PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
05/11/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
*
<פרוטוקול מס' 788>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ' בחשון התשע"ג (5 בנובמבר 2012), שעה 10:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 05/11/2012
תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)(הוראת שעה), התשע"ב - 2012
פרוטוקול
סדר היום
<תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)(הוראת שעה), התשע"ב - 2012>
מוזמנים
¶
>
שמעון נבון - מנהל תחום דמי קבורה, המוסד לביטוח לאומי
מרים שמלצר - מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי
שרי בכר - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
אבישג רוזנבלום - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
אלעד טובי - מנהל תחום הסדרה, המשרד לשירותי דת
משה דגן - סמנכל בכיר לשירותי דת, המשרד לשירותי דת
אלון גלרט - יועץ משפטי, פורום מנהלי חברות קדישא בישראל
ישראל מימון - יועץ משפטי, פורום חב' קדישא
אברהם מנלה - חבר הנהלת הפורום, פורום חב' קדישא
אבנר עופר - רואה חשבון - בועז מקלר ושות' רואי חשבון
רון רוגין - עו"ד, בתי עלמין כפריים
רועי קרת
פריד מחאג'נה
היו"ר חיים כץ
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)(הוראת שעה), התשע"ב - 2012. בבקשה.
נועה בן-שבת
¶
התקנות האלה גם מתקנות את אותן תקנות בנושא דמי קבורה – תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה). גם הן מבקשות לקבוע הוראת שעה, אבל הן מבקשות לתקן את תקנה 9, שקובעת שכאשר חברות הקדישא או החברות שעוסקות בקבורה, קוברות - יותר מ-35 אחוזים מסך הקבורות שבהן הן עוסקות, הן קבורות שניתן היה לגבות עליהן תשלום נוסף, נקבע להן תשלום נוסף, כלומר קבורות או באחוזת קבר שנרכשה בחיים או בבית עלמין סגור – שרוב שטחי הקבורה בו כבר מוצו, או בשטחים מוגדרים- - -
נועה בן-שבת
¶
יש גם שיקול, שצריך לממן את התחזוקה של שאר בתי הקברות. לכן מאפשרים לחברה קדישא, תקנה 3, לגבות תשלום נוסף, ואם הקבורות שבהן נקברו בתשלום נוסף עולות על 35 אחוז מסך הקבורות, מתחילים להפחית את דמי הקבורה. אומרים: החברה קדישא היתה יכולה לגבות תעריף בלתי-מוגבל מהאנשים שרכשו כדי להיקבר באותו בית עלמין סגור או מוגדר.
אורי מקלב
¶
זה מגיע לוועדות חוקה, וצריך לאשר את זה. השתתפתי לפני כמה חודשים בוועדת חוקה על בית עלמין, וקבעו תעריפים- - -
נועה בן-שבת
¶
לפי הידוע לי, אין הגבלה של התעריף.
זו תקנה 9. למעשה אומרים עכשיו: הממשלה מעוניינת לעודד קבורה רוויה או קבורה זוגית, כלומר שיותר מאדם אחד נקבר באותו שטח אדמה, אז כאשר אותם חלקות קבר או בתי עלמין סגורים או בתי עלמין מוגדרים נקברו בקבורה רוויה או קבורה זוגית, לא נביא אותם בחשבון בתוך הקבורות שנעשו בתשלום, וכך נאפשר להגדיל את נפח הקבורות האלה בלי לפגוע בהכנסות של חברות קדישא ובזכאות שלהן לדמי קבורה. זו הטענה.
גם כאן יש הוראה – מוצע להחיל אותה כהוראת שעה מתחילת 2012 עד 2014. זו גם הוראת שעה וגם רטרואקטיבית.
שרי בכר
¶
ראשית, אני רוצה לתקן – הוראת השעה שאנחנו מבקשים היא לשנתיים - לשנים 2013-2012. הוראת השעה נועדה כדי לאפשר לביטוח לאומי ולמשרד לשירותי דת, לבחון, כיצד העובדה שאנחנו לא מפחיתים על קבורות רוויות משפיע על הגירעון או התקציב של חברות הקבורה, ולבחון, האם באמת יש צורך במניעת ההפחתות האלה.
