הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

<פרוטוקול מס' 679>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ז בכסלו התשע"ג (11 בדצמבר 2012), שעה 10:00

<צו בתי דין דתיים (הקמת יחידות סיוע בבתי דין רבניים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ב – 2012 – אישור הצו>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

אברהם מיכאלי

>
פרץ סגל - משרד המשפטים

אדם אבזק - יועץ משפטי לכלל הקאדים, משרד המשפטים

תומר כרמי - משרד המשפטים

ענת ענבר - ממונה ארצית יחידות הסיוע, משרד הרווחה

ליאורה אברמוביץ - עו"ד, יועצת משפטית בלשכה המשפטית, משרד הרווחה

שמעון יעקבי - עו"ד, יועץ משפטי, בתי הדין הרבניים

יסכה מזרחי - טוענת רבנית ומגשרת, מזכירה בלשכה, לשכת הטוענים הרבניים

עירית גזית - יועצת משפטית, ויצ"ו ישראל

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

עדי בלוטנר - עו"ד, ראש תחום חקיקה ומדיניות ציבורית, מרכז רקמן באונ' בר אילן

בת-שבע שרמן-שני - עו"ד, מנכ"ל, יד לאשה

שמעון מלכה - דובר ועדת החוקה, חוק ומשפט

תמי סלע

טל פוקס (מתמחה)

תמי ברנע

אושרה עצידה

<צו בתי דין דתיים (הקמת יחידות סיוע בבתי דין רבניים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ב – 2012 – אישור הצו>

בוקר טוב. על סדר-היום צו בתי דין דתיים (הקמת יחידות סיוע בבתי דין רבניים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן). בבקשה, משרד המשפטים. פרץ, האם אתה רוצה להסביר לי מה אני עושה פה היום?

נדמה לי שלכבודו היתה הזכות לחוקק את חוק הקמת יחידות הסיוע בבתי הדין הדתיים. אני רואה את זה כזכות.

זכות גדולה.

בהחלט, כי שנים רבות רצינו לעשות את הדבר ולא הסתייע. עוד שהצגנו את החוק לפני הוועדה המכובדת הזאת שר המשפטים דאז פרופ' - - - אמר שהוא היה שמח שיחידות הסיוע תוקמנה במקביל בבתי הדין הדתיים כמו בבתי המשפט, אלא שבתי הדין הדתיים באותה שעה היו תחת חסותו של משרד הדתות והוא אמר: לכן, אני מחוסר סמכות לחוקק ולקבוע דברים בנוגע לבתי הדין הדתיים האחרים. מאז בתי הדין הדתיים עברו למשרד המשפטים. אנחנו ראינו את הקמת יחידות הסיוע בבתי הדין הדתיים כמו בבתי המשפט כאחת המטרות שלנו. כמובן שהדבר הזה פה - כמו שגם לקח זמן עד שהוקמו בתי המשפט לענייני משפחה, זה היה באופן הדרגתי - נקבע באופן הדרגתי כאשר בשלב ראשון הלכו לקבוצה הגדולה של בתי הדין הדתיים. קרי, בתי הדין הרבניים.

מה להם ולדת? איך הם קשורים לדתיים?

החוק הוא בתי דין דתיים, אבל כרגע התקנות שמובאות הן מובאות רק ביחס לבתי הדין הרבניים אף על-פי שבאופן עקרוני אותן תקנות, אני מקווה שבזמן קרוב עד שלפי החוק תוקמנה יחידות הסיוע, תחולנה גם על בתי הדין הדתיים האחרים. כלומר, זאת הקונספציה שעומדת. אין פה חידושים גדולים כי מדובר פה באותן תקנות שכבר נוהגות למעלה מ-15 שנה בבתי המשפט לענייני משפחה. יש פה תוספות מסוימות. אני חושב שהדבר הטוב ביותר הוא שנקרא אותן אחת לאחת ונראה. אבל, זאת הקונספציה באופן כללי. כיום אנחנו מביאים את זה בבתי הדין הרבניים. בזמן שעל פי החוק תוקמנה יחידות הסיוע בבתי הדין הדתיים האחרים, אני מניח שאותן תקנות בשינויים המתחייבים תוחלנה גם על בתי הדין הדתיים האחרים.

האם אפשר לשאול באופן כללי על התוכנית?

כן, בבקשה.

לפני שנכנסים אולי לנוסח כן כדאי לשמוע גם על התוכנית לגבי בתי הדין הדתיים האחרים שכמו שאמרת החוק עצמו מתייחס אליהם. הטווח אומנם הוא פחות או יותר שנתיים, קצת פחות משנתיים מהיום, להקמת יחידות הסיוע לכל בתי הדין. זה חשוב כי כשדובר אז על התקנים ועל התקציב אז זה כן נכלל בתכנון. דובר על 31 תקנים. אם אני לא טועה, 3 לבתי הדין השרעיים ו-1 לבתי הדין הדרוזים, 27 לבתי הדין הרבניים. זה משהו שכבר עלה בדיונים אז כשנחקק החוק. אם יש תוכנית, מתי זה אמור להתבצע כי הצרכים של הלקוחות של כל בתי הדין בתחום הזה קיימים.

הדבר השני הוא לגבי הפריסה הארצית גם בבתי הדין הרבניים כי בולט שנעדר אזור המרכז, תל אביב והמרכז, כרגע מפריסת היחידות שמוקמות. מתי זה אמור להתבצע כי אוכלוסייה משמעותית נמצאת שם?

כידוע לפי החוק של בתי המשפט, וכך גם בבתי הדין הדתיים, האחריות המיניסטריאלית ליחידות הסיוע היא במשרד הרווחה. הם עובדים של משרד הרווחה, התקנון הוא תקנון של משרד הרווחה. לכן, אני חושב שהגוף שמתאים להשיב על כך יהיה משרד הרווחה. לגבי מחוז המרכז – גם כן, אני חושב שהפריסה יחד עם בתי הדין הרבניים. אני מניח שהדברים נעשו לפי איזושהי תוכנית. אבל, שוב, משרד הרווחה ובתי הדין הרבניים יוכלו בעצמם להשיב.

לגבי הפריסה של בתי הדין הרבניים – אני חושבת שאנחנו נסיים אותה עוד לפני תום שלוש שנים. למחוז המרכז כבר פורסמו כל התקנים. אני מקווה שתוך שלושה חודשים עד חצי שנה. פרסמנו כבר תקנים לנתניה, לפתח-תקווה וגם חלקית לתל אביב. יש בעיות פרוצדוראליות של מקום. לכן, במהלך 2013 נסיים את כל הפריסה, מוקדם יותר מהצפוי. לגבי בתי הדין הדתיים האחרים – אנחנו נצטרך לשבת עם האוצר ולדון בתקנים נוספים כדי למלא את המכסה גם של בתי הדין השרעיים וגם של הדרוזים.

האם זה לא משהו שהוא כבר סוכם?

הוא עוד לא סוכם.

לפי הדיונים שהיו אז זה נכלל בתקנים.

לא, זה לא נכלל בתקנים. בינתיים קיבלנו רק את התקנים לבתי הדין הרבניים בשלב ראשון.

זה מלחמה ידועה. הרי במשרד הרווחה לגבי כל דבר שנותנים להם אומרים אחר כך: זה כבר היה בתקן ההוא.

בעיקרון זה דבר שצריך להיעשות במקביל בכל בתי הדין הדתיים.

כמה תקנים יש לכם היום?

קיבלנו 27 תקנים ועוד לא מילאנו את כולם.

דובר על 31 ובמפורש הוזכרו גם התקנים כך שלא אמורה להיות פה מלחמה עם משרד האוצר. צריך לבוא עם הסיכומים שדובר עליהם אז כשנחקק החוק ולהראות שגם מבחינת עקרונות של שוויון זה לא סביר להתקין את זה רק בערכאה דתית אחת.

אני מניח שבכנסת הבאה נוכל להסתייע בוועדה הזאת - - -

ביועצים המשפטיים של הוועדה הזאת.

נתחיל בהקראת התקנות. אני קוראת מהנוסח המתוקן שהיה באתר הוועדה.

"צו בתי דין דתיים (הקמת יחידות סיוע בבתי דין רבניים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), התשע"ג – 2012
בתוקף סמכותנו לפי סעיף 2(א) לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א – 2011, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אנו מצווים לאמור:



הגדרה
1.
בצו זה, "ממונה ארצי" – מי שממונה על יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים.

הקמת יחידות סיוע
2.
מוקמות בזה יחידות סיוע ליד בתי הדין הרבניים" – הדגשנו -: "...באר-שבע, אשדוד, אשקלון, ירושלים, חיפה, טבריה-צפת", זה בעצם הרכב נייד, וגם היחידה הצמודה לאותו הרכב ורחובות; "...יחידות סיוע יתנו בעצמן או באמצעות אחרים, שירותי ייעוץ, איבחון, טיפול וגישור בענייני משפחה (להלן ייעוץ בענייני משפחה).


בעלי מקצוע ביחידת הסיוע
3.
(1) הכישורים המקצועיים של עובדי יחידות הסיוע והפיקוח המקצועי עליהם, יהיו כפי שנקבע בצו בית המשפט לענייני משפחה (יחידת הסיוע - כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ"ו-1996."


