PAGE
57
ועדת החוקה, חוק ומשפט
31/10/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 671>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ט"ו בחשון התשע"ג (31 באוקטובר 2012), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 31/10/2012
תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע"ג-2012
פרוטוקול
סדר היום
<תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע"ג-2012>
מוזמנים
¶
>
גלעד סממה - יועץ שר המשפטים, משרד המשפטים
יפעת לביא - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אלעזר כהנא - סנ"צ, ע' יועמ"ש, משטרת ישראל
שירי לנג - עו"ד, לשכה משפטית, הנהלת בתי-המשפט
חלי ברכה - עו"ד, לשכה משפטית, הנהלת בתי-המשפט
דוד מדיוני - מנהל רשות האכיפה והגבייה
מיכל קריספין - מנהלת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, רשות האכיפה והגבייה
ענת הר-אבן - יועמ"ש, רשות האכיפה והגבייה
אביגיל ון-קרפלד - ממונה ייעוץ משפטי, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, רשות האכיפה והגבייה
יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה לשלום הילד
ורד וינדמן - יועמ"ש, המועצה לשלום הילד
נסים עוג'ר - יועמ"ש, איגוד ארגונים חברתיים
רשמת פרלמנטרית
¶
הדר אביב
<תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע"ג-2012>
היו"ר דוד רותם
¶
זה בסדר שאתה מודה לי, אבל אני רק יודע שלא ישבו עוד עם רז נזרי. המרכז לגביית קנסות עסוק מדי ב-90% מהזמן, כי הוא צריך לפתוח תיקים וכל הדברים האלה, במסלול המהיר, והוא גם רוצה מזונות. אז זה בסדר.
גלעד סממה
¶
אדוני, זה פרט קטן שלא מונע מאתנו לאשר את התקנות, והפרט הוא מתי יועברו הפרטים של הקטין – אם בהגשת כתב האישום או בהכרעת הדין. זה הפרט היחיד.
אפרת חקאק
¶
אתם מדברים על שני דברים שונים. ממה שהבנתי, גלעד סממה מדבר על מתי התובע מעביר להנהלת בתי-המשפט את פרטי והניזוק, והיושב-ראש מדבר על מתי הנהלת בתי-המשפט מעבירה את התיק למרכז, והיושב-ראש רוצה לקבוע שלושה ימים מיום גזר הדין.
גלעד סממה
¶
אז אנחנו נקבע את זה. זה לא בנוסח כרגע, ולכן אנחנו יכולים לאשר את התקנות ולסגור את הפרט הזה.
אפרת חקאק
¶
כפי שידוע לכם, בשנה שעברה הוועדה העבירה תיקון לחוק המרכז לגביית קנסות שלפיו המרכז ישלם פיצוי לניזוק שהוא קטין ביום החלטת בית-המשפט. והמרכז הסכים, באותו תיקון, לקחת לעצמו כל תיק שבו יש ניזוק שהוא נפגע עבירה, וקודם כל לפצות את הקטין, ואחר-כך להתחיל בהליך גבייה מול הנאשם. זה משהו חדש במרכז לגביית קנסות, כי עד היום תיק לא מועבר למרכז עד שאין חוב, משמע עד שהנאשם לא משלם. ועכשיו, כבר בהתחלה, בין אם הוא שילם או לא, התיק עובר למרכז לגביית קנסות.
התיקון הזה הצריך כמה תיקונים בפן הטכני, וממה שהבנתי, הנהלת בתי-המשפט והמרכז כבר הכינו ממשק מחשבי להעביר את כל הפרטים. ואלה הן התקנות שקובעות את החובה שלהם להעביר את הפרטים דרך הממשק המחשבי.
יש כמה שאלות טכניות של איך זה יעבוד – כי היום הנאשם הולך להנהלת בתי-המשפט והוא רשאי לשלם את החוב שלו מאותו יום. עכשיו הנאשם לא יכול לשלם את החוב עד שהתיק שלו לא מגיע למרכז לגביית קנסות. והשאלה היא איך בדיוק זה יעבוד – מתי התיק עובר מההנהלה למרכז.
דוד מדיוני
¶
דרך אגב, כשהוא משלם במועד בהנהלת בתי-המשפט או בבתי-המשפט זה לא חוב עדיין, זה לא מוגדר חוב. רק כשהוא לא משלם במועד זה הופך להיות חוב.
שירי לנג
¶
בעיקרון, הממשק אמור לעבוד כך שבכל לילה הוא עובר על כל גזרי הדין שניתנו במערכת, מזהה את גזרי הדין שבהם נפסק פיצוי לקטין נפגע עבירה, ובאותו לילה מעביר את התיק למרכז. אבל חשוב להבין שכדי שגזר הדין יופיע במערכת, על-מנת שהממשק יאתר אותו, ישנם פרטים של המפוצה, של הקטין, שחייבים להיות מוזנים למערכת. ולכן, בהיעדרם של הפרטים, אם התביעה לא מעבירה לנו את הפרטים, אז לנו אין את הפרטים ואין לנו גם תיק להעביר למרכז. אז השלב שבו התביעה מעבירה את הפרטים להנהלת בתי-המשפט הוא שלב קריטי מאוד כדי להתחיל את התהליך בכלל.
אם הפרטים מצויים בידינו, אז אנחנו מוכנים להתחייב שלא יאוחר משלושה ימים מקבלת פרטי התובע התיק מועבר למרכז.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, אל תקחי מרחק, כי את יודעת, במרכז לגביית קנסות הם מחכים כבר משש בבוקר ליד המחשב לראות מה עבר. הם אנשים נורא חרוצים שם.
שירי לנג
¶
שלושת הימים הם טווח ביטחון שאנחנו לוקחים, כי אם למשל גזר הדין ניתן ביום חמישי בצהריים, אז יכול להיות שהוא יוקלד למערכת ביום ראשון בבוקר, ואז בלילה של יום ראשון זה כבר יעבור למרכז. זה הכול, אבל בעיקרון זה אמור לעבור באותו לילה.
שירי לנג
¶
שוב, הנהלת בתי-המשפט לא יכולה להתחייב להעביר את התיק למרכז אם לא כל פרטי המפוצה נמצאים במועד גזר הדין.
אפרת חקאק
¶
לא, אין בתקנות שלנו סעיף מתי התביעה מעבירה להנהלת בתי-המשפט את הפרטים. זה לא מופיע בתקנות, ואני חושבת שלא חייבים להוסיף תקנה כזאת. אבל עדיין צריכים איזשהו מועד מקסימלי מיום החלטת בית-המשפט.
גלעד סממה
¶
רק שנייה, אני יכול אולי לעזור כאן. אני לא רואה כאן בעיה בכך ששלושה ימים לאחר גזר הדין הנהלת בתי-המשפט מעבירה למרכז לגביית קנסות את גזר הדין והכול, כמובן בתנאי שיש גם את הפרטים של הניזוק.
גלעד סממה
¶
בסדר.
אפשר גם לקבוע, בנוסף לכך – ואני מבין גם שהבט"פ, המשרד לביטחון פנים, לא מתנגדים לזה – שהתובע יעביר את הפרטים של הניזוק להנהלת בתי-המשפט - - -
היו"ר דוד רותם
¶
הבט"פ, המשרד לביטחון פנים, לא מפריעים לי. יש גם פרקליטות, אתה יודע, היא גם קיימת במדינה הזאת.
גלעד סממה
¶
אני יודע. אני לא רואה שום בעיה שבזמן הכרעת הדין התובע יעביר להנהלת בתי-המשפט את פרטי הניזוק. בכך סגרנו את הכול.
