PAGE
38
ועדת הכספים
14/11/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 1210>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ט בחשון התשע"ג (14 בנובמבר 2012), שעה 10:25

<תקנות סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק), התשע"ג-2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

טלב אלסאנע

אורי אריאל

אבישי ברוורמן

יצחק וקנין

שי חרמש

גאלב מג'אדלה

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

שכיב שנאן

עתניאל שנלר

>
ליאת גרבר - מנהלת מחלקה בכירה רשות המסים, משרד האוצר

שי דותן - כלכלן, משרד האוצר

נטליה מירנצ'וב - מנהלת תחום, משרד האוצר

שי קליימן - דובר, משרד האוצר

ספי זינגר - משפטן, משרד המשפטים

עדנה פרדו - נציגת שר הביטחון במועצה ארצית לתכנון ובניה, משרד הביטחון

חיזקיה ישראל - מנהל מחלקה לקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

שלמה קוסטינר - נציג היישובים נווה, שלומית ובני נצרים

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

רמי בן שמעון
<תקנות סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק), התשע"ג-2012>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: תקנות סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק), התשע"ג-2012. מי מסביר? זה חוק שאנחנו עשינו אותו – בגלל שאחרי זה אתם מספרים שאתם עושים את הנושא של הסיוע לשדרות. היינו צריכים להיאבק אתכם כדי שתהיה אפשרות להאריך את המועד. אפשר, אגב, להאריך אותו לשנתיים.

עד שנתיים.

עד שנתיים. בבקשה, תסבירי.

עניינן של התקנות בהארכת תוקפו של סעיף 5(ב) לחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי, לפיו ניתנות הטבות במס לתושבי יישובי קו העימות הדרומי כהגדרתם בחוק וליישובים נוספים כפי שנקבעו בצו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) תשס"ח-2007.
ההטבות ניתנות בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, קרי, באמצעות זיכוי ממס לתושבי היישובים האלה בשיעור של 20% מההכנסה החייבת מיגיעה אישית עד לסכום של 233,400 ש"ח נכון לשנת 2012. הסכום הזה מתואם כל שנה בחודש ינואר – הוא יתואם בינואר 2013.

עד לאחרונה סמכותו של השר להאריך את תוקפו של הסעיף נקבעה בהוראת שעה ובאמת לאחרונה אישרה ועדת הכספים את תיקון מספר 3 לפיו ניתנה לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, סמכות בלתי מוגבלת בזמן להאריך את הסעיף לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, אולם ההארכה הזאת מותנית בכך שהדבר מוצדק עקב המצב הביטחוני ששורר באזור קו העימות הדרומי.

לאור המצב הביטחוני ששורר היום ביישובי קו העימות אנחנו מבקשים להאריך את התקנות לשנה נוספת – עד תום שנת 2013.

למה לא לשנתיים?

הסמכות של השר בחוק היא עד שנתיים, אנחנו כרגע נמצאים בתקופה של בחירות ולכן ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה היא להשתמש - - -

שנה כן, שנתיים לא? ואם נחליט על שנתיים – מה יגידו לנו?

התקנות שמונחות בפני הוועדה ושיביא שר האוצר לוועדה מדברות על תקופה של שנה. הוועדה אמורה לאשר או לא לאשר את התקנות. ההנחיה של היועץ המשפטי היא להשתמש בסמכות הזאת של התקנת חקיקת משנה במשורה. אנחנו נמצאים לפני בחירות, לפני שנת תקציב.

בנוסף אני אזכיר את נושא הבג"צ של סעיף 11 שבעקבותיו אנחנו מתכוונים לבחון את כל נושא ההטבות במס ביישובים. מאז שהחוק הזה חוקק, שר האוצר האריך את התקנות בכל שנה. אני תקווה שאנחנו לא נזדקק לזה בעוד שנה אבל אם כן, אז מן הסתם השר ישקול וישתמש בסמכותו גם בעוד שנה. אנחנו חושבים שכרגע נכון וסביר להאריך את זה בשנה.

אני חושב שהכי סביר זה לתת את המקסימום לעניין ולא להיתלות בזה שאולי יהיו פחות קסאמים. הרי אתם עשיתם הכול בסיפור הזה. אני מאוד ממליץ לחברי, הרב גפני - - -

רק שנייה, שנייה.

מה אתה ממליץ? לסגת מגוש קטיף כדי שיהיה שלום ושקט?

מה זה שייך עכשיו?

עוד פעם אני התבלבלתי - - -

רבותי - - -

אתה אל תתבלבל אורי ואל תעיר הערות כאלה.

אני מבקש סליחה.

אני מדבר בכלל על שנתיים, על מה אתה נכנס? מה אתה נכנס לי עכשיו לזה, אורי? תודה רבה.

אני לוקח את דברי לאחור. אני מבקש למחוק את הערתי מהפרוטוקול, שלא היה צריך לסגת מגוש קטיף.

תגידו, יש בחירות עכשיו בתקופה הזאת שאתם רבים?

לא רק שיש בחירות – גם יש תקשורת.

בתקופה הזאת יש בחירות בפרלמנט הירדני.

הפרלמנט הירדני? אז מה זה נוגע לאורי אריאל? הוא יושב-ראש ועדת הביקורת אז זה קשור?

אורי אריאל, בגלל הקרבה שלו לגדה המערבית, הוא רוצה להכין לעצמו כיסא בפרלמנט שם.

איזה מזל שיש לנו פריימריז.

יש בקשה לכלול שלושה יישובים נוספים שהיו בגוש קטיף בצו הזה. מי מייצג אותם כאן? בבקשה.

אני נציג היישובים נווה, שלומית ובני נצרים. אנחנו נמצאים בטווח של עד 9 ק"מ מהרצועה. כל ההתראות, כל הריצות לממ"דים ולמקלטים – הכול קיים גם אצלנו. בנוסף, אנחנו נמצאים כקילומטר מגבול מצרים ושם יש לנו גם התראות – אני לא רוצה לפתוח פה על פצמ"רים, אבל אנחנו נמצאים תחת איומים נוספים מהדבר הזה.

אתם הייתם בגוש קטיף ועכשיו אתם נמצאים - - -

בגוש קטיף היו לנו הטבות מס. עכשיו, כשעברנו ליישובי קבע, אנחנו משלמים בדיוק כמו בשדרות רוטשילד בתל אביב. עוטף עזה וכל יישובי רמת הנגב מקבלים הטבות מס ואנחנו שיושבים שם, לא טיפלו בנו מעולם. מונח פה לפניכם מכתב של מערכת הביטחון שתומכת בדבר הזה.
אני רק רוצה לציין שהדבר הזה של קירבה לגבול בינלאומי ובנוסף מרחק מרצועת עזה, אין לזה השלכות רוחב. אנחנו היישובים היחידים שנמצאים בסיטואציה הזאת והכללתנו בעוטף לא תקרין על שום חריגה בשום מקום במדינת ישראל כי על המפה אנחנו היחידים שיושבים במקום כזה. תודה.

פניתם וביקשתם ממשרד האוצר?

פנינו למשרד האוצר וגם משרד הביטחון פנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ואני מבין שזה מה שמונח על שולחנה של ועדת הכספים, הדברים כנראה עוד לא הבשילו לכדי החלטה.

מה המרחק של יישוב שלומית?

ברצוני לציין גם שחוק הנגב המערבי מאפשר לשר האוצר להוסיף יישובים חדשים במסגרת החוק.

אבל יש קריטריון לחוק: צריכים להתקיים אותם שיקולים ביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה. אתה ציינת כאן קריטריון שונה קצת, אתה ציינת קירבה לגבול המצרי.

אני רוצה לציין שזאת לא קביעה שלנו, זאת קביעה של מערכת הביטחון: מערכת הביטחון ממליצה, לאור המצב הביטחוני בדרום, עוטף עזה וגבול מצרים, לאור האיומים – להגדיר את שלושת היישובים ולהכלילם כיישובי ספר ויישובי קו עימות להטבות מס.

הבנתי. אני רוצה לדעת לגבי שלושת היישובים: יש מישהו מבין היישובים שנמצא באותם קילומטרים שעליהם אנחנו מדברים?

כן. היישוב שלומית נמצא במרחק של 6.5 או 6.6 - - -

בתוך ה-7 קילומטרים?

בתוך שבעה קילומטרים.

אז במצב הזה הוא זכאי אוטומטית מכוח החוק.

בסדר. מה אתם אומרים על זה? קודם נדבר על היישוב הזה, אחרי זה נדבר על שני היישובים הנוספים.

כל יישוב שבטווח שבעת הקילומטרים זכאי באופן אוטומטי מכוחו החוק להטבות. במידה ויש יישוב שהוא חדש ולא הובא לידיעתנו או שיש איזושהי תקלה – ייפנה לרשות המיסים, אנחנו נבחן את זה ויישוב שהוא בטווח שבעת הקילומטרים יקבל את ההטבות. אין כאן שיקול דעת – כל יישוב שהוא בטווח שבעה קילומטרים זכאי לקבל לפי החוק.

זה טעון אישור של ועדת הכספים פעם נוספת?

לא, לא. זה לא טעון.

בתוך שבעה קילומטרים – זכאות אוטומטית מכוח החוק.

שבעה קילומטרים מגבול עזה? מה עם מצרים, באמת?

מצרים לא בקריטריון.

רק שנייה, נדבר קודם על היישוב הזה שנמצא בטווח הקילומטרים. אני למדתי הרבה חידושים בדיונים עם משרד האוצר בכל מיני נושאים. איך מודדים את השבעה קילומטרים? יכולה להיות מדידה שונה במשרד כזה ובמשרד אחר?

כן, זה קורה.

אני שואל: האם יכולה להיות מדידה שונה? בגלל שאם אין מדידה שונה, אמר מר קוסטינר, שהוא פנה.

אני לא יודעת שהם פנו. אולי הם פנו למשרד ראש הממשלה, לא לרשות המיסים, וחבל.