פה היה כתוב בשינויים המחויבים ולא ראינו באמת איזשהם שינויים מחויבים לעניינים האלה אז מחקנו את העניין הזה.

כעניין של מדיניות בדרך כלל בתקנות אנחנו לא נוהגים לכתוב בשינויים המחויבים, להבדיל מחוק.

אוקיי.



"(ב) מספר משרות העובדים הסוציאליים ביחידת סיוע שליד בית הדין לא יפחת ממספר הרכבי הדיינים המכהנים בו, ומספר הפסיכולוגים לא יפחת מאחד לכל יחידת סיוע, רופא פסיכיאטר או מומחה אחר יועסק או ייתן שירותי ייעוץ בענייני משפחה ביחידת הסיוע לפי הצורך."

הערה אחת פה. פה יש כמובן את ההבדל לעומת בתי המשפט לעניין התקנון שקודם דיברת עליו כי פה מדובר על הרכבים, להבדיל מבתי משפט ששופטים יושבים כדן יחיד. לכן, התקנון הוא שונה.

אז לפחות לגבי בתי הדין השרעיים יושבים כדן יחיד. מספר ההרכבים צריך להיות שמונה, לא שלושה.

כשיתקננו את השרעיים אנחנו נעשה צו מיוחד.

לא, הוא בעצם אומר גם לעניין התקנים שמראש סוכם עליהם זה בחסר לעומת בתי הדין - - -

האם בבתי המשפט יש דרישה שמעבר למספר שופטים במקום מסוים צריך שיהיה יותר מפסיכולוג אחד?

הפסיכולוג הוא של יחידה, הוא לא קשור למספר השופטים. ההיקף שלו תלוי בגודל היחידה. הם עובדים בהעסקה בהסכמים לפי שעות על-פי גודל היחידה. ביחידה גדולה הם נותנים יותר שעות, ביחידה קטנה פחות שעות - לפי הצורך. התקציב הוא לא תקציב של כוח-אדם, הוא תקציב תפעולי שאנחנו מעסיקים אותם על-פי שעות. אנחנו רוצים פסיכולוגים ברמה טובה, מומחים.

אבל גם בצו שלהם כתוב שמספר המשרות של פסיכולוג לא יפחת מאחד ליחידת סיוע. זה מינימום אז כמובן שאם אפשר יותר מה טוב.

"ייעוץ לבית הדין
4.
יחידת הסיוע תיתן לבית הדין ייעוץ, המלצות, או חוות דעת בענייני משפחה, בכפוף לאמור בסעיף 2(ג) לחוק, לרבות בנושאים אלה:



(1)
טיפול במקרי חירום;



(2)
יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי או גישור;



(3)
הסכמים בעניין משמורת ילדים והבטחת קשר בין ילד להורהו, לרבות הסדרים זמניים;



(4)
הסדרי הגירה ויציאת קטין מהארץ;



(5)
טיפול בענייני אלימות במשפחה;



(6)
ייעוץ לגבי תסקיר של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין או חוות דעת של מומחה;



(7)
מינוי מומחה בידי בית הדין."


ברישה כתוב לרבות אז כמובן שיכולים להיות גם עניינים אחרים.

"הפניה ליחידת הסיוע
5.
הפניית בית הדין ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית הדין, תיערך לפי הטופס שבתוספת; תשובת יחידת הסיוע תימסר בכתב לבית הדין, לא יאוחר משלושים ימים מיום ההפניה, זולת אם קבע בית הדין מועד אחר."


רוב הסעיפים פה כמעט זהים לסעיפים שקיימים בצו של בית המשפט לענייני משפחה.

הסעיף הבא הוא רשימת מומחים או רשימות מומחים, ותיכף נגיד על זה משהו. בסעיף 6 עשינו כמה תיקונים.

"רשימת מומחים
6.
(1) רשימת המומחים לפי סעיף 4 לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע דרכי פעולתן וסדרי עבודתן) (להלן – רשימת המומחים) תעמוד לרשות הציבור ולרשות בתי הדין הרבניים ויחידות הסיוע."


פה, אגב, בחוק עצמו מדובר על רשימות מומחים, כך זה מכונה. היתה הערה לקרוא לזה רשימת מומחים כי כרגע יש רשימה אחת. אבל אם יהיו רשימות בהמשך עדיף להישאר עם הנוסח שהחוק - - -

- - - כי צו ההקמה של בתי המשפט למשפחה כתוב גם כן רשימות כמו הנוסח שבחוק. אני הייתי מעדיף - - -

עדיף להישאר, אולי יהיו בהמשך רשימות.

יש רשימה היום של פסיכולוגים, של פסיכיאטרים.

זו אחת, רשימת מומחים.

בסדר, פיזית זה אחת. קוראים לזה רשימת מומחים, אבל אין סיבה לשנות מלשון החוק ו - - -. למשל, מגשרים שאנחנו עכשיו - - -

אולי בהמשך יהיו רשימות לפי תחומים אז עדיף להשאיר את זה – רשימות המומחים.

אין בעיה.

"(ב) הממונה הארצי יוסיף על רשימות המומחים, באישור מנהל בתי הדין הרבניים, מומחים שיבקשו זאת, בעלי כישורים וניסיון בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 4..."

מה פתאום באישור מנהל בתי הדין? מנהל בתי הדין מתחיל להיות מומחה לענייני מומחים?

הרשימות שם הן באישור מנהל בתי המשפט. ככל שיהיו מומחים שיבקשו להצטרף לרשימה בהקשר של בתי הדין הרבניים ולא יהיה להם עניין להצטרף לרשימה של בתי המשפט, הסעיף הזה מאפשר להוסיף עוד מומחים שעומדים באותם קריטריונים שנקבעו שם כאשר המנהל מבקש זאת.

לא, זה לא כשהמנהל מבקש זאת. כשהממונה הארצי רוצה להוסיף שם מישהו, לפי הנוסח הזה הוא צריך לקבל אישור של מנהל בתי הדין.

הוא יכול לפנות לחלופין למנהל בתי המשפט.

אני לא מבין למה צריך אישור בכלל של מנהל בתי הדין.

בתי המשפט זה המנהל הארצי והממונה יפרסמו רשימת מומחים וידונו באמות המידה.

האמת היא שבנוסח קודם שהצענו היה כתוב מיוזמתו או לפי הצעת מנהל בתי הדין שזו גם אופציה כי מה שחשוב זה המעורבות אם יש מומחה. אז אפשר אולי לחזור לנוסח הזה: מיוזמתו או לפי הצעת מנהל בתי הדין.

זה לא יוזמה. עם כל הכבוד, זה המומחה שיוזם. הוא מבקש להיכלל ברשימה ולא היוזמה של - - -

השאלה היא האם יש סמכות להחליט. האם למנהל בית הדין תהיה סמכות להחליט, או לא?

לא, למנהל בתי הדין לא תהיה סמכות להחליט.

זה צריך להיות מקביל למה שקורה בבתי המשפט.

מי שצריך למנות זה הממונה הארצי.

אם זה מה שקורה בבתי המשפט אין בעיה.

בוא נאמר, מה שקורה בבית המשפט לא קשור לעניין.

תמי, במקור זה היה לשון זהה לסעיף 4 לצו משפחה.

מה היה כתוב שם?

היה: מנהל בתי הדין והממונה הארצי יעמידו לרשות.

אבל לא כתוב שום דבר על הוספה לרשומה.

אפשר לחזור לנוסח הזה.

לא, אבל המטרה של ה - - -

הנוסח הזה נראה לי יותר.

מיוזמתו או לפי הצעת מנהל בתי הדין הרבניים.

כן.

מה ההצעה?

מיוזמתו או לפי הצעת מנהל בתי הדין הרבניים.

הממונה הארצי יכלול ברשימה מיוזמתו או על-פי המלצה.

המטרה של התוספת הזאת היתה לקחת בחשבון את העובדה שיש מומחים - - -

אבל היתה טענה שמי שיוזם- - -

אם הם עומדים באמות המידה.

מה זה חשוב? המומחה פונה או אל המנהל או אל הממונה ומציע את עצמו, ואחד מהם צריך להגיד: טוב, בוא נוסיף אותו לרשימה.

אבל, זה לא משנה את המצב הקיים. גם היום המומחה יכול לפנות ולבקש. אנחנו צריכים להוסיף את זה בסעיף ולדון מי מאשר את זה. האם זה הממונה?

אף אחד לא מאשר. השאלה, מי מוסיף אותם לרשימה?

כמו שהמצב קיים כיום. למה אנחנו צריכים להיכנס לפינה הזאת של האם למנהל בית הדין הרבני יש סמכות, אין סמכות?

לא יודע, מה המצב היום?

לגבי הרשימות היום - הסעיף מדבר על כך שזה מנהל בתי המשפט והממונה הארצי.

לא, הם רק מעמידים את הרשימות לידיעת הציבור. הם לא מכריעים מי נכנס לרשימה. הם מחליטים על אמות המידה, ואמות המידה לא משתנות גם בצו הזה.

כן, אבל זה לא אותו מנהל.

אמות המידה לא משתנות אז אתה מציע שהמנהל ישנה גם את אמות המידה?

לא, לא.

