PAGE
8
ועדת הכספים
23/10/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1202>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ז' בחשון התשע"ג (23 באוקטובר 2012), שעה 11:00

<תקנות ני"ע (דוחות תקופתיים ומידיים) (תיקון),התשע"ב-2012 ותקנות ני"ע (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף-מבנה וצורה) (תיקון), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
שי חרמש
גאלב מג'אדלה

>
שמואל האוזר - יו"ר, רשות לניירות ערך

דניאל רימון - חקיקה, רשות לניירות ערך

מוטי ימין - יועץ בכיר ליו"ר, רשות לניירות ערך

שרונה מזליאן-לוי - דוברת, רשות לניירות ערך

צביקה רובינס - יועץ תקשורת, רשות לניירות ערך

נתי שילה - יועץ משפטי, איגוד החברות הציבוריות

נגה קינן - יו"ר, פורום מנהלי כספים ראשיים

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אתי אפלבוים
<תקנות ני"ע (דוחות תקופתיים ומידיים)(תיקון),התשע"ב-2012 ותקנות ני"ע (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף-מבנה וצורה)(תיקון), התשע"ב-2012>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: תקנות ני"ע (דוחות תקופתיים ומידיים) (תיקון),התשע"ב-2012 ותקנות ני"ע (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף-מבנה וצורה) (תיקון), התשע"ב-2012.
מי מציג?

אני רק אגיד בשתי מילים: בתקנות ניירות ערך קיימת הוראת גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי שאותו נדרש לתת תאגיד אשר מתקיימים בו סימני אזהרה. הם מלמדים אותו בעצמם על האפשרות של התאגיד לפרוע מהתחייבויותיו.
בעניין של גילוי בדבר תזרים מזומנים, הגילוי הנדרש של ההתחייבויות הקיימות והצפויות לתאגיד לצד המקורות הקיימים אשר ישמשו לשם פירעונם, והכול למהלך השנתיים. יש לזה חשיבות גדולה שגילינו אותה במיוחד בעת הזאת, בתקופה של חברות, שאנחנו רוצים לגלות לציבור איפה החברה עומדת ומה היכולת שלה בעצם לעמוד בהתחייבויות שלה.
אנחנו מכירים את זה גם מהעיתונות, כמובן מהגילויים שאנחנו נותנים. אנחנו מבהירים כמה יש חשיבות לגילוי.

זה חשוב התקנות האלה?

ההנחיות הלו הן היו הנחיות. זה עובר עם שינויים שאנחנו למדנו וזה מה שעומד על השולחן.

היועצת המשפטית, מה את אומרת?

אני אשמח אם תסביר את התקנות לגופן.גם את השינויים שהיו ביחס לנוסח המקורי שהובא במכתב השר. אחר-כך אעיר ככל שיהיו לי הערות.

התקנות האלה הן תיקון לתקנות שנמצאות כבר עכשיו, לרבות עיגון להנחיה שפוקעת באמצע נובמבר ומכאן חשיבותן.

התקנות בעצם אומרות שבתאגיד שהתקיימו בו אחד מארבעה סימני אזהרה וכעת נוסף סימן אזהרה חמישי, שמייד אפרט, זה אומר שקם דגל אדום אשר מלמד שהחברה במצב שהוא אינו טוב ויש חשש שהיא לא תוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות בהגיע מועד פירעונן. אז עליה לתת דוח תזרים מזומנים חזוי שמציג את התקבולים, המקורות לעומת ההתחייבויות לשנתיים הקרובות. זה קיים כבר בתקנות הנוכחיות ובהנחיה קיימת.

מה החידוש? החידוש הוא בכמה ראשים מרכזיים. אחד, אנחנו מוסיפים סימן אזהרה נוסף אשר דן בקיומה של אזהרת עסק חי. אם קודם לכן סימן האזהרה האקוויוולנטי שהיה, היה הפניית תשומת לב של רואה החשבון המבקר לקשיים, אבל קיומה של אזהרת עסק חי כשלעצמה, שזה המקרה הקיצון אולי של הפניית תשומת הלב, לא היה בין סימני האזהרה. המציאות שהתגלתה בפנינו מאז 2008 גילתה שכדי להיות באזהרת עסק חי, זה לא נדיר. יש 77 תאגידים שנמצאים במצב הזה היום. יש לא מעט חברות עם אזהרת עסק חי, זה לא כל-כך נדיר.
שנית, מתוכן, מפתיע אולי לגלות שרק 6 מתוכן הגיעו לפירוק בשנים האחרונות. זאת אומרת שרוב מחזיקי תעודות ההתחייבות, על אף הכאב הגדול של תספורות ואפילו תספורות קצוצות, מעדיפים להגיע להסדרים. זאת אומרת, שאחרי אזהרת עסק חי, יש עוד חיים לתאגיד.
לכן, אי קיומו של תזרים מזומנים חזוי בנקודה נקודתית כזאת של אזהרת עסק חי, יוצרת חוסר רצף במתן וודאות לגבי התזרים העתידי ולכן את זה רצינו לתקן.