למה לא פניתם לרשות המיסים?

ברצוני לציין שישבנו במספר ישיבות גם עם ערן יעקב מרשות המיסים.

לא לגבי זה. לא לגבי הנושא הזה.

ישבנו לגבי הדבר הזה לפני מספר חודשים ויצאו מכתבים.

על מה דיברתם עם ערן יעקב, על המכס של דגי טונה?

גם על הנושא של הטבות מס וגם על הנושא של יישובי ספר.

מה הוא ענה לכם לגבי הנושא הזה של שלושת היישובים?

עדיין לא קיבלנו תשובה.

הייתי בחלק מהישיבות.

אל תהיה בטוח שיהיה בג"צ שיחליט והוא יקבל – יש יישובים שבג"צ החליט עליהם והם מחכים שנה.

רגע, שכיב, מה שנאמר כאן זה שיש שלושה יישובים שאחד מהם נמצא במסגרת החוק בלי דיונים. זאת אומרת שאין פה שיקול דעת לאשר או לא לאשר. אנחנו יכולים לשנות את החוק ולהגיד שהחוק חל רק בשישה קילומטרים ולא בשבעה קילומטרים.
אבל אם הוא חל בתוך שבעה קילומטרים – אין שיקול דעת לא לרשות המיסים ולא לאף אחד אחר ולא לוועדה. השאלה שמאוד מעניינת אותי היא האם לא יהיה ויכוח לגבי המרחק? הרי יכול להיות ויכוח – פתאום מודדים אחרת.

המרחקים שאני מדבר עליהם - - -

רגע. אורי, אמרת שהיית בישיבות?

אני ואמר שלושה דברים במהירות: ראשית, זה עלה בישיבות – את לא היית שם - - -

לא, אבל אני יודעת איזה נושא כן עלה.

תסלחי לי, אני רוצה לגמור את דברי – זה היה מאוד בקצרה. אני מודיע ואומר בתו מי שהיה שם: זה עלה. שנית, ההתנהלות שלכם או של מי שייצג אתכם היא מרחנית, טרחנית ולא משתפת פעולה עם יישובים שנמצאים בקו עימות וסובלים. בקיצור, אתם נגד – זה בסדר, זאת גם עמדה.

שלישית, אני מבקש מאוד שמשרד האוצר לא יבדוק אחרי שנאשר פה את ה-7 קילומטרים לשלומית כי זה יהיה טרחני וטרדני שלוש שנים עד שהם יראו משהו. הוועדה החליטה – צריך להכניס את השם עכשיו בהחלטה, אני מבקש מאוד, להכניס את השם הזה.

לגבי האחרים, יש פה עוד פעם מדיניות של משרד האוצר לא לתת למרות שהם אומרים שהם מאוד משתדלים הם דואגים שזה לא יקרה. אני חושב שהוועדה צריכה לתת לזה פתרון.

כן, אבל אין לזה שום ערך למה שאנחנו - - -

רגע, אני רוצה לתת לך עצה.

כן, בבקשה.

יש תמיד שאלה של השלכות רוחב – אתה נותן לזה אז תמיד יש אחד אחר שאומר שמגיע לו וכולי. אלה יישובים שהם ממגורשי גוש קטיף וזה היה להם קודם ושהם נמצאים באמת ליד הגבול. לכן אני מציע למצוא את הדרך, בעזרת היועצת המשפטית שלנו, שהוועדה תחליט ותכניס את שני היישובים הנוספים.

בבקשה, בואו נלך לפי הסדר – חבר הכנסת שי חרמש.

אני רוצה לפתור דבר שהוא הרבה יותר רחב. ברשותכם, אני אבקש את סבלנותכם.

חבר הכנסת שי חרמש, אתה תושב המקום, תושב האזור. אני חושב שמכולנו, אתה תושב האזור.

לא בדיוק, לא בדיוק. הוא בין היתר.

מי עוד?

טלב אלסאנע גם.

אל תצרפו, יש מספיק גם מה שיש לנו לבד. לא צריך להצטרף.

הבעיה אצל היהודים, היושב-ראש, ממגנים ואצל הבדואים הורסים. אז אנחנו באים להגיד לא להרוס לבדואים כי הטילים לא מבדילים בין יהודים לבדואים.

רבותי, מבין חברי הוועדה, מי שגר בעוטף עזה ממש זה חבר הכנסת שי חרמש. אתה יכול לתאר לנו את מה שקורה?

אני רוצה לתת פה תיאור לא מקו העימות אלא מחזית הדרום. למי שלא מבין – במקום הזה מתנהלת חזית כשהצבא מאחורה והאזרחים מקדימה. אני לא מותח שום ביקורת פוליטית כרגע אלא מציין עובדות בשטח.

עד לפני שלושה ימים הצנזורה אסרה לפרסם שהזירה הפכה מזירה של קסאמים לזירה של קטיושות. הייתי צריך לעשות את זה באופן חריג ברשת ב' ואחרי זה קיבלתי טלפונים מעיתונאים שאמרו לי: תודה רבה שאמרת את זה, אסור היה לנו להגיד.
הזירה היא זירה של קטיושות 107 מ"מ – הבתים שחוטפים את זה מתפוצצים באוויר. מי שעלה לרגל והגיע גם אלי ליישוב שלי, מי שהגיע ליישובים של נתיב העשרה, עין השלושה, מצא בתים שחטפו את הפגיעות האלו והתפרקו.

זאת מציאות שלא הייתה עד לפני שבועיים. אני מציג את המציאות הזאת משום שאזרחים מרגישים שם היום, אותם שעמדו ואמרו: אנחנו עומדים בגבורה בקו הקדמי ואין בעיה – יש היום בעיה להחזיק את האוכלוסייה הזאת שם מהנימוק שאין ביטחון פיזי גם כשאתה יושב בממ"ד כשקטיושה של 107 מ"מ נכנסת פנימה. אף אחד לא ייתן ערבויות בדברים האלה.

הזירה היא זירה סואנת, העוצמה היא עוצמה גוברת. אומר לכם רק דבר אחד: בשישה הימים האחרונים ירדו על היישובים 360 כלי משחית למיניהם מקסאמים ופצמ"רים וכמובן קטיושות. צריך להבין דבר אחד: הירי הוא ירי מכוון מטרה, ממוקד, מטווח מקצועית, זה לא מה שהיה עד לפני שבועיים.
הזירה בשבועיים החרונים הפכה לזירת קרב של חזית. אם פעם בעבר רוב הכלים נפלו בשטחים פתוחים, היום, כשהם מטווחים משהו, אני יכול לומר שבטווח הבית שלי שישה מטחים ירדו במכה אחת על ציר של 160 מטר – זה לא דבר אקראי – מימין, משמאל, באמצע ומאחורה. כשאתה מסמן את זה באותו יישוב אתה רואה שישה מטחים בטווח של 140 מטר. זה לא דבר מיקרי – זה דבר מקצועי, זה דבר מטווח - - -

סליחה, שי, אתה בטוח שהצנזורה אוהבת את זה?

לא אכפת לי. שתדע מה שהיא רוצה. אני לא חוסם פה שום דבר – אני מסיר מסך. אין שום מקום לצנזורות יותר.

אתה עוסק בטווח - - -

אורי, אני לא עוסק בטווח – הם מטווחים את זה בלעדיך. איך אמרתי ברשת ב'? החמאס יודע מה הוא יורה, האזרחים יודעים מה הם מקבלים - - -

- - - תבקש - - - זאת בעיה ביטחונית - - -

אורי אריאל, אל תפריע לי, זאת לא ועדת חוץ וביטחון, אני לא מוכן לשום חיסיון, שום חיסיון.

הוא העיר הערה - - -

אין הערות. אומר דבר פשוט: החמאס - - -

- - - תבקש שזה לא יתפרסם, זה לא יהיה בפרוטוקול - - -

אל תעצור אותי. החמאס - - -

שנייה, שי, שנייה. אתה בחור אחראי.

אורי, שי מתאבד כמו המפלגה שלו.

תן לי - - -

רגע, שי, אני אתן לך אבל דקה.

שי, בתוך ההערה של ה-160 מטר, איפה הבית שלך?

ציון, הם יודעים.

תכוון אותם כבר ישר.

אני מבקש להמשיך לדבר.

אני אתן לך לדבר אבל אני רוצה להגיד לך משהו, אתה הרי בחור אחראי, אתה לא - - -

כל מה שאני אומר ידוע גם לחמאס וגם לתושבים, הוא לא ידוע בירושלים, לא גיליתי שום סוד.

בסדר, יש רק בקשה, תגיד את הדברים – אני לא יודע לעצור אותך – אתה מכיר את הדברים ואתה יודע, אתה חבר כנסת אחראי. אני רק מבקש בשלב הזה לא לפרסם את הדברים, זה הכול. אני מבקש גם מהתקשורת.

החמאס יודע מה הוא יורה, החמאס רואה איפה זה פוגע, התושבים יודעים מה יורים – התושבים רואים את זה בתוך בתיהם. המקום היחיד שלא יודע זה ירושלים, אז באתי לירושלים להודיע מחזית הדרום שהזירה היא זירה של קטיושות מכוונות מטרה על בתי התושבים.

מכאן אני עובר לתקנות. עד אתמול עברתי את הכול, איך אומרים, בשלום – היה קשה, ביקורים הגיעו, חג הביקורים, כולם באים, הכול שמח, בית פתוח שותים וחוגגים. כשאני קראתי אתמול, שגית, את חוות הדעת התמוטטתי.

כשאני בא ואומר שאחרי שיש פה חזית – נימוק של בחירות, שגית? תגידי לי, אתם יצאתם מדעתכם? אי אפשר לתת שנתיים, שזה חוק שגפני ואני העברנו, אמרנו רבותי, צריך בעניינים האלה לתת פרספקטיבה – זאת חזית.

