PAGE
4
ועדת הכספים
27/11/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 1215>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ג בכסלו התשע"ג (27 בנובמבר 2012), שעה 10:00

<1. תקנות סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק), התשע"ג-2012>
<2. דיון בסוגיית הפיצויים על נזק עקיף לנפגעים באזור הדרום בגין מבצע "עמוד ענן">
<3. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
יעקב אדרי

אבישי ברוורמן

מגלי והבה

יצחק וקנין

שי חרמש

שלמה מולה
אלכס מילר
פניה קירשנבאום

ליה שמטוב

שכיב שנאן

עתניאל שנלר

>
דורון כהן - מנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר

ליאת גרבר - ממונה (חקיקה), משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל תחום סגן מנהל מח' פיצויים ונזקי איבה, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום בכירה תכנון ומדיניות, משרד האוצר

שי קליימן - דוברות, משרד האוצר

חגית יסעור פרץ - עוזרת למנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר

משה אשר - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

יעקב ערן - סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, משרד האוצר

מינו אליאסיאן - יועצת משפטית באגף השכר, משרד האוצר

עו"ד דוד רוטונברג - מנהל מחלקה בכיר פיצויים, משרד האוצר

עמיקם סבירסקי - ר' היח' להתיישבות, משרד הביטחון

שאלתיאל לביא - ר' יח' ביקורות רשות חירום לאומית, משרד הביטחון

סרן עידו אמיר - יועמ"ש פקע"ר, משרד הביטחון

אל"מ בני שיק - ר' מחלקת מיגון פקע"ר, משרד הביטחון

שחר אור גבע - יועץ מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צביקה כהן - סמנכ"ל השקעות ומימון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יואב מורג - מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד ספי זינגר - משפטן, משרד המשפטים

נועז בר ניר - מנכ"ל, משרד התיירות

ורשיצקי ענת - יועצת מנכ"ל, משרד התיירות

רוביק דנילוביץ - ראש העיר, עיריית באר שבע

סימה כחלון - מנכלית יעדים, עיריית באר שבע

תומר ביטון - גזבר, עיריית באר שבע

עו"ד ורד ויץ - ההסתדרות הכללית החדשה, יועמ"ש

עו"ד גלי עציון - נעמ"ת

ישראלה מני - סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

אריה קליינמן - מנכ"ל לשכת המסחר באר שבע והנגב, איגוד לשכות המסחר

יוסי דלויה - נשיא לשכת המסחר באר שבע והנגב, איגוד לשכות המסחר

בן בדרי - מנכ"ל, ארגון מוניות השירות בישראל

שמעון דהרי - יו"ר, ארגון מוניות השירות בישראל

רמי אריה - יועץ משפטי של התאחדות אולמי השמחות, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

איציק טייב - יו"ר, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

יהודה כהן - מנכ"ל, התאחדות בעלי מלונות וגני אירועים

רומי גורודיסקי - סמנכ"ל, התאחדות המלונות

פנינה בן-דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

ראובן אלקס - יו"ר ועדת כלכלה, התאחדות המלונות

חיזקיה ישראל - מנהל המחלקה לקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

ארנון קשנסקי - מנהל מרחב דרום, התאחדות התעשיינים

אמיר חייק - מנהל כללי, התאחדות התעשיינים

עו"ד מיטל שחר - נציג, לשכת עורכי הדין

עו"ד איתן צחור - נציג, לשכת עורכי הדין

דוד גולדברג - נשיא לשכת רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל

עופר מנירב - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - לשכת רואי החשבון בישראל

הראל ויזל - מנכ"ל קבוצת פוקס

נועה לנדאו - עוזרת מנכ"ל חברת פוקס ויזל בע"מ

ניר בנזינו - מנהל תפעול בינוי ולוגיסטיקה קבוצת סקאל

רון מי-טל - משנה למנכ"ל וסמנכ"לית כספים קסטרו

אבי לוינשוס - נציג מפעל קרלסברג

ענת מאיר - נציגת מפעל קרלסברג

צחי אבוהב שביט - חיבה פתרונות מיסוי בע"מ, ארצי

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

מוטי שפירא - מנכ"ל, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים

נועה לוין ריצ'קר - גזבר מועצה אזורית בני שמעון, מועצות מקומיות ואזוריות

עידו רובנשטיין - מנכ"ל דודאים מועצה אזורית בני שמעון, מועצות מקומיות ואזוריות

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

יוסי ארזי - מזכיר, ארגון מגדלי הירקות

חי בנימיני - מזכיר, ארגון מגדלי ההדרים

צביקי פורת - מרכז ועדת משק, הקיבוץ הדתי

יעקב מזרחי - גזבר המועצה, המועצה האזורית חוף אשקלון

יאיר פרג'ון - ר' מועצה, המועצה האזורית חוף אשקלון

אילנית ואהל - עוזרת ר' המועצה האזורית חוף אשקלון

יואב ביין - משרד פרופ' ביין ושות'-עו"ד

אמנון חניה - מנכ"ל י.ה.ל

נתן חיים ג'בלי - מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

אוריאל לדרברג - מנכ"ל, ארגון מנהיגות אזרחית

חובב ינאי - פעיל, המשמר החברתי

עו"ד נסים עוג'ר - איגוד הארגונים החברתיים, יועמ"ש

עו"ד אמנון סמרה -

יוסף שוורץ
–

עו"ד שגית אפיק
עו"ד שלומית ארליך

עו"ד ענת מימון

טמיר כהן

אסתר מימון
<תקנות סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק), התשע"ג-2012>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו מתחילים בסעיף הראשון בסדר-היום, תקנות סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק), התשע"ג-2012. קיימנו ישיבה בעניין הזה. אגב, זה חוק שהוועדה העבירה, חבר הכנסת שי חרמש ואני. מי עוד היה?

בסופו של דבר כל הוועדה עמדה מאחורי זה.

הוועדה עשתה את החוק הזה. במהלך הקדנציה הזאת עשינו בוועדת הכספים דברים שהם באמת מאוד חשובים והממשלה לא הסכימה, אבל אחרי זה היא התהדרה בזה. היה לנו מאבק קשה עם הממשלה כדי להעביר את החוק הזה, אבל ברוך השם – אני לא יכול בלי זה, דורון - - -

אתה מדבר ודורון מחייך.

זו מחמאה בשפה שלו.

נלחמנו כאן בוועדה - -

אגב, הסבירו לנו בק"ן טעמים לפני שבועיים למה זה בלתי אפשרי.

אתה נורא מאושר הבוקר. זה בגלל שציפי נכנסת ב-12:00?

לא, הפסיקו להוריד לי קטיושות על הראש לכמה שבועות.

- - - שישלמו מע"מ על בסיס מזומן. היה פה ויכוח נורא ואיום. בסוף אחרי שהעברנו את זה כאן ראיתי שלטים גדולים בחוצות שהממשלה מתהדרת בזה שמשלמים מע"מ על בסיס מזומן, ואני שמח בגלל שאני חלק מהקואליציה. אבל מה אתה תגיד?

גפני, הם גם הביאו 400 מיליארד שקל מתאגידי הגז... אתה רוצה את כל הרשימה?

על כל פנים, מכיוון שהחוק מאפשר הארכה של הטבות המס לשדרות וליישובי עוטף עזה, בישיבה הקודמת ביקשנו לעשות את התקנות הללו לשנתיים. היות שהתקנות הקודמות שהגיעו היו לשנה, סברנו בעניין הזה, כל הוועדה ללא יוצא מן הכלל – סברנו שצריך להאריך את התקנות לשנתיים. אני שמח ששר האוצר העביר פנייה חדשה, ותיכף נאפשר למנכ"ל להסביר אותה, שהטבות המס לשדרות וליישובי הנגב המערבי יהיו לשנתיים.

היה לנו נושא נוסף, כשהנושא היה היישובים החדשים של מפוני גוש קטיף: שלומית ועוד שניים אחרים.

נווה.

ובני נצרים.

ומי השלישי?

נווה.

ביקשנו לכלול אותם ביישובים והתברר שרק שלומית נמצאת בטווח או בקילומטרים שקשורים לעניין הזה. נבקש ממשרד האוצר לדעת האם אכן היישוב הזה ייכלל בתוך היישובים שזכאים להטבות מס, ואם אכן הוא נמצא בקילומטרים שעליהם מדבר החוק ועליהם מדברות התקנות, הם צריכים לקבל את זה רטרואקטיבית. אני רוצה לדעת גם את עמדת פיקוד העורף, עמדת הצבא לגבי השניים האחרים.

לפני שאני מאפשר למנכ"ל משרד האוצר להציג את התקנות היתה פנייה של חברת הכנסת פאינה קירשנבאום. היא דיברה אתי בשבוע שעבר, היא גם העבירה אלי מכתב. היא ביקרה במהלך הלחימה במבצע "עמוד ענן" ביישובי הדרום והיא גילתה את מה שאנחנו יודעים, שיש יישובים שבהם גרים קשישים בבתי עץ ובמקומות כאלה שבהם גם אם ישימו מיגוניות באזור שהם גרים, הם לא יספיקו להגיע למיגונית. אנחנו מדברים על היישובים הללו כמו מקומות שבהם יש 7 ק"מ או אפילו יותר, כשמרחק ההגעה למיגונית צריך להיות פרק זמן שאותם קשישים לא יוכלו להגיע והם נמצאים בבית לא ממוגנים. היא ביקשה לקיים דיון בעניין הזה. מכיוון שאנחנו נמצאים בפגרת בחירות אני צריך לקבל אישור או מהממשלה או מיושב-ראש הכנסת, אף-על-פי שאני חושב שזה נושא חשוב, ולכן זה לא ייכלל בסדר-היום של היום. אני אאפשר לחברת הכנסת פאינה קירשנבאום להציג את הנושא עכשיו, ולאחר מכן את הולכת בגלל שיש לך יום-הולדת. אני מאחל לך מזל-טוב בשם הוועדה. בבקשה, פאינה.

בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת והאורחים שנמצאים כאן, האמת שהדבר לא היה לי חדש, ואני רוצה להזכיר לכם שאפילו חבר כנסת מקדימה, רוברט טיבייב, ניסה להעביר חוק בנושא מיגון של השכונות האלה, והחוק כמובן נפל. הביקור בדרום בזמן המבצע הדגיש את הצורך בפתרון הבעיה.

בשנות ה-90, אני רוצה להזכיר לכולנו, היתה תנופה של בנייה קלה, במיוחד כדי להביא לפתרון בעיית הדיור, ובעיקר דיור לעולים חדשים כמובן. באותן השנים זה אכן השיג את המטרה, רק מה שקרה שהאוכלוסייה שקנתה ורכשה את הבתים הקלים, ובתים כאלה נמצאים גם באשקלון, באופקים, בנתיבות ובבאר-שבע – האוכלוסייה הזאת הזדקנה. היום כשאני קוראת הוראות של פיקוד העורף כתוב כך: המתגוררים בבתים הבנויים בנייה קלה, נדרשים לאתר בתוך הבניין מרחב פנימי מוגן – אני לא חושבת שבתוך הבית אפשר למצוא מרחב מוגן – אם אתם לא מוצאים, כתוב, עליכם לשכב על הרצפה ולכסות את הראש עם הידיים.
עלה הנושא ועשינו סבב שיחות גם ברשויות שביקרתי ואמרנו: נביא מיגוניות, נשים בטונדות בחוץ, יש מקלטים ציבוריים, אבל בדקנו וגם חבר'ה צעירים לא יספיקו קרוב לוודאי להגיע מהבית הקל למקלט ציבורי, ומבוגרים, שיש ברשותם 15 שניות, מקסימום 30 שניות, אין שום סיכוי שהם יגיעו לאיזה נקודה מחוץ לבית.
התייעצתי עם יושב-ראש הוועדה מה אפשר לעשות ואיזה פתרון אנחנו יכולים להמליץ לנושא הזה, פתרון שיכול להיות ישים. כמובן הפתרון האידיאלי הוא לבנות ממ"דים צמודים לכל בית כזה, וברור שהעלויות יגיעו לשמים, כי לסדר גודל של יותר מ-1,000 יחידות דיור שנמצאות ביישובי הדרום וערי הדרום – לכל בית כזה לבנות מדד, האוכלוסייה קרוב לוודאי לא תוכל לשאת בעלות, אלא המדינה תצטרך להשתתף בחלק נכבד, ואני מבינה שזאת בעיה כלכלית גדולה מאוד נכון להיום. עלה עוד רעיון מסוים שאפשר לבנות או לצקת בטונדות מוגנות ולהצמיד אותן לבתים האלה עם דלת הכניסה לבית, שאולי זה יפתור את הבעיה.
אני לא אמורה להביא פתרונות, אלא אני, כמו שאתם יודעים, אמורה להעלות את הבעיה הזאת לסדר-היום. אני מקווה שהגורמים שאחראים לנושא כמו הגנת העורף או האוצר, כמובן ייקחו חלק בעניין הזה, כי אם לא תיקחו חלק, אין לי ספק שהאוכלוסייה הזאת תישאר חשופה.
אני מאחלת לכולנו שלא נעמוד יותר, לא במבצעים, לא במלחמות, לא בהפצצות ושתגיע עת השלום, אבל כדי שאכן כך יקרה אנחנו צריכים להיות ערוכים גם לאירוע הבא, ולכן אני מציעה שאנחנו נדאג לזה היום ולא נמצא את עצמנו בבעיה כשזה יקרה בפעם הבאה. תודה.

תודה רבה. אלוף משנה בני שיק, אתה ראש מחלק מיגון בפיקוד העורף? לא הכנו אותך לעניין הזה, אבל האם יש לך מה לומר לגבי מה שהעלתה חברת הכנסת קירשנבאום?

אני מכיר באשקלון רק את - - -

אם אפשר, לאפשר לו - - -

יש פה נציגים של אשקלון, הם יוכלו להגיד לך.

אם אתה יכול, תשב ליד השולחן. אם אתה לא מוכן לעניין הזה, אין לי טענות אליך, בגלל שלא - - -

אני יכול להגיד מה שאני מכיר, אני לא יכול להגיד מה שאני לא מכיר.

בבקשה.

באשקלון מוכרת לי רק "נווה דקלים" עם 70 מיגוניות שמתוכננות, בבאר-שבע מוכרות לי רק "נחל בקע" ו"נחל עשן", שכונות אחרות לא מוכרות לי.

באופקים אתה לא מכיר שכונות של הבנייה הקלה?

הבאתם אפילו צינורות בשביל להגן עליהן.

גלילים. נכון. אני לא מכיר שכונה אחרת בבנייה קלה, פרט אולי לבעיה ב"ניצן".

גרתי באופקים הרבה שנים, ובאופקים בתקופת אריק שרון, כאשר הגיעה העלייה הגדולה מרוסיה, בנו שם שכונה מעץ. היא השתכללה עם השנים, אבל יש שם אנשים מבוגרים שגרים במבנים האלה.

אתה יכול לתת מכה ביד, והיד יוצאת בצד השני. ראיתי את זה.

השכונות האלה קיבלו לפני חצי שנה עד שנה נדמה לי 50 עד 60 מיגוניות.

אני לא שומע, תקרב את המיקרופון.

השכונות האלה קיבלו 50 מיגוניות. האמירה גם בפתיחה שלך היתה שמיגוניות זה לא דבר שנותן פתרון לבעיה. זה מונח ששמנו על השולחן ופתאום חשבנו שהוא נותן פתרון אמיתי לכל דבר.
אני אגיד אחרת, המיגוניות האלה נמצאות במרחב הציבורי. אנשים שגרים בבנייה קלה, במרחקים קרובים, גם כשהם קרובים יחסית בזמן ההתראה, המיגונית כמעט ולא רלוונטית להם. לתת פתרון של מיגוניות במרחב כזה גם בבנייני מגורים של אנשים מבוגרים, שגרים בקומה אחת, שתיים או שלוש, בבנייה קלה, זה לא הפתרון. זה הדבר היחיד שאנחנו מסוגלים לתת בזמן מיידי, הפתרון האמיתי צריך להיות פתרון יותר עמוק, וחובה, בטח לאנשים במרחבים האלה או בגילאים האלה, להצמיד מיגון עם דלת צמודה, בין בבניין של שלוש-ארבעה קומות ובין בבניין של בנייה קלה.

אני לא הולך להעלות את העניין של מה שדיברנו בטלפון, פאינה ואני, אבל היו כמה הצעות שעלו. אני רוצה לבקש ממך שחברת הכנסת פאינה קירשנבאום תהיה אתך בקשר להציע את ההצעות שלה, לבחון את הדברים האלה, ואם יהיה צורך, נקיים על העניין הזה דיון, ואז נביא את משרד האוצר אם יש אפשרות לתקצב את זה, כי כולנו מתפללים באמת שיהיה שקט עכשיו לזמן ארוך.

אגב, אופקים חטפו הכי הרבה בדרום.

אשדוד. אופקים אחריה. לא משנה, היא חטפה המון.

כבוד היושב-ראש, הייתי רוצה רק להעלות - - -

מי אדוני?

אני גזבר המועצה האזורית חוף אשקלון.

לגבי מה?

לגבי אתר הקרווילות בניצן. התבקשתי על-ידי ראש המועצה, שנמצא בדרום היום. המצב בחודשים האחרונים היה בלתי אפשרי מבחינת הביוביות שהם היו צריכים להיכנס אליהן. חלק מהמשפחות פשוט עזבו את מגוריהן - - -

אתה מעלה את הבעיה שהעלתה פאינה.

בהמשך לאותה בעיה באתר הקרווילות.

אם יש לכם הצעות, אני גם אצרף אתכם לעניין. בסדר, אלוף משנה שיק? בסדר. תודה רבה. פאינה, תודה רבה.

תודה רבה לך.

אדוני המנכ"ל, דורון כהן. בבקשה. התקנות לגבי הנושא של שדרות ויישובי הנגב המערבי.

כמו שאמרנו, שר האוצר ביקש להאריך את תוקפן של התקנות, את תוקפו של סעיף 5(ב) כאמור בשנתיים נוספות, ועורכת-הדין ליאת גרבר מרשות המסים תסביר בכמה משפטים.

כמו שאמרו היושב-ראש והמנכ"ל, הוועדה נתבקשה להאריך את התקופה שבסמכות שר האוצר בשנתיים ולא בשנה, לאחר שנתקבל לכך אישור היועץ המשפטי לממשלה בשל החקיקה בתקופת בחירות. השר אכן קיבל את בקשת הוועדה וביקש להאריך - - -

מה החקיקה בתקופת בחירות?

דיברנו על זה שיש הנחיית יועץ - - -

אני לא מבין רק דבר, לגבי הנושא של תקופת בחירות, למה היועץ המשפטי לא אומר את זה גם לחמאס, שבתקופת בחירות לא יירה... הוא אמר להם?

הם פחות מקשיבים למה שאנחנו מקשיבים, זאת הבעיה.

שר האוצר כותב פה שלאור המצב הביטחוני ששורר ביישובי העימות, אשר מוגדרים בחוק כיישובים שבתיהם שוכנים עד 7 ק"מ מגדר המערכת, הוא מבקש להאריך את התקנות בשנתיים. כמובן הביאו בחשבון את בקשת הוועדה ואת המצב הביטחוני, גם היועץ המשפטי לממשלה.

בכל מקרה זה הישג כי בכל הפעמים הקודמות שהארכנו לא היתה הסכמה לשנתיים ותמיד הן הוארכו לשנה.

בעזרת השם יהיו מודעות של הממשלה - - -

קוראים לזה השם? חשבתי שקוראים לזה קטיושות.

אני קורא לזה. חבר'ה, א', אני מודה לכם, אני מודה לשר האוצר, אני חושב שנכון בתקופה הזאת לתת יותר ביטחון כלכלי לתושבי שדרות ויישובי הנגב המערבי. אני חושב שזה אינטרס לאומי. אני חושב שנכון מה ששר האוצר עשה בעניין הזה ומה שאתם מביאים עכשיו. באמת ביקשנו את זה בישיבה הקודמת, ואני מודה לכם על כך. אני מקווה שאנחנו גם נאשר את זה.

אני מבקש לדעת לגבי שלושת היישובים שעלו בישיבה הקודמת. אני מבקש שמישהו מוסמך יגיב לעניין הזה.

הם נתמכו על-ידי משרד הביטחון.

כן, תיכף נשמע.

אני אומר תחילה לגבי שלומית - - -

אני היחיד שנמצא פה, גפני, שיש לו פריימריז.

או שאתה כל כך בטוח שאתה נבחר או שאתה בטוח שאתה לא נבחר, אחרת לא היית פה...

אני נבחר למעלה...

אני חוזר על הדברים שנאמרו. על-פי החוק הקיים יש אפשרות למשרד הביטחון בגלל סיבות ביטחונית - - -

לשר האוצר.

לשר האוצר מסיבות ביטחוניות. העלינו את כל העניין, מה שמופיע בחוק, ואנחנו רוצים לפעול על-פי החוק. העלה את זה חבר הכנסת וקנין בישיבה הקודמת. אני רוצה לעזור לשלושת היישובים האלה – לא רלוונטי העניין הזה – אבל אני רוצה לשמור על החוק, אני רוצה לעשות דברים שלא נחטוף אחרי זה בג"צים ונמוטט את כל המערכת. לכן אם יש אפשרות – נשמע גם את משרד הביטחון – להכניס את שלושת היישובים - - -

עם שלומית אין בעיה.

רק רגע. עד היום היא לא היתה.

נתבקשתם למדוד.

שלומית זה יישוב חדש שהוקם בתחילת 2012. בדקנו את הנושא וראינו שהוא נמצא בטווח, ולכן הוא ייכנס לחוק סיוע לשדרות ויקבל את הטבות המס באופן רטרואקטיבי, וכבר הוצאנו הנחיה לשלם לתושבים.

זאת אומרת, כבר יש הנחיה לגבי היישוב שלומית לשלם רטרואקטיבית, בגלל שהם נמצאים במסגרת החוק. אנחנו גם לא צריכים לאשר את זה, אנחנו רק הצפנו את הבעיה. אתם באמת בדקתם ואכן הם יקבלו רטרואקטיבית לגבי שלומית. מה לגבי הנושא של נווה ובני נצרים?

לגבי נווה ובני נצרים – מבדיקה שערכנו, ואני מבינה שהיא מקובלת גם על גורמי הביטחון, הם לא נמצאים בטווח ה-7 ק"מ, הם נמצאים בטווח יותר גדול מזה, בסביבות ה-9 ק"מ. כאמור אלה יישובים שלא יכולים להיכנס באופן אוטומטי לחוק. נכון שיש סמכות לשר האוצר להוסיף יישובים, אבל הסמכות שלו מוגבלת בכך שאלה יישובים שמתקיימים בהם אותם שיקולים ביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה. מבדיקות שערכנו עם פיקוד העורף, היישובים האלה – שוב, הם צריכים לעמוד בשתי בדיקות מבחינתנו: בדיקה אחת שאומרת שמתקיימים בהם בדיוק אותם שיקולים ביטחוניים כמו ביישובי עוטף עזה והבדיקה השנייה צריכה להיערך לגבי יישובים נוספים שיכולים לטעון שגם הם זכאים. וכאן יש הנושא של השלכות רוחב, של אפליה – לא היו חשופים יותר מיישובים שנמצאים במרחק הרבה יותר גדול מהם ושספגו בסבב האחרון הרבה מאוד פגיעות. זה מבדיקה שערכנו עם פיקוד העורף, לכן אנחנו סבורים שאנחנו לא יכולים להוסיף את היישובים האלה לרשימת היישובים המיוחדים, זאת אומרת היישובים שבסמכות שר האוצר.

אולי משרד המשפטים רוצה - - -

אני דווקא מעדיף לשמוע את פיקוד העורף מאשר את משרד המשפטים.

סיימת, ליאת? תודה רבה. משרד הביטחון.

אני ממשרד הביטחון - - -

סליחה, האם אני יכולה להוסיף דבר אחרון? הדבר האחרון שרציתי להגיד, היישובים האלה סמוכים לגבול עם מצרים ואני יודעת שזה מהווה שיקול ביטחוני, בטח יציין גם משרד הביטחון. זה לא שיקול רלוונטי לצורך חוק סיוע לשדרות, השיקול היחיד שרלוונטי לחוק סיוע לשדרות הוא הקרבה לגדר המערכת, לעוטף עזה. אני רק רוצה לציין את העניין הזה. ידוע לנו הנושא של הקרבה לגבול עם מצרים, זה יכול להיות רלוונטי לדברים אחרים, לא לצורך החוק הזה.

תודה רבה, ליאת. בבקשה, מר סבירסקי. בבקשה.