אם אמות המידה נקבעות לפי סעיף 4 אז נשאיר את סעיף 4. כמו שנכנס היום מומחה, ייכנס בעתיד מומחה. אם אנחנו רוצים לתת עוד סמכות למנהל בתי הדין הרבניים אז זה מעבר למה שיש בבית המשפט. אני חושבת שהסעיף הזה מיותר - - -

זה לא מעבר.

הסמכות פה היא רק להציע על יסוד הניסיון של בתי הדין שיש מומחים שפועלים שם ולא נכללים ברשימה כדי להגביר את השימוש של בתי הדין ושל יחידות הסיוע במומחים מתוך הרשימה. המטרה היא להגביר את השימוש של בתי הדין ושל יחידות הסיוע שממליצות במומחים מתוך הרשימה. אם נחדד פה נקודה שאולי חשובה בהקשר הזה, בתי המשפט לפי תקנות לפי סדר הדין האזרחי - - -

זה בסעיף הבא.

בסדר, אבל חשוב להגיד את זה כי זה קשור לתקנה הזאת. בתי המשפט מחויבים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, גם כשהם מפנים בלי קשר להפניה של יחידת הסיוע למומחה, להפנות למומחה מרשימת המומחים. לבתי הדין אין כיום תקנות כאלה של סדר דין והם לא מחויבים לזה. פה יש תקנה שהיה בה ניסיון לעשות את זה.

תיכף תהיה תקנה כזאת, זה 7 (א).

בכל אופן, כרגע אין סמכות כזאת ודרך תקנה (ב) הזאת רצינו לנסות להגביר את השימוש גם של בתי הדין ברשימות.

תקנה 7 - אני צריכה לקחת את הנוסח הקודם. אין לי אותו, אבל אצלך יש.

קחי, בבקשה.

הנוסח כרגע שהופיע הוא באמת הנוסח שהיה במקור בצו שנשלח אלינו לגבי העמדת מומחה לבית הדין והוא אומר כך, ואני קודם מקריאה את הנוסח המקורי: "7 (א) פנה בית הדין ליחידת הסיוע - - -

אני לא יודע מה הנוסח המקורי. תקראי ישר את הנוסח הזה. זה הנוסח הנכון, שינינו קצת.

הנוסח שהיושב-ראש מפנה אליו הוא נוסח שלב מוקדם יותר של הגרסאות שבו באמת כתבנו סעיף שלפיו בית הדין רשאי לפנות ליחידת הסיוע בבקשה שתמליץ לפניו על מומחה למתן חוות דעת בכתב בענייני משפחה או למנות מומחה כאמור מיוזמתו, והמומחה ייבחר מבין המומחים המנויים ברשימות המומחים, שזה מוסיף על מה שהיה בצו המקורי גם באמת את ההפניה של בית הדין למומחה כפי שקיים בבית משפט לענייני משפחה. בנוסח מתוקן חזרנו למקור, אבל זה מה שהקראתי עכשיו.

מה שהקראת עכשיו זה הנוסח הנכון.

יש הערות על זה.

אדוני, בבקשה.

הצו הזה מסדיר את פעילותן של יחידות הסיוע ואת דרך הפנייה של בית הדין אליהן. הצו הזה לא יכול להגביל את סמכותו של בית הדין, סמכותו הקבועה של בית הדין לפנות למומחה שאיננו מצוי ברשימה גם ללא פנייה ליחידות הסיוע. הניסוח כפי שהוקרא פה לדעתי הוא חורג מההסמכה בחוק העיקרי - אי-אפשר.

אז מה יקרה? אז בתי הדין יפנו לבג"ץ נגד התקנה הזאת. ברגע שאני הכנסתי את מנהל בתי הדין הרבניים למציעים מומחים אז אני - - -

לא. זה לא באותה רמה, זה לא באותו מישור.

זה בדיוק באותה רמה. אני לא מוכן שייקחו לי מומחים שלא עומדים בתקנות ולא עומדים בתקן ועושים מה שרוצים. לא - הם ייקחו מתוך הרשימות את המומחים שלהם.

אז עם כל הכבוד הראוי, הוועדה איננה מוסמכת על-פי נוסחו של החוק המסמיך להוסיף את ההגבלה הזאת. לשם כך יש צורך לתקן את החוק העיקרי, וזאת המציאות המשפטית.

בוא נאמר כך, התקנה תהיה מנוסחת בנוסח הבא: בית הדין רשאי לפנות ליחידת הסיוע בבקשה שתמליץ לפניו על מומחה למתן חוות דעת בכתב בענייני משפחה. המומחה ייבחר מבין המומחים המנויים ברשימות המומחים.

זה זהה לנוסח ש - - -

לא, הורדתי דבר אחד. הורדתי את המילים: או למנות מומחה כאמור מיוזמתו. לא רוצה לנגוע בבתי הדין. אני רק מדבר על יחידת הסיוע. אתה פונה ליחידת הסיוע, היא תמליץ לך רק מבין המומחים ברשימה. מה בית הדין עושה מיוזמתו הוא לא חשוב, תאמין לי.

אדוני היושב-ראש, זה זהה לאותו הדבר. מבחינתי, הנוסח שאדוני אמר כרגע זה הנוסח שקיים וזה הנוסח שמקובל עליי. זה אומר שזה לא מגביל את סמכותו של בית הדין לפנות לכל מומחה אחר.

אני לא בטוח שלבית הדין יש גם היום סמכות כזאת. אבל בוא נאמר כך, אני מוכן למחוק את המילים: או למנות מומחה כאמור מיוזמתו. אולי מישהו יבין מזה שבית הדין אין לו סמכות.

אז אולי אדוני יחזור על הנוסח כדי שנדע.

"בית הדין רשאי לפנות ליחידת הסיוע בבקשה שתמליץ לפניו על מומחה למתן חוות דעת בכתב בענייני משפחה. המומחה ייבחר מבין המומחים המנויים ברשימות המומחים."

זה בסדר גמור.

זה אומר שאנחנו חייבים מבין המומחים. אם פונים אלינו אנחנו חייבים מבין המומחים.

מכיוון שהורדתי את המילים: או למנות מומחה כאמור מיוזמתו, אז יש בית משפט שגם מפרש את ההשמטות מה הן שוות.

את סעיף 6 אנחנו סגרנו?

כן, מיוזמתו או לפי הצעת מנהל בתי הדין.

הצעה או המלצה?

הצעה, זה אותו הדבר.

הצעה. זה או לפי.

תמי, האם תוכלי לחזור על הנוסח של 6?

6. הממונה הארצי יוסיף על רשימות המומחים - - -

יכלול ברשימות המומחים.

זה לא בדיוק אותן רשימות מומחים שמנויות בצו של בתי המשפט למשפחה, אז עדיף לומר: יוסיף על, כי מי שמעמיד את הרשימות לפי הצו של בית משפט למשפחה הוא מנהל בתי המשפט והממונה הארצי.

אבל אז באמת לא ברור למה צריך את זה. הרי הרשימה קיימת ביחידות הסיוע.

יכול להיות שתהיה פה איזושהי תוספת של רשימת מומחים שהם משמשים את - - -

לא, לא. זו צריכה להיות רשימה אחת, אותן משפחות, אותם אנשים, אותן בעיות. אנחנו לא נעשה רשימה לפה ורשימה לשם. כל הרעיון הוא שיחידות הסיוע הן גוף אחד ולא גוף של אלה וגוף של אלה.

צריך להגיד: יכלול.

אנחנו נוסיף כל אחד שיעמוד באמות המידה. אין לנו שיקול דעת.

יכלול.

הממונה הארצי מוסיף. הם עומדים בקריטריונים. זה שיש הצעה או המלצה זה לא פוגע בסמכות - יכלול.
" העברת עניין לגישור
8.
(1) הסכימו בעלי הדין, לפי הצעת יחידת הסיוע, לפנות לגישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית הדין והוא יורה על עיכוב ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע; אין בעיכוב ההליכים כאמור כדי למנוע מבית הדין ליתן צו מניעה לשמירת המצב הקיים או צו עיכוב יציאה מהארץ."


זה מבוסס על הוראה - - -

רגע, רגע. ב-7(ב) אני חושב שצריך להוריד את המילים: "כאילו ניתנה על-ידי מומחה שהוא מינה".

כך זה מופיע גם בצו של בית משפט לענייני משפחה.

יכול להיות. אני לא בטוח שיש לו סמכות למנות מומחים. אם הוא לא רוצה אותם מתוך הרשימה? הוא רשאי לראות את חוות הדעת של המומחה, נקודה.

זה מדבר על יחידות הסיוע בלבד, תקרא את הרישה.

כאן זה מומחה שהוא מתוך הרשימה ש - - -

לא, אבל אני לא רוצה שיהיה כתוב שכאילו ניתנה על-ידי מומחה שהוא מינה. בשביל מה אני צריך את זה? אני אומר: הוא רשאי לראות את חוות הדעת של המומחה, נקודה.

לא, יש לזה משמעות בסדרי הדין. כאשר בית הדין או בית המשפט ממנה מומחה בענייני משפחה יש הגבלה על החקירה שלו. כשבעל דין ממנה מומחה אז יש זכות מהותית לחקור בחקירה נגדית, להזמין אותו לבית המשפט. לעומת זאת, - - -

במשפחה אין מומחה של הצדדים.