החזית הייתה לא החזית של השבועיים האחרונים, החזית הייתה לפני שנה. אמרנו שנותנים שנתיים. היום, כשכבר ברור לגמרי שבחזית הדרום מתנהלת חזית של טרור נגד אזרחים, מי שבא היום לקצץ את זה, בא בטיעונים של בחירות.

איזה בחירות? מי מרוויח מזה, הליכוד מרוויח? ישראל ביתנו מרוויחה? מי מרוויח מזה, תגיד לי? חיים שם 40 אלף אזרחים שמצביעים למפלגה הזאת והזאת ואומרים להם: רבותי, יש בחירות וזה נראה שוחד בחירות. מי נותן את השוחד? משרד האוצר נותן את השוחד? ועדת הכספים נותנת?

היועץ המשפטי לממשלה.

אני מציע דבר אחד: רבותי, אנחנו לא רוצים את זה. גפני, בשם חזית הדרום, אנחנו לא רוצים את זה, אל תעבירו את זה. אם זאת ההתייחסות בירושלים - - -

מה, מה לא להעביר? לא הבנתי מה הוא אומר.

הוא אומר שבמכתב כתוב שדווקא בגלל שהולכים לבחירות – אי אפשר ללכת ולתת הטבות כי זה נראה כמו שוחד בחירות. אני רוצה להגיד לכם שאני מצטערת שאנחנו נמצאים במערכת בחירות, כי אתמול שמעתי תגובה של יושבת-ראש אחת המפלגות שאומרת שהתגובה החריפה לירי על הדרום תהיה מעורבות פוליטית וזה ישחק למען הבחירות.

עכשיו צריך להתאפק עד הבחירות ואחר-כך, כשתקום ממשלה חדשה – נעשה. אז מה נעשה? בואו נבטל את הבחירות כי אחרת נאבד את מדינת ישראל.

טוב, רק שנייה. שי, אתה סיימת?

אני מבקש להציע למשוך את ההצעה.

בסדר, הבנתי.

אל תעביר אותה. בשם חזית הדרום, אנחנו לא רוצים, אין צורך.

ספי, אני רוצה לדעת את עמדת משרד המשפטים לפני שחברי הכנסת אומרים הלאה את דעתם.

אני אתייחס לשתי הנקודות.

מה עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

ותשתדל לא להרגיז אותנו, בסדר? תשתדל מאוד.

אני אשתדל מאוד. עלו פה שתי נקודות. הנקודה הראשונה שעלתה פה היא שאלת הוספת היישובים. זה באמת, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, מתחלק לשתיים: יישובים שנמצאים בתוך שבעה קילומטרים, זאת שאלה עובדתית ולא שאלה משפטית. האם הם בתוך תחום השבעה קילומטרים או מחוץ לתחום השבעה קילומטרים – זאת השאלה היחידה.

מי מחליט על טווח הקילומטרים?

בחקיקה. זה היה בחקיקה.

לא. איך מודדים, מי מודד?

לגבי היישוב שלומית, שהטענה היא שהוא פחות משבעה קילומטרים – מי מחליט שזה פחות משבעה קילומטרים? יכול לבוא מישהו ולהגיד שהוא מודד את זה בקו אווירי שונה וזה יותר משבעה קילומטרים.

ליאת, מי מודד?

משרד הביטחון, רבותי.

אנחנו עושים בדיקה מקילה. את הבתים הכי קרובים, גם אם זה יהיה בית אחד, אנחנו עושים את הבדיקה הכי מקילה. אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה.

למה בית? למה לא הקו הכחול של היישוב? למה צריך למדוד את הבתים? למה לא את הקו כחול של היישוב? תסבירי.

אני לא מכירה את הבדיקה שנעשית - - -

למה מודדים את הבית? מה יש מסביב?

לא אמרנו שהם לא יקבלו. למה סתם - - -

ההגדרה היא: יישובים שבתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד שבעה קילומטרים. הבחינה צריכה להיעשות לפי מה שכתוב בחוק.

מי שקובע את המרחק זה משרד הביטחון.

אני לא חושב שמישהו קובע. זאת לא קביעה נורמטיבית – זאת קביעה עובדתית.

ייקח שנה לבדוק: יעשו מכרז למודד שייצא - - -

רק עוד שאלה, ספי, לגבי השבעה קילומטרים, גם ליאת, אם יתברר שהיישוב שלומית נמצאת בגדר שבעת הקילומטרים היא תקבל את זה רטרואקטיבית מהמועד שבו - - -

בוודאי שתקבל, כן.

אם היא בתוך שבעה קילומטרים והיא הייתה זכאית ולא קיבלה – זה דבר שבעובדה. השאלה השנייה שעלתה פה בוועדה זה הוספת היישובים. אני רוצה להזכיר פה את הבג"צ שאנחנו כולנו מכירים: בג"צ היישובים שניתן לאחרונה.

אתה מדבר על השאלה השנייה של היישובים - - -

אני מדבר על שני היישובים הנוספים שנמצאים למעלה משבעה קילומטרים. המסגרת הנורמטיבית שנמצאת בחוק נותנת סמכות לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, להוסיף יישובים או אזורים נוספים שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה.

לכן, יש סמכות לשר האוצר להוסיף יישובים נוספים. ככל שיש באמת ישובים נוספים שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה בשל סמיכותם לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה – יש סמכות לשר האוצר להוסיף יישובים.

אבל חשוב להדגיש שני דברים בעניין הזה: הדבר הראשון – הסמכות שניתנת לשר מצומצמת לשיקולים ביטחוניים שנובעים מסמיכותם לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ולכן, אם יש שיקולים נוספים שנוגעים, לדוגמה, לסמיכותם לגבול עם מצרים, השיקולים האלה חשובים כמובן אבל הם לא נכללים בתחום הסמכות של שר האוצר בחוק הזה.

סליחה, לא הבנתי את מה שאמרת. אם נמצאים בתוך השבעה – שמענו שזה - - -

יש שני יישובים ועוד יישוב נוסף.

את זה אני מבין.

מה שנאמר על שני היישובים הנוספים, מה שאמר שלמה - - -

אני מכיר את זה, גפני, אני מכיר את זה. פשוט לא הבנתי את המשפט שהוא אמר.

הסמיכות לגבול מצרים זה לא קריטריון.

הסמיכות לגבול מצרים - - -

למה הוא כן מוסמך? מה התנאי שכתוב שם, שעכשיו אמרת?

שיקולים ביטחוניים - - -

בתוך שבעה קילומטרים – זה כבר קבוע בחקיקה.

זה אוטומטי.

מה שמעבר לשבעה קילומטרים – בסמכות שר האוצר לקבוע אזורים או יישובים, בתנאי שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עטף עזה בשל סמיכותם לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.

זאת אומרת, אם מדובר על נווה שהוא יישוב במרחק של שמונה או תשעה קילומטר ביחס לעזה, קרי מעבר לשבעה, זה כן נכלל.

זה בסמכותו - - -

זה לא בקדש ברנע, זה שם.

נכון, נכון. לכן היישוב הזה הוא בסמכותו של שר האוצר לקבוע. אבל מה שחשוב להבין, וזה מה שנאמר בבג"צ, כשאנחנו קובעים הטבות אנחנו צריכים לגזור את היישובים מתוך העקרונות. כלומר, אנחנו צריכים לקבוע קריטריונים שהם יכולים להגיד, לדוגמה, ששבעה קילומטרים נקבעו בשנת 2007 והיום זה תשעה קילומטרים ולכן כל היישובים שבתוך תשעה קילומטרים יכולים להיכלל.

מקום שמטווח יותר או כל קריטריון אחר, אבל הוא צריך היות ברור ושוויוני ולגזור את רשימת היישובים מתוך הקריטריון הכללי. לכן יש קושי להוסיף יישובים פרטניים שהם לא נגזרים מתוך עיקרון וכך אנחנו לא יכולים לבחון אם יש עוד מקומות או יישובים שבעצם הקריטריון הזה חל גם עליהם.

עכשיו, למה שנה ולא שנתיים? מה ההתייחסות של בג"צ לעניין הזה?

יחס לשנה ולשנתיים - - -

יעקב, אתה רצת מהר. אני לא - - -

תכף נחזור אחורה.

לא נחזור. לגבי שני היישובים הנוספים – סמכותו של שר האוצר לקבוע ששניהם כלולים מכיוון שהם במצב ביטחוני כמו היישובים שבעוטף עזה בתוך השבעה קילומטרים. מי אומר לשר הביטחון שהמצב הביטחוני של שני היישובים האלה - - -

שר האוצר.

שר האוצר. שר הביטחון יכול להגיד לו - - -

רבי משה, אני יכול להעיר משהו חשוב?

רק שייתן לי תשובה ואני אתן לך להעיר.

בכיוון הזה של מה שהוא הולך לענות לך. בשנת 2007, אני זוכר את הדיון בוועדת כספים – בכלל בכל נושא ההטבות האלה – הנושא הזה ירד מהמליאה בצעקות ובוויכוחים קשים בוועדת כספים, אני זוכר את הישיבה.

מצאנו את הפתרון, בסופו של יום, אחרי שקבענו את שבע הקילומטרים, עלו שלושה יישובים אחרים שהם לא אלו שאנחנו מדברים עליהם - - -

שבעה, לא שלושה.

אלו הקיבוצים והמושבים ששייכים לחל אשכול, אם אני לא טועה. אז נתנו אפשרות לשר הביטחון להמליץ לשר האוצר על אותם יישובים שכן אפשר יהיה להכניס אותם. כל הנושא של הבג"צ שהכניסו כבר באותה חבילה, תפסו טרמפ, הוסיפו לנו את חצור והכניסו את בית שאן והכניסו את כל החבילה הזאת.

יודעים. נכון.

לדעתי, כדאי שלא נפרוץ את הגדר. דעתי ברורה: אם אנחנו לא מחפשים לעשות מסחרה אחת גדולה, כי אז נפרוץ – מה שמופיע בשבעה קילומטרים בלי טובות של אף אחד – שלומית מופיעה וצריכה להיכנס. מה שלא מופיע – לא מופיע.