בישיבה שהיתה פה ב-14 בנובמבר, נתבקשנו אחרי הדיון להביא יישובים בין 0 עד 7 ק"מ. ואכן העברנו לכם מכתב של השיקולים הביטחוניים, שלמעשה הם מתאימים אחד לאחד לאותם השיקולים שהיו בתקופה הזאת בטווח 7-0 ק"מ. במסמך הזה פירטתי את הדברים, אני יכול גם להגיד אותם. המסמך שהעברתי אליך, חבר הכנסת גפני, מתואם עם פיקוד דרום והוא מתואם עם אוגדת עזה. שני היישובים האלה, שנמצאים בסיטואציה שונה לחלוטין מכל האחרים, נמצאים בטווח של 3 ק"מ מגבול מצרים ו-8,8 ק"מ מגבול עזה, במשולש הזה, ובני נצרים – 1 ק"מ מגבול מצרים ו-9,8 ק"מ מגבול רצועת עזה. במסמך העברתי לכם 26 אירועים שקרו בחצי השנה האחרונה, מחודש יולי עד אחרי המבצע הזה, כולל המבצע האחרון. המסמך הזה מפרט בצורה ברורה לחלוטין את דעתי. הם נחשפו לאיומים נוספים, בעיקר איומי חדירה. תקראו את הנייר הזה ותבינו – לא היו לילות שלא היו ניסיונות חדירה לשני היישובים האלה. אנחנו חושבים שלמרות שהם באמת לא כלולים ברשימה של 7-0 ק"מ, עקב האיומים ועקב התרחישים ועקב המצב שנמצא בגזרה המיוחדת הזאת, שצמודה לשני גבולות, כשפצמ"רים נופלים מעזה וקטיושות נופלות מגבול מצרים על היישובים האלה, אנחנו חושבים שצריך להכניס אותם לרשימת היישובים.

למה משרד האוצר לא מכניס אותם? חדירות זה לא מצב ביטחוני?

השיקול שמופיע בחוק הוא לא קרבה לגבול מצרים וצריכים להיות אותם שיקולים – זה חוק שנחקק כאן בוועדה – זה צריך להיות המצב הביטחוני ששורר בשל סמיכות לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.

תאמיני לי שאנחנו יודעים לקרוא. עדיין אנחנו חושבים שבסיטואציה הנוכחית, שני היישובים האלה, פעם אחת משום שרובם מפוני גוש קטיף, ופעם שנייה בגלל הפינה שהם נמצאים בה – מי שלא היה אני ממליץ לבוא לבקר אותם ולראות מה קרה באזור הזה, שפתאום פורח וכולו חזון בן-גוריון – שווה מאוד בשל המצב הזה לכלול אותם ברשימה הזאת.

תודה רבה. האם יש עוד מישהו ממשרד הביטחון? בני שיק, יש לך מה להגיד בעניין הזה?

אני מקבל מה שעמיקם אומר על ההיבטים של האיום שקיים בציר ה-ח' מהכניסה מכיוון מצרים.

רבותי, האם אפשר שיהיה שקט? זה מפריע.

אני מבקש מה שעמיקם אומר. היישובים האלה - - -

רק שנייה. אני מבקש לא להפריע לו. דבר כזה לא יהיה בוועדה. תסתכל אלי בבקשה, אני מבקש שאנשים לא יעירו לך מסביב. תגיד את עמדתך.

היישובים האלה יושבים על ציר ה-ח' – ציר החדירה מעזה דרך מצרים – והם בהחלט יישובים שסופגים, בהיבט של חדירה קרקעית ממצרים, ביחס להרבה מאוד יישובים אחרים הרבה יותר. אבל מכיוון שגם הדיון דיבר על המרחק מיישובי עזה, היישובים האלה נמצאים מעבר לקו ה-7 ק"מ, בין 7.5 ל-10, תלוי איזה מהם. מיולי 2011, בחמשת סבבי ההסלמה, ביישובים האלה היו 77 פעמים אזעקות, זאת אומרת, 77 פעמים האנשים היו צריכים לקפוץ לחדרים מוגנים, ורובם נמצאים בלי חדרים מוגנים ונבנו בלי מיגון. כמו שאמרת הם נמצאים מעבר לקו ה-7 ק"מ, נדמה לי שיישוב אחד קיבל פעמיים, נדמה לי נווה – קיבל פעמיים רקטות שנחתו בתוך היישוב. זה מבחינת הנתונים.
אני מבקש להעיר הערה בנושא שלומית. אני מבין שכללתם אותו בקו ה-7 ק"מ - - -

לגבי שלושת היישובים שעליהם אנחנו מדברים, אנחנו לא מוסמכים לאשר או לא לאשר. אנחנו יכולים להציף את הבעיה. זה חוק שמופיע בספר החוקים, חוק כפי שאמרתי שאנחנו עשינו. העלינו את הנושא הזה בישיבה הקודמת. לגבי שלומית שנמצא בתוך ה-7 ק"מ הודיעה ליאת גרבר מרשות המסים שהם אכן כוללים אותה. הם לא צריכים את האישור שלנו.

אין שאלה בכלל.

זה לא עומד בכלל לדיון. לגבי השניים האחרים, אנחנו רוצים לדעת מכם, משרד הביטחון, האם זה עומד בתנאים שמופיעים בחוק, שמשיקולים ביטחוניים, הקרבה לגדר המערכת ברצועת עזה, האם אכן זו סיבה כדי לבקש משר האוצר לכלול גם את שני היישובים הנוספים?

אני מבקש לשים על השולחן את הנתונים ולא את העמדה אם נכון לתת או לא נכון לתת, לכן אמרתי מה שאמרתי, היישובים האלה ביחס ליישובים אחרים סופגים יותר. הם סופגים פעמיים איומים: פעם מעזה ופעם ממצרים.
היה חשוב לי להגיד משהו על שלומית, למרות ההכללה ולמרות המדידה. העברנו מסמך לא מזמן למשרד הביטחון על ההגדרות שלנו בקו 7-4.5 ק"מ לנושא מיגון בתי התושבים והעדיפות. אני חושב שכדאי לעשות הסדרה בין כל המשרדים ולהגיד מאיפה מודדים את המרחק, במקומות מסוימים הציגו את המרחק של 6.3 ק"מ ומקומות אחרים הציגו שהוא 8.5 ק"מ, יש אלה שמודדים מהקו הכחול, יש אלה שמודדים מהרפת הראשונה, יש אלה שמודדים מהיישוב הראשון, יש אלה שמודדים ממרכז היישוב, יש אלה שמודדים מתיבות הדואר. לכן האמירה ששלומית נמצאת בפנים – אני לא כללתי אותה ברשימה שהעברתי – אני אכלול אותה עכשיו אחרי האמירה האחרונה.

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה טכנית.

בבקשה, חבר הכנסת וקנין.

שאלה טכנית שהיא מאוד חשובה לדיון הזה, ואמרתי את זה בדיון הקודם. אני שואל את היועצת המשפטית של הוועדה וגם את משרד המשפטים. מבחינת החקיקה שמונחת לפנינו, בזמנו כשהעברנו את החקיקה, האם אנחנו רשאים להוסיף יישובים שהם לא במסגרת החוק?

מבחינת החקיקה שהעברתם יש אפשרות בסעיף 1 בחוק להרחיב את גדר היישובים שמופיעים לפי אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה בשל סמיכות לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה. זה באמת לפי החוק. אז השיקולים שצריך לבחון האם יש פה אותם שיקולים ביישובים שכבר כלולים בחוק ולהרחיב את רשימת היישובים, אבל מבחינת התקנות שמונחות עכשיו – התקנות הן מכוח סעיף 5(ב) ולא מכוח סעיף 1, התקנות לא עוסקות בכלל ביישובים, הן עוסקות אך ורק בתקופה. ולכן כדי לכלול יישובים – מבלי להיכנס לשאלה המשפטית שתיכף אני אגע בה – כדי לכלול יישובים, השר צריך להביא צו אחר מכוח סעיף 1 להכללות יישובים. זו הסמכה אחרת לחלוטין, זה לא מונח כרגע בוועדה. מבחינה משפטית כשאנחנו בוחנים את השאלה של סמיכות לגדר המערכת, צריך לבחון שני שיקולים משפטיים: האחד שאכן עובדתית מתקיים מה שמופיע בחוק, והשני שאין יישובים עם מאפיינים דומים, במרחק דומה, שלא חל בהם אותו דבר, כי אחרת אנחנו יוצרים אפליה. נוכח הבעייתיות שיש לנו עם מפת הטבות המס, והוועדה הזאת קראה מספר פעמים לממשלה להסדיר את זה באופן כולל, כל עוד זה לא קורה, אנחנו נמצאים במצב בעייתי.

האם יש עוד מישהו שרוצה להעיר לגבי העניין הזה?

בצו שלוש הערות.

בבקשה.

הערה אחת. מכובדי המנכ"ל, רשימת היישובים מכילה שתי רשימות: רשימה אחת של 44 ועוד רשימה של שבעה יישובים. ארבעה מושבים בחבל שלום ושלושה קיבוצים בגזרה הצפונית. בשבע השנים שהתקנות האלה רצות שתי הרשימות כלולות בהטבות המס. צלצלתי אתמול למשרד ראש הממשלה, מסר לי דן להב שהשבעה נמצאים ביחד עם ה-44. רציתי לקבל הבהרה פה שהשבעה נמצאים ב-44.

מה זה "השבעה"?

השבעה נוספו. אם אתה זוכר את התהליך שהיה, היו 44 - - -

מה למשל נמצא בשבעה?

בשבעה נמצאים ארבעה מושבים בחבל שלום, ודורות, ברור-חיל ומבקיעים.

מי?

צוחר, ברור חיל, מבקיעים.

האם כולם בפנים?

ודאי שהם בפנים.

הם בפנים, אנחנו הוספנו אותם.

רגע.

באותו לילה בחקיקה הוספנו אותם.

אני רוצה לדעת שהם בפנים.

רק שנייה, שי.

אתם מדברים על משהו אחר.

האם את יכולה להגיד לפרוטוקול כדי להרגיע אותו?

כן. יש שבעה יישובים נוספים ששר האוצר הוסיף בזמנו מעבר לקו 7 הק"מ. הם נמצאים בפנים ומקבלים. בכל פעם שמאריכים לכל אלה של ה-7 ק"מ, מאריכים גם ליישובים הללו.

תודה רבה. איציק, יש שאלות שצריך לשאול.

שי, זו היתה הפשרה באותו לילה, אם אתה זוכר.

איציק, אתמול היתה אי-בהירות. גפני, הערה נוספת - - -

למה אלה לא יכולים להיות?

מבקיעים לא בפנים, הם לא קיבלו - - -

ארנונה לא, מס הכנסה כן. אני מכיר את זה. גם מעונות יום לא ומס הכנסה כן.

מבקיעים בפנים.

תודה רבה. גפני - - -

אני רק עובר על השמות.

דורות, ברור-חיל, מבקיעים וארבעת המושבים בחבל שלום.

כן. דורות, ברור-חיל, מבקיעים, צוחר, אוהד, תלמי אליהו ושדה ניצן.

תודה רבה. לא ברור לי מי יהיה בכנסת הזאת אחרי הבחירות - - -

זה קשור לעניין הזה של עוטף עזה?

כן, אני אגיד לך למה. זה די קשור, כי הקול הזה צריך להישמע. בחוק שהעברנו יש שתי הערות נוספות: האחת, הדו-שנתי, והשנייה, אחרי השנתיים האלה, אם יפרוץ שלום עולמי, יש עוד שנתיים של שיקום. אני מבקש שהפרק הזה של שנתיים שיקום – דורון כהן, אתה בטח תהיה פה בעוד ארבע שנים, אני לא בטוח שאני - - -

שי, אם לא תהיה, אני אייצג אותך נאמנה.

אנחנו נייצג אותך, שי.

רגע. אל תקברו אותי כל כך מהר, רבותי, יש לי מה לומר בעניין. אני כבר רואה את החגיגה פה – גם דואגים לעוטף עזה וגם קוברים אותי. זה לא הולך יחד.

אתם קוברים את עצמכם, אף אחד לא קובר אתכם.

מעבר לשנתיים, עם תום תקופות אי-הביטחון, אם זה ייגמר, אבקש להעיר פה לפרוטוקול, יש התחייבות – דורון כהן, אחרי זה תגיד לא הקשבנו, לא אמרנו – יש התחייבות ברורה שבגמר תקופת האלימות, מתי שתיגמר, יהיו עוד שנתיים שיקום. משמעות ההחלטה על השנתיים האלה, שאם בעוד שנתיים פורץ שלום עולמי בין שדרות לבין עזה יש עוד שנתיים הטבות. אבקש להבהיר את הנקודה הזאת שלא תברח.

האם היתה התחייבות כזאת?

ודאי. זה החוק.

רבותי, אנחנו לא ניתן היום התחייבויות חדשות. אנחנו נמצאים בסד מאוד-מאוד קשה בכל התחומים. אנחנו לא ניתן התחייבויות חדשות. אם זה קיים – זה קיים; אם זה לא קיים – זה לא יינתן היום.

- - -

השר לא יכול לתת התחייבות - - -

הבנת?

בטח שהבנתי. בסדר. אמר דורון כהן, ואני מכבד את מה שהוא אמר. אני לא מציע גם להיכנס לפרט הזה. הוא אמר: ההתחייבויות שהיו, אנחנו נכבד.

אני גאה בכם.

מה אתה גאה בנו? תבוא בעוד שנתיים ותראה אם אתה גאה בנו.

מה זה תבוא? אני פה.

רבותי, יש עוד מישהו שרוצה להוסיף לגבי העניין הזה? אני גם מבקש, בגלל שזה עלה עכשיו קצת ברמז – אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה – לגבי העניין שהיה בישיבה הקודמת, מי מודד את היישובים, אני לא בטוח שזה הם. על כל פנים, צריכה להיות כתובת אחת בעניין הזה.

מי מודד את המרחק?

רשות המסים.

רשות המסים, לא פיקוד העורף.

מה זה רשות המסים?

רשות המסים הם המומחים למדידה בארץ? המנכ"ל, האם הם המומחים למדידה בארץ?

מגלי - - -

השאלה שלך לא תמימה - - -

השאלה היא לא מי מודד, אלא מאיפה מודדים. זו שאלה פרשנית, זה לא רלוונטי.

מגלי, אמר נציג פיקוד העורף שבמקום היחיד שיש מחלוקת, הוחלט לטובת היישוב, אז למה עכשיו לפתוח? אתה רוצה לפתוח עכשיו את שלומית?

לא, לא, לא, לא.

אתה רוצה מתיבות הדואר? מאיפה אתה רוצה? תגיד לי.

לא, דורון.

עזבו, בחייכם.

לא רוצים שאנשים יקופחו ולא יישובים.

אמרו שבמקום היחיד שיש ויכוח הולכים לטובתם. אתה רוצה לפתוח את זה?

רבותי, הבקשה היחידה שיש לי בעניין הזה – אנחנו לא מוסיפים יישובים כל יום, וכשאנחנו מדברים על יישובים שמודדים מהקו הכחול או מהקו הירוק, מהקו הזה או מהבתים האלה – אני מבקש שתנהגו לקולא.

הנה, שלומית.

פעם ביום קורה לי שאין לי טענות נגדכם. זה קורה, אבל אני מהר חוזר בי... הייתם בסדר בעניין הזה.

אגב, אף אחד לא עושה להם שום דבר, חבר'ה, הם ב-7 ק"מ. אתם רוצים להגיד תודה? אני לא אומר תודה.

לא אמרתי שלא.

הם ב-7 ק"מ.

הבקשה שלי, אדוני המנכ"ל ואנשי רשות המסים – הבקשה שלי היא כשמגיע דיון כזה, כדוגמת שלומית, שיכול לבוא מישהו ולומר: נמדוד מהמקום הזה, נמדוד מהמקום ההוא, ללכת לקולא, מכיוון שמדובר על יישובים לכל הדעות שנמצאים במצב כזה שהם צריכים להיות במפת היישובים - - -

אדוני היושב-ראש, רשות המסים לא נוהגת לפי רוח האוצר, והיא אכן נוהגת לקולא.

זה חידוש גדול.

קיבלנו, אדוני.

תודה רבה, אני מודה לכם. תקנות סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק), התשע"ג-2012 – הארכת המועד לשנתיים. מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו, מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק), התשע"ג-2012, אושרו.

התקנות אושרו. תודה רבה. אני מודה לכם.

<תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2012>

אנחנו עוברים לסעיף הבא. אנחנו דנים עכשיו בסוגיית הפיצויים של נזק עקיף, אנחנו דנים על התקנות שהבאתם לוועדה. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2012.

אני מבקש להגיד לחברי הוועדה שאישרנו, על כל פנים בקדנציה שלי – אישרנו פעמיים תקנות של נזק עקיף בתקופת מלחמה. אחד היה ארוך יותר, אחד היה קצר יותר. מה שהיה מאפיין, לפני שאנחנו נכנסים לפרטים – מה שאפיין את הנושא של התקנות הללו ואת תשלום הפיצויים – אני לא מדבר על נזק ישיר, נזק ישיר איננו רלוונטי, זה חקיקה ראשית, מדובר על תשלום של מס רכוש. אני מניח שגם רשות המסים, מס רכוש ומשרד האוצר עושים בזה עבודה טובה ומשלמים את הנזק הישיר במועד – מה שאפיין את הנזק העקיף היה התמשכות התקופה עד שהיו בכלל מביאים את זה לוועדה, עד שהיו מתקיימים דיונים, עד שהיו משלמים. אני יודע על מקרים שבהם הרבה זמן לא שילמו, אפילו נכון לעכשיו, מקרים קודמים.
מה שעשיתי בהתאם למה שהוחלט בוועדת הכנסת, אבל דבר קצת מסובך, היות שאנחנו נמצאים בפגרת בחירות, שמתי את זה על סדר-היום כשעדיין לא היו תקנות. היו ארבעה ימים, כפי שוועדת הכנסת החליטה, אבל פניתי לממשלה וביקשתי מהם להביא את התקנות עד יום שלישי. דיברתי עם מנכ"ל משרד האוצר, וסיכמנו שתעשו מאמץ להשלים את התקנות עד יום שלישי. אני שמח שאכן התקנות הושלמו. אני עוד לא שמח על התקנות, תיכף נדון בהן, אבל אני שמח על זה שהתקנות הושלמו והובאו לדיון בוועדה עד היום, ואנחנו כבר דנים על התקנות, כשהמבצע הסתיים לפני ימים אחדים.
אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל אני גם אבקש להגביל בזמן את התשלום. זאת אומרת, לא להשאיר מצב שבו אנשים סבלו והמדינה משלמת להם – עוד נחליט מה וכמה ובאיזה צורה – אבל להגביל את המועד. לא יכול להיות שאנשים ייתנו הלוואה למדינה אחרי שהמדינה מחליטה שצריך לשלם. פעמים רבות מדובר באנשים קשיי יום או מדובר באנשים שהם לא אנשים עשירים, והנזק שנגרם להם כתוצאה מזה שלא משלמים להם במועד הוא נזק שאנחנו צריכים למנוע.
א', אני שמח על זה שכבר יש תקנות ודיון. נעשה כל מאמץ להצביע היום על התקנות, אם אכן נגיע להסכמות. אם חס וחלילה לא נגיע להסכמות, אני אעשה ישיבה בתוך מספר ימים כדי להשלים את זה. נעשה כל מאמץ לסיים את זה היום. מי מציג את התקנות?

אני אציג.

האם יש מישהו שרוצה להעיר משהו לפני שמציגים, מישהו מחברי הכנסת? בבקשה.

יש לי שאלה כללית, אולי לדורון. האם לקחתם את המתווה של מלחמת לבנון?

לא. לקחנו את של "עופרת יצוקה".

רבותי, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, ואני שוב מודה לך, אני מוצא את עצמי כאן בפגרה, כשאני צריך גם להתנצל על המהירות וגם להודות על המהירות. ובאמת בתוך ימים ספורים מהפסקת האש, ארבעה ימים, אנחנו מגיעים כאן לדיון על התקנות. גם לנו זה היה קשה - -

אתם כבר מתורגלים, דורון ...

- - ואני גם מאוד מכבד ומעריך את זה שהוועדה נכונה לדון בתקנות, למרות שהן הונחו לפני הוועדה רק הבוקר או אתמול בערב, אבל אני חושב שהמשימה הראשונה היתה לעשות את זה במהירות האפשרית. שר האוצר כינס את הנהלת משרד האוצר כבר ביום חמישי לפני עשרה ימים, ביום השני – ביום רביעי אחר-הצהריים כזכור התחיל המבצע – הוא קיבל שתי החלטות: ההחלטה הראשונה היתה לדחות את תשלום המסים, ההחלטה השנייה ששר האוצר קיבל היתה לאפשר להורים לילדים עד גיל 14, בטווח 40 ק"מ, להישאר בבית עם ההורים ולקבל שכר, והוא גם מייד מינה אותי לעמוד בראש צוות שיבדוק את הפיצוי העקיף.

מייד עם הפסקת האש ואפילו קודם לכן השר ביקש ממני לעמוד בראש צוות כדי לבדוק את הפיצוי העקיף, והוא הנחה אותי לעשות את זה במהירות האפשרית. אחרי בדיקה קצרה אפשר היה לשבת, לדבר עם כולם ולשוחח, יכולנו למשוך את זה, ואתה יודע, זה לקח חודשים ארוכים, מגיעים להסכמות ולא מגיעים להסכמות.
כזכור מבצע עופרת יצוקה ארך כשלושה שבועות, המבצע הזה ארך כשמונה ימים. יותר טוב, פחות טוב, לפעמים עדיף מהר מאשר להתחיל לעשות עכשיו בדיקות, ועדות, שיחות ושימועים, ובהתאם להנחיות של שר האוצר זה מה שקיבלנו, להיצמד ככל האפשר לפיצוי שהיה במצבע עופרת יצוקה. צריך גם לזכור, החוק מגביל פיצוי עקיף ליישובי ספר. המטרה של התקנות זה להרחיב את זה ליישובים שנמצאים בטווח של 7 ק"מ וליישובים שנמצאים בטווח של 40 ק"מ, על מנת לתת פיצוי עקיף לכל העסקים.
אנחנו מבקשים, אדוני, לדון בתקנות שמבוססות כמעט לחלוטין על התקנות של עופרת יצוקה, לאשר אותן ככתבן. אחר-כך בשיחות, בדיונים עם רשות המסים, תהיה פרשנות כזאת, פרשנות אחרת, אבל הרעיון הוא, כמו שאמרת, לתת את הפיצוי ולשלם את הפיצוי בפועל במהירות האפשרית. לכן אנחנו מבקשים לאשר את התקנות בנוסח שהונח בפניכם, ואנחנו מודים לכם שוב על המהירות ועל הנכונות לדון בזה ללא שהות מרבית. לדון תוך התבססות על תקדים מהעבר.

תודה רבה, אדוני המנכ"ל. מי מציג את התקנות?

נעבור תקנה-תקנה.

נעבור תקנה-תקנה. תקנה 1.

אין סיכוי בעולם שמפה תצאנה תקנות כמו שנכנסו. אין סיכוי בעולם.

אין שום סיכוי בעולם, בסיעתא דשמייא...

בסיעתא דשמייא. כן, הכול יכול להיות. זה נכון. אתה צודק.

תקנה ראשונה קובעת - - -

את התקופה.

את התקופה, נכון. התקופה שמיום 14 בנובמבר 2012 - - -

לא שומעים.

צריך לדבר למיקרופון.

התקנה הראשונה קובעת למעשה את התקופה שבה ישולם הפיצוי, התקופה שמיום 14 בנובמבר 2012 ועד 22 בנובמבר 2012.

עוד פעם את המועד.

מיום 14 בנובמבר עד יום ה-22 בנובמבר.

שמונה ימים.

תשעה ימים.

עד יום חמישי. למעשה מיום רביעי עד יום חמישי.

שנייה. אנחנו מדברים כולל לאחר הפסקת האש - -

כולל יום אחרי הפסקת האש.

- - כולל יום חמישי, מה שדיברנו בטלפון. ביום הזה היתה הוראה - - -

כולל יום שישי.

שנייה. אני אאפשר לאנשים להתייחס. כולל יום חמישי, שזה היה לאחר הפסקת האש, אבל היתה הוראה של פיקוד העורף שלא לפתוח את מוסדות החינוך. זה מה שאתם מציעים. יש מישהו שרוצה להעיר על זה?

