PAGE
48
ועדת הכספים
29/10/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1208>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג בחשון התשע"ג (29 באוקטובר 2012), שעה 10:15

<שינויים בתקציב לשנת 2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
יעקב אדרי

אורי אריאל
יעקב מרגי
שכיב שנאן

עתניאל שנלר

>
יעקב מרגי - השר לשרותי דת, המשרד לשירותי דת

יצחק ישי - מנהל אגף קבורה, המשרד לשירותי דת

זהר פורת - עוזרת היועמ"ש, המשרד לשירותי דת

צור אגזאן - רכז תקציבים, המשרד לשירותי דת

חביב קטן - נציג תקציבן משרד המדע והטכנולוגיה, משרד המדע התרבות והספורט

משה דיין - נציב שירות המדינה, נציבות שירות המדינה

ניסים מזרחי - רפרנט, נציבות שירות המדינה

חיזקיה ישראל - מנהל מחלקה לקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

דוד שטיינמץ - מנהל תחום תקציבים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אייל אביטל - מנהל אגף תקציבים, משרד המשפטים

אלכס קגנוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי גבע - אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת תבור - תקציבנית, משרד האוצר

אנסטסיה סורוקינה - אגף התקציבים, משרד האוצר

אריאל לוין - משרד האוצר

מעיין נשר - רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה ברגמן - רפרנטית אנרגיה, משרד האוצר

קרן שפר - משרד התיירות

איתי יחזקאלי - משרד התיירות

סיוון להבי - משרד הפנים

שגית אפיק

טמיר כהן

יפה קרינצה
<שינויים בתקציב לשנת 2012>

שלום, אני פותח את הישיבה בנושא שינויים בתקציב לשנת 2012. אני מתחיל בפנייה שנשמטה מהחוברת ועכשיו הביאו אותה, שמספרה 563–564. מי מסביר את הפנייה הזאת לפני שאנחנו עוברים לשר? בבקשה.

פנייה זו נועדה לתקצוב סך של 35 מימון עבור מימון תמיכה ובנייה רוויה, בהתאם להחלטת ממשלה מ-19 בפברואר.

תודה.
אדוני השר, אני מקדם אותך בברכה. אני מודה לך שנענית לבקשתנו להופיע בוועדה. אני מבקש להגיד לך, אדוני השר, ולחברי הוועדה, שנושא הקבורה הרוויה הוא נושא שדנו עליו כבר פעמים רבות וגם היה דיון בוועדת הפנים של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת אמנון כהן. יש משפחות ואנשים רבים שכאשר יקירם נפטר מבקשים לקבור אותו בקבורת שדה. אין פתרון לעניין הזה, על אף שיש מחקר שנעשה על-ידי איגוד חברות קדישא בעניין הזה. שמואל סלבין עשה את המחקר הזה, הוא טוען שזה גם היה עולה פחות במקומות שאינם צפופי אוכלוסין, במקומות מרוחקים, במקומות שאי אפשר לבנות בהם בנייני מגורים – ליד שדה תעופה, מתחת למתח גבוה. אני יודע שיש אנשים רבים שפונים אליי ואומרים שהם מבקשים לרכוש קבורת שדה והממשלה לא נותנת פתרון. הממשלה הולכת לפתרונות הכי נוחים מבחינתה, שבסופו של דבר יעלו יותר כסף למדינה, לא ינצלו את עתודות הקרקע שבהן אי אפשר לעשות דבר אחר, והנושא לא מתקדם, אבל בעיקר הנושא של שירות לאזרחים.

אדוני השר, בבקשה.

כבר מ-2002 הממשלה התחילה לדון בקבורה רוויה. באוגוסט 2004 הממשלה קיבלה החלטה שכל הקצאה חדשה לקבורה או כל בית עלמין חדש שיוקם, לפחות 50% משטח בית העלמין יהיה מיועד לקבורה רוויה, קבורה רבודה – מי שלא מבין, זו קבורה בקומות - בכל מיני שיטות שהומצאו לאחרונה כדי לנצל את הקרקע בצורה מיטבית.
קיבלתי את המשרד עם עובדות קיימות. יש מצוקת קבורה, במיוחד בגוש דן. אם לא היו נעשים מהלכים בשלוש השנים האחרונות היינו מוצאים את עצמנו בוועדת חקירה ממלכתית ששואלת איך זה שאין מקומות קבורה בחלק גדול של הארץ. גוש דן נותן מענה של מעל 30% מכלל הקבורה בארץ. היום המצוקה היא בעיקר בגוש דן, אחר כך המצוקה מתפתחת היום לאזור ירושלים וסובב ירושלים. מצאנו מציאות שכמעט כל היישובים של סובב ירושלים נסמכו על שולחנן של חברות קדישא בירושלים והיום, כשיש מצוקה לחברות הקדישא בירושלים, אותם יישובים, אותם אזרחים נתקלים בסירוב אפילו.

למה במעלה אדומים אין בית קברות?

כי לא פעלו שיהיה להם בית קברות. אני יכול לחדש לך שלפני מספר חודשים התקיים דיון אצלי והם בשלבי תכנון מתקדמים, הם בהידברות עם המשרד לקראת הקמת בית עלמין באזור מישור אדומים. יש קצת מחלוקת עם הרבנים, שרוצים במקום אחר. אבל בעיקרון זה הולך למישור אדומים. יחד עם העירייה אנחנו מתקדמים בסוגיה הזו.

מה לגבי קבורת שדה? ועדת החקירה תהיה על זה.

כפי שאמרתי, המצוקה היא בגוש דן ובאזור ירושלים, שם יש קבורה רוויה. באזור חיפה והקריות יש בית עלמין אזורי בתל רגב ששם קוברים בקומות. מי שמסתובב שם יכול לראות עיר יפהפיה, בניינים עטופי אבן, אבל מאוד שקטה – זה בית עלמין אזורי שקבורים שם בקומות, אם אני לא טועה, כבר כמעט 30,000. זה אסתטי, זה יפה, אבל כפי שאמר יושב-ראש הוועדה זו עדיין גזירה שלא כל הציבור יכול לעמוד בה. אנחנו מקבלים פניות מכל מיני אוכלוסיות. רבותי, זה לא אופייני לא רק לחרדים ולא לאתיופים, למרות שזה בא משם בעוצמות. אנחנו נתקלים בפניות מכל חלקי הציבור, שהעניין הזה מנטלית, רגשית לא עובד להם. מי שזוכר, בשנה האחרונה יצאנו בקמפיין כדי להכניס את זה לתודעה, כדי שזה לא יהיה קשה לציבור. זה קצת שיפר את המצב. כמשרד, אנחנו ערים למצוקה. אנחנו יודעים גם בעובדה שהציבור החרדי, בחלקו הגדול - - -

לא, לא, לא רק הציבור החרדי. בכלל לא.

לא סיימתי. חלקו הגדול של הציבור החרדי לא ייקבר בקבורה בקומות. כמעט כל האוכלוסייה האתיופית מגייסים כספים שאין להם כדי לרכוש חלקות בסכומים אסטרונומיים בקיבוצים ובכל מיני מקומות, כדי לא להיקבר בקומות. אנחנו מודעים לכך. אמנם היתה החלטת ממשלה, אבל כפי שאומר גפני: עם כל הכבוד, אז מה אם הממשלה החליטה? נכון, זה אנשים החליטו. צריך לבחון את ההחלטה.
קיבלתי את הקריאה של חבר הכנסת גפני, יושב-ראש הוועדה, ובשנתיים האחרונות כבר קיימנו דיונים. אנחנו מחפשים אלטרנטיבות. רק לפני כחודשיים ישבתי גם עם מינהל התכנון אצלי במשרד, לפני כינוס ועדת השרים לענייני קבורה, ואמרתי להם שעם כל הכבוד לתמ"א 19, שמחייבת וכותבת את המפרט של בתי העלמין החדשים והחלקות החדשות, אנחנו נצטרך לפתוח את זה ולתת מענה לקבורת שדה. נכון, זה לא יהיה בגוש דן, במקומות ששם הקרקע יקרה. נצטרך למצוא בסובב ירושלים ובמקומות שבהם יש קרקעות כלואות, קרקעות שלא מיועדות לשום דבר, שלא יפגעו בנוף הביוספרי של אזור בית שמש ולא בנגב באזורים המיועדים לנוף או פיתוח, אבל יש מקומות שאנחנו יודעים להצביע עליהם, שבמאות השנים הקרובות לא יהיה בהם שום דבר ואפשר לייעד אותם לקבורה. אפשר לעשות את זה עם הטמעה בנוף.
אנחנו בתהליך של עבודה. לא יכול לומר שיש פתרונות. קיימתי דיונים מספר עם ראש מועצה אזורית בנגב, אני מנסה לאתגר אותה לכך. היא מנסה לעזור לי ולמצוא בשטח המועצה שטחים כאלה. אם רוצים לדעת, זו מועצה אזורית בני שמעון. יש שם ראש מועצה מאוד פרקטית, שמרימה את הכפפה. אין לה פתרונות עדיין. ביקשנו גם ממינהל התכנון שיצביע לנו על מקומות, שנוכל להביא תיקון להחלטת הממשלה שעל מקומות כאלה לא תחול החלטת הממשלה של 50% קבורה רבודה.