היו"ר חיים כץ
¶
את יודעת כמה אופציות יש לך להקל על מערך העבודה של הכנסת והביטוח הלאומי? אם את מחוקקת, את חוסכת ישיבות, את חוסכת זמן, ואם מתברר לך שטעית, את עושה תיקון חקיקה. למה כבר את קובעת דיון לעוד שנתיים, לאשורים? אני כבר מביא את כולם, גם אם הכול בסדר? למה שלא תחוקקי, אתם הריבון, תביאי תיקון חקיקה. למה הזמן של האנשים פה בעיני הביטוח הלאומי הוא זמן בטל? למה אני צריך להביא אותם סתם?
שרי בכר
¶
אדוני יודע שלבטל חוק אחרי שהוא חוקק, קשה יותר מאשר לקבוע מחדש הוראת שעה או הוראה קבועה, לאחר הוראת שעה. מעבר לזה, הרעיון מאחורי הוראת השעה הוא לבחון דבר חדש, שלא נעשה עד כה. גם הרעיון של קבורות רווית במדינת ישראל הוא רעיון התחלתי, רעיון חדש, למדינה עדיין לא ברור מה השלכותיו, וכן ראוי לבחון את זה בהוראת שעה.
רועי קרת
¶
אני מבקש לומר: תפסת מרובה – לא תפסת. מאחורי התקנות האלה יש שורה ארוכה של ויכוחים, יש עתירה לבג"ץ שתלויה ועומדת עדיין. יש פה שאלה לא פשוטה. לא סתם קבענו את זה כהוראת שעה, כפי שקבענו.
רועי קרת
¶
על דבר אחד אי-אפשר להתווכח – אם אותן שנתיים שהוראת השעה מדברת עליהן לא 2013-2012 אלא 2014-2013, זה ודאי משפטית לא ישנה. העיקרון שבגללו הוטל על המוסד – ואני מדגיש: הוטל על המוסד – להביא תיקון תקנות כפי שהובא, היה הרצון לבחון בין היתר את הנושא של עד כמה תיקון התקנה ישפיע- - -
רועי קרת
¶
מבחינה משפטית, זה בסדר, אז אדוני יאשר שנתיים אישור תקנות, קרי שנים 2014-2013, ונביא את זה לשר לחתימתו.
פריד מחאג'נה
¶
שלום, אני ממשרד המשפטים. משרד המשפטים מתנגד לתיקון התקנה 9 משתי סיבות: אחת, לא הוצגו בפנינו נתונים על איך הקיזוז הקבוע בתקנה פוגע בחברת קדישא, וסיבה שנייה, היות שמדובר בתקופת בחירות, ויש פה- - -
היו"ר חיים כץ
¶
מה אתה רומז – שמדינת ישראל רוצה לתרום לש"ס או לאגודה, ששם בדרך כלל נמצאת חברת קדישא, כסף?
היו"ר חיים כץ
¶
אתה חלק מהממשלה? אז תעשו סדר בבית. אתה צוחק עליי? יושבים פה עורכי דין, משקיעים זמן, עוברים על התקנות, מזמינים אנשים לפה, אתה אומר: אני מבטל את זה? מה אנחנו פה?
היו"ר חיים כץ
¶
ההתנהלות שלכם לאורך כל הקדנציה – אני לא רוצה לומר מה. אנחנו פה מסיימים תקופה. אבל ההתנהלות שלכם, הזמן שאתם מגיבים, זמן התגובה שלכם, אי-אפשר להתפרנס ממנו. תשתפרו. בבקשה.
היו"ר חיים כץ
¶
הוראת השעה עד 31 בדצמבר 2013, כי נכון לעכשיו לא עשיתם כלום, ואנחנו כבר בנובמבר, ויש לך את 2013 ו-2014.
היו"ר חיים כץ
¶
הם יעשו הכול. בעוד שנתיים אני לא יודע מי יישב פה, אבל בטח יישב מישהו מוכשר ממני. יישב אתם, ויעשה כמיטב יכולתו. בבקשה.
נועה בן-שבת
¶
לא, המדינה אמרה: אנחנו מחילים את החישוב הזה בעד קבורות שנערכו בשנים 2012 ו-2013, כלומר אנחנו מתחילים לחשב, כיוון שהחישוב הוא שנתי, של סך הקבורות, נחיל אותו על כל 2012, שהיא כבר כמעט מאחורינו.