אני מהמגזר הפרטי, אבל ניהלתי קרן פיצויים במלחמת לבנון השנייה, שם שילמו 3,9 מיליארדי שקלים על 162,000 תביעות בתוך חצי שנה. אני רוצה לומר שגם מתוך התקנות שהוצעו, למשל לתיירנים, מבינים שצריך תקופת התאוששות. קשה מאוד ולא נכון לחתוך את הנזק ביום שנגמרה המלחמה. זה מלאכותי. אני יודע שזה נשמע כאילו איזה משהו ערטילאי, אבל זה מלאכותי. גם העסקים שנפגעו, שאינם תיירות, שמקבלים תקופת התאוששות – התיירות, תראו בתקנות, מקבלים בין 60 ל-90 יום התאוששות בנוסחה מסוימת, זה לא נכון רק לגבי התיירות – זה נכון לגבי כולם. יש פה הרבה נציגים של הרבה מאוד עסקים שיוכלו לספר שהעסקים לא חוזרים לאותו מצב. זה לא מצב כמו מחשב של 1 ו-0.

לכן, מה אתה מציע?

שלפחות ייתנו עוד שבוע אחד התאוששות אם לא יותר מזה.

רק לתיירות או לכל הענפים?

לכולם.

בייחוד לענפים הקטנים.

יש ענפים של מסעדות, ענפים של בגדים, ענפי תעשייה שונים עד שחוזרים לעבודה. זה אחד הדברים החשובים. החיתוך הזה מלאכותי. אתה רואה את זה גם בבדיקות של המחזורים אחר-כך. בפועל אתה רואה שזה לא חוזר.

תודה רבה. הבנו. תודה.

אני מההסתדרות החדשה. בבדיקה שעשינו, גם ב-23 בנובמבר מוסדות החינוך היו סגורים לפי הוראת הצבא, גם הורים לילדים שנאלצו להשגיח עליהם כמו גם עובדי אותם מוסדות צריכים לקבל פיצוי גם על היום הזה אם נעדרו מהעבודה. לגבי 7-0 ק"מ - - -

שנייה. אני אתם בקשר כל הזמן, אני מתנצל על זה שאני אתם בקשר, אבל אני אתם בקשר כל הזמן, הם אומרים שהם סיכמו אתכם.

זה לא נאמר כאן.

טוב שיש ועדת כספים. זה יהיה ב-23 בחודש. בתקנות יהיה ב-23 בחודש. האם יש פה מישהו מפיקוד העורף?

ההכרזה על מצב מיוחד בעורף בוטלה ב-23 בחודש על-ידי הממשלה.

ב-23 בחודש - - -

יום שישי.

יום שישי יהיה בפנים.

היות שהבקשה סבירה ובגלל שיש בזה הרבה היגיון, אנחנו מבינים שאם ב-23 אכן לא היו לימודים ולא התאפשרו לימודים, נכלול גם את ה-23 בפנים.

תודה רבה. הלאה.

"אזור מוכרז". למעשה האזור המוכרז לתקופה הזאת זה האזור שמסומן במפה.

לא צירפתם מפה.

- - -

צירפתם מפה. אפשר רק להגיד לנו על מה מתבססת המפה?

כן. המפה מתבססת על היישובים שבין 0 ל-40 ק"מ, שלגביהם היו הוראות מיוחדות של פיקוד העורף. כשניכנס לתקנות, נראה מה רלוונטי.

המפה שקיבלנו לא מכבר מקובלת על פיקוד העורף?

תראה מה קיבלתם.

תאמרו לי האם המפה הזאת מקובלת עליכם? יש היום הוראות שונות בפיקוד העורף לעומת מה שהיה בעופרת יצוקה?

המפה הרלוונטית היא המפה שהועברה בהחלטת הממשלה לוועדת החוץ והביטחון, היא המפה שמתוכה ניתנו הנחיות לאוכלוסייה.

זו המפה של ההנחיות שהיו עכשיו בעמוד ענן?

זו המפה שצורפה להחלטת הממשלה. לא ראיתי את המפה הזאת.

ככל שיש שינויים לגבי המפה, נתאים את עצמנו לפיקוד העורף. בסדר?

בסדר. אנחנו גם נעקוב אחרי זה. המפה שהיתה אז פחות רלוונטית מהמפה של היום, כיוון שהיו הנחיות אחרות של פיקוד העורף, שונות מהפעם הקודמת, והמפה צריכה להיות מותאמת.

צריך לזכור שאנחנו נצמדים להוראות פיקוד העורף לכל האורך.

פה הוא מדבר גם על המפה שהתקבלה בהחלטת הממשלה.

יש מפה עכשיו של פיקוד העורף.

אם הולכים עם פיקוד העורף - - -

לא הולכים עד הסוף. אם אתה הולך אתו בדבר אחד, אתה הולך על הכול? לא. אתה מפעיל שיקול דעת.

יכול להיות ששינו את ההגדרה של ה-40 ק"מ, אנחנו נבדוק את זה...

אנחנו הולכים לפי המפה העדכנית. אני מבקש גם מפיקוד העורף לעקוב אחרי זה ולהיות בקשר עם רשות המסים.

"מוסד ציבורי זכאי".

"מוסד ציבורי זכאי". למעשה מוסד ציבורי שזכאי להיכנס לגדר התקנות זה מוסד ששליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2011 לא היתה מתמיכה או מתרומות. הרעיון שמוסד ציבורי שכולו נתמך למעשה לא ספג פגיעה מבחינת רווח, ולכן הדרישה היא, וזו אותה דרישה שהיתה גם בתקנות הקודמות, ששליש מהכנסתו לא תהיה מתמיכה אלא ממכירות של שירותים או מוצרים.

תודה. עורך-הדין צחור, בבקשה.

קודם כול, שנת 2011 זה עיוות. הרי יש לנו גם מוסדות שהוקמו אחר-כך. לקחת את כל שנת 2011 בחישוב יוצר עיוות מוחלט. עדיף לקחת את חודש אוגוסט 2012 כמודד, ותו לא. כל היתר יכול לגרום לנזק.

מעבר לכך, הסיפור של חודש בחודשו. חודש בחודשו כבר הוכח, בפסיקה היו כבר עשרות פסקי דין. מה זה חודש בחודשו? אם כל חודש מקבל כסף ובחודש אחד לא קיבל, הוא נפל. כל המושג הזה "חודש בחודשו", מלכתחילה בתי המשפט ביקרו אותו וצריך להשמיט אותו. ייתכן שאתה מקבל פעמיים בשנה, שלוש פעמים בשנה מאיזה מוסד, מאיזה גוף בצורה מחזורית, אבל לא חודש בחודשו. התנאי הזה הוא תנאי מאוד מחמיר.

הנושא של 117% - - -

האם אתה מדבר על התמורה חודש בחודשו? זה השירותים, זה לא התמורה.

תסתכלו על פיסקה (2), "כפי שדווחה בדוח" - -

בכל הסעיפים זה מופיע.

- - - אתם דורשים שעיקר הכנסתו היתה ממכירת שירותים או מוצרים מדי חודש בחודשו. זאת אומרת, יש לכם פה שני תנאים. חודש בחודשו מתייחס לעיקר הכנסתו או שהוא צריך להוכיח שכל חודש בחודשו היתה לו מכירת מוצרים. אם לאורך כל השנה עיקר הכנסתו היתה ממכירת מוצרים זה נכנס או לא נכנס?

אם יש מתן שירות, למשל אוניברסיטה, שנותנת שירות על בסיס שנתי ופשוט התשלומים נפרסים ל-12 חודשים, זה לא הרעיון. הרעיון הוא שבכל חודש יש מכירה מתחדשת של שירות או של מוצר.

זה לא מספיק שזה עיקר ההכנסה שלו? למה זה כל כך מצומצם? זה מאוד מחמיר.

הרעיון הוא שלא תהיה פריסה של תשלומים. זה לא הרעיון שבגלל ששילמת על מוצר שנתי ופה פרסת את התשלומים מדי חודש זה יעמוד בתנאי, אלא שבכל חודש תהיה מכירה - - -

יש לך ממילא שהעיקר יהיה בשנת 2011 ממכירת שירותים ומוצרים. ברגע שאת מוסיפה "מדי חודש בחודשו", זה הופך להיות מאוד-מאוד מצומצם ומחמיר.

שוב, יכול להיות שמכרתי שירות שנתי, שהוא לאורך כל השנה, ופשוט שילמו לי בתשלומים, אז לא נפגעתי.

וזה היה עיקר הכנסתו?

- - - משרד החינוך משלם - - -

דקה, עורך-הדין צחור. תן לי דוגמה.

דוגמה פשוטה. משרד החינוך משלם לבית ספר פרטי או מוסד ציבורי כל חודש כסף, אבל נניח פיצוי מסוים למורים, מענק יובל למשל, הוא נותן פעם בחצי שנה. הפעילות צריכה להיות מדי חודש בחודשו, לא התשלום בפועל.

זה מה שאנחנו אומרים.

אני מדבר על הפעילות.

אנחנו מסכימים.

היות שיש לנו קצת ניסיון, היות שהתקנות מבוססות - - -

יש הרבה פסקי דין.

שינינו קצת את הנוסח.

לא. זה אותו נוסח.

זה לא אותו נוסח. תסתכל.

"מדי חודש בחודשו" זה אותו נוסח.

לא נגמור את הדיון הזה - - -

שינינו את הנוסח, הורדנו את עניין התמורה.

שנייה. ליאת. דקה. לא נגיע לשום מקום. מה אתם רוצים ב"מדי חודש בחודשו"? מה אתם רוצים להרוויח? את מה אתם רוצים למעט? אז נראה אם בכלל צריך את המלים האלה. מה אתם רוצים להוציא? תנו לי מקרה.

אני היועץ המשפטי של הקרן. הכוונה היתה – וזה שינינו מעופרת יצוקה והבהרנו – לא שהתמורה מתקבלת מדי חודש בחודשו. זה כמו שעורך-הדין צחור יכול להתקבל פעם בשנה. הכוונה היא שהעסק או שהמוסד הזה מספק מוצרים או שירותים מדי חודש בחודשו או מסוגל לייצר אותם מדי חודש בחודשו. כלומר, שהוא מתנהג במתווה של עסק. אם האוניברסיטה לדוגמה, הוא אמר מוסד, או אם מכללה מסוימת, שמסוגלת לספק כל חודש בחודשו מוצרים, ועיקר הכנסתה מתמיכות, אז היא לא מלכ"ר זכאי. הכוונה שלא מדי חודש בחודשו יש לה תמורה, אלא מדי חודש בחודשו - - -

למה אתם צריכים שזה יהיה כתוב? לאיזה צורך?

כי אז זה מתווה של עסק.

הם רוצים להחריג מלכ"ר שהוא לא דומה - - -

כשאין לו פעילות לחלוטין.

היו טענות למשל שאוניברסיטה שמקבלת שכר שנתי - - -

- - -

תגיד את הטענה שנטענה בבית משפט.

למעשה אותו מוסד שנתמך פעם בשנה, אם זה סטודנטים שמשלמים פעם בשנה, ומשרד החינוך מתקצב אותם פעם בשנה, ואותה אוניברסיטה מספקת את אותם מוצרים עקרונית מדי חודש בחודשו, אז במלחמת לבנון השנייה, היה לנו פסק דין כזה, היא לא סיפקה במשך חודש, למעשה היא לא נפגעה.

חודש אחד.

היא לא נפגעת, כי היא לא מחזירה שכר לסטודנטים.

אולי נכתוב: יכולה למכור. לא כמו שזה כתוב. פשוט זה מאוד מצומצם איך שזה כתוב.

חודש אחד היא לא פעלה.

וביכולתה למכור שירותים או מוצרים מדי חודש, נקודה. בסדר?

אני לא יודעת אם זה אומר - - -

זה מה שאמרתם. אמרתם שאתם בודקים אם היא מסוגלת, את היכולת.

מה שנדרש שתהיה פעילות תמידית, כדי שבאותם ימים שתהיה מלחמה, היעדר הפעילות יגרום לנזק.

פעילות קבועה, אבל לא בכל חודש.

פעילות מדי חודש בחודשו.

חודש אחד הוא היה סגור.

אז הוא לא נפגע.

את הניסוח שלך אנחנו עושים.

ביכולתה - - -

אם תהיה בעיה נחזור לזה, אבל הניסוח יהיה מה שאנחנו קבענו.

לא יהיה. גפני, לא יהיה ביכולתה. אני רוצה שנייה להסביר משהו, בסדר?

כן.

בסופו של יום - - -

מה הנושא?

גם הנושא הזה עבר בחקיקה באותו אופן.

נחזור לזה. אתה חושב שאני קולט הכול מהר?

אגב, זה לא עבר באותו אופן. ב-2009 היה נוסח קצת אחר.

בדיוק בגלל הבעיה הזאת.

תארי לך שיהיה עסק שעובד פעם בעשרה חודשים.

לא דיברנו על זה.

באה האוניברסיטה בטענה שהיא נפגעה מהחודש הזה, אבל היא לא נפגעת, כי הסטודנטים משלמים תשלומים שנתיים.

קבעתם לפני שבאתם לכאן שתעשו כל מאמץ להתיש אותי, כדי שבסעיפים האחרונים לא יהיה לי כוח?

לא, אבל אתה מאפשר את זה.

הבנו אחד את השני. אנחנו יודעים מה המטרה שלכם. אנחנו רוצים שהניסוח יהיה ניסוח מקל יותר. נגיע לפתרון, לא נלך לרב.

נגיע לנוסח מוסכם על הוועדה ועלינו.

כן, עורך-הדין צחור.

2011 כמודד, אמרנו שזה לא הוגן. צריך לקחת את 2012, חודש אוגוסט. ה-117%, גם לא הוגן. כל עם ישראל מקבל 132%, גם אנחנו צריכים 132% לגבי מסלול של משכורות.

תעיר על ה-117% כשנגיע לעניין. בבקשה, הלאה.

המסלול הראשון הוא מסלול שכר עבודה.

אדוני, הייתי עד לפני שנתיים בפרקליטות, עכשיו אני בתחום הפרטי ומייצג נישומים שעוד גוררים תביעות מעופרת יצוקה.

לפני שלושה ימים היית בפרקליטות?

לא, לפני שנתיים, והיום אני מייצג ניזוקים - - -

בינתיים נראה שכולם פה עובדי מדינה לשעבר.

שמעתי שלושה ימים, חשבתי שהגענו עכשיו לשיא שעוד לא היה לנו, כי מה שהיה לנו עד עכשיו היה שלושה חודשים. אז הוא ישב בצד הזה, ופתאום הוא דיבר הפוך. בבקשה. זה לא המקרה שלך.

יש פה תיקון שאני חושב שהוא חשוב להגדרת שווי נזק עקיף לפני שנכנסים למסלולי השכר.

על מה אתה מדבר?

אם נכנסים להגדרת מסלולים, אז דילגנו על הגדרת "שווי של נזק עקיף".

כבר עברת את "שווי של נזק עקיף"? גם לי יש הערה לגביה.

על מה אתה מדבר?

הגדרת "שווי של נזק עקיף", זה לפני מסלול שכר.

בבקשה.

יש פה הגדרה חדשה - - -

רבותי. מי שאין לו סבלנות ללכת מלה-מלה, לא חייב להישאר. אני מתכוון לעבור מלה-מלה. כן.

אדוני ישים לב שרשום פה "כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה". זו תוספת חדשה, יש בה קושי ואני רוצה להסביר לוועדה שזה לא כל כך ברור מאליו. כל המסלולים שאחר-כך ידברו עליהם נועדו כדי לאפשר פיצוי מהיר, כדי לאפשר לאנשים שניזוקו להציג פרמטרים פשוטים שרשות המסים יכולה לבדוק את הפרמטרים הפשוטים ולהגיד: אוקיי, זה ועוד זה, חלקי זה, מגיע לך פיצוי, לא מגיע לך פיצוי, ולרוץ הלאה, מתוך הבנה שיש פה איזה ממוצע גס – חלק מרוויחים, חלק מפסידים. אם באים ואומרים "כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה", וזה נכון שלצורך זה נועד הפיצוי, כל החישוב במסלולים הופך אחר-כך ללא יותר מאיזה הצעה ראשונית, מאיזה בסיס לדיון, ולא מקבל את הנפקות שיש לו כאיזה חזקה שזה הפיצוי שמגיע לניזוק.

אני רוצה למקד. מה שקורה שמגיעים עם החישוב, מגיעים עם הניירות, מוכיחים את הנזק לפי החישובים, ואז אתה בא ואומרים לך: תוכיח לי מאיפה זה נגרם, תוכיח לי שאולי לא קנו ממך, או תוכיח לי שהלקוחות שלך סגרו את העסק. אם סתם לא הצלחת למכור, כי לא היו לקוחות ברחוב, לא מגיע לך פיצוי, אבל ברור שהם לא הגיעו כי היתה מלחמה.

זה ההבדל שצריך להיות בין מסלול אדום למסלול ירוק, הרי מסלול ירוק צריך להיות עמידה בנוסחה.

בדיוק.

האם באמת אתם דורשים איזה נטל הוכחה על הניזוק בנוסף לעמידתו במבחן - - -

- - -

אני חושב שאתה לא אומר - - -

ערן, הוא באמצע הדיבור.

זה לא השתנה.

ליאת.

ממה זה השתנה?

לא הבנתי מה שאתם עושים. עם כל הכבוד, הוא באמצע רשות דיבור, הוא גם היה בפרקליטות.

אני גם מכיר את ליאת, זה בסדר. אני אעביר אותה לצד שלנו פה עם צחי. מה שאני חושב, ועלתה פה כבר השאלה של איזה נטל הוכחה - - -

בקיצור, מה שאתה טוען - - -

שבמסלולים צריכה להיות חזקה לכאורה שזה הפיצוי.

מה שאתה טוען, אם הבנתי אותך נכון – אנחנו מדברים על נזק שבו הולכים למסלול ירוק, לא למסלול אדום, ובמסלול הזה נטל ההוכחה איננו על האדם שאומר: סגרתי את העסק שלי, לא עבדתי בגלל שהייתי עם ילדי על-פי הוראת פיקוד העורף, הוא לא צריך להוכיח שהנזק הזה נגרם כתוצאה מהמלחמה.

כך אני חושב. אני חושב שלזה הוועדה התכוונה. בפועל, לצערנו זה לא מה שקורה, וצריך להגיע לניסוח שבמסלול אדום הנישום מוכיח - - -

למה זה לא מה שקורה?

כי בפועל אתה מגיע למס רכוש, אומרים לך: לא, תוכיח לנו.

בתוך ה-7-0 ק"מ אנחנו אומרים: תוכיח?

כן.

אולי לא ב-7-0 ק"מ. ב-7-0 ק"מ יש להם מסלול אדום, הם צריכים להוכיח.

אני מדבר על ה-40 ק"מ.

רבותי, הבנתי. ליאת, נגמר העניין. במה שהוא אומר הוא צודק?

לא צודק.

למה הוא לא צודק?

הוא לא צודק.

תשמעו את השאלה. בגלל שהוא לא הצליח להוכיח.

נכון.

מצוין. אם הוא לא הצליח להוכיח, למה צריך לכתוב את זה?

זה ברור שהנזק צריך להיות נזק מלחמה.

אני אסביר.

אני חוזר על השאלה, אני מבקש על זה תשובה. אם אתם רוצים לתת לי נאום ארוך, אז נאום ארוך, זה בסדר, יש לי זמן, אין לי פריימריז היום.
קיבלנו תלונות. יש תלונות על הנושא הזה, לפעמים זה קורה. רוב פקידי השומה הם אנשים טובים, מוצלחים והכול בסדר. יכול לקרות חריג עם אלה שמדביקים עיקולים. בא אדם ואומר: הייתי בבית. בגלל שבתי הספר היו סגורים, הייתי עם הילד שלי.

יש לי הוראות של פיקוד העורף.

הוא לא צריך להוכיח מעבר לעובדה הזאת שהוא גר בבאר-שבע, מעבר לעובדה הזאת שבתי הספר היו סגורים, שנגרם לו נזק כתוצאה מהעניין הזה. הוא לא צריך להוכיח שזה נגרם כתוצאה מהמלחמה.

אם הנזק לא קשור בכלל למלחמה? מה זה קשור?

תוכיח אתה.

לא, רגע.

- - -

שגית, שנייה, אני יודע מה אני שואל. רשות המסים באמת גוף מצוין, אני מדבר על המקרה החריג. הוא אומר: לפני יומיים, לפני שהיתה המלחמה, הוא יכול ללכת הביתה, אף אחד לא נותן לו את זה, לא בתקנות ולא חשוב מה שתכתוב. מדובר רק על מי שיש לו נזק בזמן המלחמה. אם אתה אומר שאתה כותב: כתוצאה מנזק המלחמה, אתה אומר בתקנות שאני שגר בבאר-שבע, אני צריך להוכיח את זה.

זה לא נכון.

רק רגע.

החוק לא אומר מי צריך להוכיח, הוא אומר שצריך להוכיח - - -

רק רגע. אני מגיע עכשיו לשאלה. אחרי מה שאמרתם שהוא לא צריך להוכיח, שיהיה כתוב שזה כתוצאה מהמלחמה ועליו לא מוטלת חובת ההוכחה.

ההסמכה לתקנות נמצאת בחוק, וזה מה שכתוב בחוק. החוק דורש קשר בין הנזק לבין הפיצוי.

הבנתי. תודה.

הנוסח לא שונה מעופרת יוצקה.

זה עניין של יישום, זה לא עניין של נוסח.

רבותי.

אם ביישום - - -

האם אני יכולה לסיים?

כן, בבקשה.

ההסמכה נמצאת בחוק. הנוסח לא שונה מהנוסח של עופרת יצוקה. ברור שאם אדם גר באזור שבו הוראות פיקוד העורף הן כאלה של סגירת העסק או לא ללכת לבית ספר, והוא נאלץ להישאר בבית ולשמור על הילדים שלו, הוא יקבל פיצוי. קרן הפיצויים יכולה להרחיב בעניין.

ראש עיריית באר-שבע.

תודה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת - - -

אתה רשאי לדבר על כל - - -

אני אבקש אחר-כך, ברשותך, מגזבר העירייה, שהכין עוד כמה נקודות שלא רשומות בתקנה.

ראשית, אני מוכרח לומר שחלק מהדברים כאן קשה להבין. אם יורשה לי, אני מנסה לברור את מילותי בעדינות, זה לא ראוי ולא מכובד כלפי האזרחים. אנשים הם לא רמאים ולא שקרנים ולא באים לעבוד על המערכת.

מי אמר את זה? למה להגיד את זה?

אני אומר את זה במילותי, ואמרתי שזה לא ראוי ולא מכובד.

זה נשמע כאילו אתה חושב שאנחנו אומרים את זה.

ראש העיר צודק בכל מה שהוא אומר. תתחשבו במה שקורה לבעלי העסקים שמחכים לשמוע תשובות. ראש העיר צודק בכל מה שהוא - - -

רגע. שנייה. מה זה?

אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש - - -

יש לי בקשה, ראש העיר מדבר, אני מבקש לאפשר לו.

חוץ מזה, נאום ראשון בכנסת לא מפריעים.

זה לא נאום ראשון כאן, אבל - - -

ניסיתי. יש לך זיכרון טוב.

בבקשה, אדוני ראש העיר.

אני חושב שמה שבלט, במיוחד במערכה האחרונה, זו ההתנהלות המופתית של התושבים, של העורף, של האזרחים. ההתנהלות הזאת בעצם אפשרה גם לדרג המדיני וגם לדרג הצבאי לקבל החלטות שקולות, אחראיות ובלי לחץ. והסתיימה המערכה הזאת, היא היתה קצרה, ואני רוצה לומר לכם שאנחנו, ראשי הרשויות, במקביל לכל מה שעברנו בשמונה הימים הללו, קיבלנו בלי סוף טלפונים ומיילים ופקסים מהחרדות והחששות הנוספים של הציבור ושל בעלי העסקים – מה יקרה ביום שאחרי. אתם יודעים למה? כי אנשים למודי ניסיון. בעופרת יצוקה – והמתווה שאתם עכשיו מביאים כפי שהתקיים בעופרת יצוקה – מה שעשו זה פשוט להוציא את הנשמה לאנשים. הוציאו להם את הנשמה. אנשים היו כל כך ממורמרים וממורמרים. בסוף המדינה נתנה להם את הכסף, נתנה פיצוי. אבל מה קרה? אנשים איבדו את האמון וראינו את זה במערכה הזאת, ישר ביום הראשון והשני אנשים בחששות מה יקרה ביום שאחרי.
אני רוצה לומר לכם שחוסן לאומי בא לידי ביטוי בכך שהמדינה יודעת לדאוג לאותם אנשים שנאלצו לשבת בבית עם הילדים שלהם, לאותם עסקים, ואני אומר לכם, עסקים קטנים ובינוניים שעלולים לקרוס, עלולים לקרוס, כי עבורם זה קיומי. שמונה ימים כאלה זה קיומי עבורם, והם לא באים לעבוד על המערכת, הם רוצים להמשיך להתקיים. וכן, שבעה ימי ההתאוששות הנוספים האלה חשובים להם.
אני מוכרח לציין שיש רוחות טובות מכיוון משרד האוצר, והלוואי שהמערכת תהיה יעילה כמו המערכת של מס רכוש. הם באים, אגב, יחד עם הטיל. מייד איך שמגיע הטיל הם באים אתו.

