PAGE
17
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17/10/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 612>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, א' בחשון התשע"ג (17 באוקטובר 2012), שעה 9:30

<הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
ניצן הורוביץ

דב חנין

חה"כ רונית תירוש

>
דב קהת - יור הועדה לבחינת הסדרים בחוק קביעת הזמן, משרד הפנים

דרורי שפירא - לשכה משפטית, משרד הפנים

ליאור שחר - יועץ השר, משרד הפנים

נועה ברודסקי-לוי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ינון אלרועי - משנה למנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מירב רפאלי - מנהלת פניות הציבור, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ניר ורגון - מיזם צהר לחקיקה, ארגון רבני צוהר

חזקי ישראל - התאחדות התעשיינים

יניב רונן - מ.מ.מ

תומר רוזנר, גלעד קרן

יפה שפירא

לאה קיקיון
<הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע"א-2011>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון של ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום – הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע"א-2011. הוועדה למעשה דנה בנושא הזה, קיימנו דיון ומיזגנו גם להצעת החוק הממשלתית את הצעות החוק של חברי הכנסת דליה איציק, פ/2836 וגם הצעת חוק של חברת הכנסת רונית תירוש וחבריה – פ/2775. שתיהן ממוזגות בהצעת החוק הממשלתית, וגם קיבלנו את אישור ועדת הכנסת למיזוג.
אני, למעשה, בדיון האחרון שהתקיים כאן בוועדה לאחר שחבריי חברי הכנסת ביקשו להזיז או לשנות את התאריך ומזה שהגיעה ועדת קהת, שלמעשה אומצה על ידי ממשלת ישראל – דנו בעבודתה של ועדת קהת, אם כי לאחר שהדיון לא המשיך, ביקשתי מהמ.מ.מ של הכנסת לעשות עבודה על מנת לראות את ההשלכות. דיברו כאן כולם על כך שיש השלכות לגבי היבטים שונים של הפעלת שעון הקיץ – חיסכון באנרגיה, התרחבות בכלכלה ובמסחר, נושא של תחלואה, תאונות דרכים, איכות חיים ובילוי בשעות הפנאי – כל זה משליך. עוד שעה נוספת, למעשה – גם הציבור מאד רצה את זה. בדיקת המ.מ.מ שקיבלתי מצביעה על כך שוועדת קהת לא קיבלו הערות ולכן גם לא יכלו להתייחס אם זה משפר במשהו את נושא התחלואה, את הנושא של תאונות הדרכים – האם יש השפעה או אין, בנושא של שעות הקיץ. ולכן על פי זה - -

נוכל לקבל העתק של חוות הדעת הזו?

כן, בוודאי. על פי מה שוועדת קהת בדקה – ואנחנו מברכים על כל פנים על עבודתכם, על זה ששעון הקיץ הולך להיות מורחב יותר. אם אנחנו לא מקדמים את הצעת החוק על פי ועדת קהת, אז שעון הקיץ, אם לא יבוא לידי שינוי – כשיתחלף שעון חורף בקיץ בחודש ספטמבר הוא יהיה ב- 8.9 כבר. זאת אומרת, אם אנחנו לא משנים כרגע, שעון החורף הבא ייכנס ב- 8 לספטמבר, ואם אנחנו כן משנים, לפי ועדת קהת, זה יהיה ב- 6.10, כלומר- כמעט 28 ימים יותר ארוך בשנה הבאה.

לא, ב- 8.9 זה בשנה הבאה, אם לא משנים.

את לא עוקבת. זה יהיה ב- 6.10 לפי ועדת קהת.

כלומר, יום ראשון, אחרי ה- 1 באוקטובר, זה יוצא 6.10?

כן. לכן אמרתי שאי אפשר שכל כך מוקדם זה ייכנס - -

ושנה אחרי זה?

שנה אחרי זה – זה יהיה ב- 5.10. זה גם מרחיב את הימים. לכן אמרתי – אם כבר לא מגיעים להבנות, לפחות אימוץ מסקנות ועדת קהת בממשלה – שלא יהיה מצב, כי אני לא יודע מה יהיה אחרי הבחירות - - אולי החברים בחלקם - - כולם מתחילים מאפס, אין הבטחות לאף אחד, הציבור בוחר מחדש. אין שיריונים, וכל אחד צריך להוכיח את עצמו. לכן אמרתי שלמרות שיצאנו לפגרת בחירות, יש צורך להביא את הדברים האלה. אם מר קהת ירצה להרחיב ולדבר על העבודה הברוכה של הוועדה. לא הבנתי למה לא נלקח בחשבון הנושא של תאונות הדרכים.

נלקח, למה לא נלקח?

שלא היתה השפעה, כאילו.

זה מה שהמחקרים הראו, שלא היתה השפעה.

דיברתם עם משרדי הממשלה הרלבנטיים, בנושא? כנראה שלא פניתם.

לא רק שפנינו, אלא גם נציג של התמ"ת היה חבר של הוועדה.

אנחנו לא קיבלנו את הדוח שלכם, המפורט, עם ההסברים.

זה לא באחריותי.

קודם כל ניתן למר קהת להציג את הדוח שלו, ממה הוא נלקח, למה הגעתם, הבנות והסכמות - גם ראיתי שראיתם רגישויות ציבוריות אחרות, גם. תציג, הכל יהיה פתוח ותהיה הזדמנות לכולם לדבר, ותוכלו לשאול שאלות, ובסופו של דבר נצטרך להכריע, או להשאיר כמו היום או שנביא החלטה אחרת.

