PAGE
28
15/10/2012
ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 2>
מישיבת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים
לעניין מאגר מידע למחירי מוצרים
יום שני, כ"ט בתשרי התשע"ג (15 באוקטובר 2012), שעה 10:30

<הצעת חוק הקמת מאגר מידע לעניין מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
שכיב שנאן

>
מיכאל איתן - השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לאזרח

בתיה גוטל - כלכלנית הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אניטה יצחק - מנהלת אגף חקירות - הרשות להגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

גילי מאי - יועץ מנכ"ל משרד התמ"ת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אופיר בן אבי - ממלא מקום מנהל ממשל זמין, מערך התקשוב, משרד האוצר

נועם שטרן - רפרנט תעשיה באגף התקציבים, משרד האוצר

יורם הכהן - ראש רמו"ט, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע

שני רפפורט - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

נמרוד הגלילי - מנהל תחום ענפי, איגוד רשתות השיווק

ערן מאירי - יועץ משפטי, שופרסל

עידו רז - יועץ משפטי, שופרסל

עירית פיליפ - יועצת משפטית, מגה קמעונאות

אמיר ליסטונד - יועץ משפטי, דור אלון

גלי סוקול קמרמן - יועצת משפטית, דור אלון אנרגיה

אפרת כהן שיחור - עו"ד חב' דלק

יוסי אריה - מנכ"ל, ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

מתי יצחק - חבר הנהלה, ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

בועז ארד - חבר הנהלה, ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

חנן הרכבי - חבר הנהלה, ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

אלי שלום סתוי - יו''ר, פורום מזון ומכולות

בועז יהב - יזם, פרייסז, מפעילי אתרי אינטרנט

איתן זינגר - מנהל חטיבה עסקית זאפ גרופ

יגאל לוי - המנהל המסחרי של זאפ השוואת מחירים

מיכל עוז-ארי - עוזרת מנכ"ל, ניו פארם,

יוסי אריה - מנכ"ל, המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה

שלומי דגן - כלכלן, המועצה לצרכנות

אהוד פלג - מנכ"ל המועצה לצרכנות,

יורם ארן - יועץ לרשות ההסתדרות לצרכנות,

גדעון בן ישראל - יו"ר, הסתדרות הגמלאים

רינת משה - נציגת ההסתדרות, הסתדרות הגמלאים

רובי נתנזון - נציג הסתדרות הגמלאים

בנימין אליאסון - רכז ועדת תאום, צרכנות נבונה

דוד גבעון - קבוצת הרצליה, צרכנות נבונה

מיכאל לפיד - קשרי חוץ, צרכנות נבונה,

שרה מילוא - קבוצת יד אליהו, צרכנות נבונה

גלעד שמחוני - מנכ"ל מייסופרמרקט ישראל

אמיר עופר - נשיא מייסופרמרקט ישראל

יגאל אכטנברג - מנהל תחום פיתוח וקשרי חוץ, אמון הציבור

אילנה בן עזרא - פעילה המשמר החברתי

דוד דהאן - פעיל, הארגונים החברתיים

משה בר - יו"ר תנו יד לחירש ונכים למען נכים

אתי בנדלר

לאה ורון

רמי בן שמעון
<הצעת חוק הקמת מאגר מידע לעניין מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ב-2012>

בוקר טוב. כבוד השר מיכאל איתן, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה המשותפת לכלכה וכספים לעניין מאגר מידע למחירי מוצרים, הצעת חוק פרטית מאגר מידע לעניין מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ב-2012, של חברי הכנסת שכיב מוראד שנאן וכרמל שאמה-הכהן.
קיימנו ישובה ראשונה בהכנה לקריאה ראשונה בהצעת החוק בפגרה במהלך חודש ספטמבר. לא התקדמנו בחקיקה – הייתה רק שמיעה של דעות של חברי כנסת, רעיונות של נציגי ציבור, ארגוני צרכנות, ארגוני העוסקים.

אני חושב שבישיבה הזו אנחנו דיברנו מראש – אתה פנית אלי וביקשת להוביל מטעם הממשלה את הליווי של החקיקה הזו, לרכז. אנחנו כמובן נשמח לשתף פעולה ככל שלוחות הזמנים הפוליטיים והשינויים העתידיים יכתיבו לנו.

בזה אני מעביר לך את רשות הדיבור. אני כמובן, כיוזם הצעת החוק, מאוד מאמין בה, גם ביעילות שלה לכל הצדדים. אני חושב שהיא לא רק תועיל לצרכנים, היא גם תועיל לעסקים, למי שרואה צעד אחד מעבר לצעד הראשון ולכן אנחנו נשמח לקדם אותה ככל שאפשר בדחיפות.

בבקשה, כבוד השר, רשות הדיבור שלך.

תודה רבה. בעיקרון, הממשלה תמכה בהצעת החוק. כפי שההצעה מנוסחת, היא מדבר על הקמת מאגר מידע שמטרתו היא בסופו של דבר, להקפיד על כך שהצרכן יוכל לקבל מוצרים בצורה הנוחה והזולה ביותר מבחינתו ויוכל לקבל את זה על בסיס מידע שהוא יכול לקבל אותו עוד בבית, כאשר הוא צריך לקבל את ההחלטה לאן ללכת ולבצע את הקנייה.

מדובר כאן בעיקר בעסקים, שכפי שאני רואה כאן את ההגדרה: טובין בתחום הקוסמטיקה, מזון או הדלק. יש כאן בעיות עם הגדרות שונות, אבל אני לא אכנס כרגע לפרטים – אני אדבר על העיקרון מבחינת הממשלה.

לממשלה יש שני זרועות שמטפלות בסוג הנושא הזה: זרוע אחת, והיא המרכזית מבחינת התוכן, הנושא של הגנת הצרכן שמצוי בתחום משרד המסחר והתעשייה והעבודה. הוא הממונה על כל הצעדים הקשורים בביצוע חוק מסוג כזה.
מצד שני יש לנו זרוע שמטפלת בנושאים הטכנולוגיים – ממשל זמין. הזרוע שמטפלת בנושאים הטכנולוגיים בעצם מקיימת כבר איזשהו דבר דומה בכך שממשל זמין יזם הקמת אתר שכמוהו יש במדינות מתקדמות – לא רבות – אבל יש כבר במספר מדינות בעולם אתר שניקרא: data.gov ומכוון בעיקרו למאגרי מידע ממשלתיים.

יש שם היום כבר כ-150 מאגרים. לא מאגרים מלאים אבל Data-set של נתונים, קבוצות נתונים, שמוצגים באתר הזה. התפיסה היא ששיפור השירות לציבור בעולם הטכנולוגי יכול להיעשות לא רק על-ידי זה שהממשלה תפתח שירותים בעצמה אלא שעצם העמדת הנתונים והמידע, יכולה לעודד מפתחים לפתח שירותים וזאת הדרך של הממשלה, בעלות קטנה מאוד, לתת שירותים מוספים אדירים.
אנחנו משתמשים כבר היום בשירות שמגדיל מאוד את השירות לאזרח וחוסך הרבה למשק וכולו פרי יוזמה פרטית כמו Waze למשל. משתמשים בשירות הזה למעלה ממיליון בני אדם כל יום. מספיק שכל אחד חוסך 5 דקות מהבית לעבודה ועוד 5 דקות חזרה – תעשו חשבון כמה כסף זה למשק, כמה זה מסייע ליעילות, כמה זה מעלה את התוצר, כמה זה מגביר את הכנסות המדינה ממסים וכל התועלת שקשורה בזה.

זה גם ירוק.

כן, גם ירוק. הרעיון הזה, שהמדינה, שהממשלה, תייצר איזושהי מערכת שתוכל להביא את השוואת המחירים לכדי מימוש ויהיה לנו מין Waze כזה בתחום רשתות השיווק, שאדם יוכל לעשות את החשבון שלו, לפחות לגבי רמת המחירים, זה יכול להיות גם עניין של מרחק, עניין של שירות ועניין של תנאים נוספים. לפחות לגבי רמת המחירים - לצרכן יהיה מידע רלוונטי יותר טוב בבואו לבצע את מעשה הצרכנות שלו.

ללא ספק, הדבר הזה הוא בעל חשיבות ויש מקום שהממשלה תסייע ככל יכולתה לקדם את הנושא הזה.

אני רוצה ללכת עכשיו להערה בכיוון השני. אני, כמו שמטפל בנושאים האלה – תסלחו לי רק שנייה אחת, כזה פטנט עוד לא המציאו שהדבר הזה ייכבה אוטומטית כשאתה מדבר ברצף של 20 מילים בשנייה.