טוענים שהם באים לפניו...

הם עובדים ביעילות רבה. לכן אני חושב שצריך לפעול ביעילות, צריך לעבוד מול האנשים, גם האזרחים וגם בעלי העסקים, בצורה מכובדת, לא למשוך אותם, לקבוע לוחות-זמנים מאוד-מאוד קצרים ומצומצמים, על מנת לתת להם את הפיצוי שלהם. אני מבקש שוב, אדוני היושב-ראש, לגבי השבוע הנוסף, בעיקר לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, זה מאוד-מאוד חשוב. כן, הם צריכים שבוע של התאוששות.
דבר נוסף שחשוב לי מאוד לציין, כשאתם דיברתם קודם על הנושא הזה של עוטף עזה הארכתם את התקנה. אני רוצה להביא דוגמה לבאר-שבע. אגב, אני מניח שזה תקף גם לאשדוד ולאשקלון. ב-2011 וב-2012 משום מקום קמו בבוקר, ירו לבאר-שבע, אשדוד, אשקלון, רק לבאר-שבע 20 טילים, לא בבת אחת, בכל פעם טפטוף. מה קורה באותו יום כזה שיורים טיל ב-18:00 בערב? יש חתונות, מתבטלים אירועים. בעלי בתי קפה, מסעדות, מועדונים – האנשים האלה באותו יום לא עובדים. האם מישהו מפצה אותם על הדברים האלה? כולם באים אלינו בסוף, לרשות המקומית. זאת בעיה שאנחנו ממש מבקשים שתתנו עליה את הדעת. זה תפקידה של המדינה. מצד אחד, אנחנו אומרים: תחזירו את השקט, ורק הדרג המדיני והצבאי יודעים איך לעשות את זה, מצד שני, יום אחרי כל המערכה הזאת הם באים אלינו, כי אנחנו הופכים להיות הכתובת היחידה, אז אנא מכם, תנו את הפתרונות, זה החוסן הלאומי בהתגלמותו, לדעת לתת את הפיצוי לאנשים שישבו בבית, וגם לרשויות המקומיות, כי יש הרבה מאוד נזקים לרשויות המקומיות. לא כל הרשויות חזקות.
אם יורשה לי, אני אבטא כאן את אלה שלא נמצאים כאן. יש רשויות מאוד-מאוד חלשות, שעבורן כל הנזקים הם מאוד-מאוד כבדים והן לא מסוגלות לטפל בכל דבר ולתקן. לכן אני מבקש מכם: תגלו סבלנות, גדלות רוח, תהיו לארג'ים. תהיו לארג'ים, תעשו הכול כדי לתת לכולם את אותו ביטחון כלכלי, על מנת שנוכל להמשיך לפתח את הנגב באמת. תודה, אדוני היושב-ראש.
אני מבקש ארבע או חמש נקודות בקצרה שגזבר העירייה יעלה בדברים שלא רשומים בתקנות.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים באולם הוועדה)

לא, לא, לא. אין דבר כזה.

אדוני היושב-ראש, רציתי להמשיך ממה שאמר ראש העיר. דבר אחד, ביקשנו למנגנון שמוצע פה שיהיה איזה מנגנון של תשלום מקדמה כדי להקל על העסקים. תקבעו איזה מנגנון של תשלום מקדמה. יש לכם חלק מהנתונים, אתם יכולים לקבוע תשלום מקדמה, אתם גם יודעים מה קרה בעופרת יצוקה. אפשר לקבוע מנגנון של תשלום מקדמה, כשהמקדמה הזאת תקוזז על חשבון אותו פיצוי שיינתן.
דבר נוסף, יש כל מיני מקדמים במנגנון עצמו שגורמים כביכול לחיסכון על חשבון בעלי העסקים. לדוגמה, כל הנושא של מקדם המיתון שמופיע פה עוד פעם. לא שמענו שבמשק יש נתונים של מיתון, כל הזמן יש צמיחה. גם השנה יש צמיחה, למרות ההאטה, אז אני לא מבין למה יש מקדמי מיתון שמפחיתים את שיעור הפיצוי בגין אובדן הרווח.
בנושא ההוצאות השוטפות – ברור שכל מה שניתן בהוצאות השוטפות, שזה גם מקדם נוסף שהכניסו כדי להפחית את מתן הרווח לעסקים – כל הנושא של ההוצאות השוטפות שמדווחות לרשויות המס, למעט הציוד, זה לא בהכרח אותן הוצאות שנחסכו מהעסק, לכן לבוא ולהגיד שההוצאות השוטפות הן ההוצאות שנחסכו מהעסק ולהכניס את זה בתוך המקדמים שלנו כדי להפחית את הפיצוי שניתן, זו פגיעה נוספת בפיצוי שנותנים לעסקים.
אנחנו מבקשים בהקשר הזה של המלכ"רים שיינתן פיצוי גם למלכ"רים, לא רק על בסיס ההגדרות שניתנו פה. דיברתם לגביהן בהרחבה עכשיו, בנושא של מלכ"ר זכאי.

שנייה. לגבי הנושא השלישי. הטענה של רשות המסים שבפעם הקודמת כמעט לא היו תביעות להוצאות שוטפות, והתביעות שכן היו, בסוף היו מאוד-מאוד - - -

יש מה שנקרא "משלים ההוצאה הנחסכת", שזה איזה מקדם, וההוצאות השוטפות שתולות בתוכו. זה מקדם שמפחית משיעור השיפוי שניתן לעסקים. כשמכניסים את כל ההוצאות השוטפות בלי לברור מה ההוצאות השוטפות האלה, העסקים נפגעים.

הדבר הרביעי והאחרון.

הדבר הרביעי זה הנושא של מלכ"רים – על-פי ההגדרה שניתנה פה יש להם פעילויות נוספות שהן פעילויות שצריך לשפות אותם עליהן, כי יש להם הוצאות נוספות כתוצאה מימי הלחימה האלה, ולא אם הם מקבלים תמיכה או שאין להם פעילות עסקית לכאורה - - -

מה למשל? לדוגמה.

למשל הם דיברו על אוניברסיטה. אז מה, לא משלימים אחר-כך הרצאות נוספות או שיעורים נוספים שצריך לתת לסטודנטים? האם במערכת החינוך או במתנ"סים לא יצטרכו לתת שיפוי על החוגים האלה, כשאנשים לא הגיעו לחוגים? יש הרבה דרישות לדוגמה מתושבים שאומרים: תחזירו לנו לפחות את אותו ערך יחסי של החוגים שלא עשינו ועוד כל מיני פעילויות שקצרה היריעה מלמנות.
ודבר אחרון. הטפסים – הטפסים נורא מסורבלים. יש עסקים קטנים שלא מעסיקים לא יועצי מס ולא רואי חשבון. על הטפסים להיות ברורים, שיהיה קל למלא וקל להגיש.

לא עוסקים בטייקונים, לטייקונים נותנים טפסים קצרים כמו ברווחים הכלואים... פה אנחנו מדברים על בעלי עסקים שיש להם קיוסק. למה אי-אפשר לעשות טופס קצר?

הטופס פשוט וקצר. יש לך אותו פה. אני חושב שכל מי שיודע לקרוא ולכתוב הטופס מספיק ברור.

זה בסדר, אדוני.

- - -

הטופס מספיק ברור.

מה יש? אני רוצה לשבח את משרד האוצר, את רשות המסים.

לפני שתשבח.

אני לא הולך לשבח כל כך מהר.

אני יודע, בשביל זה אני אומר.

הטופס הזה בסדר?

זה נראה בסדר.

ההתייעלות במשרד האוצר מתחילה להדאיג אותי....

זה המנכ"ל, המנכ"ל.

בבקשה, חבר הכנסת אבישי ברוורמן.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ידידי ראש העיר רוביק דנילוביץ, חברים, יש לי פה חברים משנים, יש לי שלוש הערות, ומכיוון שידידי, הרב גפני, גם יודע פסוקים, אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: האחת, אין חכם כבעל הניסיון. לפני שזכינו שהרב גפני יהיה יושב-ראש ועדת כספים, חבר הכנסת ליצמן ואנוכי עבדנו בוועדת הכספים, ולכן בתור אדם שהיה במלחמת לבנון השנייה ובעופרת יצוקה למדנו. ואני לא אשכח את הסאגות שבהן עקב העובדה שהלכנו לפי בית שמאי ולא לפי בית הלל, כמו שאמר ידידי ראש העיר, שאולי כמה אנשים יטפסו טרמפ, התוצאה היתה מרירות, התוצאה היתה כעס והתוצאה היתה פגיעה. תודה לאל, אני אומר במקרה הזה, שלמדנו מהניסיון. דורון ידידי אתה וגל הרשקוביץ עכשיו קיבלתם קודם כול את ההמלצה של השנתיים וקיבלתם את ההמלצות האחרות. פה יש רק בקשה אחת - - -

שר האוצר, לא אנחנו.

אני נותן את כל הכבוד לשר האוצר, ידידי יובל שטייניץ.
עכשיו אני בא לסיפור הפשוט פה. תאמין לי, ניהלתי כמה דברים בחיים שלי, כשמתחילות השיחות האלה בין עורך-דין א' לעורך-דין ב', אני לא מבין. את הדברים האלה צריך לגמור בין עורכי-הדין, אבל יש הוראת מפקד, והוראת מפקד זה יובל שטייניץ, דורון וגל הרשקוביץ, ולכן הוראת המפקד צריכה להיות שהולכים לפי בית הלל, לקולא. למדנו מהדברים האלה. וגם אם חס וחלילה לא כל עם ישראל טלית שכולה תכלת, ויהיו 3% שיתפסו טרמפ, אז יתפסו טרמפ. הבעיה היא רוב הציבור שהוא הגון ורציני, לתת לו את הגיבוי. לכן אני מסכם, דורון, הכדור אצלך. יובל שטייניץ בפריימריז, לך תעשה את העבודה.

הוא גמר.

תודה רבה. התאחדות המלונות.

שלום, אני מנכ"ל רשת מלונות פתאל. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר ראש עיריית באר-שבע ולהסביר להם קצת היכן הדברים עומדים, מעבר לפרספקטיבה הקצרה שאתם מכירים.
אנחנו בשמונה הימים האלה ספגנו ביטולים בלי סוף. ראש העיר מכיר את המלון שלנו בבאר-שבע, אנחנו עושים מלחמות עולם להביא לשם תיירים. המשמעות של הבאת תיירים לשם זה לתמוך בעסקים הקטנים שקיימים בכל האזורים. לצערנו הרב הפגיעה של שמונה הימים האלה הם לא פגיעה של שמונה ימים. לנו, כמלונאים, יש 60 יום, ותיכף אני אדבר על מקדם האטה, אבל לעסקים שנלווים אלינו, קרי, מדריכי התיירים בדרום, קרי, נהגי האוטובוסים, נהגי המוניות – כל החבר'ה האלה הולכים לספוג מכה יותר קשה משמונה הימים האלה.

לא באתי להגיד לכם לשנות ולהרחיב את הימים וכו', זה לא תפקידי, אבל כן תפקידי לבוא ולהגיד פה בשם התאחדות המלונות, אבל גם בשם כל העסקים הקטנים שמסביב לזה, שחייבים להתחשב, כי לפחות בפרספקטיבה שלנו, כמלונאים, היתה מכה מאוד קשה לקבוצות של התיירים עד פברואר. זה לא נגמר עכשיו, תשכחו מזה.

לא. לא. לא. לא נגמר.

דבר נוסף. יש פה טענה של משרד האוצר על זה שאנחנו בשנת האטה. אי-אפשר לבוא כשר אוצר ולהגיד: אנחנו מביאים עוד תיירים לארץ והכול פורח, ופתאום כשצריך לשלם את הפיצוי, להגיד: לא, השנה זו שנת האטה.

אבל אין צורך לחזור, אמר את זה הגזבר של העירייה. בסדר, אני אדבר על העניין של ההאטה.

אדוני, חשוב לי שתשמעו את זה מהצד שלנו.

בסדר גמור, גם מהצד שלכם, רק בקצרה בגלל שהבנו.

אני אסיים בעוד משפט אחד.

בבקשה.

חשוב לי שתדעו שהנזק של שמונה הימים האלה מבחינת הבאת תיירים לישראל, במקרה הטוב יסתכם עד סוף פברואר.

אם נאריך את הימים שמופיעים?

אם תאריכו את הימים זה מאוד יעזור לנו. תנועות שלמות של צ'ארטרים התבטלו בשלושה ימים.

- - -

60 זה לא מספיק.

אני אשמח שתדברו אלי. מר כהן - - -

אתה לא מדבר עם מר כהן, אתה מדבר אתי.

הוא מדבר אתך, אני לא שומע.

הוא מדבר אתי. לי יש פריבילגיה. אני רוצה להגיד לך לגבי הנושא של ההאטה. אני לא רוצה שזה יחזור על עצמו עוד פעם. נכון להיום אני יושב-ראש ועדת הכספים, אמרתי כל הזמן בתקשורת, לאחר שיחות עם שר האוצר, אמרתי שהמשק נמצא בצמיחה – אומנם יש שינויים לעומת מה שהיה ב-2009, שבאמת חששנו מקטסטרופה מבחינת ההאטה במשק – היום אנחנו נמצאים במצב של צמיחה, אנחנו נמצאים במצב טוב. אי-אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות. ואני אבקש ממשרד האוצר – אני אבקש למחוק את זה, מכיוון שאין האטה במשק. אנחנו גם לא רוצים שהליכוד ילך לבחירות ופתאום ננפנף לו, אנחנו ביהדות התורה, שיש האטה במשק. הרי הם יגידו שאין האטה, יש יוון וספרד.

גפני, אל תכניס את ההערות האלה, שאני לא אצטרך להגיב.

אני מוריד את ההערה הפוליטית, זה היה בהומור.

נוריד את זה מהתקנות, אין צורך, בניגוד למה שהיה בעופרת יצוקה, ששם באמת היתה סיבה להכניס את זה, באמת היה מצב שבו היתה היחלשות משמעותית מבחינת העסקים. למשל בתיירות אנחנו כל הזמן מתגאים בעובדה שיש יותר ויותר תיירים שמגיעים לארץ. אי-אפשר להיבנות עכשיו מהורדת תשלום פיצויים בגלל שיש האטה במשק. אני אבקש ממשרד האוצר שיוריד את זה.

אני מאוד מודה לך.

אני מקווה שהם ייעתרו לבקשתי. אם הם לא ייעתרו לבקשתי, לא נוכל להוריד את זה, אבל אז אני אוכל – מה אני אוכל אז?

תוכל לעשות הרבה דברים. אנחנו נשקול.

תעביר כסף לתע"ש...

נוריד. נוריד את זה.

אני מאוד מודה לך.

מה נוריד? אמרת שצריך להסכים.

אמרתי שאני אבקש.

נשמע את כולם. אדוני היושב-ראש, לא נשיב אחד-אחד.

ודאי שלא. התאחדות התעשיינים ביקשו. אמיר חייק. בבקשה. אם אפשר רק לתמצת, דברים שנאמרו כבר לא לחזור.

שלום. יש דבר שאני מתעקש לדבר עליו, להודות לאוצר על העבודה המהירה שלו.

כל הכבוד לו.

הגיע הזמן שמישהו יעשה את זה.

מגיע לכם גם מצדנו, ערן, אבל אני חושש שמהמהירות נפספס כמה דברים. ערן, תהיה אתי. אומנם שמעת אותי הרבה בימים האחרונים, אבל תהיה אתי רגע.

אני מדבר בשם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ויש כמה הערות שאנחנו רוצים לשים על השולחן. הערה אחת, אכן מקדם ההאטה. חבל לחזור עליה. הערה שנייה נושא הקבלים. לקבלנים בעופרת יצוקה היה פתרון בהסכם נפרד. הם רוצים להיכנס להסכם הזה, ואני חושב שצריך לקחת את זה בחשבון. גם מנכ"ל האוצר שמע את זה ממני, גם מנהל רשות המסים שמע את זה ממני, גם ערן שמע את זה ממני. יש להתייחס לבקשה הזאת של הקבלנים. אנשי התאחדות המלונות ייצגו נאמנה את הנקודה שלהם, אבל אולי לא היה ברור מספיק שהנזק שלהם הוא נזק בכל הארץ ונזק מתמשך בכל הארץ, לכן אמר מה שאמר נציג ההתאחדות וחשוב מאוד לציין את הנקודה הזאת. שמענו הערות גם מאומנים שלא הגיעו קניינים. אני חושב שיש חלק מהדברים שאפשר לפתור בפתרון תקציבי קטן, וזה נושא האומנים. המלונאים פנו במכתב גם אל שר האוצר בבקשה לקבל תקציב מיוחד לשיווק ולעידוד התיירות הנכנסת לישראל. אני חושב שזה דבר שיכול לעזור להם, כי בסוף ספגנו - - -

אגב, מנכ"ל משרד התיירות כבר יצא?

הוא כבר יצא. נועז יצא.

הוא לא חוזר?

לא.

לא חשוב לו כנראה.

חשוב או לא חשוב זו שאלה מאוד לא אובייקטיבית.

ספגנו בעיה תדמיתית כמדינה, ולכן התיירות זה הדבר הראשון שנפגע בעניין הזה. שם המשחק בכל הסיפור הזה הוא, א', לתת לחברות ולעסקים שנפגעו אפשרות להגיע למסלול המתאים להם, ואם לא, שיהיה מסלול אדום כזה או אחר, כדי שמי שלא מתאים לו המסלול הקיים, גם אם קצת יסתבך במסדרונות הביורוקרטיה יגיע למטרה שהוא צריך להגיע אליה. אגב, לא בכל מחיר. אני חושב שיש כאן גם נושאים של עלות-תועלת וצריך להסתכל עליהם, כי אנחנו לא רוצים גם להעסיק את רשות המסים בעבודת סרק. שם המשחק מהבחינה שלנו היא פשטות. פשטות, פשטות, פשטות. לזה אנחנו חותרים. שוב, תודה על שיתוף הפעולה.

אני לא מבין, החריגו את הקבלנים. אתה לא מייצג את הקבלנים בכלל?

אני מייצג את לשכת התיאום.

את הקבלנים אתה גם מייצג? החריגו את הקבלנים ואתה אומר להם תודה? לא הבנתי.

לא. אני אומר להם תודה קודם כול על העבודה שלהם, הערתי את הערותי.

אני לא מצליח להסית אנשים נגדך...

הוא שוכח שנעשתה פה עבודה באפס זמן.

אני מאוד מודה לך. סתם אמרתי בהומור.

אני רק מחדד את נושא המסלול האדום.

הבנו אותך.

הבנתם אותי, אז אני שמח. תודה.

תודה רבה. בעלי האולמות, בבקשה. בקצרה, קיבלתי מכתב. כולנו קיבלנו.

אני יושב-ראש התאחדות הגנים והאולמות בישראל, ואני רוצה להתייחס לשתי נקודות מאוד-מאוד חשובות, שלא ניתנה הדעת עליהם, אלא נגעו בהם בשוליים.
הייתי גם במחזור הקודם של עופרת יצוקה. מן הסתם קיבלנו את המכה של עופרת יצוקה ויצאנו ממנה כמו שיצאנו. נכון להיום, במשך כל התקופה מעופרת יצוקה לעמוד ענן היתה התייחסות של קהל כשבאים להזמין מהחשש של מה יהיה אם יפלו טילים, איך אתה מתמודד עם זה, איך אני מקבל איזה פתרון, מה קורה עם האירוע שלי. זאת אומרת, היינו צריכים לשבת ולתת איזה פתרונות. רוביק דנילוביץ, ראש עיריית באר-שבע, התייחס לנושא של טפטוף הטילים. כל אזעקה אפילו בטפטוף טילים מבטל באופן אוטומטי את האירוע. לא ניתן לעצור את הטפטוף הזה ולהגיד: זה רק טיל אחד. יודעים איך זה מתחיל – אתה לא מקשיב - - -

אני מקשיב, תאמין לי לכל מלה. שאלתי אותם כמה הם נתנו לכם תוספת, אז הם אמרו 30, אז אמרתי שנגדיל את זה ל-90.

לא.

מה לא? אני אבקש. אני רק אבקש. בבקשה, הלאה.

ההתייחסות הזאת של טפטופי הטילים היא התייחסות שצריך להביא בחשבון וצריך לתת את הדעת בעניין הזה, כי זה התחיל מטיל ראשון וזה המשיך לכמויות הטילים האלה שנפלו על העורף. זה הדבר הראשון שצריך לדעת.

מה הדבר השני?

הדבר השני הוא כל הנושא של מה קורה ביום שלאחר מכן. נכון להיום אין ולא יהיו הזמנות בתקופה הזאת, כי יש חוסר ודאות אצל כל המזמינים. אנשים לא יודעים אם הם רוצים לעשות את האירוע, אם הם יעשו את זה באזור שלנו. אתה שוב לא מקשיב.

אני מקשיב לכל מלה. אני אחזור על כל מלה שאמרת. למדתי לעשות שני דברים - - -

את זה אני עושה לאשתי, עזוב.

אתה לא יכול לעשות את זה לאשתך, אשתך יכולה לעשות את זה לך, בגלל שרק נשים יודעות לעשות שני דברים יחד.

את זה אני עושה לאשתי.

אמרת שאנשים מבטלים את ההזמנות, הם לא מזמינים בגלל שהם לא יודעים מה יהיה.

יש קיפאון.

הקיפאון עכשיו המצאת, זאת אומרת, לא אמרת את זה קודם. אמרתי שנוסיף את זה ל-90 יום.

מה אמרת?

אמרתי שנבקש כמובן. אני לא יודע אם נקבל.

הוא הנהן בראש, הוא אומר שהוא מסכים.

הוא לא אמר שהוא מסכים.

הוא מסכים.

הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו זה כל נושא נותני השירות בענף הזה. בענף הזה יש לא מעט נותני שירות.

אני רוצה רק להסביר לך משהו. אני יכול לשבת פה, אני לא בממשלה. אני בקואליציה, לא בממשלה. הייתי יכול לנהל פה עכשיו דיון מאוד פופוליסטי, הייתי אומר: רק על הפחד המדינה צריכה לשלם, ובסוף לא היינו מקבלים שום דבר והיה מתחיל דיון של שנה, והכול היה הולך, לא יודע לאן. צריך להיות הגיוני.
אני אלחם אתם על זה שתקבל 90 יום. אתה יכול להגיד, אותו דבר כמו עם המלונות, כי התיירות באמת נפגעה, היא נפגעה לא רק באותם שמונה ימי לחימה, או אותם תשעה ימים שעשינו עכשיו, יש להם טווח ארוך יותר. יש דברים הגיוניים שאני יכול להילחם עליהם. אני לא יודע אם אני אצליח, אני מקווה שכן, אבל אני רוצה שהתקנות ייעשו, כי אחרת יוציאו את הנשמה לבעלי האולמות עד שיגיעו לפתרון ועד שיקבלו את הכסף, בינתיים הם ילוו כסף למדינה. אני רוצה ללכת גם באחריות, גם לעשות את הדבר הנכון ובעיקר שישלמו את הכסף מייד.

אם מתייחסים ל-90 יום באמת צריך להתייחס לזה במסלול המחזורים, באמת להוכיח את הפגיעה במחזור. אם הולכים לפי צבר הזמנות, צבר הזמנות מתבטלות, מה שקורה ברשות המסים שדרשו את צבר ההזמנות שלנו, צבר ההזמנות שלנו נכון להיום שיכולים להתבטל 10, 20, 30, 40 אירועים כתוצאה מהמבצע הזה. אם מתייחסים למסלול המחזורים, אין לי שום בעיה להציג את זה.

בסדר. הם ישיבו לך. בבקשה, אני הולך לפי הסדר עכשיו.

אני נשיא לשכת המסחר ואני בכמה כובעים, אני גם קבלן.

לא חשוב כמה כובעים, העיקר כובע...

מאוד חשוב שתבין. בשונה מכולם אני רוצה להודות לממשלת ישראל על הפיתוח שנעשה בדרום בזכותו של האוצר ושל ראש העיר שלנו ואדון ברוורמן בעבר. באמת תודה לכולם. יסלחו לי מלומדי, אני אדם מהיישוב, פעם ראשונה שאני מדבר בכנסת, אני רוצה להגיד שהנושא של הטפסים לקח תשעה חודשים. הטופס הפשוט הזה בטוח שייקח עוד שמונה-תשעה חודשים או שלושה חודשים. מה שהייתי מבקש זה לבוא ללשכת המסחר או לרשות המקומית או לרשות המסים, והם מכירים את האנשים אחד-אחד ולתת להם ארבעה-חמישה חודשים.

