PAGE
19
ועדת הכספים
23/10/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1205>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ז' בחשון התשע"ג (23 באוקטובר 2012), שעה 11:45

<צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא סוליות גומי מרפובליקת דרום אפריקה) (הוראת שעה), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
יעקב אדרי

מגלי והבה

גמאל זחאלקה

שי חרמש

גאלב מג'אדלה

שכיב שנאן

>
ינון אלרועי - יועץ למנכ"ל המשרד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ראובן פסח - הממונה על היטלי סחר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלכס טוצילקין - כלכלן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דבי מילשטיין - יועמ"ש, סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עדנאן מטר - מנכ"ל, ע מטר ואחיו

עלא מטר - מנהל, ע מטר ואחיו

מור אלוני - סמנכלי"ת כספים, גומי עין שמר

ערן הורוביץ - יועץ כלכלי של חברת "גומי עין שמר"

נתן וילנר - מנכ"ל גומי עין שמר

הישאם מטר - רו"ח (עו"ד), ע מטר ואחיו בע"מ

האשם דלאשה - עו"ד, ע מטר ואחיו בע"מ (דלאשה השאם-משרד ערכי דין)

עומר וגנר - עו"ד של חברת "גומי עין שמר", עורכי דין

שגית אפיק

טמיר כהן

אתי אפלבוים
<צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא סוליות גומי מרפובליקת דרום אפריקה) (הוראת שעה), התשע"ב-2012>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא סוליות גומי מרפובליקת דרום אפריקה)(הוראת שעה), התשע"ב-2012.

מי מציג?

אני משנה למנכ"ל התמ"ת.

בוקר טוב.

אני מודה ליו"ר הוועדה שהסכים לכלול את הנושא בסדר-היום. מדובר פה בסוגיה שעוסקת בניסיון – צר לי להיות סופרלטיבי – אבל לייצא אבטלה ממדינה זרה, מדרום אפריקה למדינת ישראל.

תגיד מדינה ידידותית.

זה לא מפריע.

זאת על-ידי שימוש באמצעי סחר בלתי הוגן שמקובל בשימוש בארגון הסחר העולמי, ביבוא בהיצף. למי שלא מכיר, יבוא בהיצף בעצם אומר שהיצואן הדרום אפריקאי, במקרה זה, מוכר במדינת ישראל במחירים יותר נמוכים מאשר הוא מוכר בשוק הבית. במצב כזה זה יבוא בהיצף.

כמו שאמרתי, בשורה התחתונה, בימים אלו כולנו מבינים מה המשמעות של יצוא האבטלה מדרום אפריקה. במקום ששם יתקעו, נתקעים פה.

הסוגיה עובדה על-ידי הדרג המקצועי, על-ידי הממונה על ההיטלים שנמצא פה, מר ראובן פסח, והדרג המקצועי שלו. נבדקה ונערכה על-ידי הוועדה המייעצת, שכוללת נציגי ציבור, נציגים ממשרד האוצר וגורמים אחרים.
לאחר חשיבה נוספת אצל הוועדה המייעצת, הממונה זיהה שקיים יבוא בהיצף למדינת ישראל. הוא נדרש על-ידי החוק לבדוק את הדברים האלה. אנחנו מדברים על סוליה מגומי מגופר שמשמשת לחידוש צמיגים של משאיות, אוטובוסים ורכבי הובלה. מדובר פה על סוליה ברוחב שבין 15 עד 30 סנטימטר, בפרופילים שונים בהתאם למבנה של הצמיג ובעלת תכונת קושי מסוימת. דיברנו על השימוש.

לגבי הצרכנים, מדובר על אוכלוסייה של מחדשי צמיגים שבעצם מוכרים את הצמיגים המחודשים לצרכנים הסופיים, אוטובוסים ומשאיות. מדובר על רכב מסחרי בלבד.

כמו שאמרתי, הממונה נדרש בעצם לזהות קודם כל האם מדובר על טובין דומים. זאת אומרת, כשהוא בא לבדוק את העניין הזה, כל אחד יכול להגיד: מה שאני מייצר זה מה שמייצר היבואן מהמדינה השלישית והממונה מחויב על-פי החוק לבדוק האם מדובר בטובין דומים.

חשוב לציין שיש טענות שעולות במקרים כאלה, שהיצרן הישראלי איננו מונופול. לפעמים באים חברים ממשרדים אחרים ומהרשות להגבלים ואומרים שאנחנו מגנים על מונופולים. במקרה הזה יש יבוא רב ממדינות נוספות. לגבי היבוא הנוסף, אין טענה להיצף. פה מדובר על היצף רק ממדינת דרום אפריקה.

