ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/10/2012

הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשס"ט-2009, הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשס"ט-2009, הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשס"ט-2009, הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"ב-2011, הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"א-2011, הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"ב-2011, הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשס"ט-2009, הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"ב-2012, הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"ב-2011, חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"ג-2012

פרוטוקול

 
PAGE
9
ועדת הכנסת
15/10/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 311>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ט בתשרי התשע"ג (15 באוקטובר 2012), שעה 23:15
סדר היום
<1. הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ג-2012>
נכחו
חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
נינו אבסדזה

רחל אדטו

אורי אורבך

ישראל אייכלר

רוברט אילטוב
אדמסו אללי

זאב אלקין

אופיר אקוניס
מוחמד ברכה

ניצן הורביץ

יצחק הרצוג

מגלי והבה

ענת וילף

נסים זאב
ג'מאל זחאלקה

אכרם חסון
יואל חסון

אחמד טיבי

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

דוד רותם

שכיב שנאן
נחמן שי
מוזמנים
>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורביץ
ייעוץ משפטי
ארבל אסטרחן
מנהלת הוועדה
אתי בן יוסף
קצרנית פרלמנטרית
סיגל גורדון
<הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ג-2012>
היו"ר יריב לוין
רבותי, אני מבקש לשבת על מנת שנוכל להתחיל את הישיבה. אני פותח את הישיבה כאשר על סדר יומנו הכנתה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ג-2012. כפי שאמרתי בבוקר, מאחר והוטל עלי לנהל כאן כמעין נציג של חברת קדישא את סידורי הלוויה ודרכה האחרונה של הכנסת השמונה עשרה, אנחנו נשתדל לבצע את הדברים בצורה מסודרת – ואם אפשר בשים לב לשעה, גם תמציתית ויעילה.

ראשית, ישנה שורה ארוכה של הצעות חוק פרטיות להתפזרות הכנסת שהוגשו ואשר יוזמיהן, לפחות חלקם, פנו אלי ומבקשים למזג אותן ביחד עם ההצעה הממשלתית כך שנכין אותן יחד לקריאה השנייה והשלישית.
ההצעות הן כדלקמן
פ35/18, 1042/18, 1450/18, 1584/18 - - -
דוד רותם
המספרים לא חשובים, תגיד לנו מי הציע אותן.
היו"ר יריב לוין
האמן לי שאני אגיע גם לזה. 3486/18, 3569/18, 3634/18, 3780/18 ו-4295/18. יוזמי ההצעות הם חברי הכנסת: ניצן הורביץ, אילן גילאון, מוחמד ברכה, חנא סוויד, דב חנין, עפו אגבאריה, דליה איציק, אחמד טיבי, יואל חסון, שלי יחימוביץ, איתן כבל, עמיר פרץ, יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן, בנימין בן-אליעזר, דניאל בן-סימון, גאלב מג'אדלה, אורי אריאל, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי וזאב אלקין.

אני מציע תחילה להצביע על ההצעה למזג את כל הצעות החוק הפרטיות עם הצעת החוק הממשלתית.

אני רוצה לעבור כדי שאנחנו נוודא ונדע מי רשאי להצביע. במקום חבר הכנס זאב אלקין מטעם הליכוד יש כאן מישהו, חבר הכנסת פיניאן? לא. חבר הכנסת אקוניס, ראיתי אותו כאן, הוא נמצא כאן? אז הוא רשאי להצביע כמובן. חבר הכנסת אורבך, כאן. חבר הכנסת שלמה מולה – כאן. במקום חברת הכנסת רוחמה אברהם אברהם-בלילא, חבר הכנסת אכרם חסון. יואל חסון נמצא. חבר הכנסת אילן גילאון – במקומו חבר הכנסת הורביץ. דוד רותם נמצא. רוברט אילטוב נמצא. חבר הכנסת איתן כבל, במקומו חבר הכנסת הרצוג. חבר הכנסת שנאן נמצא כאן. חבר הכנסת מיכאלי נמצא. חבר הכנסת זאב נמצא. חבר הכנסת אייכלר נמצא. חבר הכנסת טיבי נמצא וחבר הכנסת פיניאן נמצא. אלה האנשים שהם בעלי זכות הצבעה.