מה ייקח כמה חודשים?

אשראי של המסים. לשלם את המסים שלהם, המע"מ והמסים בעוד ארבעה-חמישה חודשים. או לחילופין לקחת את הארנונה כמו בשדרות, לתת 30% הנחה לתושבי באר-שבע. בבאר-שבע אנשים שהם בעלי עסקים הם ארבעה, חמישה, שישה איש. האנשים האלה הם חיילים שאין להם מקומות עבודה, הם פותחים עסקים עד שיבוא יום - - -

מה אתה מבקש?

אנחנו היום מיישבים את הדרום. אנחנו האנשים שמחזקים את המדינה. כמו שאנחנו מחזקים את המדינה, אנחנו מבקשים מכם, תחזקו אותנו כדי שלא ניגרר למעגלי אבטלה ונגדיל אותם. אני מודה לך. תודה. המנכ"ל שלנו יוכל להשלים.

תודה רבה. בבקשה.

מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה של הנגב. קודם כול, מגיע כל הכבוד לצה"ל ולאנשי המילואים, מגיע כל הכבוד לממשלה, לראש עיריית באר-שבע, לכל הגורמים שהיו שותפים למבצע. תושבי באר-שבע והנגב נתנו גיבוי מלא להחלטות של הצבא לאורך כל הדרך. אנחנו מצפים שעכשיו תושבי באר-שבע יקבלו את הגיבוי בחזרה. הבעיה מספר אחת זו הביורוקרטיה. אנחנו מצפים שהביורוקרטיה תשנה את שעות קבלת הקהל, שהביורוקרטיה תרד במשך כמה ימים למקומות שהעסקים נמצאים. הם נמצאים במרכזים, שיבואו פעם לטובת אנשים, להראות פעם אחת שעם ישראל יודע להתאחד. יש הרבה מאוד דברים, אנחנו רוצים לבנות שיתוף פעולה ולקדם את הדברים מהר. אי-אפשר לקדם את כל הדברים שאמרתם כששעות קבלת הקהל יישארו אותו דבר, כשאנשים יעמדו בתור במשך הרבה מאוד שעות. בואו נראה פעם אחת בראשות האוצר, ויש פה מנכ"ל מעולה, שהאוצר פעם אחת יבוא למרכזים, יבוא לאנשים, יבוא עם הטפסים. לרוב בעלי העסקים אין המנגנונים שאתם מתארים פה, אין להם כל הדברים. אתה גדלת באופקים ואתה מכיר את הדברים. בואו נשנה את הסדר וגם נחזיר לבאר-שבע את המס שהיה לבאר-שבע וגם את הפטור הזמני בארנונה שיש לעסקים באזור, כולל בעסקים וכולל בארנונה.

תודה רבה.

אני מייצג עסקים רבים בדרום תקופה ארוכה. מניסיון העבר היתה הבחנה ברורה בין ה-7 ק"מ ל-40 ק"מ. בתקנות האלה אין שום הבחנה כזאת. ההבחנה הזאת מאוד חשובה, כי ה-7 ק"מ קיבלו הוראה מיוחדת. לכן ל-7 ק"מ חייבים להכניס מסלול אדום שמאפשר לתבוע את הנזק הממשי. צריך להבין שהמסלולים האלה לא נותנים פיצוי ממשי על הנזק, לאותם עסקים שסגרו את העסק לגמרי זה לא נותן פיצוי.

קיבלתי את הדברים שלך.

יש מסלול.

עוד פעם את מתחילה?

אין.

רק שנייה. אין אז אין. אמרתי שיש?

אני רוצה להגיד משהו על המסלול האדום.

שנייה. שנייה. חבר הכנסת וקנין, דקה.

לא סיימתי.

שנייה. שנייה. לגבי הנושא של המסלול האדום ב-7 ק"מ, נכניס ואני אבקש מהם גם להכניס את שדרות. האם זה בסדר?

צריך להכניס את כל ה-7 ק"מ, כי רק יישובי ספר מאוד ספורים נמצאים ב-7 ק"מ.

חבר הכנסת רצית לקרוא לו קריאת ביניים?

ודאי. אני אומר לכולם כמי שמכיר את זה מהצד השני, מקו הלבנון. במלחמת לבנון היה מסלול ירוק ומסלול אדום. כל אלה שהלכו במסלול האדום עד היום מתברברים, לא גמרו כלום.

זה לא נכון.

אל תגיד לי שזה לא נכון. אתה עורך-דין, אתה רוצה לעשות עוד כמה תיקים. אין בעיה.

זה לא מדויק. מה שעשו שמסלול ירוק הפכו לאדום. מה שאמר פה קודם עורך-דין אחר, לקחו את הירוק והפכו אותו להמלצה בלבד.

לא הייתי מציע לאף אחד ללכת למסלול האדום.

רק הערה לעניין של האדום והירוק. 99% כמעט הלכו למסלול הירוק.

גם אלה עד 7 ק"מ העדיפו את המסלול הירוק על האדום.

לפחות בעובדות ממילא עד 7 ק"מ יש אדום לרובם, וגפני ביקש שנשקול, אז נשקול. עוד לא אמרנו כלום.

זה עד 7 ק"מ פלוס יישובי ספר? יש לכם רשימה? אפשר להגיד לנו את יישובי הספר?

הם בתוך ה-7 ק"מ.

רק יישובי הספר שהם בתוך ה-7 ק"מ?

שדרות למשל לא בפנים.

סיכמנו שאני מבקש, יש להם הרבה בקשות שלי. אני רק רוצה לראות שעל משהו הם יגידו לא.

אם תעמוד פה על כל קוצו של יו"ד, אז נגמור בעוד שלוש שנים, כי אז נפתח את זה. אם נעשה דיון כזה, זה דיון של ארבעה חודשים. אם אתה רוצה לעמוד על כל קוצו של יו"ד - - -

אני בעד ארבעה חודשים.

אם זה מה שאתה רוצה, בסדר.

גפני, תתחשב באחד שיש לו פריימריז.

דבר שני זה התקופה. הרי לא יצאו למצבע בגלל שהיה שקט לפני היתה תקופה ארוכה שלא נתנו עליה מענה, במיוחד ל-7 ק"מ כמו שהיה בעבר, צריך לתת תקופה הרבה יותר ארוכה אחורה וקדימה. לא יכול להיות מצב שמצמצמים את זה רק לשבעה ימים או לשמונה ימים.

זה לא שבעה, זה תשעה.

לתשעה הימים האלה.

בעוטף עזה מה שהיה בעבר שבמרץ 2008 קבעו שלעוטף עזה יש מנובמבר 2006 עד דצמבר 2009, נתנו לה 36 חודש לעוטף עזה. עכשיו מה אומרים? ייתנו לה את חמישה הימים. צריך להזכיר שבמרץ 2012, עכשיו, לא נתנו בכלל פיצוי ל-7 ק"מ האלה, הם כבר שנתיים לא מקבלים שום פיצוי, למרות שהם חוטפים יום-יום.

הבנו. תודה רבה. אבו וילן, בבקשה. אתה אחרון הדוברים.

אני נציג עסקים.

אני אאפשר לך. ההסתדרות?

אני מבקשת לומר כמה משפטים.

האם חתמתם על ההסכם?

אני רוצה להבהיר.

שנייה. קודם אבו וילן.

אדוני היושב-ראש, הדבר החשוב ביותר הוא מה שאמרו רוביק דנילוביץ, ראש עיריית באר-שבע, ואבישי ברוורמן – מהירות הביצוע. העסקים החקלאיים ניזוקים פעם אחר פעם מטבע הדברים בסוג כזה של מבצעים, והשאלה הגדולה היא אם הגענו להבנות לגבי מסלול ירוק. צריך להבין שיש פה גם כמה בעיות ייחודיות, לדוגמה, ענף החלב. האזורים בקריית מלאכי, אזורים גדולים של ענף החלב, חטפו לא מעט, וצריך להבין שזה לא רק הפגיעות שזה מס רכוש וכו', אלא עדר פרות מתנהג די דומה לעדר בני אדם – סטרס. יש נפילה בכמות החלב ולוקח זמן לצאת ממנה.

גם העופות אותו דבר.

אגב, במלחמת לבנון, אם אני לא טועה, בעקבות ההפצצות תפוקת החלב עלתה. אני לא צוחק.

ערן, אני במקרה רפתן. זה בערך כמו שתגיד לי - - -

זה הוכח, הנתונים האלה. זו עובדה. תבדוק אותי.

אין מצב בעולם.

תבדוק. תבדוק.

אני אבדוק אותך. אין דברים כאלה. פרה רגישה לסטרס והיא מייד מגיבה. חוץ מזה, החזרה של הפרה למסלול – אני לא אכנס פה לניתוח – לוקח שלושה-ארבעה שבועות. אל תיכנס למקצוע הזה.

זה אפילו הוכח בקיבוץ זיקים. שלושה ק"מ מהגבול, התפוקה עלתה.

אני מציע להמשיך להפציץ...

אנחנו גם רשות המסים, אנחנו יודעים מה התפוקה.

אנשי רשות המסים ממציאים את תורת החקלאות מחדש.

אל תמכור לנו לוקשים.

רגע, רגע, רגע. שנייה.

אל תלך למקום שאני יכול לענות לך, כי עברתי את זה במלחמת לבנון. אני חקלאי ואל תספר סיפורים.

במקרה הזה יודע צדיק נפש פרתו...

אנשי המסים ממציאים את תורת החקלאות מחדש. אני מוכן להתחלף: אנחנו נבוא שבועיים לרשות, הם יבואו שבועיים לקטוף ולחלוב, ובא לציון גואל.

לחלוב הם יודעים...

אתה מדבר על אנשים, אני מדבר על פרות.
ולענייננו. ירקות, עובדים זרים, קטיף – כל הדברים נסגרו. אני מבקש רק בקשה אחת, מה שהציגו פה בהתחלה, באמת הפעם לעשות את זה זריז ומהיר. לא יקרה אם באמת בשוליים כמה "צדיקים" ייהנו, ו-99% מהחקלאים הישרים ייהנו.

תודה רבה. בבקשה.

יש לי הרבה עסקים בדרום, אני מעסיק באופן פרטי מעל 1,000 עובדים. נאמרו פה הרבה נקודות חשובות שאני לא אחזור עליהן. אני רוצה להדגיש שתי נקודות חשובות: האחת, רצו פה התייחסות לעסקים של 7 ק"מ, אבל יש עסקים גם מעבר ל-7 ק"מ שהיו סגורים בצו. הנושא של איסור כינוס מעל 100 איש סגר עסקים באופן טוטאלי, זו לא פגיעה חלקית. זה עניין אחד שצריך להתייחס אליו.
עניין שני שאני רוצה להתייחס אליו הוא משך הזמן של הפגיעה לאחר מכן. מדובר פה על שבוע, מדובר פה על שני ענפים שבצדק דרשו חודשים, כמו תיירות וגני אירועים. יש פה ענפים נוספים שגם להם שבוע לא יספיק, כגון פרסום – לאחת החברות שלי יש חברת פרסום, ואנשים בכלל לא חושבים להתחיל לפרסם מחדש ולא יודעים איך לגשת לזה. ביטלו את חבילות הפרסום ועד שיחזרו לזה ייקח זמן – וענפים נוספים, כמו שרוביק ציין, שהם ענפים יותר פשוטים.
דבר אחרון, כולם מדברים פה על מהירות, על יעילות, על זריזות, ויש פה הצהרת כוונות ורוח חיובית וטובה, ואני מודה לכולם, אבל אני מבקש, אם אפשר ברשותך, שתמנה או שתיישם איזה מנגנון מעקב על אותה זריזות, מהירות ויעילות.

נעשה את זה בתקנות.

מערכת בקרה ואכיפה.

גם אנחנו בהסתדרות החדשה מברכים על המהירות, ואנחנו סבורים שיש חשיבות גדולה שהתקנות האלה אכן יותקנו כמה שיותר מהר. לצורך כך באמת לא עמדנו על קוצו של יו"ד, הגענו עם רשות המסים להבנה שבמסגרת הפרשנות, הנחיות והוראות הביצוע אכן ילכו לקולא כדרך בית הלל. בנוסף - - -

בטעות כל הזמן אומרים בית הלל ולא בית שמאי. בבית שמאי יש הרבה דברים מקלים ובבית הלל – מחמירים.

ילכו לקולא.

לקולא זה עדיף.

העיקרון.

הנה, הפרופסור יסביר לך איך עושים את זה, אפשר לקחת את הקל משניהם.

בית שמאי – יש דברים שהם מקלים.

הנה, למדתי משהו. אכן, ברגע שהתקנות יותקנו נחתום על הסכם משולש, הסכם קיבוצי - - -

מתי אתם חותמים?

ברגע שהתקנות יותקנו, ומכאן החשיבות שזה ייעשה מהר. נחתום על הסכם קיבוצי - - -

אם לא חותמים על הסכם, יש בעיה.

נחתום על הסכם קיבוצי משולש, שכבר מוכן לחתימה בין ההסתדרות, לשכת התיאום והממשלה.

למה אתם מחכים לנו?

אנחנו צריכים את התקנות.

שנייה. אני לא קולט כל-כך מהר.

התשלום יהיה על-פי התקנות.

תשמעי מה שאני שואל. זה אחד הנושאים המרכזיים אצלנו – האם אכן העובדים יקבלו בסוף את הכסף. זה תלוי בהסכם שאתם תחתמו. למה אתם לא יכולים לחתום קודם לפני שאנחנו מאשרים את התקנות?

משום שאנחנו זקוקים לתקנות שהן הוראות התשלום. ההגדרות נלקחות מהתקנות.

זאת אומרת, ברגע שאנחנו מאשרים, אתם חותמים על הסכם.

לא רק שנחתום, אלא גם משרד התמ"ת יגיש הצעת חוק שבהוראת שעה תורחב התחולה על כלל העובדים.

זה נעשה בחקיקה ולא בהסכם.

לכן יש חשיבות רבה לאשר את התקנות היום. תודה רבה.

תודה לך. בבקשה. אם אפשר, בקצרה.

יש לי 300 וקצת חנויות בישראל, מתוכן 30 באזור המדובר. אני רוצה להגיד כמה דברים בקצרה.

כן, אבל בקצרה - -

מאוד בקצרה.

- - בגלל שאנחנו כבר מיצינו פחות או יותר.

א', אני מחזיק חנות בשדרות כבר שלוש שנים, ואין בשום הגדרה שום פיצוי לחנות הזאת. שלוש שנים אחורה – כלום. מעבר לזה שהעובדים בשדרות ישנו אצלי בזמן המלחמה, כולל כולם עם התינוקות. שלוש שנים אחורה אני מחזיק חנות, אין שום פיצוי, לא מדברים על זה. תשעה ימים בלבד זה נראה לי לא הגיוני לחלוטין.

דבר שני, אני רק מתייחס למה שדיברו על התיירות. אני מוכר חוץ מישראל בעוד 300 חנויות בעולם. יש לי 300 חנויות בישראל ו-300 חנויות מחוץ לישראל. כל השוק הבין-לאומי היה צריך להגיע לפה ב-2 בדצמבר. בשלושה ימים אני מוכר קבוע ב-15 מיליון דולר פעמיים בשנה. אף אחד לא מגיע.

באיזה תאריך?

ב-2 בדצמבר.

לא מגיעים?

לא מגיעים. דחיתי ל-9 לדצמבר, אף אחד לא מגיע. כשאני אומר שיש הפסקת אש, והחבר'ה שלי אומרים: אנחנו לא מבינים את אלה מסינגפור והתאילנדים - -

מה יש לגוים האלה? הם לא רואים שלא יורים עכשיו?

- - - אז אמרתי להם: חבר'ה, מחר בערב מוכרזת הפסקת אש בסרייבו, כולנו נוסעים. מי בא? מישהו נוסע? היום הוכרזה הפסקת אש, אתה נוסע?

רק רגע, אני קודם צריך לנסוע לארצות-הברית לפני סרייבו, גם לשם לא נסעתי, עם כל הכבוד לסרייבו.

אף אחד לא נוסע.

הבנו. הבנו.

עוד דבר אחד. כשאמרו שייפול טיל בתל-אביב, העבודה בתל-אביב – יש שם 70 חנויות – ב-19:00 נגמרה. על זה אנחנו לא מדברים, אנחנו לא מבקשים. אבל קחו בחשבון מה קורה. בקניונים אנחנו משלמים שכר דירה, משלמים ארנונה, כל ההוצאות קיימות באופן קבוע. בשדרות החנות שלי פתוחה לסירוגין שלוש שנים, משכורות מקבלים תמיד, ואנחנו כרגע מתקרצצים – ניקח רגע את המספרים הגדולים – אם שמונה ימים או תשעה ימים.

כבר החלטנו תשעה ימים.

תשעה ימים משנה זה 3%. יעבדו על רשות המסים ב-10% חלק מהאנשים, זה 0.3% מההכנסות פחות ההוצאות המוכחות. חבר'ה, תתקדמו, בואו נלך קדימה. אני לא מבין.

מר ויזל, זעקתך נשמעה.

תודה.

בבקשה.

אני תושב נתיבות. בעופרת יצוקה במסגרת החברה שלי טיפלתי ב-1,000 עסקים בדרום, כל מה שנאמר כאן. חבר הכנסת גפני יראה שזה כבר כתוב בדף עצמו. יש שני נושאים שדיברו עליהם ודיברו, אבל לא מיצו. האחד, הנושא של ועדת ערר לעומת ועדת גישור. רשות המסים יכולה בקלות לפתור את כל המחלוקות הגדולות, כי תמיד נופלים בתפר שבין הסכמה לכך שאין הסכמה. ועדת גישור זו ועדה שיכולה לסגור עשרות תיקים כל יום, לשכנע גם את הרשות ולפתור בעיות בקלות. ועדת גישור זה דבר מאוד מומלץ ונכון.

לוחות-זמנים – נכון, יש כאן בעיה. הגיע הזמן שיעבדו בסרט נע – נכנסת תביעה, קובעים 30 יום תשובה, 30 יום מכתב. מה שהיה בפעם הקודמת זה היה מטורף.

בקשתך התקבלה, אני אבקש ממשרד האוצר.

דבר שלישי, טופסיאדה – הטופס שראית, חבר הכנסת הרב גפני, זה טופס טיולים, זה כמו היתר בנייה.

יש טופס קצר.

הטופס הזה, אם תשים בשורות, להוסיף ולהוסיף ולהביא ולהביא - - -

מה להוסיף?

זה לא נכון. הטופס מתחיל ונגמר בעוד 800 טפסים, ובסוף אומר לך הפקיד: תביא לי רק דוח מאזן רווח והפסד עם החתך של הקניות וכו'.

דבר אחרון. אנשי רשות המסים, יש פה חברים שאני מכיר, עושים עבודת קודש למדינת ישראל. אמרו חברינו: בית הלל, בית שמאי. תנו להם את הכוח לשחרר, לבוא בצורה חיובית ולגמור עם תיקים.

נושא אחרון שחשוב זה נושא הייצוג. הרב גפני, זה חשוב מאוד.

אני שומע.

העסקים בדרום, למעלה מ-10,000 עסקים, המדד שלהם במחזורים, הגודל שלהם מאוד קטן. הם לא יכולים לייצג את עצמם, ובטח לא מייצגים - - -, שאין להם זמן לנשום. כל עסק חייב מייצג חיצוני או גוף או פרוייקטור לטפל בתיק. זה מוכח וזה נכון. מה שאני מבקש היום שרשות המסים תוסיף עוד הוראת שעה, עוד תשלום מיוחד לטיפול בתיק. זה יכול להיות 3% מהתיק, 10% מהתיק. ריבונו של עולם, תנו לאחרים לעבוד, אנחנו משלמים מסים. המייצגים הרגילים שניסו לטפל בתיקים עשו פשע לעסקים וזה מוכח. לקחו פקידה, נתנו לה טבלת אקסל והגישו.

דבר אחרון-אחרון זה הנושא של ימי הלחימה. במרץ 2012 הוציאו הוראות על-ידי רשות המסים, לא שילמו שקל. איפה הכסף הזה? שימו אותו כאן בעמוד ענן.

תודה רבה. אוריאל לדרברג, בבקשה. אם אפשר, בקצרה. מנהיגות אזרחית.

אני רוצה להתייחס לנושא של המלכ"רים, במיוחד בעקבות העובדה שכל העמותות והמגזר השלישי בימי הלחימה עשו ופעלו, וכשבאים ומפצים מפלים אותם, גם מפלים אותם בהגדרות של מי זכאי וגם בשווי של השכר. מעסיק רגיל שיש לו עובדים, יקבל 132% לפי התקנות, והמלכ"רים – 117%. אני חושב שדווקא אותם ארגונים שהובילו את העשייה, גם במבצע הזה היו ושהו עם האוכלוסיות החלשות ונתנו את כל המענים, צריכים לקבל את המענה וההתייחסות נכונה. זה דבר אחד.

אני מצטרף לדברים שאמר בהתחלה עורך-הדין צחור לגבי הגדרה של עסק. אני רק מביא דוגמה, מתנ"ס שעושה חוג ומקבל את הכסף מההורים. הרב גפני, מתנ"ס שפעל והוא פועל יום-יום, הוא עושה חוג ומקבל כסף מההורים, והוא נותן חוג חודשי, זה לא חודש בחודשו, ההכנסה שלו היא בחורף, חוג שמתאים רק לתקופה של החורף, לא בקיץ – לפי ההגדרות האלה אותו מתנ"ס נופל. הוא לא יוכל לקבל, כיוון שאין לו עשייה חודש בחודשו. אני חושב שההגדרות פה מפילות לא מעט ארגונים שדווקא אותם צריך לבוא ולחזק גם קצת על מה שהם עשו.

תודה רבה. בבקשה, תשיבו. תתחילו להתארגן. חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, יושב-ראש התאחדות אולמות אירועים דיבר והיה מאוד צנוע, כנראה כי הוא חדש. צריך להבין שהזוגות שביטלו את האירועים שלהם באולמות האירועים, זה לא רק שהם ביטלו, היו גם הוצאות שהיו צריכים לשלם על אולמות האירועים – זה ארנונה, עבור החניה ועבור הגן, אני כבר לא מדברת על האולם עצמו, על ספקים שצריכים לשלם וקנו את הסחורה לפני האירוע. אני רוצה גם לשאול, מה עם הזוגות שביטלו? על מי הקנסות? איך יפצו את הזוגות? חוץ מאולמות האירועים, מה אתם? מה הם עושים? זה נזק גם בשבילם, חוץ מזה שפיקוד העורף אמר שאסור שיתקיים אירוע, ושמעתי גם רב שאמר את זה. בדרך-כלל אירועים כאלה לא מבטלים, אבל רב אמר שבמקרים כאלה מבטלים, מה לעשות.

פיקוח נפש דוחה שבת וגם חתונה.

מה עם אולמות האירועים? מה עם הארנונה, שהעירייה רוצה את הארנונה? זה כסף רב.

תודה רבה. רבותי, אני מבקש שתשיבו. אני רק מבקש, לפני שאתם משיבים, הבקשות שעלו כאן, שהצטרפתי אליהן, אני מבקש שתענו עליהן בחיוב, ויש לי דבר אחד שמבחינתי הוא קריטי, הגורם של הזמן, לא יהיה דבר כזה שדברים ייסחבו. ולכן אני מציע כדלהלן ותנו לי תשובה חיובית שאני לא אלך מפה עצבני – יש לי עסק קטן בבאר-שבע או באשדוד או באופקים, אני יכול להגיש בקשה עד ארבעה חודשים, לאפשר לי ארבעה חודשים להגיש את הבקשה. לפעמים אני צריך להתארגן, זה נראה לי זמן סביר. לאחר ארבעה חודשים או בתוך ארבעה חודשים, או אם אני מגיש היום, אחרי שהתקנות אושרו וההסכם נחתם – אני סומך על המלה שלה – אני מגיש בקשה, אתם צריכים לתת לי תשובה בתוך 45 ימים. אם לא נתתם תשובה, לא דחיתם אותי ולא אישרתם לי, אני מקבל 50% מקדמה ממה שתבעתי.

זה אתה מבקש.

אמרתי שלא תיתן לי ללכת עצבני. אם נתתם לי את המקדמה, או אפילו אם לא נתתם לי את המקדמה, אבל בתוך שלושה חודשים לא נתתם לי תשובה בכלל, תביעתי התקבלה. אם אתם רוצים שתביעתי לא תתקבל או שאתם סבורים שביקשתי 100,000 שקל ומגיע לי רק 80,000 שקל, תגידו את זה. שלושה חודשים זה זמן סביר.