אלון גלרט
¶
אדוני, ב-78' הותקנה תקנה 9, שבאה להוות תמריץ שלילי לחברות הקדישא למכור חלקות בחיים. ב-2001 הותקן החוק שבעקבותיו נקבעו לרוב המכירות בחיים מחירי מקסימום. ב-2009 הוחלט על קבורה רוויה. הממשלה אמרה: אני נותנת תמיכה של בין 1,000 ל-2,000 שקלים על כל קבורה רוויה, ובלבד שיעמדו בקריטריונים, שביניהם – הכנסות ממקורות עצמיים. מה זה – מכירת חלקות בחיים. לכן מצד אחד, המדינה בתקנה 9 אומרת: אתה מוכר חלקות בחיים – אני נותנת לך תמריץ שלילי כדי שלא תמכור, כי אני מטילה עליך קנס, ומהצד השני, ב-2009 אמרו: אנחנו רוצים שתממן את הקבורה הרוויה על-ידי מכירת חלקות בחיים. לכן בא לעולם כל התיקון הזה שמדובר עליו, כדי שהיום יגידו: אנחנו רוצים בקבורה רוויה ובקבורה זוגית, אנחנו רוצים תמריץ חיובי, לעודד את זה. להפך, אנשים לא כל כך רוצים להיקבר בקבורה רוויה ובקבורה זוגית, ולכן מ-2009 משקיעות חברות הקדישא עשרות ומאות-מיליונים בבניית קבורה רוויה, שהתקציב לזה הוא ממכירת החלקות. ברגע שנשאיר על כנו את המצב הקיים, נצמצם את המקורות שלהם, ונצמצם את אותו דבר שהמדינה רוצה, והוא הקבורה הרוויה, כי אין קרקעות.
אלון גלרט
¶
לא, ויותר מכך – הקיזוז הזה מ-2001, לפחות לפי מה שאני יודע, לא ביצעו את הקיזוז הזה, והנה הביטוח הלאומי לפני כשנה או שנה וחצי, החל לקזז רטרואקטיבית, ומקזז אחורה ואחורה, והמצב הוא שחברות הקדישא – מקוזזים מהן סכומים גדולים. לכן אנחנו מבקשים שהקיזוז הזה, תקנה 9, תתוקן מ-2009, שאז התחילה הקבורה הרוויה באופן משמעותי.
אלון גלרט
¶
יש לזכור שהביטוח הלאומי פה מכשיר. הוא צריך לתת דמי קבורה רגילים, אלא שהממשלה, כשרצתה לקבוע תמריץ שלילי, אמרה: ניקח את הביטוח הלאומי, שהוא מחזיק את הכסף, והוא יהיה מכשיר כדי ללחוץ על חברות הקדישא, לא למכור חלקות בחיים. הם לא באמת בעל עניין במובן הזה שזה כסף שלהם, אלא הם כאלה שהיו אמורים להיות כלי בידי הממשלה.
זה לא שהביטוח הלאומי יוזם את התקנות; הביטוח הלאומי מתנגד לזה. שר הרווחה הקים ועדה בראשות המנכל, המנכ"ל בדק את הנתונים, והוא שהגיע למסקנה שיש לתקן את תקנה 9. הביטוח הלאומי מתנגד לזה לאורך כל הדרך.
אלון גלרט
¶
מנכ"ל משרד הרווחה קבע הסדר, הוא המליץ שיחול הסדר מ-1.7.2012 או מתיקון התקנה – המוקדם מביניהם, לשלוש שנים. היו לי הוצאות מ-2009, באופן מנוגד לעמדת הממשלה, שרוצה לעודד קבורה רוויה.
רועי קרת
¶
באמת ההכרעה פה היתה של מנכ"ל משרד הרווחה במכתב שכתב על דעת שר הרווחה, ובין היתר נאמר בו, שאין נתונים לגבי הגירעון הפרטני של חברות הקדישא. זו הסיבה שמשרד המשפטים מתנגד, כי משרד המשפטים חשב שבהיעדר נתונים לא נכון להביא לכאן תקנות. אין נתונים.