לפיכך, מי בעד ההצעה למזג את כל הצעות החוק הפרטיות שהקראתי קודם ביחד עם הצעת החוק הממשלתית?

הצבעה

בעד – 16

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה למיזוג הצעות החוק הפרטיות עם הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ג-2012, נתקבלה.
היו"ר יריב לוין
המיזוג אושר. עכשיו, חבר הכנסת טיבי, אאפשר לך בקצרה הצעה לסדר.
אחמד טיבי
תודה אדוני. היות ומפלגת העבודה הודיעה לפני שבוע שהיא מעוניינת בבחירות ב-29 בינואר ולאחר מכן היא נסוגה באופן מפתיע מהדרישה שלה והסכימה, באופן מאוד מפתיע, להצעתו של ראש הממשלה על התאריך 22 בינואר, הדבר מעלה חשש בליבי. כדי לחסוך אפשרות של הפתעה כפי שהיתה לפני מספר חודשים, אני רוצה לברר, האם ברגע זה נתניהו ושלי יחימוביץ ונתן אשל יושבים ברגע זה כדי להקים ממשלת אחדות.
היו"ר יריב לוין
היועצת המשפטית בבקשה, אם אפשר לקרוא את הצעת החוק הממשלתית.
ארבל אסטרחן
הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה העשרה, התשע"ג-2012.

