PAGE
33
ועדת החוקה, חוק ומשפט
15/10/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 669>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ט בתשרי התשע"ג (15 באוקטובר 2012), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/10/2012
חוק הדיינים (תיקון מס' 25), התשע"ג-2012
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 25), התשע"ג-2012>
מוזמנים
¶
>
עו"ד תומר כרמי - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד גלעד סממה - יועץ לשר המשפטים, משרד המשפטים
עו"ד שמעון יעקבי - יועץ משפטי, הנהלת בתי הדין הרבניים
עו"ד רפי רכס - עוזר ראשי ליועץ המשפטי, הנהלת בתי הדין הרבניים
עו"ד עדי בלוטנר - ראש תחום חקיקה ומדיניות, מרכז רקמן באונ' בר אילן
עו"ד בת-שבע שרמן-שני - מנכ"ל, יד לאשה
שרון צ'רקסקי - מנהלת תחום קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל
עו"ד בתיה כהנא דרור - מנכל"ית, עמותת "מבוי סתום"
היו"ר דוד רותם
¶
יש רק דבר אחד שאנחנו צריכים להסדיר פה. לא יספיקו למנות גוף בוחר ולקיים בחירות לרבנות הראשית ולנשיאי בתי הדין לפני - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לא יספיקו לעשות את זה בזמן, בקיצור. רוצים להגיש הצעת חוק ממשלתית להאריך את זה בשלושה חודשים וכל הסיפור. האם אי-אפשר להכניס את זה פה לחוק כדי להאריך?
תומר כרמי
¶
אנחנו חושבים שהכוונה טובה, נכונה, יש בה ממש. עם זאת, זה נושא שלא עלה בהצעת החוק הממשלתית המקורית, זה נושא חדש. מאחר שלא קיבלנו את אישור שר המשפטים למהלך, אנחנו לא יכולים להסכים.
היו"ר דוד רותם
¶
איפה שר המשפטים? מאתמול בערב, כל הלילה, משגעים לי את השכל שצריך להגיש הצעת חוק מיוחדת כדי לפתור את הבעיה ואיך עושים את זה. עכשיו מה שיקרה שאצלכם במשרד כבר עובדים על הצעת חוק חדשה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
גלעד סממה למעלה. עשה לי טובה, אני אחכה לך. תעלה לוועדת הכנסת ותגיד לו שכשהוא גומר שם שיבוא אלי.
אלעזר שטרן
¶
נחזור טיפה אחורה. אחרי הדיון הקודם שדנו בו לגבי הנושא של ההרכבים, פחות או יותר הגענו להסכמה וזה גם עלה כבר בדיון הקודם, שנעתיק את המודל שיש לגבי בתי הדין האזוריים לבית הדין הגדול, ועם אותן חמש קטגוריות שיש כבר היום לגבי בתי הדין האזוריים, שידונו בהם בדיין אחד ויהיה אפשר להרחיב את ההרכב או על-ידי הנשיא או על-ידי מותב שהחל לדון. זה הסיכום שהגענו אליו.
סיימנו עד סוף סעיף 8א. אנחנו צריכים להמשיך. הוועדה עוד לא דנה מהתיקון לסעיף 9. משרד המשפטים, אתם רוצים להסביר מסעיף 9 והלאה?
שמעון יעקבי
¶
8(ה), אבל לא הייתי רוצה להתחיל בזה. ברשות היושב-ראש, נעשה את זה בסוף. נלך לפי השאלה של אלעזר?
שמעון יעקבי
¶
בסעיף 9 יש שינוי שמשווה אפשרות לכהונה זמנית גם של דיין של בית הדין הגדול באופן זמני לבית דין אזורי, כפי שמקובל במערכת המשפט כששופט של בית משפט מחוזי יכול להתמנות בהסכמתו לתקופת זמן מוגבלת לבית משפט שלום, אם אינני טועה גם שופט בית משפט עליון יכול להתמנות למחוזי. עד כה לא יכולנו להשתמש בכך.