אני מודה לך, אדוני השר. דיברת על ועדת חקירה בעניין, לפי מה שאני הבנתי, גם מהמחקר של שמוליק סלבין, שזה הון תועפות. הבניינים הגדולים הללו עולים הרבה מאוד כסף. מה שאנחנו מאשרים פה זה חלק לא גדול של כסף שמשקיעים בעניין הזה. יש מקומות, אפילו באזור המרכז, מקומות שבהם יש שדה תעופה – זה מה שמופיע במחקר שלו, ואני יודע את זה גם בלי המחקר – שזה עולה הרבה פחות. הקרקעות הללו לעולם לא ינוצלו, כדי לנצל אותן יצטרכו להעביר את נמל התעופה בן-גוריון. אין מציאות כזאת. אני לא אומר במרכזי האוכלוסייה, אבל יש ציבורים שלמים שהיו מוכנים לקבורת שדה גם אם זה במרחק נסיעה. אנחנו לא נמצאים במדינה כזאת גדולה, אנחנו רואים שיש שטחים ריקים שלעולם לא בונים שם.

אז אם תהיה ועדת חקירה, כשהמחקר הזה יתפרסם יתברר שהממשלה שגתה בהחלטה שלה, גם מבחינה כספית, גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת שירות לציבור. לכן אני חושב שזה התפקיד שלך, כשר לשירותי דת. אני שמח שאתה אומר שאתה מטפל בעניין הזה, גם אני מוכן להירתם לזה כי אני חושב שזה שירות לאזרח, ואני מציע שנקדם את העניין הזה. זה שירות שצריך לתת לאוכלוסייה.

אין ספק, אני מצטרף לזה. יש הכרה, זה עלה בדיונים, אני מקווה שנוכל להביא את זה לגמר מעשה. אם הזכרת את העלויות - למזלנו, היו קרנות פיתוח לחברות הקדישא החזקות של גוש דן, חברה קדישא תל-אביב וחברה קדישא הכללית בירושלים. אם לא היתה להן קרן פיתוח משלהן גם התמיכה שאנחנו מעבירים לא נושקת אפילו ל-50% מהעלויות.

אני מסכים אתך. אבל גם הכסף הזה הוא כספי ציבור.

ודאי, וזה מיועד לפיתוח. אנחנו משעבדים את קרנות הפיתוח של אותם בתי עלמין ואחר כך אנחנו שואלים למה חברות קדישא לא מטפחות את בתי העלמין שלהן ולמה הם לא ירוקים ולא נקיים. המדינה, פרט לתמיכות האלה שהשנה אנחנו מדברים על קבורה רבודה, לא מתקצבת קבורה, חוץ מדמי הקבורה של יום הקבורה. חשוב לדעת את זה. אין תקציב פיתוח לבניית בתי עלמין.

רכישת הקרקע נכנסת לקרנות.

כן, זה מתוך הקרנות.

רבותי, מספר פנייה לוועדה 563–564. מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד הפנייה – רוב
נגד – אין

נמנעים - 1
פנייה 563–564 נתקבלה.

תודה רבה, הפנייה אושרה.

מותר לשאול למה אדוני נמנע?

אני מדבר פה שעתיים, אף אחד לא מבין מה אני אומר? הסברתי – אני לא רוצה לעכב את זה, בגלל שאי ברירה, אבל אני לא רוצה להצביע בעד זה. אני חולק על הממשלה הזאת.

אנחנו עוברים לנציב שירות המדינה, פנייה 578.

הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב הנציבות בסך של כ-6 מיליון שקלים, בעיקר לתגבור תקציבי התפעול של הנציבות עקב רפורמה ותעדופים פנימיים של נציבות שירות המדינה.

בבקשה אדוני, נציב שירות המדינה. אני מודה לך שנענית לבקשתנו להשתתף בישיבה. האם אתה יכול להסביר לנו את הפנייה הזו?
קודם כול, אני רוצה לברך אותך. אתה פעם ראשונה כאן כנציב שירות המדינה. כבר בירכתי אותך בשיחות פרטיות, ואני רוצה לברך אותך על התפקיד. זה תפקיד מאוד חשוב, אפשר לעשות הרבה דברים. אפשר, למשל, לשלב ערבים בשירות המדינה אם רוצים. לא תמיד רוצים, אבל אפשר לשלב ערבים. לא כולם משולבים בשירות המדינה - ערבים לא מספיק, וגם נשים במשרות הבכירות.

הבקשה הזו היא לא לתוספת תקציבית אלא להעברות פנימיות. בתקציב התפעול אנחנו גירעוניים. הסיבות נובעות משיטת התקצוב הבסיסית, אבל גם מהיום שנכנסתי התחלף דיסקט אבל לא תקציב. לדוגמה, יותר השקעה במערכות המחשוב ובניית תשתיות לקראת רפורמה, שזה לא הנושא כאן אבל התשתיות לרפורמה זה יותר מומחים ויותר מחשוב.

מה זו הרפורמה?

רפורמה בניהול ההון האנושי. היא כוללת כמה ראשי פרקים: הפיכת הנציבות לגוף מטה תורתי – מה שהיא לא בדיוק היום.

מה זה?

גוף מטה שקובע את התורה ויש לו מנגנוני בקרה. היום הנציבות עוסקת הרבה בשוטף. זה יצריך ביזור סמכויות למשרדי הממשלה, נושא שמטופל גם בהקשרים אחרים, כמו הגברת המשילות והעצמת הניהול של המנכ"לים, וגם לטפל במנגנוני ניהול כוח אדם בסיסיים כמו סוגיות של רוטציה, ניהול קריירה, עתודות ניהוליות, טיפוחו סגל בכיר ועוד. זה נושא ארוך.

לא הזמנו בשביל ההעברה הזו, שהיא חשובה כשלעצמה, אלא יותר בשביל התורה שעליה אתה מדבר. אמרת כמה מילים שלא הבנתי: מה זה "חיזוק המשילות"?

יש טענה ידועה של מנהלים כללים ואפילו שרים שהרגולטורים הפנים-ממשלתיים לא נותנים להם לעבוד.

חשבים, יועצים משפטיים וכו'. עברנו את זה.

בתחום שלי, של ניהול משאבי אנוש, על כל דבר צריך ללכת לנציבות ולקבל אישור ולהיות נתונים לחסדיהם. ואז אומרים, לפעמים בצדק: נתנו לי הרבה אחריות אבל מעט סמכות. הרעיון הוא להגביר במאזן הזה את הסמכות. כלומר, הרבה דברים שהיום הגורם המאשר הוא הנציבות, אנחנו רוצים לבזר סמכויות לשטח, להנהלות של המשרדים. הביזור הזה מצריך פיתוח תורה, האחדת כללים - - -

זאת אומרת, אם יש יועץ משפטי במשרד והשר והמנכ"ל רוצים לקדם מדיניות שאתה עם באו למשרד, בשביל זה נבחרו על-ידי הציבור, והיועץ המשפטי מתערב – לא בדיוק בדברים חוקתיים או חוקיים – או חשב או לא חשוב מי, איך אתם מתערבים בעניין הזה?

אני מדבר בגזרה שלי, של נציב שירות המדינה. היום במדינת ישראל, בשביל להעלות רמת דירוג של מזכירה בבית-חולים ממשלתי באיזו תת-מחלקה מ-15 ל-17 או 16–18 – אלה מספרים שמשקפים מעט מאוד כסף - רק נציב שירות המדינה יכול לחתום על השינוי הדרמטי הזה. מנכ"ל, בשביל לעשות את השינוי הזה, צריך להגיע עד אליי, לעלות במדרגות, לקבוע פגישות וכאלה. אנחנו רוצים להוריד את זה לשטח.

לגבי הייעוץ המשפטי - במקביל או די בסמוך התקבלה החלטת ממשלה אחרת, שהקימה ועדה בראשותו של אריה לוקר, מנכ"ל משרד הממשלה, שמדברת על ייעוץ משפטי, אגף תקציבים וחשב כללי. כלומר, העצמת הניהול של המנכ"לים בהיבטים האלה. למשל, הדיבורים על הפחתת מספר התקנות עולים שם וגם עולה הסוגיה של הייעוץ המשפטי לממשלה. יושב שם נציגו של היועץ ומנסים למצוא את הדרך גם לשמוע את טענות המנכ"לים בהקשר הזה.

זאת אומרת, המנכ"לים מתלוננים שאגף התקציבים מנהל להם את המשרד או שהייעוץ המשפטי מנהל להם את המשרד?

בבמה הזו אני לא מתלונן, אבל יש מנכ"לים שמתלוננים.

גם אני לא מתלונן. אני שואל האם הכוונה שלך לתת סמכויות יותר להנהלת המשרד, דהיינו למנכ"ל?

בגזרה שלי - כן.

זאת אומרת, שאגף התקציבים לא יבוא ויגיד - - -

בגזרה שלי, של הון אנושי.

רגולציה ולא ניהול. היועצים המשפטים יתעסקו ברגולציה המשפטית ולא ינהלו, אותו דבר החשבות ואותו דבר כוח אדם. זה ניהול נכון, שיש מנכ"לים.

אבל זו רק זרוע אחת. הזרוע השנייה היא הסוגיה של ניהול מנגנוני הון אנושי מפותחים ומודרניים, דוגמת סוגית הרוטציות, סוגיה של מכרזים, סוגיה של גיוס עתודות ניהול או ניהול סגל בכיר או תגמול דיפרנציאלי – איך לתגמל עובדים בשיטות מודרניות, ולא כמו שזה היום, שיש טענה שזה לא קיים.