הרחבתם את זה.

יש הרחבה מסוימת ביחס להנחיה הקיימת.

ביחס לתקנות הקיימות.

ביחס לתקנות הקיימות ולהנחיה הקיימת שעומדת לפקוע בנובמבר 2012.

מה את אומרת? צריך לאשר את זה?

אני לא מקבלת החלטות.

מבחינה משפטית, האם יש בעיה?

מבחינה משפטית אני לא רואה בעיות.

יש הערות?

חשוב לציין, לפי מה שהבנתי, שביחס לנוסח המקורי שבמכתב השר, שהיה אפילו מחמיר יותר ביחס להנחיות הקיימות, בוטלו מספר סעיפים.

אולי כדאי לציין את הראשי שבהם, שהוא בהחלט היענות לרחש ציבור המפוקחים ומתאים לתכנית ההקלות ולאסטרטגיה שכונן יו"ר הרשות. בראשית דנא התכוונו להחיל את ההסדר הזה על כל מי שהציע ניירות ערך לציבור, קרי, גם תאגידים מדווחים שלא הציעו תעודות התחייבות לציבור, שזאת מחצית מהתאגידים פחות או יותר. אבל, בחשיבה של עלות תועלת הגענו למסקנה שאפשר להיענות לציבור ולהחיל את זה רק על תאגידים שהציעו תעודות התחייבות, קרי, על כ-250 מתוך כלל התאגידים המדווחים.

נוגה קינן, בבקשה.

למען הגילוי הנאות, אני עובד אצלה, בגלל שאני מגיע להרצות בכל הכנסים שהיא עושה.

קודם כל, אני רוצה לברך את הרשות על כברת הדרך שהיא עשתה מהנוסח הראשוני לעכשיו. אני רוצה להתייחס לשני עיקרים שמבחינתנו מאוד בעייתיים.
הראשון, באיזה מידה אפשר בכלל לתת תחזית לשנתיים. אנחנו מבקשים להמיר את זה בתחזית לשנה. כל אחד מאיתנו יודע שאם הוא היה לפני שנתיים מסתכל מה יקרה בעוד שנתיים, לא היה לו מושג. תזכרו שאנחנו פועלים כל הזמן תחת האיום של אכיפה מנהלית, להיות מדויקים ולהיות סבירים. תחזית לשנתיים זאת תחזית ארוכה מכדי שבן אנוש יוכל לבצע אותה. זאת הערה עקרונית ראשונה.

ההערה העקרונית השנייה היא בעובדה שלא ניתן נמל מבטחים, לא ניתנות הגנות כלשהן למישהו שנתן תחזית לשנתיים – כתוב אצלנו במקורות למי ניתנה הנבואה, בטח לשנתיים.

יש בזה חילוקי דעות.

לשנה כן תסכימו?

לשנה זה יותר סביר.

זה לקחת אחריות. האיש שנותן את התחזית גם אחראי למה שהוא אומר?

אולי כדאי שתסבירי את היחס בין הדוח הרגיל שמוגש לבין הדוח שבמסגרת ההנחיה.

אולי כדאי שהם ישיבו באופן מסודר.

הצירוף הזה שבעצם מגן קצת על מישהו שנתן תחזית וטעה. שנתיים זה המון זמן.
אלה שני הדברים העיקריים שלנו.

הבקשה שלנו היא שכאשר רק חלק מהאינדיקאטורים מתקיימים, לא באופן אוטומטי ייכנס התאגיד לצורך המפורט כאן. אגב, הפירוט פה הוא באמת מאוד נרחב. ישב הדירקטוריון ויחליט האם הוא צופה שעלולה להיות איזו בעייתיות. במידה שכן, אזי הוא יפעל.

הכרזה על עסק חי זה לא הדירקטוריון מחליט.

אני בשם איגוד החברות הציבוריות.

כדי לא לחזור על הדברים, אני רוצה להצטרף לשני הנושאים שנוגה העלתה. ראשית, אנחנו שמחים גם שהרשות חזרה בה מהרעיון להחיל את כל הנושא הזה של הדוח החזוי על כל התאגידים. אני רוצה להזכיר שההנחיה מראשיתה נועדה להיות למקרים שבהם יש אגרות חוב ולא לשאר השוק. אני שמח שכך זה נשאר.

