ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 04/12/2012

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2012

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
04/12/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1219>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ' בכסלו התשע"ג (04 בדצמבר 2012), שעה 9:30
סדר היום
<תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2012>
נכחו
חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
אורי אריאל

אמנון כהן

אברהם מיכאלי
ציון פיניאן

פאינה קירשנבאום
דוד רותם
מוזמנים
משה אשר - משנה למנהל רשות המסים בפועל, משרד האוצר

ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, משרד האוצר

ליאת גרבר - מנהלת מחלקה בכירה שוק ההון רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל תחום בכיר פיצויים רשות המסים, משרד האוצר

רמי יצקן - ממונה מפקח ראשי רשות המסים, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום בכירה תכנון ומדיניות רשות המסים, משרד האוצר

שירלי אביבי - כלכלנית רשות המסים, משרד האוצר

יוסי ישי - מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שחר אור גבע - יועץ מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ישראלה מני - סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

יהודה כהן - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

רמי אריה



חיזקיה ישראל - מנהל המחלקה לקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

מאיר יפרח - מזכיר, ארגון מגדלי הירקות

צחור איתן - נציג, לשכת עורכי הדין

שמואל צוראל - מנכ"ל, התאחדות בתי המלון

עמוס שלו - מרכז, איגוד התעשיה הקיבוצית


אוריאל לדרברג - מנכ"ל, ארגון מנהיגות אזרחית

משה פישר - חבר בעמותה, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

מרדכי כידור - מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ

יואב ביין - מיצג חברות שונות מדרום הארץ, עורכי דין

צחי אבוהב שביט - רו"ח
ייעוץ משפטי
שגית אפיק
ענת תורג'מן
מנהל הוועדה
טמיר כהן
קצרנית פרלמנטרית
אתי אפלבוים
<תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2012>
היו"ר משה גפני
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

בראשית הדיון נדון בבקשת הרביזיה שביקשתי על תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2012.

אני מבקש מחברי הוועדה לאשר את הרביזיה. לא סיימנו את הדיון בנושא של החקלאים וישנם גם דברים נוספים שדיברנו עליהם ונרצה להגיע בהם להסכמה.
לכן אני מבקש מהוועדה לאשר את הרביזיה.

מי בעד אישור הרביזיה?

הצבעה

בעד אישור הרביזיה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.
היו"ר משה גפני
ההחלטה נתקבלה פה אחד.
ראשית נדון בנושא של החקלאות ואחר-כך נעבור על כל הדברים האחרים. מה שסוכם, סוכם ומה שלא סוכם, אני מקווה שיאושר. המטרה שלנו היא לאשר את התקנות כדי לא לעכב, כפי שהיה בפעמים קודמות.

אני מבקש להזכיר מה שאמרתי בשבוע שעבר ואני רוצה שתחזרו עם תשובה. בקשר לחישוב המס המאוחד ביקשתי שיעכבו את הפעילות בעניין הזה עד לאחר הבחירות. אני סבור שזאת אחת ההחלטות הלא צודקות שהתקבלו אי פעם ברשות המיסים. ההליכה לערכאות פעם אחר פעם, על-אף שבהתחלה ההחלטות היו נגד העניין הזה, אבל בסוף קיבלתם סעד מבית המשפט העליון, כאשר הוא קבע שעל המחוקק לתת דעתו בעניין. בית המשפט גילה אי שביעות רצון מהדבר הזה והוא מבקש מהמחוקק לתקן את זה.

אנחנו הכנו הצעת חוק ועדיין לא הנחנו אותה. בינתיים הכנסת התפזרה ואין לנו אפשרות לפעול. אתם יכולים להיכנס בתפר הזה ולקחת כסף מאנשים בכוח וזאת על-פי החלטת בג"צ ותמיד תהיו צודקים. ההגדרה לעניין זה היא הגדרה מאוד חמורה. ביקשתי בכל לשון של בקשה לדחות את העניין הזה ולאפשר לכנסת לומר את דברה. עשרות שנים זה פעל כפי שזה פעל, אפשר להמתין עוד שלושה חודשים עם העניין הזה. זה נזק אידיאולוגי, מוסרי, ציבורי משפחתי, כל הדברים הרעים שנעשים בעניין הזה. יכול להיות שהמדינה תרוויח מזה כסף אבל היא תפסיד אנשים שיהיו נאמנים לה. הטענות שאני שומע מאנשים הן רעות מאוד וגם אני סבור כך.
לכן ביקשתי לדחות את הוצאת השומות. היה שלב שדורון ארבלי אמר לי שהוא מסכים ושהוא יעשה את זה. בשלבים אחרים התברר שלא עושים את זה. לכן אני מבקש מכם בסוף הישיבה תשובה לשאלה: האם אתם הולכים על זה או לא? אתם יכולים להגיד לי שאתם לא הולכים על זה . אין לי כוח נגדכם היום. בימים רגילים היה לי כוח. אם הכנסת לא היתה בפגרת בחירות אז הייתי יכול לעשות צעדי חקיקה.

עכשיו, במצב הזה, אין לי אפשרות לעשות צעדי מניעה או חקיקה. לכן אני חוזר על בקשתי. אני חושב שזה לטובת רשות המיסים, לטובת מערכת היחסים בין הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. זה לטובת מדינת ישראל, זה לטובת האזרחים שנהנים מיגיע כפיהם, שעושים את עבודתם במשך כל השנים ועובדים ומשרתים את המדינה. צריך לא לפגוע בהם באופן הזה. אני מחכה לתשובה.
עכשיו אני עובר לנושא של החקלאים. איפה אנחנו עומדים עם העניין?
שגית אפיק
ליאת, את רוצה להסביר את הנוסח?
זה מופיע בדף 1, נוסח אחד לגבי החקלאים. זה הגיע אתמול בלילה.

מי מסביר מה עשיתם? זה חדש, לא ראינו את זה קודם.
ערן יעקב
בנושא החקלאים עשינו צעד קדימה בהשוואה ל"עופרת יצוקה" כי הרי חלק מהבסיס היה "עופרת יצוקה". הסכמנו לתת פיצוי משמעותי יותר למי שנפגע או מי שלא יכול היה להגיע לשטח. היות שבימים אפס עד שבע, מנעו מהחקלאים להגיע לשטחיהם, בשונה מ"עופרת יצוקה" שבה היה 52%, אפשרנו 70%, שזאת הטבה משמעותית. אפשרנו גם דברים שלא היו ב"עופרת יצוקה". למשל, גם למי שלא היה לו קטיף באותה תקופה. כמובן שזה יהיה כפוף לרשימה שתאושר על-ידי רשות המיסים בשיתוף עם משרד החקלאות, לקבוע את סוג הקטיף ואת כל הגידולים הזכאים.
גם לגבי מי שלא התאפשר, או מי שבאותה תקופה לא היה אמור לקטוף, גם לו אנחנו ניתן פיצוי ונאפשר לו 20%. צריך לזכור כל הזמן שמדובר במסלול ירוק כי לכל החקלאים באפס עד שבע יש את המסלול האדום שככל שהם ירגישו או יראו שהמסלול לא נותן להם מענה כפי שהם מבינים או כפי שהם נפגעו, יש להם את האפשרות ללכת למסלול אדום ולקבל את מלוא הפיצוי.
היו"ר משה גפני
רק להדרים צריך לתת יותר מ-20%.
ערן יעקב
לא. אם 20% לא יהיה להם טוב, הם ילכו למסלול אדום.
היו"ר משה גפני
להדרים צריך לתת יותר.
ערן יעקב
אבל הם לא בקטיף. צריך לזכור שמדובר במסלול ירוק.
היו"ר משה גפני
אני אומר לך שלהדרים צריך לתת יותר.
ערן יעקב
אני יודע שאתה אוהב פרי הדר, זה בסדר, אבל אין קטיף. גם אז הם מקבלים 20%.
היו"ר ומשה גפני
אדוני המנכ"ל, בבקשה.
יוסי ישי
אני מברך על ההסדר המוצע. אני חושב שבאמת היתה רגישות.
היו"ר משה גפני
כל הכבוד לברכות שלך, רשות המיסים זקוקה לזה.
יוסי ישי
מגיע להם. מגיע להם כל הזמן. הם עושים עבודה טובה ותמיד הם עושים עבודה טובה. ב"עמוד ענן" הקשיים היו הרבה יותר גדולים מאשר ב"עופרת יצוקה". למעשה, בכל תקופה של 10-11, גם בצו אלוף וגם במציאות של הרקטות, אי-אפשר היה להוציא את האף למשקים.

אני מצטרף למה שאדוני אומר. אני חושב שבכל מה שקשור לגידולים שהיו בתקופת הקטיף, כאלה שמוגדרים גד"ש ומה שמופיע כאן ב-ב', הייתי מרוצה יותר אם היינו מעלים את זה ל-25%.
ערן יעקב
הם לא בקטיף.
יוסי ישי
אני מדבר על קטיף. אני מדבר על הגידולים שנמצאים בקטיף: גזר, צנונית ותפוחי אדמה.
היו"ר משה גפני
לא יהיה משבר על זה, תהיו "לארג'ים".
ערן יעקב
בסופו של דבר יש סופיות לדיון. היינו "לארג'ים".
היו"ר משה גפני
תהיו עוד יותר.
ערן יעקב
אתה יודע שמבקר המדינה התקשר אישית לעובדים של רשות המיסים שפעלו.
היו"ר משה גפני
מבקר המדינה זאת אחריות שלי. אתם רוצים שאני אדבר עם מבקר המדינה לגבי הפיצויים?
ערן יעקב
אנחנו עדיין במדינה דמוקרטית.


אני מבין את מה שאומר אדוני המנכ"ל. היה לנו על זה דין ודברים ובסופו של דבר הגענו להסכמה. גפני, תמיד אפשר 25% אבל הגענו להסכמה.
היו"ר משה גפני
הלאה.
שגית אפיק
דלית, ליאת, רציתן תיקונים?
ליאת גרבר
שינויים קלים מאוד.

בגידול זכאי להגיד "גידול שנמצא באזור המוכרז כפי שקבע המנהל".
שגית אפיק
זה רק נוסח.
ליאת גרבר
הערה יותר מהותית לגבי הוצאות מימון שוטפות – הכוונה היתה להוצאות נורמטיביות. צריך לקבוע "סכום שייקבע על-ידי משרד החקלאות ביידוע רשות המיסים שמשקף את העלויות המשתלמות באותו גידול מסוים והבלתי מותנות בגידול המסוים התלויות בפעילות המסוימת".
שגית אפיק
איך ייקבע הסכום הזה? אנחנו נכתוב בנוסח: סכום שייקבע בין משרד - - -
ערן יעקב
זה נורמטיבי.
שגית אפיק
איפה יתפרסם הסכום הזה?
ליאת גרבר
אנחנו נלך - - -
שגית אפיק
תפרסמו הודעה?
ערן יעקב
כן. כל המשמעות של העניין פה הוא שהמסלול יהיה ירוק.
יוסי ישי
התשתית הנורמטיבית קיימת. אנחנו נבנה ביחד עם רשות המיסים את הקובץ על בסיס התשתית וזה יהיה הקובץ המחייב.
ליאת גרבר
זה כדי לא ללכת לכל עסק ועסק.
שגית אפיק
נעבור לנוסח.

בנוסח אתם יכולים לראות ב"עקוב אחר השינויים" את השינויים שהוכנסו. בסעיף 1 הוארכה התקופה, 23.11.

בעמוד 2 הגדרת "מוסד ציבורי זכאי", במקום ההגדרה של "מידי חודש בחודשו", שהעלו כאן המלכ"רים את הבעיתיות לגביה, נכנסה הגדרה שמדברת על "מכירת שירותים ומוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה". בעמוד 4 יש הגדרה של הכנסה בחודש נובמבר 2012. כרגע הנוסח הוא לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי, זכאי סכום ההכנסה בחודש נובמבר 2012 ממכירת שירותים או מוצרים. יש פה התלבטות האם לאמץ את הנוסח שהיה לגבי הגדרת המוסד הציבורי הזכאי או לצמצם אותו.

דלית, את רוצה להסביר את הנוסח שאתם מבקשים?
דלית זמיר
אנחנו ביקשנו לחזור לנוסח של 2009 כי כל התפיסה היתה איזה הפסד שנוצר מאי הספקת השירות באותו חודש. חשוב לנו להבהיר שמדובר פה על הפסד שנוצר כתוצאה מאי הספקת השירות או המוצר באותו חודש נפגע. זה מה שרצינו לגלם בנוסח. לדעתנו הנוסח של 2009 מגלם את זה. אם את רוצה שינוי קל, לא אכפת לנו אבל הנוסח החדש, ברישה, לא מגלם את העניין הזה.
שגית אפיק
אבל אז זה גם לא מתיישב עם ההגדרה שעשינו להם.