נתת עכשיו רעיון לאיזה יזם, אולי Startup.

כן, הוא מזהה את הקול ואז הוא שותק, הוא לא מתערב ולא מצלצל.

אבל אתה יודע שבמקרה כזה, יהיו כאלה שזה אף פעם לא יצלצל להם.

מה טוב. אפשר יהיה לעשות גם אלטרנטיבה שזה לא פועל. אבל אז מי שישכח להפעיל את האלטרנטיבה – הוא כבר יכול לסגור גם את הטלפון. לא חשוב.

צריך לזכור שאנחנו מדברים בממשלה. ממשלה, להשקפתי, לא צריכה להיות בשום Startup ובשום מהלך חדשני שאין עמו ניסיון, אלא היא צריכה ללכת על דברים שכבר הוכיחו את עצמם.

זה נכון בכל התחומים. יש לזה הרבה סיבות אבל אני לא רוצה להאריך פה את הדיבור. יש לנו הרבה מאוד דברים לעשות אחרי שהן כבר 15-10-5 שנה תופעות נפוצות כבר בעולם האינטרנט ואנחנו עוד לא הגענו לשם: אם זה פעולות שאנחנו עושים בבנקים ואנחנו לא יכולים לעשות מול משרדי ממשלה; אם זה פעולות של הזמנת תורים שאנחנו יכולים לעשות בקופת חולים ולא יכולים לעשות את זה בממשלה; קבלת מידע על בדיקות שנעשו וכו'.
יש לנו הרבה מקומות ללכת ולהשקיע שם ולא להשקיע באיזה פטנט חדש או בגחמות כאילו ואחרות שיכולות להיות אולי מוצלחות אבל הן 1:10 ודורשות גמישות, דורשות תנאים שהממשלה לא יכולה לייצר.

אני אומר שכשאנחנו באים לדבר כזה, העמדת נתונים או אפילו אכיפה, עם כל המחשבה והזהירות של עד כמה אנחנו מתערבים ומחייבים עסקים לתת נתונים – גם בזה צריכים להיות זהירים – בהנחה שאנחנו עושים את זה ושיש היגיון לעשות את זה בעידן הטכנולוגי החדש, אז הנגשת נתונים, יצירת רגולציה, בהחלט כן. להקים בעצמנו ולנהל את כל העסק הזה? לא.

באמצע, בין שני הדברים האלה, יש דבר שאנחנו שואלים את עצמנו האם כן או לא, לפחות להנגיש את הנתונים מאחר וזאת פעולה שנעשית על בסיס חוק ועל בסיס רגולציה, האם להשתמש במאגר הנתונים שבו אנחנו שמים את נתוני הממשלה או גם את זה לעשות במאגר הנתונים הממשלתי, ה-data.gov, אלא להשאיר את הכול ליוזמה פרטית ולבדוק, אם לא, חלופות כאלו או אחרות.

אין לי דעה מוגדרת. אני מחכה לדיון בתוך הממשלה. הממשלה תצטרך לתת את דעתה. מתוך המידה של המעורבות של מה שכתוב כאן, הדברים האלה מאוד כללים ולא נידונו, אני שומר לעצמי או שומר לממשלה – אני מדבר כרגע, אני מניח, גם בשם משרד המסחר התעשייה והעבודה - - -

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

משרד התמ"ת בלעז.

תעשיה, מסחר ותעסוקה, כי תמ"ת היה פעם תעשייה, מסחר ותיירות.

נכון.

אז עכשיו זה תעשייה, מסחר ותעסוקה.

גם היה תעשייה, מסחר ותשתיות.

טוב שלא - - -

בתקופה של אולמרט היה לו את מנהל מקרקעי ישראל.

חברים, אני רוצה לציין שמבחינת לוחות הזמנים אני מצפה מהדיון הזה שיציף את הבעית. אנחנו נשמע כאן את הדברים. בעקבות הדיון כאן, גם הממשלה תיזקק להחלטות שנוגעות לפרטים או לפירוט נוסף על מה שכתוב כאן בנייר הזה, שכפי שכולכם מבינים הוא כללי מאוד ובתוכו אפשר יהיה לעצב דרכים שונות ואלטרנטיבות שונות וכדאי מאוד שנדון בכולן ונשקול דברים בכובד ראש.

יש לנו, ברוך השם, במדינת ישראל עדר של פילים לבנים. לא צריכים עוד פיל לבן נוסף. מצד שני יש נו חובה כן לעודד, ואני מרך את כרמל שאמה ואת חבר הכנסת שנאן שיזמו את הצעת החוק הזאת ואני מקווה שנביא תועלת.

הוא בדיוק בירך אותך.

קיבלת את ברכתי כרגע על היוזמה להצעת החוק.

אני מודה לך מקרב לב. את יודע שברכתי נתונה לך כל הזמן.

זה כבר כעת היה כדאי לי. ובכן, אני רוצה באמת לקוות ולהביע משאלה שנעשה משהו שישקף את העמדות ואת הדעות ואת האינטרסים של כל הנוכחים פה. אני מאמין גדול שכאשר כולם נלחמים על האינטרסים האמתיים שלהם אז בסופו של דבר התוצאה שמקבלים היא תוצאה שמשרתת את הציבור כולו.
שיהיה בהצלחה ואני מקווה מאוד שכולנו נזכה גם לחתום על השלמת החקיקה הזאת שתהיה, כנראה, בכנסת הבאה, למי שלא מכיר את ההליכים בכנסת. זאת אומרת, זאת ברכה לשני עמיתי ולי שאנחנו נפגש פה בכנסת הבאה.

תודה לך כבוד השר. חבר הכנסת שנאן, אתה מעוניין לומר כמה מילים?

תן רק להתאוורר קצת.

הבנתי. מר אלי סתוי, בבקשה.

כפי שטענתי בדיון הקודם, כשיוצרים למעשה חוק של שקיפות, למעשה החוק הזה בא להעניק שקיפות לנושא המחירים בענף המזון ואולי גם בהמשך בענפים אחרים, לפי דעתי, חובה לבדוק קודם כל האם כל הגורמים בענף אכן מקבלים אותן הזכויות האלמנטריות שצריכים לתת לגורמים בענף על מנת להתקיים בכבוד, על מנת להיות שקוף בכבוד, על מנת להיראות בפני הציבור בייתר שקיפות – לא בחולשתם, לא במערומיהם, אלא בעוצמתם.
כמו שכולם יודעים, הקמעונאים הקטנים, העסקים הקטנים בענף המזון הם מאוד-מאוד מבודלים, מאוד-מאוד מקופחים, כך שלהציג אותם היום בשקיפות יתר ברמת המחירים זה, במובן מסוים, חטא על פשע.

לפי דעתי, אנחנו צריכים, במקביל לחוק הצרכני הזה שאני מכבד אותו ומעריך אותו מאוד, אדוני היושב-ראש – אמרתי לך את זה גם באמצעי התקשורת וגם בדיון האחרון שערכת – החוק הוא מצוין, אבל אני חושב שבמקביל צריך לדאוג שאותם עשרות אלפי עסקים קטנים שעדיין שרדו בענף המזון, גם יצרנים, גם קמעונאים, יוכלו להגיע אל הפלטפורמה הזאת כאשר הם מציגים את מרכולתם בצורה גאה, בצורה שקופה, שתכבד אותם ולא תביש אותם. תודה.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

מר נמרוד הגלילי, אתה העברת מסמך לוועדה, אולי אתה רוצה להציג אותו?

בבקשה, אתה בקשת קודם.

אני הנשיא של My Supermarket. אנחנו פעילים בתחום הזה של השוואת מזון כבר שבע שנים עם הרבה מאוד ניסיון בינלאומי ועבודה עם הרבה ממשלות – אני מציין את זה כי אני חושב שזה חשוב ברמה המקצועית – כולל אנגליה, יפן.

אני רוצה לתאר שני פרויקטים שנכשלו בתחום הזה. אני חושב שזה מאוד חשוב כדי להצליח בפרויקטים שלנו, אפרופו פילים לבנים, ואחר כך להגיד מה לדעתנו צריך לעשות. אני מדבר ממש ברמה המקצועית, אין לי שום אינטרס פה להביע את דעתי להביע את דעתי לגבי המצרך או האי-צורך.