כפי שאמרתי, אם אינני טועה בדיון הקודם, בזמנו היו לנו בעיות קשות בבית הדין האזורי בירושלים ואם היתה לנו אפשרות חוקית למנות את אחד מדייני בית הדין הגדול כראש אבות בתי דין בירושלים, היינו עושים שימוש בחלופה הזאת. הכוונה שלנו היא לאפשר בארסנל שלנו אפשרות שימוש דומה למה שקיים במערכת בתי המשפט.
לגבי אופציה אחרת של דיין של בית דין אזורי להתמנות באופן זמני לבית הדין הרבני הגדול, זה קיים גם כיום. בהקשר הזה אנחנו רק עושים שינויי נוסח, אנחנו מתאימים את הנוסח לקיים בחוק בתי המשפט. זה סעיף 9.
שמעון יעקבי
¶
אנחנו כותבים בחוק את המציאות הקיימת שמשום מה נשמטה מהחוק הקיים. לא כתוב בחוק שבית הדין הגדול דן בערעורים על פסק דין ובקשות רשות ערעור על החלטות. באחד הסעיפים הראשונים של החוק כתוב שבית הדין הגדול הוא לערעורים. על מה ערעורים ואיך ערעורים? לא כתוב. גם זה התאמה לדומה בחוק בתי המשפט.
שמעון יעקבי
¶
זה ישפר את המצב. כעת תהיה הגדרה חוקית. ההערה שאמרה עורכת-הדין בת-שבע שרמן היא הערה נכונה. יש קצת אי-בהירות בפרשנות מהי החלטה אחרת, מה הולך לערעור ברשות ומה הולך לערעור בזכות. פה הדברים מפורשים.
שמעון יעקבי
¶
בסעיף 16 השינוי המרכזי הוא, שאם עד כה היה כתוב בחוק שראש אבות בתי דין פורש לגמלאות בגיל 75 אנחנו משנים זאת, והחל מכניסתו של החוק לתוקף זמן הפרישה של ראש אבות בתי דין שווה לדיין כמו כל נושא משרה שיפוטית. הוראת המעבר תעסוק בחריג שחל על שני אנשים שכבר נכנסו לגיל 70, ובהם אנחנו לא נוגעים.
היו"ר דוד רותם
¶
נכון. מה שיהיה כתוב זה כך: מי שערב כניסתו לתוקף של חוק זה עוד לא היה בן 70, יפרוש בהגיעו לגיל 70.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להבין דבר אחד. מי הוסיף לי בסעיף 16(א)(1) "ואולם לא תחול על רב ראשי לישראל"?
היו"ר דוד רותם
¶
צריך לשנות את זה. למה זה לא יחול? נשיא בית המשפט העליון בהגיעו לגיל 70 פורש, ראש אבות בתי הדין הרבניים בהגיעו לגיל 70 יפרוש. הרי אין מצב שיהיה רב ראשי לישראל מעבר לגיל 70.
שמעון יעקבי
¶
אם יורשה לי להשיב, יש היגיון רב בטיעון שאדוני העלה. האידך גיסא של הטיעון הזה, שרב ראשי לישראל שמכהן כנשיא בית הדין הגדול או כדיין בבית הדין הגדול יכול להיבחר לראשונה כשהוא מגיע לגיל 69, אז נבחר אותו לשנה?
היו"ר דוד רותם
¶
זה גם יכול לקרות לנשיא בית המשפט העליון שהוא יהיה שופט בבית המשפט העליון, הוא יהיה ממלא-מקום הנשיא ובגיל 69 הוא יתמנה לנשיא.
שמעון יעקבי
¶
זה צריך להיות קוהרנטי. כאשר אין לך בחירות לרב ראשי, יש לך דיין של בית הדין הגדול שאיננו מכהן כרב ראשי והוא מכהן כנשיא, אז אדוני צודק לחלוטין. זה הסדר שזהה למה שקורה בבית המשפט העליון. אבל מי שעשוי להיבחר כנשיא איננו חייב להיות בכלל דיין – זה המצב החוקי – וקשה לקבל שהוא ייבחר לשנה.
