PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
05/11/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 791>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ' בחשון התשע"ג (5 בנובמבר 2012), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 05/11/2012
סיכום עבודת הוועדה בכנסת ה-18
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
<סיכום עבודת הוועדה בכנסת ה-18>
מוזמנים
¶
>
ג'ודי וסרמן -
אייל לב-ארי -
חזקיה ישראל -
שמרית גיטלין-שקד -
נועה בן-שבת -
שרי בכר -
אבישג רוזנבלום -
אנטולי גדסקין -
אורי מיכאל -
וילמה מאור -
אתי שבתאי -
מעיין בן-עמי -
ענת כהן
–
היו"ר חיים כץ
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. למען האמת, אני לא בסוד העניינים, לא יודע מה הולך לקרות פה. אנחנו עושים את זה תוך כדי ישיבת מליאה – סיבה טובה לפטר אותנו. יכול להיות שיפטרו אותנו אחרי הישיבה הזאת... אני רואה פה את היועצת המשפטית לשעבר ג'ודי וסרמן, אז כנראה, יש פה משהו חשוב. אנחנו גמרנו את כל החוקים שהתחייבנו לך. הם עברו בשנייה-שלישית. אני לא יודע אם ראית את זה בשידור ישיר, אבל אני בירכתי אותך שם, ואמרתי שזה לכבודך. אם אנחנו עושים את זה ישיבה רשמית, אז זה פרוטוקול 791. 791 דיונים. עם ועדות המשנה הגענו ל-1,000. אעביר את ניהול הישיבה למנהלת המיתולוגית, וילמה מאור, שחקי אותה.
וילמה מאור
¶
תודה רבה. הפעם אני רוצה להזכיר שלא אמרת מה אני צריכה לעשות כדי לקבל את רשות הדיבור ולנהל את הישיבה. זה יבוא אחר כך...
אני מאוד מתרגשת לסכם בדרכי את פעילות ועדת העבודה והרווחה בכנסת ה-18 בראשותו של חבר הכנסת כץ. אני מגישה לך - אמנם זה דוח ביניים, והיום אנחנו הולכים לאשר עוד ארבעה חוקים.
וילמה מאור
¶
ואני הולכת לדבר קצת על משהו אחר, שקורה בישיבות הוועדה, שהוא אופייני רק לך, חיים. לפעמים פה בישיבות הוועדה היה נדמה שאיננו עובדים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אלא עובדים אצל לה פונטיין, כי חיים כץ בדרכו שלו גייס משלים והומור כדי להתגבר על כל מיני מצבים מביכים, להחליק מצבים רגישים, ובעיקר להפיס עמדות ומחלוקות. ליקטנו צרור קטן של משלים שנהגת להשתמש בהם בישיבות הוועדה למצגת, ואנחנו מבקשים להראות לך אותה.
השקף הראשון הוא לא מהמשלים, אלא הוא הצהרת הכוונות שאותה אמרת בוועדה ברגע שבו דרכה בה: דחיתי משרת שר, והיתה לי בקשה צנועה: אני רוצה לעמוד בראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. באתי לנהל את הוועדה הזאת ארבע שנים, והמטרה שלי היא לעשות טוב לאנשים במצוקה.
אז אנחנו איגדנו את המשלים שנהגת לומר אותם בישיבות הוועדה – המדריך על-פי כץ – המדריך למשתמש.
ישיבה סוערת. רוב הישיבות שלנו הן סוערות, ואנשים לוקחים לעצמם את רשות הדיבור, וחיים אומר בשקט, אך באופן חד-משמעי – חיים מסביר לכל אותם מתפרצים למיניהם: כדי שאתה תחלק רשות דיבור צריך שתעשה שלושה דברים: להתפקד למפלגה, להיבחר לכנסת, ולקבל את ראשות הוועדה.
כל זה מתרחש בישיבות הוועדה
¶
העוול גדול והתקציב מוגבל. וחיים מסביר: לפעמים צריך להסתפק בסדק הקטן שאנחנו פורצים בקיר, בלי להפיל את החומה כולה, והשאר יבוא עם הזמן.
ארבע שנים, 127 חוקים וטומי לפיד אחד. למה אני מתכוונת – כשביקשו המשתתפים בישיבות השונות לתקן הכול, כיוון שהעוול מתמשך וארוך, ואתה מסביר שאי-אפשר את הכול בבת אחת, ואתה מסביר שטומי לפיד איבד את הרלוונטיות שלו, כי הוא השיג את המטרה שהוא הציב במלואה, ואז אתה מספר את הסיפור על אותו עורך דין שחזר מחו"ל, והבן שלו עורך הדין מספר לו בגאווה שסגר את התיק הישן ביותר במשרד, ובתגובה האבא נותן לו סטירה מצלצלת ואומר לו: מה עשית? הרסת לנו את הפרנסה.