אשתדל לעשות את זה קצר ומרוכז. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, כל הקהל שיושב פה – ראשית, אני עשיתי את העבודה בהתנדבות, לא בשכר. הוועדה כללה 9 חברים. היה שם מתמטיקאי בכיר, פרופ' למתמטיקה, משנה ליועץ משפטי לממשלה לשעבר, נציג הסתדרות, הנציג התעשיינים, נציג התמ"ת- בקיצור, ועדה רחבה ביותר. הוועדה קיבלה לידיה את כל הוועדות הקודמות שקדמו לה, על המלצותיהן – כל הוועדות, גם כשהיו שרים לא דתיים, כולם הגיעו למסקנה לגבי השאלות של ההשפעות – העליתם את זה, למרות שזה לא היה הנושא המרכזי, בהחלט התייחסנו, אם זה לנושא אנרגיה, תאונות דרכים, השפעה על השינה, ועוד מספר סוגיות כיוצא באלה.
אז קודם כל עיינו במחקרי הכנסת. הכנסת עשתה מחקר מקיף, ריכזה מחקרים מכל העולם ובכל המחקרים האלה השורה הסופית היא שאין ראיות, לא לכאן ולא לכאן. לא התעצלתי ונסעתי למועצת אירופה על חשבוני האישי. פתחתי את המחקרים שלהם. הם הפנו אותי למחקרים שנעשו לאחרונה, במונטנה ובניו זילנד, שדווקא הראו תוצאות הפוכות לחלוטין, כלומר, שיש עלויות גבוהות יותר באנרגיה בשעון קיץ, והסיבה, כמו שהם מסבירים אותה – כיוון שהגורם המשפיע הוא מזגן. פה אתם הרי יושבים גם בקיץ וגם בחורף באותה תאורה. התאורה לא משתנה – לא לפי שעות קיץ, לא לפי שעון חורף. הערה אישית קטנה – אני, בזמנו, הקמתי עמותה לבניה לגובה שדחפה את הבניה לגובה במדינת ישראל, וניסיתי גם להקים עמותה, ונכשלתי, של בניה חשופה לאור. מי שמכיר את פריז ודאי מכיר איך בניין פתוח - -

הם מנצלים את האור ולא את התאורה.

בדיוק. בארץ הדבר הזה לא קיים, לא הצליחו לקדם אותו כלל וכלל.

נעבור ללדים.

זה גם טוב. כל חיסכון באנרגיה, כל אנרגיה חלופית היא מבורכת, ללא שום ספק. בעיקר אם עושים אותה נכון.
לקחנו לידינו את החוק הקיים. הוא תוצאה של בישול בכנסת – הסכם בין מרצ, ליכוד וש,ס, שהביאו לחוק הקיים.

תוציא את מרצ מהעניין, כי זה לא נכון. אתה חוזר על זה פעם אחר פעם.

ג'ומס היה שותף.

- - -

- - ההצבעה במליאה, הוא לא היה מציע, זה היה עוד הרבה יותר גרוע ממה שעכשיו. זו הרי הצעה של ש"ס, של דוד אזולאי. אז מספיק להגיד את זה כבר. אם אתה אומר כך זה מראה גם על רצינות המסקנות של הדוח שלך. אם אתה מגדיר את המצב הנוכחי כבישול של מרצ אז כך אני יכול להתייחס למה שהוצאת תחת ידיך.

אני הייתי אז בכנסת , ומי שקידם את הצעת החוק, קודמי בתפקיד בוועדת הפנים והגנת הסביבה, מכובדי מהסיעה, חבר הכנסת אזולאי, והוא כן היה בקשר מתמיד וצפוף עם חבר הכנסת ג'ומס, חיים אורון, ובתיאום אתו.

זה לא היה בתיאום אתו, זה היה בניגוד מוחלט לדעתו.

לא נכון, לא נכון.

הרגע האחרון של ההצבעה במליאה כדי לקבוע לבסוף את תאריך ההתחלה של שעון הקיץ בצורה סבירה, אז הוא הציע שאו התאריך ההתחלתי או הסופי יהיה בהתאם ללוח העברי, וזה מה שהיה. אם היתה מתקבלת ההצעה של דוד אזולאי וש"ס, שעון הקיץ היה עוד יותר קצר מאשר הוא עכשיו.

אוקיי, אז הוא היה בכל מקרה שותף. ועוד משהו – שר הפנים דאז היה אופיר פינס פז, שאנחנו מכירים אותו שדעותיו הן קצת יותר לכיוון מרצ. לכן אני אומר - -

הנה, כבר ההערה שלי עשתה עניין בדיון.

זה קונצנזוס היה, עד כמה שאפשר. אי אפשר את הכל. תמשיך.

אפשר להגיד כל דבר, אין שום בעיה.

בכל אופן, הרי העניין שלנו לא היה בחוק הקיים, העניין שלנו היה לעשות רפורמה. לכן פנינו לציבור הרחב, למעלה מ- 600 איש פנו, גם זימנו לדיון ולא נרתענו לזמן אנשים כמו שטרסלר, שאגב- היתה לו הצעה מצוינת שקיבלנו אותה, למרות שהוא תקף אותנו אחר כך בתקשורת. אבל היינו מוכנים לזה, לא התרגשנו. חשבנו שחשוב מאד לשמוע כל מי שיש לו מה להגיד בעניין.
בכל אופן, החוק הקיים הוא חוק שיוצר איזשהו קשר, ומבחינתנו ראינו שהוא עושה איזושהי מחלוקת בעם. אחת המטרות של החוק היתה לנתק בין נושא יום כיפור לבין החוק. וזה עשינו – עשינו ניתוק, התחברנו ללוח הלועזי - - -

הלא עברי. לפי ההצעה שלכם – זה הלוח הלועזי.

לועזי לחלוטין.

זה ישתנה מבחינת הלוח העברי. כל שנה זה ישתנה.

נכון. כדי לעשות קבוע, כדי להגדיל את מספר הימים. אני קורא לזה "שעון אור", ואסביר גם למה.

אז עשינו כמה הישגים – ההישג הראשון הוא שהתחברנו לחלוטין לאירופה, בהתחלה. כלומר, אנחנו מתחילים תמיד שלושה ימים לפני אירופה , את השעון. הם מתחילים ביום ראשון האחרון של מרץ. היות שבמעבר מפסידים שעה צריכים ליצור נוחיות לציבור ולכן הזזנו את זה לבין יום חמישי לשישי כדי שסוף השבוע יאפשר. אצלם זה יום ראשון, לכן הם נצמדו ליום ראשון. אנחנו הלכנו שלושה ימים לאחור. לסוף – לקחנו את אוקטובר, ונסביר למה – כלומר, לקחנו ה- 1 לאוקטובר, זה יוצא במוצאי שבת הראשון. כפי שאמרת, בשנה הבאה זה יוצא 6 באוקטובר. זה נותן כ- 193 ימים.

אגב, לגבי נושא האנרגיה, במחקרים שמצאתי באירופה, מצאתי שני מחקרים שיצאו רק לאחרונה במונטנה בארצות הברית ובניו זילנד, שמראים - - -

זה לא באירופה. רק למען הפרוטוקול – שלא תהיה תחושה לציבור - - -

אם מישהו לא יודע שמונטנה וניו זילנד הם לא באירופה – הוא היה צריך להקשיב יותר לתכניות של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, הוא היה יודע יותר איפה נמצא מה. אני הייתי חסיד גדול של התכניות שלו, פחות חסיד שלו בכנסת - - -

תן לי הזדמנות לשכנע אותך, נתייחס לגופם של דברים ותראה את המחקרים האמיתיים. לא מה שרוצים להשיג אלא מה שבאמת. אני בטוח ש - - -

אני בטוח ההפך - -

איך אתה בטוח ההפך לפני ששמעת אותו?