זהו בדיוק. כשבית המשפט ממנה את המומחה אז אפשר לתת למומחה שאלות הבהרה. בבית הדין עדיין אפשר למנות כל אחד מומחה בעצמו. הסעיף הזה מבהיר שיש לזה משמעות חשובה שאנשים לא "יכולים" במירכאות להתעלל במומחה ולעשות לו חקירת שתי וערב.

חשוב לכתוב באופן מפורש שבכלל את המומחה לא צריך לחקור.

לא. אפשר לבקש שאלות הבהרה כמו בבית המשפט לענייני משפחה. זה מקביל למה שכתוב שם וזה טוב.

בחוק בתי המשפט לענייני משפחה אין סמכות לצדדים למנות מומחה מטעמם אלא ברשות בית המשפט כי בית המשפט בדרך כלל הוא זה שממנה מומחה ואז המעמד של המומחה הוא מומחה מטעם בית המשפט ולא מומחה של הצדדים. לכן, המילים האלה נוספו.

צריך יהיה למצוא חבר כנסת שבכנסת הבאה יגיש הצעת חוק.

או שר שיגיש הצעת חוק ממשלתית.

לא. בוא נאמר כך, יהיו כמה חברי כנסת שלא יהיו בכנסת הבאה אז יהיו כמה גופים שלא יוכלו להגיש הצעות חוק.

העברת עניין לגישור – זו גם תקנה שמבוססת על תקנה שקיימת לגבי בתי המשפט לענייני משפחה בתקנות סדר הדין האזרחי.
" העברת עניין לגישור

. . . תודיע על כך יחידת הסיוע לבית הדין והוא יורה על עיכוב ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע; אין בעיכוב ההליכים כאמור כדי למנוע מבית הדין ליתן צו מניעה לשמירת המצב הקיים או צו עיכוב יציאה מהארץ.




(2) הפסיק בעל דין את הגישור ומסר על כך הודעה לצד השני, למגשר וליחידת הסיוע, יודיע על כך בעל הדין בכתב לבית הדין, ובית הדין יורה על חידוש ההליכים לפניו.



(3) הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בגישור, רשאי בית הדין לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין, בעניינים שבין בעלי הדין המצויים בסמכותו.



(4) הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בגישור ונקבעו בהסכם תניות בעניינו של קטין, יודיע המגשר ליחידת הסיוע אם תניות אלה אינן מנוגדות לטובת הקטין ויחידת הסיוע תעביר לבית הדין את הודעת המגשר בצירוף המלצתה בעניין התניות האמורות."


בעניין הזה יש תקנה מקבילה לגבי יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה. ממה שאנחנו הבנו זה לא כל כך מתבצע. זאת אומרת, המגשרים לא באמת מעבירים הודעה בעניין האם קיימות תניות שנוגעות לקטינים או לא, והאם הן מנוגדות לטובת הקטין או לא. זה מעורר שאלה איך כן אפשר להפנות את תשומת ליבו של בית הדין. האם זו צריכה להיות אחריות של יחידת הסיוע או של המגשר? ולאור זה שהמגשרים הם לא בפיקוח היום, האם באמת אנחנו יכולים לסמוך מספיק על המגשר שהוא זה שיידע?

למה שיחידת הסיוע לא תפנה למגשר שכזה שלא מדווח לה בהתאם לצו והיא תשאל אותו: תתייחס לעניין הזה.

אין להם כוח-אדם, אין להם מספיק כוח-אדם לכל הדברים האלה.

אם אנחנו מוציאים את הגישור החוצה אין לנו כבר אחריות עליו. אנחנו לא יכולים להתחיל לעקוב אחרי כל הגישורים שיצאו החוצה. אם הגישור אצלנו אז אנחנו ננהג לפי כל הכללים. אבל אם הוצאנו החוצה, המגשר צריך לדווח לבית המשפט שמאשר את ההסכם הזה. הלוא בית הדין מאשר את ההסכם, לא אנחנו. למה לערב אותנו?

למי את מוציאה החוצה? איזה מגשרים? יש לך רשימה של מגשרים?

אנשים יכולים להחליט לבד, לא כל דבר אני צריכה להגיד להם. אנשים יכולים להחליט ללכת לגישור ולהחליט למי הם הולכים.

הבנתי, אין לך רשימת מגשרים שאת מפנה.

קודם כל, אנחנו עוד לא התחלנו. במשפחה בדרך כלל אנשים מחליטים לבד שהם רוצים ללכת לגישור והם הולכים לגישור אם הם רוצים.

אבל אז איך זה קשור ליחידות הסיוע?

זה לא קשור.

שני אנשים סתם יכולים ללכת למגשר אז הסעיף לא חל עליהם. אבל לפי מה שכתוב בסעיף הזה ברגע שהם הלכו למגשר כמו שאת מדברת עליו, יש לו אחריות מול יחידת הסיוע.

לא, למה שתהיה לו אחריות מול יחידת הסיוע?

כי זה מה שכתוב.

אני לא חושבת שזה נכון. אני לא חושבת שיחידת סיוע צריכה להמשיך - - -

- - -

למה אי-אפשר להחזיר אחורה את העניין שגם נושא המגשרים יהיו אצלכם?

אבל אנחנו לא רוצים את המגשרים אצלנו. אנחנו עושים חלק מהגישורים, אבל אנחנו לא יכולים לקבל אחריות על גישור שנעשה בחוץ.

למה שזה לא יהיה כמו רשימת מומחים?

כי כרגע אין תקנות מגשרים.

ברגע שזה עובר דרך יחידת הסיוע ההליכים מעוכבים. זה שונה לגמרי ממצב שבו שני הצדדים הלכו למגשר חיצוני.

אבל הם סיימו את הטיפול ביחידת סיוע. הם החליטו לצאת לגישור בחוץ. סיימו את הטיפול. המגשר אחראי לגישור הוא האחראי להודיע לבית משפט, לתת לו את ההסכם. אם אנחנו עושים גישור, אנחנו מעבירים את ההסכם לבית הדין. ברגע שהם יצאו אז הם עזבו אותנו. אנחנו לא יכולים. אנחנו מקבלים 8,000 משפחות בשנה. אנחנו לא יכולים על כל משפחה שיוצאת. אין לנו כוח-אדם לעקוב אחרי זה.

השאלה היא האם בתי הדין יוכלו לתת המלצה ללכת לגישור ויהיו להם רשימות משלהם? האם בתי הדין יוכלו להפנות למגשרים או לא?

לא, רק דרך יחידת הסיוע.

הרב יעקבי, בבקשה.

אני רואה חשיבות דווקא בתוספת שהוספה פה כי אם החלטנו שיחידת הסיוע מפנה לגישור ועולות פה שאלות של טובת הקטינים, ולפעמים יש ניגודי עניינים בין הילדים, בין הקטינים, לבין ההורים, חשוב שיחידת הסיוע תיתן דעתה האם אין בהסכם המוצע, בהסכם שהגיעו אליו הצדדים בגישור, פגיעה בטובת הילדים. יש לזה משמעות ולי נראה שחשוב שייתנו דעתם בעניין הזה, שייתנו המלצות לחיוב או לשלילה.

למה הם צריכים להמליץ? זה אחר כך מגיע לבית הדין. בית הדין בוודאי מבין בטובת הילדים.

בית הדין מבין בהכול, ויכול להיות שלא צריך את יחידות הסיוע.

לא צריך להגזים. אדוני מגזים לחלוטין.

הפוך בה והפוך בה דכולי בה.

הפוך בה, הפוך בה, כולי בה, ובתי הדין לא הופכים בה ולא יודעים כלום.

בתי הדין יוצאים מנקודת הנחה שבמה שיוצא ידי יחידת הסיוע נבדקה טובת הילד. אם הלכו למגשר פרטי אז הם הלכו למגשר והם הגיעו להסכם. כשזה מגיע לבית הדין האחריות על בית הדין, בין אם הלכו למגשר או עשו את ההסכם ביניהם, לבדוק האם טובת הקטין נשקלה או לא. פה יש יצור כלאיים כי מצד אחד יחידת הסיוע מודיעה לבית הדין: הפנינו אותם למגשר, ובית הדין מייד מעכב הליכים. מצד שני, יחידת הסיוע לא לוקחת אחריות על מה שקורה בהליך הגישור.

אבל היא לא יכולה להמשיך לקחת אחריות.

אני אומרת: היא לא רוצה לקחת אחריות, בסדר - שלא תודיע לבית הדין, שלא יהיה עיכוב הליכים, שיחזור ההליך כמו שהוא. אתם שחררתם אחריות, זה לא באחריות שלכם, תודיעו לבית הדין: הם כבר לא מטופלים על-ידי יחידת הסיוע. אם הצדדים רוצים להפסיק את ההליכים ביניהם, סבבה. אם לא, אז עכשיו זה מתעכב עוד אצל המגשר.

אני לא מבינה מה הבעיה. למה שלא נודיע לבית הדין שהם התחילו גישור במקום מסוים ואז אותו מגשר מגיש את ההסכם לבית הדין, בית הדין בודק אותו.

כי אנחנו לא יודעים מה קורה אצל המגשר ובינתיים ההליכים מעוכבים בבתי הדין הרבניים.

