PAGE
35
הוועדה המשותפת חוקה וכספים על פי חוק ביטוח רכב מנועי
12/11/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת הוועדה המשותפת חוקה וכספים על פי חוק ביטוח רכב מנועי
יום שני, כ"ז בחשון התשע"ג (12 בנובמבר 2012), שעה 10:00

<משתנים שעל פיהם יקבע תעריף הביטוח בענף ביטוח רכב חובה>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אורי מקלב

>
עומר רקובר - מנהל תחום אקטואריה בשוק ההון, משרד האוצר

אסף מיכאלי - מנהל מח' ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר

ניר ברטל - מח' ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר

ירון גולן - לשכה משפטית, משרד האוצר

רון מוסקוביץ - מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נעמה הראל - ע. מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שי סופר - מדען ראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שמואל מלכיס - מנהל מחלקה כלכלית, איגוד חברות הביטוח

אילן גרודסקי - מנהל תחום טכנולוגיות לבטיחות, עמותת אור ירוק

קרן אייל - רון בינה אקטוארית בע"מ, ע. אקטואר ראשי, מוזמנים שונים

שחר רון - רון בינה אקטוארית בע"מ, מנכ"ל ואקטואר ראשי, מוזמנים שונים

ראובני ערן - איגוד ישראלי למערכות ת בוניות לתחבורה, מוזמנים שונים

נעמה מנחמי

דורית ואג

שרון רפאלי
<משתנים שעל פיהם יקבע תעריף הביטוח בענף ביטוח רכב חובה>

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. אנחנו נעסוק במשתנים שעל פיהם ייקבע תעריף ביטוח בענף ביטוח רכב חובה. מי רוצה להציג לנו את הנתונים?

אני אוכל להציג. בוקר טוב, אני אסף מיכאלי, מנהל מחלקת ביטוח אלמנטרי באגף שוק ההון במשרד האוצר. ראשית, תודה שהסכמתם לקיים את הדיון הזה גם בפגרה, אנחנו יודעים שאתם עמוסים.

אנחנו לא עמוסים, אל תשלה את עצמך. אנחנו פשוט לא עושים כלום.

אני יודע שהיה פריימריס.

פריימריס זה אצלו.

אצלו זה לרוץ אחרי הבוס. אפשר לעשות את זה מפה.

בכמה משפטים אני אציג את מה שלפנינו. קודם כול אנחנו עוסקים בביטוח רכב חובה. כשמו כן הוא – חובה על כל אחד מאתנו לעשותו. בעצם היום כאשר חברת ביטוח קובעת את הפרמיה לכל אחד מאתנו היא שואלת כמה שאלות מאוד בסיסיות, גם קצת על הרכב וגם קצת על הנוהג. על הנוהג, דברים טריוויאליים כמו, האם היו לך שלילות, כמה זמן יש לך רישיון וכולי - -

וגיל.

כן, אין טעם לפרט. וכן מספר שאלות מאוד קצר על הרכב, כמו למשל האם יש כרית אחת או אם לאו. מה שבעצם אנחנו רוצים היום לקבל את אישורכם לו זה הוספה של פרמטרים נוספים שיוכלו לשמש את חברות הביטוח באותו תמחור של הפרמיה. הפרמטרים האלה, תכליתם אחת ויחידה: לעודד נהיגה בטוחה ולשפר את הבטיחות בדרכים לטובת כולנו.
בשנה וחצי האחרונות עשינו בדיקות ומחקרים על השינויים וההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם בנושא הבטיחות בדרכים; בחנו עשרות פיצ'רים, עשרות משתנים שיוכלו להשפיע על הבטיחות בדרכים וזיקקנו מתוכם את אותם משתנים זמינים שניתן להשתמש בהם היום בעלות סבירה, ושהנתונים הסטטיסטיים מראים שהם תורמים באופן ודאי להפחתת תאונות הדרכים, וכמובן, להגברה של הבטיחות בדרכים. אלו בעצם המשתנים שאנחנו מביאים היום לפניכם לאישור. אם תרצה אני גם אוכל להרחיב על המשתנים עצמם.

נאמר ככה – מי שרוצה להוריד את המחיר, יבורך. אין לי בעיה. מה שהוא רוצה שיתחשב בו. מצדי הוא גם להתחשב בכמות השיער על הראש של הנהג ולתת לו על זה הנחה.

אתה ציני, אבל - -

אני לא ציני. אני חושב שהמחירים שמשלם הנהג הישראלי הם מוגזמים לכל דבר ועניין, ומי שמוכן לתת לו מחירים זולים יותר, יבורך.

האמירה הזאת לא נכונה. אני חושב שמחירי הביטוח – למשל, ביטוח חובה – בהתחשב בכך שתקרת הפיצויים היא בלתי מוגבלת, הוא הרבה יותר נמוך מזה שבמדינות אירופה וארצות-הברית. אפילו בהתקפה האחרונה שהייתה על המחירים בארץ נדמה לי שבערוך 10 ציינו במיוחד שהגורם היחידי בכל מה שקשור לרכב – מחירי הדלק, מחירי התיקון וכל הדברים האחרים – בהשוואה עולמית דווקא הביטוח הוא זול מרוב מדינות אירופה וארה"ב. ההוכחה לכך היא שאם לוקחים את הנתונים של חברות הביטוח בשנתיים האחרונות הם כמעט על הקרשים - - -

לא, לא, אני אתחיל לבכות.

לא צריך לבכות, החברות עושות מה שטוב להן, והן מתחרות בחברות אחרות משיקולים שלהן. כך שאין צורך לבכות, הן יודעות מה הן עושות. אם הן מוכנות היום להפסיד קצת כדי להגדיל את נתח השוק שלהן אנחנו לא מתערבים בשיקולים המסחריים של החברות. אבל התוצאות מוכיחות שבסך הכול הרווחיות בענפים האלה גם ברכב חובה וגם ברכב רכוש, הרווחיות מאוד נמוכה; ובהשוואה עולמית המחירים יחסית נמוכים, ובלבד אם לוקחים בחשבון שביטוח רכב חובה בישראל הוא רחב בצורה בלתי רגילה ונותן פיצויים מעבר למה שמקובל במדינות אחרות עוד בשיטה של - - -. אז לא צריך בהזדמנות זאת לעקוץ ולהגיד שהמחירים מאוד גבוהים.

כן, בבקשה, אדוני.

אני מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מעבר לנושא של המחיר וההנחה שדיבר עליו אדוני היושב ראש, אנחנו רואים חשיבות בשינוי המוצע בהגברת הבטיחות. הדבר הזה יעודד הכנסת אותם אלמנטים שמפורטים בנספח, אלמנטים שהוכחו בניסויים לאורך שנים כמונעי תאונות מצד אחד או מקטינים את הפגיעה, אם כבר מתרחשת התאונה. זה הדבר המרכזי.

כמה שנים זה הוכח כבר?

יש לנו פה מערכות שקיימות כבר 7-6-5 שנים – מערכות של סטייה מנתיב, מערכות שנוסו בעולם. המערכות הללו, אגב, גם עובדות בארץ ומתקינים אותם. ברכב שלי יש חלק מהמערכות הללו שהותקנו, ואנחנו מכירים את הדברים. העניין הוא שעד כה לא היה שום אינסנטיב לבעל הרכב לרכוש את המערכות כי הן עולות כסף. כרגע ברגע שחברת הביטוח תיתן את ההנחה או תשקול לתת הנחה - -

לא הבנתי, להימנע מתאונה זה לא אינסנטיב?

זה אינסנטיב, ומתברר שזה לא אינסנטיב מספיק. החדירה של אותן טכנולוגיות היא חדירה מאוד נמוכה. הצעד הזה שיזם האוצר הוא צעד מאוד מבורך, ובסך הכול אנחנו מצפים שיגביר את חדירת האלמנטים הללו ויקטין את מספר התאונות.

אני ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות. מדובר פה, אדוני, על כמה שנים. אני אתן לך דוגמה למשל על מערכת בקרת יציבות. מערכת בקרת יציבות – בלעז, Electronic Stability program control היא מערכת שפותחה עבור שוק התעופה בכלל. בשנת 95' חברת Bosch פיתחה אותה עבור יצרני הרכב; היא נכנסה לשוק היוקרה בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, והפכה להיות בכלי רכב עממיים מאמצע שנות ה-2000. בשנת 2010 היא הפכה להיות חובה במדינת ישראל כשנתיים לפני אירופה, וזה בהחלט מבורך.
המערכת מצביעה על יעילות של עד כ-80% במקרים של התהפכות ואיבוד שליטה על הרכב, בעיקר בכבישים רטובים או בכבישים שבהם האחיזה דלה, ומקדמי החיכוך הם בעייתיים. לגבי אלמנטים נוספים, ברשות ערכנו מחקר לגבי יעילות של אלמנטים כאלה ואחרים. מערכות מתקדמות וחדשניות, כמו מערכת התראה על סטייה מנתיב הן מערכות שכן הוכחו בצורה משמעותית גם בארץ. מחקר שערך עבורנו הטכניון הראה שיש שיפור משמעותי בבטיחות בדרכים ברגע שמערכות כאלה מותקנות. דובר על עד 8% במקרה של מערכת למניעת סטייה מנתיב.

זה בהנחה שיש מערכת אחת, נכון? כלומר אם יש לי כל המערכות – מערכת בקרת יציבות, מערכת למניעת נעילת גלגלים ומערכת התראה על אי שמירת מרחק, מה תהיה התוספת של המערכת - - -?

אנחנו לא עשינו חישוב של אחוז על אחוז, אבל בהחלט יש כאן תרומה משמעותית. אני רק אומר שכל כלי רכב שיש בו מערכת בקרת יציבות מובנית בו מערכת למניעת נעילת גלגלים כי זה תנאי יסוד לקיום מערכת בקרת יציבות. אבל בהחלט אם אנחנו יכולים לחבר את הדברים אנחנו נגיע לאחוזים מאוד יפים.

"אחוזים מאוד יפים" זאת סיסמה. תגיד לי את האחוזים.

אני יכול להגיד את האחוז. אם אני לוקח ESP בכביש סביר ומערכת לסטייה מנתיב שבה גם נושא של אי שמירת מרחק, בכביש סביר אנחנו יכולים להגיע ל-30% בערך. בכביש רטוב או בעקומות שבהן יש חיכוכים שהם יותר משמעותיים האחוזים גדלים משמעותית.

מדובר על פחות עשרות הרוגים בשנה בהטמעה מלאה. זאת אומרת בסוף אנחנו מדברים על בני אדם, על הצלת חיים.

המטרה שלכם, בגלל שהמחיר יותר זול, היא שאנשים יקנו את המערכות האלה או שאתם אומרים שבמידה שיש המערכות האלה אתם נותנים הנחה. קודם כול השאלה המרכזית שלי היא האם זה לא יגרום לכך שמי שלא יהיה לו בסופו של דבר ישלם יותר יקר. אתה דיברת, אדוני היושב ראש, על כך - -

כן, ישלם יותר יקר.