לא - - -

רק שנייה, תן לי להשלים את הבקשה. עם כל הכבוד, יש דבר שאני אעמוד עליו. פעם ראשונה בקדנציה הזאת יהיה עימות בין משרד האוצר לביני, פעם ראשונה בקדנציה הזאת.

איך אומרים? כבר הגיע הזמן.

יש בעיה שאני לא יכול להשלים אתה. אני מואשם, אני כיושב-ראש ועדת הכספים – אתמול נסעתי באוטו – לא הזכירו את השם שלי, אבל דיברה אישה מבאר-שבע, היא דיברה על אחותה ועל ביתה שהם עובדי מדינה, לא הייתי צריך את השיחה הזאת. תקשיבו לי, באמת, אתם אנשים טובים ומשרד האוצר הוא משרד מצוין, ורשות המסים על אחת כמה וכמה - - -

זה בלתי אפשרי, גם חוקית. גם לא דובר - - -

דובר או לא דובר, נשאיר. בסדר, לא חשוב.

אין את זה.

בסדר, אז לא יאושרו התקנות היום. מה קרה? נמשיך עד השנה הבאה. אתם עושים טעות מנקודת ראותכם, אתם עושים טעות גם כלפי השר, אתם עושים טעות גם כלפי הממשלה. מה שיוחלט, יוחלט, אבל אל תסחבו את האנשים האלה. אל תסחבו. אתה לא יודע לתת תשובה בתוך 45 יום, תן לו מקדמה. אתה לא יודע לתת לו תשובה בתום שלושה חודשים, בקשתו התקבלה. לא יכול להיות שכל הזמן אתה תבוא לאנשים בטענות ותגיד: הוא לא בסדר והוא לא הגיש בקשה ומילא טפסים והכול. אתה לא נותן לו תשובה על דבר שהוא ברור לגמרי? רבותי, בבקשה.

אם תקבלו את ההחלטה הזאת, תיכנסו לספר ה - - - שפעם אחת יש תיחום בזמן.

רבותי, עם כל הכבוד לכולם, במבחן של תקנות בתוך ארבעה ימים, עמדנו בזה. אמר פה ראש עיריית באר-שבע שרשות המסים, המנהלת של מס רכוש, של קרן הפיצויים, הגיעו בזמן מאוד-מאוד סביר אל האנשים שנפגעו, הם לא חיכו שאנשים שנפגעו - - -

החשש הוא שהם שיגרו את הטיל, כי הם באו אתו ביחד ...

הם לא חיכו שאנשים יבואו אליהם למשרד. שאלתי למי פונים, מספר טלפון. אמרו: בשביל מה? אנשים מגיעים אל הבתים.

העניין הוא עניין של ניהול ועניין של מנהיגות, של מנהל רשות המסים, ד"ר דורון ארבלי, מנהל מס רכוש, אמיר דהן, שנמצא כאן – תעמוד אמיר, שכולם ידעו במי מדובר – שמתרוצץ בשטח כל היום וגם מגיע לישיבות ומדווח. יש תקנות של 45 יום, אנחנו מתחייבים לעמוד בזמן, אנחנו מתחייבים לעשות את זה אפילו יותר מהר. יגישו את הטפסים, יגישו כמו שצריך, אנחנו נעמוד בזמן.
אנחנו לא רוצים לסבך. אני רוצה להגיד מה שאמר פה אמיר: מהירות ופשטות. אלה שני העקרונות שאנחנו צריכים להיצמד אליהם. אני רואה שאם נענה פה לכולם, הטפסים לא יהיו קטנים, הם יהיו גדולים, ועוד פעם תהיה תקופת הוכחות של מיליון שנה.
חברת הכנסת שמטוב, כשאנחנו נותנים פיצוי של המחזור, בעל האולם לא צריך לקחת פיצויים מהחתן והכלה, הוא יכול לשלם ארנונה, והוא יכול לשלם את כל ההוצאות, כי הוא מקבל פיצוי על המחזור. זו המשמעות של הפשטות.
איפה ההוא ששאל על המלכ"רים, כולל הרווח? למלכ"רים אין רווח. בעניין הזה יש קרדיט ותנו את הקרדיט למנהל רשות המסים - - -

תכתוב את זה.

נכתוב את זה ונעמוד בזה. תכתבו את זה, תצלמו את זה ונעמוד בזה. זה יהיה מהיר, זה יהיה יעיל.

הגדלנו תוך כדי המבצע הקצר הזה פעמיים, הגדלנו פעם ראשונה ל-25 ואחר-כך ל-50 את השמאים ואת המהנדסים שהגיעו לבתים. איפה קליימן? תרשמו את זה, אם צריך להאריך את שעות הפעילות ואם צריך להביא כוחות, אם צריך להוסיף עובדים ואם צריך להביא עובדים מהמרכז, אנחנו נעשה את זה.

זה על הקרח.

אנחנו נעמוד בזמן. אנחנו נעשה את זה מהר ופשוט ואנחנו רוצים את העזרה שלכם בזה.

תודה רבה.

- - -

אין עכשיו דיבורים. אני מבקש לעבור על התקנות. בבקשה.

היינו ב"שווי של נזק עקיף".

דלגי על זה, נחזור לזה.

"מסלול שכר עבודה". נאמר כאן שבמסלול הזה, לאור הסכם שייחתם, תוודאו שאכן הכסף יגיע לעובד, וזה השיפוי - - -

גם התקנות מתנות את התשלום למעביד בזה שהוא שילם כסף לעובד.

איפה זה?

קודם כול כתוב: שכר עבודה יומי ששולם, וגם בהגדרה של שכר עבודה יומי - - -

ב-2006 עשינו את זה בחקיקה ראשית, לא הספיק בתקנות.

אחרי שמנכ"ל האוצר אמר דברים נהדרים כאלה, בשביל מה צריך להוסיף את כל הדברים האלה עכשיו?

ב-2006 תוקנה החקיקה. זו דרך המלך, לתקן את החקיקה. עושים פה עכשיו - - -

היתה הוראת שעה להרחיב את ההסכם.

- - - רק רציתי לוודא.

יהיה הסכם בלי קשר, אבל גם בתקנות כתוב: הגדרה של שכר עבודה יומי, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד.

בסדר. אחת ההערות שעלתה היא לגבי ההבדל בין 132.5% לבין 117% למלכ"ר. אתם רוצים להשיב למה ההבדל הזה? ההבדל בין 117% בפסקה 4 ל-132.5% לניזוק שאינו מלכ"ר. עלו כאן הערות שמלכ"ר - - -

ההבדל נובע מה-15.5% שזה הרווח. 15.5% זה אחוזי הרווח של ההבדל. מלכ"ר במהותו הוא מוסד ללא כוונת רווח, גם בהגדרה, גם במהות, גם בתכלית, וככזה מושג הרווח לא מופנה פנימה למלכ"ר, לכן ה-117% זה כולל את ההוצאות שיש לו, שזה 100% פלוס 17% שזה כל מה שקשור להוצאות הסוציאליות.

עלות שכר גבוהה של מנכ"ל.

בסדר. הרציונל בסופו של יום בא לגלם את הרווח שקיים או לא קיים, בהבדל בין עסק לבין מנכ"ל.

עלות השכר גבוהה.

אבל עלות השכר יכולה להיות גם גבוהה בחברה מסוימת, וגם שם יש מגבלה. ההבדל הוא שבסופו של דבר השכר מגלם בתוכו גם את הרווח, והיות שמלכ"ר - - -

גם מלכ"ר - - -, אם אתה ממסה - - -

לא ממסה. אין לו רווח, יש לו מס שכר.

אתה ממסה את השכר דרך מס שכר.

אין רווח. אין רווח. לא ממסה רווח.

שגית, בבקשה.

תשים לב שלמלכ"ר יש רק מסלול שכר עבודה, אין לו מסלולים אחרים בניגוד לאחרים.

כי אין להם מחזורים.

רגע, תקשיבו.

לכן כל ההערות שעלו כאן לגבי מתנ"ס שנותן חוג בעונה מסוימת וצריך לעשות השבה לגבי זה - - -

קודם כול, אני רוצה להסביר. מלכ"רים השתמשו במסלול מחזורים, אז אין להם רק מסלול שכר, חד-משמעית, אני מדבר מניסיון זו עובדה. מאפשרים להם גם מסלולים אחרים והם עשו בהם שימוש. הטענה הזאת, אתה מבין שהיא לא מחזיקה מים. יש להם אפשרות להשתמש גם במסלול מחזורים. ככל שיבחרו, יוכלו להשתמש במסלול כזה והשתמשו בו. יש לנו ניסיון, השתמשו בו.

אתה יודע שבמלכ"ר עלות השכר גבוהה מעסק, יש מס שכר.

מה שאתה אומר לא נכון בעובדה.

העובד לא יקבל את ה-132%, העובד מקבל 117% - - -

ה-100% זה עלות שכר - - -

117% כולל הפרשות סוציאליות.

117% כולל הפרשות סוציאליות ולמלכ"ר אין את זה.

רק רגע. נעמ"ת, היועצת המשפטית.

אני רוצה לציין גם מהסיבוב הקודם, שמכיוון שמלכ"רים לא יכולים להזדכות על הוצאות ויש להם הוצאות נוספות על שכר, בסופו של דבר הם יצאו ניזוקים. אני מדברת על המעונות שנאלצו לסגור, ובחלק מהמקרים נאלצו להחזיר כספים להורים שלא שלחו את הילדים לגן ונשארו בבית עם הילדים ועדיין נאלצו לשלם לעובדות וזה שכר מאוד צפוף, כי הכול לפי הוראת התמ"ת ולפי תחשיבים שמחייב משרד התמ"ת. בסופו של יום הם יצאו ניזוקים מהחישוב הזה שמקפח מלכ"ר.

אז בישיבה גם העליתם את זה. מה את מציעה?

ליישר קו עם עסקים רגילים.

הם יכולים ללכת למסלול מחזורים. ככל שיש פגיעה במחזור, הם יכולים לפנות למסלול המחזורי.

אני רוצה להבהיר - - -

יש באמת מסלול מחזורים.

יש. כתוב בסעיף. יש פה בתקנות.

הם אומרים שאפשר ללכת למסלול מחזורי.

בדקתי לפני שהגעתי עם מחלקת העסקים, זה לא עבד, זה עבד רק דרך מסלול העבודה.

עשו שימוש במחזורים.

יש הסכמה שעלות השכר שווה, אז מה הבעיה - - -

כי הגנים סגורים ביולי-אוגוסט, ולכן לא ניתן - - -

זו לא עלות שכר, זה מרכיב רווח. מלכ"ר לא צריך מרכיב רווח. 15.5% זה מרכיב רווח.

יש מסלול מחזורים, והמסלול מביא - - -

שנייה.

זה נורא פשוט. ככל - - -

שנייה. הם אומרים שאפשר ללכת למסלול מחזורי.

אני יכולה לדבר על מה שקיבלתי דיווח, וזה מהבוקר, שהחישוב הזה פגע במעונות ובחישוב שלהם.

למה לא הלכו למסלול המחזורי?

כנראה שזה לא היה אפשרי.

המחזור שלהם לא משתנה, זה נורא פשוט.

אז אין נזק.

לכן הם צריכים לקבל פיצוי.

אם לא נפגע המחזור, הוא צריך לקבל פיצוי?

דקה. אני רוצה שנייה להסביר משהו. היות שיש מסלול מחזורי, משמעותו של מסלול מחזורים – ואנחנו לא עומדים על קוצו של יו"ד – המשמעות של מסלול מחזורים, ככל שיש עסק, גן, מי שנפגע, או מחזור קטן, וככל שמדובר בעסק, בסוג כזה של מלכ"ר, אתם יודעים שההכנסות שלהם די קבועות כל הזמן, יש מספר ילדים קבועים, יש הכנסה קבועה, כלומר, דווקא פה זה נורא קל ככל שהגיעו. ואותו חודש, שבוע, מה שלא יהיה, נהפוך הוא, אם הוא עסק קטן יש לו חודשיים, לא חודש, לא עשרה ימים. חודשיים, כי מסלול המחזורים הולך לחודשיים. אם זה עסק קטן זה חודשיים, אם הוא קצת יותר גדול זה חודש. זה בא לידי ביטוי במחזור. ככל שהוא נפגע, הוא מקבל ביטוי, אין שאלה בכלל.

ערן, אני לא יודע להחליט בעניין הזה. זה היה גם בישיבה הקודמת, ואכלתי את עצמי גם בישיבה הקודמת.

- - -

אל תעזור לי, תעשה לי טובה, אני גם כך לא מסתדר. בפעם הקודמת הלכתי אתכם הרבה מדי, הייתי צריך אז להתעקש, לא התעקשתי, הייתי כזה נחמד. גם עכשיו אני רוצה להיות נחמד. ללכת למסלול מחזורי זה קשה, אני מציע ללכת לפשרה. נלך למלכ"רים ל-125%. אפשר להמשיך?

גפני - - -

תחזור לזה, תחשוב רגע. תהיה רגע במקומי. פעם יישא בעול עם חברו.

רק לשיטת העובדות.

נעמ"ת יושבת. עם כל הכבוד, הם לא הלכו למסלול המחזורי.

הלכו. אני אומר לך שחלק גדול מהמלכ"רים - - -

- - -

אני לא יודע אם הם ספציפית.

אני רוצה לדעת ספציפית.

אני מייצג עמותות. דיברתי עם עמותות והן לא הלכו ונפגעו.

הלאה. בסדר. הצעתי 125%, הלכתי לפשרה. תדחו אותה, אני לא מפיל את התקנות על זה. אני רוצה לראות איך אתם לארג'ים, מה יש? יש משהו שאני אלך להפיל את התקנות עליו. הלאה. תודה. ערן, אל תהיה כמו גפני ותשלוף.

אני לא שולף.

הלאה.

ליאת וערן, בהגדרה של "שכר העבודה היומי" אתם מכניסים פה תנאי שאומנם נכנס גם בפעם הקודמת, אבל הערנו עליו גם בפעם הקודמת. התנאי שבמשך החודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין. אני חושבת שהתנאי הזה לא דרוש כאן, לא צריך את הסרבול כאן.

זה מה ששאלת, האם יש חובה על המעביד לשלם. אז אם חוק הגנה על השכר - - -

זה לא זה. זה שהוא הפריש שלושה חודשים לפני התביעה, שזה תנאי להגשת התביעה. הוא הפריש לגבי אותו עובד שלושה חודשים קודם לכן.

יש בזה איזה רציונל. דיברנו על כך.

דיברנו.

בסדר. אמרנו שיש בזה רציונל.

צריך להשאיר את מה שסיכמנו.

אני רוצה להגיד משהו בעניין הזה.

אל תגיד, עזוב.

זה פשוט סתם תנאי נוסף שמסרבל.

זה לא תנאי נוסף והוא לא מסרבל. הוא תנאי נכון, הוא תנאי שבא ואומר שאם המעסיק הזה גרע מהעובד שלו, אני לא רוצה לתת לו פרס.

אתה לא נותן לו פרס, אתה נותן לעובד. אתה משפה אותו.

אבל אם הוא לא משלם שלושה חודשים, אולי הוא גם לא ישלם עכשיו לעובד.

אתה משפה אותו על מה שהעובד - - -

אתה משפה אותו רק אם הוא משלם. אם הוא לא משלם, אתה לא משפה אותו.

ה-132.5% מורכבים מ-17% על הפרשות סוציאליות ועל מרכיב רווח. אנחנו מתנים את זה בשני דברים: א', שהוא שילם. זה בשביל להגן על העובד שהוא שילם לו שכר. ו-ב', שהוא הפריש מה שצריך על-פי כל דין. אם הוא לא עשה את זה - - -

במה שנוגע לעובד, אני בעד.

בדיוק. אם הוא לא עשה את זה - -

לא על כל תשלומי החובה.

- - - למה שהוא יקבל 132.5%?

אלה תשלומי החובה שלו.

אם המעביד עבריין ולא מעביר ניכויים, תדפוק את העובד?

אתה אלוף עולם, אבל אם המעביד היה עבריין, הוא ימשיך להיות עבריין, אז נפצה אותו פעמיים, פעם אחת - - -

למה העובד אשם? למה העובד אשם בזה?

זה לא ענייננו, זה עניין של ועדת הכספים - - -

אני אסביר עוד פעם. הכסף הוא לא ישירות לעובד, הוא למעביד.

יש לך - - -

לא. תעשה לי טובה. תשלומי חובה שנותנים לעובד – בסדר, מה שלא – לא. זה הכול. הלאה.

התנאי שהוא אכן שילם שכר לעובד הוא רוצה להשאיר, אבל כשהוא שילם תשלומי חובה שלושה חודשים קודם לכן, אתה מוריד.

לא - - -

תעשה את זה. בשביל מה אתה צריך לכתוב את זה? בשביל מה זה צריך להיות כתוב?

זו הגנה על העובד. אנחנו רוצים את זה בשביל הגנה על העובד.

בשביל מה צריך לכתוב את זה?

ההסתדרות, אין לכם מה להגיד?

לאיזה צורך צריך לכתוב? אתם תטפלו בהם. אתם לא יודעים לטפל בהם?

אלה דברים שונים. יש לכם כלי אכיפה וגבייה אלה שני דברים שונים.

אני חושב שזה אינטרס של המדינה - - -

לא צריך לכתוב את זה.

אני חושב שכן צריך לכתוב את זה, כי אחרת אין לי דרך, כי המעסיק ידע שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה – הוא יכול לשלם, לא לשלם.

זה כבר היה שלושה חודשים קודם. יש לך כלים אחרים, תלך אליו.

למה אני צריך לתת למעביד? אני נותן למעביד את הכסף הזה שבסוף לא מגיע לעובד.

הוא מגיע לעובד.

לא. אם זה מעביד שהוא עבריין שהוא מפר, הוא ימשיך להפר.

אם הוא לא משלם לעובד, אתם לא משפים אותו. אפילו אני שלא למדתי כלכלה, יודע את זה.

לא, זה לא נכון. זה לא נכון, גפני.

הלאה.

"שכר יום עבודה של העובד."

אתה יודע מה, אתה אוהב פשרות. נניח שהוא לא העביר תשלום שלושה חודשים, ניתן לו 100% במקום 132% או 117%. למה לתת לו את הרווח? אתה אמרת את זה, נכון?

117%.

לא, את ה-100%, 117% זה כולל הטבות סוציאליות.

שהחוטא לא יוצא נשכר. כך אתה משלם לעבריין.

אתה אומר שהוא לא משלם. הנה, זה בדיוק מה שרוצים.

זה בהמשך למה שדיברנו קודם, מסלול ירוק צריך להיות משהו נקי, בלי הרבה תנאים, בלי הרבה סיבוך, בלי הרבה הוכחות.

תנאים למישהו נורמטיבי. את צודקת, תנאים למישהו נורמטיבי. חבר'ה, יוצא מצב אבסורדי, כאילו אנחנו רוצים למנוע, אבל בסופו של יום צריך לדעת שאותו אחד שלא משלם, שהוא גם לא יקבל.

זה יורד מההפרשות, בסדר.

כמה זה ההפרשות?

17%.

בסדר, אז הוא יקבל פחות 17%.

בסדר, מורידים את ה-17%.

הוא יקבל 115.5%

אני מבקש להעיר לעניין הנוסח שיש פה. הנוסח פה מדבר רק אם המעביד שילם באוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2012. נניח שהוא שילם היום, הוא לא זכאי. לא נאמר אם המעביד ישלם או ישלם עד למועד הגשת התביעה - - -

הבנתי. את הנוסח צריך לתקן.

אני מבקש, אדוני, להציע. אני עורך-דין ורואה חשבון מלשכת עורכי-הדין, לצורך העניין כאן. קיבלנו את התקנות רק הבוקר בנוסחן הסופי. הועלו פה המון דברים, המון טענות והמון בעיות ועל חלקם של הדברים כבר עברנו ודילגנו. אני חושב שראוי שנעשה איזה בדק בית, יומיים, והוועדה תתכנס עוד פעם ביום חמישי הקרוב, בעוד 48 שעות. בזמן הזה לכולנו יהיה זמן להכין ניירות תגובה וניירות עמדה, כולל לשכת עורכי-הדין.

רמי, גם לנו יש הרבה הערות. זה ייפתח.

לא יקרה שום דבר אם זה לא יהיה היום וזה יהיה בעוד יומיים. בעוד 48 שעות נשב כאן ונסגור דברים.

הרב גפני, גם לנו יש הרבה מה לתקן מעופרת יצוקה.

אני מציע את זה בשם לשכת עורכי-הדין. אני מבקש מהנוכחים להיענות לבקשה הזאת. זה לא רציני להתנהל בצורה כזאת כשלא ברור לנו מה אושר, מה לא מאושר, מה התשובות.

הבנתי. אני אצטרך להחליט. אני רוצה לאשר את זה. אני יודע באיזה מדינה אני חי, אני יודע איפה היינו בפעמים הקודמות, ואתה צודק במה שאתה אומר. אני צריך להחליט בסדרי עדיפויות, האם אני רוצה שהעניין ייגמר. אתה יודע מה יכול לקרות? יכולים לקרות עוד כמה דברים. אני אספר לך תסריטים מה יקרה במדינה אחרי הפריימריז בליכוד והרשימה של ישראל ביתנו, ואז נגיע לוועדה ועל-פי התקנון היום אני לא יכול לכנס את הוועדה ביום חמישי, אין לי אפשרות, אז זה עובר לשבוע הבא, ובשבוע הבא גם אני עסוק, גם אני הולך לבחירות, בלאו הכי לא מצביעים בשבילי, אז מה זה משנה. הלאה.

- - -

מה הדיון הזה? הלאה. שמעתם את ההערה הזאת?

נפתח הכול, נשב סעיף-סעיף, גם לנו יש המון הערות.

אנחנו רוצים להביא משהו מהיר, יעיל כמו בעופרת יצוקה - - -

ליאת, את לא שומעת מה שאני אומר. מה הדיון הזה? אתם באים במקומי עכשיו לנהל פה את הישיבה? הוא העיר הערה לגבי הנוסח של התשלומים של אוגוסט ושל ספטמבר. מה אתם אומרים על זה?

אפשר שוב?

לפי הנוסח שיש כרגע כתוב: בתנאי שהמעביד שילם אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2012. ואני אומר: אם הוא שילם בנובמבר עבור אותם שלושה חודשים, לפי הנוסח שיש כרגע הוא לא יקבל. הוא היה צריך לשלם עבור אותם שלושה חודשים באותם שלושה חודשים.

מי עונה לו?

רמי יודע מהפרקטיקה שאנחנו לא צריכים לבדוק בכל חודש, העיקר שהוא שילם עבור החודשים האלה.

אפשר לנסח את זה באופן כזה שלא יהיה החשש הזה?

כן, אפשר "בגין החודשים".

התקבלה ההערה.

לא עמדנו על זה בעבר, אין בעיה עם זה.

זה יהיה "בגין". בפועל כך נהגנו, לא מנענו את זה.

יום לפני - - -

רמי, הבנו, אז אמרנו שאפשר "בגין". בפועל פעלנו כך, עשינו כך, בסופו של יום צריך להבין, התנאים של מה שהובא בעופרת יצוקה, לכאן ולכאן, יש לזה המון הטבות משמעותיות לעסקים משמעותיים שלא מגיע להם, והם יקבלו כמו שנאמר פה.

על מה? על מה?

אני אומר בכלל, בכללי, ויש כאלה שלא.

אנחנו מקבלים את זה.

יש לנו הערה על זה.

"שכר יום העבודה של העובד" – ההגדרה כאן היא ללא תוספות. רק נבהיר שהכווה היא שזה יהיה דומה ליום מחלה, לא שתהיה הרחבה מעבר לזה ולא תוספות שהוא זכאי להן.

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יש לכם פה כמה תנאים: (1) נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף. כדאי לשמוע איפה פיקוד העורף ומה היו ההוראות שלו אם היו הוראות שונות; (2) הוא נעדר לצורך השגחה על ילד עד גיל 14.

האם יש פה מישהו מפיקוד העורף? בבקשה, מה היו ההוראות שלכם?

היו שני סוגים של הוראות, הוראות ל-7-0 - - -

האם אפשר להתקרב ליד השולחן?

היו הוראות ליישובים שנמצאים בטווח של 0 עד 7 ק"מ, ההוראות כללו איסור לימודים, איסור עבודה והיו מגבלות על התכנסויות. ההוראות ניתנו גם ביום שישי, היום האחרון של המצב המיוחד בעורף. ליישובים שנמצאים בטווח של 7 עד 40 ק"מ ההוראות היו איסור לימודים, היו מגבלות על התכנסויות.

מה זה עד גיל 14?

זו הגדרת ילד לפי חוק הביטוח הלאומי.

איסור הלימודים היה עד גיל 18 מן הסתם.

הלאה.