היו"ר דוד רותם
¶
זה בסדר. הבעיה היא שאומרת הנהלת בתי-המשפט: אני לא יכולה בתוך שלושה ימים. היא לא יודעת שזה קטין בכלל.
יפעת לביא
¶
אנחנו מבקשים שיוסדר בתקנות האלה שהנהלת בתי-המשפט יכולים להתחייב לזה שהפרטים יעברו שלושה ימים מיום קבלת הפרטים מהתובע. במסגרת הישיבה שנקיים בשבוע הבא אצל רז נזרי אנחנו הולכים לקבוע בדיוק מתי התובע יעביר את הפרטים, ולעגן את זה שזה יהיה באיזשהו שלב עד גזר הדין – או תחילת הליך או הכרעת הדין. ואת זה אנחנו גם מתכוונים לעגן לא בתקנות פה, אלא בתקנות סד"פ, סדר דין פלילי, כי זו מחויבות שחלה על התובע.
ולכן אנחנו חושבים שפה מתאים שהנהלת בתי-המשפט תתחייב להעביר את הפרטים שלושה ימים מיום קבלת הפרטים מהתובע, ובמסגרת תקנות אחרות להסדיר מתי בדיוק התובע יעביר את פרטים.
היו"ר דוד רותם
¶
ומה יקרה כשלא יהיו לי תקנות אחרות כאלה? כי התביעה לא תסכים, והפרקליטות לא יהיה לה נוח, ורז נזרי לא יסכים, ואז אני מתקין תקנות, ככה, באוויר. לא, אני אכניס את זה פה בתקנות.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, אני לא רוצה לחכות לישיבה. יכולתם לשבת, מצדי, עד היום. אתם כבר יודעים על התקנות האלה לפחות שנה, מאז שהחוק חוקק. ואצלי יש שיטה, אצלי גומרים עניינים, לא מושכים.
אלעזר כהנא
¶
לא הכרעת דין. גזר דין. או שלא הבנו אחד את השני. במאה אחוז של התיקים יש הכרעת דין. גזר דין שמטיל פיצוי יש ב-10% מהם. הכרעת דין לא רלוונטית.
אלעזר כהנא
¶
למה למסור פרטים של מאה אחוז מהתיקים כשב-90% מהם זה מיותר כי לא נגזר פיצוי? כשיהיה פיצוי, בגזר הדין יש פיצוי, נמסור את הפרטים.
שירי לנג
¶
יש לנו פיילוט עם המשטרה כבר. הם אמורים להעביר לנו, לפי הפיילוט, במועד גזר הדין, ויש המון תקלות עם זה. זה לא עובד. אנחנו רוצים שזה יהיה אפילו במועד הגשת כתב האישום.
היו"ר דוד רותם
¶
הנהלת בתי-המשפט צודקת. אני לא מבין – אם זה קטין, אז זה צריך להיות ביום הגשת כתב האישום.
היו"ר דוד רותם
¶
אז יהיה כתוב ככה – צריך להכניס סעיף שביום גזר הדין ימסור התובע להנהלת בתי-המשפט את כל הפרטים, ותוך ארבעה ימים אתם תעבירו את זה למרכז. קיבלתם עוד יום.
היו"ר דוד רותם
¶
אתם רוצים את זה ביום כתב האישום? נו, מה אתם רוצים? שאני אכתוב ביום כתב האישום? אז מה שקורה הוא שהם מוסרים לכם נתונים שאתם לא צריכים, בטונות.
דוד מדיוני
¶
זה נכון, וגם יהיו כאלה שכאשר יגיע המועד של גזר הדין הם כבר לא יהיו קטינים. זה לא רלוונטי, כי לפעמים זה מתארך ואין צורך. לדעתי זה מוגזם מיום כתב האישום.
שירי לנג
¶
הם צריכים לציין את תאריך הלידה של הקטין ואז אנחנו עושים את החישוב, אם הוא קטין או בגיר במועד גזר הדין. אבל מהניסיון שלנו זה לא עובד.
היו"ר דוד רותם
¶
היא אומרת דבר פשוט נורא. היא אומרת, מה זה משנה, ממתי תובעים – אם הם שוטרים או אם הם פרקליטות, הם גם צריכים להקשיב ולשמוע על הדין. הדין לא חשוב להם. הם רק צריכים הרשעות.
שירי לנג
¶
קודם כל, יש המון מקרים שהכרעת הדין וגזר הדין הם באותו יום. אני לא רוצה להגיע ליום האחרון. עם הניסיון שלנו אנחנו צריכים לרדוף אחריהם, ואז אני לא יכולה להתחייב להעביר את זה בשלושה ימים. כמה שיותר מוקדם, זה טוב יותר מבחינתנו. נהיה ערוכים כבר בגזר הדין להעביר את התיק, וזה ימנע את כל העיכובים.
היו"ר דוד רותם
¶
יש לי בעיה. אם אני כותב את זה ביום גזר הדין, אז אני - - - את הנהלת בתי-המשפט. הם הולכים לשבת אצל רז נזרי בשביל לקבל את זה ביום כתב האישום. ואז אני סגרתי אותם.
אלעזר כהנא
¶
לא, אבל זה לא עוזר כלום, גלעד. כי הכרעת הדין זה שוב פעם כמו כתב אישום, זה לכולם. הרבה פעמים משוכים כתבי אישום.
אלעזר כהנא
¶
לא, זה הכרחי ונחוץ. אבל כולנו פה יודעים מהו עומס העבודה על התביעות, וכולם יודעים פה כמה כל הזמן יש עוד ועוד עומס - - -
אלעזר כהנא
¶
אין הוראה כזאת היום, לא בחוק, ולא בתקנות ולא בכלום. אז יש פיילוט – אני לא יודע, אצלנו אומרים שהפיילוט עובד יפה, הם אומרים שהפיילוט עובד לא יפה. אני קטונתי מלהכריע - -
היו"ר דוד רותם
¶
תגידו, למה אתם לא יכולים לטלפן לרז נזרי, שיבוא עכשיו הנה. אני אקיים אתו את הישיבה, אני אסגור את זה אתו.
היו"ר דוד רותם
¶
אני יכול לקבל החלטה. מה להחליט? ביום הגשת כתב האישום? אלעזר יקפוץ לשמיים. אם אני אחליט שאני עושה את זה ביום גזר הדין, אז הנהלת בתי-המשפט תקפוץ לשמיים. למה שאני אעשה את זה?
שירי לנג
¶
אם כתוב שאני צריכה להעביר את התיק לאחר שאני מקבלת את הפרטים מהתובע, אז מצדי תקבעו מה שאתם רוצים.
ורד וינדמן
¶
איך יספיקו מיום גזר הדין להביא מיד את הפרטים? הם לא יספיקו מהיום להיום. הם הרי לא יודעים מה יהיה גזר הדין, אם יהיו פיצויים או לא.
אלעזר כהנא
¶
רוב רובם של הפרטים קיימים מראש. אם לא, אז צריך יהיה התובע להשלים אותם לפני, כשהוא יודע שיש גזר דין, והוא יודע אם הוא טען בכלל לעונש של פיצוי או לא, ואם זה עלה ונדון ויש סיכוי. ואם הוא יודע שיש פיצוי והוא יודע שבגזר הדין צריך לבוא עם כל הפרטים, אז הוא בודק שיש לו את כל הפרטים לפני שהוא מגיע. זה מה שהוא צריך לעשות, ואם הוא לא יעשה, אז זה לא בסדר.