את רוצה שאני אעקוב אחרי מה שקורה אצל - - -

אני לא רוצה שתעקבי, אבל אני לא חושבת שבית הדין צריך עכשיו לעכב הליכים. אני חושבת שברגע שאת אומרת: זה לא בידיים שלי, בית הדין הרבני צריך להבין שזה יצא ידי יחידת הסיוע ועכשיו חוזרים למסלול הרגיל. הצדדים רוצים ללכת למגשר, ילכו למגשר. הצדדים רוצים להגיע להסכם ביניהם, יגיעו להסכם ביניהם. זה יהיה כלי לסחטנות ומשיכת הליכים. זו תהיה דרך שדרך יחידת הסיוע יבחרו מגשר. במקום שילכו אוטומטית למגשר ילכו דרך יחידת הסיוע כביכול למגשר, ימשכו הליכים ובינתיים הליכים מעוכבים בבית הדין הרבני.

אבל גם היום כשמפנים לגישור אני מניחה שעושים עיכוב הליכים.

לא מפנים לגישור. אם הצדדים רוצים להגיע לגישור הם הולכים לגישור. הם לא צריכים הפנייה של בית הדין לזה. הם הולכים למגשר חיצוני אם הם רוצים, וזה מה שהם עושים. אבל פה את נותנת גושפנקה לעיכוב הליכים בבית הדין הרבני. לא יכול לקרות בינתיים שום דברו ואנשים משתמשים בגישור כשאין שום פיקוח.

רוב הגישור נעשה אצלנו. יש מקרים שלא רוצים לעשות אצלנו, וזכותם ללכת.

אנחנו מדברים על המקרים הבעייתיים שזה לא נעשה אצלכם. כשזה נעשה אצלכם, האחריות היא עליכם, והאחריות גם בעניין טובת הילדים. בזה כולנו מסכימים וגם בית הדין הרבני. כשמגיע הסכם שעבר דרך יחידת הסיוע הדיינים בבית הדין הרבני אמורים להיות רגועים ולהיות בטוחים שהעניין של טובת הילד נבדק. פה זה עבר כביכול דרך יחידת הסיוע. אין אחריות של יחידת הסיוע. אנחנו לא יודעים אם לא היה שם משהו שהוא מאוד בעייתי.

אם לבית הדין יש שאלה הוא יכול תמיד לפנות אלינו.

אבל הוא מניח שזה עבר דרך יחידת הסיוע.

ממתי בתי הדין מניחים משהו?

יש פה אולי כמה דברים שאפשר דרך התקנות קצת לעשות בהם סדר. האחד, תקופת העיכוב כי באמת יכול להיות שהעיכוב צריך להיות מוגבל, עם האפשרות להארכה, אבל לפחות שיהיה איזשהו פיקוח מעת לעת של בית הדין איפה הדברים עומדים ושלא מראש יהיה איזשהו עיכוב כזה ללא סוף ותיק לא יטופל לתקופה בלתי מוגבלת.

לא, כתוב שזה לפניו לתקופה שיקבע.

יכול להיות שאפשר להגביל אותם.

זה דווקא לקוח מתוך תקנות בתי המשפט.

למה אני צריך להגביל אותם? זה רק גישור שהולך דרך יחידת הסיוע, זה לא כל גישור.

לא, לא.

לא נכון. הסכימו בעלי הדין, לפי הצעת יחידת הסיוע, לפנות לגישור - - -

הם הציעו להם ללכת לגישור, אבל זה לא גישור ביחידת הסיוע. להיפך, דווקא הסעיף הזה זה גישור שהוא לא ביחידת הסיוע ואולי גם את זה כדאי להדגיש בכותרת, שזה העברת לעניין לגישור מחוץ ליחידת הסיוע. היום אין שום פיקוח על הגישור, אין תנאים, אין רשימות. זה בעיה.

אני רואה בחיוב רב התייחסות של יחידת הסיוע לתוצאות של גישור שמעורבות בהן קטינים. אומרת הגברת ענבר שהיא לא יכולה לקחת על עצמה את האחריות על כל תיק ותיק. אציע דרך ביניים. כדי לתת קריאת כיוון לבית הדין שרצוי לבקש בעניינם של קטינים התייחסות של יחידת הסיוע, ייאמר בסיפה של (ד) במקום מה שכתוב פה בקו: בית הדין רשאי לבקש מיחידת הסיוע את התייחסותה, את המלצתה, בעניין הזה. נכון שיש לו סמכות.

יש לו סמכות כזאת?

יש לו סמכות כזאת.

אני לא מוסיף לו סמכויות בתקנות.

יש לו סמכות מכוח הרישה. אני מתכוון לתת רק קריאת כיוון של מתקיני התקנות שרצוי הדבר הזה להיעשות, ובית הדין לפי שיקוליו. יכול להיות מקרה אחד שהוא לא יעשה כן. אני חושב שבזה אנחנו מאזנים בין הגישות החולקות.

אין בעיה.

זה דבר אחד. אבל אני אולי גם מציעה שיהיה איזשהו נוהל מסודר שיצא או מבית הדין או מיחידת הסיוע ברגע שהיא מעבירה למגשר, בכתב אפילו, שמועבר למגשר ומפרט את חובותיו. בין היתר, לעניין הודעה ברגע שיש תניות שמתייחסות לקטינים, והודעה על כך שהגישור הפסיק, שהוא חייב להודיע למי.

אם אנחנו נדע מי הוא - - -

זה רק מה שעובר דרככם.

כן, אבל לא תמיד אנחנו יודעים.

כשבעלי הדין מופנים לגישור לפי הצעת יחידת הסיוע, יחידת הסיוע תודיע למגשר על חובותיו לפי סעיף זה.

לא תמיד הם יודעים מי המגשר.

הם יצטרכו לדעת, צריך להיות פה איזשהו הסדר – שהם יודעים לפחות לאיזה מגשר עבר התיק, אז הם יעשו רשימה.

אבל בבתי משפט יש מגשרי מהות. למה אי-אפשר - - - את זה בבתי הדין ולבתי משפט לענייני משפחה?

אין במשפחה מהות.

אז אפשר להציע הצעה מקבילה בעניין הזה.

אני שואלת לעניין התקופה. האם אתה מוצא לנכון להגביל את התקופה הראשונית של העיכוב? אדוני היושב-ראש, האם אתה מוצא לנכון לקבוע איזושהי הגבלה לתקופת העיכוב הראשונית בשל החשש שעולה פה בדיונים בנושאים של הליכים בבתי הדין שדברים יתעכבו יתר על המידה? אנחנו מדברים פה על הליכים שיש בהם מתן גט.

יש לי שאלה. מה המהות של ההודעה הזאת, סעיף 8 (א) ההודעה של יחידות הסיוע לבית הדין? זה עבר למגשר חיצוני, אין לכם שום אחריות על מה קורה שם. למה אתם מודיעים לבית הדין שזה עבר למגשר חיצוני? ההשלכה של זה היא השלכה מאוד חמורה של עיכוב הליכים שזה אחת הבעיות הכי גדולות בבית הדין הרבני, עניין עיכוב ההליכים. למה אנחנו צריכים בכלל שיחידות הסיוע? שיודיעו שהם מסירים ידם מ- - -

בת שבע, לא הגישו הודעה לבית הדין, אז ההליכים לא מעוכבים?

ההליכים מעוכבים כל זמן שזה ביחידת הסיוע. זה כבר לא ביחידת הסיוע אז שיעבור - - -

הם לא מעוכבים בגלל זה, הם מעוכבים בגלל הגישור. לא בגלל שזה ביחידת הסיוע. אנחנו חייבים לתת תשובה לבית משפט תוך שלושים יום. אנחנו מודיעים לבית המשפט: הצדדים היו ביחידת סיוע, החליטו ללכת לגישור. עכשיו בית הדין מעכב את ההליכים לא בגלל שהם אצלנו.

למה שבית הדין יעכב? שימשיך את ההליכים.

כי הם בגישור.

אם הם רוצים שההליכים יעוכבו שיודיעו לבית הדין שהם רוצים שההליכים יעוכבו. למה שזה יהיה הליך אוטומטי? אנחנו אפילו לא יודעים אם הם בחרו מגשר. את הצעת להם את העניין של הגישור, רעיון טוב ובזה זה נגמר. זהו, ההליכים שלהם מעוכבים והם צריכים ליזום פתיחת ההליכים מחדש.

כאשר זה הולך לגישור צריך לעכב את ההליכים.

אבל לא בטוח שזה הולך לגישור. בסך הכול הם היו ביחידת הסיוע. הציעו להם גישור, והם אמרו בסדר. אנחנו לא יודעים - - -

אז אולי צריך לומר שהוא רשאי לעכב את ההליכים לאחר שהוא קיבל את עמדת הצדדים.

או לכתוב שהצדדים יודיעו לבית הדין מיהו המגשר או יבקשו מבית הדין עיכוב הליכים.

- - - שיחזירו את הכוח לידיים שלהם, זהו. הם הסכימו בסך הכול להצעה, אבל אנחנו אפילו לא יודעים אם הם בחרו מגשר, אם הם הסכימו על מגשר. יכול להיות שהם רבים עכשיו על מי המגשר ובינתיים ההליכים מעוכבים.

זה נכון שחסרה פה חוליה שאכן יש הליך גישור ואכן מתקיים הליך גישור.

אבל זה אחריות של הצדדים, למה זה צריך להיות באחריות של יחידת הסיוע?