יש היום מחיר, ועל זה אתה נותן הנחה למי שיש לו פרמטרים משתנים מסוימים. השאלה היא האם זה ככה מוצג לנו או שהצורה ההפוכה, הצד השני של המטבע הוא שלמי שאין לו זה יהפוך את הביטוח ליקר יותר.

הוא לא יקבל הנחה.

אפשר להתייחס?

אני רק שואל כמה שאלות. מין וגיל הנהג – מה זאת אומרת "מין"? יש מחיר משתמש - -

זה משתנה שקיים היום.

אורי, אתה יודע שאשתי נוהגת יותר טוב ממני?

להיות מנהיג זה לא דבר קל.

אני אתייחס גם לפרמטרים האלה.

לא. שאלה נוספת שיש לי בעניין הזה: בזמנו הגשנו הצעת חוק – ואני לא יודע אם אדוני היושב ראש, היית שותף לחוק הזה או לא – לקביעת סטנדרטים או חיוב להרכיב בתוך הרכב, מערכת התראה על נסיעה לאחור. חוץ מהאלמנט הכלכלי יש כאן ממש עניין של הצלת נפשות. דרך אגב, התברר ש-59 ילדים מתחת לגיל שנה, רובם במגזר הערבי, נהרגו בשנים האחרונות מנסיעת רכב לאחור. זה נתון מצמרר ממש. זה נגרם בעקבות נסיעה לאחור ברכבים שלא הייתה להם ההתראה הזאת. המכשיר הזה, אין ספק שיש לו חשיבות מאוד גדולה. המשתנה הזה לא נמצא פה. אני מבין שהם פועלים בעניין הזה כי אין תקן. אנחנו לא יודעים תקן, והייתה התנגדות של משרד התחבורה לאשר את החוק כי הם אומרים שאין תקן. מצד שני הם מעודדים ואומרים שזה בסדר, אבל מצד שני לא מוכנים להכניס כחוק. מתברר היום שאתם כן מכניסים כאן משתנים מסוימים אף על פי שאין תקן. אם זה נכון שמכניסים משתנים - -

אני עוד לא מכניס משתנים שאין להם תקן.

התראה על אי שמירת מרחק והתראה על סטייה מנתיב זה דברים שאין להם תקן?

אני יכול להתייחס בצורה מסודרת לדברים שהעליתם?

אם היושב ראש ייתן לך אפשרות.

ודאי.

ראשית לעניין ההשפעה על המחיר. צריך להבין מה אנחנו בעצם עושים כאן, ועלית על נקודה נכונה. אנחנו האוצר לא שחקן שקובע את המחיר, אנחנו שחקן שמאפשר באלו פרמטרים להשתמש כדי לקבוע את המחיר. אלה גבולות הגזרה שלנו. בעצם מה שאנחנו עושים כאן היום, אנחנו אומרים לחברות הביטוח, דעו לכם שאתם יכולים לתמרץ התנהגות מסוימת שהיא התנהגות שיש לה הכוונה לטובת בטיחות בדרכים אתם יכולים לתמרץ התנהגות כזאת על-ידי כך שתפחיתו את דמי הביטוח. במאמר מוסגר אני אומר שהדבר הזה כבר קורה בעולם ביטוח הרכב, רק הוא קורה בעולם ביטוח הרכב בביטוח המקיף ששם הפרמטרים האלה כבר מאושרים. בעולם ביטוח רכב החובה, עולם שמרני יותר, אנחנו בעצם מבקשים לאשר אותם היום, אבל הפרמטרים האלה כבר מאושרים לשימוש.

נקודה נוספת שהעלית היא שאלת המין והגיל – אלה פרמטרים שמשתמשים בהם, אבל מעניין להתייחס אליהם. למה? צריך להבין שאנחנו מאפשרים לחברת הביטוח לתמחר על בסיס מין. אגב, אמר נכון היושב ראש שנשים נוהגות טוב יותר, והן נהגות זהירות יותר, ולכן חלק מחברות הביטוח בוחרות לתת להם פרמיה מופחתת. אבל שוב, חלק מחברות הביטוח בוחרות לא לעשות שימוש בפרמטר הזה. הפרמטר הוא פרמטר שאפשר להשתמש בו – אתה לא חייב להשתמש בו. אותו דבר בפרמטרים נוספים שאנחנו מבקשים לאשר.
לגבי נושא הנסיעה לאחור. אני באופן אישי מכיר את המערכת, ואני חושב שהיא מערכת מעולה. כשאנחנו בחרנו, בשיתוף כל אנשי המקצוע שיושבים כאן, גם הרשות, משרד התחבורה ואור ירוק, ניסינו למצוא את המערכות שיש לגביהן בסיס סטטיסטי תקף ונעשו מחקרים אמינים לגביהן. בעצם אלה אותן מערכות שאנחנו מביאים לפניכם היום. הנושא של תקינה אחידה הוא בהחלט נושא חשוב. זאת אומרת אם כל אחד מאתנו יודע מהי מערכת ABS, ויש סטנדרט אחיד – לא חשוב אם יש תו תקן – מהו ABS זאת כבר מערכת שאני יכול לשים אותה על השולחן. צריך להבין שאנחנו מביאים את המערכות היום, אבל מבחינתנו לא תם ונשלם הדיון. אנחנו נמשיך לבחון מערכות נוספות, ובין היתר המערכת שאתה העלית. יש לנו כבר מערכות נוספות שאנחנו יודעים שנשים אותן על השולחן, ואנחנו נמשיך לבחון אותן בשנה הקרובה. ככל שנקבל נתונים נוספים לגביהן נביא אותם לאישורכם שוב.

מה ההבדל בין המערכת הזאת לבין מערכת אחרת? למה את המערכת הזאת אתה לא מביא? מרכת אחרת הוא מביא, ואת המערכת הזאת אתה לא מביא.

הוא לא מביא מערכת אחרת שאין לה תקן. איזו מערכת ?

זה יכול להיות גם מערכות למשל של אי שמירת מרחק.

אם אין לה תקן היא לא תעבור.

- - -

עד כמה שאני יודעת יש להם סטנדרטיזציה אבל לא תקן.

יש להם סטנדרטיזציה.

אבל לא תקן.

זה לא מה שמעניין אותי.

במערכות שמירת מרחק אין סטנדרט?

אני יכול להתייחס. קודם כול אני מבקש להבחין חד משמעית בין מערכת שמותקנת בפס הייצור, זה נקרא OEM – מערכת שמתקין היצרן – לבין מערכת After Market. מערכת של OEM אנחנו בכלל לא בוחנים. זאת מערכת שמגיעה עם הרכב, יצרן הרכב בחן אותה, והוא עומד בסטנדרטים.

אז למה היו נגד הצעת החוק הזאת לחייב כל רכב שמייבאים אותו עכשיו? הרי זאת מערכת מאוד זולה, זאת גם לא מערכת שמייקרת את הרכב.

כי יש לזה בעיה - - -

אתה לא מבין, זאת בעיה אחר כך עם מצלמת רברס, אתה כבר לא מסתכל אחורה.

זה יכול להיות ככה, וזה יכול להיות ככה.

הבעיה היא בעיית אמינות. זה נבחן. יש בשוק מערכות שיכולות לגרום ההפך.

המערכות שנבחרו אלה מערכות שאנחנו ערכנו עליהן מחקר בשיתוף הטכניון כדי לראות מהן המערכות שלהן הפוטנציאל הגבוה ביותר.
עכשיו לגבי נושא של חיישני רברס: חיישני רברס היא מערכת שמקורה בנוחות, לא מערכת בטיחות. זאת מערכת שאמורה לסייע בחנייה, היא יודעת לזהות בצורה מצוינת קירות. הבעיה המרכזית שלה היא עמודים. יש מחקר מאוד מפורסם של בחור קנדי משנת 2005 שבוחן ורואה שהמערכת לא יעילה במהירות של למעלה מ-8 קמ"ש, והיא לא יעילה עבור עמודים. אנחנו גם ערכנו ניסויים משלנו וראינו שעמוד או משהו שמדמה ילד עומד המערכת לא יעילה.

מה שכן יש היום מערכות שכן יודעות לזהות, הן מערכות טובות. יש חברות רכב שמביאות בפס הייצור מערכות כאלה, ואת המערכות האלה אנחנו לא בודקים. בדרך כלל במכוניות יוקרה יש בהן מצלמות ויש בהן חיישנים, וזה שילוב מצוין – זאת אומרת, גם מצלמת רברס וגם חיישן. הבעיה המרכזית היא במכוניות שבהן זה לא מגיע איתן, בדרך כלל במה שנקרא מכוניות עממיות. שם הבעיה הכי אקוטית היא שיש מערכות מאוד זולות בסדר גודל של 200-100 ₪. מתקינים בסך הכול ארבעה חיישנים ואיזושהי התראה קולית או התראה קולית וויזואלית. שם הבעיה, ועבור זה רצינו לעשות תקן. רצינו לעשות תקן כדי שיהיה רף שיהיה הרף התחתון שלפיו נדע שהמערכת פועלת ומזהה. אם תהיה החלטה להביא רק מערכת OEM אנחנו נפסול המון מכוניות שקיימות היום בשוק, וזה יהיה בעייתי. הראייה שלנו היא כן לאשר את המערכות שאנחנו המלצנו עליהן משתי סיבות: א', אלה מערכות שמחקרית הוכחו כיעילות; ב', אלה מערכות - -

אפשר לראות את המחקרים האלה?

בשמחה. המחקר נמצא באתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אין שום בעיה להיכנס אליו, ואנחנו גם יכולים לשלוח אותו.

זה מחקר של פרופ' שלמה בכור.

זה מחקר מהטכניון שנקרא ESafety, מערכות בטיחות אלקטרוניות. שם אתם יכולים לראות את כל המערכות, ומתוכן את חמש המערכות הנבחרות.

כולל אחוזי ההפחתה המופיעה שם.