כמו שהוא בטוח. אני מכיר אותו כל כך הרבה שנים, שאני מכיר.

אז במונטנה ובניו זילנד המחקרים הראו חד משמעית שבקיץ, כשהולכים לשעון קיץ מבזבזים הרבה יותר אנרגיה, והסיבה היא המזגנים , כי התאורה ממילא מתפקדת באותה מידה. זה בניגוד לכל המחקרים האחרים שלא הצליחו למצוא נתונים תקפים לכאן או לכאן.

אגב, עוד דבר מעניין – לקחנו מחקר, של מינה צמח, מישהי שחברי הכנסת גם מכירים ונשענים על העבודות שלה. דבר מעניין – מחקר שנעשה בזמנו בוועדת מרקוביץ לפני כ- 15 שנה, הראה ש- 80% רצו שינוי, כי אז היו באמת 150 ימי שעון קיץ. אנשים אמרו – זה לא הגיוני, יש כאן בעיה. במחקר שלנו כאשר הצבנו 3 חלופות – להשאיר את המצב הקיים, להאריך את שעון הקיץ או לקצר את השעון, קיבלנו שרק 50% רצו להאריך לפי המצב הקיים, לא לפי ההמלצה שלנו. אני אפילו יכול להניח במלוא הצניעות שאם היינו עושים את המחקר על התאריכים שהגענו אליהם, כי הרי עשינו את המחקר לפני שהגענו למסקנות, אני מניח שהמספרים היו ודאי משתנים מאד. אגב, במגזר הערבי – 52% רצו להשאיר את המצב הקיים. במגזר היהודי – 50% רצו להאריך, ו – 46% התנגדו להארכה. במגזר הערבי 52% התנגדו להארכה.

מה היתה השאלה, בסקר?

סליחה, זו הצגה בעייתית מאד.

שלוש שאלות. אמרנו מה אומר החוק הקיים, שאלנו – האם אתה רוצה להאריך, האם אתה רוצה להשאיר את המצב, האם אתה רוצה לקצר. זו היתה השאלה המובילה בסקר. היו גם כל מיני שאלות משנה.

יש לכם הסבר למה?

יש כל מיני השערות, אבל תכף אני אסביר שההשערה העיקרית בכלל, שאנשים רוצים להאריך זה עניין של תפיסת הנוחות. כולם אוהבים אור בסוף היום.

להאריך זה ברור לי. למה אנשים ירצו להשאיר או לקצר - לא ברור לי.

יש כאלה שאומרים – המצב טוב, למה לי לשנות. זה מה שאנשים ענו.
אחד המומחים שהופיעו בפנינו זה מומחה לאקלים, פרופ' קותיאל . הוא אמר – יש את ימי השוויון, 21 במרץ ו – 23 בספטמבר. זאת אומרת – יש לנו 12 שעות אור ו- 12 שעות חושך. זה, בעצם, התאריך הקיים. אגב, בדיעבד השנה זה קרה כך. זה נפל על אותו הזמן של התאריך העברי. זה נותן בסביבות ה- 185 יום. זה היה נראה לנו הגיוני. על זה אנחנו ביססנו ואמרו – איך אפשר להרחיב את זה, איך אפשר קצת להרחיב את זה, ללכת מעבר לזה.
איפה הבעיה? וכאן זו הנקודה הכי חשובה: אומרים לנו – למה לא ארצות הברית, למה לא אירופה, למה כשעדיין חם יש שעון חורף. אז אני רוצה להגיד לכם כך: קודם כל, מה לעשות? שמו אותנו בדרום. מה זה אומר? - מקסימים שעות אור בישראל זה – 14, מקסימום שעות חושך זה 14. זה המשחק שיש בין הבוקר לערב. באירופה זה 16 שעות. כלומר, המשחק גדל בעוד שעתיים. מקסימים שעות אור ומקסימום שעות חושך זה 16. בארצות הברית זה 18 – אז המשחק עוד יותר גדל, ולכן משנים בתאריכים שונים. לכן ארצות הברית הלכה לנובמבר, אירופה הלכה לסוף אוקטובר - -

יש מקומות שיש לילות לבנים.

זה הגיאוגרפיה. אנשים יכולים להגיד שרוצים להיות כמו אירופה. אז אוקיי, תייבא לי עוד שעתיים של אור מאירופה, תרחיב לי את המשחק. אבל אין, זו הגיאוגרפיה – תבינו.

ירדן, לבנון, סוריה – זה אזורים אחרים? גם שם זה כמו באירופה. אז מה? אצלך הגיאוגרפיה קצת שונה, מה שנקרא.

מה הרלבנטיות?

הרלבנטיות היא שגם באזור שעון הקיץ הוא עד סוף אוקטובר. בדיוק באותו אזור גיאוגרפי כמו ישראל.

אתה רוצה להיות כמו ירדן? בכל הדברים? אם נהיה בכל הדברים כמו בירדן אז גם בזה תוכל להיות כמו ירדן.

אני רק יודע שאנחנו באותו קו רוחב.

מי אומר שהשיקול שלהם היה נכון?

זו בעצם הנקודה המכרעת, המרכזית, שמחייבת שוני בינינו ובין אירופה וארצות הברית - כי הגיאוגרפיה היא לחלוטין שונה בין המדינות.

עכשיו, באו ואמרו לי – שמע, חם, יש שמש, וכו'. אז אני רוצה להודיע לכל החברים הנכבדים שבארצות הברית בשעון קיץ יורד שלג גם. באירופה, בשעון קיץ – יש סופות רעמים וגשמים בלי סוף. זאת אומרת, זה לא קשור לחורף וקיץ, לגשם - מדובר על אור בלבד. תודה רבה.