מה קורה לגבי הכנסה בדצמבר-ינואר, שהיתה אמורה להתקבל?
דלית זמיר
זה מה שאנחנו אומרים, אבדן הכנסה כתוצאה מאי הספקת השירות או המוצר בחודש נובמבר.
שגית אפיק
אז צריך להוריד את נובמבר.
דלית זמיר
השירות או המוצר לא סופק בתקופה הרלוונטית.
ליאת גרבר
השאלה, מתי הוא היה אמור לספק?
שגית אפיק
אבל כתוב לך: סכום ההכנסה בחודש נובמבר 2012, תסתכלי על הנוסח. זה בעייתי, את פשוט מצמצמת את זה.
דלית זמיר
אני מניחה שהתפיסה הנוצרת בעניין של מתן השירות, הוא זה שיוצר לך את ההכנסה. לכן ההכנסה בחודש נובמבר - - -
שגית אפיק
סכום ההכנסה שהתקבלה , בלי חודש נובמבר.
ליאת גרבר
אם היה מוצר שסופק בספטמבר ושילמו עליו בדצמבר, הוא לא הפסיד, ישלמו לו את הסכום.
שגית אפיק
אבל אם זה סופק בנובמבר וישלמו לו את זה בדצמבר? הוא לא סיפק בגלל המצב.
ערן יעקב
הכוונה היא רק למה שלא סופק. אם הוא סופק אז אין פגיעה.
צחי אבוהב שביט
אבל סכום ההכנסה בחודש נובמבר לא משקף את זה.
שגית אפיק
אבל אז זאת פגיעה בהכנסה של דצמבר.
צחי אבוהב שביט
ההכנסות בגין נובמבר יבואו בדצמבר. לכן סכום ההכנסה בחודש נובמבר איננו משקף את העניין הזה. אתה צריך לקבל את ההכנסות שהיו אמורות להיות בגין השירותים שניתנו בחודש נובמבר.
דלית זמיר
הנוסח בסדר.
שגית אפיק
צריך לשנות את הרישה או לא?
דלית זמיר
אני מדברת על הכנסה בחודש נובמבר. זה לא שהתשלום התקבל בחודש נובמבר אלא שהשירות שיוצר את ההכנסה ניתן בחודש נובמבר.
צחי אבוהב שביט
תשנו את הניסוח, הניסוח לא נכון.
שגית אפיק
זה לא אומר את זה.
דלית זמיר
לא אכפת לי שנשנה את הנוסח. נדבר אחר-כך ונשנה את הנוסח. המהות מוסכמת?
צחי אבוהב שביט
כשזה יגיע ליישום בשטח יבקשו את ההכנסה של נובמבר.
היו"ר משה גפני
הבנו, תודה.

שיהיה נוסח בהתאם לרוח הדברים.
שגית אפיק
"הכנסה שאושרה לעניין זה בידי - - -
ערן יעקב
אני רוצה להגיד משהו. אומרים פה החבר'ה שלא היו בעיות בעניין הזה. לא היו בעיות בעבר ולא לפני זה.
שגית אפיק
אבל עכשיו שינינו את ההגדרה של מוסד ציבורי זכאי. אז זה היה מידי חודש בחודשו ועכשיו שינינו את זה ואנחנו אומרים שזה באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה. זה כבר לא חודש בחודשו.
דלית זמיר
את נתת ליותר מוסדות להיכנס בגדר הפיצוי וזה בסדר.
שגית אפיק
יפה. עכשיו אני רוצה גם לראות איזו הכנסה שלהם תיחשב.
דלית זמיר
בכל מקרה את לא יכולה לשנות את העיקרון שהם מפוצים רק על מה שהם לא קיבלו.
היו"ר משה גפני
תגידי את הנוסח.
שגית אפיק
"הכנסה שאושרה לעניין זה בידי רואה חשבון ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בחודש נובמבר 2012".

זה עונה על מה שביקשתם.
צחי אובהב שביט
זה בסדר, כך זה צריך להיות.
היו"ר משה גפני
הלאה.

יש בעיה. אצלנו אחד או שניים מחליטים ואתם צריכים אישור מ-60 איש.
שגית אפיק
זה היה יחד עם הגדרת מלכ"ר.

עכשיו אנחנו עוברים לעמוד 2, שווי של נזק עקיף. במקור, בקשת הוועדה היתה להוסיף הגדרה או של מסלולים, או להבהיר את ההבחנה בין מסלול ירוק לבין מסלול אדום כי עלתה פה הטענה שבעצם, ככל שעברו המלחמות והיו לנו תקנות מס רכוש, בכל פעם המסלול הירוק הפך להיות מיני מסלול אדום. דרכי ההוכחה הפכו להיות כמעט זהות לדרכי ההוכחה במסלול אדום.

היתה התנגדות גם של רשות המיסים וגם של משרד המשפטים לעשות תיקון לנוסח של מסלול ירוק. הבנתי שיש הסכמה לגבי המהות איך ייושם ומה יהיה מסלול ירוק.

אולי תיתנו הסבר לוועדה איך זה יעבוד בשטח.
היו"ר משה גפני
לי היתה התלבטות. אתם לא הסכמתם שיהיה גם מסלול אדום וקיבלנו את העמדה שלכם. הולכים על מסלול ירוק ואמרתם שרוב המקרים גם במסלול אדום אנשים לא הולכים לזה. במסלול אדום יש חובת הוכחה. זה נטל של חובת הוכחה גם על התובע וגם עליכם לבדוק את זה. בסדר, הלכנו על מסלול ירוק.

היה לנו חשש שהנוסח של המסלול הירוק נותן בעצם גם פה חובת הוכחה. הרי יש נורמה. על מי אנחנו מדברים? בעיקר אנחנו מדברים על רוב האנשים שהמסלול שלהם הוא מסלול רגיל. הם מגישים תביעה ואם רשות המיסים עובדת מהר, היא משלמת להם. אין פה הרבה חכמות. אם יש בעיות אז מטפלים בבעיות, אבל הרוב לא כזה.

אני מבקש לדעת איך הנושא הזה יפעל? אני גר באופקים. באתי אליך, הגשתי תביעה כי הילד שלי לא הלך ללימודים ולי יש קיוסק או חנות מכולת. מה אתה עושה עם התביעה שלי לפי הנוסח שאתם ביקשתם?
משה אשר
צריך להבין שאנחנו נערכים לפיצוי של הנזק העקיף באותה מידת אינטנסיביות כמו שאנחנו נערכנו וכבר משלמים בנזק הישיר. היקף הנזק הישיר שנעשה עד היום כתוצאה מההפגזות והטילים, הוא משהו כמו כ-3,300 תביעות. שליש מזה כבר מאחורינו, כבר שולם ונכנס לחשבונות הבנקים של האזרחים.

אנחנו עכשיו בעיצומו של המשך טיפול נמרץ בתשלומים ובסיום השמאויות בכל הנזקים. במקביל אנחנו נערכים בימים אלה לפתיחת מוקד משמעותי גדול לטיפול בנזק העקיף שיאגם הרבה מאוד כוח אדם ואמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים כדי לטפל כמה שיותר מהר בנושא הנזק העקיף. זה כולל פריסה לוגיסטית וכל מה שכרוך בזה.
הרעיון של התקנות האלה, מצד אחד, לאפשר את המסלול האדום מאפס עד שבע. מצד שני, על-מנת להקל על שני הצדדים, גם על הניזוק וגם על הרשות שבודקת את זה, לאפשר מסלולים שבהתקיימם, הבדיקה הרבה יותר פשוטה והיא ממוקדת מטרה, נתונים ומחזורים.
ברגע שהדברים האלה מובנים בנוסחאות שקבענו, אז מטבע הדברים, הדברים זורמים הרבה יותר מהר ומשולמים. יש לנו ניסיון מ"עופרת יצוקה", שהתקנות האלה מבוססות עליה. אנחנו יודעים שרוב הכספים שולמו מהר וטופלו בזריזות ולא היו לנו בעיות. אם היו בעיות, אלה בעיות שהגיעו בסופו של דבר לבתי המשפט וכמעט ברוב המקרים זה הוכרע לטובת רשות המיסים. במבחן התוצאה, רשות המיסים טיפלה בעבר וגם תטפל כרגע. אנחנו צופים סדר גודל דומה של תביעות דומה ולא מדובר ב-3,000 תביעות בנזק הישיר. מדובר בערך בפי 3.
היו"ר משה גפני
בוא נעזוב את העבר, העבר לא מרנין.

אני מברך את רשות המיסים ואני מצטרף לברכות של יוסי ישי. מגדילים את כוח האדם, מטפלים בתביעות במסלול האדום מאפס עד שבע ובמסלול הירוק משבע ועד 40. זה בסדר גמור.

לי חשוב האדם הפרטי הקטן. מה קורה איתי? יש לי מכולת באופקים וסגרתי אותה במשך הימים האלה. אלה יהיו הבעיות ועל זה אני רוצה להתגבר. אני מדבר מניסיון העבר. פעמיים אישרנו ונוצרו אחרי זה בעיות. לא נכנסנו מספיק לשאלה הזאת.

אני מגיש תביעה, סגרתי את המכולת. יש לי 9 ימים שלא עבדתי ואני מבקש פיצוי לפי התקנות האלה. מה אתה בודק בתביעה שלי? אתה פקיד השומה, אתה זה שקיבלת ממני את התביעה. מה אתה בודק בתביעה שלי? אני במסלול הירוק ולא במסלול האדום. מה אתה בודק אותי?
משה אשר
אני מסביר שוב.
אם מדובר בסכום פיצוי קטן, ב"עופרת יצוקה" זה היה 5,000 שקלים. למעשה, חוץ מכמה בקרות ממוחשבות, העסק רץ באופן אוטומטי ולמעשה לא היתה בדיקת יד אדם או מפקח, או איש שיודע להעריך אבדן רווחים. זה לא היה.
אנחנו צריכים לקבוע מה הסף שלנו.
היו"ר משה גפני
אל תגיד לי כל הזמן "עופרת יצוקה".
משה אשר
אנחנו כנראה נישאר אותו סף.
היו"ר משה גפני
אם אני מבקש 12,000 שקלים?
משה אשר
אחרי הקלדת הנתונים והבדיקה הטכנית הראשונית, זה עובר למפקחים ואנשי ביקורת חשבונות שיודעים להסתכל על הדברים האלה בעיניים יותר מקצועיות.
היו"ר משה גפני
מה אני אצטרך להוכיח?
משה אשר
באופן עקרוני, אתה צריך למלא את הטופס כמו שצריך ולצרף את הצרופות.
היו"ר משה גפני
אם אני מהרווחים הכלואים אני צריך למלא רק חצי עמוד. אם אני בעל קיוסק באופקים אז 4 עמודים. בסדר, זה היחס במדינה.
משה אשר
אנחנו כבר גיבשנו טופס.
דורון כהן
זה לא הוגן.
היו"ר משה גפני
אבל זה המצב.
ערן יעקב
ראית שהטופס פשוט. אמרתי את זה אפילו בהרצאה שלי. ראיתי שהטופס פשוט ולא מורכב.
היו"ר משה גפני
הרווחים הכלואים זה חצי עמוד. כאן זה 4 עמודים.
משה אשר
זה מכיוון שיש מסלולים נוספים ואתה בוחר.

יותר מזה. יש מסלול שכר ויש מסלול מחזורים והוא יכול לבחור. יכולנו להגיד לו רק את זה או רק את זה. ברור שלכל אחד יש את הניואנסים שלו. בחלק גדול מהמקרים בכלל לא נקרא לו. נעשה את הבדיקות אצלנו בבית מול הנתונים שלנו. ברגע שנאשר, התשלום ישולם.

במקרים בהם תהיה מחלוקת לגבי נתון כזה או אחר שמשפיע על סכום התביעה, ברור שיעשו בירור. זה התפקיד שלנו.
היו"ר משה גפני
השאלה המרכזית: האם אני אצטרך להוכיח נזק מלחמה? זה הויכוח שהיה פה בפעם הקודמת. אני מספר לך את הסיפור שלי: אני גר ב אופקים ויש לי מכולת. נפגעתי מעצם העובדה שפיקוד העורף אמר לי לא לשלוח את הילדים לבית הספר. לא שלחתי, סגרתי את המכולת. שלחתי את כל המסמכים ואני מבקש 10,000 שקלים. אני צריך להוכיח שסגרתי את המכולת כתוצאה מהמלחמה? זאת השאלה הכי חשובה.
משה אשר
בוא נתחיל מהתחלה. החוק מאפשר לרשות המיסים לשלם רק בגלל נזק מלחמה. מזה מתחיל החוק, מזה נוצרה הקופה ומזה צריך לשלם. לכן על הדבר העקרוני הזה, שזה מעל כל התביעות, אין מחלוקת. עכשיו אנחנו באים ליישם את זה.