מבין המערכות של אי שמירת המרחק ומערכת ההתראה על סטייה מנתיב שהן גם After Market איך אתם הולכים להבטיח שבאמת יותקנו רק מערכות שיש להן סטנדרטיזציה? איך אפשר לוודא שמחר לא מישהו ישים עציץ ומשווק את זה בתור מערכת אי שמירת מרחק, וחברת הביטוח מחליטה שעל העציץ הזה שקוראים לו "אי שמירת מרחק" היא נותנת הנחה. הגזמתי, כמובן - -

שאלה טובה. זה די פשוט. צריך להבין איפה גבולות הגזרה של המשחק הזה. חברת הביטוח היא הגורם שנותן את ההנחה. מכיוון שכך היא בעצם קובעת האם המערכת נותנת את אותה התראה ומפחיתה סיכון. זאת אומרת היא בעצם תקבע אלו מערכות הן מערכות קבילות בעיניה וקיבלו אישור התקנה שהוא קביל בעיניה, כמו שהיא עושה היום עם מיגונים. אין כאן משהו חדש. זאת אומרת בעל הרכב יתקין את המערכת, יקבל על כך אישור, וחברת הביטוח תקבל את האישור, ובעצם תפחית את הפרמיה.
אני רוצה להתייחס התייחסות נוספת לנושא של הפרמיה, כי חשוב לשים את זה על השולחן באמירה כללית. יש כאן אקטואר, ואולי הוא יוכל להרחיב על זה, אבל צריך להבין איך עובד שוק ביטוח. שוק ביטוח זה שוק שמתמחר סיכונים. כאשר אנחנו משכללים את השוק בכך שאנחנו נותנים לו לאבחן טוב יותר את הסיכון, מה שקורה בעצם הוא שאנחנו מייעלים את השוק ועל-ידי כך מפחיתים את סך הפרמיות שהשוק גובה. זאת אומרת, נניח בעולם תיאורטי שבו אין לנו פרמטרים, זאת אומרת זה עולם שהמבטח לא יודע להבחין בין הסיכון שלי לבין הסיכון שלך, זה עולם שחברת הביטוח תבקש פיצוי על-ידי כך שהיא תבקש פרמיה גבוהה יותר משנינו. כאשר אני מאפשר לחברות הביטוח לאבחן טוב יותר את הסיכון המבוטח זה עולם שפועל לטובת כלל הצרכנים, ולכן בעבודה שעשה לנו האקטואר שלנו נתנו לכם את אותה הערכה שאנחנו צופים שבהבשלה מלאה כלל הציבור ייהנה מהפחתה של קרוב ל-150 מיליון שקלים בכל שנה של דמי הביטוח.

אני מאוד מעריך את השקיפות שלך, אבל זה אומר, אם אני לומד את דבריך, שהאיש הקטן שאין לו הפרמטרים האלה מכיוון שאין לו האפשרות לקנות רכב כזה לכאורה הוא ישלם יותר. אני עושה חשבון כיוון שהקבוצות הגדולות האלה, כמו חברות הליסינג שיש להן המערכות האלה, ואין הרבה קילומטרים למרות שהמשתנה הזה לא נמצא, אבל כפי שאת כתבת יש סבירות שבליסינג המחירים יהיו יותר נמוכים – חברות הביטוח יתמקדו בקבוצות האלה. האדם הבודד והפשוט שירצה לקנות את הביטוח הפרטי שלו, שם חברת הביטוח תגיד שהיא לא צריכה אותו. בעצם לא יצטרכו אותו, זה לא יהיה שוק מחוזר, ושם המחירים יותר גבוהים.

הנקודה הזאת בהחלט הטרידה אותנו. יש לזה גם התייחסות מפורשת בדוח האקטוארי שעשינו. אבל צריך להבין שלצורך העניין, אפילו בדוגמה שלי, שאני נוסע ברכב יחסית ישן, שנת ייצור 2000, גם אני יכול לרכוש את אותן מערכות שמאפשרות התקנה, מערכות After Market ולקבל את ההוזלה בביטוח. עכשיו, עזוב הוזלה בביטוח, בסוף זה חיים של אנשים. גם אני אוכל להיות מתומרץ – לרכוש את אותה מערכת מצילת חיים ולשלם על כך פחות בביטוח שלי. לי יש רכב ישן, אבל כל אחד מאתנו יוכל לעשות את זה. זאת בהחלט נקודה נכונה, זה בהחלט חשש שלנו. כי למשל היה לנו בהחלט יותר קל לאפשר לשוק הביטוח לתמחר למשל על פי שנת ייצור הרכב. זה פרמטר מאוד קל, הוא מגלם בתוכו הרבה דברים אחרים כי זה גם מעיד על הרכב. אבל אנחנו לא מאפשרים לתמחר על בסיס שנת הייצור, אבל אנחנו כן מאפשרים לתמחר על בסיס אביזרי הבטיחות המסוימים שברכב. ואני עם הרכב הישן שלי יכול לרכוש את אותה מערכת, לקבל על כך תמריץ מחברת הביטוח, להפחית את הסיכון שלי ושל הילדים שלי וגם לשלם פחות.

למה את הקילומטר לא עשינו - -

זה כבר - -

זה פעם כן יכול היה לבוא לידי ביטוי, אנשים שנוהגים פחות.

זה קורה בביטוח המקיף.

אתה מקדים אותנו קצת, זה קורה בביטוח המקיף.

מי שנוסע בשבת נוסע יותר. יש אנשים שהרכב שלהם לצורך - -

חבר הכנסת מקלב, הקדמת אותנו פשוט. כרגע יש לנו מערכת על השולחן, כמו שתיארתי. סיימנו פרויקט של שנה וחצי, אבל אנחנו ממשיכים לבחון מערכות נוספות, השוק הזה הוא שוק דינמי. אחת המערכות היא בהחלט מערכת שיודעת לנטר התנהגות נהיגה, אבל בין היתר היא יודעת לנטר בכל רגע את הקילומטרז' שאתה נוסע, ואיך אתה נוסע אותו. זאת מערכת שבהחלט ניקח אותה בחשבון.

אלה מערכות קיימות שהוטמעו בגופים מאוד גדולים, בין היתר בצבא.

בנושא ביטוח?

גופים וציי רכב שהטמיעו את המערכות האלה חסכו בביטוח סכומים ניכרים.

לגבי ביטוח עשו את המערכות האלה?

גופים שאנחנו עבדנו איתם, חברות גדולות שיש להן מאות כלי רכב הצליחו להוריד בזכות הדבר הזה גם את הפרמיה וגם את כמות התאונות, זאת אומרת אובדן ימי עבודה וכל מה שכרוך בזה.

אבל המערכת הזאת היא רק לגבי הביטוח או יש לה עוד שימושים?

יש לה עוד שימושים.

אפילו יש לה שימושים מסחריים של ניהול צי.

לכן היא הוטמעה בחברות עם ציי רכב גדולים.

מתי אתם צופים שתסיימו את העבודה לגבי המערכת הזאת?

זה דברים שצריכים לקרות במהלך 2013. בדקנו לגביה לא מעט, חלקנו גם נהג ברכבים של המערכת הזאת וראה את ההשפעה, איך היא יודעת לנטר ולהוציא את הדוחות. זאת מערכת מאוד מעניינת. אולי יהיו לנו בשורות במהלך 2013.

הצבא רכש 5,000 מערכות כאלה לכל הרכבים החומים שלו לפני כשנה. זה כבר עובד אחרי שהצבא עשה ניסוי של שלוש שנים במערכת הזאת.

כרגע המערכות שאנחנו מציגים הן המערכות הבשלות ביותר, הזמינות ביותר, ששיקול העלות-תועלת שלהן הוא הגבוה ביותר.

כל חודש אנחנו מקבלים הצעה לטכנולוגיה חדשה, אבל התהליך של הבחינה לוקח זמן.

זה לא ייגמר לעולם.

שמי ערן ראובני, אני מנכ"ל של איגוד ITS ישראל. אנחנו מתעסקים ב-scouting, צופים קדימה כל הזמן על טכנולוגיות מתקדמות שמגיעות אלינו מחו"ל והרבה מאוד פיתוחים ישראליים. אנחנו מברכים מאוד את המפקח על הביטוח ואת הרשות הלאומית על המהלך הזה, שאנחנו רואים בו ניצול פוטנציאל.

אתם מייצרים?

אנחנו לא מייצרים. אנחנו עמותה. יש כמונו 50 עמותות ברחבי העולם שתפקידן לקדם את המודעות לטכנולוגיות.

זאת עמותה וולונטרית?

עמותה רשומה, וולונטרית. היא לא קובעת רווח.

היא לא הוקמה על פי חוק או משהו, זאת יוזמה של התאחדות של גופים.

התובנה בעולם היא שכדי להטמיע טכנולוגיות לא מספיק רק לייצר אותן ולפרסם הודעה ברחוב או בעיתון; יש מספר מגבלות בתחום התחבורה שמחייבות שיתוף פעולה מהסוג שאנחנו רואים כרגע. יש תקנות, יש הסדרים שצריך להסדיר, ויש סוגיה מאוד מעניינת שהיא סוגיית המודעות. אחת המערכות שנבדקו כאן היא נושא של קופסה ירוקה, ניסויים שכבר מבוצעים על-ידי הרשות הלאומית זה חמש שנים. צה"ל כבר רוכש כרגע 5,000 מערכות, אבל עדיין כשאתה מסתכל בשוק מה קורה, מי מכיר ומי מבין – רמת המודעות היא נמוכה ביותר. אנחנו רואים במהלך הזה עם חברות הביטוח מהלך שהחשיבות המרכזית שלו היא מעבר למקום אחר של מודעות ציבורית. אם פעם בשנה כשאני אתקשר ואשאל מה תעריף הביטוח שלי, ומצד שני המוקדנית תשאל אותי, אם יש לי איתוראן, שזאת שאלה שכולנו כבר מכירים או האם יש לי מערכת ECALL או מערכת אי שמירת מרחק – עצם השאלות האלה בעצם יוצר מחדר של מודעות ציבורית יוצא מן הכלל. רוב התשובות יהיו הפוכות – לא, אין לי, מה זה – ישאל המבוטח, ומיד הוא יופנה לאתר אינטרנט.

או שהוא יופנה לחברה מסוימת ולמתקין מסוים כי שם כדאי יהיה לעשות.

לא, אבל הוא ישאל, מה זה נותן לי, ולמה לעשות את זה. בעצם אנחנו בשנים האחרונות עובדים - -

אדוני, אנחנו מוכנים להציע באתר שלנו כגוף ממשלתי רשימה של כל החברות בלי יוצא מן הכלל כדי שלא תהיה הטיה לגופים חזקים יותר.

תהיה הבהרה, כמובן, לחברות הביטוח שהן לא יכולות לקבוע הנחה רק לחברה מסוימת.

בוודאי, בוודאי. אנחנו לא ניתן יד להחלטה שרירותית להפלות יצרן כזה או אחר, בוודאי שלא.

היושב ראש אמר שיהיו כאלה שיקנו את המערכות האלה, ואחרי זה באופן אמיתי לא ישתמשו בזה.

בוודאי. היה לי אוטו עם הדבר הזה, ובכל פעם שהוא היה עושה רעש חזק מדי הייתי מנמיך אותו לאפס.

העובדה היא שבחגורות ביטוח הגם שיש לך אפשרות לנתק אותן, רוב האנשים לא מנתקים אותם. יש כאלה שמנתקים אותם.

גם אימובילייזר אפשר לנתק. אני באופן אישי לא יודע, אני לא כל כך טכני, אבל זה לא טריוויאלי לנתק את המערכות האלה. אלה מערכות שלא פשוט לנתק אותן.

זה לא לנתק את המערכת, זה להנמיך את הרעש.

בסוף צריך לזכור שהמערכת הזאת מצילת חיים. אם קנית אותה אתה רוצה ליהנות מהיתרונות שלה. אלה היתרונות שלה. המערכת הזאת יודעת לתת לך התראה על סטייה מנתיב שזה אולי הגורם מספר אחד לתאונות דרכים קשות. בוודאי שאתה רוצה ליהנות מהיתרונות של המערכת הזאת.