ובישיבת ועדה שבה הכול היה כמרקחה, ויתומי צה"ל ונפגעי פעולות איבה תובעים את עלבונם שנמשך שנים, ואתה מישיר מבט מולם, ואומר להם: אני רוצה שלא תמותו צודקים, אני רוצה שתחיו חכמים.
לגמלאי חברת החשמל – הם רוצים עוד ועוד, ואנחנו שומעים כמה אתה מסביר להם שמה שאתה הולך להעניק להם זה גם יותר מדי, והם רוצים עוד, ואתה אומר להם: סוס שמקבלים במתנה - לא בודקים לו את השיניים.
ועדי עובדים – באים ומנסים להסביר את עמדותיהם, ואתה אומר להם: די , לא הכול דיבורים, כי מדיבורים לפעמים נופלים. ולמה הדג בצלחת? כי הוא פתח את הפה.
ולמאבטחי השב"כ, שהסבירו כאן ארוכות למה הם מקופחים, ואתה זה שהיית הלוביסט הגדול שלהם, והם ממשיכים לדבר, ואתה רוצה להתקדם עם הדיון, ואתה אומר להם: אנחנו מזמן כבר משוכנעים, תפסיקו לתקוע את הדיון, והם לא מקשיבים, ואתה אומר לנציג שלהם: אתה עומד ברמזור אדום, מאחורי מכונית, ונותן פול גז, ואתה לא מבין ולא קורא את התמונה נכון.
ועכשיו הגענו לכמה שקפים שבהם מככבים פקידי האוצר. הם מאוד חכמים, ומנסים לומר לחברי הכנסת במיוחד, שהניסיון שלהם והיכולת שלהם – הנה, המלפפונים התחילו להרביץ לגנן.
לעומת זאת, כשישב פה מי שעומד בראש אגף התקציבים באוצר, ומנסה להסביר שאי-אפשר ככה, וקופות החולים, וצריך לעשות רפורמה בבריאות הנפש, אתה אומר לו: אתה רק תביא את הכסף. כל השאר – אנחנו כבר נדאג לזה.
ובמיוחד התייחסת למדיניות האגרסיבית של האוצר, שלא פעם מחטיאה את מטרתה. והמשלת ואמרת: אפשר להרוג אדם בשתי שיטות: האחת - בתותח, והאחרת – להטביע אותו בצפיחית של דבש.
כדי להמחיש בפני בכירים באוצר שבעצם קשה להם ללמד את יושב-ראש הוועדה ואת חברי הוועדה דברים שהם כבר למדו מזמן, ורג'ואן מסביר שהתשואות כאלה ואחרות, ואתה אומר לו: מה אתה משווה ענבים ותפוחים, ועוד מתייחס אלינו כאל סרדינים...
אבל לפעמים גם חיים נתפס על חם, ואומרים לו: אבל פעם אמרת, פעם הבטחת. ואז אתה אומר: בגילי המתקדם אני קצת פחות רואה, קצת פחות שומע, והרבה לא זוכר.
יש אנשים שנתלים באילנות גבוהים, כשהם באים לצטט. מצטטים את שייקספיר. חיים אוהב לצטט את ההורים, והוא מגייס אותם בכיף: אבא שלי אומר, שמה שכתוב – זוכרים; את המכות הגדולות מקבלים מאנשים קרובים, וכמו שאבא שלי אומר: אבנים חוטפים מקרוב; יש שני סוגים של אנשים - אמא שלך היתה אומרת: יש מסבירים ויש מצליחים, ואני מודה שזו אמירה שמאוד היתה קשה לי בפעם הראשונה שנתקלתי בה, כשאמרת לי אותה, כי ניסיתי להסביר, ומצאתי את עצמי במבוכה.
ועוד היא היתה אומרת
¶
גם התולעת בתוך החזרת – נדמה לה שהיא במקום הכי מתוק. את המשפט הזה אמרת כשדנו בעניין הצמדת הפנסיה של אנשי משרד הביטחון למדד. הם מגישים לנו הצעת חוק סדורה, מלומדת, ואומרים לנו: תראו, זה ההסכם שיש לנו עם משרד הביטחון. כשאתה רואה את הסעיף שלדעתך ולדעת חברי הוועדה עושה להם עוול, הם אומרים לך – בעיקר נציגי האוצר: מה אתה רוצה? הם מסכימים. ואתה אומר: לא אתן לזה יד.
על הצורך להיות מאוזנים אמא שלי היתה אומרת: יותר מדי מתוק – לא טוב, יותר מדי מלוח – לא טוב, יותר מדי חמוץ – לא טוב.