מר דיין, עלו פה כמה פעמים שאלות, למשל לגבי נשים ערביות. שילובן בכוח העבודה במדינת ישראל מאוד נמוך. הוא נובע, בין היתר, מאורח החיים שלהן ולשלב אותן זה דבר מאוד קשה. באחת הישיבות של ועדת הכספים, נדמה לי שלפני שנתיים, היה פה איש המחקר של משרד התמ"ת ואמר שכדי לשלב אוכלוסיות בשירות הממשלתי בארצות-הברית אפילו השאלון מותאם לאותן אוכלוסיות. המדינה שלנו היא מדינה מרובעת; אתה עובר את המבחן – טוב, אתה לא עובר את המבחן – אז לא. יש אנשים שלא יודעים אפילו לקרוא את המבחן הזה בגלל שהם חיים באורח חיים אחר, כמו הנשים הערביות. אני לוקח אותן בתור דוגמה. גם על זה אתם מדברים? נכון, זה מה שהייתי צריך לשאול?

רציתי לשאול לגבי החרדים.

החרדים לא רוצים להשתלב. סתם פרזיטים. עזוב את החרדים, לא רוצים לעבוד, רוצים לחיות על קצבאות.

גם הערבים אותו דבר.

לא, לא, ערבים לא. שלא תגיד את זה, זו כבר גזענות. על החרדים אפשר להגיד. לא נוקפים אצבע.

גם הנושא של ייצוג הולם נכנס.

אני לא מדבר על ייצוג הולם, ייצוג הולם זה חוק. אני מדבר על נציב שירות המדינה - - -

הוא מדבר על היעדר צורך בייצוג הולם, שלא יהיה צורך ליישם ייצוג הולם.

גם נושא גיוון אוכלוסיות בתעסוקה נכלל במתווה הרפורמה בהחלטת הממשלה וגם נכלל בדיונים. אם אתם רוצים ארחיב, כי אנחנו עובדים גם בלי רפורמה. יש כמה אוכלוסיות שאנחנו מתמקדים בהן. יש שלוש אוכלוסיות שהן על-פי חוק: מוגבלים, ערבים ובני העדה האתיופית.

ונשים.

נכון, וגם נשים.

אני אישרתי את כל החוקים האלה.

אז נדבר על נשים?

לא, לא. לכן אמרתי: עזוב את החוק.

אני יכול לבשר הרבה בשורות.

דרך אגב, הנושא של ייצוג לנשים עבר בחוק לפני הרבה שנים. אנחנו, ביהדות התורה, הצבענו כל הזמן בעד החוקים האלה. בנשים זה מאוד הצליח, לא ברמות הבכירות. במשרות הבכירות זה לא הצליח, במשרות הבינוניות ומטה נשים עברו את ה-50%.

הום שני שליש משירות המדינה זה נשים. הבעיה היא שבמשרות הבכירות היחס הפוך – רק שליש.

בסדר, אמרתי. אני לא צריך להיות נציב שירות המדינה בשביל זה.

השאלה היא מה עושים עם זה.

בבקשה, אני מוכן לומר.

יגידו רק על החרדים שיש הדרת נשים, על החילונים לא.

אתה רוצה להגיד שאם יש עכשיו מכרז ובן מיעוטים מוגבל ניגש אליו, הוא יקבל עדיפות?

כן.

כן, אבל יתקבל הגבר היהודי.

זה מה שקרה אתמול. היה מכרז, ניגש דרוזי עם מוגבלות שעונה לקריטריונים ולא קיבלו אותו.

העדפה מתקנת זה לא שמקבלים - - -

מה אתה מתכוון לעשות כדי לשלב אוכלוסיות?

יש כמה טכניקות. אחת מהן היא הקצאת משרות ייעודיות. באוכלוסייה הערבית היתה הקצאה בשנים האחרונות וגם באתיופית היתה הקצאה וגם תהיה השנה הקצאה. אלה משרות מיועדות שמי שיכול להתמודד עליהן זה רק מאותו מגזר ובאופן טבעי זה מביא לנו מועמדים מהאוכלוסייה הזו.
מה שלא פחות חשוב זה לטפל בשורש, השורש הוא שער הכניסה. נדגים לכם. פרויקט הדגל של הנציבות זה צוערים לשירות המדינה, השנה התחיל מחזור א'. זה מסלול של מצטיינים. כלומר, תנאי קבלה זה הצטיינות בתואר ראשון. הם באים ללימודי תואר שני ולימודי השלמה. כלומר, הם הופכים להיות עובדי מדינה בתקופת הלימודים, הם לומדים גם תואר בעברית וגם לימודי השלמה. כלומר, סדר יומם מלא. באמת, מיטב הנוער. בנקודת הכניסה הזו נתנו דעתנו גם לשילוב נשים - ואכן יש שם רוב נשים, כ-57%.

מי הציע לכם את התוכנית הזאת? איך זה הגיע?

המקור הוא פרויקט עתידים, שהוא לא ממשלתי, הוא מתואם ממשלתית. באבולוציה של זה הוא פרויקט של המדינה. הם עובדי הנציבות ממש והמדינה לקחה את זה על עצמה. אני שמח לומר שיש שם אישה חרדית, ושמנו בכניסה גם את הנושא של הייצוג הערבי. ברגע שנעבה את דרג הביניים אז בעוד חמש-שש ושבע שנים הם יגיעו גם לניהול. חשוב לחזק את דרג הביניים שיוליד לנו את המנהלים של מחר.

עוד דוגמה – המסלול לתואר שני, המסלול לבכירים, גם שם אנחנו נותנים את הדעת. השנה זה 50% נשים ו-50% גברים. קורס סגל בכיר, שזה קורס הניהול הבכיר של המדינה, עשיתי אותו ערב מינויי לנציב שירות המדינה והיו שש נשים. במחזור שפתחתי השנה יש כבר 12 נשים. כלומר, אנחנו שמים לזה לב בשערי הכניסה.

עוד דרך התמודדות – חבר הכנסת שנאן, לגבי מה ששאלת - בוועדות המכרזים יצאה הוראה שלי והבניית שיקול הדעת כתובה. כלומר, ברגע שיש ערבי, מוגבל או אישה צריך להתייחס לזה בכתב ולחתום על זה.

פגשתי אותך לפני כמה חודשים ואני מרגיש לגביך באופן אישי מצוין, אני חושב שהעסק בידיים טובות. אני בטוח שהכוונות שלך הן טובות כולן, אבל זה לא מחלחל למטה, לצערי הרב.

ברשותך, אשלים תשובה. הוצאתי הוראה נורא קשה – היום כל תקן שלישי אמור להיות מסומן לאוכלוסייה הערבית, אלא אם כן מקבלים פטור. בשיטה הזו יצאו מה-1 בינואר 2012 מאות משרות לערבים. יש לנו בעיה שהם לא ניגשים בהיקפים. כלומר, אם האוכלוסייה הערבית מהווה 20% מסך האוכלוסייה, היא ניגשת למכרזים בהיקף של 7%, ופה הבעיה. יש לנו תקנים מיועדים שמפרסמים אותם והם נשארים ריקים.

חוץ מזה מרוצה משילוב המגזרים.

לא, יש הרבה מה לעשות.

תוך כמה זמן הרפורמה הזו תושלם?

זו רפורמה של עשור פלוס. ההתחלה היא ב-2013, במערך הבחינות כבר התחלנו. ההתחלה תהיה בשיטת הפילוטים. כלומר, משרדים שיהיו משרדים לדוגמה, כי הם חזקים להכיל את הרפורמה הזו. היא לא בנויה לכל משרד כי היא דורשת תשתית חזקה במשרדים.

בסיעתא דשמיא. ההחלטה שבשנים האחרונות הכול הולך לתואר - - -

יש על זה החלטת ממשלה.

אבל יש אנשים בלי תואר שהם יותר מתאימים לתפקידים. בוועדת הכספים לדורותיה המוצלחים ביותר, המצוינים ביותר, היו כאלה בלי תואר.

ויש מקביל לתואר?

עשינו בחוק שיוכל להיות בוועדה המוניטרית בבנק ישראל מישהו בלי תואר.

הכול נשקל. למשל, רואה חשבון לא חייב להיות עם תואר, אבל בגלל שהם עוברים מסלול רציני וגם בגלל שזה נותן מענה לאוכלוסיות חרדיות שעוברות את המסלול הזה וגם של ערבים, אז - - -

ערבים עוברים תואר רגיל.

אז אולי בעיקר אוכלוסיות חרדיות, זה גם טוב מאוד, אז נתנו את המענה הזה.

בירכתי אותך על זה, אבל לא מהפכה.

זו התחלה טובה, הרב גפני.

בירכתי אותו על זה, גם עכשיו אני מברך. אבל אני מדבר על מהפכה, שצריך לשלב את כל האוכלוסיות ולא להשתמש בזה רק על-ידי פוליטיקאים לתעמולה.

חשוב שיהיה לזה המשך.

בדיוק. אני מודה לך, אדוני נציב שירות המדינה, על הסקירה הנרחבת. אנחנו עוד נדבר וניפגש.
מי בעד אישור הפנייה של נציבות שירות המדינה, 578? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

פנייה 578 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה. אנחנו מודים לך.

אנחנו עוברים לפנייה הבאה, 674 – משרד התמ"ת. בבקשה.

הפנייה הזאת היא לשינויים פנימיים בתקציב בהתאם לביצוע המזומנים בפועל. מתוכם 10 מיליון שקלים במזומן למסלול תעסוקה, בהתאם לביצוע בפועל; תוספת של 4.5 לקרן סיוע ליצואן ותוספת של 600,000 למכון עבור תערוכה בין-לאומית שהם עושים, של HLS - אבטחה אזרחית.

מה זה תוכניות תעסוקה?

זה מסלול תעסוקה, בהתאם לביצוע בפועל.

איפה? מה זה?