נתחיל מאוסטרליה. ב-24 בנובמבר 2007 עלתה ממשלת הלייבור לשלטון שם תחת הכותרת של אנחנו נספק:Transparency at grocery" ", ממש ככה. לקח להם תשעה חודשים להעמיד מערכת של Data base וגם איזשהו אתר ב-5 באוגוסט 2008 – רשום לי פה – זה עלה חמישה מיליון דולר.
אנחנו על האתר הזה באותו זמן וכתבנו לממשלת אוסטרליה שהפרויקט הולך להיכשל, אבל הם התעלמו מאתנו לחלוטין. בימים הראשונים נכנסו עשרות אלפי אנשים לאתר בכל יום. תוך פחות משבוע התנועה באתר ירדה לאפס, תכף נסביר למה.

הם עשו רביזיה והקציבו עוד שמונה מיליון דולרים – אמריקניים, לא אוסטרליים – הוציאו בסך הכול 13 מיליון דולר ושנה אחרי זה, שבוע לפני התאריך בו הפרויקט היה אמור לעלות מחדש, הממשלה גנזה אותו ספית. היום, כל מי שעולה לאתר מקבל תשובה: Explorer error. אתם יודעים כשאין אתר.

ארגוני צרכנים פנו לבתי משפט בקשר לפרויקט הזה, היו שאילתות בסנאט האוסטרלי. זרקו 13 מיליון דולר לפח והוא נכנס למקום בין הראשונים ברשימה מכובדת של הפרויקטים הכושלים ביותר באוסטרליה, אפשר למצוא אותה באינטרנט – מי שרוצה יקבל את הלינק אחר כך. הוא בין היחידים שנמצאים שם לא בגלל שחיתות אלא בגלל חוסר היכולת לבצע.

הפרויקט השני הוא פרויקט שהיינו מעורבים בו הרבה יותר עמוק, כמובן אחרי שהוא נכשל. זה פרויקט של דרום קוריאה. הם הקימו מאגר מאוד דומה למאגר שמקימים פה. המאגר הזה מאוד הצליח בתחומים אחרים, בתחומי התעופה, בכל מני תחומים אחרים, אבל בתחום המזון הוא נכשל כישלון חרוץ.
הם פנו אלינו אחרי זה ובקשו יעוץ. ישבנו אתם – לא משנים הפרטים – גם שם נשפכו מיליוני דולרים לפח והפרויקט עדיין לא עובד.

רק בתחום המזון?

הפרויקט נכשל בתחום המזון כי תחום המזון הוא תחום בעייתי מאוד. באוסטרליה זה הוקם על-ידי ה-ACCC שזה Australian Competition and Consumer Commission. בקוריאה זה הוקם על-ידי ה-KCA שזה ה- Korea Consumer Agency– כולם גופים ממשלתיים רציניים מאוד.
למה זה כל-כך קשה? זה באמת קשה. גם הרבה חברות פרטיות נכשלו בזה. יש אלפי של מנועי השוואה של מחירים: Shopping.com, PriceGrabber, PriceZilla, זאפ, לא משנה – יש פה הרבה מאוד. בתחום המזון אפשר לספור אותם על יד אחת ורובם הגדול לא מי יודע מה.

מה הסיבות העיקריות? אני אעבור כאן מהר רק על הטענות שהושמעו נגד ממשלת אוסטרליה. אני לא רוצה להיכנס כאן לפרטים כי זה באמת לא הפורום. הנקודה הראשונה היא שהיה לחץ חזק מאוד של רשתות השיווק. אני מדבר על אוסטרליה, אני לא מדבר על ישראל בכלל.

הם טענו שהפרויקט הזה צריך לעלות מיליוני דולרים לכל אחת מהרשתות על מנת לאפשר את הנתונים האלה – תכף אני אגיד כמה זה באמת עולה – המחירים לא התעדכנו בקצב המתאים, היה חוסר במלאי, קצב עדכון מאוד גבוהים של המחירים – כל מני מבצעים ודברים מהסוג שהמערכות לא עמדו בהם – רשימה ארוכה מאוד של טענות.
הסיבה העיקרית היא שבעצם השוואת המחירים בכלל לא נותנת כלום, בגדול. כי אם אני משווה את המלפפון פה למלפפון שם זה לא נותן לי שום כלי. בעצם, אם אני לא משווה עלה, כאילו לא עשיתי שום דבר, כי אני לא אשנה מחנות אחת לחנות אחרת בגלל מחיר של מלפפון – זאת דוגמה אחת ויש הרבה מאוד סיבות נוספות.

בגדול, זה לא אומר שאי אפשר לעשות. אפשר לעשות את זה, עשינו את זה. זה עובד מצוין באנגליה בה נכנסים מיליוני אנשים כל חודש למערכת – אנחנו לא איזה Rocket scientist. מה צריך לעשות? בשום פנים ואופן אסור להקים Data base. אני מדבר ברמה הטכנית. ה- Data baseנכשל בצורה קיצונית בארצות רציניות, לא באיזה דרום גינאה או משהו כזה. זה נכשל בדרום קוריאה שהיא ארץ רצינית.

הסיבה הראשונה היא המחיר. מחיר של Data base הוא מיליוני שקלים. אנחנו מדברים על סדרי גודל של בערך אחוז מזה – במקום מיליוני שקלים אנחנו מדברים על עשרות אלפי שקלים לחיבור של רשת או חנות, לא משנה.

הדבר השני זה התחזוקה. תחזוקה עולה כסף באופן קבוע: צריך צוות, צריך לתחזק את זה כל הזמן. המודל שאנחנו מציעים שנקרא Feed, למי שמבין מה זה – מיד אני אסביר את זה – עולה אפס. נושא של תקלות: בכל מקרה שיש תקלה או נתונים לא נכונים מתחיל איזשהו קונפליקט בין הרשת "אני שלחתי נכון ובסיס הנתינים לא קיבל את זה" או שבסיס הנתונים עונה "לא קיבלתי נכון" – הבעיות הרגילות של קבלן וקבלן משנה. לא צריך ליצור עוד רמות. צריך להעביר את הנתונים ישירות מהרשתות אל החנויות.

מהרשתות?

מהרשתות אל המערכות שמטפלות בזה, החברות הפרטיות, תקרא לזה ה-Startups או החברות המסחריות שמספקות את הנתונים האלה ושהצרכן יחליט למי הוא רוצה ללכת. עכשיו כל האתרים בעולם בצורה כזאת. כל אתר השוואת מחירים היום עובד בצורה של Feed: Shopping.com, PriceGrabber, eBay, Amazon – אין אתר אחד בעולם למיטב ידיעתי, אולי אני מפספס משהו, זה בטח יחס של אחד לאלף אולי, כולם עובדים עם Feed. זה אל"ף-בי"ת של האינטרנט. אני תכף אסביר את זה.
זה מה שצריך לעשות. העלות היא ממש ברמה של אחוז בודד לעומת העלות של הקמת בסיס נתונים, התחזוקה אפסית – אין בכלל תחזוקה. מבחינת אחריות אין שום בעיות, הכול נורא ברור: או שאתה שלחת או שאני לא קיבלתי ובזה נגמר הסיפור, אין שום רמות באמצע. אתה עושה מה שכולם עושים. זה נכשל קולוסלית בשתי ארצות בהשקעות של מיליוני דולרים.

אני אומר מתוך ניסיון, כל רשת או קבוצת חנויות בודדת, במקסימום שבמקסימום אפשר להרים את זה בפרק זמן של חודש וחצי-חודשיים. יש עוד המון דוגמאות למה לא לעשות Data base.

אתה יכול להסביר להדיוטות כמוני מה זה?

כן. Feed זה דבר נורא פשוט. תחשבי על זה שלשופרסל, לדוגמה, יש היום אתר אינטרנט - - -

ואם אין להם?

אז הם יעשו אתר אינטרנט. זה עולה 200 ₪ להקים אתר עם עמוד אחד שבו יש את רשימת המחירים שלהם בפורמט מסוים שצריך להגדיר אותו - - -

אתה קצת טועה ומגזים ומטעה, אבל לא נורא.

אני מגזים ומטעה, אבל אני - - -

זה קצת יותר מעמוד אחד, כל המחירים של כל המוצרים.

נכון, נכון. זה גם קצת יותר מעמוד אחד. אני יכול להגיד לכם, בלי להיכנס לפרטים, שאנחנו כבר עשינו את זה למספר רשתות מחירים שאם מדברים על סדרי כגודל של 10 מיליון, אז מדובר ברמות של אחוז אחד מהמספרים האלה.

בכל אופן, מה שצריך לעשות זה לעשות עמוד של אינטרנט שבו נמצאים המחירים בפורמט מסוים, למשל - - -

ובכל זאת, אם יש לך כל-כך הרבה ניסיון ולמדת מכל-כך הרבה ארצות את כל השגיאות שהם עשו – איך אתה מציע שזה יצליח בארץ? לא לדבר בשלילה, תדבר בחיוב.