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא הגיוני? אז זה יהיה גם בלי היגיון. אני נורא מצטער שאני חושב אחרת ממך, ופחות הגיוני מה שאת אומרת.
גלעד סממה
¶
יש לנו עוד הרבה עבודה ממילא. אני לא בטוח שהוא יצטער שהתייתרה לו הישיבה. יש עוד הרבה ישיבות אחרות.
גלעד סממה
¶
התביעה כאן, ובט"פ אומרים, אין בעיה, אנחנו נעמוד בזה. אין שום בעיה, מבחינתי, כמובן, שאחר-כך הנהלת בתי-המשפט תעביר את זה, בתנאי שיש לה את הפרטים, תוך שלושה ימים, כפי שאמרנו. ולכן, אפשר לקבוע את זה, ובט"פ והפרקליטות יצטרכו לעמוד בזה. זה הכול.
אפרת חקאק
¶
אי אפשר לכתוב, לדעתי, ביום גזר הדין, כי לפעמים כשהנאשם גם הוא קטין, אז זה לא תמיד נקרא גזר דין.
יפעת לביא
¶
הנהלת בתי-המשפט – טוב, אבל זה לא רלוונטי כאן – הם ירצו פרטים גם לגבי קטין וגם לגבי בגיר, אם אני לא טועה.
יפעת לביא
¶
בפיילוט שעושים גם עם הפרקליטויות וגם עם המשטרה, יש דוגמה לטופס שבו צריך למלא את כל פרטי הנפגע. אז אפשר בתקנה הזאת לכתוב שביום גזר הדין התובע יעביר טופס פרטי הקטין הנפגע, ולחזור ולהוסיף את הטופס הזה לתקנות.
יצחק קדמן
¶
אפשר, לפחות, לכתוב שזה יהיה לא יאוחר מיום גזר הדין? אז אולי זה ידרבן אותם לא לחכות לרגע האחרון?
גלעד סממה
¶
זה לא משנה, יצחק. הם לא יעשו את זה ממילא לפני גזר הדין, אז זה לא משנה. אם כתוב: גזר הדין או לא יאוחר ממנו – הם יעשו את זה רק ביום גזר הדין.
שירי לנג
¶
חשוב שבתקנה 2 יהיה כתוב שהנהלת בית-המשפט תעביר את התיק לא יאוחר משלושה ימים, ובלבד שיתקבלו פרטי המפוצה מהתובע.
אפרת חקאק
¶
אז נוסיף תקנה שהתובע יעביר את פרטי הניזוק ביום – זה לא תמיד גזר דין, אנחנו נמצא את המונח הנכון. כי שוב, אצל נאשם שהוא קטין, זה לא תמיד גזר דין, והיו לנו בעיות עם המינוח הזה. אז נמצא את המינוח, אבל ברור לכולם למה אנחנו מתכוונים, ואולי נוסיף: לפי הטופס?
היו"ר דוד רותם
¶
על-פי הטופס. רק תנו לנו את הטופס כדי שנחליט אם לתקן אותו או לא. וממילא, מכיוון שאני לבד מצביע, אז אני יכול לתקן את הטופס גם מאוחר יותר.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, לא. צריך: על-פי טופס ולמלא את הפרטים. כי אחרת, מה שיקרה זה שהתובע ישכח למלא חלק מהפרטים.
דוד מדיוני
¶
עד היום זה טופס שרק אחרי שהתיק הגיע אלינו היינו שולחים למפוצה – היינו מחפשים אותו, שימלא וישלח לנו. ועכשיו רצינו שזה יהיה בזמן הנכון.
אפרת חקאק
¶
ואתם מצפים מהתובע למלא גם את פרטי המוטב והאפוטרופוס? אתם עושים את זה? אלעזר, ראית את הטופס הזה?
אלעזר כהנא
¶
אני יודע. לכן זה כל-כך בעיה, הקטע של הכרעת הדין.
לגבי אפוטרופוס – בדרך-כלל זה הורים, כן?
אלעזר כהנא
¶
בגזר הדין. זה רק בגזר הדין, וזה רק באותם תיקים שיהיה פיצוי – הם יצטרכו להגיד מי האפוטרופוס. בדרך-כלל זה ההורים, אין פה הרבה אפשרויות.
יש מקרים חריגים. חלק גדול מהתיקים זה בכלל פרקליטות. כי כשיש קטין וכשהוא מקבל פיצוי, זה הרבה פעמים פרקליטות.
אפרת חקאק
¶
טוב, אז נחזור לתקנה 2.
רציתי לשאול למה בתקנה 2 לא כתוב שגם הפרטים של הנאשם מועברים על-ידי הנהלת בתי-המשפט למרכז.
אפרת חקאק
¶
היושב-ראש רוצה להוסיף: פרטי הנאשם.
יפעת, את יכולה אולי להסביר את סעיף 2(4) – מה זה הסימון הזה, ולמה צריך לכתוב את זה בתקנות?
יפעת לביא
¶
זה עניין שקשור לממשק המחשב – ואולי שירי תוכל להסביר טוב יותר – בהתחלה, בגלל שלא צירפנו טופס, רצינו כן לפרט מהם הפרטים שצריכים לעבור. יכול להיות שזה מתייתר עכשיו, אם מכניסים את הטופס.
ולמרות שכותבים את תאריך הלידה של הניזוק, בכל זאת יש שם רובריקה שבה מסמנים שהוא אכן קטין. ולפי זה, המערכת שעוברת על גזרי הדין של אותו יום, מזהה שזה תיק של קטין – זה סימון כלשהו במחשב שמדובר בתיק פיצוי של קטין. ולפי הסימון הזה הממשק יודע להעביר את התיק למרכז לגביית קנסות. זה הדבר המרכזי שהממשק צריך כדי לדעת להעביר את התיק, ובגלל זה פירטנו את זה בתוך התקנות.
ענת הר-אבן
¶
זה גם טוב לנו, כי אם אנחנו מקבלים מספר אינדיקציות מהנהלת בתי-המשפט, אנחנו יכולים לבודד איזה תיק הוא תיק פיצוי לקטין ולטפל בו מיידית.
אפרת חקאק
¶
עכשיו יש לנו את השאלה מה קורה אם הניזוק רוצה למלא את פרטי חשבון הבנק שלו במקום. כי אני מניחה שלפעמים הוא נמצא באולם, הוא לא רוצה לחכות עד שהתיק יועבר למרכז ואז המרכז ישלח לו מכתב.
יצחק קדמן
¶
אנחנו יכולים לחסוך הרבה מאוד זמן מהתהליך. אם זה אפשרי, אז את הדברים שאחר-כך המרכז לגביית קנסות דורש מנפגע העבירה אפשר יהיה להעביר כבר בזמן גזר הדין. זה יחסוך הרבה מאוד זמן וטרחה לשלוח לו מכתב, וכל הדברים האלה.
יצחק קדמן
¶
לכן, אם היו שואלים אותי – ענת, אמרתי לך קודם – הטופס הזה שאתם רוצים להכניס לתקנות יהיה טופס שיהיו בו גם את פרטי נפגע העבירה, גם את מספר חשבון הבנק שלו, ואת הכול. זה הכי טוב, במכה אחת – ולא פעמיים לעשות עבודה.
דוד מדיוני
¶
אין בעיה. אני רק אומר שמה שטען יצחק קדמן, יש בו מן ההיגיון. כי בעצם אחרי שזה נוחת אצלנו, אנחנו צריכים לשלוח אליו, ולפעמים אנחנו לא מאתרים אותו. לטובתו, אם נקבל הכול מראש, יהיה לנו הרבה יותר קל להעביר לו את התשלום בזמן.