ב"מסלול המחזורים" יש תקרה שהיא לא יותר ממיליון שקלים חדשים. זה שונה מ-2009, אבל שם התקופה באמת היתה ארוכה יותר. אני מבינה שעשיתם פה התאמה באופן יחסי.

תקנה לארג'ית.

לא יודעת אם לארג'י, זה בדיוק שליש.

תיחשבי ותראי שזה לארג'י.

זה בדיוק שליש, עשינו חישוב.

גם פה יש "מדי חודש בחודשו".

איפה חודש בחודשו?

במסלול המחזורי.

לגבי "מדי חודש בחודשו", כשנחזור למלכ"ר נקבל החלטה איך מנסחים את זה.
"הפרש המחזורים" שכולל את מקדם ההאטה, ובאמת נאמר כאן שב-2009 - - -

מה זה "מקדם"?

מקדם האטה. נאמר כאן שב-2009 אולי היה רלוונטי, כי המשק כולו היה בהאטה.

ביקשתי למחוק את זה. מה אומר האוצר?

האוצר אומר שהצפי לצמיחה הוא 3.2, משהו כזה. בשנה שעברה היה 4.5. לכאורה יש לו מקום, עם זאת, אמרנו שנשקול את זה בחיוב. תלוי גם איך הוועדה תתנהל אתנו...

עוד איום כזה, ובאמת תהיה פה האטה במשק...

אוקיי, מוחקים את זה. הבנתי. זו תשובה טובה.

אני מהתאחדות המלונאות. במלחמת לבנון הם עשו את זה לשני הכיוונים. זאת אומרת שאם היה לנו גידול קודם, נתנו לנו את הגידול, אז בואו נבדוק את זה פרטנית.

לא, זה גדול, ותל"ן שווה אחד.

עם כל הכבוד, אתה לא מנהל פה את הישיבה, זו לא רשות המסים. שמענו את בקשתך, היא לא התקבלה. הלאה.

בהגדרה של "מחזור עסקאות", בפסקה (2) לגבי ניזוקים שמדווחים על מחזור העסקאות שלהם בשיטה הדו-חודשית – ואני מבינה שאלה דווקא העסקים הקטנים והבינויים – יצא שתצא להם דחייה של כחודש וחצי באפשרות שלהם להגיש את התביעה. אני חושבת שיהיה נכון יותר או לאפשר להם איזו מקדמה גדולה יותר, או לאפשר להם תשלום של ריבית על החודש הזה. זה פשוט לא הוגן כי הם יוצאים נפגעים מהעניין הזה. זה לגבי הדו-חודשי. אני רק אעיר שפסקה (3), זו הפסקה שהעירו עליה התיירות - - -

ביקשתי מהאוצר שזה יהיה 90 יום. מה התשובה?

זאת אומרת, אתה רוצה להאריך את התקופה. זה שתי תשובות, על הדו-חודשי ועל ה - - -

על הדו-חודשי צריך שיהיה בפועל, אי-אפשר עכשיו להתחיל לעשות את זה. לגבי המלונות - - -

אני לא מסכים אתך. למה אי-אפשר?

למה אי-אפשר לתת מקדמה?

אי-אפשר. יש לו 45 יום ואמרנו שאפשר מקדמה. אי-אפשר מקדמה על מקדמה על מקדמה על מקדמה.

תעשה להם בחודשיים רק את היכולת להגיש - - -

לא, שגית, ממילא את שוכחת שמי שיש לו דו-חודשי מקבל הטבה, מקבל את זה שלוקחים לו ומודדים לו חודשיים אל מול חודשיים, ובסך הכול מתחשבים בכל אותם חודשיים, ואם היתה לו האטה בחודשיים האלה, זה יבוא לידי ביטוי, זו הטבה מבחינתו.

אם יש לו פגיעה בכל החודשיים - - -

מצד אחד אתה רוצה מהר, אתה רוצה יעילות, ומצד שני אתה מביא אותנו למקומות שאנחנו לא יודעים להתעסק בהם, ונתעסק כל היום אם זה דומה או לא דומה. אם אתה רוצה יעילות ואם אתה רוצה תהליך שעובד, יש לזה מחיר. יש גם מחיר לתהליך שעובד.

תאפשרו להם להביא - - -

לא. אי-אפשר. אני אומר: אי-אפשר. אי-אפשר כל היום - - -

תשמע מה שהיא אומרת.

אני יודע מה שהיא אומרת.

מה היא אומרת?

אני יודע, העניין הזה של הדו-חודשי של אחרי דצמבר. אי-אפשר. אתם דורשים מאתנו מצד אחד להיות יעילים, להיות מהירים - - -

ערן, שנייה. למה הלהט הזה?

אפשר להציע כמה אופציות. אופציה אחת היא אישור של רואה חשבון לגבי המחזור בחודש הזה. זה אחד. אם הוא ירצה, הוא יעשה את זה. הוא לא ירצה, הוא לא יעשה.

- - -

אתה לא שומע עד הסוף.

לעניין הזה, אני לא יודע.

בסדר, אבל על רואה חשבון דיברנו.

אופציה שנייה כן לאפשר לו מקדמה מסוימת עם הגשת התביעה. אנחנו מדברים בכל זאת - - -

תקשיבי. את מחייבת את הניזוק הקטן לקחת רואה חשבון, לאפשר לו עלויות.

אם הוא רוצה.

אם הוא רוצה או לא רוצה. האפשרויות האלה בסוף יוצרות עומס גם עלינו, גם על הניזוק בסופו של דבר. היתרון פה שהתהליך הוא פשוט והוא תהליך שבסופו של יום הוא תהליך - - -

בעל העסק הקטן שלפני שנה סיכם חשבוניות של חודשיים יביא עכשיו רואה חשבון שייקח את ההוצאות וההכנסות - - -

זה יוצר סתם אפליה. זה ישרת בסוף - - -

אני רוצה לוודא לגבי התיירות. ב-90 יום אתה מדבר מ-7-0 ק"מ או גם מ-7 ק"מ עד 40 ק"מ?

נהיה פה לארג'ים, את ה-7-0 ו-40-10 נאפשר. ביקשת 90 יום, נאפשר 90 יום.

90 יום עד 40.

רצה, ניתן לו. 90 עד 40, זו הטבה משמעותית לכל הסקטור של התיירות - - -

90 יום.

זה נותן מענה גם לתיירות, גם לאירועים.

כן, גם לאולמות השמחה.

המעסיקים מסכימים שזה נכון. אם רוצים את היעילות - - -

זה נכון מה שאמר ערן יעקב, בסך הכול זה לטובת העסקים. לעסקים הקטנים זה משמעותי בכסף.

אי-אפשר כל הזמן. די.

מה די? מה די? אין די. אין די.

אתה רוצה מצד אחד, ומצד שני אתה לוקח ממקומות לא הגיוניים.

אנחנו מבקשים לעניין הזה של המלונות לחזור על הבקשה של יושב-ראש ההתאחדות של אולמות השמחות והתמקד אך ורק בתנאי של השוואת מחזורים, ולבטל את התנאי של מספר ההזמנות.

זה חסם. יש פה רציונל.

- - - לא רלוונטי.

הוא מאוד רלוונטי.

מה שלא הבנתי זה קיטון - - -

הוא מאוד רלוונטי. יש רצון לבוא ולהגיד שלפחות 30%. יש רלוונטיות בזה, כי זה תנאי סף רלוונטי שאומר שיש איזה סף מסוים. דווקא בגלל שאנחנו מאפשרים עכשיו 90 יום, אנחנו מאפשרים תנודתיות יותר משמעותית על פני זמן, וזו הטבה מאוד משמעותית. כדי להיכנס לתהליך היה תנאי סף אז והוא צריך להיות גם היום. אני חושב שזה מידתי, אני חושב שזה נכון. אי-אפשר. תראו, חבר'ה, בסוף - - -

תשמע אותי רגע. אני שואל אותך שאלה פשוטה. נניח שמספר האירועים שלי ירד רק ב-10%, אבל בכל אירוע מזמינים רק 50% ממספר המנות. המחזור שלי ירד ב-50%, למרות שמספר האירועים ירד ב-10%, אז למה אני צריך להסתכל לפי מספר אירועים? זה לא קובע שום דבר. מה שחשוב לי שמספר המוזמנים יורד ב-50%.

הבנו. בבקשה. הוא צודק.

הוא צודק והרעיון של ההפרדה הזאת של התנאי, זה דווקא משהו שלקחנו מנייר עמדה שרמי הגיש לנו.

זה גם - - -

אי-אפשר שניים שמדברים ביחד. אנחנו לא נגיע לכלום.

אריה הגיש לנו את נייר העמדה, כבר בעופרת יצוקה, על בסיס זה כתבנו את התנאי הזה, וזה חלק מהדברים. גם לנו יש הערות.

הוא צודק, אם יש ירידה במחזור - - -

זה או או.

אני בעל אולם שמחות - - -

זה לא לגבי ה-90 יום.

לגבי ה-90 יום זה גם וגם, ערן.

לגבי אולמות האירועים, בשביל זה הם קיבלו שוטף פלוס 60. יש להם 90 יום סך הכול לתקופת התאוששות. כל מה שאנחנו רוצים לבדוק בתקופה המקדימה שאכן היו ביטולי אירועים, שלא סתם יש - - -

אני מבקש מכם לקבל את הבקשה שלו. אם זה מופיע – טוב; אם זה לא מופיע – שזה יופיע. יש פעמים ירידה במספר האירועים ויש פעמים ירידה שהיא לא רק במספר האירועים, אלא גם במספר המשתתפים. זאת אומרת, אני בכל אופן מפעיל את האולם, אבל במקום שיבואו אלי 500 איש באו רק 200. גם את זה צריך להכניס.

אין את זה, כי הוראות פיקוד העורף מ-0 עד 40 ק"מ באולמות אירועים היה לא לעשות כינוס מעבר ל-100 איש, אז ממילא האירועים בוטלו.

לא בתקופת ההתאוששות.

בתקופת ההתאוששות בדקנו בתנאי האם יש ביטולים. לאחר שיש הפסקת אש, אם היא תימשך, יחזרו לשם.

היו לי ביטולים רק של 10%, אבל היתה לי ירידה בכמות המוזמנים והמחזור לכל אירוע ב-50%.

זה מתבטא במחזור. אתה מקבל מחזור של רבעון.

רבותי, הבקשה שלי היא - - -

אנחנו מדברים על תקופת ההתאוששות - - -

אז בתקופת ההתאוששות - - -

יש לזה תשובה. התשובה היא, ואמרתי, שההבדל הוא שאם יש ביטולים, הוא נכנס ל-90 יום, אם אין לו ביטולים, לשיטתך 10% ביטולים ונפגע המחזור, יש לו מסלול מחזורים. לא מנעתי את זה ממנו.

אז הוא לא מקבל על תקופת ההתאוששות, הוא מקבל - - -

אני מבין שאתה רוצה את הכול מכול וכול, אבל יש איזה - - -

זה אובייקטיבי - - -

הבנת?

הבנתי ואני לא מקבל את מה שאתם אומרים. הייתם לארג'ים והייתם אנשים נחמדים ונתתם 90 יום. ב-90 יום האלה אתם נותנים לו את תקופת ההתאוששות, מה שאין לבעלי עסקים רגילים, רק במלונאות ובאולמות השמחה וכו'. לאולמות השמחה במשך הזמן הזה לבאר-שבע באים פחות אנשים, זאת המציאות.

יש לו מסלול המחזורים, הוא לא נפגע.

לא מסלול המחזורים, אתה מדבר על תקופת ההתאוששות. אני לא מבין למה אתם מתעקשים על זה. הרי יש ירידה. אם אין ירידה, אין ירידה. אפשר להוסיף את זה. למה ההתעקשות הזאת? אם יש ירידה בפועל, אתה בודק - - -

הרציונל של מה שקיים בתקנות שבתקופת ההתאוששות אנחנו מקבלים נזק מיוחד, כי פחות אנשים יזמינו. - - - זה כבר לא ייחודי - - -

למה, מי אמר? מאיפה אתה לוקח את זה?

אם פחות אנשים יבואו לבאר-שבע, פחות יקנו פלאפל.

למה אתה מבין שמבטלים?

פיצוי יתר היא לתכונה ייחודית.

כאילו הטענה היא שזה לא מהמלחמה.

רק רגע, רבותי.

אני אסביר.

שנייה. שנייה.

- - -

ערן, תקשיב לי. אני מבקש לא לדבר עכשיו. אנחנו מדברים על 90 יום, כשב-90 הימים הללו אין טילים ברוך השם והכול בסדר. אנחנו אומרים שעל אף שאין טילים, למלונאות ולאולמות שמחה וכל מה שנלווה לעניין הזה, אנחנו נותנים להם תקופת התאוששות, אנחנו אומרים שאם יש ביטולים, אנחנו עוזרים להם. את זה אומרת המדינה.

נכון, בחלק לא היו ביטולים, אבל היו ביטולים של אנשים, אנשים לא באו וכתוצאה מזה יש לי נזק. אתה כמדינה הכרת בעובדה הזאת שעל אף שהמצב הביטחוני הסתדר, בכל אופן אנשים מבטלים. כשאנשים מבטלים זה לא רק ביטול האירוע, זה גם ביטול ההזמנות.

נכון, ובכל זאת יש דבר אחד שמייחד את האולמות מעסקים אחרים. יכול להיות שתהיה פגיעה בעסקים האחרים, יכול להיות שתהיה התאוששות. יכול להיות שיבואו פחות אורחים, יכול להיות שיגדילו את המנה. הייחוד שלכם זה הביטולים, וניתן מענה לייחודיות. לא ניתן מענה לכל בעיית המחזורים של כל העסקים במדינת ישראל. אנחנו לא נעמוד בזה. יש גם מלונות באילת שיש להם ירידה בפעילות. אנחנו לא ניתן מענה לכל החשיפות, אי-אפשר. מגדרים את החשיפות.

הלאה.

בעמוד 7, "מקדם ההאטה" גם כאן, אם מחליטים להוריד, הוא צריך לרדת.

הם מורידים את מקדם ההאטה.

יש לכם פה "משלים ההוצאה הנחסכת". האם אפשר להסביר את זה?

זה אומר שכאשר עסק לא פעל והיה סגור, למעשה יש לו תשומות קבועות, כמו שחבר הכנסת שמטוב אמרה, כמו ארנונה שממילא קבועה.

תן דוגמה של חנות.

ברגע שחנות היתה סגורה, למעשה היו לה הוצאות משתנות שנחסכו ממנו – החשמל היה סגור, הוא לא השתמש בדלק, הוא חסך הוצאות משתנות. ההוצאות האלה, וזה גם היה במלחמת לבנון השנייה וגם במבצע עופרת יצוקה, זה משלים שמחושב לכל עסק ועסק פרטנית, דווקא בנוסחה הפרטנית.

רבותי, חנות בגדים, אתה רוצה שנפצה אותו על המחזור? הוא לא קנה בגדים.

אני מסכים אותך שיש הוצאה שנחסכת, אבל כמו שמגדירים את זה, לקחת את מה שהוא דיווח כתשומות שוטפות בדוחות שהוא הגיש למע"מ, ולהגיד שכל התשומות השוטפות האלה הן תשומות שהוא לא שילם אותן, כמו שכר דירה, זה לא נכון.

מי אמר שהוא לא שילם שכר דירה? להיפך.

הם לוקחים את כל זה ואומרים שכל זה עלות נחסכת, וזה לא נכון.

הוצאות משתנות לא נחסכות. ההוצאות משתנות, זו ההגדרה הבסיסית במבוא לכלכלה.

על ההוצאות המשתנות, על עלות המכר, הוא לא יכול לקבל.

הן משתנות.

הן משתנות, אבל זה נחסך. עצם החיסכון בהוצאות המשתנות, זה בא לידי ביטוי בהוצאה המלוכלכת.

או גולמיות.

הוצאות קבועות, משתנות – הכול בסדר. הוצאות משתנות זו הוצאה נחסכת.

- - - פועל על הוצאות שוטפות, ההוצאות השוטפות הוגשו בדוחות מע"מ, זה לא בהכרח ההוצאות המשתנות. תקבעו את ההוצאות המשתנות.

למעט ציוד. ציוד לא שם.

לא רק ציוד זו הוצאה קבועה.

הסעיף הזה הוא סעיף נכון, הוא לא מכבד אתכם.

הרב גפני, דווקא - - -

אני מקבל את זה, אבל זה לא מכבד אתכם.

הרב גפני, במלחמת לבנון היה שיעור קבוע קשיח, קיבלנו את המלצת הוועדה באופן - - -

אתם צריכים ללכת עכשיו ולבדוק אם הוא השתמש בחשמל או לא. בסדר, קיבלתי את זה.

רבותי, התשומות השוטפות מוכפלות ב-85%, בהנחה של 15% - - -

טוב. תחשבו עוד פעם. אתם צודקים, העסק לא עבד שמונה ימים. לא היו הוצאות חשמל, נדמה לי שגם לא שתו שם מים, הכול בסדר. אתם צודקים שצריך להוריד את זה. תחשבו עוד פעם האם מכובד להוריד את זה. אתם צודקים, אני עם האמת לא מתווכח, אני רק אומר - - -

זה לא רק חשמל ומים, זה עלות מכר.

מה עלות המכר?

הוא מוכר בגדים. אתה רוצה לתת לו על המחזור? איפה עלות הבגדים שהוא קנה? אי-אפשר. רבותי, קצת היגיון. יש פה מכירת חיסול?

טוב. הלאה. מה יש לנו עוד?

זה סך כול המסלולים. ב-2009 היה גם מסלול ביחס לחקלאים והיה מסלול ביחס לקבלנים. האם אתם יכולים לתת התייחסות? מה יהיה הפעם?

לגבי החקלאים ודאי שיהיה מסלול. יהיה מסלול בדומה לעופרת יצוקה. המסלול שכמובן ייתן את אפשרות המסלולים לחקלאים כמו לכולם.

למה זה לא כאן?

רגע. בגלל שיש עונתיות ויש תחומים כאלה או אחרים. אני מקווה שעד סוף היום יהיו לנו גם החקלאים בהסכמה אתם.

עד סוף היום זה יהיה? אתם יכולים להגיד לנו את העקרונות, מה הולך להיות?

היתה לנו הסכמה עד הבוקר, גם ל-7-0 וגם ל-40-7, יש לרשות המסים איזו בעיה עם זה. אנחנו מוכנים לשמוע את הבעיה שלהם, אבל באמת אני רוצה לסגור את זה עד סוף היום, כמו שאמר ערן.

איך נסגור את זה עד סוף היום? נישאר פה? נתפלל פה מנחה?

למה? תסגור את זה עכשיו.

ערן הציע - - -

שיצאו לחצי שעה ויסגרו.

תצאו לחצי שעה ותסגרו.

מה לגבי הקבלנים?

ראינו שהקבלנים מוחרגים, ואין להם אף מסלול אחר או שהם נכנסים למסלולים הרגילים?

הקבלנים נכנסים למסלול שכר.

יש להם מסלול שכר.

אם הם רוצים מסלול מחזורים, למה זה לא יחול עליהם?

למה לא מאפשרים להם מסלול מחזורים?

כי אין להם נזק. לקבלנים יש נזק רק בשכר. מבדיקה של כל המלחמות הקודמות לקבלנים יש נזק רק בשכר, ואני אסביר. אנחנו מדברים על קבלן בונה שמוכר. קבלן בונה שמוכר למעשה יש לו תנודתיות בכך שהוא בונה במשך שנה-שנתיים ואז יש לו מכירות. למעשה אם היינו לוקחים את מסלול המחזורים, את נובמבר בשנה שעברה מול נובמבר הזה, יכול להיות שבנובמבר בשנה שעברה, אז היתה עונת המכירות שלו, ועכשיו הוא עסוק בבנייה, ואז נותנים כסף שלחלוטין לא מגיע כי הוא לא ניזוק, כך גם נעשה אם יהיה למשל - - -

קבלן בונה לא ניזוק.

הנזק היחיד שיש לו זה נזק בשכר עבודה.

יש הבדל בין קבלן בונה לקבלן מבצע. קבלן מבצע הוא כמו כל נותן שירותים אחר בשונה מקבלן בונה, שזה על בסיס מסירה, ששם אין נזק.

מה קורה עם קבלן תשתית?

גם אם יש, יש לו מסלול השכר.

וקבלן תשתית?

כנ"ל. אם יש לו קבלן תשתית, הוא במסלול - - -

הוא עובד כל השנה.

יש לו מחזורים.

זה כמו כל נותן שירותים. הנה, אין להם בעיה, הם אמרו שזה בסדר.

הלאה.

בתקנה 4 זה ניכוי של חובות מס מהפיצויים, אז אתם מבקשים לנכות גם חובות במס-הכנסה, גם במיסוי מקרקעין וגם במע"מ.

רק מס-הכנסה.

זה תמיד היה, אבל בהוראות ביצוע.

לא יהיה עכשיו. רק מס הכנסה.

וגם מע"מ. אי-אפשר.

אי-אפשר, אז אי-אפשר, אז אתם יכולים לחזור הביתה.

אני מבין שאתה לא רוצה מס רכוש, לא רוצה - - -

לא רוצה. חזרתם בכם מהרבה דברים.

זה נכון. גם מע"מ. מס הכנסה ומע"מ.

מס הכנסה, נקודה.

ואם לא היתה מלחמה, מה הייתם עושים? מה זה קשור עכשיו לעניין הזה?

כי אין היגיון. אתה בא ואומר שעוסק שעובד מול רשות המס באופן סיסטמתי - - -

אני לא אומר שום דבר, אם אתם רוצים להשאיר את זה, תשאירו. אני לא מצביע. הלאה. אני רוצה להגיע לעיקר.

ההמשך זה התוספת. התוספת היא על מי זה לא יחול. יש פה באמת את המלכ"רים, שהם לא מוסד ציבורי זכאי, והגדרנו אותם קודם, יש פה את הקבלנים וכל היתר לפי 2009.

מה לגבי מלכ"רים שלא זכאים?

המלכ"רים שלא זכאים מוחרגים, מלכ"ר שעיקר הכנסתו מתמיכה. אפשר לבקש מהם תשובה בעניין הזה. מלכ"ר שהוא לא מוסד ציבורי זכאי, אבל יש לו פעילות - - -

אם יש מלכ"רים שכן יש להם פעילות שניזוקה, מה עושים?

במה הוא ניזוק, בתרומות? שוב, אם יש לו פעילות שהוא מוכר מוצרים ושירותים - - -

כתוב לך "עיקר". זה מעל 50 – עיקר.

אם הוא יכול להגיש לגבי הפעילות הזאת שמשק כספים סגור יכול להגיש לגביה - - -

צריך גם יעילות, אנחנו לא יכולים לבדוק כל מלכ"ר ומלכ"ר. נקבע כלל אצבע.

חבר'ה, יש 30,000 מלכ"רים, מתוכם 1,200, או לא יודע כמה, מתוקצבים בדרך כזאת או אחרת. אם רוצים לפתוח, זה משהו שאנחנו צריכים לדון בו, צריכים לחשוב עליו, צריכים לראות את המשמעויות שלו. הלכנו על מסלול קיים של עופרת יצוקה, שהוא מסלול מיטיב, מסלול מתגמל, מסלול מאוד-מאוד לארג'י, יש פה מישהו שאפילו עשה את זה ברשות המסים, ואז יודע להגיד את זה, למרות שהוא עכשיו בצד השני. זה מסלול מאוד מתגמל. ובסופו של יום יש צורך בסופיות גם בתהליך הזה.

רבותי, לפני שאנחנו חוזרים לנוסח. לגבי הנושא של המקדמות אני רוצה תשובה. אני חוזר עוד פעם. תהיו אתי - - -

אז - - -

רק רגע. אתה נלחם כאילו אתה בעל הבית של רשות המסים. מחר אתה עוזב את רשות המסים, אתה בצד השני. אני גם כן, אני נלחם כאילו אני יושב-ראש ועדת הכספים, מחר יכול להיות שאני לא, אבל אני הציבור.

ארבעה חודשים אני תושב באר-שבע או תושב אשדוד או אופקים, אני יכול להגיש בקשה. בתוך 45 יום, אם אינני מקבל תשובה, מכיוון שבודקים את הבקשה שלי, או לא חשוב מה הסיבה, אני מקבל 50% מקדמה. כעבור תקופה של שלושה חודשים, זאת אומרת, בעוד 45 יום נוספים, משרד האוצר לא נותנים לי תשובה לחלוטין. לא כן, לא לא, לא חלקית, לא שולחים לי אפילו איזה נייר, כלום – בקשתי התקבלה, זהו. את זה להוסיף לתקנות.

לא. אני רוצה להעיר על זה. ככל שאתה אומר - - -

לא נעבור לסעיף הבא בסדר-היום?