צריך לעשות חוק שמכריח את כל הרשתות להוציא את הנתונים במושג שנקרא Feed. זה דבר מאוד פשוט טכנית, כל אדם במדעי המחשב יודע לעשות את זה. אתה מוצאי את הנתונים למי שרוצה לקרוא אותם, הם קוראים אותם והנתונים האלה מגיעים למערכות מסחריות שמעבדות אותם ומציגות אותם לציבור. יש היום כבר בארץ כמה מערכות כאלה, יושבים פה כמה נציגים שלהם.

למי הנתונים האלה יועברו? זה לא יהיה למקום אחד? לכל חברה מסחרית שרוצה?

החברות המסחריות יקנו את הנתונים.

יש אפשרות שהם יעברו לכל דורש ואפשרות שנייה שהממשלה תסמיך חברות מסוימות על מנת למנוע הצפה של האתרים - - -

אחר כך יהיה צריך לעשות עוד אתר משווה בין החברות האלה.

לא, לא. זה כל אחד יבחר. יש גם היום, יש שופרסל, יש מגה, יש יינות ביטן, יש הרבה אתרים.

אבל זה לא הממשלה. אילו יוזמות פרטיות. אתה רוצה לתת פה איזשהו דבר שמריח הרשאה ממשלתית.

לא, לא. אני אומר שהחברות שעושות את ההשוואה – אפשרות אחת היא לתת לכולם גישה לזה, אני מדבר ברמה הטכנית, אפשרות אחת היא שכל אחד יכול לגשת, כל אדם יכול לפתוח את דף האינטרנט הזה ולראות את המחירים.

אפשרות שנייה היא שהממשלה מחליטה שאת הגישה למחירים האלה, לפני שהם עוברים עיבוד והצגה לציבור, נותנים בהרשאה מסוימת, שרק חברות מסוימות יכולות לגשת. למשל, כמו במוסכים: לא כל מוסך יכול להעביר טסט. אתה יכול לפתוח מוסך אבל אתה לא יכול להעביר טסט – טסט מעבירים רק ב"אוטו צ'ק", "דינמומטר" ועוד חברות. תגדירו איזשהו מנגנון של הרשאה מינימלית, תתנו הסמכה לכל חברה שמוכיחה שיש לה יותר מ-2.5 אנשים וכלב ונגמר הסיפור.

אבל מה התפקיד של אותן החברות? אם עשית את ההשוואה עם "דינמומטר", אנחנו יודעים מה התפקיד של אותם מכוני רישוי לרכב.

החברות האלו הם המקום שאליו נכנסים הצרכנים ושם הם משווים את כל הנתונים. יש הרבה אתרים כאלה, לאו דווקא בתחום המזון. תיכנסו ל- Shopping.comותראו השוואת של מחירי טלוויזיות; תיכנסו ל- Amazonותראו השוואה של מחירי ספרים.
תיכנסו לחברות שיקומו בישראל או שכבר נמצאות פה, והן נמצאות כאן סביב השולחן, הן עושות השוואות של מחירים. כל אחד יכול להיכנס לשם חינם אין כסף. זה יכול להיות תנאי – לדרוש שהכניסה תהיה חינם. תיכנסו, תקבלו את המחירים, תעשו את כל ההשוואות שאתם רוצים בעזרת הפונקציות - - -

אז לא הבנתי לשם מה הממשלה צריכה להסמיך חברות.

היא לא צריכה להסמיך, אבל אם היא רוצה אז היא יכולה להסמיך.

הוא שולל את האפשרות, אבל הוא אומר שאם בכל זאת רוצים אז - - -

אם אתם לא רוצים שיותר מדי אנשים ייגשו לאתרים האלה ויציפו אותם או שכל אחד יכנס לשם. בעיקרון זה מה שצריך לעשות, זה פתרון מהיר, קל, עולה אפס כסף לממשלה, דורש אפס תחזוקה בהמשך, מתבצע בכל המקומות בעולם – זה מה שצריך לעשות.

זה כמובן מוביל למומחיות שלכם לעשות את השוואת המחירים דרך האינטרנט. כדאי שנגיד את זה לציבור. זה לגיטימי.

מה לא דרך האינטרנט? לא הבנתי. כל הדיון הזה או על האינטרנט.

הפתרון הזה הוא לא בושה. אתה לא צריך להיבהל ממה שאני אומר. אני רוצה שכולם יהיו מודעים לכך שהפתרון הזה מותאם היטב לאינטרס הלגיטימי שלכם לפתח את שיטת העבודה שעל פיה אתם עובדים ועושים. יכול להיות שהיא טובה מאוד – לא אמרתי מילה רעה.

אני אגלה לך סוד: אנחנו לא עובדים ככה.

העבדה היא שאתם עושים השוואה. יש הבדל בין השוואת מחירים לבין השוואת מחירים באינטרנט כי גם המחירים יכולים להיות שונים. יכול להיות שרשת מסוימת יש לה מחיר בדלפק ויש לה מחיר אחר באינטרנט, גם זה יכול להיות.

יכולים להיות מצבים כאלה, אבל בוא נעזוב ולא ניכנס כעת לדקויות, רציתי לומר שיהיה גילוי נאות וזה לגיטימי וזה בסדר ואל תרגיש אמרתי לך משהו רע.

אני לא הסברתי את עצמי. אנחנו לא מדברים על האינטרנט. אנחנו מדברים על כל הסניפים ועל כל הארץ, לא רק באינטרנט.

<(היו"ר שכיב שנאן, 11:00)>

אתה מדבר על השוואה באמצעות אתרי האינטרנט.

נכון.

אתה ממשיך או שאני אתן את זכות הדיבור למישהו אחר?

מר נמרוד הגלילי קיבל רשות דיבור לפני שהיושב-ראש יצא.

נמרוד, בבקשה.

שלום רב ובוקר טוב. אני מאיגוד לשכות המסחר, אנחנו מייצגים את רשתות השיווק. כמו שציינו בדיון הקודם, אנחנו בסך הכול תומכים בשקיפות שתיתן כלים יותר טובים לצרכן. אני לא בטוח שאותו מאגר הוא ייתן את הדברים אבל גם אם כן, יש לו לא מעט בעיות שצריך לתת עליהן את הדעת.

לפני שאני נכנס לפרוט הבעיות, כמו שגם ציינתי בדיון הקודם, אם רוצים שיהיה מאגר הוגן ואובייקטיבי, הוא חייב להיות בפיקוח של הממשלה. הנתונים חייבים להיות מועברים לממשלה ולא לגופים פרטיים-עסקיים שאני לא יודע אילו נתונים הם יציגו או לא יציגו.

זה יופי של דבר, אבל זה דבר שהוא וולונטרי, זאת אומרת, שימשיך להיות וולונטרי כמו היום אבל לא בחוק שיחייב גופים עסקיים להעביר לגופים עסקיים אחרים. אותם גופים שהיום מציגים מרוויחים ממשהו, אני לא יודע ממה, אבל צריכים להיות איזשהם נהלים, תקנות, שגם גופים שיבנו פלטפורמות מאותו מאגר, יחויבו להציג את כל הנתונים, שלא יעשו איפה ואיפה.

שלא במקרה, בגלל שהם מקבלים מרשת כזאת כל מיני תגמולים הם יציגו רק את הרשת הזאת ולא יציגו רשת שהיא יותר זולה כדי שהצרכן יקבל את ההחלטה הנכונה מבחינתו. עכשיו, כמו שגם ציינו לאותו מאגר יש בעיה – איזה מחירים יוצגו בו?
היום יש את מחיר המוצר אבל יש גם לא מעט מבצעים: יש מבצעים של אחד ועוד אחד ויש מבצעים שמעל קנייה מסוימת המוצר כולה ככה, יש מבצעים של שלישי במחיר אחר, יש מועדוני לקוחות. איזה מחיר יוצג? המחיר צריך להיות מוצג לצרכן רגיל או לצרכן שהוא במועדון לקוחות? זה אפשרי אבל זה לא פשוט.

יש צורך ליצור שפה טכנולוגית משותפת. היום, בכל רשת המבצעים מתנהלים בצורה קצת שונה. השפה צריכה להיות כזאת שהמאגר יוכל לקרוא אותה בצורה משותפת – זה גם דבר שצריך לתת עליו את הדעת.

יצירת המאגר בהצעת החוק משמעותה הוספת מקום נוסף לחיוב להצגת המחיר. יכול להיות שאם מוסיפים את זה, אז אולי כבר אפשר להסיר את המחיר מעל המוצר עצמו כי הכול נמצא באינטרנט.