היו"ר דוד רותם
¶
לכן הכנסת חוקקה בקדנציה הקודמת הוראת שעה לגבי הכהונה של הרבנים הראשיים הנוכחיים, שהם לא צריכים לחלק - - -
שמעון יעקבי
¶
אם אדוני יתקן את חוק הרבנות הראשית ויאמר שרב ראשי יכול להיבחר לראשונה למשרתו מקסימום כשהוא בגיל 60, זה בסדר, אבל זה לא קורה כך.
תומר כרמי
¶
לגבי ראש אבות בתי דין שמשמש גם כרב עיר מובן שתפקידו כדיין יסתיים, אבל תפקידו כרב עיר יימשך עד הגיעו לגיל 75. בזה לא נוגעים, זה לא מענייננו.
אלעזר שטרן
¶
התיקונים האחרים בסעיף 16 וגם התיקון בסעיף 16א אלה שוב התיקונים הטכניים של הניסוחים של הוועדה. 16ב. שמעון יעקבי, אתה רוצה להסביר?
שמעון יעקבי
¶
חשבנו שנכון יהיה להשוות את הנוסח למה שקורה בחוק בתי המשפט. סעיפים 22 ו-22א קצת מסורבלים בנוסחם הקיים, בעוד שב-21א המוצע והתיקון ל-22 אנחנו מביאים להאחדה עם הנוסח שקיים בחוק בתי המשפט. אגב, בנוסח הקיים לא כתוב אצלנו מה הם אמצעי המשמעת, אף-על-פי שבחוק בתי המשפט זה כן כתוב. חשבנו שנכון יהיה להשוות ביניהם.
שמעון יעקבי
¶
ההצעה הזאת נועדה כדי להרחיב את הבסיס ההלכתי של תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים. במצב ששרר עד כה תקנות הדיון בבתי הדין היו תקנות דיון משנת תש"ג, תקנות דיון משנת תש"כ ותקנות דיון משנת תשנ"ג – כולן הותקנו בישיבה משותפת של חבר דייני בית הדין הגדול במועצת הרבנות הראשית.
שמעון יעקבי
¶
זה כתוב בחוק, שאדוני לא יחשוש. ניסיתי להציע לבטל את הצורך באישור ועדת החוקה, אבל זה לא הלך לי.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא חושש, כי כפי שאדוני יודע הכנסת היום מתפזרת, אני לא חוזר לוועדה הזאת כיושב-ראש.
שמעון יעקבי
¶
אז אפשר יהיה לבטל את הצורך באישור ועדת החוקה... זה שלח לחמך.
על כל פנים, בסעיף הזה נשמט מאתנו בתיקון הקודם משנת 2004 מקומה של מועצת הרבנות הראשית לישראל, לכן אנחנו אומרים שתהיה גם התייעצות אתם.
שמעון יעקבי
¶
כך היה נהוג מאז ומתמיד. למה שיטענו טענות שתקנות הדיון משנת תשנ"ג, תוקפן ההלכתי חזק יותר מתקנות דיון שיהיו עלינו בשנה שתבוא עלינו לטובה? אין צורך. לא אפשרנו להם זכות וטו, אמרנו "התייעצות".
שמעון יעקבי
¶
זה לא נכון. לוועדת חוקה מול הכנסת – יש לה משמעות הלכתית... אני על כל פנים לא מבטל את ההשלכות ההלכתיות שעשויות להיות לכנסת ולוועדת החוקה כזרוע חשובה מזרועות הכנסת.
הוראות המעבר?
אלעזר שטרן
¶
אפשר לעשות את זה בשתי טכניקות: טכניקה אחת לכתוב הוראה בחוק שהבחירות הנוכחיות יתקיימו במועד מאוחר יותר. אפשרות שנייה שהועלתה, לנסות וליצור משהו דומה למה שקיים היום בסעיף 20 לחוק הרבנות הראשית. עלה איזה רעיון של משנה לנשיא שלא היתה לגביו הסכמה, אבל לא צריך להרחיק לכת עד לשם.
היו"ר דוד רותם
¶
עזוב, זה לא עוזר לי בכלום. משנה לנשיא וכל הדברים האלה לא עוזרים לי בכלום. אני צריך רבנים ראשיים לעוד שלושה חודשים.