שייבוא שר הביטחון וימליץ בפני שר האוצר, יביאו את זה - - -

המליץ – המכתב מול עיניך.

ספי, אני רוצה להיות ממוקד בעניין הזה. יש שני יישובים שלטענתם – ואני ראיתי גם מכתב של משרד הביטחון, נדמה לי של סבירסקי - - -

עמיקם סבירסקי, ראש היחידה להתיישבות.

אני העוזרת של עמיקם.

אתם עומדים אחרי המכתב הזה – אני ארצה לשמוע אותך. יש שני יישובים נוספים שעברו מגוש קטיף והם נמצאים שם, לדבריהם, חוץ מהטיעון על גבול מצרים שהוא באמת טיעון שאיננו רלוונטי משפטית לגבי העניין הזה, ומה שחבר הכנסת וקנין אומר זה נכון – אם אנחנו נמציא פתאום קריטריון חדש של גבול מצרים אז אנחנו נכנסים לבעיה.

אני שואל האם מכתבו של עמיקם סבירסקי ממשרד הביטחון להכליל את שני היישובים האלה מבחינה ביטחונית, האם זה קריטריון על מנת ששר האוצר יכליל את היישובים האלה ואין לזה השלכת רוחב מכיוון שעל שני היישובים הללו יש את חוות הדעת הזאת.

אני אענה.

בבקשה.

קודם כל, לא ראיתי את המכתב עצמו.

זה לא חשוב.

יש העתק של זה.

בשביל שאפשר יהיה להכליל את שני היישובים צריכים לעמוד בשני תנאים: האחד, מכתב של שר האוצר – מכתבו של שר הביטחון אולי הוא רלוונטי לזה – שמתקיימים בזה אותם תנאים; הדבר השני, לראות שבשני היישובים מתקיימים אותם התנאים ואין עוד יישובים שגם בהם מתקיימים אותם התנאים. לכן, צריך לגזור את היישובים מתוך עיקרון.

בסדר. אני מסכם את הדברים שלך: עמדת משרד המשפטים שהיא עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, אחד – לגבי היישוב שלומית שנמצא בתוך תחום השבעה קילומטרים - - -

זאת שאלה עובדתית. אנחנו לא יודעים, אני לא יודע.

כל יישוב שבתוך שבעה קילומטרים.

לפי המכתב של משרד הביטחון הוא כן.

אני לא יודע.

איציק, כל יישוב בשבעה קילומטרים – כן.

יש פה מכתב מפורש. 6.6 זה מה שכתוב פה. היישוב שלומית ממוקם שישה קילומטרים - - -

בסדר. יש פה מכתב של עמיקם סבירסקי שהוא שלח להראל לוקר. קיבלנו העתק ממנו: היישוב הקהילתי שלומית, 1 קילומטר מגבול מצרים 6.6 קילומטרים מרצועת עזה. זאת אומרת שלפי דברי משרד הביטחון הוא ממוקם בתוך הטווח של השבעה קילומטרים והוא ממליץ על שני היישובים הנוספים להכליל אותם בגלל הנושא הביטחוני שהוא מתאים לשני היישובים הנוספים.

זאת אומרת, אתה אומר שאם הוא נמצא בתוך השבעה קילומטרים – אין דיון בכלל, אין סמכות לאף אחד להוציא אותו. אם שני היישובים הנוספים נמצאים – ואין לזה השלכת רוחב, אין עוד יישובים נוספים שנמצאים באותה מתכונת - - -

מה שבג"צ אמר זה לא לקבוע רשימה שמית.

הבנתי, הבנתי. זאת אומרת, אם בעיקרון שני היישובים הללו נכללים בתוך מה שמשרד הביטחון אומר לשר האוצר ואין מישהו נוסף, בגלל שאם יש מישהו נוסף, הוא גם צריך להיות באותו קריטריון – לא קובעים שמות של יישובים, קובעים עקרונות של יישובים.

אם נניח שהיו מרחיבים את זה לתשעה קילומטרים במקום שבעה - -

לא. זה לא בהכרח קריטריון רק גיאוגרפי.

בסדר, הבנתי. אם אנחנו אומרים שהיישובים שנמצאים באזור הזה הם היישובים שנמצאים בבעיה ביטחונית מנומקת על-ידי משרד הביטחון – שר האוצר רשאי להכניס אותם. לגבי הנושא של שנתיים, בבקשה.

שנה ושנתיים. כמו שאמרה ליאת, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה היא לנהוג באיפוק בתקופת בחירות. אבקש להבהיר – זה לא שוחד בחירות ולא שום דבר שקשור לזה, יש הנחייה. תקופת בחירות היא תקופת מעבר, תקופה שבה לפעמים יכולים להיווצר אינטרסים שונים ולכן ההנחיה היא לנהוג באיפוק בתקופת בחירות. לכן, בעינינו ראוי ונכון - - -

איפוק? איפוק על מה , תגיד לי?

חבר הכנסת חרמש, אתה רוצה שהוא לא יגיד את עמדת היועץ המשפטי?

אתה מקשיב למה שאתה מדבר, תגיד לי? על איזה איפוק אתה מדבר?

מה אתה רוצה? הוא צודק. יש גבול לחוצפה גם של היועץ המשפטי. כל דבר צריך לשמוע פה?

בסדר, אז אי אפשר לנהל כך את הישיבה.

איזו חוצפה.

שי, לא מתאים לך.

לא. אני יוצא מפה. תבחר מילים אחרות, חצוף שכמוך.

מה אתה רוצה ממנו? אבל מה אתה רוצה ממנו? מה אתה אומר לו. זאת לא דרך.

תקשיבו. אני אוהב את שי חרמש כמו אח מבוגר שלי. ספי רק פקיד שקורא.

הוא איש שאומר את עמדתו המשפטית.

אני חושב שלחלוטין אפשר לקבל החלטה בוועדת הכספים שבמקרה הזה ברור לחלוטין שהיוצא מן הכלל בא להעיד על הכלל. אני חושב שהיועץ המשפטי צודק, בתקופת בחירות צריך להתנהג באיפוק כי יש שוחד בחירות. אבל המקרה הזה שונה ולכן במקרה הזה נמליץ כי הוא יוצא מן הכלל ונעביר את זה. אבל למה לצעוק על הילד הזה שקורא את החוק?

הוא לא ילד. הוא לא ילד. מה ילד?

הוא בחור צעיר.

ממרום גילו ושבתו.

אני במקומך הייתי יורדת לגור עכשיו ביישובי הדרום ותתאפק עד הבחירות.

שמעתי, שמעתי. את גיבורה גדולה. אני חייתי בדרום, הייתי בדרום. תפסיקי להטיף לכולם כבר, מספיק.

קודם כל, אני לא מטיפה.

אני מבקש, כבוד היושב-ראש, אני מבקש שלוש דקות על חשבון כולם, שכבוד הפרופסור יסביר כמה הוא תרם בנטל - - -

אני מבין שיש עכשיו פריימריז - - -

די, גאלב. יעקב - - -

- - - לקח אוניברסיטה מבאסטה ועשה ממנה אוניברסיטה. אתה מוכן לתת לו את השלוש דקות שלי כדי להסביר?

אני מציע לפתוח קלפי כאן.

לא, אני לא נותן. אין שלוש דקות.

שלוש דקות שלי.

לא, אני לא נותן לו, הוא באמצע רשות דיבור. עורך דין זינגר, אני מבקש ממך – אני איש הדרום אני מזדהה לחלוטין עם הדברים של שי חרמש, מזדהה לחלוטין. אין לגבי העניין הזה ויכוח – אני מבקש ממך לומר את הדברים שלך כמות שהם.
אני הרי יודע באיזו מדינה אנחנו חיים. אנחנו עלולים לקבל החלטה, אנחנו עלולים לחטוף בג"צ, ובג"צ, אתה יודע, במין פני-פוקר – שם שי שחרמש לא יצעק, הוא לא יהפוך שם את בית המשפט – יגיד: לא, יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, עד היום אישרתם רק שנה ובתקופת בחירות אתם מאשרים שנתיים. היו קסאמים גם בשנה שעברה.

אני בעד להאריך את זה לשנתיים, אבל רבותי, מה אתם רוצים ממנו? נהיה מצב נורא ואיום – אתה תוקף את היועץ המשפטי ואני החרדי מגן עליו. יא אללה מה שקרה במדינה הזאת.

גפני, בית המשפט העליון לא זקוק לשום הגנה. הוא פועל על פי החוקים - - -

לפי מה שנאמר פה, שר האוצר, בגלל בחירות יכול לאשר רק שנה – שר האוצר בגלל בחירות יכול לאשר שנתיים.

אוקיי. ספי, תשלים.

אני קודם כל רוצה להבהיר: כשדיברתי על איפוק דיברתי על הנחייה כללית של היועץ המשפטי לממשלה שבאופן כללי על הממשלה בתקופת בחירות לנהוג באיפוק.

זה לא המקרה.

אני רוצה להציג את הנורמות כמו שאנחנו מבינים אותן ולכן לא דיברתי על איפוק בהיבט הזה אלא על איפוק שהממשלה צריכה לנהוג באופן כללי. זאת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

אנחנו מכבדים את זה.

בהקשר הזה יש שני דברים שאני רוצה להגיד: דבר אחד, יש פסק דין של בג"צ, אנחנו יודעים שהממשלה צריכה להביא עד לחודש מאי בשנה הבאה חקיקה חדשה שמסדירה כללית את נושא הטבות המס.

זה לא שייך לקו העימות. מוחרג קו העימות.