החלום הרטוב שלכם.

בוודאי. מה זאת אומרת? שנהיה מופתעים בקופה.

בדיוק, ממש נהיה מופתעים. המחשבה שתמיד העוסק רוצה לקחת עוד כסף מהאזרח הקטן צריכה להיעלם, אבל אני לא רוצה להיכנס פה לוויכוח. בכל מקרה, המאגר חייב להיות בפיקוח של הממשלה כדי שלא יקרה מצב שאני העברתי את המחיר של המוצרים – מן הסתם, במאגר הזה, יהיו חברות עסקיות שיוכלו להציג את הסל, זאת אומרת שאני אכניס סל של מוצרים ויגידו לי: במרחק כזה וכזה מהבית שלך זאת הרשת כי זולה.
אני רוצה שלא יקרה מצב בו המידע לא נכון למרות שהעברתי מידע נכון ובסוף תובעים אותי ואולי אפילו יצליחו לתבוע את המדינה. צריך לחשוב איך פותרים את הבעיה הזאת.

אני לא מבין, הייתה כאן הצעה שדיברה על כך שאם קובעים שצריך להציג את המידע, אז כל אחד מציג את המידע שלו אצלו בסטנדרט מסוים ואת השאר אפשר לעשות אחר כך על-ידי יוזמות פרטיות.

אני לא יורד לסוף דעתך.

לאן צריך להעביר את המידע? אני מבין שהפתרון שהם מציעים שצריך רק לחייב כל אחד להציג באינטרנט, על השרתים שלו, את המידע עם אפשרות שזה יוצג בפורמט מסוים שממנו אפשר יהיה לשאוב את המידע. כל עם ישראל יוכל לעשות את זה.
אפשר יהיה לחת מידע כזה ולעוות אותו כמו שאפשר לעשות כל מני דברים בעברות פליליות כאלה או אחרות. אבל ברמת העיקרון זה מה שהם אומרים. אני פשוט לא רוצה לעמת אותך, אני לא מביע דעה. אני רק רוצה להקשות עליך.
החוק יגיד שכל רשת תוגדר כאן כרשת בתחום שיוגדר כאן, שעוסקת במסחר ומוכרת לציבור דברים, כמו שהיא צריכה היום להציג מחירים כפי שקובע החוק, צריכה להציג באתרה ברשת האינטרנט את טבלת המחירים בפורמט כזה או אחר. זה הכול.
הממשלה תפקח על ביצוע החוק. כל מי שלא עושה את זה דינו כך וכך. יהיו פקחים שיעברו, יהיו פקחים באינטרנט, גולשים, סיירות, שיבדקו ויביאו תלונות והיו בירורים. אבל לא לוקחים מאף אחד שום דבר ולא משתלטים על שום דבר אלא רק גורמים לו להנגיש את המידע ולעשות בו שימוש נוסף.

אז יש היום של מכירה באינטרנט, לחלק מהרשתות יש מחירים שמוצגים בקנייה אינטרנטית. יש פה עניין של איך אני מציג את המידע של מבצעים כאלה ואחרים וגם המחירים משתנים, הם לא זהים בכל סניף וסניף. המחירים של מוצר מסוים, בסניף אחד יהיו ככה ובאחר יהיו אחרים.

בסופו של דבר, אם אנחנו נחייב אותם שיהיה מחיר אחיד בכל הרשתות, אני לא בטוח שזה יהיה לטובת הצרכן.

אתה יודע שמגה יודעת את המחיר בכל סניף? הוא בטוח יודע. אז אם הוא יודע – למה שאני לא אדע?

דווקא מההערה שלך יכול להיווצר קושי אחר. השאלה שעולה מהשאלה שלך היא האם כל המהלך הזה – הרי היום, לפי מיטב ידיעתי, רשתות שולחות אנשים מטעמן לבדוק מחירים ברשתות אחרות על מנת לנסות ולעשות תחרות כמו בשוק, שם כל מוכר שומע מה שהשני אומר וזכותו להעלות או להוריד מחיר.

ריגול מסחרי.

זה לא ריגול. אני לא רוצה להשתמש במלה שלילית. זה מידע, כי זה מידע פתוח, חופשי והוא יהיה חופשי באינטרנט. השאלה היא אם כתוצאה מזה יכול להיות מצב הפוך – התופעה תהיה שמתאמים מחירים כלפי מעלה ולא כלפי מטה.

כבוד השר, אני רוצה להתערב בעניין הזה ולהגיד שבמסגרת ועדת קדמי נשכרה עבודה של חברת "מוניטור" שעשתה עבודה מקיפה מאוד בנושא הזה: היא התייחסה, בין היתר, לנקודה שכבודו העלה עכשיו, שעלול להיווצר מצב של תיאום מחירים.

זאת אומרת, יושבים בכורסה, רואים כמה המתחרה נתן ואז יש מחיר. אחרי זה מישהו מעלה ופתאום כולם מעלים מחירים. זאת הייתה נקודה שחברת "מוניטור" העלתה במסגרת דוח ועדת קדמי.

קיים חשש כזה. ואתה אומר שלא.

זאת סתירה תיאורטית. זה לא יכול להיות דה פקטו.

למה לא?

איתן, אתה תקבל מיד זכות דיבור, תן לו להשלים.

אילו לא דברים שאני המצאתי. אני קורא אותם פשוט מדוח הוועדה. אני יכול גם להפנות בדיוק למקום בדוח.

בסדר. גם אני העליתי את זה כי אומרים שקיימת סכנה. אנחנו רוצים לברר את זה. אבל תן למישהו להגיד לה זה לא קיים.

אני אומר שמן הסתם, כנראה, גם רשות ההגבלים תצטרך לתת את הדעת לגבי התפירה של החוק הזה.

הנקודה הזאת, "זאפ" קיימת כבר 12 שנה. בתחום החשמל והאלקטרוניקה, כל הרשתות מציגות את המחירים או מגישות את המחירים ל"זאפ" – כולל "מחסני חשמל", "שקם אלקטריק", "טרקלין חשמל" – דה פקטו, הם יכלו לשבת בכורסה ולתאם מחירים למעלה, בתיאוריה אך בפועל כל המחירים כל הזמן יורדים מאוד למטה והשוק נהיה הרבה יותר תחרותי ויותר אגרסיבי. ההפך מהחשש שלך.

סליחה רבותי, אני מבקש שאף אחד לא יתפרץ בלי זכות דיבור. בואו נמשיך, חבל על הזמן. צריך כבר לסיים.

אני רוצה לציין עוד כמה נקודות. מעבר לשאלה איך המאגר הזה ינוהל, יש מוצרים שהם לא ממוקדים – איך מציגים את המחיר שלהם? לדוגמה, פירות וירקות. זאת אומרת, קילו עגבניות הוא לא אותו קילו עגבניות – יכולים להיות זנים שונים של עגבניות; גדלים שונים של עגבניות; הטב שלהם ואיך שהן נראות.

אני אציג מחיר מסוים לקילו עגבניות – זה נכון, אבל בפועל זה יכול להטעות ולכן צריך לתת על זה את הדעת. גם בשר, כמו שנאמר פה ויש מוצרים נוספים, זה לא רק פירות וירקות. מאגר כזה, צריך לחשוב על אילו רשתות הוא חל ועל אילו הוא לא יחול. ואם הוא חל על רשתות המזון – האם נכון שהוא צריך לחול על רשתות נוספות, החל מרשתות פארם ודלק וחשמל, יש חלק כבר היום, רשתות "עשה זאת בעצמך".

בהגדרה לצו הרחבה של ההסכם הקיבוצי של רשתות המזון הייתה הגדרה לרשת שיווק. אם הולכים על דבר כזה, אז נכון להיצמד לאותה הגדרה. כמו שאמרתי, אנחנו חושבים שזה צריך להיות בפיקוח של הממשלה - - -

את זה כבר אמרת כמה פעמים.

תאמר את זה גם לממשלה הנוכחית וגם לממשלה הבאה.

אני לא בטוח שיהיו הרבה שינויים, אבל אני לא רוצה להביע עמדות. לגבי העברת הנתונים, כרגע על פי הצעת החוק העברת נתונים היא Online ואני חושב שצריך לקבוע פעם או פעמיים ביום, לקבוע מרווחים קבועים ונכונים.

מעבר להצגת המחיר צריך גם שיהיה מלאי סביר. זאת אומרת, אתה הולך לחנות מסוימת בגלל המחיר שהוצג שם אבל כבר אין - - -

בלי המילה "עד גמר המלאי".