דוד מדיוני
¶
אני יכול לספר לך פה סיפורים, מכאן עד להודעה חדשה, של אלפי תיקים שגבינו בהם כספים ולא היה לנו למי להעביר כי לא קיבלנו את הפרטים של נפגע העבירה. ואחר-כך חיפשנו את נפגע העבירה, ואז זה מאוד קשה. עשינו עבודה קשה ואת רוב התיקים חיסלנו, אבל זה היה מאוד מסובך.
אם אפשר היה, כשזה עובר אלינו, עם הפרטים המלאים – זה היה חוסך המון עבודה לטובת הנפגע.
לנו אין בעיה לעשות את זה. אנחנו עושים את זה. יש לנו טופס מדף, שולחים לו, הוא ממלא, מחתים את הבנק, הוא שולח את כל הפרטים, ורק אז מזרימים לו במס"ב, מרכז סליקה בנקאי, את הכסף. לדעתי, עדיף היה לקבל את זה מראש, אם זה היה אפשרי.
היו"ר דוד רותם
¶
כן, אבל אתה יודע, יש ילד, בא לבית-המשפט, פוסקים לו את הפיצוי – מה, הוא יודע את החשבון של אבא שלו?
מיכל קריספין
¶
אני רוצה בבקשה גם להעיר לעניין הזה. הטופס הזה הוא טופס פרטי מוטב שהחשב מבקש לקבל אותו כאשר כבר מוזנים הפרטים של חשבון הבנק, ואחת משתי החלופות: או שמחתימים את הבנק על זה שאלה באמת הפרטים, או, לחילופין, שהוא מצרף המחאה מקורית. זאת הדרישה של החשב כדי לזהות שהכסף לא מועבר לגורם אחר, וכי היו זיופים בעבר.
אז המטרה היא לקבל את הטופס וגם לזהות אותו בתיק הנכון. בשעה שאנחנו נותנים את הטופס ומשאירים אותו בבית-המשפט – אל"ף, אין עדיין זיהוי של התיק הספציפי במרכז משום שעוד לא נפתח תיק במרכז, ואנחנו לא נדע לזהות את זה. והרי אנחנו רוצים לשלם כמה שיותר מהר. אז דווקא בפרקטיקה, לדעתי – מה גם שההערה שלך היא בהחלט במקום, כבודו – ואני חושבת, מהשטח, שנכון יהיה לעשות שאם התיק מועבר בן-לילה ולא יאוחר משלושה ימים – אנחנו ממש במספר ימים, בצ'יק-צ'ק מוציאים את הפרטים הללו למפוצה.
הטופס יוצא מתוך התיק. כשהוא חוזר אלינו אנחנו יודעים לזהות שזה לתיק הנכון, משום שמוזן שם מספר התיק הרלוונטי. ואז זה לא הולך לאיבוד בדרך, ולכן זה חשוב.
מיכל קריספין
¶
ברגע שהם מעבירים אלינו את הפרטים, כפי שסוכם – קודם אנחנו נתפוס אותו, יש לנו כבר את כל הפרטים.
מיכל קריספין
¶
- - הרי סיכמנו קודם שהתביעה מעבירה במועד גזר הדין את כל הפרטים. חלק מהפרטים הם אותם פרטים שנדרשים לנו כדי להעביר את טופס 890, ואז אין בעיה.
מיכל קריספין
¶
לא, דבר הדואר קשור למתי אנחנו שולחים אליהם. אנחנו שולחים אליהם עם הפרטים שהם מזינים, ואז חזקה עלינו שזה נכון.
דוד מדיוני
¶
זה בטוח נכון, והוא לא קיבל – מה תעשי אז? ברגע שאת אותו נוהל של טופס את כבר מקבלת מראש במקרים שזה מתאפשר, אז למה לא? זה חוסך עוד המון עבודה.
מיכל קריספין
¶
ואז אני אצטרך לקשר אותו לתיק הספציפי, והזכרתי קודם שעדיין אין לנו תיק מרכז פתוח ולא נדע לייחס את הטופס לתיק הספציפי.
שירי לנג
¶
אני צריכה לבדוק את זה, כי זו דרישה שאנחנו שומעים עליה בפעם הראשונה היום, והממשק כבר אופיין ופותח. ועכשיו, להוסיף את הדבר הזה – אני לא יודעת, יכול להיות שזה יעכב את כל הממשק.
היו"ר דוד רותם
¶
לא צריך את זה. אז זה ייקח עוד יומיים, ואתם תדעו בדיוק, עם שיק, עם כל מה שהחשב דורש. זה לא נורא.
יצחק קדמן
¶
בכל התהליך הזה לא נאמר תוך כמה זמן, מהרגע שהמרכז לגביית קנסות קיבל את החומר – והוא צריך לקבל אותו תוך שלושה ימים מיום גזר הדין – תוך כמה זמן הוא פונה לנפגע העבירה עם הטופס שלו, עם המכתב, וכדומה.
אפרת חקאק
¶
האם משרד המשפטים יכול להסביר ליושב-ראש גם איך בדיוק הנאשם משלם את הפיצוי? פיזית, מה עליו לעשות?
יפעת לביא
¶
בעיקרון, הסכמנו שבגלל שהתקנות האלה משנות את ההליך – שעד עכשיו הנאשם היה יכול לרדת למזכירות בית-המשפט ולשלם, ומעכשיו הוא ישלם ישירות למרכז לגביית קנסות – הדבר הזה כתוב בתקנות, והנאשם יידע על זה ברגע שהוא יילך למזכירות בית-המשפט. הוא יקבל שם טופס שכבר יש לו טיוטה, ושהכינו אותה יחד הנהלת בתי-המשפט והמרכז לגביית קנסות, ושמסבירה לו בדיוק איך הוא יכול לשלם.
הוא יכול לגשת לכל סניף של בנק הדואר – ואת זה אולי המרכז יידע להסביר טוב יותר – ולשלם בצורה מקוונת. עם הצגה של תעודת זהות יעלו הפרטים של החוב שלו והוא יוכל לשלם ישירות שם, או באתר אינטרנט, וכל הדברים האלה כתובים בדף שיחולק לנאשם. יש לך טיוטה שלו, נכון, אפרת?
מיכל קריספין
¶
אבל ברגע שאומרים לו תוך שלושה ימים, ואנחנו אומרים: לא יאוחר משלושה ימים – אז כדי לא לטרטר את החייב, ואז הוא עלול לגשת תוך יום ולא יהיה לנו את התיק - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לא חשוב, הוא ייגש באותו יום וישלם – עד שאתם תקבלו את הפרטים, כי אתם שולחים את הטופס ואתם לא יודעים לאן להעביר את זה, זה ילך אצלכם לאיבוד. לא יקרה כלום אם הוא ישלם אחרי יום-יומיים.
מיכל קריספין
¶
התיק לא יהיה אצלנו, מאחר שאם הם מעבירים אלינו את התיק תוך שלושה ימים בממשק, אז הוא יבוא לשלם ולא יהיה לו איפה לשלם.
יפעת לביא
¶
אפשר להוסיף הערה כזו. אם הפרטים לא מגיעים למרכז, אז בכלל לא נפתח תיק במרכז והנאשם לא יכול לשלם. בטופס הזה, שיש בו את כל הפרטים – איפה הוא יכול לשלם, ומה הטלפון לבירורים – אפשר לציין גם תחילת תשלום אחרי שלושה ימים.