אני חייב להגיב - קודם כל אני רוצה להגיד שאני מודה ליושב ראש על החריצות ועל כך שגם בפגרת הבחירות כינס את הוועדה ואפשר לנו לדון בעניין, גם ביום גורלי לש"ס, כשכולנו דרוכים למוצא פיו של הרב. אני בטוח שאת אמנון הרב ישאיר. לא היו הרבה נושאים שעלו על סדר היום הציבורי ועוררו כל כך הרבה תגובות כמו הסיפור הזה, הפשוט לכאורה, כמעט אפילו טכני של מועד שעון הקיץ. זה בגלל שהעניין זה נוגע לחיים של כל אחד, בחייו. כל אחד בחייו יכול לחוש את הדברים, אם בשעה 5 וחצי אחר הצהריים יש אור, או כבר יש חושך. אלה דברים שכל ילד אפילו מרגיש ויודע. הנושא הזה, אני יכול להגיד כמי שהיה במאבק כבר שלוש שנים – מסעיר את הציבור, מרגיז את הציבור, שנושא את עיניו לכאן בציפייה שמכאן יהיה פתרון.
קודם כל העובדות. במדינות האיחוד האירופי שמשתרעות מצפון אירופה ועד דרומה, כולל קרוב לאזורנו, נהוג שעון קיץ בן 218 יום – מ- 28 במרץ עד 31 באוקטובר. סוף אוקטובר. גם במדינות אירופאיות שלא חברות באיחוד האירופי נהוג שעון קיץ לפי התאריכים האלה.
בצפון אמריקה - -

הוא אומר ששם שעתיים הפרש באור.

לא. בקפריסין וביוון אין את ההפרש מישראל, זה מאד דומה.
בצפון אמריקה נהוג שעון קיץ בן 239 ימים, מ- 14 במרץ ועד 7 בנובמבר. באזור שלנו – כי אומרים שאנחנו לא באירופה ולא באמריקה - באזור שלנו, בירדן, לבנון, סוריה – התאריכים הם כמו באיחוד האירופי, זאת אומרת: עד סוף אוקטובר. ישראל, לצערי, משתרכת בתחתית הרשימה העולמית מבחינת משך שעון הקיץ.

שורה של סוגיות עולות כאן לגבי התועלות בהארכה של שעון הקיץ וניצול מקסימלי של שעות האור, או יותר נכון לומר – התאמה מקסימאלית של שעות האור לשעות הפעילות האנושית: חיסכון באנרגיה, התרחבות בכלכלת המסחר, תחלואה ומניעתה, תאונות דרכים, איכות חיים ובילוי בשעות הפנאי. ישבה הוועדה. שמענו את יו"ר הוועדה, שדיבר. אני יכול לומר שביקשתי בעקבות דבריו של יו"ר הוועדה את המחקר שהמ.מ.מ עשו בנושא. שם נאמר שהדוח שלכם לא מפרט את המחקרים שבחנתם, לא כולל את הנתונים שהוצגו בפניכם, לדבריכם, מה שמאד מקשה על התייחסות רצינית לדברים שאתם אומרים.

אני פה יכול לפרט לגבי שתי סוגיות מרכזיות. למשל – נתחיל עם סוגיית החיסכון באנרגיה. אולי אתם לא יודעים, כי לא ביקשתם, או לא התעניינתם, אבל לא במונטנה ולא בניו זילנד אלא במשרד האנרגיה הישראלי נעשה בשנת 95 סקר שנועד לבחון את מידת החיסכון בחשמל עקב הפעלת שעון הקיץ. מסקנת המחקר היא כי שעון הקיץ הביא לחיסכון קבוע של 0.7% מדי שנה בצריכת החשמל של כלל המשק. הנה. נייר המדיניות של משרד התשתיות הלאומיות שנכתב על סמך אותו מחקר, המליץ בשנת 97 להפעיל את שעון הקיץ מיום השישי הראשון של חודש מארס, ועד השבת הלפני אחרונה של חודש אוקטובר. שוב, זה לא במדינות העולם, זה משרד התשתיות הלאומיות של ישראל. איגוד לשכות המסחר הישראלי, במהלך הדיון הגיש גם לוועדה הזו נייר עמדה שבו הוא כותב, וחתום על הנייר אוריאל לין, חבר הכנסת לשעבר, וגם הוא לא מהמפלגה שלי - ששעון קיץ שיימשך עד סוף אוקטובר, יהיה חיסכון של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. וזה, איגוד לשכות המסחר.

תאונות הדרכים. ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בישראל, מציין כי הרשות תומכת בהארכת משך שעון הקיץ. עמדת הרשות נובעת לדבריו מכך שככל שהנהגים נוהגים בשעות האור, כך קטן הסיכון לתאונות הדרכים. לדבריו, ועדת קהת כלל לא פנתה לרשות כדי לקבל את עמדתה בנושא. זה לא אני אומר, זה הרשות לבטיחות בדרכים.

אני אסכם, אדוני היושב ראש. הוועדה הגיעה למסקנה שלא נמצאו מחקרים מדעיים שיכולים לאשש או להפריך את התועלות או את החסרונות. אל"ף, בדוח הוועדה, שכאמור לא נמסר, לא הובאו סימוכין למחקרים כלשהם. שתיים – מבדיקה שנעשתה עם משרדי האנרגיה, הבריאות והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – שלושת הגופים המרכזיים, התברר שלא נעשתה על ידי הוועדה שלכם היוועצות עם הגורמים האלה. אתה דיברת שבוועדה שלך היה חבר נציג התמ"ת, אבל לא ממשרד האנרגיה, לא ממשרד הבריאות, ולא מהבטיחות בדרכים. מחקר מקיף שנעשה בארץ בשנת 87 עד 94 במשך שבע שנים, גילה ששעון הקיץ מביא לחיסכון קבוע בצריכת החשמל. כמו כן יש קשר הדוק בין הסיכון לתאונות דרכים לבין נהיגה בשעות החשיכה. לכן, בשעה הקריטית הזו, בין 5 וחצי ל – 6 וחצי אחרי הצהריים, כשהכבישים עמוסים כי אנשים חוזרים מהעבודה הביתה, יש חשיבות קריטית לשאלה הזו אם יהיה אור או חושך בשעה הזו של אחר הצהריים. לא ברור מדוע הוועדה הסתפקה בפרסום קול קורא לציבור ולא פנתה באופן יזום לגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה ולגופים ציבוריים. אולי לא רציתם לראות את הדברים האלה.