מה שהסכמנו לקבל, ועל כך גם אנחנו קיבלנו ביקורת, אולי בצדק, ממשרד המשפטים – כן קיבלנו את הטענה, שהממשלה, ברצונה לעודד קבורות רוויות, נכון לבחון את העניין הזה, עד כמה שינוי נוסף של שיטת ההפחתות תעודד את הקבורות הרוויות. זה המפתח לשאלת הרטרו, שכשמדברים על רצון לבחון עידוד - עידוד עושים קדימה. אם אנחנו משלמים על קבורות שבוצעו, לא מדובר בעידוד אלא בכיסוי גירעונות ועל גירעונות שאנחנו לא יודעים מהם, כי פרטים עליהם לא קיבלנו.
רועי קרת
¶
לא יודע, אדוני, אבל יש פה שאלה גדולה נוספת – מה הביטוח הלאומי אמור לממן, ומה המדינה, משרד הדתות, אמור לממן.
רועי קרת
¶
לא אוכל לומר לאדוני כרגע אם משפטית התקנות הללו יהיו ברות פרסום. יכול להיות שלא נוכל לפרסם אותן, ולא ייכנסו לתוקף, כי כפי שאמר חברי ממשרד המשפטים, וההתנגדות שלו היא לא עניין טכני; תקנות נכנסות לתוקף רק בפרסום, ואת הפרסום לא עושה המוסד לביטוח לאומי אלא משרד המשפטים. אם הם יתנגדו לפרסום, לא תהיינה תקנות. שוב אני אומר - הנימוק המשפטי שעומד בבסיס התקנות הוא הרצון לבחון את העידוד- - -
היו"ר חיים כץ
¶
אתה יודע כמה חקיקה יש היום קריאה ראשונה של הממשלה? אתה יודע כמה היום במליאה יש הכנה לקריאה ראשונה ושנייה-שלישית? אז מה אתה אומר לי: תקנות של בחירות? היום יש לי יום ארוך פה בכנסת עם ימבה חקיקה לקריאה ראשונה, במטרה לעשות עוד יום דיונים, ולהעביר את זה שנייה-שלישית. מה אתה אומר לי: תקנות, שמחכים להן כבר שלוש שנים?
רועי קרת
¶
נכון שאתם קיבלתם אותן לא מזמן, אבל הדיונים על התקנות האלה נמשכים הרבה מאוד זמן. העתירה לבג"ץ, למיטב זיכרוני, היא בת יותר משנה.
נועה בן-שבת
¶
כשאנחנו מדברים על רטרואקטיביות, אם אנחנו מחילים את ההוראות האלה רטרואקטיבית, אני חושבת שהנימוק של משרד המשפטים, לא לעשות פעולות בזמן בחירות- - - המשאבים, הן מתחזקות.
ישראל מימון
¶
אדוני, אני מיצג את חברה קדישא תל-אביב. בעניין הרטרואקטיביות, ראשית, לא שמעתי לא את משרד המשפטים ולא את הביטוח הלאומי מעלים את טיעון הבחירות כשאושר לפני חמש דקות בוועדה הזאת בנוכחות היושב-ראש הזה תקנות – אחד, שהוסיפו כסף. אמר הנציג של משרד המשפטים שזה תקנות שכרוכות במשאבים. לא שמעתי דבר לא מביטוח לאומי ולא ממשרד המשפטים על תקנות דומות שהוסיפו משאבים. שתיים, התקנות שאושרו לפני חמש דקות היו רטרואקטיביות מ-2011.
ישראל מימון
¶
בנוסף, תקנה 9 הזו תוקנה בשנת 2009 רטרואקטיבית ל-2001. תבדקו אותי, בוועדה הזו, על-ידי השר בוז'י הרצוג, בשעתו שר העבודה והרווחה, הובאה בשנת 2009 לוועדה הזו, ותוקנה רטרואקטיבית על 2001 - שבע שנים. למה אנחנו מדברים על 2009? לא כי מישהו רוצה לכסות גירעונות; כי מדינת ישראל חייבה בהחלטת ממשלה, לקבור קבורה רוויה. היא מחייבת אותי – לא מעודדת – מחייבת אותי לקבור קבורה רוויה. משרד הדתות שם קמפיין של עשרות-מיליוני שקלים. 200 מיליון שקל כרגע שמים בירקון - מי שעבר בבית עלמין ירקון, וראה את מפלצות הבטון שקמות - 200 מיליון שקלים רק חברת קדישא תל-אביב שמה על קבורה רוויה. המימון צריך לבוא ממכירות בחיים.