אפרת חקאק
¶
אז יפעת מביאה את הטופס עכשיו. ואם כן, אז אנחנו צריכים לחשוב על תקנה 4.
בתקנה 4 הצעתם שהנאשם לא יחויב בפיגורים עד היום השביעי מיום החלטת בית-המשפט, יכול להיות שצריכים להוסיף כמה ימים - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני רק רוצה להבין, איפה הוא? מדיוני?
"במידה ולא ישולם הפיצוי במועדו, יתווספו לחוב פסיקת ריבית. כמו כן עשוי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, לנקוט נגדך באמצעי גבייה לרבות הטלת עיקולים על נכסיך, הגשת בקשות להטלת הגבלות רישיון הנהיגה שלך, עיכוב יציאתך מן הארץ וכינוס נכסיך."
מה זה "רישיון הנהיגה שלך"? מה אתם עושים אתו? פשוט, כתוב פה ביידיש, לא בעברית.
אפרת חקאק
¶
האם היושב-ראש רוצה להוסיף שמישהו ייתן לנאשם את הטופס הזה בבית-משפט? שנכתוב את זה בתקנות?
שירי לנג
¶
אבל זו לא החלטה. יכול להיות שתהיה החלטה, אבל כתבנו בתקנה 2 שהתיק יועבר בתנאי שיש אצלנו את כל פרטי המפוצה - - -
שירי לנג
¶
ואם זה לא יקרה? ויכול להיות שלמרות שכתוב בתקנות, לא נקבל את הפרטים במועד גזר הדין. אז הנאשם יצטרך לספוג את הפיגורים.
אפרת חקאק
¶
אז נשאיר את זה: "ביום השביעי מיום מתן החלטת בית-המשפט". ושוב, זה בהנחה שהתביעה מעבירה את הפרטים באותו יום.
תקנה 5 – נגיד שכשהמרכז מקבל את פרטי התיק הוא ישלח מכתב בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימים. ואת מה שבסוגריים נוריד, כי זה כבר לא רלוונטי.
ופה רציתי לשאול, האם תמיד אתם יודעים מיהו המוטב ביום גזר הדין? זה תמיד ברור מהחלטת בית-המשפט?
מיכל קריספין
¶
בדרך-כלל אין בעיות. אבל הטופס הזה בדיוק מסדיר את העניין הזה, שיגידו לנו למי צריך לשלם – או לאפוטרופוס, או לקטין, או למישהו אחר שבית-המשפט קבע. ולכן הסדרנו את זה באופן מפורט כזה בטופס.
אפרת חקאק
¶
תקנה 6 – המרכז ישלם את הסכום לא יאוחר מ-60 מיום קבלת מלוא הנתונים. זה אומר עד שהנפגע מחזיר להם את הטופס – ואתה תראה את הטופס בעוד שנייה – ורק אז הם מתחייבים לשלם תוך 60 יום. האם המועד הזה מקובל עליך?
יצחק קדמן
¶
אפשר לקצר את ה-60 יום? מפני שאנחנו הוספנו עכשיו כמעט שבועיים לתהליך – שלושה ימים אחרי גזר הדין, ואחר כך עוד עשרה ימים עד שהם שולחים.
יצחק קדמן
¶
האסון הוא שהרבה פעמים הקורבן שאנחנו רוצים לעזור לו בפיצוי ובשיקום, כבר מושך את העניין הזה הרבה מאוד זמן. כל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל על הקורבן - - -
היו"ר דוד רותם
¶
זה אפילו לא מתחיל להקל על הקורבן. אנחנו מדברים על ניהול משפט שנמשך בדרך-כלל – כמה זמן לוקח משפט במדינת ישראל?
אלעזר כהנא
¶
זה תלוי. אם יש עצור, אז זה 30 יום. תלוי מה, תלוי מאוד, זה יכול להיות מהר, זה יכול היות לאט.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, אתם צריכים לשלם בלי לגבות. אדוני, לא קרה כלום. יש כאן כמה דברים שחייבנו את המרכז לגביית קנסות לעשות מעשים טובים.
יצחק קדמן
¶
אני ברצון אעשה את זה לכל השותפים בחוק הזה כי הוא מאוד חשוב. אני אומר שוב, אני מבקש שלא תורידו את זה כלאחר יד - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אם מדיוני הוא טוב-לב באותו בוקר, הוא יכול לשלוח את זה באותו יום. אבל החשש הזה לא מתקיים.
יצחק קדמן
¶
יש לי עוד שאלה. בכל המהלך הזה של ההעברות לא צוינה דרך ההעברה. למשל, האם צריך לשלוח את זה לנפגע בדואר רשום, או לא? אני לא יודע מה הפרוצדורה הנוהגת כיום. יש חוקים, למשל, ועדות ערר במשרד החינוך, שכתוב גם איך שולחים הודעה למי שמבקש לערער על ועדת השמה. כתוב שם: אישור מסירה או דואר רשום, או כל מיני דברים. פה אין שום התייחסות. האם זה במקרה או שלא במקרה שאין התייחסות?
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא רוצה לסבך את החיים. אחר-כך עוד יגידו לי: צריך מסירה מלאה, וצריך מסירה חלקית, בדואר רשום, עם אישור מסירה. ועד שהם ישלחו את זה וזה יגיע אליו, יעברו עוד חודשיים.
יצחק קדמן
¶
אתם מודיעים לנפגע: דע לך שאנחנו רוצים להעביר לך כסף, תעביר לנו את פרטיך, צילום של תעודת זהות שלך, צילום של שיק "לא לתשלום", כל הדברים האלה – איך אתם מעבירים את זה לנפגע?
היו"ר דוד רותם
¶
יש אנשים שיש להם כללים – דואר רשום הוא לא דבר שלוקחים, כי אף אחד לא שולח לך כסף בדואר רשום. זה רק קנסות.
היו"ר דוד רותם
¶
הם לא שולחים לך בדואר רשום. הם שולחים לך את זה לחשבון. בדואר אף אחד לא לוקח סיכונים.
גלעד סממה
¶
אולי הם יעשו. יצחק, השאלה היא למה לקבוע את זה. הרי מה, עכשיו תכתוב מקוון, בסוף יגיעו למסקנה שזה לא טוב, יצטרכו לבוא לכאן ולתקן את התקנות. לְמה?
יצחק קדמן
¶
במכתב, כן.
"פרטי חשבון בנק לצורך העברת כספי פיצוי לניזוק – מוצע לאפשר לניזוק לשלוח את הטופס ועותק של השיק המבוטל גם בפקס או דואר אלקטרוני."
היו"ר דוד רותם
¶
אני יודע שאתם לא רוצים, כי זו עבודה הרבה יותר קשה. מישהו צריך ללכת לפקס, לקחת את החומר, לספור שבאמת הגיעו כל הדפים. זה מסובך. הרבה יותר טוב במעטפה.
ענת הר-אבן
¶
כי ההוראות של החשבות הן שצריכים לראות הנייר האלה גם מקוריים. כשזה מגיע בפקס, הרבה פעמים זה לא מגיע ברור וקריא. אחר-כך צריך להתקשר אליו.
גלעד סממה
¶
יושבים ליד הפקס. אבל מה שקורה זה שאחר כך זה מגיע חתוך מהצד, או מלמטה, או שלא מבינים את הכתב, ואז יוצרים קשר - - -
דוד מדיוני
¶
לא, זה לא קשור. כי אני מנחה הטקס. ואתה לא צריך להיפגע בשביל יעקב. אני ויעקב מתואמים פיקס ופוקס. תהיה רגוע.