לסיכום, בדוח לא מובאים סימוכים למחקרים בנוגע לתועלות או לחסרונות. לא הובאה חוות דעת של אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה הרלבנטיים, ולא ברור, לסיכום, מדוע התאריך שאתם ממליצים עליו, 1 באוקטובר, הוא האיזון המתאים, שכן, מדוח הוועדה עולה שהעמדות שהובאו לפניכם ביקשו להאריך את שעון הקיץ עד 10 באוקטובר, 15 באוקטובר, כפי שחברת הכנסת רונית תירוש קבעה בהצעת החוק שלה, או 1 בנובמבר, כפי שאני קבעתי בהצעת החוק שלי. לכן, אדוני היושב ראש, אני חושב שיש לנו פה הזדמנות, אפילו היום, לקבוע הארכה משמעותית של שעון הקיץ עד סוף אוקטובר, מה שישקף את התועלות ואת הצורך החיוני בתוספת של שעת אור מדי יום, למשך חודש שלם, ומה שגם עונה, לדעתי באופן מאד ישיר, על רחשי הלב של הציבור.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה להצטרף לברכה על כך שאנחנו יושבים פה היום, באמת – בפגרה, ואני מאד מקווה שאת החוק הזה אנחנו נביא לכנסת. אני רק מצטער שלא עשינו את הישיבה הזו לפני חצי שנה או 3/4 שנה כי את אותן תוצאות שאנחנו יכולים להגיע אליהן היום אפשר היה להשיג גם כך - -

זו טעות שלי, אדוני, כי בדיון הקודם אני הסמכתי את מציעי החוק שיישבו וישכנעו אחד את השני, את משרד הפנים, וכל תזוזה שיגיעו להבנות אני אקבל. מבחינתי שיהיה שעתיים שעון קיץ, ומבחינתי שלא יהיה שעון חורף בכלל.

אני חושב שאנחנו נסכים על זה.

אז אני נתתי את הזמן, ובאמת - בגלל עומס עבודת הוועדה לא עקבתי, וזו טעות שלי. חשבתי שיש תוצאה, וכשהגיע הזמן הבנתי שטעיתי שלא קיימתי כבר הצבעה אז, כמו שנצביע היום, אבל הדבר נעשה, ואני לוקח את האחריות. היום אנחנו צריכים להכריע לכאן או לכאן. כמו שאמרתי – אני הייתי רוצה שעתיים, אבל אם יש עבודה מקצועית שנעשתה, אומצה על ידי הממשלה, ושמענו את כל הדברים שדיבר כאן יושב ראש הוועדה המקצועית, שעשה את העבודה. בוודאי שתמיד רוצים יותר, וזה בסדר, אבל אנחנו צריכים להיצמד לעבודה המקצועית שנעשתה. אבל הדיון פתוח, יחד עם זאת.

אז תודה אדוני על דבריך ועל האופן הפתוח שאתה הצגת את הדברים שהיו.
לגופם של דברים, אדוני היושב ראש – חבר הכנסת הורוביץ אמר דברים נכונים. יש בשעון הקיץ הרבה מאד תועלות. יש תועלות של אנרגיה, ואומר את זה משרד האנרגיה שלנו. חבל שוועדת קהת לא בדקה את הדברים או לא ניהלה את הבדיקה עם משרדי האנרגיה, הבריאות. יש שאלות של בטיחות בדרכים – גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא נועצו בה, כנראה. יש סוגיה חברתית ממעלה ראשונה – הסוגיה של ניהול הפנאי. איך אנחנו מנהלים את החיים שלנו? האם אנחנו נותנים לאנשים, במיוחד לאנשים עובדים, את היכולת ליהנות מעוד שעת אור אחרי העבודה, עם הילדים שלהם, עם המשפחה שלהם? זו שאלה שיש לה חשיבות מאד מאד גדולה לחיי היום יום של הרבה מאד אנשים. ולא במקרה, אדוני היושב ראש, הנושא הזה של הארכת שעון הקיץ הוא נושא שזוכה לתמיכה ציבורית כל כך רחבה. אנשים מרגישים שלוקחים להם שעה מהיום לטובת הלילה. זו התחושה הציבורית. לכן, אני חושב שמעטים הם הנושאים שבהם נוצרה איזושהי תחושת התקוממות ציבורית מאד רחבה כמו בנושא הזה של הארכת שעון הקיץ.

לכן, אדוני היושב ראש, הגיע הזמן שנאריך את שעון הקיץ, הגיע הזמן שנאריך אותו למתכונת מקבילה לזו הנוהגת בעולם. אין שום סיבה שמדינות אחרות יהיה בהן שעון קיץ עד סוף אוקטובר, ואצלנו יהיה רק עד תחילת אוקטובר. ממש אין סיבה לכך.
אני רוצה לומר כמה מילים על חגי ישראל. כשמדברים על חגי ישראל מדברים בדרך כלל על יום כיפור ועל הקושי המסוים שיש לצמים בשעת אור נוספת. אני ער לקושי הזה, בהחלט, אבל אני אומר – אנחנו מכירים בעולם ציבורים שיש להם חודש של צום לפי שעות האור, ובכל זאת, לא כל העולם המוסלמי ביטל את שעון הקיץ. אנשים שמקבלים על עצמם עול תורה ומצוות מקבלים על עצמם נטלים שהם לא נוחים לפעמים. בכלל, כל הרעיון של לצום 24 שעות הוא לא דבר נוח. אנשים עושים את זה מתוך מחויבות. אז יהיה יותר קשה. צר לי בצערם של הצמים, באמת צר לי, אני לא חושב שזה יכול להיות שיקול מכריע, כי אני חושב שאנשים עושים את הדבר הזה ברצון מתוך המחויבות הדתית שלהם, ואנחנו, היהודים, רק יכולים להודות לעצמנו על כך שארגנו לעצמנו יום צום אחד, ולא חודש.
כפי שמחקר המחקר והמידע של הכנסת מפנה את תשומת ליבנו, יש עוד חג אחד שהוא מאד משמעותי לעניין שעון הקיץ, והכוונה היא לחג הסוכות. פה השיקול הוא הפוך. חג הסוכות מצביעה חד משמעית, וגם הציבור הדתי לצורך העניין הזה ייהנה מכך ששעון הקיץ יהיה ארוך יותר. עוד נימוק מאד משמעותי, ששמעתי אותו – השבת. השבת נכנסת בעצם מבחינת האור שעה מאוחר יותר, וכמי שגם במשפחתי יש דתיים ושומרי מסורת, ואני מכיר את המירוץ הזה של לגמור את כל הדברים ולהתארגן עד כניסת השבת, מהבחינה הזו יש דווקא לציבור דתי ושומר מסורת יתרון בהארכת שעון הקיץ .
אם נחזור רגע לעניין הסוכות – אם בוחנים את עניין הסוכות לעומק, ועושה את זה גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אנחנו יכולים לראות דווקא מההיבט הזה העדפה מאד ברורה לנוסח ולתאריך שהציע חברי, חבר הכנסת הורוביץ, לסוף אוקטובר, תחילת נובמבר. לפי המודל שחבר הכנסת הורוביץ מציע, ואני תומך בו – חג הסוכות תמיד יהיה בשעון קיץ וזה באמת ייתן חג יותר מואר, חג סוכות יותר מואר להמוני בית ישראל. לעומת זאת, המודל שנמצא כרגע על פי הצעת החוק הממשלתית נגיע למצב שרוב חגי סוכות יהיו כבר בשעון חורף, וזה חבל.