כמו שהתחלתי לומר, על הממונה היה לקבוע - - -

ממדינות אחרות זה לא אותו מוצר?

זה אותו מוצר כזה או אחר, אבל הם לא מבצעים יבוא בהיצף. הם לא מוכרים במחיר יותר נמוך משוק הבית. זאת הבעיה שלנו.

רק מדרום אפריקה.

כן. כרגע נשוא הבקשה שלנו - - -

זה בעקבות תלונה. אמרת שהממונה פתח לפי החוק, אבל בעצם הוא פתח בעקבות תלונה ספציפית של חברה ספציפית.

אני מודה על הליטוש של הסוגיה. הממונה קיבל תלונה מחברה היצרנית היחידה בארץ. אני חוזר ואומר, היא איננה מונופול.

מה גודלה בשוק?

אני לא יודע.

30%.

גודלה גורם לזה שהיא בעצם איננה מונופול. אז הממונה צריך להגדיר האם מדובר על טובין דומים. יש סדרה שלמה של נושאים שהממונה צריך לבדוק, ביניהם שימושים פונקציונאליים, חליפיות המוצרים בפועל, צינורות שיווק - - -

פסח פה? שב מקדימה, אתה גורם מרכזי בדיון הזה.

צינורות שיווק, התייחסות הצרכנים, תהליכי ייצור ומחירים יחסיים.

גם הממונה על ההיטלים וגם הוועדה המייעצת, שאני חבר בה והתבקשתי על-ידי הנהלת המשרד להציג את המקרה, זיהו והגדירו שמדובר בעצם בטובין דומים, כפי שמוגדר על-פי החוק.

אתה יכול לשתף אותנו בהתלבטות של המנכ"ל? למטב זיכרוני היתה לו התלבטות.

הוא ביקש מהממונה פרטים נוספים. ההתלבטות היתה על ערובה זמנית.

בערובה זמנית נקבע 37%?

39%. זה בעצם האחוז של הנזק.

מה היתה ההערה של המנכ"ל על העניין?

בשלב של הערובה הזמנית עלה על השולחן חוסר בהירות לגבי הנושא של האיכות של המוצרים המיובאים. המנכ"ל לא קיבל הסברים מניחים את הדעת והוא ביקש בירור נוסף מהצדדים. הוא קיבל אותם ובהתאם לזה הוטלה ערובה זמנית נוספת.

במקור החלטת המנכ"ל היתה שלא לאשר את הערובה הזמנית. לאחר שהוגשה עתירה לבית המשפט, המנכ"ל החליט מחדש והוא הטיל ערובה. במקור הערובה שהתבקשה גם עמדה על 39.5% או שהיא היתה פחותה?

.28%

זאת אומרת, המנכ"ל לא אישר 28% במקור אבל בהחלטה השנייה שלו הוא אישר 39.5%.

למען הסדר הטוב, למיטב ידיעתי ותתקן אותי היועצת המשפטית, היבואנים הגישו עוד עתירה לבית המשפט שאתמול הוסרה.

אתה לא צריך לשאול את היועצת המשפטית, תשאל אותי ואני אגיד לך.

בסדר גמור.

פשוט עשיתי שיעורי בית. אני יודע שכשמגיע לפה היטל היצף, מתחיל להיות שמח. אני צחקתי, היועצת המשפטית יודעת.

לצערנו הרב, וזאת הנקודה, לא ראינו יותר מידי היטלי היצף מגיעים אליך ולא בגלל שלא הוגשו. לצערנו קיימת מגמה במשרד האוצר שלא לאשר היטלי היצף. צריך לזכור שזה כלי לגיטימי - - -

למה דווקא על הנושא הזה משרד האוצר לא מאשר?

תסתכל מה שקרה פה עם הסחבות.

אני אסביר לך מה קרה. הוכח היצף על-פי הנתונים של היצרן בדרום אפריקה. אני חוזר, מדובר פה על מכירה של היצרן הדרום אפריקאי במחיר יותר נמוך מהשוק שלי. הנתונים שהעביר היצרן הדרום אפריקאי - - -

רגע, המחיר שלו יותר נמוך?

הוא מוכר שם בשקל ופה בחצי שקל.

אז מה מפריע לך?

זה סחר לא הוגן.

זה טוב למישהו שירוויח.

זה לחסל לך את התעשייה.

אתם מחסלים את התעשייה.

יש בעיה כל הזמן והיא לא מפסיקה - - -

מה ההיקף של ההיצף מדרום אפריקה?

50%.