אלעזר שטרן
¶
לא צריך משנה. אפשר פשוט לקבוע בדומה למה שיש היום בסעיף 20 בחוק הרבנות הראשית. היום בסעיף הזה כתוב שאם התפנה מקומו של רב ראשי בתוך התקופה, הוותיק שבחברי בית הדין הגדול – אם יש ותק שווה זה הקשיש מביניהם – הסמכויות של הנשיא עוברות אליו. אפשר במקום להאריך את - - -
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
עורך-הדין יעקבי העלה את זה בתיקון לחוק הדיינים כדי לא ליצור ואקום. אני מבין שכרגע זה עוד לא בתיאום עם נשיא בית הדין הרבני הגדול. אני לא מסכים לזה, נקודה. עזוב.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
השאלה אם ניתן היום במסגרת חוק הדיינים לתקן את חוק הרבנות הראשית. אם כן, תגיד לי.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
בחירות לא יכולות להיות כי אין ועדה. בגלל מערכת הבחירות, הבחירות לרבנות לא יכולות להיות, לכן הממשלה רוצה ברגעים האלה להביא הוראת מעבר בהוראת שעה עד שתורכב ועדה. אי-אפשר לשלוח לא שרים ולא חברי כנסת.
בת-שבע שרמן-שני
¶
הרב עמר היה דיין בית הדין בפתח-התקווה. ימונה מינוי זמני לבית הדין הרבני הגדול ונמשיך את הכהונה שלו.
בת-שבע שרמן-שני
¶
לתפקיד רב בבית הדין הרבני הגדול, זה לא לרבנות ראשית, כדי שהוא יהיה דיין בבית הדין הרבני הגדול אם זו הבעיה.
שמעון יעקבי
¶
הכהונה של הרבנים הראשיים היא לא כהונה מכוח חוק הדיינים, הכהונה מכוח חוק הרבנות הראשית והיא מסתיימת במועד קבוע. זה שהוא היה דיין מן המניין בעבר, דיינותו הסתיימה ביום שהוא נהיה רב ראשי.
תומר כרמי
¶
יש הסדר לעניין הזה. רק אם הסתיימה הכהונה של הנשיא בתוך עשר שנים, אז יש הסדר מאוד ברור.
<(הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 10:50.)>
אלעזר שטרן
¶
אני אסביר את שלוש הוראות המעבר שאנחנו מציעים. ההוראה הראשונה זה מה שעורך-הדין יעקבי הסביר לגבי ראשי אבות בתי דין, אותם שני ראשי אבות בתי דין שכבר הגיעו לגיל 70. ההוראה המוצעת שהכהונה תהיה עד גיל 70 ולא עד גיל 75 כמו שהמצב היום לא תחול לגביהם כדי לא לפגוע בהם. הוראת מעבר שנייה – מכיוון שלגבי בית הדין הרבני הגדול כיום ההוראה היא שאפשר לדון רק בשלושה דיינים, ואנחנו מתקנים שיהיה אפשר לדון גם בדיין אחד בקטגוריות מסוימות, מכיוון שזה משהו פרוצדורלי אנחנו רוצים שזה יחול גם על תיקים קיימים, אלא אם כן החל בהם הדיון ואז אנחנו כבר לא משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק. ההוראה השלישית היא לאפשר את היישום המעשי של מה שאנחנו מוסיפים לגבי דייני בית הדין הרבני הגדול. כיום יש תקנות שמפרטות מתי אפשר לדון בדיין אחד לגבי בתי הדין האזוריים. אנחנו מתקנים כרגע את המצב לגבי בית הדין הרבני הגדול ואנחנו רוצים לשאוב את אותן הוראות שיש בתקנות לגבי בתי הדין האזוריים ולהחיל אותן על בית הדין הרבני הגדול עד שיותקנו תקנות מסודרות לגבי בית הדין הרבני הגדול. אלה שלוש הוראות המעבר.
היו"ר דוד רותם
¶
יש עוד הוראת מעבר אחת. כאשר פוקעת כהונתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול בגלל פיזור הכנסת ואי-אפשר להאריך אותה, אז תקופת הכהונה שלו תוארך בשלושה חודשים.