הוא קנה את זה בשביל הביטוח.

היום כמעט כל GPS נותן לך התראה שעברת את המהירות המותרת.

נכון.

אז מה אתה עושה כשהוא מנדנד לך יותר מדי? אתה פשוט סותם לו את הפה.

יש כאלה שנוסעים על פי המהירות המותרת.

זה נכון, אבל אז אני לא צריך את ה-GPS בשביל זה.

נכון.

רק משפט אחרון – המהלך הזה יוצר מבחינתנו כמדינה, כחברה, הזדמנות לסגור את החוג בין מה שמפרסמות החברות לבין מה שנוכל למדוד מחברות הביטוח. חברות הביטוח מנהלות מאגר סטטיסטי של נתונים – נמצא פה שחר רון שעובד עם חברות הביטוח – ובעצם יאפשר לנו מדי שנה לקרוא באופן רשמי מה התרומה האמתית של הטכנולוגיות. את זה נוכל להחזיר חזרה לפרסומים ברשות הלאומית וליצור שוק הרבה יותר חכם, מעודכן, שיודע לנהל את הבטיחות.

תודה. כן, בבקשה.

אני מ"אור ירוק". בטיחות כלי הרכב הוא אחד הכלים החזקים מאוד והמתקדמים לשיפור הבטיחות בדרכים. ב"אור ירוק" אנחנו מבקשים לתמוך בהצעה הזאת שמוסיפה את הפרמטרים האלה. ביטוח החובה עוסק בדיוק כמונו בדיני נפשות. מדובר בהיפגעות של אזרחי המדינה, ואם ההיפגעות הזאת נגרמת כתוצאה ממעורבותם של כלי רכב שבהם טכנולוגיות הבטיחות נמצאות בחוסר או מיושנות או לא קיימות בכלל, האוכלוסייה הזאת צריכה להיות נבדלת על-ידי הוספת הפרמטרים. על-פי ההבנה המוגבלת שלנו בתחום הזה, תיווצר תוך שנה תמונת מראה מדויקת שתשקף נכונה את כל אחת מהטכנולוגיות האלה. היום מה שיש זה טבלאות חיזוי. אני יכול להגיש לכבוד היושב ראש מתוך המחקר שדובר עליו כאן את הסיפה של הדברים, את אותו אומדן שחוזה את הקיטוּן בישראל בהרוגים ובפצועים קשה, ואנחנו משערים שאם תוסיפו היום את הפרמטרים האלה, תוך שנה נוכל לראות את הנתונים האלה נתמכים על-ידי מנהל המאגר של מערכת הביטוח.

אדוני היושב ראש, אני אקטואר משוק ההון. ניסחתי פה את ההמלצות על בסיס המחקרים לפי מאגר המידע האחרון ועל בסיס אותם מחקרים שדיברו עליהם פה מהרשות.

אני רוצה רק להגיד שגם אם אותם פרמטרים מובהקים שנמצאו סטטיסטית מובהקים ומפחיתים את הסיכונים בסופו של דבר השוק הוא שיקבע איך לתפעל ואיך לתמחר אותם. גם בפרמטרים הקיימים היום – אם אנחנו מדברים על פרמטרים של נפח המנוע, סוג השימוש, תביעות עבר, גיל ומין – כל חברת ביטוח קובעת את הפקטורים לדירוג לצורך התמחור שלה. התייחס לזה קודם אסף מיכאלי לגבי נושא המין – יש חברות שמחליטות לבצע תמחור על בסיס מין, ויש חברות שלא. השוק יעשה את שלו, ויקבע לאותם פקטורים את אותם תעריפים או את אותה דיפרנציאליות בשביל לקבוע את אותם תעריפים לצרכן לבסוף. אם אנחנו מתייחסים לכרית אוויר שזה פקטור שקיים ברכב שעל בסיסו יש החלטה איך לתמחר, אז גם אותם מאפיינים חדשים, מאפייני רכב של LCW והמאפיינים האחרים – גם אותם פקטורים, חברות הביטוח יצטרכו לדעת איך לקבוע ואיך לתמחר עבורם. אנחנו בעצם עשינו פה איזושהי עבודה ונתנו מספר חלופות סבירות להתממשות. על בסיסן אנחנו מעריכים שסך כול הפרמיות של שוק הביטוח, כ-3%, זאת תהיה ההתחלה. בסופו של דבר השוק יגיע לאיזון שבכל הרכבים - -

150 מיליון זה 3%?

כן. אנחנו מדברים על שוק ביטוח של כ-5 מיליארד; אנחנו מדברים על 3% - -

צריך לזכור שמדובר רק על ביטוח חובה.

לאחד שיש כל הפקטורים בכמה תתבטא ההנחה? זה 3% הנחה?

לא, לא. אנחנו מדברים על הסגמנטים של אותן אוכלוסיות רכב שבהן הפרמטרים האלה יתופעלו. אנחנו פה נתנו דוגמה שהפרמטרים האלה ברובם יתופעלו על שוק הרכב הפרטי שהוא החלק הארי מכלי הרכב היום, ונתנו שם מספר חלופות, כיצד חברות הביטוח יתרגמו את אותם פקטורים ואת ההשפעה שלהם על הסיכון. צריך לזכור שגם היום אם אני יודע שיש פרמטר מסוים שהמחקר תומך בו שהוא משפיע כ-10% או 15% בהפחתה על הסיכון חברת הביטוח צריכה לבחון את הנתונים האלה, והיא בעצם תבחר איך לעשות את הדיפרנציאציה בתעריפים שלה. אבל אחרי הכול בגרוסו-מודו אנחנו מדברים על כ-3% מסך כול הפרמיות בענף.

בשקלול הכולל אנחנו מעריכים לגבי מערכות שמרניות שרכב שיהיה מצויד בכל מערכות הבטיחות האלה שתהיה הנחה של 30%-15% הנחה. אלה הערכות שמרניות. כמו שאמרנו, בסוף זה לא בשליטתנו, זה חברות הביטוח. יש כלי רכב שפרמיית ביטוח החובה שלהם היא מאוד יקרה. לדוגמה, נהגי אוטובוסים שנוסעים הרבה על הכביש, נהגי משאיות שמובילים מטען כבד, פרמיות הביטוח שלהם הוא אלפי שקלים. התמריץ שם הרבה יותר גדול. דבר חשוב נוסף זה נהגים צעירים שקיבלו עכשיו רישיון. בעצם היום הדרך היחידה של המדינה לדאוג שהם ינהגו בבטיחות זה הורה מלווה והגבלות על גיל - -

על אופנועים כמה זה ישפיע?

זה לא רלוונטי. הפרמטרים האלה לא קיימים בשימוש באופנועים. כפי שצוין, זה פרמטרים לאישור בביטוח רכב פרטי. זה בילד-אין.

אני רוצה לשאול כאן שאלה. אני תחת הרושם של דיון קודם שהיה לנו בוועדת הכלכלה, ועורכת הדין ראובני מטעם משרד התחבורה העלתה נושא שקצת קומם אותי אז, אבל הוא בכל אופן קצת השפיע עליי. היא טענה שמערכות שעדיין אין להן תו תקן יכולות להיות מסוכנות. הכול היה בנושא הדיון על חיישני רברס. היא טענה שברגע שיש חיישני רברס הנהג באופן טבעי ומושכל סומך על המערכת, ואם הוא לא תקין אז לא רק שהוא לא פותר את הבעיה, הוא גם יכול להזיק. אם נלך עם הדברים האלה ונדרבן, ואנחנו לא קובעים סטנדרטים אני מניח שהשוק יוצף בכל מיני חיקויים למיניהם שיכולים להיות מיוצרים בסין ובכל מקום אחר, ויציפו את הנושא הזה - -

מה שמייצרים בסין הוא הכי טוב.

יכול להיות. אני מדבר על מקומות לא טובים. הרי אם נניח שזה נכון הדבר הזה – החוק שלנו היה להביא את זה בייבוא של הרכב, לא התקנה חדשה. מדברים על רכבים חדשים שמייבאים אותם ועליהם להתקין. כאן אנחנו מדברים על רכבים שכבר קיימים. כדי להוזיל 30%-15% זה יכול להיות תחשיב של אדם. אני לא יודע מה חברות הביטוח ידרשו או לא ידרשו, אבל תמיד אפשר להגיד שחברות הביטוח הן לא פראייריות – אם הם רוצים להפחית את הפרמיות שלהן הם רוצים משהו תקני.

הם רוצים לשלם פחות פיצוי.

אנחנו צריכים לדעת האם יש לנו פיקוח על הדברים האלה. במסגרת של תחרות זה מה שרצוי. אכן יש תחרות, וחברת הביטוח לא עומדת בדברים האלה, ואנחנו יכולים להיות מוצפים בכל מיני מכשירים כאלה שהם לא תקניים כאלה. אם הוא לא מצפצף, והוא באמת לא בוחן טוב את שמירת המרחק, והוא חושב שיש לו מרחק, ומסתמך לא רק על החזות, אלא גם על המכשיר, הוא יכול להביא את עצמו לידי סכנה.

זאת נקודה נכונה.

זה נושא שלא דיברתם עליו.

אני אשמח להתייחס. צריך להבדיל בין שני סוגי שוק: השוק הממשלתי שבא לחייב, על-פי חוק, להתקין משהו, וזאת השיחה שאתה מצטט עם גברת ראובני שאומרת לך שמדינת ישראל לא יכולה לכפות - -

לא, זאת לא מדינת ישראל. זה החוק.

הצעת חוק שמחייבת התקנה מסוימת, ואז חובת המדינה היא להגדיר תקן.

זה אותו דבר, זה חוק גם כאן, זה לא משנה.

חבר הכנסת מקלב צודק, והוא צודק כפול משום שהפיתוי הכספי לקבל הנחה יביא אותי להתקין את המכשיר הכי זול שאני יכול.

אני מגיע לזה. זה שוק אחד; שוק שני הוא השוק החופשי. חברות הביטוח הן שוק חופשי, המבוטחים גם שוק חופשי, והם יכולים ללכת לבחור איזו חברת ביטוח - -

יותר נכון שהרגולטור יתייחס לזה.

המבוטח גם קנה את רכבו באופן - - - ובעצם יש כאן הרבה בחירות אינטליגנטיות שהציבור עושה. אנחנו כאיגוד בונים אתר מידע שמרכז המלצות על טכנולוגיות טובות יותר וטובות פחות. זאת אומרת ברגע שיתבררו טכנולוגיות זולות ומסוכנות ניתן יהיה בעצם ליצור איזושהי מודעות ציבורית.

יהיה אפשר לפקח על חנות לאביזרי רכב האם אתה מחזיק את החיישן הזה שהוא עם תקן או בלי תקן? מישהו יש לו פיקוח על זה? מישהו ירצה להתקין, והוא ישכנע אותו שזה בסדר, שזה טוב. אולי הנהג אפילו מודע לזה. בתחרות שיש הוא יתקין מערכת שהיא לא תקנית או לא מספיק תקנית.