יש התלבטות שכולנו צריכים להתלבט בה ולכן גם יכולים להיות ויכוחים בין משרד האוצר למשרד התמ"ת. אני מדבר על החלק המקצועי העקרוני. אנחנו מתלבטים כל הזמן גם בנושא של המכסים שמטילים על מוצרים שונים, או שרוצים להפחית אותם לפי ועדת קדמי או לפי מה ששר האוצר מבקש. יש לנו התלבטות כל הזמן בין הוזלת המחירים, שלפעמים זאת סיסמא, לבין פגיעה בתעשייה המקומית, שהמשמעות של העניין היא שהמחירים לא יוזלו אלא זה ילך לפערי התיווך בין החברות השונות.

מה קורה במקרה הזה?

אני לא יודע. אני רק אומר שזה ויכוח שמתנהל כל הזמן.

תפקידנו למצוא את שביל הזהב בין שתי ההתלבטויות. תן לממשלה הכושלת - - -

במה היא כושלת?

בכל היא כושלת.

אתה רוצה לומר משהו על הממשלה הכושלת?

אני עובד מדינה.

ההתלבטות היותר קשה היא בין שני מפעלים, שזה כל האמת. אחד שמעסיק 150 עובדים והשני מעסיק 30 עובדים. אנחנו רוצים לשמור על 180 עובדים.

לגבי השמן והטונה ביקשנו שלא להפחית את המכסים.

אבל אדוני היושב ראש, יש פה נתון מאוד מאוד חשוב שכולם צריכים להבין.

גם על - - -

חצי מהמשק עובר דרכך.

אני רוצה שמשרד התמ"ת יעלה את המכס על השמן המיובא.

זה הסיפור של הדגים.

נכון.

יקר לחיות בארץ הקודש.

זה לא המקרה.

הממונה בעצם אושש והנתון הזה אושש על-ידי הוועדה המייעצת, שמדובר על מוצרים שהם הינם טובין דומים. הממונה מצא, על בסיס הדיווח של היצרן הזר, שיש היצף בשיעור של 50%. זאת אומרת, לכאורה ניתן היה לבקש היטל בשיעור של 50%.

אבל, נעשתה בדיקה נוספת שלקחה בחשבון דברים נוספים שהחוק מחייב. נבדקו נושא של הגידול ביבוא, נבדקו נושאים שקשורים בהשפעת היבוא על המחירים בארץ. בסופו של דבר נמצא שיש חיתוך מחירים למען יישור קו. מדובר על יבוא במחירי היצף בשער הנמל במחיר נמוך ממוצר בתוצרת מקומית. נמצא חיתוך מחירים בשיעור גבוה דו ספרתי באחוזים. אני לא יכול לפרט כי מדובר בנתונים חסויים.

בנוסף, מדובר על עליה קלה במחירים של המוצרים בישראל בתקופת הבדיקה. תקופת הבדיקה היא 2010, על זה בעצם מדברת התלונה. אנחנו מצאנו שבסופו של דבר הנזק המשמעותי ביותר הוא מניעת עליית מחירים ומדכא את המחירים של היצרן הישראלי.

חשוב לבוא ולומר שבזמן של החקירה היתה עליית תשומות. ברגע שיש מניעה של עליית מחירים, בסופו של דבר היצרן מפחית את הרווח ואת היכולת שלו להתמודד. אם לוקחים את זה לאורך זמן, בסופו של דבר היצרן יקרוס.

כמה זה החלק הדרום אפריקאי בכל ה-70% של היבוא? דיברנו על 70% יבוא.

אנחנו לא יכולים להגיד כי זה חסוי.

זה מטריאלי, זה 5% זה 80% מזה? אם הדבר זניח זה לא מעניין.

השאלה שלך מאוד רלוונטית אבל חשוב מאוד להבין נושא אחד. השוק הזה הוא שוק מורכב. מה גורם למורכבותו? הלקוחות הגדולים כמו חברות האוטובוסים והקואופרטיבים, הם כנראה קונים ישירות. יש להם הספקה ישירה.

כבוד היושב ראש, זאת שאלה מרכזית. מדובר ב-3% בערך.

זה לא 3%. אנחנו מצאנו שבתקופת החקירה וגם בתקופה שלפניה, היתה עליה ביבוא. חלקה מוסברת ביבוא מהמדינה וחלקה מוסברת ביבוא ממדינות אחרות. העלייה הזאת בעצם נקשרת לירידה בנתח השוק של היצרן המקומי. יש הוכחה של העניין הזה.

יחד עם זאת, מאחר ולא מדובר רק בגלל העלייה ביבוא של החברה או היצור הדרום אפריקאי, בסופו של דבר היתה המלצה של הוועדה המייעצת, להפחית את ההמלצה של הממונה. הממונה הציע בעצם היטל בשיעור של 39.5% לחמש שנים.

וההגנה עכשיו?