ולבסוף
¶
אמא שלי היתה אומרת: מה שחייבים זה רק למות. חוץ מזה לא חייבים כלום.
לפעמים הכנסת את ראשך גם בוויכוח בין חברי כנסת, וקראת לסובלנות הדדית, ולנסות למצוא את החיוב בכל מקום. ואז אמרת: גם תרנגול עיוור מוצא לפעמים גרגר וקצת סובלנות וקצת הבנה.
באחת הישיבות שעפו אגבאריה - אמירה שלך שהוא קיבל באהבה גדולה: מדינת כל אזרחיה – אבל שיהיו יהודים.
ההמלצה של חיים לגיל השלישי
¶
אני ממליץ לכל אנשי הגיל השלישי: הצטרפו כמוני לעמותת FTC...
נעבור לסדרת שקפים – מה חושבים חברי כנסת שהיו בישיבות שלנו.
אילן גילאון
¶
יש לנו יושב-ראש עם ורידים. כזה שמעריצים בעודו בחיים, ולא כמו לגבי השאר, שאותם מעריצים אחרי מותם.
אומרים עליך שאתה בחור קשוח. ראיתי בזווית העין שלך גם את הדמעה. אומרים שליד הקב"ה יש כיסא ריק, אומרים שעוד אף אחד לא נמצא ראוי לשבת בו – אומרת דליה איציק בישיבה שהלכת נגד כל הסיכויים, ואישרת ליתומים הרבה מעבר למה שהם חלמו בכלל.
חברת הכנסת גלאון בעיקר התייחסה לעניין גיל הפרישה של הנשים: אני בכנסת הרבה שנים. המאבק הנחוש הבלתי-מתפשר שניהלת – מגיעה לך תודה רבה, ראוי להערכה.
עמיר פרץ – הוא הדגיש
¶
יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה – כמו שהבטחת: היום בלי ספק אתה מסמן את אחד מסימני הדרך החברתיים והחשובים ביותר. הצלחת להפנים לתוך החוק לאכיפת דיני עבודה דפוסי חשיבה חדשים שישפיעו ללא ספק על תרבות ההעסקה בישראל.
זבולון אורלב
¶
חיים כץ עשה עבודה מרשימה, מדהימה, דוגמה ומופת ליושב-ראש ועדה בקידום חקיקה. את זה לקחנו מדברים שלו במליאה.
אורלי לוי, שרק לאחרונה ילדה תינוק חמוד: מתחת לחזות הקשוחה שלך מסתתר לב ענק. היה מישהו שאמר: מחוספס עם לב זהב – שנלחם פה בכנסת ובוועדה בשביל כל החלשים, כל אלה שבלעדינו קולם אינו נשמע. אין אדם מתאים ממך לעמוד בראשות ועדה כל כך חשובה. עשית זאת בענק, לא מבחין בין ימין ושמאל, בעיניך הציבור מעל הכול. מאחלת לך עוד שנים רבות של עשייה, פריחה, הצלחה פוליטית, וכמובן, שנמשיך לשתף פעולה.
ואי-אפשר להתעלם מדברים שקרו במהלך ארבע השנים הללו, והם שלך בלבד. הטובה מביניהם זו חברת הכנסת אדטו, שאמרה: ארבע שנים אני לא מפסיקה לומר: העיקר הבריאות, ולך אגיד היום שבמסדרונות האלה לא רואים הרבה לב גדול וחזק כמו שלך. שמור עליו.
גדולתו של חיים היא בכך שהשכיל לתרגם את כוחו במפלגה לטובת חקיקה חברתית באומץ לב וללא חת. אמרה את זה שלי יחימוביץ.
חיים קיבל גם קרדיט בתקשורת, ואנחנו מציגים בפניכם – קיבלת הרבה קרדיט בתקשורת, כותרות שמגיעות לך ללא ספק.
גם לנו היתה נימה אישית, עובדי הוועדה. אני מדברת על הלשכה המשפטית, שכתבו לך דברים מהלב, ואקרא אותם.
בסיכום פעולתה של וועדת העבודה הרווחה והבריאות בראשותך, בכנסת ה-18, אנו מבקשים לומר כמה מילות סיכום ותודה.
בראש ובראשונה, על שכיושב-ראש הוועדה העלית את קרנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות, הכנסת רוח רעננה בעבודת הוועדה, והעמדת את הוועדה במרכז העשייה החברתית כצומת של קבלת הכרעות והנעת תהליכים.