במסלול תעסוקה יש תקציבים. התקציב שלנו הוא בהרשאה להתחייב. בהתאם לביצוע בפועל צריך עוד 10 מיליון שקלים במזומנים, ואנחנו מקבלים את 10 מיליון השקלים האלה. אין פה שום שינוי בתוכניות, אבל בהתאם לביצוע בפועל אנחנו מוסיפים תקציב.

אתם מורידים כסף מהקרן לסיוע לעסקים קטנים ומורידים מחיזוק הצפון והדרום.

אנחנו לא מורידים. אלו תקציבים שניתנים בהרשאה להתחייב. בתקציבים האלה יש כרגע עודף.

אתם מורידים מקרן הסיוע לעסקים קטנים 4.5 מיליון, מורידים מחיזוק הצפון והדרום 5 מיליון.

מקרן הסיוע לעסקים קטנים אני לוקח לטובת קרן הסיוע ליצואן בודד, זה בהתאם לביצוע בפועל. אנחנו לא מקטינים כהו זה את הפרויקט עצמו. אתן לך דוגמה. אם אני נותן בפרויקט מסוים 100 שקל בהרשאה להתחייב, על מנת שהוא יתחייב, ואני נותן 30 שקל במזומן. נניח שבמהלך השנה הוא מבצע רק 20 שקל, הפעולה עצמה היא פעולה שנמשכת הרבה שנים. ה-10 שקלים האלה, בינתיים אין להם מה לעשות השנה אז אנחנו מעבירים אותם למקום אחר שצריך אותם מזומנים. אין כאן שום פגיעה בשום דבר כי אלה סעיפים שהם בהרשאה להתחייב.

יש שאלות? מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

פנייה 674 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

אני עובר לפנייה הבאה, 675–676.

שלום. פנייה תקציבית זו נועדה לתקצב את הקרן המשותפת של ישראל-גרמניה לתמיכה במחקרים, בהתאם לסיכום - - -

אתה נמצא במשרד המדע או במשרד התרבות והספורט?

גם וגם.

אז מי השר הממונה עליך?

שניהם. יש מטה משותף של שני המשרדים, חלק - - -

אתה עובד של איזה משרד?

של שני המשרדים.

מה זה מסובך? פעם זה היה משרד אחד. הקואליציה, הממשלה שלך, רצתה הרבה שרים אז היא הפרידה, אבל המטה נשאר אותו מטה. זו אותה עבודה, מה קרה?

בבקשה. מה אתה מסביר?

הפנייה נועדה לתקצב את הקרן המשותפת של ישראל-גרמניה למימון מחקרים, בהתאם לסיכומים קיימים של הממשלה עם הקרן לטפל בתוכנית החלל האזרחי, בהתאם לסיכום עם משרד האוצר.

טוב. שאלות? אין. מי בעד אישור הפניות? מי נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות 675–676 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו.

אנחנו עוברים לפניה מס' 677.

הפנייה הזו נועדה לתגבור של משרה אחת במועצה הלאומית לכלכלה.

מה קרה?

זה סיכום בין האוצר לבין משרד ראש הממשלה.

סיכום זה בסדר, אבל תסביר מה הסיכום. לא מספיק מה שאני מייעץ להם, למה צריך עוד מישהו? מה זו המשרד הזאת?

זו משרה של כלכלן.

למה צריך אותה?

המועצה הלאומית, הסמכויות שלה מתרחבות לאורך השנים.

זה אצל יוג'ין קנדל?

כן.

אתה יכול להגיד לנו אם הכלכלן הזה יעזור לנו גם להעביר את ששינסקי? היתה הבטחה של הממשלה, של שר האוצר, ש-1 בנובמבר 2011 יהיה חוק. על סמך זה העבירה הוועדה, והיושב-ראש, את החוק. לולא כן הוא לא היה עובר. נדמה לי שה-1 בנובמבר 2011 עבר.

אני לא יודע לאן הוא יוקצה בדיוק. אם זו הבטחה של משרד האוצר אולי כדאי שתשאל באוצר.

מי בעד אישור הפניה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

פנייה 677 נתקבלה.

הפנייה אושרה פה אחד.

רביזיה, בבקשה. אם אפשר, למסור למי שצריך שזה על חוק ששינסקי.

הממשלה קיבלה החלטה בעניין הזה.

הממשלה קיבלה. שתביא את זה לפה.

היא מביאה את זה.

הממשלה שלך, שאתה כל כך מאוהב בה. מתי זה על סדר יומנו?

אני לא מאוהב בממשלה, אם זאת השאלה שלך.

אנחנו עוברים לפניות 678–679.

הפנייה הזו נועדה לתגבור של 20 מיליון שקלים במערך הביטחון, לגיור בצבא, לצד שינויים פנימיים שנועדו לתגבר את מזכירות הממשלה לפרויקט מיכון שיש השנה. מיליון שקלים למרכז מורשת בגין לשימור כתבי ז'בוטינסקי, זו בקשה של המשרד.

אני רוצה לבדוק – מה זה מרכז בגין כל הזמן ומרכז - - -

זה על פי חוק מורשת.

אנחנו רוצים יותר הסברים.

אנחנו עוברים לפניה הבאה – 680.

הגיור והכול זה יחד?

אותה העברה.

סליחה, אני לא מבין. אנחנו מצביעים על זה?

לא, ביקשתי יותר הסברים. אביא את זה בישיבה הבאה.

על הגיור?

לא, על מרכז בגין.

יש מצב שאפשר להפריד בין הדברים?

כבר 23 שנה אני מבקש להפריד. יש דברים שאני רוצה להצביע בעדם ויש דברים שאני לא רוצה להצביע.

לא, אי-אפשר לעכב את - - -

אפשר. למה אי-אפשר?

פנייה מס' 680.

פנייה זו נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב המשרד לשירותי דת, שעיקרם סך של 1,953 אלפי שקלים פיתוח קברי אבות וכן תקצוב של 3 מיליון שקלים למימון הוצאות עבר לתמיכה בהקמת עמותה.

אני צריך הסברים על הדבר הזה. כבר שאלתי בפעם הקודמת, לא הסבירו לי. אני לא מביא להצבעה.

פנייה 683.

פנייה זו נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר, בהתאם לצורכי המשרד.

כמה זה? על כמה כסף מדובר?

גברתי, יושבים פה חברי כנסת. אם אני צריך להצביע על מה שהסברת, אני מצביע נגד.

אז אני אסביר.

משרד האוצר, יש לי בעיות אתו. עם שינויים יש לי בעיות, צריך לשכנע אותנו שצריך לאשר דבר כזה.

כל הפנייה היא בסעיף 05, ואסביר. בתחילת השנה אנחנו בדרך כלל מתגברים כל מיני הוצאות תפעוליות, כמו שכר דירה וארנונה, דברים שצריך לשלם אותם לפעמים מראש, לפעמים בסכומים ניכרים. אחר כך, כשאני מקבלת את העודפים, אני עושה החזרה של אותו כסף. שום דבר לא יוצא מפה החוצה. הכול אצלי בתוך הסעיפים, בהתאם לצרכים שאני צריכה לשלם.

יש שאלות? אין. מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין

פנייה 680 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

אני נגד ואני מבקש רביזיה. אני מבקש שתגידי לשר או למי שצריך שיואילו להגיד לנו מה עם חוק ששינסקי בבקשה.

לא, אל תבקש רביזיה.

אני מבקש רביזיה. למה לא? כי שנה לא הביאו את חוק ששינסקי ואתה שותק להם? למה אנחנו צריכים להתנהל ככה? יש חוק ששינסקי, שיביאו את זה.

בסדר, אבל אתה לא יכול לעכב את הכול.

למה אני לא יכול? אני יכול.

אגב, שתדעו שהוועדה כמעט כל שבוע תשב על הפניות. המדינה לא נעצרת.

מאה אחוז.

אני שואל עכשיו בשביל ללמוד, אני חדש בארץ. הצורך להגיש בנפרד תלוי רק במגיש, רק באוצר?

רק באוצר.

אם הם לא היו מתבטלים - - -

זו לא בטלנות. זו שיטה להעביר את מה שהם רוצים. מה שאתה רוצה להפריד הם רוצים לא להפריד. זו לא טעות.

אורי, אצטרך להצביע על הרביזיה.

בוודאי, בשבוע הבא. כל שבוע אנחנו יושבים.

אנחנו נמצאים בסוף שנה וגם ככה מאוד קשה לנו השנה עם תקציב. אשמח לסייע בכל מה שאתה צריך, רק תגיד לי מי צריך לתת לך תשובה.

התשובה היא בידי שר האוצר, יותר מדויק – היועץ המשפטי שלו, לפי דעתי עורך הדין יואל בריס, שצריכים להביא את החוק שאושר כבר בממשלה, לפי מה שכתוב בעיתון. הם הבטיחו להביא אותו לפני שנה. זה היה התנאי לאישור כל החוק של ששינסקי, שזו מהפכה גדולה, כידוע, ובינתיים הם לא עושים קרן ולא שומרים כסף בקרן. הם עושים מה שמתחשק להם. זה בחוק, זו לא הבטחה ממשלתית.

חבר הכנסת אורי אריאל, אני לא מאוהב בממשלה. דיברתי עם הממשלה כמה פעמים על העניין הזה, דיברתי גם עם שר האוצר. הממשלה קיבלה החלטה, פרסמה אותה, הניחה על שולחן הכנסת. זה נמצא על שולחן הכנסת.

בשבוע הבא יש מליאה.

אז יכול להיות שזה יגיע.

יגיע בשבוע הבא - נוריד את זה.

נדמה לי שזה בסדר היום.