ברוב המקרים, אם סגרת את המכולת – הייתי בשדרות ואשקלון ובאר-שבע וראיתי שהמקומות סגורים. אין ספק שאם היו טילים כל שעתיים, ברור שהעסקים היו סגורים. הדבר הפשוט הזה, שחנות מכולת היתה סגורה ורואים את זה במחזורים, אז לא יהיה צורך לבדוק. בדוגמא הפשוטה שנתת לא יהיה ויכוח.
שגית אפיק
מתי כן תבדוק?
משה אשר
במקרים המסובכים.
שגית אפיק
למשל?
דורון כהן
למשל, מישהו שבדוחות מע"מ שלו מאוגוסט לא היו הכנסות.
היו"ר משה גפני
דורון, אין לי בעיה עם זה. גם אם יש ויכוח על הגובה של הפיצוי, גם עם זה אין לי בעיה. אני רוצה לדעת מה יהיה המקרה שאני כתושב הדרום אצטרך להוכיח שזה כתוצאה מנזק מלחמה. זה מה שהיה בדיון הקודם.
משה אשר
אני רוצה לתת דוגמא מהעבר. היו תעשיות כבדות. התברר לנו אחרי בדיקה שהלקוח הפסיק את ההתקשרות עם התעשייה הזאת, עם אותו מפעל כבד שיש לו 2.5 לקוחות מאוד גדולים, בדיוק 3 חודשים לפני המלחמה. זה דבר שצריך לבדוק אותו והוא לא קשור למלחמה?
היו"ר משה גפני
בטח.
משה אשר
יש ירידת מחזור והיא לא קשורה למלחמה. זה בדיוק המקרה שבו צריך לשמור על הקופה הציבורית.
היו"ר משה גפני
זה בסדר.
משה אשר
אנחנו יכולים לייצר פה הרבה מקרים וירטואליים אבל בסוף, במכולות, בחנות בקניון וכדומה, זה ברור שנזק המלחמה הוא נזק שנגרם בגלל שסגרו חנויות והמחזורים ירדו. לפעמים אחרי תקופה לא טובה מייד יוצאים ומפצים. בסדר, אנחנו נראה את המחזורים וגם הוא יראה. אם נראה שבמחזורים אין לו בסוף ירידה, אז הוא יתבע לפי מסלול שכר, אבל יהיו לו את כל האופציות.
היו"ר משה גפני
אם אני מבין אותך נכון ותקן אותי אם אני טועה, אתה אומר שלגבי גובה הפיצוי צריך לבדוק ויש מקרים שאין צורך לבדוק.
אני, בעל המכולת לא צריך להוכיח.
אמיר דהאן
יש רק 1% של מקרים חריגים.
דורון כהן
זאת אומרת שהכול בסוף נעשה לפי המסלול הירוק. ב"עופרת יצוקה" זה היה 99% מהמקרים.
היו"ר משה גפני
עזוב את "עופרת יצוקה".
דורון כהן
אותם חבר'ה שטיפלו אז, יטפלו גם היום.
היו"ר משה גפני
בסדר, אבל זה לקח הרבה זמן.

שמעתי מה שהוא לחש לך - - -
משה אשר
אני אציג אותו, זה אמיר דהאן, מנהל מחלקת הפיצויים שלנו.
היו"ר משה גפני
אין מחלוקת כאן בוועדה שמס רכוש היו 10. היתה פה אפילו התלבטות האם באתם לפני הטילים או אחרי הטילים. בסוף החלטנו שבאתם אחרי הטילים.

עכשיו אנחנו מדברים על נזק עקיף. בנזק העקיף, אם אני מבין נכון, המקרים הרגילים שהם הרוב המוחלט של המקרים, אין צורך להוכיח נזק מלחמה. זאת הבעיה שלנו.

אם תבקש ממישהו להוכיח נזק מלחמה – אתם מדברים בעיקר על המקרים הקיצוניים. למשל, במקרים האלה שבהם יש מפעל שכבר כמה חודשים קודם יש אצלו ירידה משמעותית. רואים ששם המחזורים של הכספים לא קשורים למלחמה וגם כשלא היתה מלחמה היתה ירידה. לכן הוא יצטרך להוכיח כי הוא רוצה "להתלבש" על נזק המלחמה. פה הוא צריך להוכיח.
משה אשר
הנקודה העקרונית היא שאנחנו לא משנים את הנטלים. יש משפט שאומר: "המוציא מחברו עליו הראייה". מי שתובע את המדינה בסכומים מסוימים חייב להוכיח את זה בבסיס. זה הבסיס מלמעלה.
היו"ר משה גפני
למדינה יש הרבה אינטרסים. למדינה יש אינטרס לשמור על הקופה הציבורית. למדינה יש אינטרס שההכנסות שלה יהיו גבוהות. למדינה יש אינטרס שהאזרחים יהיו מרוצים. למדינה יש אינטרס שכשיש מלחמה ואנשים נפגעים, אנשים לא ירגישו שחוץ מהעניין הזה שהם נפגעו מהמלחמה עצמה, הם לא יינזקו כספית. זה הכול אינטרס, אין סדרי עדיפויות בזה.
משה אשר
אני חושב שהאיזון שנעשה פה, גם נותנים את המקדמה המהותית, היא למעשה אמורה - - -
היו"ר משה גפני
אנחנו ויתרנו והסכמנו לשנות את הנוסח של הנזק העקיף. התלבטנו בשאלה הזאת ואני מקווה שנתת עכשיו הבהרה. התלבטנו בעניין הזה כי אם נחזור לעניין שגם לא נותנים לו מסלול אדום והוא גם יצטרך להוכיח נזק מלחמה וכל מה שנלווה לזה, זה יהיה רע מאוד ולא השגנו את המטרה.
משה אשר
זאת גם לא המטרה שלנו.
היו"ר משה גפני
לפי מה שאתה אומר, אותי זה מספק. אני מקווה שאכן הדברים האלה ייעשו מהר.
דורון כהן
אולי שמשה יסביר לגבי הזמן כי אתה מאוד מוטרד מהזמן.
משה אשר
בימים האלה אנחנו נערכים לפתיחת מוקד משמעותי. אנחנו שוכרים שטחים משמעותיים של מאות מטרים ומגייסים חברות כוח אדם שיעשו את הבדיקות. אנחנו מגייסים ומפקחים, על חשבון העבודה השוטפת של הרשות. אנחנו משפרים את מערכות המחשב שלנו, הכול כדי להגיע לטיפול הכי מהיר והכי יעיל. יהיה לנו מערך בכל המשרדים בדרום כדי לקלוט את התביעות האלה. יהיה שם פקיד מסוים שיקבל את התביעות ותוך 24 שעות זה יגיע למוקד ולאנשי המקצוע שלנו. כמה שיותר מהר הכספים ישולמו לניזוקים. אין לנו שום מטרה לעכב את הדברים האלה. קיבלנו גם את המנגנון של המקדמות שסוכם. אני מקווה מאוד שלא נצטרך להגיע אליו כי לפני זה עוד נטפל בזה.

יחד עם זאת, מכיוון שלאור ניסיון העבר, חלק גדול מהתביעות מגיע בשבועיים האחרונים כי אנשים מחכים לרגע האחרון והם עושים בדיקות, נקבל את המסה הגדולה בסוף. אז יכול להיווצר סוג של צוואר בקבוק. לכן אני מניח שהמקדמה תהיה רלוונטית רק לגבי אותן תביעות אחרונות. מה שיגיע לפני זה יטופל בהקדם ואנחנו ניתן את זה עוד בתקופת המקדמה. אנחנו נערכים לזה. אני מקווה מאוד שפתיחת המוקד תהיה עד סוף החודש הזה. זה תלוי בלוגיסטיקה שלנו אבל אנחנו עובדים עכשיו במלוא המרץ.
היו"ר משה גפני
חברת הכנסת פאינה קירשנבאום.
פאינה קירשנבאום
אנחנו כמדינה ה רבה פעמים חשים אמפטיה כלפי האזרחים שהם מופגזים וחיים תחת איום. ברגע שיש רגיעה אנחנו קצת שוכחים מאותה אמפטיה. אז אנחנו נכנסים למסלול הבירוקרטיה. זה דבר שכואב לי ביותר.

אני אישית ניסיתי לעזור למספר חקלאים אחרי "עופרת יצוקה". הפיצוי שהם קיבלו היה פיצוי על-כך שלא היה להם קטיף. ואז אמרתם שזה שהם לא הצליחו לזרוע ולא הצליחו לקטוף, הכול בגלל שהם היו תחת הפגזה, אז אתם מפצים אותם על אי קטיף. אמרתם: אתם לא זרעתם, אז גם לא קטפתם. אנחנו ניתן לכם במסלול ירוק ונקטין לכם 25% ו-75% ותקבלו פיצוי על אי עבודה.
אבל, סה"כ, אם הם היו חיים בסביבה רגילה והיו זורעים וקוטפים וחיים כמו כל החקלאים בעולם, אז המצב היה אחר לגמרי. לפעמים אנחנו נתפסים לאות הקטנה השחורה באותו טופס, האם הוא עשה כך או אחרת, ואנחנו הופכים לסופר בירוקרטים ושוכחים מאותה אמפטיה כלפי אנשים שסופגים את כל האיום הזה.

אני פה בשביל להגיד לכם שלפעמים תפסיקו להיות רק בירוקרטים ותהיו באמת אנשים עם אמפטיה לאלה שכל-כך סבלו מההפגזות. אני מבקשת לפעמים לצאת מהמסגרת הזאת של האותיות ולראות מה קרה לאנשים האלה. האם הוא הפסיד את ההזמנה בגלל שהעובדים שלו כבר לא הגיעו ובגלל שבמשך 4 השנים האחרונות הם היו מופגזים בטיפות של הפגזה? אולי היתה לו חרדה כלפי הילדים שלו? אולי היו שם דברים נוספים מעבר למה שקרה בדיוק בנקודה הזאת של הזמן. לפעמים, כשמתייחסים רק לנקודה של הזמן, אז אנחנו מסתכלים רק דרך החור של הגרוש. אני חושבת שבכך יש בעיה גדולה.
היו"ר משה גפני
רואה חשבון דוד גולדברג, נשיא לשכת רואי החשבון. אני מברך אותך על התפקיד החדש. בבקשה.
דוד גולדברג
תודה רבה כבוד היושב ראש.

אני רוצה להודות על המהירות שבה הוכנו התקנות על-ידי רשות המיסים ומשרד האוצר וטוב שכך. יחד עם זאת, לדעתי בפרק הגדרות חסרה הגדרה או שתיים שהיא מהותית למניעת פרשנויות בעתיד. בפרק ההגדרות יש לנו הגדרה של מס תשומות ומחזור עסקאות אבל ישנו שימוש רב במונח "הכנסה". המונח "הכנסה" לא נמצא בפרק ההגדרות. בתאגידים יש לנו הכנסה חשבונאית ויש לנו הכנסה חייבת לצרכי מס. השאלה מה היא אותה הכנסה שלאורך כל התקנות מקבלת כאן ביטוי?

אני אקרא את אחד הסעיפים: "סכום ההכנסה בחודש נובמבר 2012 שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון". רוצים אישור מרואה חשבון רק שהמונח "הכנסה" עבור ציבור רואי החשבון הוא מונח שיכול להיות כזה, כזה או כזה.

לכן, למניעת פרשנויות, אני מציע שבפרק ההגדרות יגדירו במדויק לאיזו הכנסה מתכוונים. אני, לפחות, מכיר כמה פרשנויות של הכנסה. דרך אגב, לפעמים הכנסה נתפסת כמחזור. יש רווח וישנה הכנסה. לדעתי, חשוב להגדיר.

דבר נוסף. לעניין המונח "ניזוק". המונח "ניזוק" לא נמצא בפרק ההגדרות. ניזוק יכול יחיד, חברה, תאגיד וכו'. המונח "ניזוק" לא נמצא באותו פרק.
משה אשר
רק להבהיר שניזוק זאת באמת ישות משפטית, או חברה, או מלכ"ר או יחיד.
דוד גולדברג
האם מרכז רווח - - -
היו"ר משה גפני
לא. אתה צריך להתחיל להתרגל לוועדת הכספים. זה לא המשרדים של רשות המיסים ושל משרד האוצר. שם יושבים 60 איש וכל אחד מביע את דעתו ואף אחד לא מתווכח. פה זה משהו אחר. פה מילה שלך מתחילה דיון.