יותר מכך, על חתירתך להעברת חקיקה חשובה ומשמעותית: במהלך הכנסת ה-18 אושרה בוועדה חקיקה שרבים כבר נואשו ממנה, כדוגמת החוק שקובע כי אלמנות צה"ל שנישאות מחדש, לא יאבדו את קצבתן, והחוק שהסדיר את נושא תרומת ביציות, וכן אושרו בחקיקה הוראות פורצות דרך שהן פרי התעקשותך, כדוגמת דחיית מועד העלאת גיל הפרישה לנשים ואחריות ראש רשות ציבורית לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.
וילמה מאור
¶
לא הכול זכרנו...
ראינו איך בשבתך בראש הוועדה חשפת, בשיטתיות ובמהירות, התחמקויות, וכן אי התאמות וטעויות חשבונאיות שחלו לגבי מידע שהוצג לוועדה, ואיך עמדת על כך שהחקיקה תהיה חקיקה ריאלית, ישימה ומדויקת, שפועלת לטובת העניין.
חשנו תמיד שאתה מביא בחשבון את האדם שאליו מכוונת החקיקה: האזרח, העובד, האדם עם המוגבלות, מקבל הגמלאות. ידענו כי אם נצביע בפניך על הוראה בחקיקה המוצעת, שתוצאתה עוול, לא תנוח ולא תשקוט עד שהוראה זו תתוקן, כדי להשיג חקיקה צודקת יותר וראויה, בין בהסכמת הממשלה ובין שלא בהסכמתה. בעיקר ידענו כי משנתת את מילתך, תמיד תעמוד בדיבורך.
ולסיום אנו מודים על היחס הענייני, הטוב והאנושי שלך לצוות הלשכה המשפטית, על הקרדיט שטרחת לתת בכל פעם ליועץ המשפטי שטיפל בהצעת חוק שהובאה לאישור במליאה, ובמיוחד רצינו להודות על הדוגמה היוצאת מן הכלל שנתת לכל הסובבים אותך לעניין כיבוד אב. צוות הלשכה המשפטית.
אורי התגייס לשורות הוועדה כדובר הוועדה לא מתחילת הקדנציה, אבל השתלב בה מעולה. הוא כותב: העבודה אתך, מולך ולצדך היתה שיעור מאלף בכל התחומים. למדתי ממך המון; על זכויות עובדים, על התנהלות פוליטית וניהול משא ומתן, על פנסיה ועל פרלמנטריזם. ועוד דבר אחד למדתי: שמאחורי כל זה מסתתר מענטש גדול. תודה על הכול.
ואנחנו, מזכירות הוועדה
¶
אחת הפריבילגיות של המברך האחרון היא, שהוא יכול להגיד שהוא תכנן לומר בדיוק את כל מה שכבר נאמר לפניו, אבל עכשיו אין צורך בזה. מבחינתנו, החותם המשמעותי ביותר שהטבעת היה הביטחון הנחרץ שלך. ברגע שאתה מסמן מטרה, אין מצב שלא תכבוש אותה.
את האנרגיות הבלתי נדלות שלך ניתבת לטובת האזרח הקטן, זה שחש שהמערכת דורסת ומשפילה אותו. במשך ארבע שנים היית הפה הגדול של הציבור האילם הזה. וגם לנו נתת הרבה; הישגי הוועדה מילאו אותנו גאווה וסיפוק.
אבל גם אני רוצה לתת לך צידה לדרך החדשה שאתה עומד בפניה. מה שלא תעשה ואיפה שלא תהיה ובאיזו אינטנסיביות תזזיתית שלא תימצא בה, זכור תמיד לגנוב כמה דקות מזוקקות של התכנסות עצמית. לאכול את הסנדוויץ' שלך כמו בן אדם; לעשות כושר; וכן, להרים טלפון לנכדים ולהצחיק אותם. אנחנו יותר מנהיה מאושרים אם תחזור אלינו. אוהבות אותך, אתי, מעיין, ענת ווילמה.
היו"ר חיים כץ
¶
שום דבר לא נעשה לבד. יושבת פה ד"ר רחל אדטו ויושב פה אילן גילאון ויושב פה מיכאלי ויושב פה מקלב. הוועדה הזאת – אני חושב שאין לזה אח ורע במדינת ישראל, בגוף דמוקרטי שהיה רוב לאופוזיציה. אני לא חושב שמאז תולדות הכנסת היתה ועדה שיש רוב לאופוזיציה. בנינו ועדה – בהתחלה, כששאלו אותי: כמה חברים אתה רוצה בוועדה? אמרתי: תנו לי להיות לבד. אמרו לי: אי-אפשר. אחר כך, כשנתקלתי בחברים בוועדה, הבנתי שטעיתי אז. כל אחד נגע, ועשה את שלו. כל יום שלישי, שאילן עשה את ישיבות הנגישות, זה היה משהו דרמטי בשבילי. הוא לקח נטל גדול של הוועדה.