לכן, בשורה התחתונה עמדתי היא כזו – אנחנו חייבים בכנסת הזו להביא לשיפור. אני מאד הייתי רוצה שהשיפור הזה יהיה שיפור גדול מאד. אני חושב שהוא יתקבל בהרבה ברכה על ידי הציבור הישראלי. אם לא נצליח להגיע להסכמות על שיפור גדול אני אתמוך גם בשיפור מצומצם יותר. אני מבין, אדוני היושב ראש, שהנוסח שעומד בפנינו הוא לא ה- 1 באוקטובר, אלא הצעת החוק הממשלתית שאומרת – יום ראשון הכי קרוב שהוא אחרי 1 באוקטובר, כי באמת, 1 באוקטובר הוא באמת תאריך שרירותי.

כן. בשנה הבאה זה יהיה ב-6 באוקטובר.

ברשותך, אדוני היושב ראש, לפני שאני שוטחת את טיעוניי - -

רק שתרגיעי אותי – את תהיי בחמישייה הפותחת? יש ועדה מסדרת, ואמרו שאת מוכשרת בין המוכשרות. אנחנו צריכים אנשים מוכשרים, ומנכ"לים לשעבר.

אני מציעה את עצמי להיכלל ברשימת ש"ס.

ממליץ בחום.

רגע, יש חמישייה פותחת?

עדיין לא. רק הבוקר התבשרנו גם לגבי אולמרט.
אני ברשותך מבקשת ממ קהת לומר לי אולי במשפט – מה הרציונל שעומד מאחורי ההחלטה לקבוע את היום הראשון שאחרי 1 באוקטובר, וכו'.

ניסינו לחפש את האיזון. למשל – 30 באוקטובר, האור יתחיל בשעה 07:00. זה מאוחר. אנחנו ניסינו לחפש את האיזון בין האור בבוקר לאור בערב. לכן בחרנו את התאריך הזה.

מה זה אומר "איזון של אור"?

שאנשים לא יצטרכו לקום בחושך – לא לעבודה, לא לבית הספר.

מצוין. אני לזה כיוונתי ואני רוצה להעלות פה טיעונים נוספים על פני שאלה שעלו, ואני מסכימה לחלוטין עם מה שנאמר על ידי חבריי – חברי הכנסת הורוביץ וחנין. אני אומר יותר מזה – אני בוודאי הייתי תומכת בהצעה כמו זו של חבר הכנסת הורוביץ שבסוף אוקטובר – תחילת נובמבר, זה יהיה התאריך הרצוי, אבל אני כיוונתי למקום אחר. אני כן רציתי להתייחס לציבור המסורתי, הציבור הדתי שמשכים קום על מנת להתפלל תפילת שחרית. זה קשור לשעת הנץ - ולאחר מכן הוא רוצה להספיק בנחת להגיע למקום עבודתו, על אף שניתן גם להתפלל שחרית במקום העבודה.

אנחנו לא התייחסנו לאלמנט הזה - - -

אתה אמרת - -

אני אמרתי נתון – אנשים קמים, כל האנשים, לתעשייה, תלמידים לבית ספר, ובכלל – לא קשור דווקא לתפילה.

אז אני הוספתי נדבך נוסף, כי חשדתי, בגלל המצב הקיים כיום - -

זה בדיוק מה שאנחנו עשינו – ניסינו ל - - את מנסה להוסיף נושא שאנחנו כוועדה ניתקנו ממנו.

אני מברכת על זה שניתקתם את זה מהיבטים הלכתיים.

ובכל זאת, תרשה לי לחשוד ולחשוב שהתאריך שנקבע עד היום, מה שאנחנו נוהגים כרגע, כן היה קשור להיבטים – אני לא יודעת אם להגיד דתיים או הלכתיים, עובדה שקשרו את זה ליום הכיפורים. אמרתי שאני זורמת עם זה, שיש צורך לסקטור רחב, לא רק דתיים אלא גם מסורתיים – שמתפללים, מניחים תפילין, מתפללים שחרית, ושעת הנץ חשובה להם. לכן גיששתי באפילה הזו, וחיפשתי על פי לוח השנה הגריגוריאני, דהיינו – הלועזי, מתי שעת הנץ. שעת הנץ היא קבועה בתאריך הלועזי. בתאריך העברי זו שעה משתנה. שעת הנץ על פי התאריך הלועזי, אם אני מכוונת לשעה של 06:40 בבוקר, בערך – שעה סבירה להתעורר גם לאנשי תעשייה וגם לאנשים שרוצים להתפלל, ולהגיע למקום העבודה. 06:40 נותן לי את 10 באוקטובר. זו הסיבה שאני הגשתי הצעת חוק על 10 באוקטובר.
אני לוקחת את ה- 1 באוקטובר, שזה פחות או יותר התאריך שאתם מציעים בהצעה שלכם. זה מביא אותי לשעה 06:35. כלומר, בהפרש של 6 דקות אני מרוויחה 10 ימים. בספירה הזאת, שאנחנו מנסים להציל לטובתנו עוד יום ועוד יום, אז אני לא מטילה - - -

למשל בשנה הבאה, כשהיה אמור להיות 6 באוקטובר – זה 06:35. זאת אומרת, את מדברת על 4 דקות.

כן, ויש לי פה 20 שנה. יש לי עד שנת 2030, אם אני בוחרת את התאריך העברי – אני רואה בדיוק מה קורה לי, ואם אני בוחרת את התאריך הלועזי - - זה התאריך שאני מציעה: 10 באוקטובר.
מה שאני מנסה לומר כאן – שאם היינו מתגמשים בעניין הזה של עוד 6 דקות השכמה מאוחרת יותר, היינו מרוויחים לעולמים את התאריך של 10 לאוקטובר, שזה אומר – 10 ימים בטוחים ששם אני - - גם לפי התאריך, הנוסחה שלכם, שזה יום ראשון שלאחר ה- 1 באוקטובר, אתה אמרת - -

יש גמישות של 3 דקות לכאן או לכאן.