אולי נכתוב: ונקבעה זהותו של המגשר בסעיף קטן (א). הסכימו בעלי הדין לפנות לגישור כמשמעותו וכו', ונקבעה זהותו של המגשר, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית הדין.

לא, המילים: נקבעה זהותו של המגשר לא שוות כלום.

צריך אולי לומר: פנו בעלי הדין למגשר לפי הצעת יחידת הסיוע, ואני אפילו לא צריכה להגיד גישור כמשמעותו.

פנו בעלי הדין למגשר.

ואם הם פנו למגשר לא לפי החלטת יחידת הסיוע אז אנחנו כן מאפשרים - - -?

לא, אבל אז אני לא צריכה שיחידת הסיוע תודיע.

אז אתם תגישו בקשה משותפת - - -

אני אומרת שגם כך את לא צריכה שיחידת הסיוע - - -. מה, הם צריכים לעקוב אם בחרו מגשר או לא?

כן.

האחריות על יחידת הסיוע ברגע שהם הציעו להם את זה גם לעקוב שהם בחרו?

כן.

הצדדים האלה נמצאים בפני יחידת הסיוע מפני שמישהו הפנה אותם. הם נמצאים שם, אז בוודאי שיש קשר ליחידת הסיוע.

אני חייבת לומר שלמעשה בהמשך להערה שהיתה פה גם קודם על הסמכות להסדיר עניינים בצו הזה מכוח החוק, גם פה כל ההתייחסות לסמכות של בית הדין להורות על עיכוב ההליכים זה חורג מהמנדט של החוק. הסמכות היא להסדיר את התנהלות יחידת הסיוע וסדרי העבודה שלה והנהלים ועבודתה, ולא על - - -. אפשר פשוט למחוק את הסיפה.

אז אפשר לעשות: תודיע על כך יחידת הסיוע לבית הדין.

זה מה שאני אומרת, הסעיף הזה ראוי שהוא יימחק.

תודיע לבית הדין.

אין שום בעיה, אנחנו נמחק את הסיפה, רק יודיע על כך לבית הדין.

אני מקבל את ההערה. לא הוא יורה, הוא ישקול לעכב - - -

אני לא אומר לבית הדין מה לעשות. בית הדין יעשה מה שהוא רוצה. אני לא מגביל את סמכותו ולא מוסיף לו סמכויות, ולא מציע לו הצעות. אני מודיע לבית הדין. תודיע על כך יחידת הסיוע לבית הדין", נקודה. מה יעשה בית הדין? בסמכותו שלו – מה שהוא יחליט. הוא יעכב את ההליכים ובת שבע אחר כך תבוא בטענות: לא הגבילו את הזמן שלו. אבל זה בסדר.

ממילא הוא יעכב את ההליכים, אבל פה אנחנו נותנים לו אסמכתה חוקית לזה.

בוא נאמר כך, הוא לא צריך אסמכתה חוקית לעכב את ההליכים. הוא פשוט לא מקיים דיונים.

- - -שבאמת מתקיים גישור ושאין הימשכות הליכים. מהכירות עם השטח, באמת שאין עיכוב הליכים אמורפי שכזה מבלי שיש איזשהו מגשר בעניין.

אם מישהו רוצה לעכב הוא יעשה את זה מכל מיני סיבות.

את צודקת, אבל בואו לא ניתן עוד כלי. אנחנו חוששות מהכלי הזה. ההודעה של יחידת הסיוע צריכה להיות כזאת שבית הדין לא מבין ממנה שהוא צריך להורות על עיכוב הליכים. זאת אומרת, נוסח ההודעה גם חשוב מבחינתכם.

גם בתקנה (ב) אני צריכה למחוק את המילים: "יורה על חידוש ההליכים" כי הכול תלוי במה שהוא עשה, שהודיעו לו על זה שהצדדים פנו למגשר.

לא. "הפסיק בעל דין את הייעוץ או הגישור", וכתוב "ונמסרה", צריך לכתוב: ותימסר על כך הודעה לבית הדין.

גברותי ורבותי, אולי אנחנו נכנסים פה לאיזשהו מוקש, כי אם לא תימסר הודעה לבית הדין ולא תהיינה הוראות והצדדים, בית הדין באופן אוטומטי חצי שנה שאין פעילות בתיק, התיק עולה לבית הדין והתיק נסגר. יכול להיות שיהיה לנו כאן מוקש ויהיה נזק לאותם צדדים.

לא, אנחנו נמסור הודעה. על כל דבר תימסר הודעה לבית הדין.

אם יש הודעה על גישור ממילא בית הדין צריך לשקול נושא עיכוב של הליכים.

בית הדין יקבל הודעה שהתיק נמצא בגישור.

הפרקטיקה בשטח היא בהתאם לתקנות הדיון שלא תמיד בית הדין שואל את הצדדים.

כשאנחנו טענו את זה בדיונים בוועדת חוקה נטען כנגדנו הפוך.

עו"ד יעקבי, בוא נאמר כך, תימסר הודעה לבית הדין שהצדדים החליטו ללכת לגישור, יש הודעה כזאת בתיק, יחליט בית הדין לעכב או לא לעכב – מה הוא רוצה. עברה חצי שנה והתיק עדיין בגישור - - -

לא יודעים, אף אחד לא מסר הודעה.

יודעים כי לא הודיעו לו אחרת. בסעיף (ב) יהיה כתוב שכשהפסיק בעל הדין את הייעוץ או הגישור תימסר על כך הודעה על בית הדין.

בתקנות סדר הדין האזרחי יש לנו איזה הודעה שמודיעים תמיד לצדדים לפני שסוגרים תיק. למה שיסגרו תיק?

תקנות הדיון אומרות ברירת המחדל היא צריך לפנות לצדדים.

דודו, אני מתכוון באמת שתהיה הודעה לצדדים לפני שסוגרים את התיק.

בסדר, מה אתה רוצה שאני אעשה? גם היום כתוב שצריכה להיות הודעה לצדדים.

לא, הוא אומר שאין הודעה כזאת.

יש צורך בהודעה. הוא אומר שבפועל, בפרקטיקה, לא עושים.

ברירת המחדל היא שצריך להודיע לצדדים, כך כתוב בתקנות הדיון. אבל יש סיפה שם שאומרת שבית הדין רשאי מנימוקים, עד כמה שזכור לי, לסגור את התיק גם מבלי לשאול את הצדדים אם התיק הוזנח. מה שקורה הוא ש- - -

אגב, גם בית המשפט סוגר תיק אם הוא מוזנח, מה לעשות?

ואם בית הדין נותן החלטה בלי לשאול את הצדדים וההחלטה נשלחת לצדדים אז כל צד רשאי לפנות לבית הדין תוך 15 יום ולבקש לחדש את ההליך מבלי לשלם אגרה. יש פה גם כן איזשהו איזון.

לא. אני מציע שאדוני כיועץ משפטי של מערכת בתי הדין הרבניים ידאג שבתי הדין יפעלו לפי התקנות.

עם כל הכבוד, זה לא בסמכויותיי, זה סמכותו של מנהל בתי הדין.

אז תפנה למנהל בתי הדין ותגיד לו שבתי הדין לא מנהלים, לא שומרים את התקנות.

אני לא אמרתי שהם "לא מנהלים", אבל זה לא סמכותי כיועץ משפטי לתת את ההוראות האלה.

יעקבי, תפסיק עם ההיתממות הזאת ועם ההצטדקות הזאת. כיועץ משפטי יש לך סמכות להכול.

אפשר לקבל את זה בכתב?

כן, בוודאי. אתה יכול לראות את זה אצל כל היועצים המשפטיים.

אני אנסה לסכם את הסעיף הזה. אם אני מבינה את הסיכום פה. בסעיף קטן (א) אנחנו נישאר עם נוסח רזה יותר שלפיו: פנו בעלי הדין למגשר לפי הצעת יחידת הסיוע, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית הדין. הפסיק בעל דין את הגישור ומסר על כך הודעה לצד השני - - -

רגע, אבל עניין זמן הגישור. חייבת להיות הוראה שבזמן הגישור - - -

אני לא יכול לתת הנחיות לבית הדין. יכול בית הדין להחליט שהוא לא רוצה.

אתה יכול בצורה - - -

אני לא רוצה לתת הנחיות לבתי הדין. יש להם סמכות, שיעשו מה שהם רוצים.

כי המשמעות של הדבר היא שבעל דין יכול תוך כדי הגישור לפנות לבית הדין, וזה מה שנמנע בתקנות סדר הדין האזרחי כשאומרים: בזמן שאתה מנהל גישור אתה לא יכול לפנות לבית הדין אלא לשמירת המצב הקיים או - - -

זה עניין של סמכות של בית הדין שהיא סמכות טבועה שלו לעכב או לא לעכב.

לא, לא רק לעכב. אבל שבזמן העיכוב לא יהיה - - -

זה מעורר את הצורך הקיים באמת לקבוע תקנות סדרי דין מסודרות גם לבתי הדין כי באמת בבתי המשפט לענייני משפחה אין בעיה לקבוע את זה בתקנות כי הסמכות קיימת גם להורות לבית המשפט איך - - -

ללא צורך לפנות לוועדת חוקה.

- - - בעיה בפני עצמה.