ענת הר-אבן
¶
לעניין קבלת הטופס בפקס, ההוראות והדרישה של החשב – ובצדק, כי אני מבינה את הצד הביקורתי העניין הזה – יש צורך לקבל את הטופס המקורי יחד עם צירוף של המחאה מקורית עם סימן "קרוס" שיהיה רק כדוגמה, ולא לפירעון, מהסיבה שהיו לנו הרה מאוד סיופים בעבר. ובצדק רוצים לזהות שהכסף מגיע לגורם המתאים. ברגע שפותחים את האפשרות לשלוח אותו בפקס, הסיכוי שמישהו אחר יקבל את זה, הולך ועולה.
ענת הר-אבן
¶
אני לא יודעת מה כבודו עושה, אבל אלו הדרישות של החשב במקרה שלנו, ובצדק, בעיני. המטרה שלנו היא שהכסף יגיע לידיים הנכונות ולמנוע מצבים של זיופים.
יצחק קדמן
¶
היום עושים עסקאות של מיליונים, בדואר אלקטרוני, לוקחים חתימה אלקטרונית, עם כל המסמכים - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לא, לא, קדמן, תעשה לי טובה, אל תתחיל לעשות לי פה עם חתימה אלקטרונית, עם כל השטויות האלה. מספיק היה לי פה את זה בתקנות הביומטריה. עזוב את זה - -
מיכל קריספין
¶
אלה הדרישות של החשב, ובצדק, משום שיש זיופים. כשאתה מקבל את זה בפקס, קשה לך לראות את החתימה המקורית, אתה לא יכול לראות חתימה מקורית. רוצים לראות חתימה וחותמת של הבנק, ובצדק.
שימו לב מהי המטרה. המטרה היא שהכסף יגיע לידיים הנכונות. אין כאן שום עניין בעיכוב. עדיף עיכוב של עוד יום-יומיים במשלוח דואר, על פני אפשרות שמישהו אחר יקבל את הכסף בגלל זיופים בדרך.
אפרת חקאק
¶
יש לי עוד שאלה טכנית. אם הניזוק לא מקבל את המכתב הזה והוא רוצה להתקשר למרכז, לדעת מה קורה, ואין לו את מספר התיק - - -
מיכל קריספין
¶
נכון. יש מוקד מידע, ובמוקד המידע פתחנו אפשרות בטלפון מסוים שמיועד רק לנפגעי עבירה, כדי שיוכלו להתקשר ולהגיע מהר יותר למוקדן ולקבל את הפרטים.
מיכל קריספין
¶
לא. כדי שאפשר יהיה לזהות את התיק הספציפי, כשקורבן העבירה מגיע לאותו טלפון ייעודי, אז או שהוא נותן את השם שלו ואפשר להעלות את התיק – יש לו כמה אפשרויות – או לחילופין, הוא נותן את מספר תיק בית-המשפט. ככל שיש יותר אפשרויות, קל יותר להגיע לתיק.
מיכל קריספין
¶
35592* זה המוקד שלנו. ובתוכו, כדי להקל על נפגעי עבירה, נתנו מספר ייעודי נוסף רק להם, והם יוכלו להגיע למספר הזה. אפס שלוש שש מאות ומשהו – פרסמנו אותו שם בטופס.
ענת הר-אבן
¶
המספר הזה יופיע על הטופס שנשלח לאנשים. לשים אותו בתקנות זה בעיה, כי אז זה חושף את הטלפון לכלל הציבור.
היו"ר דוד רותם
¶
אבל זה מעניין מה שכתבתם פה: בהזדהות על-ידי מספר תיק בית-משפט או מספר הליך של המרכז.
מיכל קריספין
¶
סליחה, תנו לי להסביר איך זה מתנהל היום.
במרכז לגביית קנסות תיקים מתנהלים על שמות של חייבים. הנושא של פיצוי בהליך פלילי – כמובן שהוא חשוב, הוא בראש מעייננו, ויש אפשרות לזהות על-פי שמו של החייב, יש תוכנית מסוימת שאנחנו מריצים ואפשר לזהות ככל שיש לנו את כל הפרטים האלו. אבל אנחנו פותחים בפניו כמה אפשרויות: או מספר תיק בית-משפט, או מרכז תיק מרכז אם יש בידו את תיק המרכז, או שהוא נותן את השם שלו ואת פרטי הזיהוי שלו - -
גלעד סממה
¶
אבל כשנפגע עבירה מתקשר לברר פרטים, הכי פשוט זה לתת את תעודת הזהות שלו. הרי אתם מקבלים את הפרטים האלה מהנהלת בתי-המשפט - -
גלעד סממה
¶
רק רגע, יצחק, אני בעדך.
היום אתם מקבלים מהנהלת בתי-המשפט – קבענו את זה כרגע, שתקבלו את הפרטים של הניזוק.
דוד מדיוני
¶
כשהוא יתקשר, הוא יגיד את תעודת הזהות של עצמו – זהו, מספיק, נפתח לנו החלון של התיק ואפשר להתחיל.
יצחק קדמן
¶
זה מצוין, רק שתדע שהיום זה לא ככה. מהניסיון שלנו היום, באמת דורשים ממנו תעודת זהות של זה שפגע בו. וזה אומר, אתה יודע מה, תחפש - - -
דוד מדיוני
¶
סליחה, בתיקים הרגילים של היום, מה שמעניין אותו זה שכל עוד החייב לא שילם, אז בעצם אין טריגר והוא לא מקבל כסף. כל הרפורמה המדהימה שישנה פה היום, זה שבמקרה הזה הוא מתקשר עבור עצמו. החייב לא מעניין אותו, כי מעניין אותו שאנחנו נעביר לו את התשלום. זה אחרת לגמרי.
מיכל קריספין
¶
הוא טוב.
אם האפוטרופוס הוא זה שהפרטים שלו נמצאים בידינו כמי שרשאי לקבל את הכספים בעת הגשת התביעה, אז ברגע שהמפוצה עצמו, הקטין יתקשר, לא יהיה לנו את הפרטים כי אין לנו את מספר תעודת הזהות שלו. ואז לא נוכל לאתר את זה.
מיכל קריספין
¶
יהיה לנו את מה שממלאים על-ידי התביעה. אם על-ידי התביעה, בית-המשפט, למשל, פסק שהכסף מוחזר לטובת גורם מסוים שהוא לא הקטין עצמו או לא אפוטרופוס שלו, אז אותו גורם הוא זה שאפשר. כי הרי מה שמצוין לנו ומועבר על-ידם זה הפרטים של אותו גורם שאנחנו מעבירים לו את הכסף.
אלעזר כהנא
¶
תעודת זהות של נפגע העבירה והאפוטרופוס – זה בדרך-כלל הורים. לא את המוטב, את המוטב אנחנו לא יודעים.
היו"ר דוד רותם
¶
לא הבנתי, מה, יש לך ספק שהמשטרה ממלאת אחר התקנות? כתוב שהם צריכים למלא, אז הם ממלאים.
אפרת חקאק
¶
את התנגדת להצעה לאפשר לניזוק להעביר את הפרטים שלו באותו מועד של גזר הדין בגלל שאת לא יכולה לקשר בין תעודת הזהות שלו לתיק אחר-כך. עכשיו את אומרת לי שתהיה אפשרות לקשר.