סיגל קוגוט
¶
הממשלה יכולה להביא לכנסת הצעות חוק כרצונה בכל זמן של פגרת בחירות, אין שום בעיה ושום הגבלה. לקחת הצעת חוק שדנה בנושאים מאוד מסוימים שרק עכשיו גמרתם לפרט – הם פשוטים ולא קשורים בכלל לכהונתם של רבנים ראשיים לישראל – ואחרי קריאה ראשונה להכניס הוראה שקשורה לכהונתם של רבנים ראשיים לישראל, זה דבר שמדלג על הקריאה הראשונה, הוא נושא חדש במפגיע, גם אם הממשלה לא תטען פה נושא חדש ולא יהיה חבר כנסת אחר שיטען פה נושא חדש. הדבר הזה ממש פוגע בהליכי החקיקה.
אם היה מדובר בכהונתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול לבדו, זה דבר אחד שאתה צריך לשקול. אם מדובר בכהונתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול לבדו, גם אם יש אי-אלה סמכויות שלא יוכלו להיות מופעלות חודשים מסוימים, צריך לשקול מה הנזק שייגרם אל מול הוראה כזאת שמאריכה את כהונתו מעבר למה שהיא צריכה להיות, כי גם כאן יש תועלת ונזק. זה דבר שאתם צריכים לשקול, אבל בהוראה מוגנבת, בחוק X - - -
היו"ר דוד רותם
¶
איזה מוגנבת? מה את מדברת על הוראה מוגנבת? זו הולכת להיות הוראה כתובה בצורה ברורה, היא בכלל לא תהיה מוגנבת.
סיגל קוגוט
¶
אבל היא לא הוראה שפורסמה, לא היו עליה דברי הסבר, היא לא פורסמה לציבור, חברי הכנסת שקיבלו זימון לדיון הזה היום לא ידעו שהולך להידון כאן הנושא של הארכת כהונתו של רב ראשי לישראל.
סיגל קוגוט
¶
הדבר הזה לא עבר שלוש קריאות, אלא הוא יעבור רק שתי קריאות, לכן הסכנה שההוראה בחוק הזה תיחשב פסולה כי היא לא עברה את כל הליכי החקיקה היא גדולה, גם אם לא יהיה מישהו פה שיבוא ויטען נושא חדש. הוועדה הזאת מספיק אחראית והיא יודעת מספיק על תקינות הליכי חקיקה והיא יודעת שיש לה גם דרך אחרת להאריך כהונתו של רב ראשי לישראל אם היא רוצה, גם בתקופת בחירות, אבל לא בשיטה הזאת.
היו"ר דוד רותם
¶
לא שמישהו אחר אומר, אף אחד אחר לא אומר. רק מה שאת אומרת את יודעת שהוועדה שוקלת בכובד ראש ומאוד לעומק, אבל עכשיו תשקלו גם את מה שאני אומר. כאשר החוק הזה עבר בקריאה הראשונה איש לא דיבר על פיזור הכנסת ועל מצב שבו אי-אפשר יהיה לבחור את נציגי הכנסת לגוף הבוחר.
סיגל קוגוט
¶
אנחנו לא מדברים על גוף בוחר. מי בוחר את נשיא בית הדין הרבני הגדול, האם גוף בוחר? ועדה לבחירת דיינים.
סיגל קוגוט
¶
לא בגוף הבוחר הזה מדובר. מדובר על גוף בחוק אחר, חוק הרבנות הראשית, וזה לא היה פה בדיון מעולם.