זה בין הבקשות של הממשלה. מה שאמרת עד החלטת הממשלה צדקת, אבל אחרי שהממשלה קיבלה החלטה, מה אתה רוצה שנעשה? את מה אתה רוצה לזרז? ברביזיות אנחנו רוצים לזרז משהו.

אסביר. הממשלה מנהלת את סדר היום של הכנסת, כי עכשיו יש רק ועדת הסכמות. אין חקיקה פרטית, כידוע, ואין כלום. אם הממשלה רוצה להעלות את זה – כמו שבשבוע הבא יש על סדר היום - - -

היא מעלה את זה, היא הגישה בקשה.

שמעתי. נכון לרגע זה, בסדר היום שאני ראיתי, זה לא נמצא. אם זה חשוב לה היא תלחץ.

רק שתדע על מה שמתנהל, מבחינת סדר היום, מפני שיש גם חוקים שלנו שאנחנו רוצים להביא, חוקים ממשלתיים. אני רוצה שתדע מה הפרוצדורה שקיימת, ואני גם רוצה לשבת עם יושב-ראש הכנסת שוב. ברגע שנסיים כנראה אשב אתו. על החוקים הממשלתיים הממשלה צריכה להגיש בקשה, לאחר שהממשלה אישרה את זה, ויושב-ראש הכנסת מאשר או לא מאשר. הממשלה הגישה בקשה, היא מבקשת לאשר את חוק ששינסקי בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. עכשיו זה בידיו של יושב-ראש הכנסת. הממשלה לוחצת על הרבה מאוד חוקים. ליושב-ראש הכנסת יש את המדיניות שלו, ואני גם מבין את המדיניות הזאת. זה לא בידי הממשלה, הכול בידי יושב-ראש הכנסת, ובצדק מבחינתו הוא לא מאשר את כל החקיקה הזאת. זה המצב. הממשלה לא רלוונטית בעניין. אם היא לא היתה מגישה בקשה ולא היתה מאשרת אז אתה צודק. זה דיון אחר. תשקול עד סוף הישיבה אם לבטל את הרביזיה.
אנחנו עוברים לפניות מס' 684–685.

הפנייה נועדה להעברת שבעה תקני כוח אדם למטה המשרד להגנת העורף.

עבור מה?

זה בגין המשרד להגנת העורף, שהוקם בתחילת 2012. אנחנו מתקצבים אותם בתקני כוח אדם.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין

פניות 684–685 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרה.

פנייה מס' 686.

הפנייה הזו נועדה לתגבר את תקציב לשכת הפרסום הממשלתית, שהיא מפעל עסקי. כל התקציב שמתוגבר פה הוא הרשאה ללשכה לקלוט כספים ממשרדי הממשלה, שהם הלקוחות היחידים שלה. זה בהתאם לביצוע בפועל. זאת אומרת, רואים את כמות הקמפיינים ועלותם לאורך השנה ומאשרים ללשכה לקלוט את הכספים מהמשרדים, שהם המממנים של אותם קמפיינים.

זה הרשאות?

זו לא הרשאה, זה תקציב. אבל זה לא תקציב המדינה הקלאסי אלא תקציב שמקורו ממשרדי הממשלה. בעצם תקציב השתתפות. פשוט מפעלים עסקיים בנויים כך שאין להם תקציב מדינה מקורי אלא הכול הם קולטים - - -

זה מחוץ לחלק שהם משאירים אצלם בגין - - -

כשאתה מבקש מאתנו, אתה לא צריך לכתוב כמה אתה מקבל מכל משרד? זה 105 מיליון.

הלשכה שולחת מסמכים שבהם היא מתארת את כמות הקמפיינים ועלותם לאורך השנה.

לא מעניין אותי. אני מבקש שלשכת הפרסום תגיד לי מאיזה משרדים היא מקבלת, איפה היא מפרסמת.

יש לי פה מסמך מדויק של כל הסכומים. אני יכול לתת לך אותו.

איפה היא מפרסמת?

אגיד לך. אין לי רשימה של איזה קמפיין הם הוציאו, יש לי סכומים. אקרא: משרד התיירות, משרד התמ"ת, משרד ראש הממשלה, משרד התחבורה. כמעט כל משרד ממשלתי מבצע איזשהו פרסום באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית, בין אם זה ברדיו בתשדירים פשוטים ועד לקמפיינים שאתה רואה בטלוויזיה.

איך זה הולך במקומונים?

לשכת הפרסום הממשלתית היא סוג של מנהל שיווק. היא מפרסמת במדיה מסוימת בהתאם לסוג הפרסום שרוצים לפרסם.

למה אין בפנייה שלכם את ההוצאה?

ההוצאה נמצאת, היא פה.

איפה?

למה הכוונה?

מאיפה מגיע הכסף? למה זה לא מופיע בפנייה?

הכסף כבר מתוקצב בתקציבי המשרדים, בתקנות ייעודיות לכך. בבסיס התקציב כל משרד יכול להעביר מיליון-שניים או עשרה, תלוי בהיקף הפרסום של המשרד. לדוגמה, משרד התיירות - - -

יש מדיניות פרסום של לשכת הפרסום הממשלתית – איפה מפרסמים, באיזה היקף?

מבחינת יעילות, מבחינת מטרות המשרד. לדוגמה, רשות המים עשתה קמפיין גדול – "ישראל מתייבשת". קובעים את המדיות שבהן - - -

אנחנו יכולים לדעת את היעילות?

איך עושים את ההתקשרויות – זה מופיע.

לא שאלתי איך נחתם החוזה.

אתן לך תשובה, עבדתי אתם הרבה שנים. העיקרון הוא שכל קמפיין יש לו את אמות המידה שלו, את אוכלוסיית היעד שלו, המדיה שהוא רוכש וכו'. בוודאי שאם מדובר בנושאי דת, למשל, בוודאי שהאוכלוסייה צורכת שירותי הדת עם אמצעי המדיה שלה תקבל יותר נפח כי הם רוצים להגיע להשפעה שם. אם מדובר בנושא תיירות חוץ או תיירות אחרת, בוודאי שזה ילך לדבר אחר, בין אם זה בשפות אחרות - - -

אני מבין שמה שאתה אומר גם מתבצע בפועל.

כן, ככה זה מתבצע – דרך מכרזים, חוזה עם מסגרת. זה עסק מקצועי נטו. כל מה שיש פה, אם אושרו במשרד התיירות מיליון שקלים, הוא בעצם אומר: תן לי אפשרות לממש את מיליון השקלים כאן. זה מקצועי.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין

פנייה 686 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

אני מגיש רביזיה, אני מבקש שלשכת הפרסום הממשלתית תגיד לי איך המדיניות הזאת מתבצעת. מה שחבר הכנסת שנלר אמר זה מאוד משכנע, אני גם רוצה לראות שזה באמת מתבצע.

אפשר להגיש רביזיה נוספת? אני מבקש לדעת איך הם מתייחסים למקומונים במגזר הדרוזי.

אין צורך, אני הגשתי.

אני רוצה בבקשה לדעת איזה מקומון דרוזי מקבל אצלכם פרסום.

למה דרוזי? אני רוצה לדעת את כל המדיניות. הוא יביא גם את זה.

אני רוצה לדעת את זה. אין אף אחד שקיבל אי פעם פרסום אחד.

בסדר, הוא יביא.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 687. בבקשה.

תקצוב של החלטות ועדת טרכטנברג לתשתיות במגזר הערבי: סבסוד פיתוח, תכנון קרקע פרטית וקרקע מדינה.

זאת אומרת אתם, בלי ועדת טרכטנברג, לא הייתם עושים את זה.

היינו עושים את זה במינון יותר קטן.

מאיפה הכסף?

האוצר מביא תוספת של 31 אלפי שקלים, בהתאם להחלטת ממשלה.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פנייה 687 נתקבלה.

תודה, הפניה אושרה.

אני מבקש רביזיה.

אני מצטרף לרביזיה.

אוקיי, חברי הכנסת שנלר ואריאל מבקשים רביזיה.

פנייה 688 - משרד הפנים. מישהו נמצא?

כנראה שזה לא חשוב אם לא בא.

אנחנו עוברים לפניות מס' 689–690 – משרד השיכון.

כן, אני פה.

מי זה אני?

סיוון, משרד הפנים.

נחזור לפנייה הקודמת, 689.

מדובר בהעברה של 50 מיליון שקלים לחשב הכללי לטובת הלוואות אוצריות לרשויות מקומיות.

לא הבנתי כלום.

חכה, תיכף נחזור לזה.

פנייה מס' 691, בבקשה.

הפנייה נועדה להעברת תקציב כוח אדם בתחום המחשוב מאגף החשב הכללי למטה התקשוב. הוקם מטה התקשוב ואנחנו לא מוסיפים תקנים חדשים, אנחנו פשוט עושים מיון מהחשב הכללי, תחת תוכנית התקשוב, לכל העובדים שהולכים לעבוד שם.

מעבירים ממטה המחשוב למטה התקשוב?

כאלה שקשורים לתקשוב ועד היום ישבו בתקנה של החשב הכללי, אנחנו מעבירים אותם תחת תוכנית התקשוב.

איזה משרד אחראי על זה?

האוצר.

מה זה התקשוב?

זה אגף חדש שהוקם, שאחראי על כל נושא הטכנולוגיות ברמה הממשלתית, לא רק משרד האוצר. מונתה לזה כרמלה אבנר.

מה היא עושה?

אגיד לך על אילו יחידות היא תהיה אחראית: ממשל זמין, מרכב"ה, להב"ה. זאת אומרת, כל הנושאים המחשוביים. היא הולכת לרכז את הנושאים באוצר ובכלל הממשלה. כל המנמ"רים יהיו כפופים אליה מבחינה מקצועית.