ההגנה עכשיו היא הגנה מאוד מדתית. מדובר בסך-הכול על 10%. אנחנו החלטנו לחתוך את זה ל-30 חודש במקום 50 חודש.

במקום 39.5% שיש היום.

אומר לך היושב ראש שבעצם היום הערובה הזמנית עומדת על 39.5%.

מורידים אותה.

לא מורידים אותה, זה ההיטל. ממתי הערובה בתוקף?

הנתון הרשמי של אחוז היבוא מהשוק הוא 4.4%, זה נתון רשמי עם אסמכתאות. מדובר על משהו שולי.

היבואן מוכן לאפשר לנציגי הממשלה לחשוף את הנתונים? אז אין בעיה.

אתה יכול לקבל אותם.

דקה, אנחנו רצים מידי מהר.

אני רוצה לומר שוב. גם אם זה יהיה 3%, חלק מכובד מהעלייה ביבוא בשנת החקירה היה מדרום אפריקה.

זה ברור.

לא לכולם.

עו"ד דלאשה, בבקשה.

אני מייצר את חברת ע. מטר.

תגיד כמה מילים על החברה. כמה עובדים?

חברת ע. מטר הוקמה בשנת 1998 והיא עוסקת בחידוש צמיגים. היא נמצאת באזור תעשיה בכפר כנא, אזור שהוא מטבע הדברים מוכה אבטלה. היא מעסיקה 30 עובדים שמפרנסים 30 משפחות מאותו אזור.
עד שנת 2009 החברה נהגה לרכוש את מוצריה מהחברה המתלוננת "ע. שמר" וחלק מהמוצרים היא רכשה מדרום אפריקה מאותו ספק שכל הזמן רכשנו אצלו.

בשנת 2009 התחילה תפנית אצל החברה המתלוננת. היא העלתה את המחיר שלה בבת אחת נגד חברתנו בלבד, בשיעור של יותר מ-40%. אז לא היתה לנו אפשרות להתמודד.

מי נגד מי?

חברת "עין שמר" היא החברה שהתלוננה.

הם העלו את המחירים בבת אחת בערך כ-40% ואז לא יכולנו להמשיך לרכוש אצלם והתמקדנו ברכישת המוצרים מדרום אפריקה.
יש לציין שמדרום אפריקה אנחנו שילמנו מכס בין 10% ל-12%, דבר שלא משלמים היבואנים מאיטליה, מארצות הברית ומתורכיה, בגלל הסכמי הסחר עם אותן מדינות.

אנחנו כיום גם ממשיכים לשלם את המכס בשיעור של 12%. התלונה התחילה בכך שאנחנו מייבאים בהיצף על סמך הצעת מחיר שהחברה המתלוננת קיבלה מאותו מפעל שאנחנו מייבאים ממנו. הצעת המחיר הזאת היא היחידה שהובאה בפני הממונה. אני לא מכיר מסמך אחר ולא דיברו על מסמך אחר.
הצעת המחיר, הוכח בפני הוועדה המייעצת, שהיא מתייחסת למוצר אחר לגמרי.

זה לא נכון.

אתם תקבלו רשות דיבור.

אני מבקש לומר שלמיטב הבנתי, ונמצא פה הכלכלן שטיפל בנושא, היצרן העביר נתונים ועל בסיסם נעשתה החקירה.

תרשו לי בבקשה להשלים.

הוא אומר שמה שאתה אומר אינו נכון.

אני לא צריך את העזרה שלכם. לי ברור גם מה האינטרס שלהם, סליחה. תנו לנו להבין את העסק.

רבותיי, יש שני סוגים. אנחנו הבאנו את שתי הדוגמאות, דוגמה אם פס אדום ודוגמה עם פס צהוב. הדוגמה עם פס צהוב היא באיכות יותר נמוכה ובמחיר פחות יקר. הם הביאו הצעה לגבי הדוגמה היקרה.

אני אומר מתוך הניירת הגלויה שהציגו בפנינו כבוד הממונה והחבר'ה. פתחו את החקירה בפברואר 2010. הממונה החליט שיש מקום לחקור בינואר 2011, וזה בחריגה בסמכות מובהקת ובניגוד לחוק. עוד מעט אני אדבר על הנושא הזה.
כאשר החליט לפתוח בחקירה, מול עיניו היתה ההצעה היחידה. לא ידוע לי עד עכשיו שהמקור הזה השתנה בשום שלב. כאשר החליט שיש מקום להטיל ערובה זמנית, ביטל אותה מנכ"ל משרד התמ"ת בגלל 3 סיבות שנמצאות בחוק: שהאיכות אינה אותה איכות, שהמחירים אינם אותם מחירים ואין קשר סיבתי בין הנזק שנטען על-ידי המתלוננת לבין היבוא.