ההצעה כוללת שני סעיפים. הסעיף הראשון קובע כי הכנסת השמונה עשרה תתפזר לפני גמר תקופת כהונתה.
הסעיף השני קובע כי הבחירות לכנסת התשע-עשרה יתקיימו ביום י"א בשבט התשע"ג, 22 בינואר 2013.
היו"ר יריב לוין
רבותי, אני פותח את הדיון, מי שמבקש להירשם, יאמר עכשיו. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. חבר הכנסת אדמסו אללי יצביע במקום חבר הכנסת אלקין, וזאת הזדמנות לברך אותך, ברוך הבא. אני מברך אותך, אני מקווה שעוד תזכה להרבה הרבה ישיבות בכנסת הבאה.
יואל חסון
אדוני היושב ראש, הפעם אני יכול לקוות ולומר, אל חשש, לא יהיה כאן פיליבסטר, אני מקווה שגם חבר הכנסת טיבי לא צודק בהערכותיו, למרות שלא קשה לחשוד ביושבת ראש מפלגת העבודה שלי יחימוביץ בשיתוף פעולה עם נתניהו, אבל עד כמה שזה תלוי בה, זה בטח יהיה בעתיד.
אנחנו הולכים פה לבחירות ואני מקווה מאוד שאנחנו מייצרים תקווה אמיתית ויכולת לשנות את פני השלטון במדינת ישראל. השלטון במדינת ישראל בארבע השנים האחרונות, אדוני היושב ראש, הוא שלטון שהיה שלטון של סקטורים, של מיעוטים. ובכלל, היתה איזה שהיא הנחת עבודה או כל הזמן היו אומרים – גם אנחנו קצת נפלנו בזה ואמרנו – שלטון הליכוד כך, שלטון נתניהו כך, חבר'ה, זה לא היה שלטון הליכוד, זה היה השלטון של ליברמן, זה היה שלטון של ש"ס, זה היה השלטון של המפלגות הסקטוריאליות, של המיעוטים במדינת ישראל שקבעו כאן את סדר היום ארבע שנים, עיוותו כאן את סדרי העדיפויות.
מגלי והבה
למיעוטים המיוחסים.
יואל חסון
למיעוטים המיוחסים, אני מקבל את התיקון. כולל אתה, חבר הכנסת אייכלר, שעיוותו את סדרי העדיפויות במדינת ישראל, מיעוטים מיוחסים שלטו כאן על סדר היום ועיוותו את סדרי העדיפויות. אני רוצה לקוות, שבבחירות האלה הציבור הישראלי יבחר בכוחות השפויים שהתאחדו כדי לייצר כאן ממשלה שפויה, מרכזית, טובה, כזאת שמייצגת את האינטרס הכללי. בין השאר אדוני, גם תשנה את שיטת הממשל כי זה נזק גדול מאוד אדוני, שאנחנו הולכים לבחירות האלה באותה שיטה מעוותת, בלי שעשינו שינוי למרות שהיה כאן רוב לשינויים ואנחנו מעוותים את היכולת הדמוקרטית שלנו לשינויים. אבל בעזרת ה', בכנסת הבאה נעשה את השינויים. בהצלחה לכולם באופן אישי.
היו"ר יריב לוין
רבותי, אני מציע שנגביל את עצמנו לדקה אחרת זה יהיה סיבוב שני של מה שהיה במליאה. אני מזכיר לכם, מדברים על חוק פיזור הכנסת, שליבו זה התאריך שלו. אז מי שיש לו להגיד משהו לגופו של הנושא, מצוין. אחרת, אני אומר, אני לא רואה טעם לחזור חזרה לאותו ריטואל של המליאה.
אחמד טיבי
אדוני היושב ראש, יש הסכמה כללית מקיר לקיר לגבי הצורך להצביע בעד חוק פיזור הכנסת, לשלוח את הכנסת הזאת לבחירות. מדובר בכנסת הכי גרועה שהיתה עד כה. חבר הכנסת יריב לוין שייך לאלה שבגללם התואר הזה ניתן. אבל יש בעיה עם התאריך. אני רוצה לגלות לקהל המאזינים, הצופים והנוכחים, שלפני מספר ימים פנו אלינו מסיעת ש"ס וביקשו לתאם אתנו תאריך מאוחר יותר מאשר התאריך שראש הממשלה הציע. הם הובילו את המהלך. הם התקפלו ראשונים. הם פנו לקדימה, פנו לאיחוד הלאומי, פנו אלינו, פנו לסיעת הבית היהודי וליהדות התורה ואמרו, יש לנו רוב. מפלגת העבודה היתה הראשונה לומר 29 בינואר. מי שנמצא באופוזיציה בדרך כלל מתאם עם האופוזיציה, לא מתאם עם הקואליציה, למרות שאנחנו ערב פיזור הכנסת. אני חושב שמפלגת העבודה לא עשתה נכון - - -
יצחק הרצוג
מצאת על מי לתפס? נו באמת, די כבר.
יואל חסון
זאת האמת, שמשתפים פעולה עם הקואליציה במקום עם האופוזיציה.
אחמד טיבי
אני לקחתי את דבריך ברצינות.
יצחק הרצוג
העובדות לא נכונות.
אחמד טיבי
מה, לא אמרתם 29 בינואר?
יצחק הרצוג
אני אבהיר את זה, קשה לך נורא, יואל חסון. מה לעשות שכולם פה הולכים על 22 בינואר.
יואל חסון
פתאום שיניתם את דעתכם.
אחמד טיבי
לא כולם. אם הייתם עומדים על ההצעה שלכם, זה היה בסך הכול שבוע, לכל אחד יש שיקולים משלו.
יצחק הרצוג
ההצעה הזאת נאמרה בגלל שזאב אלקין אמר שהוא בחו"ל ולכן החוק יהיה רק בשבוע הבא. מה קרה? החוק הוקדם אז הכול הוקדם. תאמין לי, אני כאן עם עוד חבר אופוזיציה מצוין שאנחנו מסכמים על אותו תאריך.
אחמד טיבי
מרצ לא אמרה מראש את התאריך 29 בינואר, אתם אמרתם.
יצחק הרצוג
מה זה משנה?
אחמד טיבי
לנו זה משנה, חזרת סטודנטים מחו"ל משנה לגבינו. לכל אחד יש אינטרסים. יש לנו אלפי סטודנטים שלומדים בחוץ לארץ.
היו"ר יריב לוין
חבר הכנסת טיבי, אתה לקחת ברצינות את הדברים שלי על חברת קדישא, אנחנו לא עוסקים במה שהיה.
אחמד טיבי
אדוני, זאת הסתייגות מאוד מהותית.
היו"ר יריב לוין
מה אתה מציע, אתה מציע להקדים את התאריך, לאחר את התאריך?
אחמד טיבי
לאחר לפחות בשבוע, ב-5 בפברואר או ב-29 בינואר.
היו"ר יריב לוין
הבנו, תודה רבה. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה.
שלמה מולה
ראשית, אני מקווה שמערכת הבחירות תהיה מערכת בחירות שיהיה בה כבוד הדדי, מערכת בחירות שיהיה בה ויכוח אידיאולוגי, לא השמצות אישיות. הכנסת הזאת הצטיינה בגזענותה, אדוני היושב ראש, גם ערב סיומה של הכנסת. הדמוקרטיה הישראלית היתה בסכנה, הרבה מאוד חוקים, חלקם עברו, חלקם לא עברו. גם עכשיו, כשבאים לפזר את הכנסת, ראוי ונכון להתחשב במיעוט שמבקש תאריך מוסכם. מה זה דמוקרטיה?
ישראל אייכלר
אבל החברים שלך בקדימה נגד המיעוטים. אתה רוצה שלטון מיעוטים?
יואל חסון
המיעוטים בקואליציה, לא המיעוטים במדינת ישראל.
שלמה מולה
דמוקרטיה זה לא עריצות הרוב. הדמוקרטיה היא גם להתחשב במיעוטים אחרים שיש להם בקשות. הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסודית ובסיסית של האדם. אם הזכות הזאת עלולה להילקח בגלל בעיה טכנית, מה הריצה הזאת לעוד שבוע או עוד שבועיים? זה לה היה משנה דרמטית את כינונה של הכנסת.
בסיכומו של דבר אני חושב, בכנסת הזאת לא היתה התחשבות בקבוצות מסוימות והיתה פה דיקטטורה ששלטה בעריצות בלתי ראויה. לכן החוקים שעברו כאן הם חוקים דרקוניים. מישהו צריך להסתובב בחוץ לארץ ולראות איך מדינת ישראל והדמוקרטיה הישראלית נראית מבחוץ. אני יודע שאנחנו דמוקרטיה חזקה, אבל לפעמים, המעט שאנחנו עושים יוצא החוצה וזה משרת את האנטי ישראליים. חבל, הכנסת הזאת הצטיינה בציון גבוה מאוד מאוד בגזענותה וחבל. טוב שהיא הלכה לפני שעשתה הרבה מאוד נזקים לעם ישראל ולמדינת ישראל.
נסים זאב
אדוני היושב ראש, בזמן האחרון אני שומע כל הזמן את אותם ביטויים שכל אחד מדבר על ממשלה שפויה, על אנשים שפויים, חבר הכנסת יואל חסון, בכל הרצאה שלך בכנסת אתה מציין זאת ואני ורוצה לומר לך, אין כאן אחד שחושב שהשפיות נמצאת רק אצלו וכולם צריכים ללמוד ממנו. צריך לקבל דעות שונות, מדובר במפלגות, כל אחת בה עם העמדות שלה. הגיע הזמן שנכבד איש את רעהו. אני אומר את זה דווקא לקראת סיום הקדנציה הזאת כי בסופו של דבר חלק מאתנו שוב ייפגש ונצטרך לעבוד במשותף. לכן אני מצפה, שבישיבה האחרונה הזאת נצא ברוח טובה.