סיגל קוגוט
¶
בסדר. הממשלה, אם היא רואה שיש מינויים שהולכים לפקוע ואין לה דרך והיא חייבת, היא תביא לנו הצעות חוק. אולי זה לא המינוי היחיד.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה בחוק הדיינים לקבוע סעיף על תקופת כהונתו של נשיא בית הדין הרבני שפוקעת בתקופה שאי-אפשר לבחור מישהו במקומו, כי גם ועדה למינוי דיינים לא יכולה להתכנס על-פי ההנחיות של בתי המשפט בישראל ובתקופת בחירות לא בוחרים שופטים לבתי הדין העליונים – אני זוכר שלא בחרו שופטים לבית המשפט העליון תקופה ארוכה כי היו בחירות - - -
שמעון יעקבי
¶
הסתיימה כהונתו של נשיא בית המשפט העליון, כל עוד לא נבחר נשיא חדש, המשנה לנשיא עושה שימוש בסמכויותיו.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה לקבוע שנשיא בית הדין הרבני הגדול ימשיך לכהן עוד שלושה חודשים. זה חוק הדיינים - - -
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא אקס אופיציו מסיבה אחת פשוטה, ברב הראשי לישראל החלטנו שהם לא חייבים להתחלף בכל חמש שנים - - -
סיגל קוגוט
¶
זה אומר שאנחנו כותבים: על אף האמור בחוק הרבנות הראשית – על אף האמור כהונתו כרב ראשי לא מוארכת, הוא ימשיך לכהן כנשיא עד שיבחרו רב ראשי אחר. זה משהו אחר. כאן אתה לא מאריך את כהונתו כרב ראשי.
סיגל קוגוט
¶
אתה יודע היטב איך בוחרים רב ראשי, באיזה חוק הנושא של רב ראשי מוסדר, ואין שום קשר בין חוק הדיינים - - -
סיגל קוגוט
¶
ידענו מה הכי רצוי לקבוע פה, השאלה מה אפשר לקבוע פה עכשיו, וברור שאי-אפשר פה להאריך את כהונתו של רב ראשי.
אורי מקלב
¶
לא תמיד יוצא שתוקף כהונתם מסתיים בתקופת בחירות. זה נדיר, אף אחד לא חשב על זה. הסמכות שלו כנשיא בתי הדין תפקע יחד עם תהליך בחירות כשאי-אפשר לעשות כלום.
סיגל קוגוט
¶
זה ייצור עיוות כלשהו. זה כבר שונה. מה שתגיד כאן שאף-על-פי שלפי החוק כיום מכוח התפקיד רב ראשי משמש גם כנשיא, כאן תפקע כהונתו כרב ראשי, אבל הוא ימשיך לשמש בתפקיד עד שייבחר רב ראשי. זה מה שאתה אומר?
אברהם מיכאלי
¶
א', אני מתנגד כי זה לא מתואם. צריך לשאול לפחות את בעל הבית? לא תקבעי לנשיא בית המשפט העליון כל מיני תיקונים בלי שתתאמי אתו, נכון? זה לא מתואם, נקודה.
היו"ר דוד רותם
¶
מה שקורה זה דבר נורא פשוט. אני צריך להאריך בשלושה חודשים. שקלתי בצורה מאוד רצינית את הדברים שאמרת, כמקובל עלי, שהרי אני לעולם לא אתעלם - - -
סיגל קוגוט
¶
אתה פוגע בהליך החקיקה. אם היית עושה את הדבר השני, לא הייתי יכולה להגיד שאתה פוגע בהליך החקיקה.
היו"ר דוד רותם
¶
זה קורה בלי סוף, הרבה פעמים. אנחנו מכניסים תיקונים בקריאה השנייה ובקריאה השלישית - - -
היו"ר דוד רותם
¶
מצדי זה לא צריך להיות שני הרבנים הראשיים, אפשר שזה יהיה רק הרב הספרדי. הרב האשכנזי מצדי יכול לנסוע ללונדון מחר...
שמעון יעקבי
¶
אני רוצה להוסיף למסגרת שיקול הדעת שלך. תפקידי הרב הראשי שאיננו נשיא בית הדין הגדול הם מאוד-מאוד מינוריים, כמעט אין לו תפקידים, הרשימה פה לפני כרגע, החשיבות היא בתפקודו כנשיא, כאן יש הרבה סמכויות. אם תרצה שאני אפרט לך את הסמכויות של רב ראשי שהוא לא נשיא - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אתם לא מבינים שאתם גורמים לי להעלאת לחץ הדם ולמהירות דפיקות הלב כשאתם מדברים אתי על חוקתיות?