אני, כשישבתי מול נתניהו, כשחילק את התפקידים – אני בא מהליכוד – מתוך 12 מנדטים יש 1 ראש ממשלה, 1 יושב-ראש הכנסת ו-9 שרים. אני היחיד שלא שר. כשבאתי לנתניהו, אמרתי לו: אני רוצה את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ותאשר לי את שוק ההון והפנסיה, כשאמר לי: קיבלת - יצאתי מרוצה, כי אמרתי: לא הייתי בכנסת אם אני לא עובר את הוועדה הזאת. ידעתי שאני בא לזמן שאול, וידעתי שאני בא לעשות פה דברים שחיכו פה עשרות שנים – אלמנות צה"ל וביציות ובנק דם טבורי ודם מח עצם, תקציב לתוכו. הכנסנו חיות למה שחיכה פה המון שנים, ופתאום פקידי האוצר הבינו שהם לא מנהלים את העסק, ולפני שהם באו, הם הלכו ללמוד את החומר, כדי שלא ייצאו פה סרדינים.
ונתקלתי פה בצוות משפטי מעולה. בהתחלה ג'ודי היתה מסויגת.
היו"ר חיים כץ
¶
אני שומר נגיעה. אני חושב שהתזמורת הזו, שלפעמים נתנו לי לנצח עליה – ראיתי את העניינים, הבנתי איך אני מנתב את זה, הגדרתי את המטרות. יושב פה עמוס, שהוא לא בוועדה, אבל הוא עבד מול היועצים המשפטיים, עשה עבודה. היה חוק חשוב, שרצינו להעביר - חוק ההנדסאים. אמרתי לו: התוכנית היא זאת וזאת. והיום אנחנו גומרים אותה לפי תוכנית שתוכננה שנתיים מראש – מה כל אחד יעשה, מה שר האוצר יגיד, מה שר התמ"ת יגיד – הכול הלך לפי תוכנית מסודרת. בשבילנו זה היה פרויקט חיים, הזדמנות פז, לנסות לשפר את איכות החיים – האזרחים, העובדים, הגמלאים, הנזקקים במדינת ישראל, ולא אני לבד; היה פה צוות שאת עמדת בראשו, ואת רגישה חברתית בצורה דרמטית. והיתה ג'ודי, שהשאירה פה חלל שעכשיו יתחיל להתמלא, והיו קרבות לא פשוטים, שהמחליפה תבוא מתוך הבית. אם אתם חושבים שזה בא בלקות – זה לא בא בקלות. היו פה הרבה פרגונים הדדיים.
אני בליכוד, ואני הולך לחוגי בית, ואני מברך את אילן גילאון על עבודתו בכל יום שלישי, שאתם לא מבינים. אתה עשית בימי שלישי – שמת המון לב, המון נשמה. מתי נתנו יו"ר תת-ועדה לחבר מרצ? אין דברים כאלה. לא עניין אותי כלום. רציתי לעזור לאנשים.
וראיתי את מקלב, שעצבן אותי בקטע של מד"א. היה חשוב. והקטנות עם רחל – הכנסתי אותה לצוות של רופאים, והיתה בצוות, וקיבלה מה שהיא רוצה, ואחרי זה עוד מתמרמרת, כי אין דברים כאלה. אמרתי: קיבלת מה שאת רוצה, ואת אומרת: עוד קצת? היתה פה הרמוניה. אני חושב שהתזמורת הזו ניגנה בצורה מטורפת. ב-127 חוקים מתוך 416 חוקים של כנסת ישראל – הוועדה הזאת עשתה – בלי התקנות – 33 אחוז מעבודת כל הכנסת. אם מסתכלים היום, כמה ועדות יש בכנסת, ורואים מה עשינו פה – עזרנו ליתומים, לאלמנות, לזקנים, לנזקקים, לחילונים, לחרדים, ליהודים, לערבים, לכולם. ניסינו ביושר ובהגינות לגעת בכל האוכלוסייה הזו של אלה שלא רוצים לראות אותם. נגענו ועזרנו, ואני חושב שהיתה לי זכות, ואני רואה זאת כזכות גדולה.
בדרך כלל אני אומר
¶
מקלב קם בבוקר, מיכאלי, בנץ, ומתחילים להתפלל. אני קם בנץ, ומתחיל לעשות מצוות. כך אני רואה את הדברים. מעשיך יקרבוך – מעשיך ירחיקוך.
תודה שנתתם לי את ההזדמנות. אני זוכר את אילן בקטע של ויסקונסין, שאמרתי לו: עזוב, אתה לא מבין. ענה לי עם דמעות בעיניים: אני לא יכול להצביע נגדך. אמרתי לו: תרגיש חופשי. מי שבן אדם, הוא בן אדם, ולא משנה מה תפקידו.