לכן אנחנו מציעים לתת את מרב המידע לגבי הגופים שבדקנו. זאת אומרת המערכות הללו הן מערכות שעובדות והוכיחו את עצמן. אם באמת יצוצו אותם אנשים שאתם מתארים מן הסתם השוק צריך להוקיע אותם כמו בכל מקום. אבל לצאת מנקודת הנחה שכל השוק הזה הולך לטובת רמאים? צריך לייחס לנהג גם את הרצון למערכת שתגן עליו וגם לחברת הביטוח - -

יביאו כל מיני מכשירים כאלה שרמת האמינות שלהם נמוכה.

יש כמה פילטרים שאמורים למנוע את המצב שממנו חוששים, ובצדק. דבר אחד, אלה האנשים שיושבים פה. לאור ירוק יש תיק מערכות בטיחות ותיק מידע לציבור שמכניסים לשם מידע לגבי מערכות הבטיחות שעוזרות ושווה להתקין. כנ"ל גם האיגוד שערן מייצג פה – עם היצרנים ומי מייצר איזה, ואיזה לא נכלל שם. כנ"ל גם הרשות לבטיחות בדרכים מפרסמת מערכות בטיחות ומחקרים בחזית הטכנולוגיה העולמית, על איזה מערכות ואיזה יצרנים, ומה המערכת צריכה לדעת לעשות כדי שזה יהיה.
שנית, נחזור ונגיד שחברות הביטוח, האינטרס הכלכלי הוא להתקין רק מערכות שמפחיתות - -

בדיוק. החשש שלנו הוא הפוך, אם כבר – שיבחרו רק בחברה אחת הכי טובה. אנחנו ממש לא חוששים ממצב של הצפת מערכות סיניות חסרות תקן מכיוון שבסוף זה חברת ביטוח שמעניקה הנחה, והיא לא תעניק הנחה, אלא אם מדובר במערכת הקרדבילית ביותר שהיא מכירה, ולכן אנחנו לא חוששים מהדבר הזה. שוב, אנחנו כאן בשביל לנטר את ההתנהגות של חברות הביטוח ולמנוע חשש כזה.

סברות כאלה לא תמיד עומדות במבחן המציאות. אני יכול להגיד לך על כל מיני סיטואציות למה אותו מנהל של חברת ביטוח רוצה להראות הצלחה, ויש לו תחרות, והוא רוצה להגדיל - -

הוא יכול להוזיל גם היום, הוא לא צריך אותי עם המערכת.

הוא בסך הכול מנהל, הוא לא בעל הבית. כדי להרוויח הוא לא ידרוש - -

הוא יכול להוזיל את הפרמיה גם היום.

כשהגיעו מערכות אזעקות כאלה ואחרות זה לא היה בשביל לחייב ביטוח, ולא ראינו אחר כך שיש ירידה בדרישות. כל אחד בגלל הדברים שלו. אני לא חושב שזה החסמים.
אדוני היושב ראש, אם תרשה לי, אני בכל אופן חושב שבחברות שיש להן יותר מסך הרכבים, נניח ליסינג, שאני מבחינתי חושש ממה שהן מסוגלות כדי להוזיל את הביטוח – אם הן עושות ביטוח – ויכולים להקל, כן לחייב אותם להביא אישורים על מה שהם מתקינים. זה בשונה מאדם פרטי שאולי אי אפשר - -

הסיכוי שליסינג יתקין אותה הוא קטן מאוד. המטרה בליסינג בסופו של דבר הוא להוזיל את הרכב לציבור שמשתמש בליסינג, ולכן לא מתקבל על הדעת שהם יתקינו את כל האביזרים היקרים האלה.

לכן הם גם מורידים כריות וכל מיני דברים כאלה.

נכון. אז זה דווקא לא הכיוון המתאים.
אפשר לבקש רשות דיבור?

בוודאי. מתי אתה מבקש רשות דיבור? אתה הרי לא מפסיק לדבר.

הפעם החלטתי להתנהג בנימוס וציפיתי שתיתן לי את האישור.

אני אתן לך כמה אישורים שאתה רוצה.

תודה. אנחנו, כמובן, מברכים על הרעיון להוסיף משתנים כי כל דבר שמאבחן ומבדיל ומגדיר טוב יותר את הסיכון הוא נכון וצודק. כך גם אמרנו בזמנו כשנבחנה בכנסת שאלת האופנועים, הרכב הדו-גלגלי. גם אז טענו וחזרנו וטענו שהרפורמה בביטוח רכב חובה נועדה בעיקר להגיע למצב שכל רכב ישלם את הפרמיה הראויה לסיכון שלו, והכנסת בכל זאת התעקשה בזמנו לא לקבוע תעריף הולם סיכון לאופנועים, אלא לסבסד אותם באמצעות כלי רכב אחרים. אנחנו באופן עקבי חוזרים וטוענים שהפרמיה צריכה להלום את הסיכון. לכן אנחנו בהחלט מקדמים בברכה כל דבר שבסופו של דבר יגדיר טוב יותר ובמדויק יותר את הסיכון.

אבל נאמרו פה כמה דברים לא מדויקים. קודם כול כל הפעולה שנעשתה, נעשתה בלי שיתוף של חברות הביטוח. אולי זה חלק ממדיניות עקבית היום של הפיקוח על הביטוח שלא לשתף את חברות הביטוח בדיונים בנושאים, גם אם הנושאים האלה הם בטיחותיים פר-סה. יש לחברות הביטוח הרבה מה לתרום מהניסיון שלהן, וכבר נאמר שחלק מהמשתנים כאן נהוגים כבר היום בביטוח רכב רכוש – מה שנקרא, "קסקו". יש לחבורת הביטוח ידע וניסיון, ולמרות זאת הם לא שותפו בנושא הזה.

הם שותפו.

האיגוד הוא הגוף שמייצג את חברות הביטוח, אם לא אכפת לך, ניר ברטל. בסופו של דבר גם אני נמצא כאן לא מרצוני הטוב, אלא כשליח של חברות הביטוח.

למה, לא נעים לך פה?

נעים לי מאוד במישור החברתי.

אז מה אתה אומר שאתה לא פה מרצונך הטוב?

הכריחו אותי לבוא. זה שנעים לי זה לא אומר. אפשר להפיק תועלת גם מכורח.
בכל אופן אמר פה גם ידידי ראובני שהחברה של שחר רון היא חברה של חברות הביטוח, ולא היא – היא חברה של הפיקוח על הביטוח. חברות הביטוח מכוח החוק חייבות לדווח לשחר. בסך הכול אנחנו נותנים אמון מלא בחברה של שחר שקובעת לנו את תעריף הסיכון הטהור.

חבל שככה מתנהלים העניינים וחברות הביטוח לא שותפו בהליך החשוב לענף הביטוח. אני מקווה שבעתיד, אם ידונו במשתנים נוספים, אז קודם אפילו אם לא ישתפו את חברות הביטוח בדיונים השוטפים אז לפחות יכינו איזושהי טיוטה ויבקשו את תגובת חברות הביטוח לפני שזה מובא ומאושר בוועדות הכנסת. תודה.

מה עמדתך לגבי המכשירים האלה שאין להם תקן? איך אתם תעמדו בזה?

רוב המכשירים האלה – אם אפשר לקרוא להם מכשירים – ההתקנים האלה, מגיעים ברכבים בייצור בילד-אין. עליהם בטח אנחנו סומכים.

לא, אני מדבר על התקנה לאחר מכן.

למרות האופטימיות של ניר אני לא מאמין שבסופו של דבר בשוק שלנו יגיעו להנחות של 30% עבור התקנת כל ההתקנים האלה. אני מניח שההנחה תהיה יותר נמוכה, והתמריץ האמתי להתקין אותם הוא הרצון של אותם אנשים להגן על חייהם. בכלל כל הירידה במספר הנפגעים בתאונות דרכים, לדעתי, לפחות, מניסיון של 33 שנים בשוק הזה, נובעת בעיקר מהעובדה שכלי הרכב החדשים יש בהם הגנה אקטיבית הרבה יותר טובה משהייתה אי פעם. רוב הירידה ניתן לזקוף לחידושים בכלי הרכב ולהיותם מוגנים הרבה יותר מקודם. תרומה מסוימת יש גם לשיפור מסוים בתשתית, ואולי תרומה לא קטנה לעובדה שהיום הצפיפות בכבישים היא כל כך גדולה שגם אם יש תאונה היא לא מסתיימת בהרוגים ובפצועים.

מילה טובה גם על הרשות הלאומית ול"אור ירוק".

כן, כן, הכול יחד.

אבל בסופו של דבר אני מניח שלחברות הביטוח יש קומון סנס. אני לא מתערב בשיקולים המסחריים שלהם; אבל כמו שאמר ידידי אסף מיכאלי חברות הביטוח לא תמהרנה לתת הנחות למי שלא יתקין אמצעי שלא תהיה לו יכולת מוכחת על הכביש. לכן אני מניח שכמו בנושא של המיגון, שבתקופה שבה ישראל הייתה במקום הראשון בעולם בהיקף הגניבות הייתה פה התנפלות על כל מי שהתקין אמצעי מיגון, אבל לאט-לאט חברות הביטוח התמחו בנושא הזה ולמדו איזה אמצעי הוא יעיל יותר – אף על פי שבכל מה שנוגע לאמצעי מיגון אין יעילות של מאה אחוז כי יש עבריינים שמצליחים לפרוץ כל רכב ולגנוב כל רכב – אבל ההסתברות לגניבת רכב על-ידי גונב מזדמן ולא מומחה מיוחד קטנה באופן ניכר, וחברות הביטוח למדו להבחין בין אמצעים יעילים יותר לבין אמצעים יעילים פחות. אני מניח שזה מה שיקרה אם ההתקנים האלה והאמצעים האלה יהפכו להיות נפוצים. במקרה כזה סביר להניח שתהיה יכולת לחברות הביטוח לאבחן את האמצעים היעילים יותר לעומת הפחות יעילים, ובהתאם לכך לקבוע הנחה אם חברות הביטוח אכן תחלטנה שהן רוצות לתת הנחה תמורת אמצעי כזה או אחר. תודה.

ניר, תענה למקלב ותענה גם למלכיס. אתה מבין מה הוא אמר? הוא אמר דבר מאוד פשוט: אתה תבזבז את הכסף, תתקין את המכשיר הזה, ואנחנו נחליט שהוא לא טוב כי לא מוכח שהוא מונע תאונות.