שמעון יעקבי
¶
אדוני היושב-ראש, האם אדוני רוצה לשמוע את הרשימה של תפקידי רב ראשי שאיננו נשיא? יושב-ראש ועדת שמיטה ממלכתית; אם הנשיא לא יושב בהרכב של בית הדין הגדול ויושב הרב הראשי השני, אז הוא יושב בראש ההרכב; סמכויות לגבי העברת רב עיר מתפקידו; אנחנו מדברים פה על תקופה של שלושה חודשים.
היו"ר דוד רותם
¶
הרב יעקבי, אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת. אני אכנס למזנון הכנסת, מי יהיה חתום על תעודת ההכשר שם?
שמעון יעקבי
¶
- - כמובן הוא יושב-ראש במועצת הרבנות הראשית. אני מניח שבתקופה של שלושה החודשים האלה היא לא תתכנס.
שמעון יעקבי
¶
אפשר לקבוע הוראת חוק שעל אף שיש בחירות הממשלה תשלח את נציגיה לבחירת הרבנים הראשיים, הכנסת תשלח את נציגיה, ואז יהיו בחירות במועדן.
סיגל קוגוט
¶
בהלכה של בית משפט הם מדברים על מה רצוי. זה לא שבחוק כתוב שאסור לעשות. השאלה מה גדרי הסבירות של שיקול הדעת. תלוי מה גודל הגוף הבוחר, וכמה מתוך הגוף הבוחר הזה רלוונטי לגביהם הבחירות לכנסת כשמדובר ב-150 אנשים. לא משנה, נעזוב את זה עכשיו.
סיגל קוגוט
¶
זה בסדר גמור, אבל זה לא קשור עכשיו. זה בסדר, הכול בסדר, אף אחד לא אמר שבלתי סביר להאריך כהונה של מישהו אם אי-אפשר לקיים בחירות, אבל צריכים, א', לדעת האם אי-אפשר לקיים בחירות, ו-ב', לעשות את זה בהליך המתאים, כשזה עובר שלוש קריאות ולא שתיים ולא בחוק אחר שלא שייך ובסעיף שגם לא היה חלק מהצעת החוק הכחולה. אם אין לך משהו מהנוסח הכחול, אתה יכול בצורה מינורית לעשות איזה דבר, אבל לא דרמטי, כשגם בחוק הדיינים הוא לא הופיע בנוסח הכחול, אלא הציעו אותו עכשיו בגלל צוק העתים. הציעו משהו עדין, לא משהו דרמטי שהוא נושא חדש ולא עבר את כל הקריאות.
תומר כרמי
¶
עדיין ההחלטה היא החלטה של השר, אבל לא השמענו את עמדתנו בפני השר על מנת לנסות ולשכנעו מאחר שזה עלה פה רק עכשיו על השולחן. ולכן ודאי וודאי שלממשלה ולשר - -
היו"ר דוד רותם
¶
תפסיקו רגע את השידור. אני אנסח ואתם יכולים להביע את עמדתכם, כי אחרי זה אני אצביע על זה.
הסעיף הזה ייקרא "תיקון עקיף לחוק הרבנות הראשית לישראל". תוקף כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל ושל נשיאי בית הדין הרבני הגדול - - -
היו"ר דוד רותם
¶
בוא, לנציג משרד המשפטים יש בעיות, הוא רוצה להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה ושלא נאריך את זה. הוא אמר שהסמכות היא של השר, אמרתי לו שישכנע אותך. תדבר אתו בבקשה.
היו"ר דוד רותם
¶
רבותי, אין שום בעיה. אני לא מכליל את זה. שר המשפטים שוכנע מהיועצת המשפטית של הוועדה, שלא ראוי להכניס את זה.
היו"ר דוד רותם
¶
מי ששכנע אותו זה חבר הכנסת מיכאלי והיועצת המשפטית שלנו. אני מצביע על הצעת החוק בלי התיקון הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
רבותי, מי בעד הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 24), התשס"ח-2008? מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 24), התשס"ח-2008 אושרה ותעלה למליאה.