פורום המג"דים, משה פישר, בבקשה.
אני אאפשר לך אבל אני רק רוצה להקדים ולומר. ביקשתם להופיע בדיון וגם שלחתם לנו מכתב. התקנות לא עוסקות בעניין הזה אבל בכל מקרה אני מאפשר. נמצא פה מנכ"ל משרד האוצר ונמצא פה משה אשר. תציגו את הדברים שלכם לא באריכות. אני לא בטוח שזה התקנות האלה. אני תומך בכם.
משה פישר
אני אלוף משנה במילואים. עשיתי כמה שנים טובות מילואים ועדיין עושה. אני מעמותת משרדי המילואים מיסודם של פורום מג"דים, מחט"ים וטייסים במילואים ועמותת החפ"שים.
היה מבצע שעשרות אלפי אנשי מילואים התגייסו ללא שאלה מיותרת, לקחו את עצמם והשתתפו. רובם התגייסו בצו 8 ביום שישי, חלקם בשבת וחלקם בראשון. יש ביניהם כמה אלפי עצמאיים. לא היה סיפק בידם להכין את עצמם ולארגן את הדברים. לחלקם, מדובר על כמה מאות, נגרם נזק כספי ניכר. אנחנו לא יכולים להסתפק במה ששמענו מנציגי האוצר בנוסח של "יהיה בסדר". זה לא יהיה בסדר. יהיה בסדר זאת מתכונת, ותסלחו לי שאני אומר את זה, למריחה העקבית לאורך שנים,כלפי המילואים שבעצם לא מקדמים אותם בדבר.

ביום המילואים שמענו בוועדה דברים על איך הולכים לקדם ולתת. הדעת לא סובלת שאיש מילואים, קצין, שיש לו חברת הייטק, או אותו חייל שסוגר את המכולת או בית הדפוס שלו בצפת או בשומרה ואם נגרם לו נזק, אף אחד לא ירצה לשמוע אותו, אף אחד לא יאפשר לו למלא טפסים. מדובר פה על כמה מאות אנשים.
ליאת גרבר
לא הבנתי למה?
משה פישר
אנחנו לא בתוך המכלול, לא רואים אותנו. צר לי שהמדינה, מעבר למילים היפות ביום המילואים ובהזדמנויות כאלה או אחרות, פוטרות אותנו ב"יהיה בסדר וכל הכבוד". זה לא יכול להימשך כך. בשטח יש שחיקה בשוליים. אנשי המילואים ימשיכו לבוא גם במבצע הבא, אבל יש שחיקה בשוליים. השחיקה היא עקבית והיא לאורך שנים. מי שנפגע כלכלית ולא רצו אפילו להקשיב לו ולשמוע אותו, הוא ימצא את עצמו בפעם הבאה חושב פעמיים. היום, במציאות של החברה הישראלית, של המשפחה, של המצוקות, של העומסים, אתם לא יכולים להמשיך ולעצום את העיניים ולהתעלם מהמגזר של אנשי המילואים שלא חושב פעמים ושם את נפשו. הוא נמצא בשטחי הכינוס מול הגדרות והוא פגיע לא פחות מאותו אדם שנמצא בשדרות בתוך ממ"ד ונגרמו לו נזקים.

אנחנו מבקשים להקים קרן. הרי לא מפעילים את חוק הארכת מועדים, כבודו. המדינה באופן עקבי, לאורך עשרות שנים, כשהיה את "חומת מגן", כשהיתה "עופרת יצוקה" ובלבנון השנייה, המדינה והאוצר, מטעמי חיסכון, שמו רגל ודואגים שלא יפעילו את חוק הארכת מועדים.
חוק הארכת מועדים, למי שלא יודע, נותן את הזכות לאיש המילואים להגיד: הייתי במילואים, נקראתי בצו 8, תנו לי אפשרות של 30 יום לטפל בכל ההוצאות שהיו לי. את זה לא נותנים, מצד אחד, אז שמצד שני שיקימו קרן. צריך להקים אותה היום ולא אחרי המבצע הבא. היום צריך להקים קרן למען עצמאיים של מילואים כדי למנוע את השחיקה.
היו"ר משה גפני
אני מודה לך שהעלית את העניין הזה. זה לא עניינו של מס רכוש. קיימנו על זה דיון בוועדה לא פעם אחת. היו לי גם מגעים במשרד האוצר. תדע איפה לשים את האצבע. אנחנו לא יכולים לעשות עכשיו חקיקה. הלוואי והייתי יכול. הייתי עושה קודם כל על חישוב המס המאוחד, שזה נוגע גם לאנשי מילואים. אבל אני לא יכול.
זה נושא של ועדת החוץ והביטחון. מה שנוגע אלינו, זה תיקון חקיקה. אמרתי את זה גם בדיון שהיה פה לפני שנה. אני גם במגעים עם שר האוצר. העליתי את העניין, אני מודה לך ואפילו מזדהה איתך. אבל, זה לא קשור לדיון הזה. צריך לתקן את החוק. גם אם יחליט משרד האוצר שכל מה שאמרת הוא הולך לתת לך או לעשות , הוא לא יוכל לעשות את זה מבלי לתקן את החוק. אני חושב שצריך ללכת לתיקון חקיקה. אני קורא לכל המפלגות שאחרי הבחירות ילכו לתיקון חקיקה בעניין הזה.
משה פישר
תודה רבה. אני מקווה שהדברים נקלטו.
יואב ביין
אני חושב שזה כן קשור - - -
היו"ר משה גפני
זה לא קשור. אני עשיתי את זה לפני משורת הדין. נדמה לי שמשרד האוצר לא מרוצה שאפשרתי את זה כי באמת זה לא הדיון. אני מסכים עם העניין הזה, קיימנו על-כך דיונים. זה לא יעזור עכשיו. אני עצבני על עוד הרבה דברים.
ישראלה מני
אני מאיגוד לשכות המסחר ואני מדברת גם בשם המגזר העסקי.

נושא הסניפים רלוונטי לא רק למסחר אלא גם לתעשייה.
היו"ר משה גפני
נתנו לך תשובה בפעם הקודמת.
ישראלה מני
לא נתנו תשובה בפעם הקודמת וגם לא ניתנה תשובה בחקיקה הנוכחית הזאת. בהעתק שיש בפנינו עדיין לא ברור הנושא.

בפעם הקודמת ישב פה בחור מרשות המיסים שאמר שצריך ח"פ נפרד לכל סניף. לא ניתנה לנו תשובה בפעם הקודמת.

הנושא השני זה ועדת הערר. העברנו לשגית חומרים רבים בנושא ועדות הערר ועדיין לא ברור לנו למה זה לא נכנס לחקיקה.
היו"ר משה גפני
חזקיה ישראל, בבקשה.
חזקיה ישראל
אני מצטרף לדבריה של ישראלה מני שצריך הגדרה ברורה לגבי סניפים. אם יש סניף באופקים וסניף בשדרות, אז המיליון שקל חל על שניהם וזה לא סביר.

בעניין של הקיבוצים, שיש להם הגדרה מיוחדת. יש פה התייחסות למסלול שכר כתוב שם לגבי הממוצע למשרת שכיר, צריך להבהיר שזה לפי הלמ"ס.
דבר שני, בדרך-כלל יש פיגור בלמ"ס של 3 חודשים. לפחות תגדירו את החודש האחרון. זה נשאר פתוח ושווה להגדיר אותו.

בפעם הקודמת לא ניתנה תשובה ברורה לנושא של הקבלנים. התאחדות הקבלנים הגיעה לפה כדי להבהיר את הסוגיה.
היו"ר משה גפני
שמואל צוראל, מנכ"ל התאחדות בתי המלון. אנחנו הגדרנו את זה ל-90 ימים.
שמואל צוראל
אני מנכ"ל התאחדות בתי המלון.

אנחנו מבקשים להעלות שתי נקודות ספציפיות ובעייתיות. אחת הוזכרה בהקשר לחקלאים על-ידי חברת הכנסת קירשנבאום והיא בדיוק דומה במקרה של מלונות אשקלון. חודשי ההשוואה הרלוונטיים הם אותם חודשים בשנה הקודמת. בשנה הקודמת באותם חודשים היה טפטוף של טילים והיתה ירידה בתיירות באשקלון בדיוק באותו זמן. מכאן יוצא שאנחנו משווים מצב רע למצב גרוע. בסיס ההשוואה לא יכול להיות למצב של נפילת טילים. בסיס ההשוואה צריך להיות לתקופה נורמאלית. ניתן למצוא מה זאת תקופה נורמלית שבה לא נפלו טילים בדיוק באותם חודשים. אפשר לראות פער של יותר מ-25% בין תקופה לתקופה. לכן אנחנו חושבים שבסיס ההשוואה הזה אינו נכון ואסור לעשות אותו כי בעצם אנחנו מנציחים את היותה של אשקלון עיר מוכת טילים וזה בסיסה.

נקודה נוספת שאנחנו מבקשים להעלות. צריך לזכור שנקודת ההשוואה שאומרת 22 יום או אומרת את זמן ההשפעה, לגבינו זמן ההשפעה וביטולים קדימה או כניסת הזמנות קדימה הוא שונה. לא ביום הפסקת הטילים חוזרות ההזמנות. צריך להביא את זה בחשבון.

הנקודה האחרונה זה אותו בסיס של 30% ירידה. אנחנו חושבים שזה גבוה מידי. מספיק שעסק ניזוק רק ב-29% והוא כבר לא נופל בקטע הזה. מבחינתנו, עסק שניזוק ב-29% ברבעון שלם הלך העסק או הלכה השנה.
היו"ר משה גפני
אוריאל לדרברג, בבקשה.

אנחנו עשינו פשרה של 125.
אוריאל לדרברג
אני רוצה להודות לוועדה.
אני רוצה לציין שיש מספר רב של מלכ"רים שאינם נכללים במוסד ציבורי מזכה היות ואינם מקבלים תשלומים בגין העבודה שלהם ויש להם שכר עבודה. במסלול שכר עבודה צריך להכליל אותם והם לא נמצאים פה. על-פי צו הרחבה הם היו צריכים לשלם שכר לכלל העובדים שלהם, גם כאלה שפעלו על-פי הוראות פיקוד העורף. אותם מלכ"רים ישלמו כסף מהכסף של המלכ"ר שאין לו ולא יקבלו על זה פיצוי.

. אני חושב שבמסלול שכר עבודה צריך לתת הרחבה לכלל מוסדות הציבור שמעסיקים שכירים שנמנעו מלצאת לעבודה.
היו"ר משה גפני
מוטי כידור, בבקשה.