על בתי משפט - כן, זה נכון. אבל בוא נאמר כך, תקנות סדרי הדין של בתי הדין הרבניים, כל מה שכתוב שהוא לבתי הדין הרבניים, לא יצאו מוועדת חוקה. אני אצא, אבל לא התקנות.

ב-(ב): הפסיק בעל דין את הגישור ומסר על כך הודעה לצד השני, למגשר או ליחידת הסיוע, יודיע על כך בעל הדין בכתב לבית הדין.

ב-(ג): הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בגישור, רשאי בית הדין לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין בעניינים של בין בעלי הדין המצויים בסמכותו. גם פה חסרה הודעה ליחידת הסיוע על כך שהם הגיעו ל - - -

לא, אבל אפשר להוריד את יחידת הסיוע גם בסעיף (ב), כי אם אמרנו שיחידת סיוע רק מודיעה ולא עוקבת אחרי הגישור אז למה הוא צריך להודיע לנו? אפשר למחוק את זה. הוא צריך להודיע לבית הדין שהגישור נפסק או לתת את ההסכם.

זה כן רצוי שגם ליחידת הסיוע יהיה מעקב.

אני רוצה שיודיעו ליחידת הסיוע כדי שגם אתם תודיעו לבית הדין: התיק כבר לא אצלנו.

אני אפילו הייתי מציעה שיחידת הסיוע כן תבדוק אחת לאיזושהי תקופה – נניח אחת לשלושה חודשים – שעדיין הליך הגישור הזה מתקיים ויש באמת הצדקה להמשך עיכוב ההליכים או למה שמתנהל. אבל אני לא - - -

אבל זה לא עולה מהסעיף הזה.

כרגע זה לא עולה. אפשר היה להוסיף דבר כזה שאחת לשלושה חודשים יחידת הסיוע - - -

על-פי תקנות הגישור זה לבית המשפט שבאמת אחת לכמה זמן צריכים להודיע. אבל אין לנו פה תקנות, שוב, בנוגע לעניין בבתי הדין הרבניים.

אז השאלה היא האם לא היה רצוי שיחידת הסיוע אחת לתקופה של שלושה חודשים, נניח, תדווח לבית הדין האם עדיין מתנהל הליך הגישור הזה. זה קצת עונה גם לקושי הזה שאחרי חצי שנה עלולים להגיד שזנחו את התיק ולמחוק אותו.

אולי היועץ המשפטי יציע - - -

זה יהיה בתקנה תתקפ"ג אחרי שנדון בכל התקנות הקודמות - - -

אני מציע שבעניין הזה אפשר לעשות חריג ולא חייבים לעשות את זה בתקנות הדיון. תקנות גישור אפשר להתחיל.

מה עמדתכם על איזושהי הוראה כזאת שלפיה יחידת הסיוע אחת נניח לשלושה חודשים תוודא שעדיין הליך הגישור הזה מתנהל ובעצם תנהל איזשהו מעקב מינימאלי?

תקנה מעין זו קיימת בבית המשפט עצמו. אם פה יחידת הסיוע מוכנה לעשות את זה אני אברך על כך כי בבית משפט זו חובה באמת.

זה בעייתי מאוד להתחיל לחפש את האנשים.

למה? יודעים מי המגשר ואחת לשלושה חודשים בודקים אם עוד יש שם- - -

מאוד בעייתי. ואז ניכנס לתוך הסיפור שמישהו כן רוצה, ומישהו לא רוצה. אנחנו נכנסים פה לתוך מצב שאחד כן רוצה להמשיך בעוד השני לא רוצה.

אבל אם הגישור נפסק אמורים הרי להודיע על כך לבית הדין ולהמשיך בהליכים. אף אחד לא יודע מה קורה עם הגישור הזה.

למה לא תקצבו בסעיף (א) את הזמן ואז ברגע שעבר הזמן בית הדין - - -

אני חושבת שאחת משתיים: או לקצוב, אבל אם אנחנו לא מורים על עיכוב אז אין מה לקצוב את הזמן.

אני לא מורה על עיכוב, אז מה אני אעשה?

דרך התקנות האלה אני יכולה רק להתייחס להתנהלות של יחידות הסיוע. ולכן, הדרך שלי לבטא את המעקב הזה היא דרך זה שיחידת הסיוע תעשה אותו. זה גם לא נשמע לי נטל אחת לשלושה חודשים לבדוק. הרי אמרתם שרוב הגישורים מתבצעים ביחידת הסיוע ופחות בהפניה למגשרים חיצוניים.

הבדיקה היא לא הבעיה. הבעיה היא שאנחנו יכולים להסתבך עם זה. כלומר, תמיד צד אחד יגיד: אנחנו ממשיכים וצד שני יגיד: אנחנו לא ממשיכים.

אם לא ממשיכים אז אין גישור. צריך שניים לטנגו.

אני חושב שסעיף קטן (ב) מתייתר לגמרי לאור התיקונים שעשינו ב-(א).

(ב) מתייתר, אלא אם כן מחליטים שהכול יהיה ביחידת הסיוע. כלומר, הדיווח יהיה ליחידת הסיוע, ההפסקה תהיה ליחידת הסיוע. זאת השאלה.

זה תלוי בהיקפים. אם זה מקרים בודדים אין בעיה, אבל אם זה הרבה מקרים אז צריך - - -

מה אתה רוצה מיחידת הסיוע? לא הבנתי. האם אתה נותן להם כוח-אדם? האם אתה רוצה שיתחילו לעקוב אחרי המגשרים?

הרי המטרה העיקרית כשמפנים ליחידת סיוע היא לראות אם יחידת הסיוע יכולה לתת את הפתרון. במקרים מסוימים אין הצדקה שיחידת הסיוע תיתן את הפתרון, ולכן אני חוסך ליחידת הסיוע על-ידי כך שמפנים לגישור חיצוני. אבל במידה והגישור החיצוני לא מצליח השאלה האם יחידת הסיוע לא תיתן את דעתה האם היא תיקח את התיק הזה ותטפל בו.

איך היא תדע שהגישור החיצוני לא הצליח? מי ידווח? את מי אתה מכריח לדווח?

בבית המשפט מי שיש כלפיו חובת דיווח זה השופט עצמו. השאלה היא האם פה אנחנו עושים דבר מקביל לבית המשפט ביחידת הסיוע.

מה נעשה עם המידע הזה?

לזמן את הצדדים אליכם ולראות אם הם ילכו לטיפול אחר, לדוגמה, או שאתם תחליטו שאתם רוצים - - -

אבל לפחות להודיע לבית הדין שהגישור נפסק או שהוא לא הצליח. אני חושבת שיש תועלת ב-(ב) במובן הזה שגם יחידת הסיוע שקיבלה פה הודעה מעבירה את המידע הזה לבית הדין. עוד דבר שחסר פה זה חובת המגשר למסור. בעצם גם עליו יש חובה להודיע על כך שהגישור נפסק

לא עושים את זה. הוא לא עושה כי הוא לא מומחה. הוא מגשר הוא לא מומחה, והוא לא יודע את כל התקנות והחוקים.

- - -אם לא מודיעים בית הדין יחדש את הדיון.

זה בדיוק העניין. צריך להודיע, שהצדדים יודיעו לבית הדין.

הצדדים האלה צריכים להיות אחראים. אני לא רוצה לגלגל עליכם את האחריות.

גם הצדדים וגם המגשר.

המגשר לא מכיר את בתי הדין. מה הוא חייב להם בכלל?

אחד שלא דואג לעצמו, יש לו בעיה. ההיפך, שהם ירוצו ליחידת הסיוע ויבקשו אישור אם אתם מסייעים או לא מסייעים.

הם היו ביחידת הסיוע, הם הופנו אליו, אל המגשר. אם זה נפסק אז הוא גם צריך להודיע.

אבל לא יחידת הסיוע הפנתה - - -

כן, אבל אם נייצר הודעה כזאת מיחידת הסיוע למגשר על חובותיו - - -

ההודעות האלה הן על-פי חוק?

אנחנו נכניס אותן לתקנה שברגע שיש הפנייה כזאת אז יחידת הסיוע תודיע למגשר על חובותיו לפי התקנות.

אבל יחידת הסיוע לא יודעת מי המגשר בכלל.

תמי, הצדדים יהיו בעלי אחריות. אם הם לא מודיעים אז שהם - - -

נכון. הצדדים יודיעו לבית הדין ובית הדין - - -

אבל אז אין לי אף גורם שיש לו איזשהו מעקב אפילו מינימאלי.

בית הדין, בית הדין.

בית הדין יחליט אם הצד לא הודיע כמו שצריך.

לבית הדין, הצדדים יודיעו לבית הדין.

עו"ד יעקבי, לך יש עניין שיחידות הסיוע יהפכו לעוד גורם שמדווח? מה קרה? שהם, הצדדים, יביאו אישור מיחידת הסיוע כמו שעושים בבית משפט.

יעקבי לא צריך יחידות סיוע בכלל.

סליחה? למה אדוני משמיץ אותי?

אני משמיץ אותך? אני אומר שאתה לא צריך יחידות סיוע.

מי במשך שנים פעל ודחף ולחץ כדי לקדם את הנושא הזה? עם חבריי, אבל שנים אני כותב ומדבר.

יירשם לזכותו.

אוקיי, הצדדים יצטרכו להודיע לבית הדין.

הצדדים יצטרכו לדווח. אתם תיתנו אישור האם אתם מטפלים בתיק או לא.