אדוני היושב ראש, אני מבקש הסתייגות, מכיוון שאנחנו זהירים בתאריך, אני מבקש גם לכתוב את השעה, שזה מתחיל בשמונה בבוקר. כלומר, יום שלישי, י"א בשבט, השעה חשובה לנו ואני מבקש שמונה בבוקר.
היו"ר יריב לוין
חבר הכנסת זאב, ההסתייגות הזאת בלתי אפשרית, כפי שאתה יודע ואת הרי רב ניסיון, היא בלתי אפשרית מאחר ואין מקומה בחוק הזה אלא היא נוגעת להוראות שקבועות בחוק הבחירות וקשורות לשעת הבחירות.
נסים זאב
אבל ממילא זה הוראת שעה.
היו"ר יריב לוין
חבר הכנסת נסים זאב, ההסתייגות הזאת לא נוכל לקבלה, אם תרצה רשות דיבור, אתה יכול לבקש והדבר הזה יתאפשר.
ישראל אייכלר
אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר לכולם את מה שכולם חושבים ומרגישים ואני לא יודע למה אף אחד לא אומר את זה. אין עוד מקום עבודה, שאנשים מייצרים שם משהו, שכולם מחליטים להתפזר ולהתפטר מבלי לבקש שימוע. הכנסת היא מקום שאנשים נלחמים הרבה זמן להגיע אליו כדי ליישם את השליחות שלהם, את האמונות שלהם ואת הדעות שלהם. פתאום מחליטה כנסת שלמה ללכת ולהתפזר ולהתפטר מבלי שאף אחד הנמצאים שם יודעים, בפרט האופוזיציה, ש-50% או 70% יחזרו לפה.
דוד רותם
ישראל, 50% הם קונים הרגע.
ישראל אייכלר
הציבור הישראלי שלח את האנשים האלה לארבע שנים, יש תאריך בחירות, קורה אסון לאומי אז הולכים ומתפזרים קודם. פה, המעשה שנעשה פה, שיש גורמים שלטוניים שאינם נבחרים, שמעוניינים שהכנסת ונציגי העם ונבחרי העם יהיו חלשים ונחלשים עוד יותר ויותר. אחר כך אנחנו בוכים למה לכנסת ולממשלה אין סמכות ויש אנרכיה במדינה.
יואל חסון
למה הצבעת בעד?
ישראל אייכלר
שאלה טובה. מאותה סיבה שאתה הצבעת, כי לי יש סיכוי יותר טוב לחזור מאשר לך.
יואל חסון
אבל אתה בקואליציה.
ישראל אייכלר
ולכן הייתי צריך להצביע עם הקואליציה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר משהו לגבי מערכת הבחירות וזה ממש לעניין. חבר הכנסת יואל חסון, אני יודע שיש לך הערכה רבה לאנשים, יש לך אפילו אנשים חרדים שהם חברים טובים שלך. עצם הגישה הזאת, שיש פה מיעוט עלאווי, שפוי, שליט, הגמוני, שאתה קורא לו השבט הלבן, וכל האחרים מיעוטים סקטורים, זו גישה מאוד מסוכנת. אמר חבר הכנסת מולה, שהדמוקרטיה הישראלית חזקה מאוד. אני אומר לך, שהדמוקרטיה הישראלית מאוד חלשה וצריך לחזק אותה בדרך הבסיסית של דמוקרטיה, של לכבד כל מיעוט, שזה יהיה מיעוט ערבי, חרדי ואפילו המיעוט התל-אביבי. את כולם צריך לכבד. ברגע שאתם יוצאים בקמפיינים נגד המיעוטים, וגם רמיזה גדולה למיעוט הדתי והחרדי בפרט, אתם יוצרים אווירה אנטי דמוקרטית שאינה מכבדת את הזולת וגורמת לדם רע, שעלולה להרוס אומה שלמה, בפרט אומה שנמצאת בסכנה.