לפעמים זה יוצא ב- 6 באוקטובר, אני גם הסתכלתי.

זה יכול להגיע עד ה – 8 באוקטובר.

זה יקרה רק בתשע"ז, 2018. עוד חמש שנים. זה מאד מסובך ומבלבל, אני מנסה לפשט את העניין הזה. אם אני הולכת אתכם, ואני אומרת ממניעים אפילו הלכתיים, של תפילה, ואתה אומר ממניעים של תעשייה, או בתי ספר - אני, אגב, כמנכ"לית, ביטלתי את שעת האפס. אני חושבת שלא נכון לעשות את זה. אבל עדיין מפרים את זה. זו שערורייה. במועצות האזוריות כשאוספים אותם שעה כדי להגיע לבתי הספר האזוריים - - -

קשה לילדים לקום בחושך. גם ועדת המעקב של נבון, כשהוא היה שר חינוך – סימנה את הבעיה הזו.

אני גם הולכת יותר מזה ואני אומרת שאם אני שואפת - - אם אני אהיה בקדנציה הבאה ואני אהיה אולי שרת החינוך, אני רוצה להאריך את יום הלימודים ולתת לתלמידים אפשרות של ארוחה חמה. בש"ס, אגב, במעיין החינוך התורני, במוסדות שלהם – מאד מקובל שהילדים נשארים לארוחת צהריים ולשיעורי עזר, לתגבורים ותפילות. אני תוהה איך בשעה 16:00 ייקחו אותם הביתה והם יגיעו בחושך הביתה.

בדצמבר, בכל מקרה יהיה חושך, בכל שעון שתקבעי.

צריך כמה שאפשר לקצר את הסבל הזה.

לכן, אין הרי מניעה שפע נצטרך לחזור ממקום העבודה בזמן החושך או גם ממקום הלימודים, אבל ננסה לקצר את זה כמה שאפשר. אני לא מנסה להיות קטנונית. אני אומרת שאנחנו נהיה קטנונית אם לא נשקול את האופציה הזו עכשיו, שבשביל 6 דקות נוספות בהשכמה אנחנו מרוויחים בוודאות 10 ימים. וגם לפי ההצעה שלך, מר קהת, עדיין יש פה ימים שקרובים ל – 6 באוקטובר ול- 5 באוקטובר.

אבל את מרוויחה את אותן דקות בצד השני, לא יותר.

תראה, אנחנו מדברים על שעות האור עכשיו, ואני רוצה להאריך את זה לכיוון הערב. אני לא חושבת שהנוקשות הזו מצדך היא נכונה. אני מבינה שהוועדה שלך היא ועדה שישבה על המדוכה - -

תאמיני לי שאנחנו התחבטנו בדברים האלה - -

לא בטוח, לא בטוח. אפילו לא הבאת את הטיעון הזה, את מרווחי הזמן האלה.

תאמיני לי שהבאנו. אנחנו חיינו עם הטבלה הזו כל הזמן.

אז אני נתלית בנימוקים שלכם, ואני נתלית ברציונל שלכם, ולא בכדי שאלתי מה עומד מאחורי ההחלטה. כל מה שאני אומרת – ששווה לנו לשקול בהפרש של 6 דקות השכמה, כלומר, במקום לקום ב- 06:35 זה ייצא ב- 06:41. זה עניין של 6 דקות נוספות ואני מרוויחה 10 ימים נוספים.

עכשיו, הזכירו פה חבריי, שאני לא בטוחה שהם המבשלים במטבח בימי שישי - -

- - -

יום שישי הקצר, אני אומרת בכנות – לא מספיק לי לבשל לפני כניסת השבת. גם להספיק לקנות, גם לערוך את השולחן - -

- - -

אני הפסקתי לרכוב בימי שישי מהסיבה הזו שאני לא מספיקה – ואני אדם זריז, ובכל זאת - - למה אנחנו חותרים? להקשות על אנשים? או להקל עליהם ולתת להם להגיע לשבת עם נועם שבת וכל מה שקשור למנוחה הנהדרת הזו? אני מגיעה מזיעה והרוסה לשבת. אז מה עשינו?

יושב ראש הוועדה הנכבד, אתה פתחת ואמרת, ואני מקווה שלא מהשפה ולחוץ, שאתה פתוח להקשיב לנו. באמת, באנו פה עם טיעונים – כל אחד מהצד שלו.

שנה לא עשיתם כלום. כבר תקפו אותי בתקשורת, למה לא העברתי לפחות את מה שיש.

הוא התעקש בצדק על סוף אוקטובר-תחילת נובמבר.

אבל לא יהיה כלום בסוף, לא זה ולא זה.

אני ניסיתי דווקא לגונן ולהביא את הצד האחר, סקטור נוסף שלא מייצגים אותו חברי הכנסת הורוביץ וחנין, ולכן לא הגענו - - ופה בדיוק התפקיד שלך – למצוא את הפשרה. אז בין ה- 1 באוקטובר, ובין ה – 30 באוקטובר, ואני מביאה את זה עם הנימוקים של הוועדה, של השאלה מתי קמים בבוקר לעבוד או להתפלל: תן לי עוד 6 דקות, ואני נותנת לך עוד 10 ימים.

תודה לחברת הכנסת תירוש על הדברים שיצאו מתוך הלב. אנחנו קיימנו דיון פתוח, ונתתי לכולם להתבטא. הדיון של היום הוא כדי לשמוע אם הגיעו להבנות לגבי הסמכה שנתתי למציעי החוק מול משרד הפנים. הטיעונים, גםשל רבני צהר, מופיעים גם בדוח של המ.מ.מ, ולכן אני מכיר את הטיעון. למדנו אותו וגם קיבלו חברים – קודם כל, תודה שהגעתם. אני אומר שעל שולחן הוועדה יש הצעת חוק ממשלתית ועל זה אני כרגע הולך. אני לא הולך לשנות.

אני מבקש להגיב בקצרה.

אני רק אומר – עשיתם עבודה מצוינת, מר קהת, אבל אני מרגיש שהעבודה לא הושלמה. לכן אני לא רוצה להשאיר באי ודאות את עם ישראל, את מדינת ישראל, כי אנחנו הולכים לבחירות. אני גם לא יודע מי ייבחר. הכל פתוח. לכן, קודם כל – הדברים שנאמרו כאן הם חשובים. אלה רחשי ליבם של הציבור., ששולח אותנו לכנסת. לכן אתם צריכים לעשות עבודה מול המחקרים שנעשו – גם משרד האנרגיה, גם משרד הבריאות – אלה שעדיין לא עשיתם עבודה מולם. טוב מאד שפרסמתם קול קורא. מי שאמר, אמר את דברו. עשיתם סקרים, הכל בסדר, אבל לא הושלם. לכן אני מבקש – אנחנו ננסה להביא בשורה לעם ישראל היום על מה שיש, אבל זה לא יסתיים בזה. לכן העברנו השבוע בשלוש קריאות – חוק. כלומר, אם יש קונצנזוס בין חברי הכנסת, גם את החוק הזה אפשר לשנות.