ישראל מימון
¶
הולכים לבנות 35 אלף מקומות קבורה. אחד הפרויקטים המדהימים יהיה נגישות עם ירוק, יהיה נעים לעין, כי צריך למכור את זה לציבור במובן שהציבור רגיל רק לקבורת שדה. המדינה מחייבת מ-2009 בהוראה של הממשלה לקבור קבורה רוויה, והמימון אמור לבוא ממכירה בחיים. לכן זה לא כיסוי גירעונות, עם כל הכבוד.
רועי קרת
¶
זו לא שאלה שאני יכול לענות עליה כרגע. בעיניי, זה יעורר ספק לגבי היכולת להביא לפרסום התקנות.
אורי מקלב
¶
אדוני היושב-ראש, שמעתי כל כך הרבה פעמים: לעודד קבורה רוויה, וכל פעם שאני שומע את זה, אני רואה לנגד עיניי את המקרים שהוציאו גופות מקברם, והעבירו אותם לקבורת שדה. בתהליך של עידוד קבורה רוויה יש תהליך שני, שאף אחד לא העלה פה, שבעצם רומסים, ויש תמריץ שלילי, וגורמים לכך באגרסיביות, בדרקוניות, למנוע קבורת שדה. קבורת השדה נמנעת מאנשים, עולה מאוד יקר, נמנעת מאנשים שהשקפתם ההלכתית, המצפונית, החברתית והמשפחתית היתה רגילה כמו במשך דורות-דורות, ואנחנו משמרים בחו"ל בתי קברות, על אף שבאירופה נמצאים היום בתי קברות בתוך מרכזי הערים, ומונעים מהם להרוס אותם – משאבים של קרקע, של מיליארדים, שומרים אותם.
אנחנו היום פה מעודדים קבורות רוויה, ומדכאים את קבורות השדה. היום אנשים שרוצים להיקבר בקבורת שדה, כפי שהם רגילים כל השנים – נמנע מהם הדבר הזה. מצד אחד, מעודדים, ומצד שני, אנחנו היום יותר מעמיקים בעידוד הזה, והן בעניין המהותי, אם זה מ-2009, לא מ-2009, כן מחשיבים, לא מחשיבים, ומצד שני, בלי להרגיש אנחנו דוחקים יותר ויותר, וקוברים קבורה עוד יותר עמוקה את הנושא של קבורת שדה. היום יש עדות שלמות, עם ישראל, שדורש ורוצה את הקבורה, כפי שהוא רגיל, כמו בהר הזיתים, כפי שעשו לסבא שלו, והוא היום צריך להיקבר בקבורה רוויה, וכולם בטוחים שלא רגיל בזה, זה נגד ההלכה, נגד ההשקפה ונגד המנהג שלו.
בנוסף, משתקף פה גם שכל הנושא הזה של קבורה רוויה, שפקידים אמרו: זה ימנע משאבי קרקע יקרים שאין אותם – יש מספיק קרקעות שאפשר לקבור קבורת שדה.
אורי מקלב
¶
מתברר שהיום הקבורה הרוויה הזאת - עולה הרבה לבנות אותה, עולה הרבה לתחזק אותה. אפילו הביטוח הלאומי מסכים לכך שלא יחשבו להם את זה, כי הם יודעים את האמת, שהקבורה הרוויה הזאת היא יקרה מאוד, לא כדאית, תזה שאמרו: נחסוך קרקעות, בלי להתחשב. חובתנו גם היום – לא צריך להתנגד למהלך הזה, אבל היום להתחיל להחזיר את קבורת השדה כפי שהיו רגילים העם היהודי מימים ימימה. תודה.
אברהם מנלה
¶
אני מחברה קדישא תל-אביב. עלה פה נושא הנגישות. לא מדובר פה בעידוד או בבדיקה אלא בדבר חד-משמעי – האם מדינת ישראל תעמוד מאחורי המילה שלה או לא.