את יודעת אולי אם העיכוב בהעברת הכספים לבית אל אחרי הגירוש נובע מזה שהמנמ"רים בפרויקט להב"ה ומרכב"ה לא עובדים כי חסרים תקציב או תקנים?

אני יודעת שבלהב"ה יש בעיה תקציבית.

יכול להיות שזה מעכב את העברת התקציב שראש הממשלה הנחה והממשלה החליטה בעניין בית אל?

לא. דווקא אתמול ישבתי בישיבה בנושא להב"ה. יש לנו שם בעיה תקציבית, אני לא יודעת שזה משפיע על דברים אחרים. אבל אנחנו פותרים את הבעיה. היום יש 31 מרכזים, אני חושבת שרובם עובדים מאוד יפה.

את יכולה לברר בהנהלת המשרד, היועץ המשפטי, מתי הוא יגמור את העניין של ביצוע החלטת הממשלה בעניין בית אל? כדי שלא נצטרך לעשות רביזיה על כל בקשות משרד האוצר.

לא, אל תעשה לי את זה. אני בסוף שנה, גם ככה חיי מאוד קשים.

מה אני עושה לך? יושבים אנשים בבית אל, הממשלה גירשה אותם מבתיהם והבטיחה להם איזשהו תקציב - - -

אתה צודק.

אבל את לא חייבת לענות על זה. הוא שאל שאלה, תפני לממונים עליך. את לא יודעת לענות לו, סתם את - - -?

אני מבקש רק למסור את הדבר הבא. לא אעכב עכשיו, אבל אני מודיע כבר שבשבוע הבא, בלי נדר, אם אין תשובות מעשיות אעשה רביזיה על כל מה שקשור למשרד האוצר. זה הכול, תפעלו.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פנייה מס' 691 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

אנחנו עוברים לפניות מס' 692–693.

פנייה זו נועדה להעברת 740,000 שקלים ממנהל הדיור הממשלתי לתקציב מרכב"ה עבור הקמת מערכת מידע גיאוגרפי. זה סיכום בין היחידות.

מה זה מערכת מידע גיאוגרפי?

זו מערכת ממוחשבת שממפה את השטחים לפי שכבות. למשל, אם זה לצורך הדיור הממשלתי הם יכולים לראות על פני הקרקע אילו מבנים יש, מאילו חומרים הם עשויים.

לאיזה צורך?

זה מאפשר למי שמשתמש לראות במפה הרבה שכבות של מידע לפי השימושים שהוא צריך. למשל, אם זה לצורכי חקלאות הם יכולים לראות את טיב הקרקע, איזה גידולים יש עליה וכו'. אפשר להשתמש בזה בהמון תחומים.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 692–693 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו.

אנחנו עוברים לפניות מס' 694​–695.

אני אסביר? אסביר.

אף אחד לא עושה לנו טובה בזה שהוא מסביר.

רק שאלתי אם הוא רוצה שאני אסביר או שהוא יסביר.

אני מבקש מכולם – אם מישהו לא יכול להגיע אז נדחה את זה לשבוע הבא. אנחנו רוצים הסברים. לפחות פורמלית שיהיו אנשים שיכולים להסביר. לא דיברתי על המקרה הזה, אבל מכיוון שאמרת את המשפט הזה, שבמקרה הזה זה בסדר, אבל לפעמים זה לא בסדר. צריך להסביר לוועדה.

במקרה יש שניים שיכולים להסביר. מדובר בהעברת 2 מיליון שקלים ממשרד המשפטים לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, שהיא אחת היחידות של משרד המשפטים. למעשה מדובר בהעברה טכנית, אבל בשביל לכבד את העצמאות של נציבות השוויון לצורך הגשמת מטרותיה משרד המשפטים החליט לסייע לה ולהעביר מתוך תקציבו תקציב לנציבות לשוויון לצורך קמפיין להגברת המודעות של הזכויות של אנשים נכים, שילובם באוכלוסייה, שילובם בעבודה.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 694–695 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו.

פניות מס' 697​​–698.

דובר כאן קודם על הנושא של הקמת מטה תקשוב במשרד האוצר. זה לא קשור אליי, אבל אני רוצה להגיד לכם שהמטרה היא קודם כול לייצר חיסכון לממשלה כולה, וזו יוזמה ברוכה של משרד האוצר. משרד המשפטים השתלב ביוזמה הזו ותרם יועץ שלו ללא שכר תקופה ארוכה. בסוף החליט משרד האוצר, לאחר שהוא הסתדר בדרכו, שצריך להעביר תקציב עבור העלות של אותו יועץ.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 697–698 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו.

פניות מס' 699–700 – משרד המשפטים.

משרד המשפטים, בתיאום עם החשב הכללי, מתאם יצירת סגן חשב שני בחשבות משרד המשפטים. בגלל שהחשבים וסגניהם כפופים למשרד האוצר משרד המשפטים - - -

חשב שני במשרד המשפטים?

סגן חשב.

כמה סגנים יש?

היום יש סגן אחד. לנוכח מורכבות המשרד - - -

יש במשרד המשפטים חשב וסגן, וצריך עוד סגן?

צריך סגן אחד נוסף לחשב.

למה? עד היום לא הסתדרו?

משרד המשפטים גדל ב-15 השנים האחרונות מ-900 עובדים לכמעט 4,000.

צריך לצמצם את זה.

בשנים האלה נוסף מגוון רחב של יחידות למשרד המשפטים בהחלטה הממשלתית להעביר ממשרדים אחרים, למשל, את רשם החברות, רשות התאגידים, רשות למשפט וטכנולוגיה, רשות לאיסור ומימון הלבנת הון ועוד מגוון רחב של יחידות. בתי דין לעררים יוקמו עכשיו במשרד המשפטים. אני יכול לפרט כאן מגוון רחב של יחידות שנוספו, ולמעשה המורכבות של ניהול המשרד היא כזאת שהגיעו להבנה שחייבים להוסיף עוד סגן חשב כדי שהכסף הציבורי יעבור ביקורת נוספת, שזה לא ייפול בין הכיסאות.

מה אתם אומרים? משרד המשפטים גדל מ-700 עובדים ל-3,000?

זה גידול סביר...

הייתי בטוח שיש כבר 100,000 עובדים. אני מזיז אצבע ומשרד המשפטים כבר נכנס - - -

אדוני, אני מתאר מצב שהיתה החלטה מושכלת, היו משרדים שביקשו שיחידות שלהם יעברו למשרד המשפטים.

למה, הם לא יודעים לטפל בכל הדברים שהם מופקדים עליהם?

לפעמים אני חושב שצריך לכבד משרדים שמסוגלים לבקר את עצמם ולהגיד שהם מתקשים לנהל סיטואציה מסוימת.

אז צריך לסגור אותם. מה זה שמשרד אומר שהוא לא יכול לטפל? משרד פחדן. מה זה משרד שלא יכול לנהל את עצמו. מדברים על משרד ממשלתי, לא מדברים על איש.

למשל, כשהעבירו את בתי הדין הרבניים ממשרד הדתות למשרד המשפטים, זה בלוק שנוצר שם, כל המנגנון - - -

התנגדתי גם לזה. גם אמרתי "פחדנים". אם אני הייתי עיתונאי, זו היתה הכותרת של הישיבה הזאת. כמה עובדים היו קודם, 900?

משרד המשפטים גדל מ-1,000 משרות - - -

לא 1,000, זה היה פחות. איך הגדלת אותו פתאום ל,1,000? היה 900.

900 משרות - - -

ל-4,500?

לא, ל-3,400. תוסיף לזה סטודנטים. סטודנטים זה לא בדיוק משרות.

לא, לא, לא, אל תגיד לי עכשיו סטודנטים.

זה גידול סביר. פי ארבעה, זה בסדר.

משרדים באמת מבקרים את עצמם, הם אומרים: אנחנו לא יודעים לתפעל. למה הוא לא יכול לתפעל? בגלל שהוא פוחד שמשרד המשפטים יבקר אותו, אז הוא אומר להעביר למשרד המשפטים. את משרד המשפטים אין מי שיבקר, אף אחד לא מעז להתחיל אתם.

אדוני, אני תיארתי את הרקע - - -

לא, אני דיברתי עם חברי הכנסת לא אתך. אתה בסדר.

אלה תהליכים שהתרחשו בפועל.

זה בסדר, אבל התפקיד לי כנבחר ציבור, אחרי שאתה מוסר לי את הנתונים – ואל תחזור בך מהנתונים - - -

אני לא חוזר בי, חלילה.

שינית קצת במספרים. בסדר. הנתונים הם בסדר, המדיניות כושלת לחלוטין. למה רשות התאגידים צריכה להיות במשרד המשפטים? למה לא במשרד אחר?

רשות התאגידים עברה ממשרד הפנים - - -

אני מודה לך. אל תסביר, לי, זה לא התפקיד שלך.

הרב גפני, אנחנו תוקפים את האדם הלא נכון.

לכן אמרתי לו שלא יגן עליהם.

זו מדיניות מלמעלה. הוא בא והסביר לנו.

על הרבה רשויות אני יכול לשאול למה הם במשרד המשפטים. למה נציבות שוויון זכויות לנכים צריכה להיות במשרד המשפטים? למה לא במשרד הבריאות? אתה יודע מה, את המשרד לשירותי דת צריך להעביר למשרד המשפטים, יש עוד כמה דברים שאפשר להעביר למשרד המשפטים. בושה וחרפה, פשוט לא להאמין. במקום שמשרדים יתפקדו מעבירים את זה למשרד המשפטים. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נמצאת במשרד המשפטים. מישהו יכול להסביר לי למה? עוד מעט יגידו: החלטת ממשלה. בושה. מה זה קשור למשרד המשפטים?