הדבר הנוסף זה שבאמת אני רוצה לשים את הדגש, שבניגוד לכל הגילויים האחרים שחברות נדרשות לתת, במה שנקרא תאגידים מדווחים, כאן אנחנו מדברים בדיווח חזוי, מה שנקרא מידע צופה פני עתיד. הוא יכול להיות נכון להיום או בהנחות מסוימות והדברים יכולים להשתנות, אם בגלל שינויים במצב הכלכלי בארץ, במצב הכלכלי בעולם, במיסוי, בשווקים. במיוחד בתקופה כזאת בלתי יציבה שבה אנחנו נמצאים.

אני מבין שיש הבנה מצד הרשות שברגע שהיא דורשת מחברות לתת הערכות לגבי העתיד, שהן יכולות להיות לא ממומשות או שיהיו בהם שינויים ואז זה רק מטעה את המשקיעים, ההערכות האלה א התחזיות האלה תהיינה מוגנות בצורה כזאת שדברים שנעשו בתום לב לא יהיו חשופים לאכיפה פלילית או לאכיפה מנהלית או לכל מיני אכיפות למיניהן.
בנוסף, אני רוצה להתייחס לעניין של הערת עסק חי. עד היום, על-פי ההנחיות הקיימות, במקרה שיש הערת עסק חי לתאגיד, והוא היה פטור מדוח תזרים מזומנים חזוי, מתוך המחשבה שאם כבר יש הערת עסק חי וזה מופיע בדוחות וכולם יודעים מזה, הנושא של התזרים הוא כבר דבר משני. המשקיע כבר צריך להיזהר מהחברה וממה שקורה בה. בוודאי שלחברה קשה מאוד להתחייב או להעריך איך היא תעמוד בהתחייבויות כספיות שלה לשנתיים קדימה, כשיש עליה הנטל הזה של עסק חי.

היום יש פה שינוי מהותי שבו גם מבטלים את הפטור וגם הופכים את העסק החי לנוסח של סיכון, שהוא בעצמו יוצר את הצורך בגילוי.

אנחנו מציעים שהרשות תיתן לזה מחשבה נוספת, אם זה באמת רצוי. שלא ייצא ששכרו בהפסדו, בזה שבחברה שיש בה הערת עסק חי, עוד נותנים תזרים מזומנים לשנתיים קדימה. משהו פה לא ברור. אנחנו מציעים לשקול את העניין הזה מחדש, אם כיום ואם לאחר אישור.
אין לנו שום כוונה לבוא הנה ולגרום לזה שאולי התקנות שמוצעות לא יאושרו.

הערת עסק חי זה עסק מאוד מאוד רחב. זה ממפולת שלא נשאר גרוש ועד לכך שמגיעים להסדרים ועד לכך שנכנסים משקיעים ומחפשים עסק חי.
לכן, להסתפק בהגדרת עסק חי זה מגרש כזה גדול. אני חושב שגם ההגדרה של תזרים מזומנים בתנאי אי הוודאות האלה הם – אדם מחזיק אג"ח. הוא אומר: הערת עסק חי לא אומרת לי שום דבר. האם בתזרים מזומנים יש סיכוי ש-30%, שמה שהוא יגיע נוכל להישאר אם הנייר. אם לא, תנו לי 10 אגורות ואני הולך הביתה.
לכן, אני לא הייתי נשאר רק בהגדרת עסק חי. זה מגרש שגבולותיו לא מוגדרים, עם כל הכבוד.

מה אתם אומרים?

במקובץ אני חושבת ששמענו פה 3 הערות מרכזיות ואני אגיב עליהן כסדרן.

ראשית, 2 ההערות שהזכירה הגברת נוגה קינן וחזר אחריה נתי שילה. אחד, תאפשרו לנו לא לתת את המידע לשנתיים אלא לתקופה קצרה יותר, לשנה.

שניים, זאת השאלה שנוגעת למידע רך, לזה שזה מידע צופה פני עתיד ואולי צריך לתת לו הגנות.

אני תכף אבהיר למה שני הדברים כרוכים זה בזה.

קודם כל, מידע לשנתיים זה המצב כבר מ-2008 ואין כאן דבר חדש. אנחנו מבקשים להמשיך את המצב הקיים.

שניים, כפי שאמרתי, מתוך תאגידים רבים שנמצאים באזהרת עסק חי ותאגידים רבים מהם שנמצאים היום, עם הפניית תשומת לב של רואה חשבון, כלומר, תאגידים שנמצאים במצב לא טוב על פניו, מרביתם מגיעים להסדרים. כאשר הם מגיעים להסדרים, הם צריכים על-פי הוראות חוק החברות להגיע לבית המשפט ולפרוש את כל משנתם, למה בית המשפט צריך להסכם הזה ולהכניס אותם להליכי הבראה? למה יש להם ברזרבות כסף לשלם לעתיד לבוא?