אז לא עד גמר המלאי אלא מלאי סביר.

תודה רבה לך. ד"ר רובי נתנזון, בבקשה.

אני נמצא כאן לבקשת הסתדרות הגמלאים בישראל שביקשה ממני להתייחס לסוגיה הזאת. האמת היא שאין לי דעה מגובשת לגבי כל ההיבטים הטכניים של איך לעשות את המאגר הזה ואיך להבטיח את ההנגשה של המידע, אבל אני יכול לומר שברמה העקרונית, לפי הצעת החוק, זה מהלך מבורך כי עצם השקיפות והיכולת להשוות מחירים, זאת דרך מאוד חשובה ומבורכת להתמודד עם הסוגיה עצמה שבגינה אני מניח שהצעת החוק הזאת נולדה, להתמודד עם נושא יוקר המחייה של מוצרי המזון. זאת המטרה, וגם לנסות ולצמצם את הפגיעה בכוח הקנייה של משקי הבית כתוצאה מאותה עלייה של מוצרי המזון.

אם כן, אני רוצה לבטא משהו שקרה בעשור האחרון בתחום הזה וכדאי לתת עליו את הדעת, גם כאשר מדברים על הקמת אותו מאגר מידע. הרי מה קרה בעשור האחרון כתוצאה מהעליה המשמעותית ביוקר המחיה, במיוחד של מוצרי המזון, מבחינת המשקל של ההוצאה של משקי הבית למזון לא קרה כמעט שום דבר. כלומר, אותו משקל נשאר די קבוע.
אני שאלתי את עצמי אז את השאלה: איך זה באה לידי ביטוי הפגיעה בכושר הקנייה של אותם משק בית, אם המשקל בהוצאה נשאר קבוע לאורך זמן? אם כן, הפגיעה באה לידי ביטוי בכמות של המזון הנצרכת על-ידי משקי הבית.

אנחנו עשינו בדיקה בסקר הכנסות במהלך העשור האחרון ומצאנו שכתוצאה מעליית יוקר המחייה במוצרי המזון, משקי הבית צמצמו את הצריכה במוצרי מזון ב-22% בממוצע במהלך העשור כולו, מ-2000 עד 2010 שאז עשינו את הבדיקה.

זה בא לידי ביטוי גם בצמצום צריכה של מוצרי חלב, בשר, ירקות ופירות באחוזים של בין 28% עד 30%. זאת אומרת, צורכים פחות. בקצה יש לתהליך הזה גם תוצאה. מבדיקה שעשיתי מול הביטוח הלאומי מתברר שרמת התזונה של משקי הבית – זה מתחלק כמובן לפי בעלי יכולת ופחות – מאוד נפגעה במהלך התקופה הזאת ולכן הייתי אומר שמבחנת המדיניות ויעדי המדיניות, צריכים לשים לב במיוחד גם בנקודות האלה: מה קורה בקצה? מה התוצאה של התהליך הזה בפועל? בכלים האלה גם לנסות לשנות את הכיוון.

לגבי גמלאים שאני מייצג כאן, כמובן שהנושה של הנגשה, גם למידע וגם הנושא של צריכת מזון ורמת התזונה של אותה אוכלוסייה שמאוד נפגעה, הבעיה הזאת היא חמורה במיוחד ולכן יש לברך על הצעת החוק הזאת. יש גם לשכלל את הכלים ויש גם לשים לב לתוצאה בקצה התהליך כפי שהזכרתי. תודה.

תודה רבה ד"ר נתנזון.

בתור מי שמייצג את הגמלאים הוא צריך להבין שהגמלאים רוכשים בחנויות שנגישות מאוד למקום המגורים שלהם וזה בעיקר עסקים קטנים, מכולות ומיני מרקטים, ככה שלהציע - - -

רמת המחירים שם היא אולי גבוהה במיוחד, במקום רשתות השיווק שבהם - - -

תבדוק אותי, רוב הנגישות היא לעסקים קטנים אצל הגמלאים.

בסדר, אבל אולי שם יש בעיה של מחירים במיוחד - - -

תודה רבה לך. מנכ"ל ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק מר יוסי אריה, בבקשה. תתקרב בבקשה לשולחן.

אדוני היושב-ראש, בפתיח של הדברים אני רק אגיד שישנה תמיד השאלה עד כמה צריכה הממשלה להיות מעורבת בתהליכי המסחר והידע, האם לא ראוי להשאיר את נושא מאגרי המידע לשוק הפרטי? בענף הדלק זה קיים כיום. יש מספר מאגרים. אני העברתי מכתב לוועדה לפני הדיון ובו פירטתי חלק מהם כמו למשל Full Tank וכדומה שנותנים לך בזמן אמתי את מחירי הדלק בתחנות.

זה יעיל, נכון?

אני חושב שכן. כל פעם שאני מגיע למשרד התשתיות תמיד מראה לי העוזר של השר את המחיר בתחנה זו או אחרת ושואל אותי למה.

כמה אנשים משתמשים בזה?

הרבה מאוד. אני לא בקי ולא עוסק בנושא של מאגרי המידע האלה אבל המאגרים קיימים, אפשר להיכנס אליהם, אפשר לראות את המחירים בתחנות.

יש עיבוד לסמרטפונים כבר?

כן, בהחלט.

זה לא בר השוואה. אתה מדבר על שוק עם שלושה מוצרים.

בדיוק. לכן, כמו שאמר חברי, אני חושב שענף הדלק בכלל הוא ענף שאני שואל את עצמי למה הוא צריך להיכנס לתחולת החוק? מחיר הדלק הוא מחיר מפוקח, דלק 95, מרביתו מורכב ממסים – 53% מסים; מרווח השיווק של החברות הוא בסדר גודל של 60 אגורות, פחות מ-10% ממחיר הליטר.

יותר מזה, בשנים האחרונות הייתה רגולציה מחמירה מאוד לתחנות. היום אתה רואה, כשאתה נוסע בכביש, על השלט בדיוק את המחיר, אתה עושה את השיקול אם להיכנס לתחנה או לא להיכנס לתחנה.

אני אגיד לך ממה נפשי אדוני היושב-ראש ואדוני השר: המון-המון רגולציה. היום אנחנו צריכים ממונה רגולציה לכל תחנת דלק כי כשעשו את העמודים אמרו לנו באיזה גובה, אחר כך אמרו לנו איך לעצב את האותיות.
היום, כשאני בא להחליף את האותיות – ואני צריך להחליף אותן חדשות לבקרים או לתקן את השלטים – יש תקנות עבודה בגובה של מרד העבודה ואז אני חייב לרתום את העובד לרתמה. בקיצור, כדי לנהל תחנת דלק היום אני צריך רגולציה שמתחילה ולא נגמרת.

לגבי הנושא של מאגרי מידע, הרי אם הייתי בא היום, כמו שכתוב כאן בהצעת החוק, ורק מחבר משהו – הדבר היה קל. אבל מהניסיון שלי, כשבאים החוקים האלה, בסופו של דבר המשרדים הממשלתיים מוסיפים עלי רגולציה, הם משתחררים מאחריות והם מעמיסים עלי את העלויות.

לכן אני חושב בהחלט, כמו שאמרו כאן ארגוני הצרכנים, בנושא של הדלק זה מיותר: במיוחד לאור הרגולציה הרבה שהייתה בתחום הזה; במיוחד לאור העובד שהשוק הזה מפוקח; במיוחד לאור העובדה שהשוק הזה, מבחינת - - -

גם אם יש ארבע או חמש תחנות דלק באותה סביבה ויש הבדלי מחירים ביניהם?

אתה רואה את הכול על השלטים, אדוני. תיסע בכבישים - - -

אבל אתה לא יכול לנסוע - - -

אני מדבר על חמש תחנות - - -

אנחנו מדברים על מרווח שיווק, אדוני - - -

אני צריך לעשות חצי שעה סיבוב בין כל תחנות הדלק כדי לראות את השלטים?

לא, לא. אתה צריך פשוט לעצור שנייה בתחנת האוטובוס – כי אסור להשתמש בסמרטפון תוך כדי נהיגה – להיכנס לאחר מהאתרים שקיימים היום, אני אראה לך אותם. תעצור בצד, תיכנס לאתר שהשוק הפרטי מפעיל אותו ותראה בדיוק את המחירים בארבעת התחנות.
לי יש בעיה להעביר נתונים היום לממשלה כי העברת נתונים מסחריים לממשלה היא לדעתי, כמו שאדוני השר אמר בתחילת הדיון, צריך לראות איפה עובר הקו האדום בין המעורבות הממשלתית לשוק הפרטי. אני אף פעם לא יודע איפה מתחילה ונגמרת המעורבות הממשלתית, ואני גם מדבר מבחינת הרגולציה.