אם רק הצדדים מדווחים על כל העניינים אני באמת לא יודע מה כל כך הצורך בתקנה הזאת. אם כל החובות הן של בעלי הדין ויחידת הסיוע בכלל מחוץ לעניין אז כל התקנה הזאת מיותרת.

כן, היא מחוץ לעניין הזה, אין מה לעשות. יחידת הסיוע לא תעמוד בזה.

כל התקנה מיותרת כי זה סתם לכתוב דברים שאין להם כיסוי.

אז צריך להוריד את התקנה.

אם היינו באים ואומרים שיחידת הסיוע נשארת בתמונה במובן זה שהיא עושה איזשהו מעקב שאנחנו חושבת שזה היה רצוי, מודיעה למגשר מה חובותיו אז היה טעם בזה לא, אז אין לי טעם בתקנה.

יכול להיות שזה היה רצוי. תני להם כוח-אדם. אין להם כוח-אדם. אפשר להוריד את התקנה.

מה את מורידה? איזה תקנה?

כל תקנה 8. אין בה שום דבר. יש בה הוראה על תניות לגבי קטין שאף אחד לא מקיים אותה ויחידת הסיוע לא מתכוונת לעקוב אחריה. אז אם מישהו היה מוכן באמת לבצע משהו בהקשר הזה היה טעם לכתוב את זה. אם אנחנו כותבים משהו שאין לו אחיזה במציאות - - -

לא. אני רוצה שאם החליטו להעביר את זה לגישור חיצוני שיודיעו לבית הדין. אז זה 8(א), כן.

בוודאי, אנחנו חייבים להודיע. זה אנחנו נעשה בלאו הכי. זה חובתנו.

אני לא יודע מה חובתכם. מה שלא כתוב לא חובה שלכם.

זאת אומרת, פנו בעלי הדין למגשר מחוץ ליחידת הסיוע, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית הדין. אז כניס יחד עם - - -

אני רוצה לדעת, הפסיק בעל דין את הייעוץ או את הגישור - - -

לא, (ב) מיותר.

לא, אני רוצה שהצדדים יודיעו את זה לבית הדין.

זה בסדר. הפסיק בעל דין את הגישור יודיע על כך לצד השני ולבית הדין ולמגשר.

אולי אפילו שיודיעו מהי זהותו של המגשר, שיש באמת איזשהו הליך.

תמי, הפנייה לבית הדין לא מותנית בזה שהוא ייתן הודעות מוקדמות. אבל הוא צריך להודיע לכולם.

הפסיק בעל דין את הגישור, ימסור על כך הודעה בכתב לצד השני, למגשר ולבית הדין.

נכון. למה את (ג) אתם רוצים להוריד? אני חושב ש-(ג) חשוב.

(ג) בסדר. תשאיר, תשאיר.

אוקיי. (ד) – פה נשארת השאלה באמת האם זה סתם משהו שכתוב ואין לו - - -

יודיע לבית הדין, לא יחידת הסיוע.

נכון. יודיע המגשר לבית הדין אם תניות אלה אינן מנוגדות לטובת הקטין; בית הדין רשאי לבקש את חוות הדעת - - -

אז אולי אנחנו נגיד שהמגשר יודיע שיש תניות שנוגעות לעניין הקטין, ולא משאירים לו לשיקול דעת האם זה פוגע בטובת הקטין או לא? הרי המגשר – אנחנו לא יודעים איזה כלים - - -

אין לו, אין לו שיקול דעת. לפי ההוראה הזאת הוא חייב בכל מקרה להודיע. ברגע שיש תניות - - -

אבל היום כתוב: אם אינן מנוגדות לטובת הקטין.

נכון, נכון. זה אומר שאם יש תניות שנוגעות לקטין הוא בכל מקרה חייב להודיע הודעה. ההודעה יכולה להיות: ההתניות אינן מנוגדות לטובת הקטין, והיא יכולה להיות, וזה יהיה כבר יותר בעייתי, אבל - - -

זה עניין של פרשנות מה שאת אומרת עכשיו.

לא, לא. לכך התכוונו. לכן ניסחו את זה כך ולא אמרו: יודיע אם יש תניות שמנוגדות לטובת הקטין. ניסחו את זה כך שזו חובה, אבל היא מקוימת. הבעיה היא שהחובה הזאת לא מקוימת.

אז אולי צריך שיהיה מנוסח בצורה הרבה יותר כמו שאני מציעה, שאולי המגשרים יבינו יותר, שאם יש תניה שנוגעת לעניינו של קטין יש חובה על המגשר להודיע לבית הדין על כך.

איך המגשר יודע שיש לו חובה כזאת? איך הוא יודע אם אין את השם שלו, הוא לא מופיע בשום מקום.

אפשר לשנות לחובת המגשר במקום "יודיע". חובת המגשר להודיע לבית הדין.

המגשר – ברגע שההסכם יצא תחת ידו הוא בטוח שזה לא מנוגד לטובת הקטין.

אבל יש מגשרים לא מקצועיים שלא מכירים את - - -

- - - נקודת המוצא היא שכל מגשר בטוח שההסכם שהוא הגיע אליו הוא מצוין.

אני מסכימה. התקנה הזאת – לא פלא שהיא לא מקוימת. בוא נקווה שבית הדין יעשה שימוש בסמכות.

הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בגישור ונקבעו בהסכם תניות בעניינו של קטין, חובת המגשר להודיע לבית הדין אם תניות אלה אינן מנוגדות לטובת הקטין. בית הדין רשאי לבקש את עמדת יחידת הסיוע בעניין זה או את המלצת יחידת הסיוע.

עמדת.

עמדה.

תחילת של תקנות אלה 30 ימים? בדרך כלל קובעים 30 ימים, אוקיי.

יש פה בעיה של איזושהי לקונה בין המגשר לבין - - -

שנובעת מזה שכל נושא הגישור לא מפוקח, לא מוסדר.

אנחנו לא חוזרים אחורה, את זה כבר עברנו.

בסדר, אבל - - - מגשר לא מקצועי שלא יודע שיש לו חובה לדווח לבית הדין.

אין פה הגדרה למגשר אפילו.

תמי, השמט- - - לפי הצעתך את ההפניה לסעיף 79.

יש את הטופס שהוא בעצם זהה לטופס שקיים בבית משפט לענייני משפחה, הוא ההפניה ליחידת הסיוע: "אני מפנה את בעלי הדין ליחידת הסיוע. אני מפנה ליחידת הסיוע גם את בן/בני המשפחה. מטרת ההפניה: ההפניה היא לצורך אבחון, ייעוץ טיפול או גישור (להלן – ייעוץ) והוסבר לבעלי הדין טרם ההפניה כי על דברים שייאמרו ועל מידע שיימסר ליחידת הסיוע יחולו כללי אסור הפרסום והחיסיון ואי קבילות הקבועים בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011, וכי הייעוץ ביחידת הסיוע או הפסקתו לא ישפיעו על הדיון בבית הדין."

בעניין הזה, האם יחידת הסיוע או בית הדין מודיע ל - - -?

הוא כותב את זה בהפניה שלו. זה ההפניה.

אז בית הדין כביכול יסביר. השאלה היא אם כשהם מגיעים ליחידת הסיוע אז גם מסבירים להם?

אל תדאגי, זה המשפט הראשון שאומרים.

לא, אני לא מבין. זה בית הדין מודיע לצדדים.

היא שואלת אם גם ביחידת הסיוע מבהירים את זה לצדדים.

למה צריך גם ביחידת הסיוע להסביר, מספיק שבית הדין מסביר.

אתה סומך על בתי הדין?

אני סומך על בתי הדין, בוודאי.

"ההפניה היא לקבלת חוות דעת והוסבר לבעלי הדין טרם ההפניה כי לא יחול חיסיון כלפי בית הדין על דברים שייאמרו או על מידע שיימסר ליחידת הסיוע לצורך מתן חוות הדעת."

אני סומך בטח על עורכי הדין של הצדדים, על כל הארגונים שעומדים שם.

תמי, הערה טכנית. כתוב "תוספת" ומתחת לזה תקנה. זה תקנה 5 ולא תקנה 4.

תודה רבה. האם יש עוד מישהו שיש לו שאלות?

לאור עיקרון השוויון, אני רוצה שלפחות החלת הקמת יחידות הסיוע בבתי הדין השרעיים ושאר בתי הדין יהיה מהיר ככל האפשר כי אנחנו הסכמנו ראשונים שיהיו יחידות.

אנחנו בהחלט מקווים שזה ייעשה מהר מאוד, אבל זה בסמכות השרים לא בסמכותנו.

תמי, את לא הורדת את ההפניה ל-79ג - - -

העירו לי שצריך להשאיר את ההפניה לכך שהגישור הוא כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט. יש שם כל מיני הוראות על גישור, על מגשר, על מהותו של הגישור, אז באמת את זה אנחנו נשמור בנוסח.

כן, זה נכון.

חבר הכנסת מיכאלי, אתה מאשר? אני צריך לברר איתך. אני לא יודע, זה בתי דין רבניים.

הצבעה
בעד – כולם

צו בתי דין דתיים (הקמת יחידות סיוע בבתי דין רבניים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן),
התשע"ג-2012 אושר.

אושר פה אחד? תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:15.>