זאת למה? משום שאנחנו בסך-הכול 4% בערך מהיבוא שנכנס לישראל. איזה נזק אנחנו יכולים לגרום לחברה גדולה כמו ע. שמר?

אז עתרו נגד זה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי בירושלים מחק את התביעה וקבע על-סמך התחייבות כבוד הממונה, שהוא ידון מחדש כאשר יגיעו אליו ממצאים חדשים. ממרץ 2011, כאשר נמחקה העתירה ועד היום, אני לא מכיר שום מידע חדש שהגיע לממונה ושהביא לשינוי עמדתו. חוץ מאותה הצעת מחיר עלובה שקיבלו אותה מדרום אפריקה.

אני אציין את חוסר הסמכות המשווע של הממונה כאשר החליט אחרי כל התקופות שקבועות בחוק. עם כל הכבוד, באה הוועדה המייעצת ואומרת שזה לא חשוב. למה זה לא חשוב וכך נאמר בהחלטה שלהם, שלא כתוב בחוק מה יהיה אם לא יגיש את הממצאים שלו בזמן.

אני מפנה את כבודכם לכמה פסקי דין של בית המשפט העליון שמדגישים את החשיבות הרבה של המועדים. לשם כך המחוקק קבע הרבה מאוד מועדים בחוק הזה וצריך לקיים אותם ככתבם וכלשונם.

אתה צודק לעניין המועדים, רק שהוועדה המייעצת דחתה את הטענות האלה משום שבסופו של דבר היא קבעה שהמועד של הגשת התלונה, לאחר שהוגשו כל הפרטים שביקש הממונה מאת חברת עין שמר זה דצמבר. לכן היא דחתה את הטענות האלה. היא לא דחתה אותן על הסף בלי נימוק.

יחד עם זאת, אתה צודק, החוק קובע מועדים ובאמת כדאי שיעמדו בהם.

אנחנו הגשנו תשובות לשאלות באופן מיידי במסגרת הזמן, אפילו לפני תום המועדים שנקבעו לנו.
מה זאת אומרת? אם הוא חיכה שנה כדי לדון בתלונה - - -

הוועדה המייעצת התייחסה למגישי התלונה והיא קבעה שמועד הגשת התלונה הוא דצמבר ולכן בעצם הממונה – היא ספרה את השבועיים מיום החלטתו. זאת החלטת הוועדה המייעצת, אני מקריאה ממנה.

יש לי שאלה אליך. אתמול משכת את העתירה שלך לגבי החלטת הביניים. אתה יכול להסביר למה?

נשאלתי אתמול מהייעוץ המשפטי שלכם. הרי אני עתרתי נגד ההחלטה הזמנית.

אגב, לנו זה לא מפריע, זאת רק אינפורמציה. אתה יכול לעתור או לא לעתור, אנחנו מעל בית המשפט.

במשרד התמ"ת מטעים ועכשיו גם הטעו, כאילו במשיכת העתירה אנחנו מודים - - -

אנחנו רוצים להבין למה משכת.

אני משכתי משום שזה לא רלוונטי. אני עתרתי נגד ההיטל הזמני. ההיטל הזמני איננו קיים עוד. יש החלטה סופית - - -

אבל יש ערובה זמנית שמוטלת עליך כרגע.

הערובה הזמנית תרד ל-10%, הוא צודק. יגבו ממנה רק 10% בפועל.

זה מה שהודיע לנו הממונה ולכן זה לא רלוונטי.

אני לא מתכוון להצביע היום.

יש פה נושא מאוד רגיש של שני מפעלים ששניהם יקרים לנו ושניהם חשובים. כל 180 העובדים שעובדים בשני המפעלים, אנחנו רוצים שהם ימשיכו להתפרנס ולעבוד ולהתקיים בכבוד.

אני מבקש רשות ייחודית לא לקיים עכשיו הצבעה על הנושא הזה. לא לדחות את בקשת משרד התמ"ת, שיש בה את כל האלמנטים הלגיטימיים - - -

איך אתה מעגל את הפינות האלה? איך אתה מרבע את המעגל? גם לא לאשר וגם – איך אתה עושה את זה? כבר שעה אני מחפש את ההצעה הזאת.

אני מציע דבר כזה: דיברתי גם עם בעל-הבית, גם עם המשרד וגם עם השר שנמצא בחו"ל. באופן חד משמעי, אין בכוונת השר, חלילה, להביא למצב שהמפעל ייסגר.

בדקתי עכשיו עם בעל הבית ואין מצב שהמפעל ייסגר, חלילה. המפעל מקבל נזק. אמנם לא כל העובדים בעין שמר הם עובדים שעובדים בסוליות. יש שם הרבה מוצרים אחרים שהמפעל מייצר.