אברהם מנלה
¶
ממשלת ישראל פרסמה ברשומות ב-24 בפברואר 2009 על-ידי שר הדתות דאז יצחק כהן, שחברה קדישא תל-אביב עברה לקבור בקבורה רוויה. אני רוצה לדבר על המשמעות של זה. באו כולם, וחלק גדול מהגורמים שיושבים פה, ואמרו לי: אתם תבנו קבורה רוויה – אנחנו מאחוריכם. תקבלו מימון, מדובר בפרויקט שעולה 200 מיליון שקל, ו-130 מיליון שקל מתוכו זה הכנסות עצמיות של חברה קדישא, שבנויה על מכירות בחיים. כל התחשיבים של המכירות בחיים הוצגו בפני נציגי הממשלה, כולל נציגי הביטוח הלאומי. דיברו פה, שלא נתנו נתונים. מנכ"ל משרד הרווחה ישב בראש צוות בחודשים האחרונים. כל הנתונים שהוא ביקש – הוא קיבל. הפרויקטים של הקבורה הרוויה הם גירעוניים. היה ברור שלא יהיו קיזוזים מאז שנתחיל את הקבורה הרוויה. ביטוח לאומי, מתוך התחשבנות, שאין לי מושג למה היא מגיעה, חושב שצריך לקחת פרויקטים גירעוניים, שאנחנו נושאים על גבנו, שהם בעצם פרויקטים לאומיים, להכניס לנו יד לכיס ולהוציא כסף, כשאין הכסף הזה. הדבר הזה בלתי-מתקבל על הדעת. אם לא היינו אנשים אחראיים – גם אנחנו, גם ירושלים וגם חיפה, ואני אומר את זה על דעת המנהלים של קהילת ירושלים וחיפה, לא היינו בונים את הקבורה הרוויה, ולא היו מקומות קבורה לכל תושבי מרכז הארץ או הערים הגדולות.
לא ייתכן שביטוח לאומי יושב כאן, ומיתמם, ואומר: שנת בחירות, לא שנת בחירות. אני רוצה להזכיר שהתקנות האלה הונחו על שולחן הוועדה לפני שהכנסת פוזרה. התקנות הללו - במשך שנים עובדים עליהן, אנו התרענו על זה בפני שר הדתות דאז יצחק כהן, בפני השר כחלון, שר הרווחה, בפני שר הדתות, מרגי. הנושא עבר בדיקות רבות, כולם יודעים שהקבורה הרוויה גירעונית. אני אומר שרק צריך לתקן - 2009.
ואיני מבין את פשר הוראת השעה- - -
רועי קרת
¶
החבר פה אמר משהו שמטעה את הוועדה. ראשית, המכתב של המנכ"ל איצקוביץ בפניי, ונמצא גם בפני הוועדה, כי הצגנו אותו. בסעיף 18 הוא קובע – ביקשתי נתונים לגבי הגירעון השוטף, ולא הוצגו בפניי - כתוב. זה המכתב האחרון.
בעניין העלויות של אותן מפלצות בטון שהוזכרו, של הקבורה הרוויה – אנחנו לא חולקים על העלויות האלה, כי אנחנו לא יודעים מהן. אנחנו אומרים דבר פשוט. אין מחלוקת גם שהמוסד, לפחות במקור, נועד לכסות רק את הוצאות יום הקבורה. לכן יש פה שאלה- - -
פריד מחאג'נה
¶
אדוני, לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כל תיקון שיש לו תחולה רטרואקטיבית, חייב אישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חקיקה, וזה הגברת ריקי קורן. בלי אישור זה אני- - -
היו"ר חיים כץ
¶
הבנתי. יכול להיות שאם הוועדה עכשיו תאשר, השר יצטרך לחתום, ואחר כך יצטרכו לפרסם את התקנות. אם השר חותם ולא יפרסמו את התקנות, לא קרה כלום. אני לא רוצה לכפות. המגמה – 2009. תלכו לבדוק, ביטוח לאומי. משרד המשפטים, תתעורר. בימים הקרובים נעשה דיון, נסכם את העניין הזה בהצבעה. אם לא תרצו לפרסם, לא תפרסמו. נותן לכם זמן ללכת לממשלה, לגורמים השלטוניים. אנחנו נצביע. המגמה שלנו – יולי 2009. תבדקו אצל השרים – שר הרווחה, שר המשפטים. תביא אישור, ותפרסמו את התקנות. אם אתם מתחייבים, תכבדו את מה שאתם מתחייבים.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:50.