אבל לשכך, אז צריכים לנהל את זה.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 699–700 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו. אישרתי את זה בגלל מה שאמר חבר הכנסת שנלר: משכך, צריך לנהל את זה. בושה שמשרדים לא מתפקדים ומעבירים את זה למשרד המשפטים, ומשרד המשפטים אלף פעמים לא מתפקד. ראו את המכתבים ששלחתי ליועץ המשפטי לממשלה על חוסר תפקוד מוחלט של משרד המשפטים.

כתגובה תקבל בקשה לעוד עשרה תקנים.

כל תקן שנוסף למשרד המשפטים מאריך את מועד התשובה בעוד שנה.

פנייה מס' 703, בבקשה.

בסעיפים שקשורים לרכז ההשקעות אנחנו עושים בסוף השנה בחינה של ההוצאה במזומן ומעבירים למקומות שבהם יש חוסר. האישורים נעשים בהרשאה להתחייב אבל הביצוע משתנה מתקנה לתקנה.

למה אתם מורידים מחיזוק הצפון 4 מיליון?

התקצוב בתחילת השנה היה גבוה. הכוונה היא לאחֵד.

בסדר. מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פנייה מס' 703 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 704.

זו פנייה שנועדה לתקצב 3.4 מיליון שקלים עבור שיפוי יצואנים מיש"ע עקב ביטול הקלות במכס האיחוד האירופי, בהתאם לצפי הביצוע.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פנייה מס' 705 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

פנייה מס' 705, בבקשה.

מדובר בפנייה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב הוצאות חירום אזרחיות.

אתם מורידים תכנית "גיאות ושפל" – מיגון יישובים ביהודה ושומרון, 34.5 מיליון שקלים.

מעבירים למרכיבי הביטחון של כל הארץ. זה משהו טכני, זה לא משפיע.

זה לא טכני.

זה טכני.

זה טכני. זה תת ביצוע. אתה חושב שהורידו פה מיש"ע?

לא, לא מורידים. זה לא משפיע על שום פרויקט שמתבצע או אמור להתבצע.

איך?

כי לפני חצי שנה העבירו לשם. זה לא כסף שהיה במקור, העבירו מתקנה אחרת לשם ולא ביצעו את כסף. מעבירים לתקנות שכן צריכים את הכסף.

אי אפשר לדחות את זה, רק כדי להבין?

אז נצביע, תגיש רביזיה ושייתנו לך הסבר.

בסדר.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פנייה מס' 705 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

אני מגיש רביזיה לצורך בירור הנתונים.

איזה נתונים? אין לי הסבר, זה משהו טכני לגמרי.

הוא רוצה שתסבירי לו שאכן מה שמורידים בעניין של יש"ע לא פוגע באיזשהו פרויקט. הוא רוצה יותר נתונים לגבי העניין הזה. תבדקי את זה, תתני לו והוא יסיר את הרביזיה.

טוב.

אני לא רוצה לעכב, אחרת הייתי מבקש לא להצביע. אני מעריך שאת צודקת שזה טכני, אבל תבדקי יותר פרטים.

מצדי זה יכול לרדת, אם אבין עד הסוף, עוד היום או מחר.

היום, היום.

פניות מס' 706–707 – המדען הראשי, משרד התמ"ת. סגנית המדען הראשי, בבקשה.

מדובר על תוספת הרשאה להתחייב של 120 מיליון שקלים, עם 40 מיליון שקלים במזומן. מדובר על ביצוע תוכניות מו"פ. יש בערך 400 תוכניות בהיקף תקציבי מבוקש של 1.4–1.5 מיליארד שקלים שאין להם - - -

זה סוף שנה?

לא. אלה תוכניות שעומדות בצנרת כבר מספר חודשים אבל התקציב מגיע רק היום.

שאין אפשרות לנצל אותו אלא בשיטה הזו.

לא. זה סיכום תקציבי שהיה עם האוצר כבר בתחילת השנה ורק היום מגיע.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 706–707 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו.

פניות מס' 708–710.

הפנייה נועדה לתקצוב הנושאים הבאים: סך של 8 מיליון שקלים עבור הקמת כפרי סטודנטים, בהתאם להחלטת ממשלה.

כמה כפרי סטודנטים כבר הקימו?

זה מצליח.

מרבית הכסף הזה הולך לכפר הסטודנטים בלוד, שהוקם לפני שנה אם אני זוכרת נכון. לא מקימים כל כך הרבה כפרים חדשים אלא בעיקר מתקצבים מה שקיים. כל שנה נקלטים סטודנטים חדשים בכפרים הקיימים. זה לצורך התקצוב השוטף של הפרויקט.

זה חשוב.

זה בהתאם החלטת ממשלה 1200.

שוב יורד מקידום הנגב והגליל 3.5 מיליון.

זו השתתפות.

זה איגום משאבים.

אוקיי. מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 708–710 נתקבלו.

הפניות אושרו.

אנחנו עוברים לפנייה 712.

פנייה תקציבית זו נועדה לתקצוב סך של 4 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור העסקת יועץ בין-לאומי לקביעת תעריפים. מדובר בהולכה וחלוקה של רשת החשמל.

כמה הוא מקבל לחודש?

אני לא מכירה את זה ברמה הזאת.

אני לא מאשר את זה. 4 מיליון שקלים לשנה, נכון?

זה עבור הפרויקט.

כמה זה זמן זה הפרויקט? תביאי לי יותר פרטים. אני רוצה לדעת כמה הוא מקבל. יכול להיות שאעזוב את הכנסת ואלך להיות יועץ לענייני אנרגיה. אני מבין באנרגיה.

פניות מס' 713–714. יועץ פיננסי בחברת "ענבל" – 200,000 שקלים. יועץ משפטי לרשות החברות. כל הכבוד. אין מי שיסביר.
אנחנו עוברים לפניות מס' 715–716.

הפנייה נועדה להשתתפות של מערך הגיור בבתי הדין הרבניים בשביל תחזוקה שוטפת בחיפה.

לא הבנתי כלום.

מערך הגיור השתמש בחדרים של בתי הדין הרבניים. יש הסכם ביניהם שהמערך משתתף בתחזוקה.

אנחנו מעניקים שירותים למערך הגיור ומקבלים את התשלום עבור השירותים האלה.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 715–716 נתקבלו.

תודה, הפנייה אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 711.

הפנייה נועדה לתקצוב 160 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לקרן הניקיון לצורך יציאה לפעולות תמיכה ברשויות המקומיות להפרדת פסולת במקור. זה גידול של 10 מיליון שקלים לקרן למניעת זיהום מי הים בשמן עקב צפי לגידול בהכנסת. זו הכנסה מיועדת והוצאה מותנית.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פנייה מס' 711 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

פניות מס' 720–721.

הפנייה נועדה להעביר 24,715 אלפי שקלים מתקציב התמיכות של משרד החקלאות לתקציב הפעולות של משרד החקלאות על מנת להוסיף השלמות לתקציב השכר. זה נדרש עקב חתימה על הסכמי שכר חדשים, שעיקרם הסכם הבוררות עם עובדים בדירוג מחקר והסכם שכר עם הרופאים הווטרינרים.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 720–721 נתקבלו.

הפניות אושרו.

רגע. את יכולה לעשות בדיקה מה קורה עם ההתחייבויות של המדינה למפוני גוש קטיף והעמדת קרקעות לפי הסיכומים שהיו?

אם אתה מדבר על מענקים לחקלאים חדשים שעוכבו בגלל - - -

אני מדבר על העמדת קרקעות. לא תקציבים אלא קרקעות, מה שקשור למשרד החקלאות ולממ"י.

אני לא רפרנטית ממ"י, אבל אני יכולה - - -

זה באחריות משרד החקלאות, לא ממ"י.

ועדת פרוגרמה? אין בעיה, אבדוק את זה.

מינהל התכנון במשרד החקלאות. תדווחי לנו, אודה לך.

אנחנו עוברים לפניות 722–724.

פנייה תקציבית זו נועדה לתקצוב סך של 15.3 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב וסך של 2.2 מיליוני שקלים בהוצאה. זה בגין: שדרוג המערך הססמי, תוספת שכר לחוקרים בגין דירוג מחקר וקליטת חוקר במשרד הקליטה.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 722–724 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו.

פניות מס' 727–733.

הפנייה נועדה לתגבר את תקציב הפיתוח של משרד התיירות בכמה נושאים: איגום תקציב בגין החלטות ממשלה בנושאי צפרות, טבריה, רשב"י ושבילי אופניים; תוספת תקציב למתן מענקי השקעה למלונות ולפיתוח תשתיות תיירותיות; סיכום תקציב בין המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד התיירות; וכן הסטות פניות של מזומנים בהתאם לקצב הביצוע.

היה פה שר התיירות לפני כמה חודשים ועלה העניין של הגדרת אזורי פיתוח, ואז עלה העניין של עוטף ירושלים ויו"ש. הוא אמר שיהיה הסדר אחר, שהוא יטפל בו והוא ייגמר.

אני יודעת שעדיין אין הסכמה סופית על המפה, זה עדיין בתהליכים.

תהיה על זה רביזיה.

אל תעשה על זה רביזיה.

הוא היה פה לפני חצי שנה, הבטיח לגמור את זה.