אני מבקש אדוני היושב ראש, שמפה תצא הקריאה, שמערכת הבחירות הזאת תהיה ויכוח עד הסוף, בלי גזענות, כמו שאמר חבר הכנסת מולה, וגזענות זה לא רק לגבי צבע עור או ארץ מוצא, יש גם גזענות חברתית, בלי שנאה ובלי אלימות. אלימות מילולית זה דבר שהרס את תדמיתה של הכנסת ואסור לגרום לכך לעבור מאלימות מילולית לאלימות פיזית. זה המסר שלי, אני מבקש שכולם יסכימו לכך, שמערכת הבחירות תהיה דמוקרטית, ויכוח פתוח אבל בכבוד ובדיבור ולא באלימות.
נינו אבסדזה
אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר, עם כל הכבוד לחשיבות שאנחנו מייחסים לתאריך, זה חשוב עבורנו אבל אני לא חושבת שאת אזרחי ישראל מעניין באיזה תאריך זה יהיה. מה שהם כן שואלים אחרי הנאום ששמענו היום מפי ראש הממשלה, אני מניחה שהם לא שואלים למה אנחנו צריכים בחירות, אבל אם כל כך טוב למה צריך בחירות? היום זה כבר נשאל כמה פעמים, אני אשמח להזכיר, שזה לא כל כך טוב כי אין פה צדק חברתי אמתי, במקום זה מה שנוצר, סדק חברתי עמוק מאוד שכל יום נהיה יותר ויותר גרוע. אין פה תקווה אמתית – שזה הכי גרוע – תקווה לצעירים שרוצים את מחר ברור ואין להם שום תקווה שישתנה פה משהו לטובה. אין פה ביטחון – ביטחון זה לא רק "כיפת ברזל" כי "כיפת ברזל" לא יכולה לעזור לעוני, שום כיפה לא יכולה לעזור אם אדם ישן תחת כיפת השמיים וכפי שאנחנו יודעים, יש כאלה. גדר הביטחון לא עוזרת למי שאין ביטחון סוציאלי מינימאלי. אני לא מדברת על אנשים שיש להם, אני מדברת על אלה שמרוויחים מינימום וגם את זה מפחדים לאבד. את כל זה אין פה ובגלל זה אין לי ספק שהכוחות השפויים – אני רק רוצה להזכיר, שאנשים שפויים יכולים, אמורים וכל הסקטורים, מיעוטים או לא מיעוטים, מדובר בכוחות השפויים שאמורים לבוא במקום מה שיש לנו. מה נותן את התקווה הזאת? איך אמר היום ראש הממשלה? שלא יושבים פה קונגרסמנים ואנשי האו"ם שבדרך כלל מקבלים את הנאומים שלו בחום. למה? כי הם לא חיים במדינת ישראל. מי שחי, יקבל את המערכת הזאת באופן נכון.