אז בית המשפט לא מבקש מהם שנתיים קדימה, פעמים רבות הוא מבקש מהם גם שנים ארוכות למעלה מזה קדימה.

לכן, להערכתי, המידע בתאגידים האלה, שיש אצלם סימני אזהרה, ממילא קיים אצל התאגיד ואין שום סיבה שהוא לא ישוקף גם לציבור. ברור לכל למה המידע הזה חשוב לו.

לגבי המידע צופה פני עתיד, לא נדרש היה לקבוע הוראות מיוחדות בתוך התקנות, מפני שיש סעיף כללי בחוק ניירות ערך, סעיף 32א, למי שמעוניין לגשת ולבדוק, אשר אומר שכאשר מדובר במידע שבעיקרו הוא מידע צופה פני עתיד, אז אם נמסרו כל ההנחות שעל בסיסן ניתן אותו מידע ונמסר גם כל מה יכול להפריע למידע הזה מלהתממש והכול כמובן שלא ברשלנות ובתום לב. לא מדובר בהתממשות או היעדר התממשות שתלויה רק בתאגיד בעצמו, משמע, רוצה יהיה, לא רוצה לא יהיה, אלא תלוי בתרחישים חיצוניים לו, אז יש הגנה. זה בדיוק אותו סעיף 4 או נמל מבטחים שאותו הזכרת, על נותן המידע. לכן הדבר הזה קיים כאן.

אני מציע בנקודה הזאת לבדוק אם זה לא חל, לפחות פי שזה מופיע, רק לגבי תשקיפים אלא גם לגבי דוחות.

התשובה היא שזה חל גם על דיווחים. הדבר היחיד שזה לא חל עליו, זה מידע שנדרש בהכללה בתוך דוחות כספיים. כידוע אנחנו כאן בתוך דוח דירקטוריון שאינו הדוח הכספי.

אני מציע שתבדקו את זה.

זה מופיע בסעיף קטן א' בהגדרה: מידע צופה פני עתיד.

לגבי ההערה האחרונה, נדמה לי שאין לי הרבה מה להוסיף עליה כיוון שהשבתי עליה בהצגת הדברים. היא נוגעת לאזהרת עסק חי. מצאנו שאזהרת עסק חי הינה אפיזודה בחייו של התאגיד. במרביתם של המקרים התאגיד ממשיך לחיות. הנתונים לגבי צפי תזרימים הוא חשוב מאין כמוהו לציבור המחזיקים בתעודות ההתחייבות.

את יכולה לומר מילה לגבי תקנות פרטי התשקיף?

כן. תקנות פרטי התשקיף הם בעצם תמונה משלימה לתקנות הדוחות התקופתיים המיידיים. למעשה התיקונים שם הם בשתי נקודות. אחת, זה גם בתשקיף, התשקיף בעצם שותה את הדיווח כי הוא נעשן על הדיווח, אז כל מה שאמרנו על הדיווח נמצא גם בתשקיף. כיוון שעשינו כאן תיקון מסוים והרחבנו את סימן האזהרה שמתייחס לגירעון בהון החוזר, להתייחסות להון החוזר או להון חוזר ל-12 חודשים, שניהם מונחים חשבונאים, בעוונותי, ומה שמוסיף האחר על הראשון - - -

למה בעוונותי?

כי אני לא חשבונאית.

מה שמוסיף השני על הראשון זה שהוא מחפש את הבעיה בנזילות לא רק בפעילות של התאגיד אלא בחייו דרך כלל. החידוש הזה צריך היה לשתות אותו גם בתוך תקנות פרטי תשקיף.
דבר שני, תקנות פרטי תשקיף היו קצת מיושנות והנתונים שבהם, המתייחסים לתזרים המזומנים, התייחסו בעיקר לחברות תעשייתיות ושינינו בהתאמה לניסיון שנצבר מאז.

את הטבלה.

כן.

לגבי התחילה, חשוב לציין שההוראות שקיימות כבר בהנחיה ייכנסו לתוקף מפקיעת ההנחיה, דהיינו, מיום 18.11.2012 והוראות החדשות שנכנסות בגדר התקנות האלה יחולו לגבי דוחות שיש להגיש מיום 31.12.2012. זאת אומרת, הן מוגשות בשנה הבאה בהתייחס ל-2012.

תודה רבה.

תקנות ני"ע (דוחות תקופתיים ומידיים) (תיקון),התשע"ב-2012. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

התקנות אושרו פה אחד.


תקנות ני"ע (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף-מבנה וצורה)(תיקון), התשע"ב-2012. מי בעד התקנות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

התקנות אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>