דיברת איתי וביקשתי שתדבר עם רשות המיסים.
מרדכי כידור
דיברתי איתך ודיברתי עם רשות המיסים. נסים, נשיא ההתאחדות, דיבר עם מנכ"ל משרד האוצר. כנראה שהחליטו למחוק את ענף הבניין, פשוט נמחקנו לגמרי. קיבלנו מסלול פיצוי לא רלוונטי. מסלול שכר שעיקר ההוצאות של חברות הבנייה זה על ציוד. ציוד עמד במשך כל התקופה הזאת, לא רק ב-7 ק"מ אלא גם ב-40 ק"מ. מישהו ראה איזה ציוד בניין שעובד באשדוד או באשקלון? אני הייתי שם, הלכתי לחפש וגם הייתי במילואים. שום דבר לא נעשה, שום דבר לא עבד, למרות שאפשר היה.
היו"ר משה גפני
מה אתה מבקש?
מרדכי כידור
אני מבקש פיצוי בדיוק כמו ב-2009. יש מסלול מ-2009. זה לא משנה אם זה 20 יום, 8 ימים או 9 ימים – אותו דבר. אני מבקש פיצוי על תשומות בדיוק כמו ב-2009.
ביקשנו דבר נוסף וחלק ממשרד הממשלה עשו אותו, זה לא קשור לחקיקה. משרד הבינוי והשיכון דחה את מועד הגשת המכרזים במספר ימים. הנשיא ביקש ממנכ"ל משרד האוצר לבקש דחייה של 15 יום בעבודות תשתית ובנייה חוזית למדינה. שתהיה ארכה של 15 יום למי שנמצא במהלך ביצוע כי הוא לא עבד. אני מניח שזה לא נכנס בתוך מסלולי הפיצויים של רשות המיסים אבל זה על שולחנו של משרד האוצר. תודה.
היו"ר משה גפני
עו"ד יואב ביין, בבקשה.
יואב ביין
יש סוגיה של איחודי עוסקים. איחודי עוסקים זה שתי חברות שהן תחת אותו עוסק ומהם מגישים יחד את דוחות המע"מ שלהם. כדי לקבל פיצוי, הן צריכות לפצל את המע"מ של שתי החברות. בפועל, רשות המיסים מנטרלת את העסקאות הבין חברתיות בין החברות ואז יוצא מצב שהעסק בכלל הוא לא העסק שמתנהל אלא זה עסק פחות העסקאות הבין חברתיות. זה דבר שצריך להבהיר. לא צריך לנטרל את הבין חברתי כי אם אתה מנטרל את הבין חברתי – זה עסקאות לכל דבר. יש פשוט שתי חברות שבמסגרת איחוד עוסקים - - -
היו"ר משה גפני
תקשיבו למה שהוא אומר.
יואב ביין
בשורה התחתונה, אני חושב שצריך להבהיר שלא צריך לנטרל את העסקאות הבין חברתיות. כמובן לא לתת לעסק שלא נמצא באזור להיות מחושב, אבל לא לנטרל את הבין חברתי שזה בעצם הופך את העסק למה שהוא לא. זה מה שבפועל הם עושים וזה הופך חברות למה שהן לא. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה. הסעיף שהכניסו בעניין של האפשרות מייד לבקש בקשת פרטים. למנוע את המקדמה שאדוני דיבר עליה, אפשר בעצם לפי הנוסח כרגע, לשלוח לכל אחד מייד דרישת פרטים. אז בעצם לא צריך יהיה לשלוח לו מקדמה כי זה ידחה את התקופה עד שהוא יביא פרטים. אז אפשר לבקש ממנו עוד פרטים ועוד פרטים. זה יכול לא להיגמר ולא תקבל את המקדמה בכלל.
היו"ר משה גפני
לא לזה התכוונו. זה גם לא יהיה.
דורון כהן
יש חזקה של תקינות המנהל הציבורי. אני מבקש לנהוג בכבוד. יש גם גבול למה שאפשר לסבול. אני מבקש לנהוג בכבוד גם ברשות המיסים. יש גבול למה שאפשר לסבול. אף אחד פה לא עושה דברים בכוונה. נהגנו בשיא המהירות בכל מה שהיה ולא יתכן שנספוג כאן כאלה דברים. אני מבקש ממך לחזור בך מהדברים. לא יכול להיות שאתה תאשים פה את רשות המיסים שבכוונה יבקשו פרטים כדי למשוך זמן. אדוני, אני מבקש שתגן על הרשות ושזה ייעצר כאן. אלה דברים שלא יעלו על הדעת, אני לא מוכן לסבול את זה.
יש גבול. אנשים רצו תחת האש כדי לתת לאנשים פיצוי בזמן ועכשיו אנחנו סופגים עלבונות שאנחנו נמשוך זמן בכוונה? אני לא מוכן לסבול את זה, זה לא יעלה על הדעת.
היו"ר משה גפני
אני הולך להגן עליכם עכשיו.

בואו נשים את הדברים בפרופורציה הנכונה. המנכ"ל צודק בעניין הזה ואנחנו גם נבהיר את העניין. אנחנו מדברים על רשות המיסים, או יותר נכון, הממשלה, משרד האוצר ורשות המיסים. זאת גם בקשתנו אבל לא רק אבל זה גם ביוזמתם. בניגוד למקרים קודמים הם הלכו במהירות האפשרית. אנחנו מדברים פה על תקנות ארוכות, שכבר היינו מוכנים איתן ביום שלישי שעבר. המלחמה הסתיימה ביום שישי. ביום שישי עוד מוסדות החינוך היו סגורים. אני עיכבתי את האישור בגלל שרציתי להגיע להסכמות על המקדמות ושלא יהיה מצב שאנשים ירגישו – תכף נדבר על העניין הזה.
גם בויכוח הכי גדול שיש לי עם רשות המיסים, אני לא סבור ואני גם לא חושב שצריך להגיד את זה. אנשים לא יעשו דווקא כדי לא לשלם. לא על זה מדובר.
יואב ביין
לא אמרתי את המילה הזאת.
היו"ר משה גפני
בסדר, תן לי להבהיר את העניין.

רשות המיסים תשלם את הכסף. בחלק העיקרי של המקרים רשות המיסים תשלם את המקדמות או כתוצאה מהמקדמות היא תשלם את הכול בזמן. יודעים שאי-אפשר לסחוב את זה, אחרת יצטרכו לשלם מקדמות. יבוא מנכ"ל משרד האוצר או מנהל רשות המיסים וישאל את הפקיד: למה לא שילמת? למה אנחנו צריכים לשלם עכשיו מקדמה? כל אחד יבין שלא כדאי לו. הוא גם יקבל שאלות מהממונים עליו ולא יהיה לו נעים. אם הוא סתם יזניח את זה, זה לא יהיה טוב לו.
המסלול הוא בסדר. עכשיו אנחנו מדברים על זה שלא יהיו תקלות מבחינת הניסוח המשפטי, תקלות מבחינת הכוונה. אבל לבוא ולהגיד שישלחו סתם פרטים אישיים כדי לא לשלם, זה לא יקרה, תאמין לי. אני מציע שתנסח את השאלה אחרת.

אני מתנצל שאני מזדהה עם משרד האוצר ועם מנכ"ל משרד האוצר בעניין הזה.
יואב ביין
אני מסתפק בהבהרה של היושב ראש.
איתי חוטר
אני סמנכ"ל כלכלה מרכז השלטון המקומי.

מר רוביק דנילוביץ העביר מכתב לוועדה עם שישה סעיפים והערות. למעט הערה אחת שהתקבלה בחלקה, כל שאר ההערות לא התקבלו.
היו"ר משה גפני
המכתב אצלי, עברתי עליו, אין לי יכולת לממש אותו. ניסיתי לעשות דברים, חלק הצלחנו וחלק לא הצלחנו. זה בסדר גמור מה שהוא כותב אבל אם אני אתחיל עכשיו לדון עם רשות המיסים על פיצוי לא של 9 ימים אלא של הרבה יותר ימים, אין בעיה, נשב פה עד ט' באב ולא נגיע לפיתרון. אני רוצה לגמור את זה עכשיו.
מציע ראש עיריית באר שבע, בין יתר ההצעות שלו, והוא צודק בכל מילה שהוא אומר, לא 9 ימים אלא מסלול הרבה יותר ארוך. אתם רוצים להתחיל דיון? אפשר לגמור את זה ב-10 דקות? אי-אפשר.
איתי חוטר
מה לגבי מתן אפשרות לחייב מעסיק בתשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה מחמת העובדה שאין שם מרחב מוגן.
היו"ר משה גפני
משה אשר, תראה את המכתב של רוביק דנילוביץ.
איתי חוטר
זה לא סביר?
היו"ר משה גפני
לא אמרתי שלא. נתתי לו את המכתב.

צחי אבוהב, בבקשה.
איתי חוטר
זה אומר שדעתי לא התקבלה?
היו"ר משה גפני
משה אשר עובר על המכתב. הוא יגיד מה הוא יכול ומה לא.
צחי אבוהב שביט
אני מבקש להעיר 4 הערות קצרות.
אחת, לגבי הנושא של הנזק של המסלול הירוק. "המוציא מחברו" אכן עליו הראייה אבל באיזה מקום, במסכת "בבא מציעא", ההוצאה מהחבר זה בעצם ממי שזכאי לפיצוי הזה. ברגע שנטל ההוכחה – אני מנסה לומר דבר פשוט. ברגע שיש מסלול, הוא מאוד פשוט וכל הנתונים נמצאים בידיו של משרד האוצר. כל הנתונים לבדיקת המסלולים נמצאים בתוך המאגרים שלהם והבדיקה היא קצרה מאוד.

מותר לבדוק, מותר לסטות מהמסלול ובתנאי שמי שרוצה לסטות ממנו יתכבד ויסביר למה. הוא יצטרך להסביר למה הוא רוצה לסטות מהמסלול. אם אני רוצה לסטות מהמסלול, אני אסביר את זה. אם רשות המיסים תרצה לסטות מהמסלול ותגיד שהמספר פחות המחזור יוצא מספר מסוים כפול אחוז מסוים ואני אומר: לא. שלא יבקשו ממני להסביר: למה המספר שיצא לך הוא נזק מלחמה. זה הופך את המסלול הירוק לאדום וזה מה שקורה בשטח. צריך לעגן את זה במשפט אחד בתוך החקיקה וזה יהיה קל.

שניים. יש מצב שבו יינתן בפועל רק חלק מהסכום. אם יינתן דבר כזה, שיהיה כתוב שהמנהל יצטרך לנמק למה הוא נותן את החלק הזה.
היו"ר משה גפני
יש בעיה עם ההנמקה?
משה אשר
לא, אנחנו מחויבים לתת החלטה.
צחי אבוהב שביט
דרך אגב, לגבי כל מה שנאמר לגבי קבלנים וכל החבר'ה מבתי המלון שאמרו שיש להם בעיות, בדיוק בשביל זה צריך מסלול אדום. בדיוק בשביל המקומות הנקודתיים האלה.

דווקא בגלל מה שאמר שהסמנכ"ל של רשות המיסים בשבוע שעבר, ש-1% מהאנשים פונה. אדרבא, בגלל שזה 1% מהמקרים, אין בעיה של עומס על המערכת לבדוק את זה. אם מישהו ירצה לנהל מולם, שיתכבד ויתנהל. אני חושב שזה חשוב לאפשר את זה רק בגלל הזכות היסודית של האדם לקניין. זאת לא צריכה להיות בעיה. אדוני, עבדך הנאמן עשה את זה שנים גם בלבנון השנייה וזה אפשרי.

דבר נוסף חשוב מאוד. בסעיף הבא יש את הנושא שאם יצטרכו להחזיר את הכסף לרשות המיסים, הם יכולים לדרוש אותו חזרה. ראה המנהל שיש איזה צורך להחזיר את הכסף, הוא יכול לדרוש אותו חזרה. אם זה נמצא בתוך חלק משפטי, אני מבקש שזה יהיה בדיוק כמו בשומות. הכסף לא יוחזר עד שיסתיים ההליך המשפטי.
לגבי המסלול הירוק, שיהיה כתוב בתקנות שחוץ מהמקדמות, שיהיה מועד לסופיות הדיון.
היו"ר משה גפני
יש בתקנות העיקריות.
היו"ר משה גפני
לצורך האתיקה, אתה מייצג מישהו היום?
צחי אבוהב שביט
אני עובד במשרד שעוסק בדברים האלה אבל כרגע אני לא מייצג אף אחד.
משה אשר
עוד לא פתחו את התקנות. ברגע שיפתחו, הוא ייצג הרבה.
היו"ר משה גפני
בסדר, מותר.
צחי אבוהב שביט
אם יבואו, אני לא אגרש אותם.
היו"ר משה גפני
משה, זה בסדר. אני רק מבקש מאנשים שמופיעים בוועדה שיאמרו אם יש להם אינטרס כדי שחברי הוועדה ידעו. זה לגיטימי לחלוטין, מותר לו. בעבר הוא עבד ברשות המיסים בנושא הזה.
צחי אבוהב שביט
אני שמח לומר שאמיר היה תלמיד שלי והתלמיד עלה על רבו.
היו"ר משה גפני
רמי אריה, בבקשה.
רמי אריה
אני עו"ד ורואה חשבון, מייצג את לשכת עורכי הדין פורום המיסים ומייצג את התאחדות אולמות השמחות וגני האירועים.

נושא עסק חדש לא עלה. לפי ההגדרה שיש כרגע לעסק חדש, לוקחים את המחזור שלו ומחלקים בשנת 2012 על כל חודשי פעילותו בשנת 2012. מה קורה עם בעל מכולת באופקים שפתח את העסק שלו ב-29.6. לוקחים לו בחשבון את כל יוני למרות שהוא פתח ב-29.6 ובעצם פורסים לו את המחזור גם על חודש שהוא פעל בו אולי יום או יומיים. אני חוויתי את זה במבצע "עופרת יצוקה", למשל, לגבי אולם שמחות, שעשה אירוע ממש ביום האחרון של החודש ובגלל כך פרסו לו את המחזור על חודש.
ערן יעקב
זה לא נכון.
רמי אריה
אני אתן לך אחר-כך את שם האולם. אני חושב שצריך להגדיר את זה בצורה ברורה. חודש ראשון לפעילות או חודשיים ראשונים לפעילות של עסק חדש לא ייכנסו בחשבון.
היו"ר משה גפני
אני אומר לך שאני לא אכנס לעניין הזה. גורם הזמן מהווה בעיניי דבר קריטי. אני מבקש מרשות המיסים, אם יש מקרים מהסוג הזה, פשוט ללכת לקולא.
ערן יעקב
הולכים לקולא.
רמי אריה
אני מבקש לקבוע שלמרות השיפור העצום שחל בנושא המקדמות , באמת בזכותו של יו"ר הוועדה והוועדה, עדיין ישנה שאלה מתי תצא החלטה של מנהל מס רכוש ומה הסנקציה אם לא יוצאת החלטה במועד. הנושא הזה נשאר פתוח.
שגית אפיק
צריך לשמוע את - - -
רמי אריה
עם קבלת המקדמות עדיין אדם רוצה שיהיה לו איזה אינטרס הסתמכות, לדעת שהוא קיבל מקדמה, עברו 6 חודשים ושתהיה סנקציה מפורשת בסעיף 8ב שאומרת שאם לא ניתנה החלטה תוך 6 חודשים, כמו שקבוע בתקנות העיקריות, משמעות הדבר שהתביעה התקבלה.
נושא נוסף, דיונים בוועדת ערר.
היו"ר משה גפני
זה עלה קודם.
רמי אריה
הם עדיין מתמשכים לגבי מלחמת לבנון השנייה. אני כבר לא מדבר על "עופרת יצוקה". משרדי מייצג כרגע ניזוקים ממלחמת לבנון השנייה, שלא רק שלא מתנהלים דיונים בוועדות ערר, אין אפילו מועד לדיון. ועדות ערר זה נציגי ציבור אבל הן מתכנסות פעם פעמיים בשבוע בקושי ולא ניתן לקבוע מועדים.
האם אפשר לקבוע לפחות בתקנות האלה, כשמדובר במסלול ירוק ומקוצר, שדיונים בוועדות ערר יסתיימו תוך 6 חודשים מיום הגשת הערר? צריך לתגבר גם את ועדות הערר בהתאם.
היו"ר משה גפני
תמשיכי להקריא ואח"כ נבקש תשובות.
שגית אפיק
אחרי זה בא מסלול שכר עבודה.