זה תהליך ארוך מול משרד האוצר, זה לא כזה פשוט. ממש חבל לתקוע פה פרויקטים חשובים שאנחנו עובדים עליהם, כמו מענקים למלונות בירושלים.

למה כשמבטיחים אי אפשר לבקש מהם גם שיקיימו את זה?

מה הבעיה?

שר התיירות היה פה. היתה פגיעה באזור מסוים ביהודה ושומרון והוא אמר שהוא מזדהה שצריך לתקן את זה והוא לוקח על עצמו לתקן. למה הבטחה של שר בוועדה, שעל סמך זה אומרים שנתקדם, כשמביאים לבדוק את זה אחרי חצי שנה זה לא בסדר. למה אני צריך להמשיך להפטיר כאשתקד? הרי אפשר להוריד רביזיה גם בעוד שעה, נכון? זה מה שטמיר לימד אותי.

נדמה לי שבמקרה הזה אתה לא עושה טוב. נדמה לי, אני לא בטוח.

אני מקבל את הצעת היושב-ראש - - -

אנחנו לא רוצים לעכב את הפנייה הזאת. אני מבקש משר התיירות תשובה למה ששאל חבר הכנסת אורי אריאל, ואני מבקש את התשובה היום.

מאה אחוז.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 727–733 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו.

תגידי לי רגע, מה זה 1.5 מיליון בטבריה על פיתוח התיירות?

יש עכשיו החלטת ממשלה חדשה לפיתוח טבריה ואיגום תקציב ממשרדי ממשלה.

לגבי מה?

פיתוח תשתיות. אני יכולה להעביר לך את ההחלטה.

תעבירי לי את ההחלטה.

ראש הממשלה היה שם לפני חודש.

כן, אני יודע. אבל אני רוצה לדעת מה זה בדיוק ה-1.5 מיליון. בסדר? תוכלי להעביר לי עוד היום?

בוודאי.

פנייה מס' 734.

היתה תוכנית לאומית להקטנת פליטות של גזי חממה. קיבלנו 150 מיליון שקלים לשנתיים וזה החצי השני של התקציב לפרסום השני. זה פשוט הביצוע של החלק השני. זו הרשאה להתחייב.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניה מס' 734 נתקבלה.

הפנייה אושרה.

פנייה מס' 735 – תמ"ת.

מדובר פה בתוספת תקציב עבור קרן לסיוע לחברות ישראליות בהשתתפות בפרויקטים ובמכרזים בין-לאומיים, בהתאם לסיכום בין המשרדים. התוכנית הזאת היא כלי סיוע מרכזי שבאמצעותו מעודדים את הגדלת הפעילות של חברות ישראליות בפרויקטים ובמכרזים בין-לאומיים. הקרן משתתפת עם החברה בהוצאות הראשוניות הכרוכות בהחלטה ליזום או להתמודד במכרז בפרויקט בסכום של עד 800,000 שקלים לפרויקט, וגם משתתפים בהכנסת סקר רקע בחוץ לארץ בסכום של עד 100,000 שקל.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניה מס' 735 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

פנייה מס' 736 – משרד התמ"ת. בבקשה. תוכנית לעידוד הייצוא להודו וסין.

הפנייה הזאת היא תוספת של 54 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור התוכנית לעידוד הייצוא להודו ולסין וסך של 26 מיליון, גם כן בהרשאה להתחייב, לתוכנית לעידוד התעסוקה, להגדלת הפריון.

מה עושים כדי לעודד את הייצוא להודו וסין?

משרד התמ"ת פיתח תוכנית ייעודית למימוש הפוטנציאל הגלום בצמיחתן הכלכלית המואצת של סין והודו ולצורך גיוון יעדי הייצוא הישראלי. מטרת התוכנית היא לסייע לחברות ישראליות להעמיק את חדירתן לשווקים אלה.

טוב, הבנו. מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניה מס' 736 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

737 – פיתוח אזורי עדיפות לאומית, 34 מיליון.

יש לנו שם מחסור ב-200 מיליון בערך. בשלב זה האוצר החליט לתת לנו 34 מיליון שקלים עבור פיתוח אזורי תעשייה, בהתאם לקריטריונים שיש אצלנו במשרד ותוספת תקציב.

פיתוח אזורי תעשייה קיימים או חדשים?

זה בעיקר החובות הישנים שהם יצרו.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניה מס' 737 נתקבלה.

תודה, הפנייה אושרה.

פניות מס' 738–739.

הפנייה נועדה לתקצוב 4,350,000 שקלים, בהתאם להסכם הקואליציוני עם סיעת הבית היהודי. תקצוב 7.3 מיליון שקלים לתשתיות התיישבותיות למרחבים השונים. זה בתקציב החטיבה להתיישבות.

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 738–739 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו.

פניות מס' 740–741.

פה מדובר על תגבור של 85 מיליון שקלים בתקציב משרד ראש הממשלה להחלטות ממשלה רבות, אמנה אותן. השנה: 29.5 מיליון שקלים לפרויקט "זכות מלידה" והרחבת היקף המשתתפים בהתאם להחלטת הממשלה שבנושא; 20 מיליון שקל להחלטת ממשלה 4090, זה נושא של פיתוח אגן העיר העתיקה. מי שמכיר, התוכניות של הרשות לפיתוח ירושלים. אלה סעיפים 2 ו-3 – 20 מיליון שקלים ו-11 מיליון שקלים. 9 מיליון שקלים לפרויקט "מסע", בהתאם לביצוע בפועל; 4.5 מיליון שקלים לפיתוח מעלה המוגרבים. זו החלטה ישנה, ועבודות מתחילות להתקדם. 4 מיליון שקלים לתגבור מרכזי רבין ובגין, בהתאם לסיכום התקציבי אתם.

זה עוד פעם באותו סעיף?

בגלל זה ההפרדה בין הפניות. זו פנייה שנשלחה חודש קודם. זה פרויקט מאוד ספציפי לכתבי ז'בוטינסקי, את זה עושה מרכז בגין.

אבל מה הקשר בין מעלה המוגרבים לזה?

מה זה הכסף הזה?

זה כסף לפעילות שוטפת של המרכזים. זה בדיוק מה שחבר הכנסת אדרי אמר קודם, אנחנו מביאים את התקציב שלהם - - -

זו הפעילות השוטפת של המרכזים?

זה בהתאם לחוק. חוקי המרכזים השונים הם כמעט זהים.

למה זה לא יחד? למה הקודם הובא בנפרד?

כי זה פרויקט חד-פעמי לנושא כתבי ז'בוטינסקי, שמפעיל מרכז בגין.

אז למה אנחנו צריכים לממן את זה?

הפרויקט שלא אישרתם ממומן במסגרת הסיכום התקציבי לשנה הזו עם משרד ראש הממשלה, ומשרד ראש הממשלה הוא זה שמחליט, בהתאם לסדרי עדיפויותיו, להניח את מיליון השקלים שם. פה מדובר על התקציב הרגיל, בהתאם לחוקים של שני המרכזים.

מה זה פרויקט "זכות מלידה"?

"תגלית", המשלחות מרחבי העולם. פרויקט מוצלח מאוד.

אני מציע לעשות על זה רביזיה ולקבל הסבר על כמה דברים.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 740–741 נתקבלו.

תודה, הפניות אושרו.
יש רביזיה של שכיב שנאן. תשאל אותם את השאלות ותקבל תשובות, ואז תסיר את הרביזיה.

אני רוצה תשובה לגבי סעיף 7 – מימון קרן השקעות במגזר.

אני יכול לענות על זה עכשיו. אני לא מכיר את זה לעומק, אבל זו קרן שנפתחה ב-2009 למצ'ינג מול המגזר הערבי. זאת אומרת, נבחר זוכה שמביא השקעות למגזר הערבי, אני לא מכיר באילו תחומים בדיוק, והממשלה עושה מצ'ינג.

אני מבקש לקבל פירוט מסודר של העניין הזה.

אשמח להעביר לך, בלי קשר לרביזיה. הפרויקט הזה הוא פרויקט טוב, ככל שידוע לי.

לא אמרתי שהוא פרויקט לא טוב. אני רוצה ללמוד אותו

אבל חלק מהדחיפות של הבקשה היא בגלל שהמצ'ינג כבר שולם.

אז הוא יחכה שבוע עד שתעביר לי.

אשתדל שיעבירו לך עוד היום.

אם יעבירו עוד היום, טמיר מוכן - - -

אז תסיר את הרביזיה.

היתה פניה קודמת בנושא מערך הגיור על סך 20 מיליון שקלים. אם אפשר, להצביע ולקבל אחר כך הסברים.

אנחנו יושבים כל הזמן, זה בסדר.

אני חוזר חזרה לפנייה מס' 688.

מדובר בשינויים פנימיים להעברת חודשי עבודה עבור תקן "עתידים" למנהל המינהל לשלטון מקומי.

מה זה "עתידים"?

תוכנית להכשרת צוערים.

זה מה שאמר קודם נציב שירות המדינה. מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

מי בעד אישור הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניה מס' 688 נתקבלה.

הפנייה אושרה.

פניות מס' 689–690.

מדובר בהעברה של 50 מיליון שקלים עבור אשראי לרשויות המקומיות. יש רשויות שלא מצליחות לגייס אשראי מהבנקים, כמו ג'סר א-זרקא וחצור – רשויות נחשלות. המדינה מעמידה להם אשראי במקום הבנקים.

מאיפה הכסף?

מיתרות של משרד השיכון.

מי נותן להם את ההלוואות?

המדינה, דרך בנק דקסיה.

מי בעד אישור הפניות? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות מס' 689–690 נתקבלו.

הפניות אושרו. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:16.>