לא תמיד הייתי יכול לומר את מה שאני חושב, ולא תמיד כדי להגיע למטרה, זה היה עם מכשירי MRI – אמרתי: תנו להוביל, אחרי שכולם התערבו. היום אין בית חולים בארץ שאין מכשיר כזה. כשהתחלנו היו שמונה מכשירים. היה אבו-כביר ואסף הרופא, אחד ניידת משותפת, זיו פורייה. היו נוסעים מקריית שמונה לחיפה. עשינו משהו.
הייתי באירוע של הולדת ילדה אחרי 30 שנה מתרומת ביציות לאשה בת 52, ובגלל זה קבעתי 54. אם הייתי מקריא לכם את ההזמנה – מה אמר האבא באירוע - יש לי תואר שני במינהל עסקים, תואר בהנדסה, ואני עומד פה ומתגאה בתואר הכי חשוב שקיבלתי אחרי 30 שנות ניסיונות – אני אבא.
הנגיעה באנשים – אני לא אשכח את היתומים מפעולות איבה, את זה שאמר: אני ילד בן 8, אכלתי בונזו. והילדה בת 5, שעכשיו היא בת 65, שירדה מהאוטו, וראתה את אבא שלה עם כדור בראש, ושמלה מופשלת, ולא הבינה מה עשו לאמא שלה במעלה העקרבים, כשהכנסנו אותה לקבלת המענק. נגענו באנשים. והאלמנות הירוקות והקרב בוועדה, של כמה עולה בעל, כמה שווה הדפיקה בדלת, שמודיעים שהבעל נהרג? כמה עולה קידוש של יום ששי? שהודיעו לנו ש-7,000 שקל זה הרבה כסף לגמלת אלמנה?
אני הולך הביתה, אני מאמין שאילן יעזור לי, ואני אבחר. אני מקווה שאבחר.
אילן גילאון
¶
אמרת יפה: להיות בן אדם – זה לא קשור למפלגה, זה לא קשור לחוק בכלל. זה הדבר הראשון, כי האנשים הם תחילה.
ולך אני אומר בצורה קצת מחויכת אבל גם רצינית: אל תיתקע פה יותר מדי. יש אולי סיכוי קטן שתגיעו לשלטון בפעם הבאה. בניגוד לחבר שלך, שנתן לנו ביטחון סלולרי, וזה דבר ענק – כך אנשים יכולים לדבר בזול על החיים המחורבנים שלהם, אתה תהפוך את היוצרות, ותיתן לנו לדבר יקר על החיים הטובים שלנו בעתיד, ותיתן לנו ביטחון סוציאלי.
אני רוצה לציין אותך בסיפור על העבודה הרבה והקשר שלה עם הפוליטיקה. בסיפור של לה פונטיין על המשל הידוע על הצרצר והנמלה החרוצה, הנמלה הזאת, שעובדת כל החורף, והצרצר כל הזמן יושב ומנגן, ואחרי שנים הנמלה אוספת פרוטה לפרוטה, ואחרי 30 שנה מצליחה לנסוע לטיול לפריז – היא לוקחת את התרמילים שלה, ופתאום היא רואה מכונית מפוארת, ומסתכלת טוב-טוב על הנהג – זה הצרצר המפורסם. היא באה אליו, ואומרת: אתה הצרצר העצלן מהמשל? אז אם תראה את לה פונטיין, תגיד לו שילך קיבינימט.
אני מקווה שתקבל כגמולך, חיים.
רחל אדטו
¶
אתה, חיים, ההוכחה לכך שאפשר להיות חבר כנסת מצטיין, ולא לדבר כל הזמן על איום איראני ולא לדבר על גבולות ולא על פלסטינים. אתה בא לכאן, ויש לך סדר-היום מאוד מוגדר, שכל אחד יודע שהנושא החברתי הוא סדר-היום. אז אפשר להפוך עולמות בלי להתערב בכול, וללכת על כיוון אחד. דבר אחד היה הספר המצוין של וילמה המצטיינת, עם כל חברי הוועדה, שהיה כיף אמתי להיות פה בארבע השנים האלה, ואני מקווה להמשיך להיות כאן בארבע השנים הבאות גם. אין ספק שזו בהחלט חוויה.