אני מבקש שניתן הזדמנות. בעל הבית הציע הצעה מכובדת.

הוא יבואן.

הוא לא יבואן, הוא בעל מפעל.

הוא יבואן, מכיוון שהוא עומד פה על תקן של יבואן בהיטל ההיצף.

מה אתה מציע?

הוא מאוד רוצה לקנות את המוצר של עין שמר והוא מאוד רוצה לעודד את היצור המקומי. אבל גם אצלו "עניי עירך קודמים" והוא מוכן גם לשלם חלק מהמחיר מהרווחים שלו. הוא מבקש שמפעל עין שמר ייתן לו מחיר סביר.

אם כך, בוא נאשר את היבוא, נפגוש אותו בחוץ ונעשה עסקה. מה זה קשור להיטל?

אתם רוצים היטל כי זה טוב לכם.

אני יו"ר הסיעה של השר שלום שמחון. אם תתקיים הצבעה אני מצביע איתם, לא איתך, כי אני לא רוצה לסגור את המפעל הזה וגם לא את המפעל הזה. לא תוכל להעביר את זה, אז תירגע.

אני אסביר לך למה אני רוצה שתיקח עוד נתון אחד.

אנחנו אמנם מעסיקים 150 עובדים - - -

רק תגיד שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני המנכ"ל בתעשיות גומי עין שמר. המפעל נמצא בפאתי חדרה-פרדס חניה, בפאתי המשולש. יש לנו בערך 160 עובדים. חלק גדול מתוכם הם אותה אוכלוסיה שאתה מייצג.

אני מייצג גם אותך, אל תדאג.

מצוין.

יש לנו בערך 160 עובדים. 65 עובדים הם בני מיעוטים. יש לנו 35 עולים חדשים. זאת עבודה סיזיפית. זאת תעשייה מסורתית, זה לא הייטק. זאת עבודה קשת יום. החלק הזה שמדברים עליו הוא עסק מאוד משמעותי מכיוון שזאת פירמידה שבנויה על כמה רגליים. הרגל הזאת נופלת, המפעל קורס. הציג את זה פה המשנה בצורה מאוד ברורה.
הנקודה היא מאוד פשוטה. אנחנו סובלים מתוך זה שלקוחות שלנו - - -

יש אפשרות שאתה תיתן להם את המחיר שאתה נותן ל"חלץ"?

בטח שיש אפשרות, אבל בתנאי שהוא יקנה מאיתנו. מה קורה כרגע?

הוא רוצה לקנות ממך, אין לו בעיה.

זה לא עומד בסתירה להיטל.

רבותיי, הבנתי.
גאלב מג'אדלה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אנחנו לא יכולים לתת את ידנו לבקשת התמ"ת להיטל הזה. עם כל הכבוד, אתם רוצים שאנחנו ניענה בחיוב לבקשתכם, להיטל 10%. המשמעות של הדברים היא שהמפעל הזה – אתה קורא לו יבואן? מבחינתי הוא מעסיק ומפרנס 30 משפחות. לא חשוב באיזה כובע הוא מוגדר.

אדוני, אני לא יבואן, אני מביא סחורה למפעל שלי, אני לא מוכר בחוץ.

מה מטר, בשבילי אתה מפרנס.

עין שמר הם שכנים שלי.

מה אתה אומר להם?

אני אומר להם דבר ברור. אנחנו לא יכולים להיענות לבקשה הזאת, לפגוע במפעל ולסגור אותו בפריפריה, בגליל. אחר-כך המדינה תצטרך לשלם למובטלים.

מה אתה אומר להם?

תעשה הפסקה 5 דקות.

מה זה מה אני אומר? מה שאני מדבר לא ברור? אחר-כך המדינה תצטרך לתת למשפחות האלה דמי אבטלה וזה יעלה לנו כסף.
עם כל הכבוד לצו שלהם, יש פה מאבק על הישרדות. הם רוצים לשרוד וגם המפעל רוצה לשרוד. לכן, אי-אפשר כך לבוא ולהטיל היטל כזה.

יש כאן אנשים עם רצון טוב להמשיך לשרוד ולפרנס בכבוד את המשפחות. שישבו איתם. אל תביא לנו צו, אנחנו לא נקבל צו כזה. אנחנו גם לא קיבלנו אותו בעניין מפעל השימורים "פרי הגליל". רצו להטיל מכס ולא הסכמנו.

לא, לא, אבל לא חשוב.