אגב, אני מאחלת לכולנו, פה, בחוץ או בפנים, שיהיה לנו בהצלחה.
ניצן הורוביץ
אנחנו תומכים בקיום הבחירות כמה שיותר מוקדם, אנחנו הבאנו הצעות לפיזור הכנסת כבר בתחילתה של הכנסת הזאת, חבל שהן לא התקבלו אז, אולי היינו יכולים לחסוך כמה מהביזיונות. אנחנו רוצים שהבחירות האלה יתקיימו במועד הכי קרוב שמאפשר החוק ולכן אנחנו נתמוך בתאריך הזה של 22 בינואר בתקווה שלאחר מכן תקום כאן כנסת וממשלה אחרת לחלוטין.
ג'מאל זחאלקה
כבוד היושב ראש, אני מבקש להקריא את ההסתייגות של סיעתנו: סעיף 2 לחוק המוצע, במקום המילים: י"א בשבט התשע"ג, 22 בינואר 2013, יבוא: י"ח בשבט התשע"ג, 29 בינואר 2013.
אני רוצה למחות על הדרך שבה נקבע תאריך הקדמת הבחירות. אני זוכר שבבחירות שעברו ישבנו כל ראשי הסיעות מספר ישיבות, שמענו אחד את השני ובסוף הגענו לתאריך מוסכם על כולם ולא באופן חד צדדי. את זה היה אפשר לעשות. כלומר, לא מדובר בסיעות שמבקשות עשרה חודשים לפני, אפשר היה להגיע לתאריך מוסכם. אם אפשר בהסכמה, למה בכפייה? זו השאלה שאני רוצה להעלות כאן. אפשר היה להגיע להסכמות אז למה כפו את זה עלינו. עובדה, בעבר כשישבנו, הצלחנו להגיע לתאריך מוסכם.