מיכל קריספין
¶
כי כשביום גזר הדין התיק עוד לא הועבר אלינו, אז אין זיהוי. הרי מה שאתם מציעים זה שהטופס יהיה בבתי-המשפט, ואז הוא ימלא אותו. לנו עדיין לא נפתח, עוד לא הגיע התיק למרכז.
היו"ר דוד רותם
¶
ואז מה שיקרה זה – או שכן יעבירו, או לא יעבירו, ישכחו להעביר. ומכיוון שיהיה מסומן אצלם שכבר נתנו טופס, אז לא ישלחו לו גם תוך 30 יום.
אפרת חקאק
¶
יש כמה שינויים מהנוסח שנשלח בהתחלה. כפי שאתם רואים יש תוספת שהמרכז ישלם תוך 60 יום.
לעניין הטופס שהנפגע צריך למלא, אני הצעתי - -
אלעזר כהנא
¶
כן, אנחנו גם נרצה לראות אותו, ומה אנחנו צריכים למלא. זה כתוב בתקנה עצמה, אנחנו רוצים לוודא שיש התאמה בין הטופס לבין התקנה. מה שכתוב בתקנה מקובל עלינו.
יפעת לביא
¶
אוקיי, אז היום עד סוף היום.
הטופס לא נמצא כרגע בתקנות כי הן ירדו. זה טופס של פרטי נפגע עבירה שהתובע מתחייב להעביר ביום גזר הדין. זה טופס שהיה בטיוטה הראשונית, שאנחנו עכשיו מחזירים אותו. נעבור עליו ונעביר אותו עוד היום.
אפרת חקאק
¶
הטופס נראה לי קצת מסורבל והצעתי כמה שינויים קטנים כדי לפשט את הטופס. תגידו לי אם אתם חושבים שזה מפשט אותו.
קודם כל, בחלק הראשון, שהנפגע יידע אם הוא מצרף שיק או לא מצרף שיק, ואז זה צריך את אישור הבנק, והוא עושה V על אחד מהם: מצורף או לא מצורף שיק. נראה לכם בסדר?
מיכל קריספין
¶
אני הערתי, כשפניתם אלי, עוד לפני הישיבה הזאת – שימו לב שבפנייה למפוצה אנחנו בדיוק כותבים שעליו למלא את 1, 2, 3, 4. זה סתם מסורבל מדי. אם הוא לא מילא ברובריקה שאחר-כך, סתם מסרבלים את הטופס שאתם הצעתם.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה יודע מהי אחת הבעיות הקשות? אתה מקבל מהמרכז לגביית קנסות מכתב, אתה לא מאמין שהם ישלמו לך.
מיכל קריספין
¶
כדי לעמוד בלוחות הזמנים, רצנו קדימה. עבדנו על הטופס, וכבר עבדנו מול דפוס "בארי" והכנו את הטופס כפי שהוא, כדי שנעמוד בזמנים. ונראה לי שזה גם מיותר, משום שלא צריך לסרבל. כתבנו באופן מפורש שאנחנו רוצים את הדברים, זה מפורט. אז בשביל מה אחר-כך לחזור ולהגיד: אוקיי, אלה הדברים, סמן V ליד מה שצירפת?
היו"ר דוד רותם
¶
למרות שאפרת צודקת ואתם לא צודקים, אתם עכשיו מסבירים לי מה שהשבוע הסבירו לוועידת הליכוד – הרכבת כבר יצאה לדרך, מה אתה פתאום עוצר אותה?
דוד מדיוני
¶
הרי אנחנו עושים את זה גם היום. עולם התוכן היחיד שהשתנה הוא שמעכשיו אנחנו יוזמים לתת לו עוד לפני שהחייב שילם. אבל עכשיו, רק בשביל הדבר הזה, שאני לא בטוח שהוא מוצדק, היא צריכה עכשיו לשנות את כל גלילי הנייר בקיבוץ בארי עכשיו, מחדש.
היו"ר דוד רותם
¶
אני כבר החלטתי שאפרת צודקת. אבל אתם כבר הזמנתם, אז מה אתם רוצים? תגידו: הזמנו. די, מה?
יפעת לביא
¶
יש פרה-פרינט ויש פרינט. הפרה-פרינט זה דברים שהם מקובעים, והפרינט זה לפי הטופס ולפי הפרטים של הקטין. הדברים האלה מוטבעים ולכן יש דברים שאפשר להוסיף, במגבלות מסוימות. זה מה שמיכל מנסה להגיד – שדברים מסוימים אפשר להוסיף בפרינט, על הפרה-פרינט. זה הכול.
אפרת חקאק
¶
לטופס הבא, אם אתם עושים את הטופס שוב – בעניין החלק השני, לדעתי, זה באמת קצת מסובך. אם אני הייתי מקבלת את הטופס הזה, לא הייתי יודעת אם אני כניזוק עבירה - - -
אפרת חקאק
¶
עדיין אותו טופס, בחלק השני.
אני, כניזוק עבירה, לא יודעת אם אני אמורה למלא את פרטי חשבון הבנק, ואת האישור הבנק נותן לי, או אם הבנק ממלא את כל החלק השני.
מיכל קריספין
¶
אני רוצה להסביר – דווקא בשביל להקל, נתנו פה פירוט יתר. היו מפוצים שפנו ואמרו: רגע, אתם רוצים גם את ההמחאה וגם את פרטי הבנק? אז כתבנו פה במפורש: פרטי חשבון בנק ואישור בנק, וכתבנו במפורש: ימולא על-ידי הבנק רק אם לא מצורף שיק מבוטל לטופס. אז מה יותר מזה?
מיכל קריספין
¶
אבל חבר'ה, אני יכולה להגיד לכם משהו? אנחנו בפרקטיקה, זה עובד וזה עובד טוב. אז למה לשנות משהו שעובד טוב?
מיכל קריספין
¶
במקרה הזה אני לא יודעת אם אפשר לעשות יותר טוב. נראה לי שלשנות זה יהיה פחות טוב, אבל מה שתחליטו.
מיכל קריספין
¶
לדעתי, מהפרקטיקה, אנחנו אנשי שטח, אם תיקחו את מה שאנחנו אומרים לתשומת לבכם, איפה שזה לא עובד טוב – נשנה, ואיפה שעובד טוב – חבל.
אפרת חקאק
¶
אתם אנשי שטח מהכיוון של המרכז. ברור שאתם מקבלים את כל הפרטים. אני מדגישה שלא ייגרם נזק לכאן או לכאן. אבל כשניזוק מקבל את הטופס, הוא צריך להיות הכי ידידותי שאפשר. יכול להיות שכבר הדפסתם את הטפסים ואין מה לעשות.
דוד מדיוני
¶
כי זה אותם טפסים, וזה תמיד הטפסים שעובדים. גם היום אנחנו משלמים לנפגעי עבירה כל יום וכל חודש. זה קורה גם היום.
מיכל קריספין
¶
כשרוצים לקבל כסף, אני יודעת שקוראים היטב את כל הפרטים וגם את השורות הקטנות. לא כשהולכים לשלם.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, לא. לא לדווח לדוד שום דבר. תראה את אלעזר, הוא יושב מבסוט כי הוא יודע שתיקון 33 לא ייפול אצלי הלאה.
דוד מדיוני
¶
הבנתי.
האמת היא שיש עוד משהו שתקוע עד היום, זה הנושא של האגרה של ההוצאה לפועל של המשטרה. מה עם זה?
דוד מדיוני
¶
אם זה משהו שלא חייב להיות רשום, אז אנחנו יכולים לבדוק. אם זה יעשה לך טוב, כי אני רואה שזה ממש בוער, נעשה בדיקה מול קיבוץ בארי, אם הם יספיקו עד אז.