אני יכול להתייחס? כבר היום חברות הביטוח קובעות את הסגמנטים כמה הנחה לתת. אם אנחנו מתייחסים לפרמטר "כרית אוויר", לפי הנתונים של מפעיל המאגר הסטטיסטי שחר רון, ההפחתה בסיכון על הימצאות כרית אוויר משוערת כ-14.2%. מבדיקה שאנחנו ערכנו, חברות הביטוח נותנות בממוצע הנחה של כ-6.1% בתעריף. זה אומר שהעבודה ככללה היא מאוד זהירה מבחינת מה שאנחנו אומרים לגבי ההשפעה שתהיה על הפרמיה הממוצעת על הענף. אנחנו צריכים לזכור שבסופו של דבר זה לרווחת המבוטחים. אנחנו מייעלים, משכללים את השוק בכך שאנחנו יכולים להגיע לפרמיות סיכון שמתאימות לסיכון של כל אחד ואחד מהמבוטחים האלה.

אם אני מתייחס לשאלה יותר גדולה, מלכיס, דיברת על חברות הביטוח ועל השיתוף – לפחות בהיבט האקטוארי אני עובד עם חברות הביטוח, אני מדבר עם האקטוארים, אני מבין איך ענפי רכב הרכוש עובדים, אני יודע אלו פרמטרים נלקחים בחשבון, ואלו פרמטרים הם היו שמחים לראות - -

תחדד בהקשר הזה. אתה אומר, אבל זה אולי לא טריוויאלי לשומעים. הפרמטרים האלה, כמו שציינתי בהתחלה, הם פרמטרים שנמצאים כבר היום בשימוש בתמחור ביטוח רכב מקיף, והפרמטרים האלה כבר היום נותנים הנחה ניכרת בביטוח המקיף. אנחנו רוצים לאמץ את ההנחה הזאת גם בביטוח חובה, ואנחנו משוכנעים שזה יהיה המצב.

מה אתה אומר מלכיס?

אני אמרתי שלחברות הביטוח יש הרבה - -

אני אגב, מכיר את הסיפור הזה באחת משתי חברות הביטוח הגדולות שהיינו אצלה, והיא בדיוק עושה. המכשיר שאנחנו מדברים עליו, אותו מכשיר שאמרתי שמותקן אצלי זאת חברה ישראלית שמטמיעה אותו היום בוולוו, ושוב, אני לא רוצה להגיד את שמה של החברה ואת שמו של המכשיר. כך שהשוק כבר מכיר את העניין.

בוודאי.

מה שאנחנו מבקשים פה זה לנסות למסד את זה. אנחנו מדברים פה על סטנדרט הכי גבוה כי וולוו עשתה ניסוי ומטמיעה את זה היום בתוך כלי הרכב, ואצלנו זה רק After Market. זה מדבר בעד עצמו לגבי היכולת שלנו להגדיל את ההטמעה באחד הפרמטרים שנמצאים פה.

נחיה ונראה ונזכה.

כמו שאמרתי, לחברות הביטוח יש ניסיון בתחום הזה. מה טבעי יותר מלשתף אותן בתהליך?

אגב, אנחנו נפגשנו עם זאב אבן-חן, המנכ"ל שלכם - -

אצלי רשום ביומן שיש פגישה איתך, ונדמה לי שהיא נדחתה כבר ארבע פעמים, ועכשיו היא נדחתה לסוף דצמבר.

אנחנו עשינו ישיבה, כולל בנושא הזה. ישבנו עם נציגות מכובדת שלכם, בין היתר על העניין הזה.

הוויכוחים ביניכם בנושאים האלה - -

אין בינינו ויכוחים.

ההיפך.

סך הכול אני אומר שיש פה חברות ביטוח שיש להן ניסיון ויש להן רצון לעזור, והנושא נוגע להן כי זה הלחם והחמאה שלהם, ואף אחד לא משתף אותן כי הפיקוח בדרך כלל דואג להביא לנו מן המוכן.

היושב ראש הוא גם מגשר ידוע ומומחה. הוא יעשה גישור.

מלכיס, מה אתה אומר, כמה אתם תורידו?

אני יכול להגיד כמה תעלה חליפה ליתום? איך אפשר להגיד דבר כזה?

אני נותן לך את כל הפרטים של היתום.

אבל אתה לא אומר לי על החליפה. אני לא יודע שום דבר על החליפה – לא איזה סוג בד ואיזו תפירה. חוץ מזה אני בתור איגוד חברות הביטוח לא מתערב בשאלות מסחריות.

לא צריך לנחש. כבר היום בביטוח רכב מקיף החברות נותנות למעלה מ-20% הנחה בתעריף למשתמשים במערכות האלה.

מה זה קשור למקיף?

כי זה כבר קורה.

אבל יש לי מערכת התראה על אי שמירת מרחק - -

אם יש לך כבר היום המערכות האלה חברות הביטוח נותנות לך הנחה ניכרת בביטוח המקיף. אם תאשרו את המהלך הזה - -

כי לא יגנבו לו את האוטו?

לא, לא. כי אתה מפחית סיכון לתאונה.

הסיכוי שלך לתאונה הוא נמוך יותר.

אם אתם תאשרו את המהלך הם יוכלו לתת את ההנחה הזאת גם בביטוח החובה. כתוצאה מכך יגדל התמריץ. מה שאולי לא משרת את האינטרסים של כולם, אבל בסדר, בסוף אתם צריכים להחליט.

היושב ראש, הבעיה ברכב חובה היא שכל רכב צריך קודם כול לשלם עוד 200 שקל בשביל לסבסד את האופנועים. אז השאלה היא אם ההנחה פה - -

זה לא קשור.

זה קשור מאוד.

צריך לשלם כמה שיותר כדי לסבסד את הכול, ובעיקר כדי שחברות הביטוח ירוויחו.

מה הקשר? מה אכפת לחברת הביטוח ממי היא גובה את הכסף?

אם אתה לא מאפשר את אותם פרמטרים אז אותה הנחה שחברות הביטוח נותנות ברכב הרכוש ורוצות לתת אותה ברכב החובה, אתה מונע מהן לתת. יש חברה ספציפית שרצתה לתת הנחה למבוטחים ברכב חובה על המערכות האלה, ואמרנו לה, חכי, צריך להוסיף את זה כפרמטר.

זאת החברה שהיינו אצלה.

אבל ה - - - בביטוח החובה הוא קטן יותר.

תלוי באלו כלי רכב.

איפה תיכנס ההוראה שהרשות הלאומית תפרסם את המכשירים, ואי אפשר יהיה ללכת לכל מיני חאפרים ומאעכרים?

אנחנו מתחייבים שזה יהיה חלק מהחלטת הוועדה, ואנחנו מתחייבים לדווח על ביצוע לוועדה תוך 90 יום.

אבל אם יתברר לחברות שייכנסו לשוק התקנים שלא עומדים בסטנדרטים מינימליים הרגולטור צריך לעצור את זה.

אנחנו נעצור את זה, בהחלט.

באווירה הנינוחה שיש פה היום, אדוני היושב ראש, וזה שביטלת היום את כל הפעילות שלך בפריימריס, תרשה לי להעלות נושא שהוא קשור ולא קשור - -

אני הפסקתי את הפעילות שלי בפריימריס כבר לפני חודש.

כמעט היחיד בבניין שבטוח במיקום שלו.

אני לא צריך פריימריס. לי יש פריימריס ארבע שנים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה תמיד פתוח לנושא הנכים, ואתה אחד מאלה שדירבנו אותי לקחת את הוועדה לפניות הציבור, טענת שזאת ועדה מאוד חשובה. יש נושא שלא מצאתי לו פתרון עד רגע זה. כיוון שאנשים נמצאים פה אני מנצל את ההזדמנות: פנה אליי אזרח נכה מנתניה שיש לו רכב מסוג "סקודה". אני מדבר במקרה הזה על ביטוח מקיף, לא על ביטוח חובה. ניסו לפרוץ לו את הרכב פעמיים, ולא הצליחו מכיוון שמערכות המיגון שלו היו טובות. אבל מה עושים ב"סקודה", ככה הסבירו לי – הגנבים לקחו את המחשב שהוא מספיק יקר, ומספיק חשוב. זאת אומרת הוא מנע את גניבת הרכב, אבל שום חברת ביטוח לא מוכנה לבטח את הרכב.

אני אשמח להתייחס.

הוא מפחד לנסוע עם הרכב.

אני יכול לדבר איתך גם אחרי כן, אבל אם אתה רוצה - -

זה דבר מאוד פשוט: היום הם באים עם מחשב ומתחברים לך לאוטו, מתניעים אותו, מנטרלים את כל מה שצריך.

זה לא כל כך פשוט, אבל זה קורה.

יש לו ביטוח מקיף, ואין פתרון היום. למדינת ישראל אין פתרון.

- - - אין בכלל בעיה, הן לא יכולות להיכנס פנימה.

אנחנו הירושלמים רגילים לזה שהם באים ככה בצ'יק-צ'ק.

אם היה חשש שהוא עבריין כי הוא עשה כמה פעמים תאונות – כן אשם, לא אשם. אבל הוא לא נהג, עבריין, הוא בסך הכול קורבן לניסיון לגניבת רכב, ואף חברה לא מוכנה לבטח?

מלכיס, איזה מין דבר זה שלא מוכנים לבטח את החברים של אורי?

אני לא מתערב בזה. כל חברת ביטוח, יש לה השיקולים המסחריים שלה. אני נתקלתי לעיתים רחוקות מאוד במצב שחברת ביטוח לא הסכימה לבטח מישהו. באותם מקרים בודדים דווקא הייתי בקשר עם חבר הכנסת, ועשיתי מעשה והשתדלתי. אבל אז זה היה מקרה של נכים שיש להם רכב מאוד יקר.

דווקא ייאמר לזכות שמואל – אתה העלית את זה בזמנו בדיון בוועדה שלך, הוועדה לפניות הציבור, בנושא של מספר נכים שלא קיבלו ביטוח. אנחנו נרתמנו לטובת העניין, האיגוד נרתם לטובת העניין. אני לפחות קיבלתי מכתבי תודה כך שהבנתי שאותם נכים שלא השיגו ביטוח - -

גם אני קיבלתי.

לגבי רכבי נכים פתרו את הבעיה.

- - עזרת להם לפתור את הבעיה. חבר הכנסת, אנחנו נשמח לבחון את המקרה.

אורי, אם הייתי חברת ביטוח לא הייתי מבטח רכבים של נכים.

למה? לא את כולם. יש כאלה שלא עושים תאונות ארבע-חמש פעמים בשנה.

היושב ראש, אתה יכול להגיד את זה.

יש פרמיה שמספיקה לסיכון. כל סיכון רע ככל שיהיה – יש פרמיה מספיקה.

מדובר באנשים שהגישו ארבע-חמש תביעות בשנה.

זה רכבי נכים, רכבים גדולים שהייתה איתם בעיה.

הם רכבים מאוד יקרים.

אזרח רגיל שניסו לגנוב לו את הרכב ולא הצליחו, אבל גנבו לו את המחשב שבתוך הרכב, ואף חברה לא מוכנה, ואין לו האפשרות לעשות ביטוח מקיף. מכיוון שהוא נכה הוא חושש לנסוע עם הרכב. אצלו הרכב הוא לא אקסטרה.

זה נשמע לא סביר.