הערה שנייה, אנחנו אומנם מצביעים בכנסת, מרימים יד, אבל לפעמים אנחנו עושים את זה בנפש חפצה, בהתלהבות ולפעמים עושים את זה בלית ברירה. אני מודה, היום הצבעתי בלית ברירה, למה? כי אני רציתי שהממשלה הזאת תיפול, שהממשלה הזאת תיפול בבושת פנים, שהאופוזיציה תצליח להפיל אותה, לא שראש הממשלה יחליט על הקדמת הבחירות בעצמו. הוא עשה את זה וזה מבשר משהו רע כי אם הממשלה נופלת, הייתי מקווה שהקו הפוליטי שלה נופל. מה שקורה עכשיו, שמר נתניהו מקדים את הבחירות ומבטיח לנו שיעשה בקדנציה הבאה יותר גרוע. ממה נתניהו מפחד, למה הוא הקדים את הבחירות? הוא הקדים את הבחירות כי הוא מפחד מנתניהו, אין לו מתחרים. הוא מפחד שנתניהו יעלה מחירים ואז אנשים לא יבחרו בו. הוא מפחד שנתניהו יתנגש עם אובמה ואז הסיכויים שלו קלושים. הוא מפחד שהוא לא יצליח, כפי שהוא מבטיח, למנוע גרעין איראני כי אלה דיבורים וניסיון לקנות פופולאריות זולה בציבור הישראלי. הוא לא יצליח לעשות שום דבר, הוא לא מתכוון לשום דבר, הוא סתם עושה הצגות, מלחמה פסיכולוגית, לא מלחמה אמתית. הכול הצגה אחת גדולה. הוא מפחד ולכן הוא הקדים את הבחירות. זו הסיבה האמתית.
מגלי והבה
אדוני היושב ראש, למה אנחנו יושבים פה? היום שמעתי את ראש הממשלה, הכלכלה טובה, המצב הביטחוני מצוין, אין אבטלה, אין גירעון תקציבי – איך חבר הכנסת איתן כבל אמר? שייתן לנו את הכתובת של המדינה הזאת. אני לא מבין, הרי לפני שלושה חודשים, כשרצה ללכת לבחירות, היה מוכן לשלם כל מחיר להכניס סיעה גדולה לממשלה ולנסות להציל את עצמו. עכשיו הגענו לתאריך האמתי שהוא רוצה בחירות מהר מאוד. על מה זה מעיד? הוא חושב שהאזרחים הישראליים רובוטים או טיפשים או שיש להם זיכרון של דג? זו בדיוק הנקודה. כשבאים לדבר על תאריכים, מה מפחיד אותם, עוד שבוע, פחות שבוע, מה קרה?
דוד רותם
אם הממשלה כל כך גרועה, תתפטר ממנה כמה שיותר מהר.
מגלי והבה
מצדי שמחר יהיו בחירות אבל אני מבקש שיגיד לציבור את האמת, שיסתכל בעיני הציבור ויגיד להם מה הוא עשה. כמה אזרחים עניים ישנם? אגב, גם בקרב אלה שעובדים, גם הבעל וגם האישה. כמה מסים הוא הטיל על האזרחים? מסים ישירים ומסים עקיפים. אני מסתכל על כל חברי הקואליציה, נגיע לבחירות, נראה איך יתייחסו אליכם. יש בקשה לעוד שבוע, מה הבעיה?

לכן אני מצטרף להסתייגות של אלה שמבקשים שהבחירות תהיינה ב-29 בינואר.
מוחמד ברכה
מסרתי למנהלת הוועדה שלוש הסתייגויות שנוגעות לתאריך העיקרי, שהוא 29 בינואר. את מה שאני רוצה להגיד על הממשלה כבר אמרתי במליאה, אני לא זקוק לבמה הזאת. לכן, אם יוסכם, לזרז את התהליך במיוחד שאני שוחר את זכויותיהם של עובדי הכנסת, ואז להסיר את כל ההסתייגויות, אני מוכן להסיר את ההסתייגויות. ואם לא, אז זה יוצבע.
היו"ר יריב לוין
את זה אנחנו נבדוק במליאה, אלא אם עכשיו ייאמר על ידי כל מי שהסתייג, אבל זה נעשה בסוף.
דוד רותם
אדוני היושב ראש, חבריי, אני תמה מאוד, הממשלה הזאת היא ממשלה גרועה, הכנסת הזאת היא כנסת נוראית, גזענית, לא דמוקרטית, כל מה שרק היה להגיד אמרתם על הכנסת הזאת ועל הממשלה הזאת. ואז יש לכם הזדמנות להתפטר ממנה כמה שיותר מהר. ב-22 בינואר אתם תנצחו את הבחירות ואתם תרכיבו את הממשלה הבאה. למה אתם רוצים לדחות בעוד שבוע?
אחמד טיבי
כדי שתגרמו עוד נזק ונזכה בעוד נקודות.
דוד רותם
אתה לא תקבל יותר נקודות וגם לא יותר קולות, עם כל הנזק שאנחנו נעשה. לכן אני מציע, שאנחנו נצביע על ה-22 בינואר, מי שיחזור יחזור.
היו"ר יריב לוין
עכשיו אני מציע שנעבור לחלק של ההחלטות. ראשית, יש לנו הסתייגויות שהוגשו על ידי חברי הכנסת של סיעות בל"ד-רע"מ וחד"ש, שמטבע הדברים מיוצגים כאן על ידי חברי הכנסת זחאלקה, טיבי וברכה, בהתאמה. וכן הסתייגות של חבר הכנסת והבה. ובקשת רשות דיבור של חברי הכנסת חסון, זאב ומולה.