תגביל אותו בזמן.

אין לי בעיה. אני פשוט רוצה לומר – עשיתם עבודה מצוינת, ואתה יודע מה? מאמצים אותה. אבל יש פה רחשי לב של חברי כנסת. אני אומר – אם אפשר, שבכלל יהיה שעון קיץ לתמיד. תבחן. שעתיים שעון קיץ, שיהיה יותר אור – תבחן. תבדוק את כל ההיבטים, תעשה עבודה יותר מעמיקה. אני גם אפנה למשרד הפנים - -

כולל התאבדויות במדינות חשוכות. באמת. אחוז התאבדויות במדינות שהחושך שם הוא - - -

כן. ולכן – הכל פתוח. אבל אני רוצה להביא בשורה היום. תם ולא נשלם, ואני באמת אולי הייתי מעביר את זה בדיון הקודם, אז, ואז תוך כדי עושים כיול ועושים עוד איזשהו מהלך. אבל אמרתי – בואו נבשל את זה עד הסוף. אבל נפלו עלינו בחירות.

- - -

קודם כל, יש נספח לדוח. מסרנו אותו למשרד הפנים. יש שם את כל המחקרים שעליהם הסתמכנו.

כולל משרדי ממשלה? פה יש טיעונים של חברי כנסת, בצדק - -

לא, אנחנו לא הזמנו את משרדי הממשלה. תראה, אנחנו עבדנו בזמן די צפוף, עשינו את המקסימום שאפשר באותו זמן, ולכן הסתמכנו על איסוף מחקרים.

משרד הבריאות נתן את העמדה?

לא, לא. לא לקחנו עמדות פורמליות של משרדי הממשלה. הסתמכנו על מחקרים שנעשו.

אבל אנחנו מדינה דינמית, יש דברים חדשים, אתה יודע.

נכון שיש דברים חדשים, אבל הדברים החדשים הולכים דווקא על תוצאות הפוכות. אגב, האיחוד האירופי בכלל בודק את ההצדקה לקיומו של שעון קיץ.

בסדר, גם את זה תביא, גם את זה.

מה שאני רוצה לומר - החל משנת 76 היתה ועדת מנכ"לים שמינה רבין. אחר כך היתה ועדת צימרמן, אחר כך – ודעת ברעם, שהשר ברעם היה יושב הראש שלה, ואחר כך דוח מבקר המדינה – כולם, חד משמעית, מסכמים שהם לא מוצאים תועלת באף אחד מהדברים לשעון הקיץ, בכלל.
נוסף לזה, המחקרים מראים – למשל בתאונות הדרכים, עיקר תאונות הדרכים הן בזמן שמחליפים את הזמן, ולא אם זה בשעון קיץ או חורף. זאת אומרת, בחילופי הזמנים קורות עיקרי התאונות. אותו הדבר בהתאבדויות. בעיות שינה – יש הסתגלות של שבועיים עד שלושה, מהבחינה הזו.

אני קודם כל פונה לשר הפנים שאנחנו מכבדים את העבודה של ועדת קהת ונצביע עליה היום, אבל אנחנו מבקשים ממנו שיהיה פתוח ויקים ועדה אחרת, נוספת, שתבחן את ההשלכות של שעון הקיץ, לאורכו ולרוחבו, וגם לעומקו, לפי כל הפרמטרים שקיימים, עם בחינה שצריכה להיות אם אפשר להשאיר לתמיד שעון קיץ, בחינה אם אפשר להוסיף שעתיים לשעון הקיץ, איך למקסם עד כמה שאפשר את הזמן, ולהביא לנו גם מול כל משרדי הממשלה את המסקנות. יש דברים דינמיים. אנחנו מודים שעשו עבודה, בוועדות שהיו, שקמו. אבל הדינמיקה היא אחרת. יש פה עניין של התחממות כדור הארץ. לפני 20 שנה לא השתמשנו במזגנים כמו היום – אז יש דברים שהשתנו במשך הזמן, והם צריכים להילקח בחשבון. לכן אנחנו נכבד, אבל זה לא הסתיים בזה. זאת אומרת, גם צריך להקשיב פה לרחשי ליבם של חברי הכנסת. אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו נשלחים על ידי הציבור. לכן זה טוב, זה שבשנה הבאה שעון הקיץ במקום ב- 8 לספטמבר זה יהיה 6 באוקטובר, זו כבר בשורה. קודם כל צריך להעביר את זה. ועכשיו, בעזרת השם אם נמקסם את זה עוד יותר? אז רק נשמח.
אז נקרא שוב את התיקון, כדי שכולנו נהיה בפוקוס, ואז אני אבקש לכתוב את המכתב, לשלוח אותו לשר. אם השר הנוכחי יספיק – טוב, אם לא – השר הבא, בעזרת השם.

הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע"א 2011-

החלפת סעיף 3.

1. בחוק קביעת הזמן, התשנ"ב 1992- 1, במקום סעיף 3 יבוא:

"הקדמת הזמן בישראל
3. (א) בכל שנה, בתקופה שמיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00 , עד יום ראשון הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר בשעה 02:00 , יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות.
(ב ) על אף הוראות סעיף קטן (א), חל יום ראשון הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר במהלך ראש השנה, תוארך התקופה האמרוה בסיעף קטן (א) עד יום שני הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר בשעה 02:00".

תודה. מי בעד הצעת החוק?

הצבעה

בעד הצעת החוק– רוב
נגד – 1
נמנעים – אין

חבר הכנסת הורוביץ נגד, והצעת החוק אושרה ברוב קולות. אני מבקש לרשום את חבר הכנסת חנין להסתייגות דיבור וכן את חבר הכנסת הורוביץ וחברת הכנסת תירוש. לכשתיכנס מליאת הכנסת לדיון של פגרה, יש ליידע את מזכירות הכנסת שאישרנו את החוק, ואם יחליטו בנשיאות שאפשר להעלות את החוק, ויש עליו קונצנזוס – נשמח מאד.
תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:40.>