אתם רוצים להתייחס כאן לשאלה של ניזוק שהוא קיבוץ? עלו שתי הערות על קיבוצים, אתם רוצים להתייחס?
ערן יעקב
לא היו בעבר בעיות עם קיבוצים. לא חווינו בעיות מיוחדות עם הקיבוץ ועם האופן שבו הקיבוץ מפוצה במנגנון שקיים.

שוב, צריך לזכור שאנחנו בעולם של פשטות, בעולם של תשלום מהיר. אנחנו לא יודעים עכשיו לחשב את הכול ולייצר חישובים חדשים.
עמוס שלו
אני מאיגוד התעשייה הקיבוצית.
כשכתוב "משרת שכיר" ולא כתוב משרת שכיר לפי איזה, יכול מישהו לפרש משרת שכיר ממוצעת של עובדי המפעל עצמו.
שגית אפיק
הם רוצים לפי הלמ"ס.
עמוס שלו
בעבר היה כתוב לפי הלמ"ס.
ערן יעקב
האם הדרישה היא לפנות למשרת שכיר ללמ"ס? זאת הדרישה?
עמוס שלו
השכר הממוצע במשק לפי הלמ"ס, הפרסום האחרון שלפני נובמבר.
היו"ר משה גפני
ערן, אם זה היה כתוב קודם, זה צריך להיות כתוב גם עכשיו.

סליחה, מה השם שלך?
עמוס שלו
עמוס שלו מאיגוד התעשייה הקיבוצית.
היו"ר משה גפני
בסדר, שיהיה רשום בפרוטוקול למען ההיסטוריה שבקשתך התקבלה.
ערן יעקב
רגע, אני רוצה לבדוק.
היו"ר משה גפני
אם זה היה קודם זה יהיה גם עכשיו.
ערן יעקב
אני רוצה לבדוק מה היה ב"עופרת יצוקה". אם זה היה ב"עופרת יצוקה" - - -
היו"ר משה גפני
כאשר אתם אומרים שאתם בודקים, הכוונה שזה חיובי.
ערן יעקב
ככל שזה היה בעופרת יצוקה, אין בעיה.
שגית אפיק
עמוד 3 במסלול השכר, ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי, הזכאות שלו תהיה ל-125% משכר העבודה במקום 117%.
היו"ר משה גפני
תיקוני נוסח לא צריך.
שגית אפיק
עוברים לעמוד 4, מסלול מחזורים. אני רק חוזרת על זה שהיתה כאן הבהרה בישיבה הקודמת שמוסד ציבורי יהיה זכאי גם למסלול מחזורים לא רק למסלול שכר עובדים. היו טענות שלא אז אני חוזרת.

עמוד 5 זה העניין של המלכ"ר. הנוסח שנעשה הוא שכל הכנסה שהיתה אמורה להתקבל בגין מכירה או הספקת שירות בנובמבר 2011. נמצא לזה את הנוסח המתאים.

עמוד 6 זה הנושא של התיירות שקיבלו תקופת התאוששות נוספת.
פנינה בן-דוד
למה זה לא תוקן ל-23 כמו שתיקנתם בהתחלה?
שגית אפיק
זה אמור להיות 23, את צודקת. בכל המקומות זה יהיה 23. זאת אותה תקופה בדיוק כמו בסעיף 1. תודה. התקופה היא לא 22.11 אלא 23.11.
בעמוד 6 יש תיקון נוסף שביקשה רשות המיסים. אם הניזוק שינה את שיטת הדיווח שלו משיטה דו חודשית לחד חודשית ומחד חודשית לדו חודשית, הם ייחשבו את זה כאילו זאת שיטת דיווח דו חודשית.

עמוד 7 זה גם תקופת ההתאוששות של התיירות.

עמוד 8, משלים ההוצאה הנחסכת. יש פה בקשה שהמנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם הוא שוכנע שהשיעור שנקבע אינו הולם את סוג העסק.
אני מבינה מכם שזה עניין ספציפי, זה יהיה במקרים מאוד ספציפיים.
ערן יעקב
לגמרי בקצה.
שגית אפיק
אז שיקול הדעת הוא יחסית צר. אנחנו לא מדברים על משהו - - -
דלית זמיר
אנחנו מצמצמים את זה עוד יותר.
שגית אפיק
איך אתם מצמצמים אותו עוד?
דלית זמיר
המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק.
שגית אפיק
עוד יותר טוב.

אנחנו עוברים לעמוד 9. ירד מקדם האטה, זה כבר היה בישיבה הקודמת.
היו"ר משה גפני
במכתב של ראש עיריית באר-שבע יש בקשה למקדם צמיחה.
שגית אפיק
הקיזוז יהיה רק - - -
היו"ר משה גפני
היה לי ויכוח עם האוצר לגבי המקדם האטה שמופיע בתקנות. ממשלת ישראל החליטה שיש מקדם האטה. אתה יודע מה זה ללכת מול כל הממשלה.
שגית אפיק
אנחנו בעמוד 9 בתקנה 4. הקיזוז ייעשה אך ורק ממס הכנסה. לא ממס ערך מוסף, לא ממיסוי מקרקעין - - -
היו"ר משה גפני
על איזה תקנה? החקלאים?
שגית אפיק
החקלאים עשינו.
היו"ר משה גפני
לא עשינו. ההדר יהיה 25%. אני מקבל את הבקשה של יוסי ישי.
ערן יעקב
20%.
היו"ר משה גפני
25%.

אני רוצה להסביר לך פסיכולוגיה. מגיע מנכ"ל משרד החקלאות ומברך את רשות המיסים ואומר שעשיתם עבודה נאמנה. הוא אומר מקצועית והם שכנעו אותי בעניין הזה. במקום שיש קטיף, זה צריך להיות יותר מ-20%, אתם תחליטו כמה יותר.
למה אתם כאלה? אם אתם לא רוצים אז לא, אבל אתם לא נוהגים בתבונה. אני לא עושה על זה משבר. אני מציע שתשקלו להעביר את ההדר ל-25%. ההחלטה בידיכם.
ערן יעקב
אנחנו מודים למנכ"ל על ברכותיו. אני רוצה להגיד לך שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות אבל בסוף היה סיכום.
היו"ר משה גפני
אז היה סיכום. מה, אני אוויר פה?
ערן יעקב
נהפוך הוא.
היו"ר משה גפני
יש אמירה בגמרא. יש לפעמים מקרים שבארמית קוראים לזה "פלגינן דיבורא". אנחנו מקבלים חצי וחצי לא מקבלים. אתה אומר על המנכ"ל "פלגינן דיבורא", את הברכות אנחנו מקבלים, את הדרישה המקצועית לא.
ערן יעקב
קיבלנו את הדרישה.
ערן יעקב
רצינו לחסוך זמן לוועדה ולכן הגענו לפה עם הסכמה.
היו"ר משה גפני
אני מחכה לתשובה מהם. אמרתי שאני לא אריב איתם על זה, אבל שיתנו תשובה חיובית. אם הייתי מחלק תה ברשות המיסים, הייתי מקבל את זה. צריך להסתכל ראיה רחבה. ההחלטה בידיכם, אני לא עושה על זה משבר.
דורון כהן
הרב גפני, גם ה-20% זאת ג'סטה.
היו"ר משה גפני
הלאה.
שגית אפיק
אנחנו בעמוד 10. בעצם זאת התקנה המרכזית שמדברת על המקדמות. התקנות העיקריות היום לא קובעות מועדים למקדמות. הן כן קובעות שכעבור חצי שנה המנהל צריך לסיים את החלטתו ולהודיע לניזוק מה דינו. כעבור 30 יום מיום ההחלטה, הוא צריך לשלם את הפיצויים. זה קבוע בתקנה 8ג. שתי התקנות האלה נמצאות בתקנות העיקריות ואנחנו לא נוגעים בהן כאן.
אנחנו מוסיפים עליהן תקנה שבעצם אומרת שאם המנהל לא הודיע על ההחלטה שלו בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה התביעה המלאה, הוא ישלם לניזוק מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שהניזוק דרש.

חלפו 180 ימים, שזה בעצם חצי שנה ממועד הגשת התביעה במלואה כדין ושוב המנהל לא הודיע לניזוק על ההחלטה שלו, הוא ישלם מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש. במניין התקופה לא יבוא זמן שבו הניזוק נדרש למסור למנהל פרטים. כמובן שלא פרטים טכניים אלא פרטים מהותיים ביחס לתביעה שלו, פרטים שנשמטו בתביעה שלו, פרטים שבלעדיהם אי-אפשר לבדוק את התביעה שלו. פרק הזמן הזה עד שהניזוק מתארגן ומוסר את הפרטים הנכונים, זה פרק זמן שלא ייספר.

אם המנהל דחה את התביעה, וגם זאת תוספת חדשה ביחס לתקנות שהיו עד היום, או שהוא דחה את אופן החישוב של הפיצוי על-ידי הניזוק לפי המסלול שהניזוק בחר, המנהל צריך לנמק את ההחלטה שלו בכתב הן לגבי הדחייה הכללית והן לגבי דחיית רכיב מסוים.
רמי אריה
זה לא נכון משפטית. יש פה בעיה עם ה-180 יום. לא יכול להיות שתוך 6 חודשים תהיה מקדמה של 40% ותוך 6 חודשים, לפי התקנות העיקריות, גם תינתן החלטת המנהל.
היו"ר משה גפני
ידעתי שתגיד את זה. תכף אענה על זה.

תגידי את האחרים.
שגית אפיק
תוספת נוספת היא ניזוק שמדווח על העסקאות שלו בשיטה הדו חודשית יתווספו לגביו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים. זאת הטבה למי שמדווח בשיטה הדו חודשית משום שלפי התקנות - - -
ליאת גרבר
את מוכנה להקריא?
שגית אפיק
תקנה 8ב ותקנה 8ג נשארות על כנן.

אחרי תקנה 8ב יבוא 8ב(1):

"על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנות 8ב ו-8ג, הוגשה תביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה א', בתוך 45 ימים, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש. חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש ובלבד שאופן החישוב יהיה בהתאם לנתונים שבתביעת הניזוק ולפי המסלול שבחר. במניין התקופה לא יובא בחשבון פרק זמן - - -
ליאת גרבר
אנחנו מבקשים "במניין התקופות".
שגית אפיק
במניין התקופות גם ל-45 ימים וגם ל-180 ימים.
"לא יבוא בחשבון פרק זמן בו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו."
ליאת גרבר
אני רוצה להבהיר משהו לגבי הפסקה הזאת. יש פה את עניין סכום הפיצויים שדרש ואנחנו הוספנו את "בלבד שאופן החישוב יהיה בהתאם לנתונים שבתביעת הניזוק". אני רוצה להבהיר, אנחנו הולכים על סכום הפיצויים שמופיע בתביעה. יש לנו סימולאטור אוטומטי ובמידה והנישום טעה בנתונים או בחישוב שהוא עשה, הפיצוי יהיה בהתאם למסלול שהוא בחר.
שגית אפיק
הפיצוי יהיה בהתאם לנתונים שהוא מסר. לא רק בהתאם למסלול שהוא בחר, בהתאם לנתונים שהוא מסר, בהתאם למסלול שהוא בחר. אבל אם הוא טעה וכתב הכנסה במקום תשומה או הוצאה במקום הכנסה, אתם תעשו את זה – אבל, הנתונים יהיו הנתונים שלו.
דלית זמיר
זה לא 50% מסכום הפיצוי אלא 50% מסכום הפיצוי שיחושב בהתאם לנתונים.
שגית אפיק
זה מה שהקראתי.