שאלת שאלה – תן לשר לנסות לשכנע אותך.

אנחנו הרי לא מתווכחים אתך בכלל. בהנחה שמה שאתה אומר זה נכון - -

כתבתי לוועדה.

- - בהנחה שמה שאתה אומר זה נכון – אני לא בדקתי ואין לי את הידע – אתה אומר: תשמעו, מה אתם משגעים אותי עם השלטים? השוק הפרטי ייצר מכשיר שפותר את הבעיה על-ידי השוואה שנעשית שם. בהנחה שזה נכון, זה מה שאנחנו רוצים שיהיה.

אנחנו לא רוצים לעשות דברים רק בגלל שאנחנו מחפשים עבודה. אנחנו רוצים לעשות דברים שעונים על הצורך הצרכני בעידן הדיגיטלי.

אבל היום השוק פרטי עושה את זה, אדוני, יש את כל האמצעים לעשות את זה. יש לי 1,000 תחנות דלק, התחנה לא תהיה מחוברת ביום מסוים כי יש איזו תקלה בשרת – אתה יודע מה קורה לי בזמן האחרון? מיד מגיע פקח ונותן לי קנס, נותן לי עברה מנהלית, לוקח אותי לבית דין, אין סוף לזה.
אני אומר שבמקומות שזה איכות סביבה – אני חייב, הרי הם מנהלים לי את התחנות היום; פיקוד העורף – אני חייב; רשות הכיבוי – אני חייב; לשים שלטים ולהגיד לכל הציבור מה המחיר לפני שהם נכנסים לתחנה – אני חייב כי יש תקנה.

זה שנכנסים אנשים מהשוק הפרטי ומסתכלים בחוץ, ברחובות, מה המחיר בתחנה ונכנסים לתחנה ולוקחים מחירים ומכניסים לתוך המחשבים – זה מופיע בפלאפונים – זה מכובד. אבל למה להכניס גם את הנושא הזה? למה להעמיס עלי עוד ועוד רגולציה בתוך התחנות האלה?

אתה אומר שממילא אתה נותן את המחירים למישהו.

אבל לא דרך מחשב. אני לא אחראי שהשרת שלי במשאבה הספציפית יהיה מחובר למשרד התמ"ת.

אז זאת אומרת שהמידע לא נכון.

המידע קיים.

אבל אתה לבד מסביר לי שהמידע לא מעודכן.

הוא מעודכן .Onlineכל מי שנכנס לתחנה - - -

אז אם הוא מעודכן Online את זה אנחנו רוצים.

אתה רוצה שאני אצור מצב שבו לכל משאבה יהיה חיבור אינטרנטי או חיבור ממוחשב, וכנראה זה יהיה, כמו שהדברים האלה מתורגמים - - -

איך זה נעשה היום?

היום אני לא מחובר לתמ"ת.

אבל המאגר שמדווח על מחיר הדלק בתחנה - - -

הם עושים סיבוב. יש להם את השיטות שלהם – הם קוראים את המחירים או שהם נכנסים - - -

איך הם קוראים את המחיר?

זאת אפליקציה פרטית - - -

זה כמו Waze.

בדיוק, כמו Waze. אבל זה על-ידי השוק הפרטי, אין לי שם מחויבות, אני לא מונע מהם שום דבר, אני לא רוצה את האחריות הזאת.

הבנתי. מישהו הולך – זה ארגון של בעלי מכוניות – מתדלק ומודיע כמה זה עלה לו.

ארגונים של יזמים שרוצים להרוויח מכל מני סיבות כאלה ואחרות – פרסומות וכדומה – עושים את זה.

בעיקרון, אם אנחנו מדברים עם קצת חזון קדימה, כמו שאומרים לך היום: שים שלט עם מחיר, או שאמרו לך פעם, אנחנו אומרים: במקום שתשים שלט יהיה לך יותר זול להכניס את המחיר לאינטרנט, זה הכול.

זה יהיה גם זה וגם זה וגם האחריות.

אז צריך להוריד לך את השלט.

לא יורידו לי שום דבר. אני לא מבין למה הפקיד בתמ"ת צריך לאחוז את כל הנושא של מאגרי המידע.

למה - - -

על הורדת השלטים.

אבל זה בסדר. זה היה טוב לדורו, עכשיו הדור הבא. יש דור של צעירים ויש דור של קשישים. גלעד ארדן הוא בדור הקשישים ואני בדור הצעירים – אני מסתכל קדימה, מה לעשות. גלעד אמר שצריך לעשות את זה בשלטים ואני רוצה לעשות את זה בסמרטפונים. זה יהיה העתיד.

השלטים הם לא מגלעד ארדן. יש לנו דברים אחרים מגלעד ארדן אבל לא השלטים.

אלו תקנות שהותקנו מכוחו הצעת חוק שהוא יזם.

לא משנה, זה הי טוב לשעתו, זה טוב להיום.

עמדתנו היא, לאור כל הדברים שאמרתי, שצריך להחריג את נושא הדלק מתוך הצעת החוק.

הבנו, שמענו, זה רשום בפנינו – תודה רבה לך. מר שלומי דגן, כלכלן המועצה הישראלית לצרכנות, בבקשה.

לנו יש מספר הערות לגבי הצעת החוק עצמה, אני אציין אותן – זה לא הרבה הערות – אחת מהן, הצעת החוק עצמה מדברת על זה שהיא תחול על טובין בתחום הקוסמטיקה, המזון והדלק. אנחנו מציעים להרחיב את זה לכל מוצרי הצריכה. אנחנו לא רואים סיבה למה קוסמטיקה ומזון כן וחומרי ניקוי און דברים אחרים שאפשר לרכוש בסופרמרקט לא מופיעים פה ולא יהיו חלק ממאגר המידע הזה.

צודק.

דבר שני, מדובר פה על שהצעת החוק תחול על רשתות השיווק שהשר יקבע לפי מספר הסניפים שלהן.

הכוונה לא להגיע למצב שמכולת שכונתית תהיה חייבת לפרסם, רק רשתות גדולות.

שהיקף המכירות שלהן - - -

שהיקף המכירות שלהם – לא רק מספר הסניפים.

אם אנחנו מסתכלים על אוכלוסייה מבוגרת שאין לה את היכולת ללכת ל"חצי חינם" שנמצאת שלושה-ארבעה קילומטרים בכיוון מסוים באזור מסוים או ללכת לרשתות הגדולות, הם צריכים גם נתונים השוואתיים לגבי המיני-מרקטים ולגבי כל החנויות שיש באזור שלהם.

אבל אם הם לא יכולים לעשות שימוש בנתונים ההשוואתיים האלה כי הם לא יכולים, אתה אומר, להגיע ל"חצי חינם" אז מה יעזור להם?

הם נוסעים באוטובוסים. אבל אינטרנט, דווקא יש הרבה פנסיונרים שבקיאים בזה. היינו מעוניינים - - -

- - - תמיד יעלה בחנות השכונתית יותר אבל הם מקבלים עבור זה תמורה – לנסוע באוטו ולחזור וללכת – הוא יעשה את השיקול שלו.

זה גם מעלה את העלות.

אנחנו דנים בהצעת חוק שאמורה להגיד לצרכן האם זה עולה יותר או פחות. באמצעות הנתונים היינו רוצים שאותו גמלאי או אותו אדם שלא יכול ללכת לרשתות השיווק יבין שליד הבית שלו זה עולה יותר. היינו רוצים להחיל את החוק שמלבד רשתות השיווק יחול גם על כל מיני-מרקט או כל נקודת מכירה שיש לה את האפשרות להזרים את נתוני המחיר באופן אלקטרוני למאגר המידע.

חשוב לציין בהצעת החוק שהמחיר המוצע שמתפרסם במאגר הוא מחיר מרבי, זאת אומרת שברגע שיש אי התאמה בין המחיר במחשב לבין המחיר בסופר-מרקט עצמו, אז המחיר במחשב הוא יהיה המחיר הקובע.

אנחנו סבורים שחשוב שבשלב ראשון יש לחייב את רשתות השיווק לפרסם מחירים ולא לעבור דרך מאגר מידע ממשלתי. בשלב השני - - -

לא לעבור דרך מאגר המידע?