אנחנו גם רוצים לשמור על היצרן המקומי אבל אנחנו גם רוצים לשמור על מקומות עבודה. הממשלה שאתה מייצג אותה, לא מקימה מפעלים ולא מייצרת מקומות עבודה בישוב הערבי. המפעל הזה לא זכה לשקל אחד מימון מכם ועכשיו אתה רוצה להטיל עליו היטלים כדי לסגור אותו.
עם כל הכבוד, קודם כל תיצור מקומות עבודה במפעלים.

האוצר מפסיד גם את המכס.

ישנם אלפי מובטלים שרוצים לעבוד.
30 מתפרנסים מהמפעל הזה. להביא לנו צו לסגור מפעל, אנחנו לא נתנו את ידנו מעולם בוועדה הזאת ולא ניתן את ידנו גם הפעם. תמצאו את הדרך להידברות כדי לפעול על המפעל של עין שמר, כדי לשמור על המפעל של מטר. אל תביאו לנו צווים וועדת חקירה. חקרת? 100%, טוב שחקרת. אם אתה חקרת, תגיע למסקנה הנכונה, לא לחזק מפעל ולסגור מפעל.

תודה.

חבר הכנסת שי חרמש.

אני חושב שהדיון כאן יצא קצת מפרופורציות. תבינו על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על תחום ש-70% מיובאים. לא סתם שאלתי אותך כמה זה דרום אפריקה? אני לא רוצה לחלוק פה את הסימפטיה שלי לדרום אפריקה כי היא משותפת לכולם, אבל זה לא העסק כרגע.

כמה זה כל הסיפור? מ-70% יבוא מדובר על 3%. מדובר על היטל של 10%. מה כל הסיפור? כל מי שקונה, ייסע לאיטליה, ייסע לארצות הברית ויביא את 85% האחרים. לאורך כל הדרך אני חסיד לא לתת לייבא, לא יבוא של טונות מתאילנד ולא להביא צמיגים מדרום אפריקה. אני אומר עוד פעם, יש לנו את השוק המקומי ולא מעניין אותי כרגע איפה המפעלים נמצאים.

היבוא הדרום אפריקאי הוא 60% מהשוק, 50% מהשוק. מדובר ב-3%, על מה מדובר? על 3% מתמוטט שוק?

10% עד 15%, אדוני.

על זה מתמוטט שוק? סעו לאיטליה, סעו לארצות הברית, תייבאו כמה שאתם רוצים. אני צריך לתת פריבילגיה למדינה שמעסיקה שם בטח בדולר ליום אם לא פחות, מי יודע, בתוך המכרות האלה. את זה אני צריך לייבא לארץ? עם זה אני מתחרה?

מה אתה מציע?

אני אומר לאשר את זה. כל הסיפור של ה-3% הוא זניח. עושים פה מעכבר או מזבוב פיל.

לאשר את בקשת התמ"ת?

בוודאי. על מה מדובר? על 3% יבוא? על 5% יבוא? על 10% היטל?

מגלי והבה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהחברים פה דיברו והנוסחה ברורה. אם הם רוצים להתפשר, אז שיתפשרו, אנחנו לא נצביע.

אם הם לא רוצים להתפשר ורוצים לעשות את ההיטל אז אנחנו נצביע. אנחנו לא נסכים שיהיה עיוות פה. ההסבר של שי חרמש, חברי, על דרום אפריקה? אתה רוצה לתקן את העולם?

שייבא מארצות הברית.

על-מנת שלא ניקלע למצב כאילו אנחנו מצביעים ומאשרים או לא מאשרים ועושים רביזיה ודוחים את הסיפור הזה לגמרי – אני רואה את החכמה שנודפת מבין עיניך ואני מבין שאנחנו הולכים לכיוון של פשרה שתאפשר את קיום שני הצדדים.

אין פה פשרות.

אתם פעלתם בניגוד לחוק. עורך הדין לא מדבר עברית? לא שמעת את עורך הדין שאומר שאתה פעלת לא לפי החוק?

מי זה? היועץ המשפטי לממשלה? סליחה, אדוני חבר הכנסת.

אתם פעלתם בניגוד לחוק.

זה מתפזר פה לכיוון שאני לא אוהב.

אני רוצה לעצור את הדיון, אני לא רוצה להמשיך אותו.

פסח, והמשנה למנכ"ל, אני רוצה לבקש משהו ושתיענו לי בחיוב. אני מבקש פסק זמן של שבועיים-שלושה. אתם מבקשים היטל היצף של 10%. לפרק הזמן שאני מבקש לחכות אני מבקש לשנות את הערובה הזמנית ל-10%.

לא, אנחנו צריכים את המכס.

ראובן אמר פה קודם שממילא ייגבו רק 10%.

הערובה הזמנית כשמה כן היא. היא מתעדכנת. למעשה לא גובים אותה עכשיו אלא רק גובים ערובה זמנית. מה שיגבו בסופו של דבר זה את ה-10%.