היו"ר דוד רותם
¶
אני בכלל מציע לכם שכאשר אתם מכינים טפסים, להתייעץ עם אפרת. יהיה לכם את זה הרבה יותר טוב.
דוד מדיוני
¶
תאמין לי שאנחנו מומחים, בחיי, ממש מומחים. הרי בסוף, אם משהו לא ברור, ומישהו מתקשר שוב ושוב, זה רק מעמיס עלינו עוד. אז למה אנחנו צריכים את זה? אבל אומרת מנהלת המרכז שזה עובד יפה מאוד.
מיכל קריספין
¶
זה עובד יפה. אנחנו עובדים עם מפוצים, לא רק קטינים, כבר שנים. זה מאוד ברור. אני בגישה שכאשר בן-אדם בא לקבל כסף, כפי שאמרתי קודם, הוא קורא את השורות הכי קטנות. כשהוא הולך לשלם יש לו בעיה.
יצחק קדמן
¶
אני יכול לספר לך דברים מהצד השני של התמונה – איך קורבנות רואים את העניין הזה – והיא שונה לגמרי ממה שאת מתארת.
יצחק קדמן
¶
שיש קושי עצום, יש קושי עצום להשיג אתכם בטלפון, יש קושי עצום לקבל תשובות כמו שצריך, יש קושי עצום לאתר את התיקים. יש קשיים.
יצחק קדמן
¶
אתם עושים כל הזמן מאמצים להשתפר. אבל אל תציגו את זה שהכול נפלא, ואי אפשר להעיר לכם הערות - - - לטופס. למה להיבהל מזה?
דוד מדיוני
¶
יצחק, אנחנו שמחים לשמוע. אין בעיה גם לשנות. ואם אפילו הפורום הנוכחי יכול לדאוג לזה שגם בתיקים הרגילים, של הבגירים – שאותך אולי הם לא מעניינים, אבל אותי מאוד – גם שם אני חייב לקבל את הפרטים, וגם שם אני מבקש שהמשטרה תעביר בזמן את הפרטים. גם זה - - - חשוב בשולחן הזה, ולא רק של הקטינים.
דוד, יש שם בעיה.
ורד וינדמן
¶
מה המרכז עושה כשלא מגיע צילום תעודת זהות או לא מגיע פרט מסוים? אתם פונים באופן יזום לקורבנות לבקש מה שחסר?
יפעת לביא
¶
דווקא למחוק את הכתוב בסוגריים, אני לא מסכימה אתך. מאוד ברור שאת הבנק צריך רק אם אין שיק.
מיכל קריספין
¶
אחרת הם יבואו בטענה: אתם מסרבלים, אתם שולחים אותנו, גם שיק, גם בנק. לא, הדגשנו: אם יש שיק, לא צריך למלא את פרטי הבנק.
דוד מדיוני
¶
התחושה שלי, ואין לי בעיה לעשות עוד מאמץ, זה עובד יפה, בוא נשאיר את זה. כי זה באמת עובד יפה.
ענת הר-אבן
¶
אני רוצה לחזור לתקנה הראשונה שהוספנו עכשיו, של החובה של התובע להגיש פרטי נפגע במועד גזר הדין. אני רוצה להעלות את האפשרות שנעגן את זה בתקנות סד"פ, סדר דין פלילי, כי זו בכל זאת חובה שמוטלת על התובע.
היו"ר דוד רותם
¶
יכול להיות. אתם תעשו את זה גם בסד"פ, סדר דין פלילי, ופה הכנסתי את זה כבר. כי אחרת מה שיקרה זה שאני לא מאשר את התקנות כי אני לא בטוח שאי פעם זה יגיע. מה שאני חונק, אני חונק כשאני יכול.
מתי אתם שולחים לי את הנוסח המתוקן?
היו"ר דוד רותם
¶
אני עושה עשר דקות הפסקה. תגמרו את זה ותחזרו.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:17 ונתחדשה בשעה 11:37.)>
יפעת לביא
¶
דבר ראשון, במקום לקרוא לו "נפגע עבירה", אנחנו וקוראים לו "ניזוק", כי בשלב גזר הדין כבר אפשר להגדיר שהוא ניזוק.
יפעת לביא
¶
אז לכם יש גרסה אחרת. אצלנו הגרסה הסופית היתה "נפגע עבירה". ושינינו שהטופס יוגש, במקום במעמד הגשת כתב האישום, הוא מוגש לא יאוחר ממועד מתן גזר הדין.
אורי מקלב
¶
מה שאמרת, דוד, זה מאוד נכון. בדואר, אתה אומר יש עדיין באמצע, שהוא ניטרלי, אין שום סיבה שהוא לא יעביר, וזה חזקה שהוא מעביר את זה.
בפקס – אני מכיר אנשים ששולחים בפקס נייר חלק. אמרו: שלחתי בפקס, לא קיבלת? יש לי אישור ששלחתי. אבל הוא לא שלח שום דבר. משתמשים בדבר הזה, כשאדם רוצה לנסות להתחכם, הוא אומר: שלחתי בפקס. לך תדע מה הוא שלח.
יפעת לביא
¶
אני מבינה שאצלכם יש את הנוסח עם "הניזוק", אבל הנוסח האחרון היה "נפגע עבירה". החזרנו את זה ל"ניזוק".
יפעת לביא
¶
פרטי מוטב או אפוטרופוס שהתובע ימלא. ולמטה יש הערה, בגלל שהטופס הזה היה אמור להיות מוגש במועד כתב אישום שהתובע יעדכן. מכיוון שכרגע הוא לא מוגש במועד כתב אישום, אז שינינו: הפרטים המנויים לעיל נכונים ליום הגשת טופס זה. במידה וייוודע על שינוי כלשהו בפרטי הניזוק - - -
יפעת לביא
¶
כן, זה נמחק. "כתב האישום" "ובהתאם לתלונה" נמחק. אז: נכונים ליום הגשת טופס זה. במידה וייוודע לי על שינוי כלשהו בפרטי הניזוק, המוטב או האפוטרופוס עד למועד מתן גזר הדין, אודיע על כך לבית-המשפט.
ענת הר-אבן
¶
עשינו את הנוסח ככה שהוא מרווח, שמאפשר להם להגיש אותו בכתב האישום או בגזר הדין, לפי מה שאחר-כך נתאם. הנוסח תואם גם את זה וגם את זה. אם יגישו את זה בכתב האישום, יוכלו לעדכן במועד מאוחר יותר. זו הכוונה.
יפעת לביא
¶
אנחנו רק מבקשים, בגלל שהמשטרה לא היתה פה, עכשיו בשינויים הקטנים, אנחנו בכל זאת רוצים שהם יוכלו גם להביט בטופס ולאשר אותו סופית. אז אם אפשר לחכות כמה ימים שנקבל את האישור שלהם לטופס הזה.
אפרת חקאק
¶
ואני רק אקריא שוב את תקנה 2 החדשה, כי הם ביקשו נוסח טיפה שונה:
"התובע יעביר את פרטי הניזוק לא יאוחר מיום החלטת בית-המשפט, לפי טופס שבתוספת" – כנראה שזה יהיה תוספת אחת.
אפרת חקאק
¶
"הורה בית-משפט לנאשם לשלם פיצוי לניזוק, יעביר בית-המשפט למרכז לגביית קנסות באמצעות ממשק מחשב את הפרטים האלה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מיום ההחלטה, ובלבד שהתובע העביר את הפרטים לפי תקנה 2."