אי אפשר להחריג, חבר הכנסת חרמש, אי אפשר להחריג כי חקיקה כזו לא נעשתה. כשאנחנו נעשה את החקיקה נדע מה נמצא בה ומה מוחרג ממנה. זאת עוד סיבה נוספת שבגללה שאנחנו חושבים שנכון לעשות את זה לשנה, כי במהלך השנה הזאת נצטרך - - -

ספי השאלה היא אחרת, סליחה. השאלה היא כזאת: האם יושב-ראש ועדת הכספים יעביר להצבעה, שכולנו נצביע – גאלב בשם מפלגת העבודה - - -

כל המפלגות פה.

כולם יצביעו. האם מישהו יגיש בג"צ? אם לא – נעביר שנתיים, זה הכול. תענה לי על השאלה הזאת.

אני לא יודע. קודם כל זה בסמכות של שר - - -

בבקשה, אני בטוח ששר האוצר לא ילך ויתנגד לדבר הזה. אני בטוח.

אתה אומר שהוא לא ילך לבג"צ?

אם הוא ילך על זה אז הוא בכלל כבר יעוף לשמים, אבל הוא לא ילך. לכן, אם אין – ייקח גפני ויעביר את זה ונגמור את הסיפור.

כן, על דעת כולם.

לא שמעתי.

גפני, אמרתי שאם הוא אומר בצורה ברורה שהסמכות שלך עכשיו להביא להצבעה של שנתיים והוא לא הולך לבג"צ ואני לא רואה את ד"ר שטייניץ הולך עכשיו ומחזיר את זה – אז בואו נצביע לשנתיים, נגמור את העניין ושי חרמש ישמור על האופי שלו.

ספי, אמרת שאנחנו יכולים להצביע על שנתיים?

לא אמרתי - - -

ככה אמר פרופסור ברוורמן.

תגידו ליועצת המשפטית של הוועדה, אבל התקנות שמונחות בפני הוועדה הן תקנות שמדברות על שנה.

תמשכו אותן.

אנחנו חושבים שבמצב העניינים יש פה באמת את השיקול של בחירות - - -

מה יש? באמת יש?

אם שיקול של בחירות – אתה צריך לא שנה ולא שנתיים.

תגידי, את מאמינה במה שאת אומרת? הגנה על אזרחים זה שיקול בחירות?

אנחנו הבאנו את התקנות האלה עכשיו בגלל שאנחנו מבינים את החשיבות של העניין - - -

תמשכי אותן, זה הכול.

ליאת, דברי איתי, אל תדברי אתו.

התקנות האלה היו אמורות להיות מאורכות באופן אוטומטי בגלל הבחירות, אנחנו ביקשנו להביא אותן לוועדה ולהאריך אותן לשנה ולא למספר חודשים בשביל שתהיה ודאות לתושבים. לא רצינו שזה יוארך רק במספר חודשים באופן אוטומטי אלא ביקשנו שתהיה לתושבים ודאות לשנה.

עד עכשיו, מאז שהחוק חוקק, התקנות הוארכו בכל שנה. לא הייתה שנה שהתקנות לא הוארכו. אנחנו מקווים שלא נזדקק לזה בשנה הבא, אנחנו באמת מקווים. אני בטוחה ששר האוצר - - -

ליאת, הבנו - - -

- - - לא קשור לבחירות - - -

ליאת, מה לעשות, את לא מקשיבה לי בכלל.

אני רוצה רק לסיים. גם בשנה שעברה הארכנו את התקנות בשנה.

ליאת, מתי פג התוקף שלהן?

ב-31 בדצמבר. יש עוד זמן.

אבל יש כאלה שמדברים ואנחנו יושבים ושותקים ולא מקבלים זכות דיבור.

נכון, נכון. זה לא בסדר – העולם לא צודק. זה לא בסדר שכאלה שמתפרצים מדברים ואלה שיושבים בנימוס לא מדברים. עכשיו ידברו אלה שיושבים בנימוס.

אני רק אסיים. בשל המצב הביטחוני ובשביל לתת ודאות לתושבים ביקשנו לבוא כבר עכשיו ולהאריך אותן עד תום שנת 2013. אנחנו חושבים שזה סביר בנסיבות העניין להאריך את זה עד תום שנת 2013, לבחון את המצב ולבחון - - -

ליאת, תקשיבי לי. את מסבירה מאוד יפה, האנשים הבינו את עמדתך. רוב חברי הוועדה חולקים עלייך. זה בסדר, איך בעיה. לא עלייך, את לא הצד בעניין. את מביאה צו - -

על העמדה שהיא מציגה.

- - את מביאה צו שהוא לשנה ואין בו תוספת יישובים וגם לא צריך שתהיה תוספת יישובים – צריך החלטה. לזה הייתה צריכה להתלוות החלטה אם אכן נכון שישבו עם ערן יעקב או עם כל גורם אחר ברשות המיסים.

אני יודעת שלא לעניין הזה - - -

בסדר, אני לא מתווכח – אני לא הייתי שם, לא יודע. אני לא מתווכח, אני רק אומר שיש פה עמדה שהיא עמדה שונה ונראה מה לעשות. יש לי הצעה לוועדה: הרי אנחנו לא יכולים להצביע על שנתיים – אפילו שנעלה לשמים ונרד לארץ –מכיוון שאנחנו מדברים על תקנות של שר הביטחון, שכתוב שם - - -

שר האוצר.

לא, לא. תחזור על המילה שר הביטחון.

שר האוצר, סליחה, לשנה – או שאנחנו מאשרים את השנה או שאנחנו לא מאשרים את השנה. אני, מכיוון שאין לי פריימריז אני יכול להגיד את האמת: האמת היא שאנחנו לא יכולים לאשר שנתיים אפילו אם נרצה, אלא אם כן ניתן לשר האוצר לשנות את הצו. זה מה שאני מתחיל לחשוב על העניין.
אבל זה שאתם ביקשתם להביא את זה מוקדם, זה בסדר, אני בעד זה שביקשתם. מי שביקש זה היה אני והייתי צריך לבקש שתאשרו שאני אוכל להביא את זה. כל ההחלטה הזאת שאני צריך כל הזמן לבקש, להביא העברות תקציביות ולנהל את המדינה בדברים חיוניים זה דבר מצחיק לגמרי.

למיטב ידיעתי השר ביקש להעביר את זה במהירות האפשרית - - -

בסדר, בסדר, אני בעד השר.

אתה חלק מהקואליציה.

גפני, האם אתה ממליץ, בעצם, שאנחנו נאשר לשנה אבל נפנה לשר האוצר בבקשה שייתן עכשיו הוראה להאריך - - -

לא, לא. תכף תשמע את ההצעה. חבר הכנסת ציון פיניאן, ואחריו – חבר הכנסת שנלר ואחריו חבר הכנסת אדרי.

שים אותי בסוף, אין בעיה.

לא, לא. אתה לא בסוף.

מתי אני?

אתה אחרי אדרי, אחריך – אורי אריאל.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. למרות שלא ניתן או כן ניתן – אני בעד שנתיים. ממש שנתיים, כי בשנה אי אפשר לעשות שום דבר ואולי אפילו בעוד שנתיים יהיו עוד פעם בחירות, אני יודע מה, לפי הסקרים אולי יהיו עוד שנתיים עוד בחירות.

למה? מה יש?

לפי הסקרים, גוש הימין וגוש השמאל כמעט זהים.

אי אפשר לדעת מה שאלוהים יחליט.

לגבי הנושא של שלושת היישובים – אני רואה שיישנה המלצה גם של משרד הביטחון וגם של חלק מהייעוץ המשפטי, שניתן להכליל את שלושת היישובים. לכן אני ממליץ ואני מבקש לאשר את שלושת היישובים ואולי כך גם ישתוק ולא יצעק יותר שי חרמש.

אל תחייב בשמו.

ציון, כשתגיע לגיל שלי תראה שיש גיל שבו כבר לא משתנים.

לא משתנים?

בגיל מסוים.

יש סיכון שכשהצנון לא ייתן יבול מספיק אז הוא יתחיל לצעוק גם.

אני רוצה לומר שהוא מייצג את היישובים שבהם הוא מתגורר בצורה מצוינת, בצורה מעוררת כבוד.

אין ספק, חרמש ומגל.

למדתי ממך גם איך לשמור על הצפון באותה מידה.

תודה רבה. חבר הכנסת שנלר ואחריו – חבר הכנסת אדרי. פאינה, את לא רשומה.

באשר לנושא היישובים, אני חושב שצו של שר האוצר יוכל בוודאי להסדיר את העניין בצורה פשוטה. אם שר האוצר יקבל, על פי הקריטריונים שהיועץ המשפטי אמר לנו דברים ברורים משר הביטחון, הרי מה שכתוב כאן: נמצאים בתחום הטווחים הרלוונטיים של ההתראות לירי רקטות מתחום רצועת עזה – לא מצרים ולא כלום – כתוב בהקשר של עזה.

דא עקא, אם באמת קריטריון מעבר לשבעה קילומטרים צריך ליפול בהקשר של עזה – הוא קיים כאן, במקרה הזה, כל עוד המסמך הזה יש לו ערך. למסמך הזה יש בעיני ערך גדול ולכן בוודאי שיש לו תנא דמסייע לשר האוצר מדוע להכליל גם את שני היישובים הללו.
ההקשר של המרחק הוא רק פרמטר אחד והקריטריונים למול בג"צ אינם קשרם דווקא ורק למרחק אלא קריטריונים שווים באשר הם. לכן, בוודאי ובוודאי שצריך לדרוש משר האוצר לקבל את הבקשה של משרד הביטחון, להבין שהוא ממונה על התקציב אבל הוא לא ממונה על הביטחון ולגרום לכך שהם יכללו בתוך ההטבה המדוברת כאן.

הערה שנייה, טענת הבג"צ לקריטריונים לאור מה שאתה אמרת – אין דבר יותר בלתי שווה מלהתייחס באופן שווה למי שאינם שווים. היישובים הללו אינם שווים ואי אפשר לקחת תמיד מה שחל כאן ולהחיל על כולם. חנוך לנער על פי דרכו.