בזמנו הבאת לנו בעיות פרטניות, ולשמחתנו, הצלחנו לטפל בהם. אם תעלה את הבעיה הזאת פרטנית אנחנו ניקח את הפרטים ונטפל גם בה.

לעניין ההצעה לאשר את המשתנים, אנחנו נעלה להצבעה בשני שינויים ממה שהגשתם: האחד, במקום "כריות אוויר" נראה בזה "מספר כריות אוויר"; ושנית, שהמערכות שהן After Market יהיו על-פי רשימה שתפרסם הרשות הלאומית למניעת תאונות דרכים. זה בסדר?

כן, ודאי.

רון, לא בנוסח הזה. כמו שזה מוצג כרגע שאם אתה לא מפרסם אסור לשווק בארץ זה, לדעתי, לא נכון, אבל זה שאצלכם באתר תהיה התייחסות למוצרים אם הם טובים או לא – זה כן. זאת אומרת לא להגביל שמה שלא נרשם אי אפשר למכור אותו.

- - -

- - -

הרשות היא לא החברה להגבלים עסקיים.

מה שאפשר לעשות זה שמוצרים שהרשות אמרה שהם לא טובים יהיו אסורים.

זה משאיר לך איזשהו - -

צריך להשאיר לשוק – מותר לשוק לטעות.

לא, לשוק אסור לטעות בדברים כאלה.

רבותיי, הוא טועה כל כך הרבה שמה שאנחנו עושים היום זה כזה תיקון שאסור לנו להתבלבל ולא לאשר אותו בגלל התקלות הנוספות שעלו פה.

חברות הביטוח הן אלה שייתנו את ההנחה בתעריף. חברות הביטוח הן אלה שלוקחות על עצמן את הסיכון. אני חושב שחברות הביטוח צריכות לעשות את העבודה.

בוא נסכם.

חברים יקרים, אני מתקין לי דבר כזה במכונית, ואני סומך שזה מתריע.

בוא נסכם.

חברת הביטוח שולחת אותי - -

עזוב אותי מחברת הביטוח, אני כבר נהרגתי בתאונה, זה כבר לא מעניין אותי.

חבר'ה, אנחנו העלינו את ההצעה, ואנחנו מקבלים את התיקון.

אבל זה מעניין את הקרובים שלך.

אתה מטיל על הרשות משהו.

אני לא אומר לציבור "עשה" או "אל תעשה", אני צריך לתת לציבור את מלוא המידע שמצוי אצלי.

אתה לא יכול לפרסם רשימה?

לא בבחינת מותר או אסור.

הכוונה היא שהמערכות שאושרו יהיו רק אלה שמופיעות אצלכם.

אנחנו רוצים לתת את כל המידע שיש לנו על כל מערכת ומערכת, כולל חוות דעת שיש לנו שהדברים הללו עמדו בניסוי או הוטמעו במדינות אחרות. אבל זה לא אומר שיבוא מישהו חדש עם משהו שטרם נבדק. אנחנו נרשום. צריך לאפשר לנו לרשום שהמערכת הזאת חדשה, טרם נוסתה, ואז יחליט גם האדם וגם חברות הביטוח אם הוא הולך על זה או הולך על מישהו אחר.

ואז שוב, אתה משאיר את זה לחברת הביטוח, ואני חוששת ממצב שבו מחר אחד היצרנים שרוצה להיכנס לשוק עם מוצר שעדיין לא נוסה ועדיין לא טוב, הולך וסוגר איזשהו דיל עם חברת הביטוח, וחברת הביטוח מתחילה לקבל את המוצרים שלו אף על פי שאין שום ודאות לגבי האיכות שלהם.

אז אני אפרסם שהמוצר הזה הוא מוצר חדש בעל ניסיון של שלושה חודשים, ויראו באתר שיש מוצר דומה שהוא בעל ניסיון של שלוש שנים. ישפוט הציבור.

הציבור לא בודק כלום.

הציבור לא בודק כי אין לי הזמן והיכולת לבדוק כל דבר שהוא צריך לעשות בדרך. בשביל זה יש חוק החוזים האחידים. כלומר אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהציבור לא ילך לעשות סטאז' על מערכת מניעת אי שמירת מרחק לפני שהוא יקנה אותה.

רון, אם אתה לא לוקח על עצמך את העניין הזה תגיד לי, כי אז אני לא בטוח שאני מאשר.

אני לא רוצה שהרשימה שלי תהיה רשימה סגורה. היא תהיה רשימה פתוחה, וכולל זה שהיא נותנת את כל האינפורמציה, כמו שהצגתי קודם.

זה בסדר, אני רוצה שהיא תהיה רשימה פתוחה. אפשר להצטרף לרשימה, אבל כל מי שלא נבדק לא יופיע ברשימה שלך כנבדק, הוא יופיע כלא נבדק.

אין לי אמצעי בדיקה. אני פשוט אתן את מלוא האינפורמציה שאנחנו יכולים בתור רשות.

אין אמצעי בדיקה? אז אני לא מאשר את התקנות.

אמרתי שלרון אין אמצעי בדיקה. לציבור יש אמצעי בדיקה.

אני לא מאשר את התקנות.

מתן המידע כפי שהוא, לציבור, וגם לחברות הביטוח – גם חברות הביטוח מעוניינות שמה שיותקן הוא הטוב ביותר כדי שבסופו של דבר יפחית את התאונות כי זה האינטרס שלהם. מתן האינפורמציה לציבור ולחברות הביטוח היא משהו שאני יכול להבטיח. לקבוע דירוג ולנסות להעביר כל מערכת איזושהי בדיקה – ויכול להיות שמחר בבוקר יידפקו על שערינו עשר חברות חדשות – זה לא משהו שאני יכול להתחייב לו. לכן מה שהצענו הוא בהחלט סביר. הבקשה יחד עם המידע שנעמיד באופן מקצועי כרשות סטטוטורית הוא סוג של בקרה נוספת כדי שהשוק הזה לא יהיה פרוץ.

אז מה הערך?

אנחנו ניתן את מלוא המידע על כל מערכת.

אנחנו במקביל ניתן פומבי לאותה עמדה מקצועית גם באתר שלנו. אנחנו מדברים על מחשבון ביטוח החובה, מחשבון שיש לו שני מיליון כניסות בכל שנה. זאת אומרת כל הציבור הרחב משתמש בו, כל אחד יודע לבדוק דרכו. אנחנו ניתן פומבי לעמדה המקצועית של הרשות גם באתר שלנו.

ואם מחר חברת ביטוח מחליטה שהיא נותנת הנחה למוצר שלא מופיע?

חברת ביטוח יכולה גם היום לתת הנחה לפי שיקול דעת שעולה על דעתה.

- - - ביטוח החובה - - - לביטוח המקיף.

במקיף היא יכולה, היא לא יכולה.

בואו נבחין: היא יכולה בביטוח המקיף לתת על הפרמטרים שאנחנו מביאים כבר היום לאישורכם, אבל חברת ביטוח, אם היא רוצה להוזיל את הפרמיה היא יכולה לעשות את זה היום בלי שום קשר לפרמטר המסוים הזה. הרעיון כאן הוא לעודד שימוש באותם פרמטרים.

לא של החובה.

גם בחובה. חברת הביטוח רוצה להוזיל את הפרמיה – היא יכולה. היא לא צריכה אותנו או להתחכם עם מערכת לא כשרה. ושוב, יש כאן אינסנטיב בראש ובראשונה של חברת הביטוח לוודא. אתם מתארים חשש שהוא הפוך לחלוטין מהחשש שאנחנו מתארים. אנחנו מתארים הפוך – חשש שחברות הביטוח יאחזו במערכת האחת והיחידה שהיא היא. והפוך – אנחנו לחלוטין לא רואים מצב של הצפת מערכות – מערכת סיני שלא מספקת את הבטיחות, ועדיין מישהו ירצה לתת הנחה. כי מי שרוצה לתת הנחה יכול לתת אותה בלי האישור שלי או שלך, הוא יכול לתת אותה כבר היום. חברים, אני לא יודע לאיזה כיוון אתם הולכים.

הם חושבים אולי שהתעריף מפוקח. אין פיקוח על התעריף, אף אחד לא קובע את התעריף. יש תחרות חופשית בשוק ביטוח רכב חובה. כל חברה קובעת את התעריף שלה ומתחרה בחברות אחרות. אם חברה רוצה לתת הנחה היא יכולה לתת הנחה בגין צבע העיניים. מה זה חשוב? זה לא רלוונטי בכלל.

אז למה צריך את כל הדברים האלה?

הם רוצים, וגם אנחנו מעוניינים שבסך הכול האמצעים האלה ייכנסו לשוק כמה שיותר כדי שבסופו של דבר נמנע כולנו אבדות כתוצאה מתאונות דרכים. זאת המטרה.

בתנאי שזה הסכמים שעובדים.

אני מניח שכל מה שבא בילד-אין – עובד. אחרת עדיין במדינת ישראל כל מה שבא ברכב מיוצר למדינת ישראל אין תקן משלה, אלא היא מקבלת את התקן האירופי, והיום גם את האמריקני. לפחות זאת הייתה ההמלצה.

וזאת אינפורמציה שתהיה אצלנו באתר לגבי המערכות.

אין חשש שיקרה מה שאתם מתארים כאן, זה לא נראה ריאלי בכלל.

כמו שאני רואה את הדברים בסופו של יום אנחנו נטפל בנושא הזה. בואו נעשה סדר: יש לנו פה מספר מערכות שבאות מיצרן הרכב. ברגע שמערכת באה מיצרן הרכב אין לנו בעיה.

אין שום בעיה.

חלק ממערכות שנקראות LDW, סטייה מנתיב ו-FCW, שמירת המרחק – גם הן מגיעות מיצרן הרכב. יצרנים כמו "וולוו", כמו "ב.מ.וו", כמו "מרצדס" כבר היום משתמשים במערכות האלה. ברגע שזה ינחת – ואני מניח שזה ינחת על שולחני הסיפור הזה של הרשימה, אני אסביר איך אני אעבוד. אין לנו במדינת ישראל יצרני רכב, ואין לנו אפשרות לבחון רכב. אנחנו מסתמכים בעיקר על הניסיון האירופי. לדוגמה, כל הנושא של מבחני ריסוק – אין לנו כאן מעבדה. אנחנו מסתמכים על ה-Euro Ncap בעיקר וגם על מבחנים אחרים, ועל סמך תוצאות שלהם אנחנו ממליצים על מערכות כאלה ומערכות אחרות. גם כאן זה יהיה הסיפור. כרגע במדינת ישראל קיימות שתי מערכות כאלה. יצרן אחד – אין איתו בעיה. זה יצרן ישראלי שמספק OEM לחברות אחרות. הוא עומד בסטנדרטים הכי גבוהים שיש. יש עוד יבואן שמייבא מערכת אמריקנית, וממנו אנחנו נדרוש את כל הסטנדרטים. זאת אומרת אם אתה עומד בדירקטיבה כזאת או אחרת אירופית או בסטנדרט אמריקני כזה או אחר אנחנו נבקש ממנו את כל ההצהרות שלו וכל העמידות שלו בהיבטים של סטנדרטיזציה אירופית.