אתה לא רוצה לשמוע, אני לא אגיד.

רוצה. רוצה. רוצה. דיברנו על זה.

בסדר, אבל הוספת תוספות משלך, שלא דובר עליהן.

בבקשה.

נכון שיש היגיון רב להגיד שיש לך סד זמנים מסוים, אתה לא עומד בסד הזמנים, תתכבד ואל תשאיר את אותו אדם בלי כלום. אתה אומר שזו תוספת משמעותית למה שהיה קודם. אכן, תוספת משמעותית שלא היתה קודם לאפשר 50% באופן אוטומטי, אם לא נעשה אחרי 45 יום, אבל אתה לא יכול להגיד שאחרי שלושה חודשים. אין דבר כזה, אין יכולת משפטית לעשות את זה.

למה. זה קיים במיסוי מקרקעין.

- - -

לא להתערב.

כשהתביעה מתקבלת.

רגע. רגע.

לא, אני לא מאפשר.

יש בכמה חוקים, גם במס הכנסה, גם במקרקעין.

זו השגה, זו לא תביעה. זה שונה.

זה דומה מאוד.

זה שונה. חבר'ה, זה שונה לגמרי, זו השגה.

מסלול ירוק הוא לא מסלול אדום שאתה מוכיח נזק ממשי, זה הרבה יותר דומה להשגה.

אדוני היושב-ראש, הדבר הזה מקשה עלינו, הוא גם לא נכון במהותו. מה כן? קח עוד שלושה חודשים, אם לא נתת, אני אעניש אותך. נתת 50%, עכשיו תן עוד 20%, תגדיל את השיעור שאתה צריך לשלם. זה אני יכול להבין, אבל אל תגיד: בקשתך התקבלה אוטומטית אחרי שלושה חודשים. אני באמת חושב שהוכחנו במלחמות האחרונות את הרצינות שלנו, את צורת העבודה שלנו, את הצורך שלנו להגיע כמה שיותר מהר לנפגעים. אני חושב שראש העיר יודע להעיד על כך.

אתה מתקדם אתי, אתה הולך לראש העיר? מה עכשיו ראש העיר?

לא. אמרת "הציבור".

הציבור זה אני.

הרב גפני, יש בתקנות העיקריות.

גפני, זה משהו שהולך מאוד רחוק, הוא לא היה אף פעם.

הוא קיים בהרבה - - -

הוא לא , הוא לא, הוא לא היה. הוא לא היה, זה משהו חדש לחלוטין. הוא לא היה. אתה רוצה, נעשה דיון על כל זה - - -

הוא לא היה במס רכוש, הוא קיים במקומות אחרים.

מה שחשוב לך זו התוצאה. אם חשובה לך התוצאה, הוא יקבל את ה-50%, תן לו עוד 20% אחר-כך. בואו נלך לתכלית, לא כדי לייצר לנו סתם בעיות שאנחנו לא יודעים להתמודד אתן. זה תקדימי מבחינתנו. אל תפתח אותנו בנקודה הזאת.

יש מקרים שאנשים לא קיבלו החלטה שנתיים וחצי.

רמי, יש להם 50% שהם מקבלים, שזאת מקדמה, שלא היתה קודם.

- - -

לא, לא, לא. אני לא מרשה. אתה מנהל פה דיון שלא ברשותי. אל תצביע, אני לא אתן. זה לא עומד לדיון כזה. הנושא הוא לא הוויכוח אתכם עכשיו. השאלה מי שולט במדינה, האם רשות המסים או ועדת הכספים, זה דיון אחר לחלוטין.

בגלל שכפית עלינו את ה-50%, כפית עלינו - - -

סתם אמרתי, סתם. אני בסך הכול עובד שלכם. עובד שלכם...

זה בדיוק ההיפך, ואתה יודע את זה, אבל יש גבול.

אני מבקש לדעת מה הבעיה. האם יש בעיה משפטית בזה?

אתה פותח אותנו למקום. אם אתה מחפש - - -

אני לא מחפש. אני רוצה שייכנסו למסלול של תשובות, זה הכול.

הפתרון שצריך להיות הוא זמני במהותו, כי השאלה זמנית. בסופו של יום תתברר התביעה, ולכן לא מגיע לו והוא קיבל כסף, זה לא טוב, מגיע לו והוא לא קיבל כסף, זה גם לא טוב. ולכן הפתרון של המקדמות והגדלת המקדמות שזה פתרון זמני במהותו, הוא לא מביא לפגיעה אמיתית, סופית, שמישהו מקבל כסף שלא מגיע לו. לכן הפתרון צריך להיות זמני.

היות שאתה למדת משפטים ואתה משפטן ומייצג את משרד המשפטים ואני לא למדתי משפטים, אני אבקש שהמשפטנית תענה לך.

אני חושבת שמכיוון שאנחנו מדברים במסלול ירוק, וממילא, ספי, הוא בסוף לא יקבל את הנזק הממשי שלו, אלא רק בערך לפי הנוסחה שקבועה כאן, הפתרון יכול להיות גם פתרון קבוע. כיוון שאנחנו מדברים על מסלול ירוק, ואנחנו מדברים על פיצוי בסוף שהוא בערך, הוא ממוצע של משהו, הוא לא פיצוי מדויק, ולכן כמו שיש לגבי השגה בהרבה חוקים של מסים, אם כעבור תקופה מנהל רשות המסים או כל בר סמכות אחר לא הגיע למסקנה ולא נתן את הפיצוי, צריך לקבל את ההשגה במלואה. זה בדיוק אותו מקרה, משום שכאן מדובר על מסלול ירוק, לא מדובר על הנזק הממשי, ומדובר על צורה סבירה - - -

הציבור יפסיד. אנחנו נדחה תביעות סתם כי לא נוכל לעמוד בזה. זה יהיהlose-lose לכולם. אם אנחנו רוצים לפתור בעיה אמיתית, תפתרו אותה. אם רוצים לפתור בעיה אמיתית, אז רוצים לפתור אותה. חבר'ה, במקום לפתור, אתם יוצרים לנו בעיות ולציבור בעיות ויוצרים תקדימים. אי-אפשר - - -

זה ייצור שתי תוצאות שליליות, שגית, הרב גפני.

כן בבקשה.

גם אין חכם כבעל ניסיון וגם כמשפטן – אני רואה שמכבדים משפטנים פה בוועדה - - -

כדאי לך להיכנס למסלול הזה.

זה כנראה המקום היחיד. זה ייצור שתי תוצאות שליליות, בסך הכול התוצאה שאנחנו רוצים שהניזוק יקבל את הכסף. הניסיון מלמד אותנו שהיו מקרים, בעיקר במסלול המחזורים, כשבאנו ושילמנו, למשל כשנפלה טעות – הרי תקנה 9 לחוק מאפשרת לנו לעשות תיקון החלטה עד ארבע שנים, למעשה גילינו שמי שקיבל כסף באופן מיותר, למעשה היו מקרים שלא ניתן היה להחזיר את הכסף, מכיוון שהעסק בחובות או במצב כזה או אחר. אנחנו לא רוצים ליצור מצב שבו כפי שהוועדה דורשת, נגיד 90 יום, הוא יקבל החלטה שלילית. יותר קל לתת תשובה שלילית ואחרי זה לבדוק את התשובה לאט ולראות שאנחנו נותנים כסף אמיתי, או לתת כסף ובטעות לא נוכל להחזיר אותו כי לא מגיע לו. 90 יום זה גם לא מה שכתוב בתקנות, בתקנות העיקריות כתוב לנו שישה חודשים.

אבל שיניתם הרבה דברים בתקנות.

נשמח לשנות גם את התקנות האלה, יש לי הרבה השגות על תקנות עופרת יצוקה. אני אשמח לשבת חודשיים, נשב לתקן, נעשה משהו כמו שצריך.

אני מקבל מה שאתה אומר. אני אציע מה שהציע עופר מנירב. אני יכול להגיד בשמך?

כן, אדוני.

ההצעה היא כזאת. ההצעה היא שלא מסתיים הדיון בפרק הזמן הזה שעליו אנחנו מדברים. אתם תשלמו לו את התביעה שלו, אתם יכולים להמשיך את הדיון. זאת אומרת, זה לא סופי, זה לא דבר שנגמר בעניין הזה. יש לכם פרק זמן - - -

נקרא לזה "מקדמה".

לא. מה זה מקדמה? מקדמה של 100%.

עם כל הכבוד, אי-אפשר - - -

נעשה כמו מס הכנסה, מס שלא - - -

מה שקורה שיש לכם את הזמן. אתם רוצים עוד חודש – עוד חודש, אבל בפרק הזמן הזה תגמרו את העניין, תתנו תשובה. היה ולא נתתם תשובה בכלל, תשלמו את התביעה ואתם יכולים להמשיך את הדיון אתו. אתם יכולים להגיד: התביעה שלו היתה גדולה מדי, אתם מקזזים ממנו חזרה, אתם מוסיפים לו, אתם נותנים לו. אתם אומרים ששלושה חודשים זה פרק זמן קצר, יהיו ארבעה חודשים, אבל בארבעה חודשים לא נותנים תשובה ואתה רוצה שנאשר דבר כזה?

היושב-ראש רוצה תשובה מסוימת?

אם אתה אומר מה שאמר ספי ואתה אומר שגם אתה משפטן, שלא יכול להיות דבר כזה, אני חושב שכן יכול להיות דבר כזה, אבל אני מקבל את העמדה שלכם, תוכלו להמשיך את הדיון אתו. היה ולא נתתם לו תשובה בארבעה חודשים, תתנו לו את התביעה, תמשיכו את הדיון.

את הסכום שלא שנוי במחלוקת.

לא. הכול.

היו תיקים - - -

בשביל לעשות את זה, אנחנו צריכים לראות איך עושים את זה. אני לא יודע לתת לך עכשיו תשובה.

היה תיק שתבעו 27 מיליון שקל, קיבלו בסוף 3 מיליון שקל. מה אני אמור לשלם לו?

אמרתי שלא? הרי יש לך זמן לענות לו.

אם אני משלם לו את כל סכום התביעה, 27 מיליון, איך אני אקח את זה אחר-כך - - -

אל תשלם לו, תענה לו.

לענות, בסדר.

הוא יכול גם לתת תשובה לא מנומקת.

לא, הוא לא יכול.

תשובה מנומקת בוודאי. לא כל תשובה.

אני עונה לו תשובה: מגיע לך לפי עמדתנו 3 מיליון שקל, אתה זכאי לקבל את זה, וזהו.

תנמק.

דוד, בתקנות שהבאתם לנו, לפני שהציע חבר הכנסת גפני את ההצעה שלו, לכאורה עולה שבתוך 45 ימים אתם מסיימים את התביעה. זה התקנות שהבאתם לנו. תסתכל, זה מה שמופיע.

גם דורון אמר את זה.

עם כל הכבוד, שלושה חודשים זה לא זמן מאוד-מאוד קצר.

ארבעה חודשים.

עוד דבר. הסיפור פה זה העסקים הקטנים. זה הסיפור הגדול.

נחזור לנוסח.

היה לנו במלכ"ר, מוסד ציבורי זכאי, הצענו לכם תיקון לנוסח, שכנראה פותר את הבעיה. תגידו לנו אם זה מקובל: וביכולתו למכור שירותים או מוצרים. אתם אמרתם שזו המטרה, עיגנו את זה בנוסח.

המטרה היא שלא תהיה פריסה של תשלומים והתשלום כאילו ייחשב של חודש בחודשו.

אין בזה שום - - -

ערן, לא יהיו תקנות.

בסדר, אז לא.

עם כל הכבוד, אני אחרי זה אוכל את הקש, לא אתם.

נעשה פה צעד משמעותי.

אמר פה מנכ"ל משרד האוצר, אמר פה בדיון: אנחנו בתוך 45 ימים, זה גם מופיע בתקנות שלכם, אנחנו מסיימים את זה. אתה אומר שמישהו יגיש תביעה על 27 מיליון, אז הסכמתי ארבעה חודשים. במשך ארבעה חודשים לא תדעו לנמק תשובה? בושה אפילו להגיד את זה. אני מסכים שתמשיכו הלאה.
אני מבקש לגבי הנוסח של "מדי חודש בחודשו" – אני מבקש להגיע לנוסחה מוסכמת. לגבי הנושא של מסלול הירוק, אני מבקש לדעת - - -

המסלול הירוק זה מה שעלה קודם.

אנחנו הסכמנו כך – תהיו אתי, אני כבר באמת מתחיל לאבד ראש. אני רואה כל הזמן שערן רץ לדבר עם השר - -

לא דיברתי עם אף אחד.

- - רועד מפחד, ואתם גם כן למדתם משפטים כולכם ואתם יודעים להתווכח אתי, הכול בסדר. אני כבר באמת מפחד, עוד מעט אני יורד למקלט עם קסדה.

אתה רוצה פיצוי?

לא.

חשבתי... מבצע - 50% מקדמה.

אני אצטרך להוכיח שלא היה לי קיוסק בבאר-שבע.

לפי נתוני הארנונה, אין לך, אדוני...

רבותי, הסכמנו שמסלול ירוק ומסלול אדום יהיו עד 7 ק"מ. זה יהיה כתוב. הייתם נחמדים. באמת ברוב הדברים הייתם נחמדים, חוץ ממה שלא. מסלול אדום יהיה עד 7 ק"מ, מ-7 ועד 40 אין מסלול אדום. כופפתי את הראש. אני לא מבין למה, אבל כופפתי אותו.

כל מי ש-0 עד 7 מסלול מלא, בלי קשר ליישובי ספר.

שגית - - -

היא רוצה לדעת מה - - -

אני חוזר ואומר. המשפטניות מדברות, אני בכלל באופסייד. ליאת, לא למדתי משפטים. אני מבקש שיהיה כתוב מ-0 עד 7 יהיה מסלול אדום. היחידה שהיתה בחוץ זו היתה שדרות, נכון?

היא בתוך ה-7.

שדרות היחידה שלא נמצאת, אין לנו בעיה להוסיף את שדרות.

מה אכפת לך איך זה יהיה חוקי, זה יהיה. מה שאתה רוצה יהיה.

אני רוצה פעם אחת לנצח את המשפטנים. פעם אחת, אני יכול?

לא. אני לא מצליח.

בוא תלמד ממני.

אני מבקש שיהיה כתוב בתקנות שמ-0 עד 7 יש מסלול אדום. אפשר דבר כזה או שזה בלתי אפשרי? אם זה בלתי אפשרי, אני חוזר לכולל. מ-7 עד 40 יש מסלול ירוק. אני מבקש שהנוסח יהיה מסלול ירוק.

אני אציע נוסח שמשאיר לכם את "כתוצאה מנזק מלחמה".

תביאי בחשבון שזה מהחוק, זה משהו שנובע מהחוק.

אולי תקשיבי לנוסח שאני מציעה ואז נראה – כשלניזוק נגרם נזק כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, הוא יהיה זכאי לפיצוי ששוויו ייקבע לפי אחד המסלולים הבאים, לפי בחירתו וללא הוכחה של הנזק הממשי. אני חושבת שזה נוסח שאפשר לחיות אתו, זה מסלול ירוק, זה מגדיר אותו.

אני צריכה לבדוק. זה אומר שהם לא יצטרכו להצהיר שהם גרים באזור או הלכו לבית ספר?

שגית, זה לא פותר את הבעיה, הנוסח שלך. ברשותך, האם אפשר להציע נוסח אחר?

- - - שהוא גר באזור ושהוא לא הלך לעבודה, זה כל מה שאני מבקשת ממנו.

את צודקת, הוא יעשה את זה. הוא יראה שהוא גר באזור, הוא לא צריך להוכיח את הנזק הממשי.

שגית, זה לא פותר את הבעיה.

הגדרת נזק ממשי מופיעה בתקנות.

לא נתתי רשות. רבותי - - -

לא דורשים ממנו יותר מאשר - - -

ליאת, אני יכול לדבר בוועדה הזאת או שאני צריך לצעוק? הסכמנו על העקרונות או שלא הסכמנו על העקרונות, אני רוצה להצביע על התקנות הללו. אני מדבר על ארבעה חודשים - - -

האם חזקה תהיה?

לא קיבלת רשות, עם כל הכבוד. מה זה פה, לשכת עורכי-הדין? דרך אגב, לשכת עורכי הדין זה אחד הגופים המאוד מכובדים. היתה לי על זה מלחמת עולם.

- - - תשמור את הכוחות לדיון הבא.

ליאת. תקשיבו לי. אני מבקש להצביע על התקנות, אני מדבר גם על המקדמה של ה-45 יום ו-50%. לאחר ארבעה חודשים אם אין בכלל תשובה מנומקת, הוא יקבל 100% והדיון יכול להימשך. אני מציע את זה. אני מציע שתשבו על נוסחאות. נצביע בעד כל מה שדיברנו.

רגע. 117% ו-125%, הארכה עד 23 בנובמבר, כולל יום שישי.

כן. אני אצביע, אם הוועדה תאשר את התקנות האלה, אני מגיש רביזיה, וברביזיה אני אומר לכם: אני לא מבטל את הרביזיה עד שלא תהיה הסכמה. אתם שומעים מה שאני אומר? מה אתה מסתכל עלי כמו איזה - - -

אדוני היושב-ראש, רק שני דברים, במחילה. אנחנו מהמגזר העסקי. האחד, הוצעה פה הצעה מאחורה, והיא נכונה. בשביל שרשות המסים תסכים להגיע לנושא של המקדמות של ארבעה חודשים, אפשר להגביל את הסכום של העסקים, סכום הפיצוי, נניח ל-50,000 שקל. מאחר שמרבית העסקים שנמצאים בדרום הם עסקים קטנים ובינוניים - - -

לא, לא.

רק שנייה. רק שנייה, רבותי. תקשיבו דקה. תקשיבו עד הסוף. יותר מ-90% מכלל העסקים במדינה הם עסקים שמרוויחים עד מיליון שקל ברבעון שלם. זה נושא אחד. הנושא השני זה הנושא של הסניפים. לא עלה פה הנושא הזה, הוא נמצא ב-(ה). אני רק רוצה לוודא שכמו בעופרת יצוקה כל סניף – אני פונה פה לרשות המסים – נחשב מרכז רווח בפני עצמו, אנחנו לא מסתכלים על הרשת כרשת.

ליאת, אתם מקשיבים לה?

אני רוצה תשובה. זה דבר נוסף, ודבר שלישי זו ועדת הערר שהוזכרה פה קודם, שלא מופיעה פה בתקנות.

ליאת, את יודעת לענות לה על השאלה השנייה?

לא שמעתי.

בעופרת יצוקה, בהוראות הביצוע, כתבתם שכל סניף מופיע בפני עצמו. אני רוצה לקבל הבהרה שגם פה כל סניף מופיע בפני עצמו ואנחנו לא מדברים על כל רשת כרשת, זה דבר ראשון. ודבר שני זו ועדת הערר.

ברור שרק הסניפים שרלוונטיים לאזור, ברור שלא כל הסניפים.

אין לי בעיה. לא אמרתי כל הסניפים, אבל אני לא רוצה שתהיה סיטואציה שיבואו ויסתכלו על כל הרשת, ואז יחתכו ממנה חלק. כל סניף עומד כמרכז רווח בפני עצמו.

לעניין התקרה.

לעניין התקרה, ברור לעניין התקרה. אנחנו מדברים על הפיצויים. ליאת, אני חוזרת ושואלת שוב.

לגבי סניפים, גם אם הח"פ הוא אחד לעסק שרשום במרכז הארץ, אם הוא מנהל סניף, התנהלות כספית, חשבונאית, ניהול ספרים נפרד באזור הדרום, הוא יקבל על הסניף הזה, למרות שהוא רשום במרכז.

התקרה חלה פר סניף, לא פר רשת.

יש לו שני סניפים, אחד בשדרות, אחד בבאר-שבע.

שנייה, אני שואלת שאלה נכונה.

אמרתי ברור. אני אומר - - -

לא, אתה לא מדבר ברור.

לא כולם, בבקשה.

אני אסביר שוב וברור. אם לעסק, לא משנה כרגע אם הוא רשום במרכז הארץ – אני מזהיר ומחריג, לא הכוונה שכל עסק רשום במרכז הארץ – אם עסק שהוא רשת, יש לו סניפים באזור הדרום, אחד או שניים, זה לא משנה, וכל סניף לעצמו מתנהל כעסק עצמאי עם ניהול ספרים עצמאי, עם עובדים קבועים - - -

לא, זה לא יכול להיות.

גם אם יש ח"פ אחד לכל הרשת, נשב וניתן לכל סניף וסניף אם הוא מתנהל כיחידה עצמאית, גם אם הם תחת ח"פ אחד. זה היה גם במלחמת לבנון השנייה וגם בעופרת יצוקה.

התקרה תחול פר סניף? יש לי רשת אחת - - -

זה מה שהוא אמר. רבותי, אני מבקש לדעת מהממשלה – אני הצעתי – אם אתם מתנגדים. אם אתם מתנגדים, אני לא יכול להצביע, אלה תקנות שלכם. הצעתי את ההצעה הזאת. אולי תקשיבו לי רגע? הצעתי את ההצעה הזאת. מכיוון שגם השר מבקש לסיים את העניין הזה, מכיוון שגם אני מעוניין לסיים את זה, מכיוון שחברי הוועדה מעוניינים לסיים את זה, אני לא רוצה לעכב, אני רוצה להצביע על מה שאמרתי. מייד אחרי ההצבעה, אם הוועדה מאשרת, אני מגיש רביזיה. הרביזיה היא גם בשמכם. זאת אומרת, אם תגיעו - - -

אנחנו בסד של ארבעה ימים.

אתם בסד. מה דעתכם?

בסדר. נעשה הפסקה בין כה.

אין הפסקות עכשיו, גמרנו. מאיזו שעה אני יושב פה?

בשביל זה צריך הפסקה.

רגע. אני יושב פה, יש לי ביום רביעי הבא ישיבת מליאה ב-11:00, אם תבואו עם השגות ותגידו שאתם רוצים לשנות, לא הגעתם לנוסחאות מוסכמות – אגב, לשכת עורכי-הדין יכולה להביא גם נוסח – אם לא הגעתם לנוסחאות מסוכמות או שהטלתם וטו על הנושא של הארבעה חודשים עם התשלום של ה-100%, יש רביזיה, וכל עוד שאין הצבעה, אין תקנות, ואז גם אני נכנס לסד, האם אני נכנע לכם ואני מביא את הרביזיה, מצביע עליה ומקבל את ההצעה שלכם, מה שלדעתי לא הולך לקרות, כי אני לא הולך להשתנות בעניין הזה. מהניסיון שלי, עם מה שהיה בפעמים הקודמות ומה שקורה עם הדבק אצלכם, אני לא הולך לשנות את עמדתי, אבל יכול להיות שכן, יכול להיות שלא תהיה לי ברירה, אני אכנס לסד. זאת אומרת, אני צריך לדעת עד סוף השבוע, עד יום שישי. מיום שישי יש לי ארבעה ימים בשביל להוציא סדר-יום ליום שלישי אחרי זה – אם עד יום שישי, אני לא מקבל מכם תשובה - - -

עד יום חמישי.

עד יום חמישי. בסדר, תמיר צודק.

נעשה הפסקה. יש דיון, נבוא עוד שעה. אתה לא יכול ככה.

לא רוצה. ולכן אני אומר: אני מגיש את הרביזיה גם בשמכם. אם אתם אומרים לי שאתם לא מסכימים לזה, אין תקנות. נשב ונתחיל משא-ומתן מחדש, אבל אז המשא-ומתן מבחינתי יהיה שונה לחלוטין, לא כמו שהיה עד עכשיו.

מה שיקרה זה שהמשכורות של העובדים מתעכבות. האם אי-אפשר לקחת שעה או שעה וחצי ולגמור את זה ולאשר סופית?

מה הבעיה? אני מצביע, נותן לכם שעה, שעה וחצי, תגמרו.

כל זמן שהתקנות אינן סופיות, בגלל הרביזיה - - -

את לא שומעת מה שאני אומר לך, תאמיני לי. אם את רוצה להיבחר לכנסת, תשמעי מה שאני אומר לך.

מאיפה הבאת את זה?

סתם, לא התכוונתי אליך, התכוונתי לעצמי. זה לא ייגמר אף פעם, תאמיני לי. את רוצה שעה וחצי, יהיו שעה וחצי. בעוד שעה וחצי אני מבטל את הרביזיה, הכול בסדר.

אם את מדברת על הסכם, אפשר לחתום על הסכם, כי מדברים שיהיו תקנות בהקדם.

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2012. מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה),
התשע"ג-2012, אושרו.

אני מגיש רביזיה. התקנות התקבלו, הגשתי רביזיה. תודה רבה, אני עושה הפסקה עשר דקות.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:22.>