לכן אני חושב שלא צריכה להיות בכלל איזושהי הווא אמינא, איזושהי מחשבה מדוע לא לכלול אותם היום. בשאלה השנייה של השנתיים, אדוני היושב-ראש, נדמה לי שמה שהחברים אומרים כאן הוא כל-כך פשוט שהוא מיותר.

מצאתי כאן, במקרה היה לי בכיס ציטוט, הרב קוק אומר: "כשהשכל מאיר במלוא אורו אז אין צורך בשום הדרכה מיוחדת של חוקים ומשפטים" – ואז הייתי אומר גם לא של היועץ המשפטי לממשלה – "אולם כשחשוך, נדרש מאתנו להאיר".
אני רוצה שאנחנו, חברי הכנסת, נאיר את החושך המחשבתי. אם הכלל הנוהג, העקרוני – שהוא נכון וראוי – במקרה הזה הוא חשוך ואנחנו צריכים להאיר אותו. לכן אדוני היושב-ראש, אני מציע - - -

לא הבנתי את הרב קוק, את מה שהוא אמר.

אני יודע. אתם מתקשים להבין אותו כבר הרבה שנים.

אני דווקא מצטט אותו כל הזמן ואתם חולקים עלי. את מה שכתב על תלמידי ישיבות אתם לא מקבלים. אני כל הזמן מסתובב עם האיגרת של הרב קוק על תלמידי ישיבות ואתם מכחישים את זה. אנחנו ממשיכים את דרכו ואתם לא.

אני מבין ממה שאמרת שהרב קוק אמר שכשיש אור – לא צריך מדינת חוק?

מה שאמר הרב קוק - - -

איך הוא בורח מהעניין הזה. אני יודע, מה שנוח לכם אתם אומרים.

גפני, מה שהוא אמר זה שלא צריך ליבה.

אני שואל – תשמע את השאלה – שאלתי: האם הרב קוק אמר, בציטוט שלך, שכשיש אור גדול לא צריך מדינת חוק?

אני יכול להביא הקאדי להפריד ביניכם?

לא, לא צריך הפרדה.

גפני, אתה רוצה לשמוע גם תשובה?

כן, בטח.

כשיש שכל ישר, לא של אדם פרטי או מפלגה פרטית או איזה כנס בניר עציון, כשיש שכל ישר לאומי – לא צריך הצעות של היועץ המשפטי לממשלה. זה מה שהוא אומר. הביחד הזה, לא הסקטור, לא הכת, לא צבע כזה או אחר, כשהביחד – הכחול לבן – יש לו שכל ישר לא צריך את היועץ המשפטי. זה מה שאומר הרב קוק.

על הרקע הזה אני רוצה להציע את ההצעה הבאה: משום שגמר התוף של העניין הזה הוא ב-1 בינואר או ב-31 בדצמבר ויש עוד הרבה זמן יחסית, אני מציע לא לאשר היום כלום ולדרוש משר האוצר שני תיקונים: תיקון אחד – שנתיים כי השכל מאיר; התיקון השני – לנצל את המכתב של משרד הביטחון לדבר הטריוויאלי הכל-כך פשוט הזה, שהם יצטרפו גם כן, ואם מדובר על בחירות, זה כן פרמטר. זה הפרמטר שיכריח את שר האוצר למהר ולהכניס את שניהם לכאן, והוא יעשה את זה מהר כי אחרת הוא יצא נפסד ונדון בזה בעוד שבועיים.

תודה רבה, מעניין אתך תמיד, עתניאל. חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה.

עתניאל אמר כמה דברי טעם. אני רוצה לומר דבר אחד: אם שר האוצר היה מביא לנו – את זה גפני צריך לשמוע.

מציון תצא תורה, ציון? מה קורה שם?

הרב גפני, אם שר האוצר היה מביא תקנה והיה מבקש להאריך לשנתיים, לכאורה, כל מה שאתה אומר נכון, זה חשש כי כל הזמן הארכנו בשנה ועכשיו זה חריג בגלל הבחירות. פה זה הפוך – הוא הביא את זה לשנה, אבל הרצון של כל ועדת הכספים – שמורכבת פה מכל המפלגות – אומר שנתיים.

לכן אני מצטרף למה שעתניאל אמר, יש זמן עד סוף דצמבר – נחזיר את זה לאוצר, לא לאשר את זה היום וששר האוצר יתקן. יש חשש יגיד: יופי, אתם לא מאשרים.

אין דבר כזה.

יש לך ניסיון.

התקנות ממשיכות להיות מונחות כאן, זאת אומרת שאני יכול בכל עת להביא את זה להצבעה אם שר האוצר מחליט לא לשנות את עמדתו.

בסדר גמור.

לא יכול להיות יותר גרוע – יכול להיות רק יתר טוב.

הדבר השני זה עניין שלושת היישובים. אני הייתי שותף, באתי, ביקרתי ועזרתי כשר לפיתוח הנגב והגליל, וסייעתי להם. אלו יישובים שמתפתחים, הם לא יישובים ותיקים שקיימים ומגיע להם הכול. להם צריך לתת את כל הסיוע, בפרט כשיש המלצה של משרד הביטחון שזה הקריטריון שקובע לגבי שר הביטחון. לכן אני ממליץ שגם שר האוצר, באותה הזדמנות, יצרף גם את שלושת היישובים.

תודה. חבר הכנסת שכיב שנאן, ואחריו – חבר הכנסת אורי אריאל.

ברשותך, קודם כל, אני מברך על כל תוספת שכל יישוב מקבל. בתור אחד שגר פעם ועדיין גר ביישוב ספר בקו עימות בצפון, אני מבין את הכאב של שי ומאיפה זה נובע כשהוא מתעצבן כשמדברים בדברים כאלה. אני גם חייתי תחת קטיושות ותחת מטר הרבה יותר גדול הרבה יותר זמן ממה שאתם חיים ולכן אני מברך באמת.

האם זה בא לעל חשבון ה-750 מיליון שקל הנחות מס של כלל אזרחי מדינת ישראל? מאיזה תקנה תקציבית זה בא? חשוב לי להבין, סליחה על הבורות, אני שואל בשביל להבין.

אין לך בעיה עם זה.

הדבר השני – אם מחר יפלו קטיושות מלבנון, האם נוכל לצרף גם את שלושת היישובים שבג"צ החליט שהם זכאים ומדינת ישראל מסרבת לצרף אותם כבר תשעה חודשים?

לא. מה שעלול לקרות בבג"צ זה שבג"צ יפסול את החוק. זה מה שעלול לקרות.

אני אומר שאם התקנה הזאת תאושר – אני הולך לבג"צ על זה שלא מכבדים את ההחלטה - - -

אתה לא צריך ללכת לבג"צ – זה תלוי ועומד בבג"צ.

אבל החלטת בג"צ לגבי שלושת היישובים שאתה מדבר עליה היא החלטה אחרת ושלושת היישובים יכנסו לפי החלטת בג"צ באופן אוטומטי כעבור שנה בהעדר הצעת חוק של חקיקה ראשית להסדיר את ההטבות בכללותן.

אני מדבר פה על הצביעות של משרד האוצר בעניין.

למה משרד האוצר?

יש החלטת בג"צ מאפריל שנה שעברה להכניס שלושה יישובים - - -

אבל להכניס אותם בתוך שנה.

גברתי, עם כל הכבוד, אני ברשות דיבור. אחרי זה תגיבי למה שאת רוצה.

סליחה.

בבקשה.

עצם העובדה שלא מתקבלת החלטה להכניס את שלושת היישובים האלה, למרות שהם קופחו במשך עשרות שנים, אין שום סיבה להכניס יישובים אחרים כל עוד היישובים האלה לא נכנסים.

חבר הכנסת שכיב שנאן, אני רוצה - - -

אני בעד שלומית ואני אפילו בעד 8.8 ועד - - -

אמרת את דעתך.

אין לי שום בעיה עם זה. אבל שפעם אחת יהיה צדק במדינה הזאת.

חבר הכנסת שכיב שנאן, אנחנו קיימנו דיונים פעמים רבות לגבי הנושא של הטבות המס. אני מדבר על הקדנציה הזאת – אני לא מדבר על קדנציות קודמות – דרשנו מהממשלה, זה תפקידה, לקבוע מכיוון שהיה פה יושב-ראש הכנסת, היה פה יועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בישיבה, היה לנו ברור שאני אאלץ לומר, שבג"צ צודק לחלוטין.

בג"צ קיבל את ההחלטה הנוראה ביותר מבחינת הכנסת, הנוראה ביותר. הוא אומר: יש לכם את כל הזמן שבעולם, שנה שלמה – תקבלו החלטה, תכניסו את היישובים, תוציאו יישובים, תעשו סדר עם קריטריון ברור. בג"צ אמר את הדבר הנורא ביותר: אם לא תחליטו – שלושת היישובים נכנסים.

זאת אומרת, הוא כאילו בא במקום הממשלה. עד לרגע זה הממשלה לא קיבלה החלטה. זה בכלל לא רלוונטי כל הדיבורים שאנחנו מדברים. תלך לבג"צ – אתה אין לך מה ללכת לבג"צ בגלל ששלושת היישובים, על פי החלטת בג"צ – שזה דבר חמור, זה נוגד את סדרי - - -

לא. אני אלך לבג"צ נגד ההחלטה הזאת.

זה לא רלוונטי מכיוון שאם הממשלה לא תקבל החלטה - שלושת היישובים ייכנסו בכל מקרה בהוראת בג"צ שזה דבר נורא. הממשלה צריכה לקבל החלטה.

אני מציע שנתפוס אומץ כמו שבג"צ תפס אומץ ולא נחכה עוד ארבעה או חמישה חודשים עד שהממשלה תחליט שממילא היא לא הולכת להחליט. בוא אנחנו גם ניזום היום להכניס את גם את היישובים האלה.

אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אין מציאות כזאת בכלל. את זה הממשלה יכולה לעשות. בג"צ לא מסכים שאנחנו ניזום דברים כאלה בגלל שהמציאות היא שצריך לצייר מפה נכונה קריטריונית, לא שכל אחד מכניס יישוב אחר, כל אחד בא עם כמה יישובים.
צריך מפה שיהיו לה סדרי עדיפויות ושהיא גם נתונה להסבר ציבורי למה זה כן וזה לא. זה מה שספי אמר לגבי שלושת היישובים הללו שנמצאים מבין שלושת היישובים מחוץ לשבעת הקילומטרים.

הרב גפני, לא מדובר בהחזרת העקורים שנעקרו ב-1948.

הבנתי, אני אתך.

מדובר במשהו אחר לגמרי, שתושב כפר ורדים ותושב כסרא-סמיע, אחד ליד השני – כסרא-סמיע נמצאת יותר פנימה בתוך הקו - - -

כן, אבל מי קיבל את ההחלטה הזאת? אני לא.

אהוד ברק.

כנראה שאתה הצלחת לרמות אותו.

את אהוד ברק שלנו? שר הביטחון שלנו?

אני לא קיבלתי החלטה כזאת. שכיב, תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו – חבר הכנסת אבישי ברוורמן.

ראשית, לפרוטוקול – אני לא רימיתי את שר הביטחון.

ראשית, לפרוטוקול – אני לא מאשים אותך בזה, אז בפעם הבאה תיזהר במוצא פיך כדי שאני לא איאלץ להגיב.

שנית, אני מצטרף לדוברים הקודמים שהציעו להחזיר את הצו לשר האוצר על מנת שיתקן אותו בשני הדברים: האחד, שזה יהיה לשנתיים והתיקון השני שיכלול את שני היישובים שכרגע לא נכללים ושמשרד הביטחון ממליץ עליהם.
אני מוחה מחאה נמרצת על דעת היועץ המשפטי לממשלה שפועל בלי שיקול דעת. אותו דבר הוא עשה לנו בוועדה למינוי שופטים ואחרי זה הוא חזר בו, אז אני רואה איזו תקווה, אני רואה איזה אור בקצה המנהרה ואני מקווה שזה לא הקטר שבא ממול, כי ליועץ המשפטי יש נטייה לבוא למנהרות האלה ממול כשיש רכבות.
תבקשו מהיועץ להוריד את חוות הדעת שלו. הוועדה יכולה להמליץ גם בלעדיו, עם כל הכבוד, הוא היועץ, זה שמו וכן הוא. תבקשו, זה פשוט פוגע ומעליב אלפי אנשים ואתה יודע מה? לא רק את אלה שגרים שם. זאת לא בעיה של שי חרמש שהוא גר שם – זאת גם בעיה שלי שגר בכפר אדומים.

לכן תבקשו ממנו, אפשר לשנות – רואים ושומעים, יש פה אחידות דעים מפתיעה – לא מפתיעה אבל כללית – לא מפתיעה כי הנושא הוא מחייב את זה. תסבירו לו מה היה פה והוא יוציא חוות דעת מתוקנת או מי מטעמו שבעניין הזה מחריגים.

לא כל עניין, נכון. יש בחירות, צריך לשים לב. אבל לא כל דבר עכשיו נכנס תחת הכותרת הזאת ומשתקים את המדינה. זה פשוט לא בא בחשבון.

תודה רבה.

אני יכול להגיב?

לא, לא. ספי, אני אאפשר לך. שמתי לי למטרה להגן על משרד המשפטים.

זאת משימה לא קלה.

אני יכול לחזור בתשובה אחר-כך. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, ואחריו – חברת הכנסת פאינה קירשנבאום. אחרון מבין חברי הכנסת – חבר הכנסת יצחק וקנין.

איך אומרים? סייג לחוכמה שתיקה. נאמרו פה כל הדברים. אני אומר בשני משפטים, אמר את זה עתניאל שנלר, אמרו את זה פה אחרים: אני חושב שברור שמדינת ישראל היא מדינה שהניהול שלה הוא כל-כך מורכב ומסובך.

אני מסכים לחלוטין עם ההצעה של היועץ המשפטי וצריך להיזהר בזמן בחירות כי אנחנו במשטר כל-כך בעייתי, לא אשתמש במילים יותר רכות, ורמת הפוליטיקה היא מאוד נמוכה. במקרה הזה אני ממליץ לחלוטין על מה שאמרו עתניאל ואחרים: במנהיגותך, להחזיר את זה לשר האוצר, לבקש ממנו את הדבר הזה שישנה את התקנה, יוסיף את היישובים ויבוא לציון גואל. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, ואחריה – חבר הכנסת וקנין.

טוב, לא נותר מה להגיד. אני חושבת שאתה הגדרת, כבוד היושב-ראש, את הנושא נכון והאני מצטרפת לגישה שלך. מה שעתניאל אמר לגמרי תואם את דעתי ואני מבינה את דעת כל שאר חברי הכנסת שנמצאים פה.

חבל על כל הוויכוח הלוהט שהיה לפני זה, חבל על הזמן. אני חושבת שבהחלט צריך להחזיר את זה לאוצר ולחייב אותם תוך שבועיים להגיש את זה כמו שהגדרת. אני מצטרפת להצעה.

תודה רבה. חבר הכנסת וקנין, בבקשה.

אני חולק על הדעות שהובעו פה. דעתי ברורה: אם יש יישוב שנמצא בתוך הקו על פי הקריטריונים – הוא צריך להיכנס מאותו יום שהוא בתוך הקריטריונים. הכי קל להגיד: רבותי, נכניס את כל היישובים. זה יישמע טוב, זה נופל טוב על האוזניים. אבל רבותי – יש קריטריונים.

בגלל הדבר הזה נפרצו הדברים והגיעו לבג"צ ובג"צ אמר את מה שאמר והכול תקוע, ולצערי הרב, כמו שאומר שכיב שנאן, ישנם יישובים שנכללים בתוך המסגרת, את זה אנחנו מכניסים. לא אנחנו צריכים לקבוע את מי אנחנו מכניסים.

אם זה יהיה פה – זה יהיה פוליטי, אני אומר לכם את זה. זה היה ב-2007, זה היה פוליטי. החלטה שהביאו לפה יישובים והכניסו אותם פוליטית, ולבג"צ לא ידעו מה להגיד – למה הכניסו את חצור, ולמה הכניסו את בית שאן.
אני אומר את זה רבותי, אתם תתקעו את שלומית בהחלטה הזאת. שלומית לא צריכה טובות לא של הוועדה ולא של שר האוצר – היא בתוך הקריטריון. עכשיו, אם אתם מכניסים את היישוב נווה ובני נצרים – גם אני לדעתי צריך להכניס אותם – אבל הם לא בקריטריון.

השאלה היא אם אין עוד יישובים שנמצאים במרחק הזה בתוך קו הגבול הזה, הקו הדרומי? אם אין עוד יישובים – זה בסדר, אבל יכול להיות פחד שיצוצו עוד חמישה-שישה יישובים שנמצאים במרחק של תשעה קילומטרים. מה תגידו להם, רבותי?

אני מעלה פה בעיה רצינית רבותי. הכי קל להגיד: באו ונדחף את כל היישובים. ככה עשו ב-2007. כל מי שרצה נכנס לוועדה ואמר את הדברים. גם אז אמרתי אותם דברים, רבותי. פוליטית זה הכי קל לבוא ולהגיד: בואו נדחף את כל היישובים.

מי שנמצא בקריטריון – ברור לחלוטין שצריך להיות בפנים ואין לי בעיה, רבותי, שיכניסו את נווה ואת נצרים ועוד יישובים, אבל הם לא בקריטריון של המרחק. גם עם משרד הביטחון אולי נעשה משהו אחר: ישיבה מסודרת, נביא לפה את המפה של כל הדרום וכל יישוב מה המרחק שלו ונדון על כל היישובים ונגיד את האמת.

ריבונו של עולם, חברים, אני יודע מה שאני אומר. אתם יודעים שאני צודק, שזו האמת. בואו נפתח את כל המפה ונשים פה את הכול. למה ניקח רק את שלושת היישובים האלה? אחר מהם לא צריך אותי בכלל, אבל השא – אולי יש עוד יישובים. אם אותם יישובים ילכו לבג"צ – מה תגידו לבג"צ על אותם יישובים?

מה אתה ממליץ?

אני ממליץ, קודם כל, לקבל את ההחלטה לגבי היישוב שלומית ומיד להכניס אותו.

לא צריך לקבל החלטה – זה מובן מאליו.

אבל זה רטרואקטיבית. צריכים הדברים להיאמר פה. לגבי שאר היישובים, אני לא יודע, צריכה להיות פה החלטה ברורה על פי קריטריונים ולא שרירותית, רבותי.

שנתיים או שנה?

העניין של שנתיים – אני חושב שגם הסאגה הזאת שכל שנה מביאים לנו את הדבר הזה, יכול להיות שזה קשור לאותו מכלול שההנחות של כלל היישובים וזה צריך להיגמר בימים הקרובים. יכול להיות שלכן ההארכה היא לשנה ויכול להיות שזה מה שיגידו לנו בישיבה הבאה. אני חושב שצריך לאשר את הדברים.

אנחנו אומרים את זה כבר עכשיו.

ליאת, ליאת, אנחנו כבר הפלגנו מעבר לזמן.

רבותי, דעתי היא שכן צריך לאשר את זה לשנה ולהכניס את היישוב שלומית רטרואקטיבית ולגבי שאר היישובים שיביאו לפה דיון מסודר על כל יישובי העוטף וגם אותם יישובים שפונו מגוש קטיף. אני חושב שאנחנו נעשה עוול אם אנחנו נחליט החלטה שהיא לא תעמוד בפסיקת בג"צ.

תודה רבה. סגן אלוף עדנה פרדו, תציגי את עמדת משרד הביטחון.