את כל זה נשים באתר, שקוף לגמרי.

אבל מה המחלקה שלך נותנת, בעצם?

מה שאני כן יודע לעשות זה ניסויי שדה שכבר עשיתי עם מכון התקנים, כדי לבדוק שהמערכת עומדת ברף מינימלי. עשיתי את זה עבור מערכות ניטור נהיגה, עבור קופסאות ירוקות. זה שלב שהוא לא תקן, אבל בהחלט קובע סטנדרטיזציה מסוימת במבחן המציאות. בראייה שלי אני מפרסם בסך הכול שתי מערכות שאני יודע לגביהן. מערכות אחרות אני לא מפרסם; אני אפרסם ברגע שיפנו אליי, אני אבדוק את כל הניירת.

איך המדינה נותנת היום הנחה במיסוי? אולי תסביר. כבר היום המדינה נותנת הנחה במיסוי על המערכות האלה, פחות After Market.

רק ל-OEM.

לא, לא. מערכות After Market.

מה שהוא OEM הוא מאוד קל. מה שהוא ברמת After Market – אם זה יישב שוב על שולחני, אני אדע לדרוש בצורה הכי ברורה את כל התכתובת וגם לעשות ניסויי שדה. אלה דברים שעשינו בעבר.

בסדר, אבל אני רוצה להגדיר את זה.

להגדיר?

אנחנו רוצים בהחלטה להגדיר שזה יישב על שולחנך, ושאתה תיתן את האוקיי.

לי אין בעיה עם זה. אני יכולה להציע פשרה אחרת אם היא מקובלת על רון. הפשרה היא כדלהלן: אנחנו מאשרים את הכול, למעט שתי המערכות האלה. את המערכות האלה אנחנו מאשרים ברמת OEM, ואם יש אישור של מנכ"ל הרשות אנחנו נצא לתהליך של תקינה.

זה מקובל עליי.

זה לחלוטין חשש מופרך בעינינו. זה מסבך את העניינים.

חשש מאוד - - -

בסוף אתם צריכים לשקול את החשש הזה שלדעת גורמי מקצוע הוא זניח עד לא קיים לצד היתרונות של המערכות מצילות החיים האלה. אתם תעשו את שיקול הדעת שלכם.

את רוצה לנסח את זה?

תגיד לי מה אתם רוצים.

מה שאמר ד"ר שי סופר.

זאת אומרת מאשרים את כל המשתנים של מערכת התראה על אי שמירת מרחק ומערכת התראה על סטייה מנתיב ברמת ה-OEM, אבל לא ברמת After Market, אלא אם כן הן מופיעות מאושרות על-ידך.

על-ידי הרשות לבטיחות בדרכים.

אני מבקש להימנע מהתיקון הזה. ייתכן שאנחנו לא נעשה שימוש בפרמטרים בגלל ההערה הזאת. זה עלול ליצור בעיית סמכות משפטית, וייתכן שבגללה המערכת הזאת תיגנז. זה לשיקול דעתכם.

אם זה יוצר לכם בעיה משפטית תלכו לבדוק ותחזרו.

זה ידחה את הדיון בעוד חצי שנה.

אבל אפשר לאשר כרגע את הכול, למעט שתי המערכות - -

למעט After Market של שתי מערכות. רק After Market.

חבל. יכולנו לצאת לדרך.

חבל לעצור את התהליך הזה.

אומרים לך שיש בעיה עם זה.

זאת החבילה, זאת ההערכה המקצועית שלנו. אלה המערכות שצריכות להיות, ככה אנחנו חושבים שהדברים צריכים להיראות. העליתם חשש, אנחנו מקבלים אותו. לדעת הגורמים המקצועיים, הוא חשש זניח. הפתרון שאתם מעלים, לכאורה פתרון קסם שהם ייצרו איזושהי רשימה – אין לי בעיה שהם ייצרו רשימה שתהיה סוג של guide lines לחברות הביטוח, אבל בוודאי שהיא לא יכולה להיות רשימה מחייבת מהסיבה הפשוטה שאין לאנשים הנכבדים האלה שום סמכות לקבוע לחברות הביטוח איך לתמחר את הפרמיה. אז יש פה שאלת סמכות, שאלה משפטית. שוב, יש כאן מערכת מצילת חיים - -

זאת שאלה שיצרנים - - -

זה בתנאי שהיא מצילת חיים. אתה מבין, אתה מנסה להכניס פה – גם אם יתברר שהיא לא מצילת חיים, זה לא אכפת לך.

לחלוטין לא.

אם מישהו יעשה מערכת כזאת בסין - -

אכפת קודם כול לחברת הביטוח שנותנת את ההנחה.

מאיפה חברת הביטוח תדע איך המכשיר הזה עובד?

יפה.

אנחנו דואגים להביא את המידע. למרות שהוא לא נמצא כתקן מחייב במדינת ישראל המידע הזה קיים ברחבי העולם.

בעולם יש תקינה?

יש מחקרי ניסוי ועבודות גדולות שפורסמו בעולם. ניתן לצטט אותן, ניתן להביא אותן לחברות הביטוח. זה מה שאנחנו עושים.

יש איזושהי תקינה בעולם?

יש גם תקינה בעולם, אבל היא איננה גורפת בכל העולם. מערכות של LDW, המערכות האלה, הן מערכות מתקדמות, הן עדיין לא נמצאות כתקנה מחייבת ברחבי העולם. עדיין במוסדות מחקריים מסוימים הן מוגדרות היטב. ניתן לדעת בדיוק מהן המערכות האלה, וכן ניתן להסתמך על הידע המקצועי שקיים ברחבי העולם.

המערכות האלה כשהן לא תקינות הן יכולות להיות גורם הפוך, מסכן חיים, לא רק גורם להצלת חיים?

ושל מי האינטרס בראש ובראשונה להימנע מאותן מערכות? בראש ובראשונה של חברת הביטוח שתשלם.

אבל חברת הביטוח לא יודעת.

בוודאי שהיא יודעת. היא יודעת טוב מאוד.

על מה שהיא לא יודעת היא לא תיתן - - -

אני ציירתי עוד בתחילת הדברים – זה מאוד פשוט - -

הידע הוא לא רק בתקן, הידע בא גם ממקומות אחרים, מכל העולם.

המערכת קודם כול, בראש ובראשונה הולכת לבחינה מקצועית של חברת הביטוח. חברת הביטוח המסוימת צריכה להחליט האם הנתונים המחקריים שבידה מספקים בשביל לאשר את אותה מערכת, והמשמעות של האישור זה לתת הנחה. זאת אומרת קודם כול יש אחריות לחברת הביטוח כלפי עצמה לתת הנחה רק במקרים שמבחינתה יש קיימות למערכת. לכן החשש הזה מבחינתי פשוט לא מתקיים. היום לתת הנחה אפשר גם בלי המערכת הזאת.

אני אגיד לך איפה ההבדל בינינו. אתה צודק מבחינה מקצועית, אבל אנחנו נמצאים בצד השני של השולחן, ואנחנו מסתכלים על ההיבט הערכי שאתה הצגת אותו בהבלעה כמעט. אתה אומר שכל מה שאתה מביא לפה זה כדי שנושא של מערכות כאלה והתקנים כאלה מצילי חיים ונותנים בטיחות יותקנו כדי לעודד את הדבר הזה. הרי אנחנו נמצאים פחות, ואני מסתכל על זה פחות מהעניין של חברות הביטוח ושל האוצר, אלא יותר מהצד של האזרח, והמסר הוא תתקינו, בואו נעודד התקנה של מערכות כאלה. אם בעקבות העידוד הזה, ואני אפילו לא יודע עכשיו לתאר גם איך זה ייגרם, אם אני סומך על חברות הביטוח שהן ימנעו מלהתקין בסופו של דבר מערכות לא תקינות – את התובנה הזאת אני לא המצאתי. אותו מקרה היה כשדנו בהצעת חוק, ואומרת עורכת הדין ראובני ממשרד התחבורה שהיא לא רוצה להיות אחראית אפילו אם זה חוק שלך. אלה מערכות שבסופו של דבר יסכנו חיים.

אני חושב שיש לנו פתרון.

אז אם אנחנו אומרים שהמסר היום לאנשים הוא להתקין, אם אין לנו שום רגולציה ושום הגבלה על המערכות האלה אנחנו - - - שיכול להיות שייצא שכרו בהפסדו.

אנחנו רוצים להציע פתרון לחשש.

אני אתקין את זה כי אני בטוח שזה יציל את החיים שלי.

אנחנו רוצים להציע פתרון לחשש. אנחנו חושבים שהוא מזערי, אבל בואו ננסה להציע פתרון: החברים הנכבדים מהרשות יפרסמו רשימה. מבחינתנו הרשימה הזאת תהיה רשימת ברירת המחדל. זאת אומרת המערכות שנמצאות ברשימה הן מערכות שניתן לתת עליהן הנחה, ואין כאן שאלה. כל מערכת אחרת שחברת ביטוח תרצה לתת עליה הנחה היא תחויב להציג לנו סימוכים סטטיסטיים אודות אמינות המערכת ואודות הקרדיביליות של המערכת. מערכת שלא מופיעה ברשימה ולא נקבל את מלוא הנתונים על האמינות שלה – חד משמעית לא נאשר. אני מקווה שזה מספיק.

מעולה, יפה מאוד.

מקובל עליי.

תודה.

חברות הביטוח, אם המערכת לא תעמוד בבדיקות שאני אגיד לכם שיש לי, אתם תצטרכו להודיע לי שהמערכת הזאת לא תקינה.

שהמערכת לא הומלצה לצורך הנחה.

אני מניח שזאת תהיה ההתנהגות הטבעית של חברות הביטוח.

זה מאוד פשוט: כל מה שלא ברשימה יצטרך לעבור את הביקורת של המפקח, את הנתונים האקטואריים, וכמובן, את הביקורת הנוספת של הרשות. לכן אני חושב שאנחנו נהיה בהחלט מוגנים.

אבל זה צריך להיות ההוראה של הפיקוח.

אבל כמשפטנית הבנת את הניואנס – מלקבוע רשימה שאין בלתה לקביעה של רשימה שהיא ברירת המחדל שלא מעלה שאלות, אבל כל מערכת אחרת תצטרך לעבור גם את האישור שלנו וגם את האישור שלה.

בכל מקרה כל מערכת שכן מופיעה - -

אסף, זאת צריכה להיות הנחיה של הפיקוח. את לא יכולה להורות לחברות הביטוח לעשות כך או כך, אין להם סמכות.

בוודאי, נכון. זאת תהיה הנחיה של הפיקוח, ולכן אין צורך בתיקון כפי שהצעת אותו.

זה יופיע בחוזר?

אורי, מה אתה אומר?

בסדר גמור.

רבותיי, אישרנו לכם את זה.

תודה.

כל טוב.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:35.>