הדברים שלמדתי מהטכניקה של הפעלת הוועדה: ראשית, הבקיאות בתחום נותנת לך כוח בלתי-נדלה, ואי-אפשר היה להתווכח אתך על פנסיה, ולא משנה מי ישב פה. זה נתן לך את העצמה שיכולת להשתמש בה בצורה בלתי-מוגבלת. שנית, המשפט שצוטט פה, שאפשר לטבוע בצפיחית של דבש – המשפטים הכל כך חזקים שנאמרו פה לאנשים באוצר, שמצד אחד, זה היה עם חיוך, אבל איזה חיוך – כלומר אפשר לעשות בחן, אבל לעמוד על שלך. והדבר שלישי, שהחלטת, ונתת לכל אחד להגיד את האני מאמין שלו. לפעמים השתכנעת, ולפעמים לא. לפחות היתה תחושה שכל אחד יכול לומר, ומאחר שהכוונות היו משותפות, והפוליטיקה לא שיחקה ברוב המקרים. אז התחושה של הביחד היתה, ולכן השנים האלה היו גם מבחינתי דברים שמחכימים ומלמדים, וגם למדתי להכיר, להוקיר ולהעריך עם החששות הראשוניים של ההיכרות אתך, עם החספוס – אבל הזמן עשה את שלו, ותודה רבה.
אברהם מיכאלי
¶
אני רוצה בכמה מילים להביע את ההערכה כלפיך בכך שהתעקשת להישאר בוועדה הזאת, ולהישאר ח"כ ולא להיות שר. אתה ההוכחה לכך, שהרבה מאוד שרים יכולים להתחרות בעשייה של חבר כנסת, במיוחד יושב-ראש ועדה, ולשים ברקורד שלו, מה הספיק לעשות בקדנציה שלמה. הרבה חברי כנסת יכולים ללמוד מכך שהשאיפה לשבת שם למעלה ולהסתובב עם שומרי ראש, היא לא שאיפה של איש ציבור; צריך לשים חותם בעשייה שלך. בוועדה שלך, לצערי, תסכול אחד היה לי: הייתי חבר בשש ועדות קבועות בכנסת, והייתי צריך פעמים רבות לרוץ לוועדה אחרת. בכנסת צריך להיות ממוקד במטרה שאתה בוחר בה כחבר כנסת, ולהיות באותה ועדה כדי להשפיע כמה שיותר. המוכנות שלך, זה חכמת יושב-ראש ועדה. מי שמתייחס אלינו, חברי הכנסת, כאל אנשים שאפשר למרוח אותם – כל אותם אנשי מקצוע, לאו דווקא מהממשלה, ויושבים פה אנשים מקצועיים, ופתאום מגלים חברי כנסת שיש להם ידע בתחום לא פחות מהם – זה נותן את הכוח לכנסת כגוף לא רק מחוקק אלא גם מפקח עליהם. הם יודעים שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. תמיד היית דוגמה גדולה לכך, שיכולנו לבוא פה בנושאים שלאו דווקא התמחית בהם. לא רק פנסיה.
היו"ר חיים כץ
¶
דוגמה זה דם טבורי ציבורי ופרטי. פרופסורים מפה ומשם, כולם ברפואה, שלושים שנה, והם לוחצים ידיים, ואומרים: צדקת.
אברהם מיכאלי
¶
לכן הרבה פעמים אמרתי בסכסוכים: תבואו לחיים כץ, ונגמור. את הסכסוכים הגדולים גמרנו פה. את הסכסוכים שהיו לנו – אפילו עובדי משרד החוץ.
אברהם מיכאלי
¶
אני חושב באמת שכמוך צריכים להוות דוגמה לחברי כנסת, שבאים לכנסת, להיות ממוקדים בכנסת. לא צריכים להיות עם שאיפות. הפריימריז - מי שעושה את העבודה נכון, הפריימריז שלו חצי פתוחים, אם לא לגמרי. אתה תהיה פה אתנו ודאי, אני לא חושב שמטילים בזה ספק.
אורי מקלב
¶
אדוני היושב-ראש, הסטטיסטיקה של הוועדה באמת מרשימה, אי-אפשר להתווכח עם מספר הישיבות, החוקים, התקנות, מה שאתה עשית בוועדה הזאת, אבל מאחורי זה יש דברים שלא ניכרים, ולא כולם יודעים מה המטלות שהיו לוועדה בראשותך כדי להגיע להישגים האלה. מעבר לכך שהייחוד בוועדה הזאת, מעבר לנתונים הסטטיסטיים, זה הדומיננטיות של היושב-ראש, הנחרצות, ההכוונה והדריכות שהיתה לך, הערנות שהיתה לך בניהול הוועדה, שהביאה להישגים – לא נתת למרוח את הזמן. החותם האישי היה מאוד דומיננטי, ולכן הצלחת לאחד את כולם בוועדה הזאת, שיהיו יחד אתך, בתבונה גדולה, להלך בין כולם, הכול כדי להוביל למטרה, והנחרצות להגיע למטרה עם חכמת החיים והגמישות מול קשיחות וסבלנות מול נחרצות עשתה את זה מיוחד.