נוכח הבקשה וההצעה, בעיני, הטובה, של חבר הכנסת ברכה, האם יש הסכמה ונכונות של כל מבקשי ההסתייגויות ורשות הדיבור לוותר?
שלמה מולה
למה אתה לא שואל שאלה הפוכה, אולי הממשלה תשקול להגיע להסכמה?
היו"ר יריב לוין
חבר הכנסת מולה, מאחר ואני מנהל את הישיבה אני שואל את השאלה שאני מוצא לנכון לשאול. אני שואל, האם יש הסכמה כזאת? אם אין, אז אין, נעבור להצבעה.

מכאן אני עובר להצבעה על ההסתייגויות. אני עובר להצבעה על ההסתייגות הראשונה של קבוצת חברי הכנסת של חד"ש-רע"מ-תע"ל ובל"ד. גם ההסתייגות של חבר הכנסת והבה, שאומרת: במקום י"א בשבט התשע"ג, 22 בינואר 2013, יבוא: י"ח בשבט התשע"ג-29 בינואר 2013. זו ההסתייגות. אני הקראתי קודם את מי שרשאי להשתתף בהצבעה ואני עובר להצבעה.

מי בעד ההסתייגות הזאת?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 11

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר יריב לוין
לפיכך, ברוב של 11 נגד, 4 בעד וללא נמנעים, ההסתייגות הראשונה נדחתה, אבל היא כמובן תובא בפני המליאה כהסתייגות.

אני עובר להסתייגות השנייה. במקום י"א בשבט התשע"ג, 22 בינואר 2013, יבוא: כ"ה בשבט התשע"ג, 5 בפברואר 2013. מי בעד ההסתייגות הזאת?
מוחמד ברכה
אני מסיר. אני מסיר את שתי ההסתייגויות האחרות.
היו"ר יריב לוין
אתה מסיר, אבל גם חבר הכנסת טיבי מסיר?
אחמד טיבי
לא.
היו"ר יריב לוין
לא. אז מי בעד ההסתייגות הזאת?

הצבעה
בעד – 2

נגד – 12

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר יריב לוין
לפיכך, 12 נגד, 2 בעד, אין נמנעים, ההסתייגות נדחתה.

אני עובר להסתייגות השלישית. במקום י"א בשבט התשע"ג, 22 בינואר 2013 יבוא: ב' באדר התשע"ג, 12 בפברואר 2013.
אחמד טיבי
אני מסיר.
היו"ר יריב לוין
ההסתייגות מוסרת. גם חבר הכנסת ברכה מסיר. אם כך, ההסתייגות הזאת ירדה. בקשות רשות דיבור רשומות אצלי: חברי הכנסת חסון, זאב, מולה ואייכלר. בזה סיימנו עם בקשות רשות דיבור.

מכאן אני עובר להצבעה על אישורה של הצעת החוק להתפזרות הכנסת השמונה עשרה והכנה לקריאה השנייה והשלישית, בנוסח כפי שמוצע בהצעת הממשלה, קרי, שתאריך הבחירות יהיה 22 בינואר 2013, י"א בשבט התשע"ג. מי בעד הצעת החוק בנוסח הזה?

הצבעה

בעד – 15

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה, התשע"ג-2012, נתקבלה.
היו"ר יריב לוין
לפיכך אני קובע, שברוב של 15 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים, אושרה הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה והיא תובא למליאה עוד הלילה, שוב, בקריאה שנייה ושלישית. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 00:00.>

קוד המקור של הנתונים