץ הכנסת.

אבל הם מפסיקים לשדר בלוויין. אף אחד לא קולט היום עם הלוויין. חבל על הכסף.

צריך להתחשב בצופים.

אבל אין צופים.

יש רק שבט הצופים.

המספרים הם נמוכים מאוד.


חברים, מי בעד לאשר - -

אני רוצה להבין את המשמעות של ההצבעה, אדוני.

ההצבעה כבר הייתה.

אני יודע, אז אולי אני יכול לחזור.

כמעט בלבלת אותי.

אז אני מבקש רביזיה. ברצינות אני מדבר, אני רוצה להבין את זה. נכון להיום אתה יכול להדליק בטלוויזיה הרגילה שלך - -

לא.

נסים, בוא אני אסביר דבר פשוט - -

אין כבר טלוויזיה רגילה.

- - הטלוויזיה שאתה קונה היא רהיט, אין בה כלום.

לא, היום יש בה "עידן פלוס".

עזוב, הטלוויזיה שנסים קונה – אין בה, הוא קונה רהיט. עכשיו אתה יכול להחליט מה אתה רוצה לחבר. אתה יכול לחבר ממיר של YES, אתה יכול לחבר ממיר של HOT, אתה יכול לחבר "עידן פלוס", ואתה יכול לקנות צלחת גדולה לבית כדי שיהיה - -

מה הכי כשר?

HOT.

נסים, תקשיב לי רגע. הממירים הם קטנים, אבל הצלחת היא גדולה, היא כמו שלט על הבית שאומר: "כאן רואים טלוויזיה". אז אתה לא יכול לקנות את הצלחת - -

כשיש צלחת סימן שיש קרחת מתחת.

- - אז נשארו הממירים. את כל הממירים השארנו, הכול בסדר.

אני רוצה להודיע לפרוטוקול שאני לא יודע על מה הצבעתי. אז זכיתי מההפקר.

רבותיי, תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:50.>