"ובלבד שאופן החישוב יהיה בהתאם לנתונים" - - -
דלית זמיר
לא 50% מסכום הפיצוי שהוא דרש, אלא 50% מסכום הפיצוי שיחושב בהתאם לנתונים שהוא מסר - - -
שגית אפיק
מה זה משנה? אני רוצה שזה יהיה ברור שזה הפיצויים שהוא דרש ובלבד שאופן החישוב - - -
דלית זמיר
לא.
שגית אפיק
למה? זה לא סותר, זה אומר את אותו דבר. העיקר הוא מה ייעשה בפועל. העיקר שבפועל בסופו של דבר הכוונה היא שהוא יקבל - - -
היו"ר משה גפני
מה הדאגה שלהן? הן פוחדות שלא תנסחי את זה טוב?
שגית אפיק
אנחנו מסכימים שזה צריך להיות לפי הנתונים שלו ולפי המסלול שלו. זה כל העניין.

ליאת, רצית להעיר משהו לגבי תקנה 8ב?
ליאת גרבר
8ב תישאר על כנה אבל רק בסוף אנחנו רוצים לעשות הבהרה.
שגית אפיק
אז מה אתם מבקשים?
ערן יעקב
שיהיה ברור. הרי בסופו של דבר זה לפי מחזורי מע"מ. אם הוא הגיש מחזור ובמקום 50,000 הוא כתב 500,000 אז ברור שהוא לא יוכל – הוא הגיש אבל אנחנו לא יכולים לקבל את זה.
שגית אפיק
אתה אומר שבדקת את כל התביעה.
ערן יעקב
לא בהכרח כי אנחנו עושים סימולציה. אנחנו רק עושים בדיקה ראשונית.
שגית אפיק
אז איך אתה יודע שהוא כתב 50 ולא 500?
קריאה
יש את סעיף 51 שקובע שבהסכמה ניתן לעשות הארכת מועדים. אתה יכול להגיד לנישום שיש לו טעות ושיסכים להארכת מועד.
ערן יעקב
זה דיווח שלו.
היו"ר משה גפני
אם הוא כתב 50,000 במקום 500,000, תכתוב לו: שיש לו טעות ותנמק ובזה נגמר הסיפור.
שגית אפיק
ליאת, מה רצית לבקש?
ליאת גרבר
לגבי תקנה 8ב - - -
היו"ר משה גפני
מה הבעיה? יש לכם הערות?
ליאת גרבר
לעניין תקנה 8, אנחנו משאירים את התקנה המקורית על כנה שאומרת שהמנהל – אנחנו מבקשים להבהיר שבתקנה 8ג, הרי יש לניזוק מישוב ספר זכות לבחור את התקנות העיקריות, הוא לא חייב לבחור את התקנות האלה.
שגית אפיק
כלומר, מסלול אדום.
ליאת גרבר
בדיוק. אז הוא הולך למסלול אדום.

אנחנו ביקשנו להוסיף שאם בחר ניזוק בפיצוי לפי התקנות העיקריות יחולו לגביו התקנות העיקריות כנוסחן ערב תיקונן בתקנות אלה, כך שיהיה ברור שכל נושא המקדמות לא חל.
היו"ר משה גפני
למה?
ליאת גרבר
כי נתנו לו מקדמות במסלול הירוק.
היו"ר משה גפני
אני לא מקבל את זה ואני אנמק מדוע.
שגית אפיק
שני עניינים נוספים אחרונים.
אחד, החזר ביתר. יש פה תוספת שנועדה למנוע מצב שבו הניזוק קיבל מקדמה שהיא גבוהה יותר מזכותו הסופית לפיצויים. במצב כזה הוא יהיה צריך להחזיר את סכום היתר שלו מהיום שבו נמסרה לו הדרישה להחזר, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. רשות המיסים מבקשת שהמועד להחזר יהיה 30 ימים.
צחי אבוהב שביט
רק אם יש טעות. אם יש מחלוקת, רק בסוף הדיון המשפטי.
ערן יעקב
לא.
שגית אפיק
ליאת, דיברנו על זה שגם על ההחזר יש אופציה לערר.
צחי אבוהב שביט
אני יכול לערער על ההחלטה שלו.
היו"ר משה גפני
צחי, יש לו זכות לערר.
שגית אפיק
העניין הנוסף שהתווסף לנוסח.
קריאה
אלא אם הוגש ערר.

צריך להביא אותו למצבו כמו אחד שקיבל בזמן. לא אישרו לו, בערר הוא יקבל - - -
ליאת גרבר
לא עשינו פה שום שינוי.
היו"ר משה גפני
שגית, אני מבקש לסיים את העניין הזה.
שגית אפיק
הדבר האחרון זה העניין של האוניברסיטאות שביקשתם להחריג אותם מתחולת התקנות. בבקשה להסביר.
היו"ר משה גפני
אין להסביר. לא מחריגים את האוניברסיטאות. לא יכול להיות יו"ר ועדת כספים חרדי שהוא יפגע באוניברסיטאות בדרום. לא יהיה דבר כזה. הייתם צריכים להגיד את זה קודם, לא היום. אם אין נזק, אל תשלמו. אתה רוצה שיאשימו אותי במערכת הבחירות שאני כנגד המוסדות להשכלה גבוהה?
אני רוצה תשובה לגבי הקבלנים. כדור העלה שאלה.
מרדכי כידור כידור
אפילו במסלול השכר אנחנו לא מופיעים. לא מופיע שם ענף הבניין.
היו"ר משה גפני
אם אין לאוניברסיטאות נזק, לא משלמים להם ולא צריך להחריג אותם. אם יש מרצה באוניברסיטה שהוא לא בא וצריך להביא אותו אחרי זה כדי שייתן הרצאה, צריך לשלם לו שכר עבודה?

אנחנו מדברים על מכללת ספיר ועל אוניברסיטת בן גוריון. על מה אתם מדברים?

אני רוצה תשובה לגבי הקבלנים.
שגית אפיק
אבל במרץ זה היה לפי שכר יומי. ב"עופרת יצוקה" האוניברסיטאות לא הוחרגו.
היו"ר משה גפני
ליאת, מה הדיון? אני רוצה תשובה לגבי הקבלנים. לא ביקשתי תשובה על האוניברסיטאות.
משה אשר
בוא נסכם שלגבי האוניברסיטאות שכר העבודה יינתן. מקובל?
היו"ר משה גפני
מקובל.
משה אשר
אבל מחזורים אין היגיון.
היו"ר משה גפני
אני רוצה תשובה לגבי הקבלנים.
שגית אפיק
למה ב"עופרת יצוקה" לא החרגתם ממחזורים?
משה אשר
אין משמעות לזה. מדברים על שכר, אז פתרנו את הבעיה.
ליאת גרבר
שגית, אנחנו החרגנו את זה בפועל והיה על זה – זכינו בבית המשפט.
היו"ר משה גפני
אני רוצה תשובה לגבי הקבלנים.
ערן יעקב
לגבי הקבלנים. אנחנו הבדלנו בין קבלן מבצע לקבלן בונה. קבלן בונה זה אחד שבונה דירות. לגבי קבלנים בכלל, מאפס עד שבע, יש להם את כל האפשרות של כל המסלולים. זה אומר שכל מה שנטען פה לגבי אותם קבלנים - - -
היו"ר משה גפני
ומשבע עד ארבעים?
ערן יעקב
אין שום בעיה.

לגבי שבע עד ארבעים, ככל שהקבלן הוא קבלן מבצע, זה אומר קבלן שעבודתו לא מסתיימת מעבר לשנה והוא מבצע עבודה עד שנה, הוא יהיה זכאי לכלל המסלולים כולל מסלול מחזורים. כל הטענה שנטענה פה לגבי אחד שעובד עד שנה, אין איתו שום בעיה כי הוא זכאי למחזורים, הוא זכאי לשכר.
לגבי קבלן בונה, או לחילופין, קבלן שהוא קבלן מבצע שעבודתו מתמשכת בצורה משמעותית - - -
היו"ר משה גפני
שגית, החריגו קבלנים?
שגית אפיק
החריגו קבלנים.
היו"ר משה גפני
אז למה החרגתם?
שגית אפיק
ב-2009?
היו"ר משה גפני
לא, עכשיו.
שגית אפיק
עכשיו החריגו קבלנים.
היו"ר משה גפני
למה החרגתם?

לפי מה שאתה אומר עכשיו אז לא החרגתם והכול בסדר.
שגית אפיק
אני אעזור לך.

הוא הסביר שקבלני שיפוצים לא החריגו ואת קבלני הבניין החריגו.
היו"ר משה גפני
למה?
ערן יעקב
קבלן בונה, יזם.
שגית אפיק
ערן, אם לקבלן נגרם נזק.
ערן יעקב
הוא יקבל שכר, יהיה לו.
שגית אפיק
הוא שכר ציוד מאוד יקר לתקופה הזאת. הוא לא יכול היה להשתמש בציוד היקר שהוא שכר. אף אחד לא יפצה אותו על זה.
יש לזה פיתרונות. תן לו מסלול אדום והוא יוכיח נזק ממשי.
ערן יעקב
משבע עד ארבעים אין מסלול אדום.
שגית אפיק
אבל אתה לא יכול להחריג אותו לגמרי.
ערן יעקב
אפשר להכניס אותו למסלול הוצאות.
שגית אפיק
אמרתם שלא נעשה שימוש במסלול הזה.
ערן יעקב
אני אומר לך שגם עכשיו לא יגישו.
מרדכי כידור
הקבלן צריך לבחור בין המסלולים המתאימים לו בהתאם לעבודתו.
היו"ר משה גפני
הוא אומר שיתנו מסלול הוצאות.
מרדכי כידור
זה לא נותן מענה.
היו"ר משה גפני
מאפס עד שבע יש את המסלול האדום.
מרדכי כידור
לא, מאפס עד שבע יש את כל המסלולים.
היו"ר משה גפני
כל המסלולים.
שגית אפיק
רגע, מאפס עד שבע יש את כל המסלולים לקבלנים?

היושב ראש צודק, אך ורק אדום. זה מה שאתם מאפשרים באפס עד שבע.
ערן יעקב
אתה צודק, יש מסלול אדום ומסלול שכר.
היו"ר משה גפני
הוא אומר שזה לא פותר את הבעיה. אם הוא מוכיח שהיה נזק?
משה אשר
אין לזה סוף. בשביל זה עושים מסלולים.
ערן יעקב
אבל בסוף הלכנו למסלולים נורמטיביים בגלל הסיבות האלה.
היו"ר משה גפני
שכר והוצאות הם מקבלים?
ערן יעקב
כן.
קריאה
ערן, למה אתם לא נותנים להם לבחור מה שהם רוצים ותבחרו את זה אחר-כך כמו שאתם בודקים כל אחד?
היו"ר משה גפני
רבותיי, אני מבקש לומר כדלקמן: בזמן שהייתי יו"ר הוועדה אישרנו את הפיצויים בפעמים קודמות. לפני שהגיע הנושא של הפיצויים עכשיו קיבלתי תלונות מאנשים שהתייאשו. קיבלתי גם מכתבים וגם טלפונים. זה לקח חודשים ארוכים עד שרות המיסים או עד שהממשלה הכינה את התקנות. לקח הרבה זמן עד שזה הגיע לדיון בוועדה ולקח הרבה זמן עד שזה פורסם ברשומות.
אדם הגיש תביעה, הוא הפסיד כסף. ברוב המקרים הוא הפסיד כספים קטנים והוא פשוט התייאש. אני שומע את זה מהרבה אנשים.

אני ביקשתי להביא את זה מייד לדיון בוועדה. ביקשתי לשים את זה על סדר היום לפני שהיה אישור של הממשלה מכיוון שצריך אישור של הממשלה לקיים דיון בעניין הזה.
דיברתי עם אנשי משרד האוצר וביקשתי שיזדרזו עם הכנת התקנות עד ליום שלישי. אני מברך את משרד האוצר, מהשר דרומה. הם היו מוכנים עם התקנות עם הרבה בעיות כי היה מעט זמן. אז נוצר ויכוח שבעקבותיו הורעו מאוד היחסים שלי עם רשות המיסים, בעיקר עם זה שאני צועק עליו בנושא של המקדמות. היחסים הורעו כי היתה טענה שהיה סיכום כזה או סיכום אחר.