אפשר לחשוב כאילו מדובר בתקיפה באיראן.

זה הדבר הכי טעון שיש כשאתה חי בתוך אוכלוסיה הזאת שסובלת מאבטלה וסובלת מכל הדברים.

שכיב, לקחתי את החכמה שלך.

יש פה בעיה ואני מבקש לא להיכנס לפרוצדורה. אני מקבל מה שאתה אומר. אנחנו אומרים להוריד את הערובה ל-10%. צריך לדבר עם המכס, אז נדבר עם המכס.

בסופו של דבר, גם על פי בקשתכם, מה שיצטרכו לשלם זה 10%. זה דבר שאני מבקש.

למה אני מבקש את זה? מכיוון שאני רוצה את השבועיים שלושה כדי לברר. לא ייקוב הדין את ההר.

כך ביקשת גם בנושא של המטליות ועברו 4 חודשים.

במטליות לא ביקשתי.

מטליות זה משהו אחר.

אני גם רוצה לבקר במפעל.

קיבלתי את הבקשה שלך.
עם כל הכבוד, בעניין של המטליות, התקשר אלי שר האוצר ואמר לי 3 פעמים: אני לא חתום על זה. הפרוצדורה הזאת שאמרו שעבר הזמן, הוא הסביר לי למה זה לא רלוונטי עם היועץ המשפטי שלו.

כאן זה לא מדובר בעניין הזה. כאן מדובר על זה ששר האוצר ושר התמ"ת מבקשים את הבקשה הזאת. באים החברים בוועדה, וגם אני אומר: יש כאן שני צדדים מאוד קשים. יש את המפעל שלכם, שגם שם עובדים אנשים ממגזרים שונים. יש את המפעל ההוא, שהוא היבואן, שיש עובדים ממגזרים שונים.
אני מבקש ולהערכתי גם ניתן להגיע להסכמה.

במידה ולא נגיע להסכמה ונראה שהמצב הוא לא כזה, נצביע. כמו בחברה דמוקרטית, הם פעלו על-פי חוק ועל-פי חוק כאן יוחלט ברוב ומיעוט. יכול להיות שיהיה רוב נגד הצו, יכול להיות שיהיה רוב בעד הצו. אני לא רוצה לחתוך את העניין הזה בסכין חדה מכיוון שמדובר כאן על דבר מאוד רגישים.

אדוני היושב ראש. מאחר והיבואן לא בחל בנקיטת צעדים משפטיים. הוא כבר ציין בתחילת דבריו שהדברים נמשכו. אני מציע לך, שאם אתה מחליט לדחות, תוודא עם היבואן שהוא מקבל את זה ושלא מחר בבוקר נקבל בג"צ שאנחנו ממשיכים לדחות.

בפרק הזמן של ההידברות , חודש ימים, לא יהיה שום בג"צ.

אני לא מתערב בהחלטות ללכת או ללכת לבית משפט. גם ההחלטות שלי יגזרו מצורת ההתנהגות של החברה. אם החברה לא תסמוך על מה שאני ביקשתי כאן והיא תלך לבית משפט, אני אחזיר את זה לכאן ואני אוכיח קבל עם ועולם מי הריבון במדינת ישראל.

ואז כולנו איתך.

האם בית המשפט או הכנסת? אז יוכח בהחלטה של רוב ומיעוט. אם הוא היה שואל אותי, ואני לא מציע לו מה לעשות, שבפרק הזמן הזה הוא לא ילך לבית המשפט. הראייה, שהוא גם ביטל את העתירה שלו והוא כנראה לא ילך. אני לא יכול להגיד לו מה לעשות.

אין קשר ואני חושב שעושים פה קשר לא נכון, בין היכולת שלנו להידבר עם היבואן ובין הצו.

אני לא אמרתי להידבר כך או אחרת, בשביל זה יש את משרד התמ"ת.

אם לא יוטל צו, מחר יקום א', ב', ג' אחר וייבא מדרום אפריקה.

הבנתי את מה שאמרת ואני לא מביא את זה להצבעה. אם הייתי מביא את זה להצבעה – כדאי שתסתכל מה שקורה סביבך.

לנושא של לוח זמנים, בכל זאת - - -

היות ולא למדתי משפטים אז אני לא ידוע להתווכח איתך. בגלל לוחות הזמנים, היות ובחוק אני חייב להביא את זה לדיון אחרי 14 ימים מאז שאני מקבל את זה. היות וקיבלתי את הבקשה של השר שלום שמחון ב-10 לחודש, הבאתי את זה לדיון ב-23 לחודש.

וסיום הדיון - - -

בסדר, אני אשתדל. אני לא מבטיח שום דבר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:40.>