אבל ההצלחה שלך היא גם שלנו, של הבית הזה ושל חברי הכנסת. אתה החזרת ושמרת על כבוד הנבחרים בבית הזה. אף פקיד לא היה בטוח, איך הוא יוצא מהוועדה. הוועדה לא היתה חותמת גומי, ידעו שהפתעות קורות בוועדה הזאת, ולא תעזור הבטחה קואליציונית ולא לדבר עם הבוסים הגדולים ולא מחויבות סיעתית. פה הדברים נבחנים באופן אמתי, ולפי הדברים שנאמרים פה, לפי הדברים שמתפתחים תוך כדי דיון. זה דבר שהוא מאוד חשוב היום, ששלטון הפקידות מתגבר. הוועדה הזאת שומרת על כך שהוועדה אינה חותמת גומי, וחברי הכנסת אינם חותמת גומי, והדברים נעשים כפי שצריכים להיעשות מההיבטים החברתיים והאנושיים. זה גם מוכיח. אין כזה דבר, שמי שיתעמת עם פקידות כפי שאתה התעמת, עם האמת הלכת, והאמת ניצחה.
ועוד מילה. המחאה החברתית התחילה פה בוועדה ולא ברחובות. אני חושב שאולי אין מספיק חכמה למפלגה שלך להציף את העבודה המיוחדת של ועדת העבודה. גם לא שר הרווחה עשה מה שהוועדה הזאת עשתה ברווחה, בבריאות, בכל הנושאים. זאת היתה ועדה חברתית, ודאי אנושית, ודאי שמה לב לפרט. איך אמרתם קודם – אתה אדם של מסורת, מכבד את המסורת, ואתה לא מתבייש במסורת הזאת. לא שמרת נגיעה מאנשים, מבני אדם. זה דבר מאפיין, ואני חושב שצריך לייחד אותו, כי כל הנתונים הסטטיסטיים לא יביעו את ההרגשה הזאת. תודה.
ג'ודי וסרמן
¶
אני נמצאת פה בוועדה, ויש לי נקודת מבט שאולי אין לאף אחד שנמצא פה – גם הייתי פה בפנים הרבה שנים, חלק מהוועדה, ועכשיו אני באה מבחוץ, ויכולה לראות את הדברים מהחוץ פנימה.
ועדה שמתפקדת היא בעצם הדהוד של יושב-ראש הוועדה ושל הכוחות והרצונות שלו. כשחיים הגיע לוועדה הזו לפני ארבע שנים, אמר לי: תראי שזו תהיה הוועדה הכי חשובה בכנסת. בכך לא צריך לשכנע אותי – שהיא נוגעת במיליוני אנשים, בנקודות הכי קריטיות והכי חלשות של החיים, אבל חיים אמר: כולם יידעו שזו תהיה הוועדה הכי משמעותית. אין ספק שבכנסת הזאת הוועדה תפסה מקום מאוד חשוב ומרכזי – לא רק בחקיקה אלא בכלל בציבוריות. כשאני מנסה לגעת בנקודות - אילו תכונות אפשרו לך להביא את הוועדה למקום שהגיעה אליו, אפשר לתמצת את זה בשלושה: העצמה שבך – להזיז את הדברים קדימה; התבונה והחכמה – איך לעשות זאת; הידע, אבל גם לשים את האצבע על הנקודה החשובה ביותר; ומאחורי כל זה – הרגישות, האכפתיות שלך מהאנשים. אני חושבת שכל אלה הם שנתנו לך יחד את התמהיל הזה של הכוח לפעול מול מנגנונים חזקים מאוד – פקידי האוצר ועד הבכירים ביותר שקיימים במדינה, עד מס' 1, ולעשות כאן את מה שאתה חשבת לנכון.
היה גם מדהים לראות את כל חברי הוועדה כמעט תמיד מתיישרים מאחוריך, מאשרים את מה שאתה מציע, אחרי ששמעו אותך ולמדו את הנושא. גם אם התפשרת על איזשהו עניין, התיישרו וקיבלו את עמדתך.
אני מברכת אותך על העשייה המדהימה, וכמי שעבדה פה, אני מודה לך על שיתוף הפעולה, ובפן האנושי היה מאוד נעים לעבוד אתך. ידענו שאתה תמיד קשוב לעניינים שאנחנו באים אתם, על אף שלא תמיד אוהבים לשמוע את ההערות המשפטיות – תמיד נתת לנו אפשרות לבוא לידי ביטוי, ואני מאחלת לך שתמשיך לעשות הרבה דברים לטובת החברה בישראל.