אני עכשיו מפחד מסיכומים ואני שם את הדברים על השולחן. רציתי לאשר את התקנות מייד, לפרסם אותן ברשומות מייד. אני מבקש להיזהר מאוד עם העניין הזה בגלל שכדי לפרסם את זה ברשומות זה יכול לקחת זמן. אני מבקש שתמשיכו בדרך הזאת לפרסם ברשומות מייד.

אז עמדתי על העניין של המקדמות ועל 45 יום. למה עמדתי על המקדמות? אני לא רוצה שיהיה פער של זמן בין האיש שגר באופקים לבין הממשלה. האדם צריך לקבל 5,000 שקלים והם מחכים, יש זמן ואף אחד לא אומר כלום.
אני מבקש שמי שלא נותנים לו תשובות, בתוך 45 יום יתנו לו 50% מהתביעה. אני מאמין שעד 45 הימים האלו כבר יהיו לכם תשובות. אתם לא תרצו שאנשים יקבלו מקדמות. אני מקווה שכך יהיה. אם לא, אני מתכוון לעקוב אחר הדבר הזה. אני רוצה לראות האם באמת המדינה, הממשלה ורשות המיסים, האם הם עומדים ברוח הדברים האלה.

אחרי כן הציע לי מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, פשרה כדי להחזיר לתקנה את מערכת היחסים ביני לבין רשות המיסים: כמו שאמרת יהיו 45 יום, אבל את ה-40% הנוספים שאצלי בחדר הסכמנו שזה יהיה בפרק זמן מסוים, זה יהיה בפרק זמן של 6 חודשים.
בניגוד למה שאמר עו"ד רמי אריה, זה לא סותר את העניין של התקנה העיקרית. התקנה העיקרית אומרת לכם שאתם בתוך 6 חודשים צריכים לסיים את העניין. אם אתם מסיימים את העניין ובאמת מגיע לו כסף, בתוך חודש אתם צריכים לשלם לו.
אני מדבר על מסלול אחר לחלוטין. אני מדבר על מסלול של לשלם כסף. 45 יום אין בתקנות העיקריות, משלמים 50% ואין המשך לעניין הזה, בתוך 6 חודשים מאז יום התביעה, משלמים עוד 40%. זה לא סותר את זה שבתוך 6 חודשים משלמים את ה-40%.
בהתאם למה שנאמר כאן, עם כל התוספות וכל הדברים, אני מבקש לאשר את התקנות הללו.

מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו?

הצבעה

בעד אישור התקנות – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו.
היו"ר משה גפני
התקנות אושרו, תודה רבה.
ישראלה מני
לא קיבלנו תשובות.
היו"ר משה גפני
רק רגע, סליחה, עוד משהו.

אני מבקש דבר נוסף: לגבי הנושא של ועדות הערר. אני מבקש לתגבר את ועדות הערר. דיברנו על העניין הזה.
משה אשר
ועדות הערר זה עניין של משרד המשפטים ואנחנו נהיה איתם בקשר.
היו"ר משה גפני
אתם לקחתם את משרד המשפטים לתגבור נגדי אז תיקחו אותם גם לעזור.

אם אתם לא נותנים בתוך חצי שנה, הוא יקבל מקדמה. אתם חצי שנה צריכים לתת תשובה כלשהי. אחרי חצי שנה 50%. את התשובה צריך לנמק בכתב. מדובר על מי שהולך למסלול האדום עם הוכחות נזק.
ערן יעקב
לא נעשה תיקון למסלול האדום.
היו"ר משה גפני
חצי שנה, אתם צריכים לתת מקדמה של 50%. תיתנו תשובה, ריבונו של עולם.
ליאת גרבר
אבל אנחנו מחויבים לתת תשובה לפי החוק.
ערן יעקב
יש לך 6 חודשים ואתה חייב לתת.
אמנון כהן
מה עם הקבלנים?
היו"ר משה גפני
הקבלנים זה הוצאות והשכר. במסלול האדום הם יכולים לקבל את כל המסלולים.

לגבי הנושא של המסלול האדום, אם אחרי 6 חודשים אתם לא נותנים תשובה מנומקת בכתב, הוא מקבל 50%.
ליאת גרבר
אנחנו - - -
היו"ר משה גפני
ליאת, אני לא מנהל יותר דיונים על זה.
ליאת גרבר
אבל אנחנו לא - - -
היו"ר משה גפני
אז לא, תמשכו את התקנות. חצי שנה אתם לא יכולים לתת תשובה?
ליאת גרבר
בתקנות שהבאנו לוועדה לא דובר על שינוי במסלול האדום. אנחנו דיברנו על המסלול הירוק ונתנו פיתרון למסלול הירוק. מעולם לא דובר על המסלול האדום.
ערן יעקב
אנחנו חייבים לתת תשובה.
היו"ר משה גפני
ואם לא תיתנו תשובה?
ערן יעקב
אבל תהיה תשובה ואנחנו נותנים תשובה. אנחנו חייבים בחוק לתת תשובה.
היו"ר משה גפני
מה קורה אם לא?
ערן יעקב
אבל אנחנו נותנים תשובה.
היו"ר משה גפני
מה קורה אם לא?
שגית אפיק
אבל אם אתם נותנים תשובה למה מפחיד כל-כך לתת מקדמה, הרי לא תגיעו לשם?
ליאת גרבר
סליחה, אנחנו לא פותחים עכשיו את המסלול האדום. זה לא היה בכלל בדיון.
משה אשר
צריך לבחון את כל המסלול האדום ואת המשמעויות שלו.
איתי חוטר
אדוני היושב ראש, אתה סיכמת שמקבלים תשובות אז איך מביאים את זה להצבעה?
היו"ר משה גפני
בסדר.

משה, לגבי המכתב של ראש עירית באר שבע. יש תשובה חיובית?
משה אשר
יש הרבה בו הרבה סעיפים שאת חלקם פתרנו ואת חלקם לא.
היו"ר משה גפני
יש סעיפים שאתם מקבלים?
משה אשר
כן, בוודאי.
ערן יעקב
לדוגמא, בסעיף ג', ביטלנו את מקדם ההאטה, הוא לא קיים. כל העוסקים רשאים לבחור מסלולים, בוודאי, אבל יש חריגים. יש חריגים כאלה ואחרים אבל הם בקצה. הכלל הוא שכן.
לגבי המחזורים. עצם המהות של הדו חודשי לוקח בחשבון את התהליך הזה. אם זה בבתי מלון ובתיירות זה 90 יום, אז הדבר הזה גם בא לידי ביטוי בצורה כזאת או אחרת כי זאת תקופה ולא יום או משהו ספציפי.
איתי חוטר
מה עם הסעיף הראשון?
משה אשר
אמרתי כרגע לגבי הסעיף הראשון.

לגבי סעיף ה', יש את ההסכם המשולש עם ההסתדרות וארגון המעסיקים ודואגים שזה ישולם. לא צריכה להיות שם בעיה.
היו"ר משה גפני
מה לגבי הסניפים?
ערן יעקב
לגבי הסניפים אמרנו שלא תהיה בעיה. אנחנו נראה בסניפים תחת אותה מגבלה. כלומר, סניפים, ככל שהם יהיו סניפים לאותה עסק, אבל תחת המגבלה של אותו סכום לכלל הסניפים.
ישראלה מני
יהיה מיליון לכל הסניפים?
קריאה
מה פתאום? בהוראות הביצוע של עופרת יצוקה היה 2.5 מיליון שקלים לכל סניף. ביקשנו מכם בשבוע הזאת את ההבהרה הזאת. זאת הבהרה מאוד קריטית מה שאתה אומר עכשיו, זה לא יעבור. זה לא תקין.
פאינה קירשנבאום
ערן, אפשר לומר לפרוטוקול מה בדיוק קיבלו הקבלנים? תחזור בבקשה עוד פעם.
היו"ר משה גפני
שנייה, שיענה קודם לגבי הסניפים.
משה אשר
לגבי הסניפים. זה מתקשר להגדרת ניזוק. הניזוק זה הישות המשפטית. כמו שדודי גולדברג ציין והבהרתי, אם זאת חברה – זאת חברה. אם זה מלכ"ר – זה מלכ"ר. אם זה יחיד עצמאי אז היחיד העצמאי. היחיד העצמאי יכול להיות בפריסה רחבה, בפריסה צרה, אנחנו לא נכנסים לזה. אבל, כשם שאם יש לו – אתם רוצים לפתוח את זה לפי סניפים.
קריאה
אתם פתחתם את זה לפי סניפים ב"עופרת יצוקה".
משה אשר
אנחנו אומרים דבר כזה. מבחינתנו הניזוק הוא ישות משפטית אחת.
פניה קירשנבאום
אם אני נפגע אתה לא מאפשר לי - - -
משה אשר
חד משמעית – מאשר.
היו"ר משה גפני
מה שהיה ב"עופרת יצוקה" יהיה גם פה?
ערן יעקב
לא.
משה אשר
ערן, מה ההבדל לעומת "עופרת יצוקה"?
ערן יעקב
ב"עופרת יצוקה" אני חושב שבפרקטיקה, בדרך הוראות הביצוע, ההתנהלות היתה של הסניפים, תלוי באיזה מצבים, ניסו להתייחס - - -
היו"ר משה גפני
ההחלטה שלנו היא שמה שהיה עם הסניפים ב"עופרת יצוקה" יהיה כאן. בתחילת הדרך אמרתם שמה שהיה ב"עופרת יצוקה" יהיה כאן. על הסניפים, מה שהיה ב"עופרת יצוקה" יהיה גם כאן. אם לא היה בסניפים כמו שאתם אומרים עכשיו, לא יהיה גם עכשיו. אם זה היה בתקנות, זה יהיה גם עכשיו. מה שקובע הוא מה שהיה ב"עופרת יצוקה". אמרתם או לא אמרתם, או שגם מזה אתם חוזרים?
ערן יעקב
לא. כמו במסלול האדום שלא היתה מקדמה גם עכשיו לא תהיה מקדמה.
היו"ר משה גפני
בסדר. ערן, אל תהיו כאלה.
ערן יעקב
אי-אפשר לפתוח כל הזמן את הכול. המסלול האדום היה התנהלות מאוד ברורה.
היו"ר משה גפני
אני קיבלתי את העמדה של משה אשר.
ערן יעקב
אבל המשמעות של לחוקק, יש עם זה בעיה. גפני, תבין גם אותנו. אתה מביא אותנו לקצה בתוך דיון של חמש דקות. אי-אפשר, אי-אפשר.
היו"ר משה גפני
ערן, משה ודורון, תקשיבו לי. רוב הדברים ויתרתי לכם. אתם יודעים מה? בואו נירגע קצת. אני פונה אליכם בחברות מוחלטת. לגבי הנושא של הסניפים, אנחנו לא מדברים על הרבה, מה שהיה ב"עופרת יצוקה" יהיה גם כאן.

לגבי הנושא של המקדמה על המסלול האדום - תגידו לא, תעשו מה שאתם רוצים, אני מצביע על זה. תעשו מה שאתם רוצים. אני רוצה את זה בהסכמה. קמתי בבוקר ואחרי התפילה עשיתי לעצמי חשבון שהיום אני לא רב איתכם. אל תהרסו לי את זה עכשיו.
לגבי הנושא של הסניפים, מה שהיה ב"עופרת יצוקה" יהיה כאן.

לגבי הנושא של המקדמות במסלול האדום, אני מקבל את העמדה של משה אשר. תהיה מגבלה של מיליון שקל. אני מבין שאם מישהו מגיש תביעה במסלול האדום על 30 מיליון שקלים, שפתאום ניתן לו מקדמה של 50% זה באמת לא לעניין. אם לא נותנים לו תשובה 6 חודשים, נותנים לו מקדמה של 50% עם תקרה.
לגבי הנושא של הקבלנים. במסלול האדום יש להם את כל המסלולים. במסלול הירוק יש להם את הנושא של השכר, יש להם את הנושא של ההוצאות.

לגבי המחזורים, חצי שנה.
פניה קירשנבאום
בירוק יש להם גם הוצאות וגם שכר.
היו"ר משה גפני
כן.

מי בעד מה שעכשיו הוספתי?

פרי הדר נשאר 20%.

מי בעד התוספת שאמרתי עכשיו ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התוספת – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת אושרה.
היו"ר משה גפני
התוספת הזאת נכנסה לתקנות.

אני מודה למשרד האוצר, אני מודה למנכ"ל משה אשר. אני מודה לערן יעקב. אני מודה לליאת, לדלית ולכל אלה שעסקו במלאכה.
אני מבקש שהפרסום ברשומות יהיה מהיר. אני אעקוב אחר העניין של המקדמות. אני מקווה שאנשים יקבלו תשובות. אני מאחל לכם בהצלחה בעניין הזה. אני רוצה תשובה לגבי תשלום המס המאוחד.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>

קוד המקור של הנתונים