עמיקם סבירסקי כתב מכתב מאוד נקודתי ומאוד חד משמעי. אני רוצה להקריא אותו כי לא לכולם יש את המכתב. הוא דיבר גם על היישוב נווה - -

למה באמת אין לכולם?

זה לא הגיע לוועדה.

גם לרשות המיסים הוא לא הגיע.

- - גם היישוב נווה וגם על היישוב נצרים. על שלומית אני לא מדברת כי אני מבינה שהוא נמצא בטווח של שבעה קילומטרים וכלל המשתתפים מסכימים כולל רשות המיסים.

יישובים אלה סובלים מבעיות ביטחון ואיומים, גם מגבול מצרים, ונמצאים בתחום הפוליגונים של ההתראות לירי רקטות מתחום רצועת עזה. שלושת היישובים נמצאים במתח ביטחוני רב שמשפיע מאוד על שגרת החיים היום-יומית ולכן אנחנו ממליצים להכיר בהם כיישובי ספר וגם לתת להם זכאות להטבות מס כיישובי עוטף עזה, קו עימות דרומי.

אנחנו מלווים את כל יישובי עטוף עזה כיחידה להתיישבות עם כלל מרכיבי הביטחון יום-יום ומכירים את זה חלק מחברי הכנסת פה באופן אינטנסיבי. עמיקם, ראש היחידה, שהוציא את הנייר הזה הוציא אותו אחרי שיקולים ואחרי כל הבדיקות האפשריות - - -

אין יישובים שסובלים במרחק תשעה קילומטרים? אני מצביע עכשיו אתך.

רגע, בסדר, נשאל אותה.

- - - רק קריטריון אחד, יש עוד קריטריונים.

עמיקם הוציא את המכתב הזה אחרי כל הבדיקות המתבקשות. כל מסמך נוסף שתבקש הוועדה מאתנו להמציא ושקשור בשיקולים ביטחוניים, שקשור בבדיקה נוספת – אנחנו נמציא. שקשור בתיאום גם עם פיקוד העורף – אנחנו נציג בפניה באופן מפורט ככל שיידרש.

קודם כל, אני מודה לך. הוועדה רוצה באופן פורמלי שתאמרי לנו, אני חושב שגם הכתובת שלכם היא שר האוצר מכיוון שאת ההחלטה, בסופו של דבר, אילו תקנות להביא לוועדה מקבל שר האוצר. מאוד הייתי מבקש אם אתם יכולים להביא גם לשר האוצר וגם לוועדת הכספים: ראשית, לגבי המרחק של שלומית – איך נמדד המרחק הזה? האם יש מחלוקת בעניין של המרחק?
אני לא סתם שואל את זה. אני חושש מזה קצת. יכול לבוא מישהו ולהגיד שהמרחק הוא יותר רחוק.

המרחק שמוצע כאן הוא בדיוק אותו מרחק שנבדק בכל יישובי עוטף עזה.

בסדר, רק שתכתבו את זה. תכתבו איך נקבע המרחק. הדבר השני הוא לגבי שני היישובים האחרים: את השיקולים הביטחוניים – שזה מופיע בחוק – למה לפי דעתכם צריך להוסיף אותם? והאם יש השלכת רוחב, כפי שהעלתה פה ליאת קודם, אם שני היישובים האלה מתווספים ליישובים נוספים? אני לא בורח מהעניין ואני מבקש כמו שמופיע בחוק.

האם השיקולים הביטחוניים הם כאלה שמתקיימים גם ביישובי עוטף עזה בשל סמיכות לגדר המערכת?

בדיוק. זאת אומרת צמוד לחוק בגלל שעל זה אנחנו צריכים להצביע – זה הדבר הנוסף. ספי אתה רוצה להוסיף משהו לפני שאני מסכם?

כן. אני חושב שהשיקול העיקרי והמרכזי כן לאשר את זה לשנה זה פסיקת הבג"צ וההסדרה החקיקתית שתבוא לכנסת ולוועדת הכספים לכלל מטרת הטבות המס ליישובים. אני מניח שהוועדה הזאת, כשזה יבוא – אולי גם בהצעת החוק – תשקול גם את השיקולים הביטחוניים וגם המקומות האלה יישקלו וייבדקו.

אם יהיה חוק חדש ממילא זה ייפול.

עתניאל – די. ספי, בשביל מה אתה אומר? עד עכשיו אמרת שיקולים משפטיים ועכשיו הצלחת לעצבן אותו. אני רוצה לסכם את הדיון: אתה מייצג את הממשלה ובעניין הזה אני חושב שאתה היית צריך להגיד את הדברים.

את המשפט האחרון לא היית צריך להגיד בגלל שהממשלה לא באה בידיים נקיות, אין לה אומץ לבוא ולקבל החלטה על מפה של הטבות המס. אין לה אומץ.

הממשלה שלנו?

הממשלה שלנו, שלכם – איפה אתם באיחוד הלאומי, הבית היהודי? לא חשוב, לא חשוב, יש לכם שר בממשלה אחרי שהתאחדתם עם המפדל, יש לכם שר בממשלה.

אל תעשו פוליטיקה מהסוגיה הזאת.

ממש לא נעשה. מה יש לנו לעשות? מה, יש לנו פריימריז שנעשה? אין לנו.

אז תמשיך לדבר, תסכם.

על כל פנים, זה נכון שהדבר הזה היה יכול להימנע לו הממשלה הייתה עושה את תפקידה. תפקידה היה לא לזרוק את זה לבג"צ – אנחנו כבר דנו בזה פה כבר לפני שלוש שנים – מה שאמר חבר הכנסת וקנין זה נכון: ב-2007 היה פה מצב - - -

הדיון הזה היה גם כשאני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים.

נכון, נכון. עכשיו אני רוצה לומר לסיכום כדלהלן, ואני פונה אל הממשלה ואני פונה אל חברי הוועדה: אני סבור, בניגוד לעמדה המשפטית בעניין הזה, כפי שהציג את זה משרד המשפטים. אני חושב שככל שמתמשך מה שקורה בעוטף עזה והמציאות הביטחונית שאנו מצויים בה היום – אנחנו יודעים מה שקורה שם – צריך לתת לאנשים מרווח.
זה לא קשור בכלל לבחירות ולא קשור בכלל לפוליטיקה. אף אחד לא יכול לעשות מזה הון פוליטי. אנשים בדרום חכמים, כשבאים אליהם שרים וחברי כנסת לביקורים הם צוחקים. זאת אומרת, הם מכבדים אותם – בגלל שאנשי הדרום הם אנשים שעושים כבוד – אבל כולם יודעים שזאת פוליטיקה.

אבל שר האוצר כבר הוציא הודעה לתקשורת.

זה לא מוסיף שום דבר, זה לא קשור לעניין הזה. עכשיו, אני יודע גם שאין לנו סמכות – אנחנו יכולים לדבר עד מחר בלילה – הסמכות היא בידי שר האוצר. אנחנו יכולים להצביע על שנתיים, זה כלאם פאדי, לא יעזור בעניין הזה שום דבר.

החוק קובע שאת התקנות מביא שר האוצר. הוועדה רשאית לאשר ורשאית לדחות. אני לא מוריד את זה משולחן הוועדה. אני משאיר כאן את השנה. אני נותן לשר האוצר שבוע. אני פונה אליכם על כל הדברים הללו וגם למשרד הביטחון, זגן אלוף פרדו, אנחנו בשבוע הבא נביא את זה בעזרת השם להצבעה.

ראשית, אני מבקש משר האוצר להאריך את זה לשנתיים. אם הוא יחליט שלא, הוא יחליט לשנה – אנחנו לא נפיל את זה, להיפך, אנחנו נאשר את זה., אבל אנחנו רוצים שנתיים. זאת עמדת כל חברי הוועדה, זה לא קשור לחוק הכללי. שדרות ועוטף עזה זה משהו אחר – זאת עוד סוגיה בתוך הסוגיה של הטבות המס.

הנושא של המרחק של שלומית – אני מבקש תשובה רשמית עד שבוע הבא האם אכן זה נכלל ואם זה נכלל, זה כמובן לא מובא להצבעה וזה חל רטרואקטיבית וזה מגיע להם מאז שנחקק החוק, מאז שהם עלו שם על הקרקע.

לגבי שני היישובים האחרים – אני מבקש שמשרד הביטחון יעביר את חוות דעתו לשר האוצר - - -

איזה יישובים?

שני היישובים הנוספים שקוראים להם נצרים ונווה. הם גם נמצאים שם רק שהם נמצאים מרחק קצת יותר רב מאשר השבעה קילומטרים. אנחנו ממליצים שאם אכן כך מדובר – ציון, אנחנו דיברנו על זה במהלך הישיבה, אף על פי שזה לא קשור לקואליציה ואופוזיציה, אבל ציון שהוא רכז הקואליציה גם הציע את ההצעה הזאת ואמר לי: אל תלך לקבל החלטה, צריך לתת כמה ימים כדי לבחון את זה.

בהחלט.

בכל אופן אנחנו מדברים על אחד הדברים הרגישים ביותר במדינת ישראל. מתחילות להיות צעקות: למה לא נכנסים לעזה? למה לא פוגעים? הדבר הכי זול זה כסף, הכי זול. לתת לתושבים שם את ההרגשה שלא משאירים אותם לבד זה תופעה שהיא חשובה מספיק כדי שאנחנו נעשה אותה.

לכן, אני מבקש, ליאת וספי, אני מבקש תוך שבוע ששר האוצר יקבל החלטה. אנחנו ממליצים על שנתיים, רוב חברי הוועדה ממליצים על שנתיים.

כולם.

כולם, בסדר. אני מבקש לבחון את שלושת היישובים, כפי שאמרתי, ואני רוצה תשובות מוחלטות לגבי העניין הזה. אני לא מוריד את זה מעל סדר היום, התקנות נשארות כאן על ה שולחן. אני מעריך שאנחנו נביא את זה, בעזרת השם, להצבעה. תודה רבה לכולם. אני עובר לסעיף הבא.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:35.>