בשלב הראשון שרשתות השיווק יפרסמו את המחירים שלהם באינטרנט באמצעות Feed או כל טכנולוגיה אחרת על מנת שמנועי החיפוש למיניהם יוכלו לשאוב את הנתונים ולהשוות ביניהם. בשלב השני, מכיוון שאמרתם שהיינו מעוניינים גם שמיני-מרקטים ומכולות מסוימות יכנסו לעניין הזה, אז בשלב השני יוקם מאגר מידע ואז כל מי שאין להם אתר אינטרנט יעבירו את הנתונים לאותו מאגר מידע.
אנחנו חושבים שיש לפצל את זה כך שבשלב ראשון רשתות שיווק ובשלב השני כל מי שהוא לא רשת שיווק ואין לו אתר אינטרנט.

לגבי הסוגיה של מיני-מרקטים ולא רק רשתות שיווק זה נושא שראוי באמרת לדון בו אבל המחשב היא לא להגיע כד לרמה הזאת אלא רק לאפשר לרשתות שיווק גדולות להיכנס לתוך העניין הזה. זאת כוונתנו בהצעה.

השאלה היא אם יש מיני-מרקט שיש לו את הכלים הטכנולוגיים, שהוא מעביר - - -

אם יש מיני-מרקט כזה שרוצה – כן. אבל הכוונה היא לא חייב מיני-מרקט ללכת לדבר כזה, אבל אם יש מיני-מרקט שרוצה להיכנס לתוך התחום ויש לו את הכלים – אין שום בעיה. החוק לא אמור לאסור בעדך לפרסם את המחירים שלך בשביל להביא קליינטים לקנות ממך.

תודה רבה, מר שלומי דגן. מר משה בר יושב-ראש תנו יד לחירש ונכים למען נכים, בבקשה.

אני רוצה להעלות דבר קצר מאוד: היות ויהיה מאגר ברשתות הפייסבוק ואינטרנט, אז שיסמנו מקומות שיש בהם מעברים של 80 ס"מ בין המוצרים. אנחנו מגיעים להרבה רשתות ולא יכולים להיכנס פנימה. זה מטעה את הנכים. אני חושב שבחוק הזה צריכים לסמן כך שנכה יוכל להגיע למקומות שנגישים לו ושיוכל להסתובב ולקנות באותו מקום.

הכוונה לציין אם יש למקום גישה לנכים או לא.

אם השבילים הם 80 ס"מ אז שיציינו תג של נכה כדי שהנכה יידע שהוא יכול לבוא ולקנות במקום.

הנושא של הנגשת נכים הוא דבר שהולך ומשתפר, לשמחתי הרבה, אבל הוא עוד לא הושלם. יש עוד כמה מקומות במדינה שלא נכנסו לזה למרות שיש חוק. אתה צודק בטענה שלך, גם הנכים זכאים לדעת שהם לא מבזבזים את הזמן שלהם והולכים לאותו מקום והם לא יכולים להיכנס אליו, לכן ההערה שלך לגיטימית וצריך לחשוב איך משלבים.

כמה שנכה קשה לו להגיע למקום ובסוף הוא לא יכול להיכנס.

בסוף הוא לא יכול להיכנס – אתה צודק במאה אחוז. יש רגישות רבה לכל הנושא של נכים. אני מסכים אתך גם ברמה האידאית האישית.

אני מודה לך.

מר איתן זינגר, בבקשה, אני מאוד מבקש לקצר כי אנחנו קצרים בזמן.

אני אדבר בקצרה על שלושה דברים קצרים. האחד, רוח החוק – אני חושב שרוח החוק, הקונספט, הרעיון, מצוינים. כל הכיוון של לייצר הנגשה של מחירים, לייצר שקיפות, אני אפילו אומר – יצא כרגע השר – אבל זה יקרה בכל מקרה. זה קורה בצורה פיראטית בענף הדלק, זה קורה בצורה פיראטית או יוזמות וולונטריות גם בענף המזון. יש פה ארגונים שאוספים את זה. מה שהחוק מאפשר זה לדייק את זה, לזרז את זה, למחשב את זה – זה מצוין.

האם זה מורכב או לא – אני עונה לידידי על העגבניות והבשר – כן, זה מורכב. יותר קל להשוות IPhone ל-IPhone, זה בדיוק אותו מוצר והמחיר זה וקל להשוות את הספציפיקציות. יותר קשה להשוות עגבניות ובשר, יותר מורכב, אבל זה פתיר – עשו את זה בעולם וגם עושים את זה כבר בארץ – משווים חולצת T-shirt לבנה בין יצרנים שונים אבל עדיין זה T-shirt לבנה. אפשר יהיה גם להשוות עגבניות ובשר. כמובן שיש גם מידות זהות כמו ק"ג ואריזות. אנחנו נפתור את זה. יותר קל יהיה להשוות את החלב הספציפי של "תנובה" אבל גם ירקות אפשר ולכן גם המורכבות הזאת תתאפשר.
אני מסכים עם ידידי מ- My Supermarketעל השיטה הטכנית אבל יכול להיות שאפשר לשלב בין השניים. כלומר, בשלב ראשון כדאי מאוד שהחוק והתקנות ייקבעו שחובה על הרשתות לייצר הנגשה של המחירים ישירות לכל גורם טכנולוגי שירצה לגשת אליהם – אתר אינטרנט, אפליקציות – כולם יוכלו להתחבר כי זה יאפשר לעשות את זה תוך שבועות ספורים, מקסימום חודשים, הם יעמידו את מאגר המידע ואנחנו ניגש או כל מי שירצה ייגש.

אפשר, כמובן, שהממשלה תטיל על עצמה לייצר גם מאגר מידע משלה בפיקוח וממוחשב ותעבוד גם בתהליך כזה, אבל כדי שזה לא יהיה צוואר הבקבוק ולא נעבוד בטור, כדאי מאוד שהתקנות תחייבנה שכל המחירים יועברו ישירות ויוצגו וכל מי שירצה יוכל לגשת אליהם וכך נרוויח את השניים.

כוונת המחוקק היא שהחומר יהיה נגיש לכולם, זה ברור.

אז כדי שזה לא יעכב – אין מה לעשות, כשמוקם מאגר מידע ממשלתי, זה דורש תהליך - - -

מהניסיון שלכם, אני יודע שאחת החברות – אני לא עושה לך פרסומת בקטע הזה – אבל אתם אחת החברות שעושה את זה הרבה זמן.

אנחנו עושים את זה הרבה זמן – הראשונים בארץ והכי משמעותיים היום. אנחנו עושים את זה גם בתחומים קשים מאוד כמו תחום התיירות: להשוות בין מחיר טיסה שיוצאת בעוד שעה מתל אביב ללונדון והמושב הזה הוא כבר לא הכיסא של מחר, זה מאוד קשה, או מחיר של חדר במלון. אבל עדיין עושים את זה והדברים האלה פועלים בצורה מצוינת.

אני מסכים אתך שבמקום פעולה פיראטית צריך במקרה הזה פעולה ממשלתית שתיתן מענה אמין ונכון בזמן, עם כל הפחד מההערות שלך – והן לא קלות, אגב – גם הניסיון העולמי וגם כל הדברים, אני מצפה שאדם עם ניסיון רב כמו שלך יציע לנו את הדרך הטובה שלא ניפול בטעויות של אחרים.

זה בדיוק מה שהוא אמר וזה מה שצריך לעשות. זה עובד פיקס.

תודה לך, איתן זינגר. מר מיקי לפיד מ"צרכנות נבונה", בבקשה.

רוב הדברים כבר נאמרו. אני רוצה להוסיף עוד הערות. קודם כל, הבהרה אחת: החנות המקוונת של הרשתות הגדולות מתנהגת כמו סניף מבחינתנו, זאת אומרת שיש לה מחירון משלה. ל"שופרסל", לדוגמה, לחנות המקוונת יש מחירון, ל"שופרסל שלי" בצומת דרור יש מחירון; ל"שופרסל שלי" פרדסיה זה מחירון - - -

תגיד גם "כמעט חינם".

ל"כמעט חינם" יש מחירון. כל אחד מהם זה עוד Feed אחד על הקטע שלו. זה לא מסובך. אתם כבר יודעים שאם מחשב יודע לעשות פעם אחת משהו אז הוא יודע לעשות את זה 10,000 פעם וגם מיליון פעמים אם צריך, זה לא מכביד עליו.

בעניין המאגר, אנחנו הבענו את דעתנו בפעם הקודמת, אנחנו חושבים שהמאגר זאת הצעה לא טובה ולו רק בגלל העובדה שהוא יחייב תקציבים, כוח אדם, זמן, מכרזים. זה ייקח שנתיים-שלוש, גם החקיקה – אנחנו כבר יודעים היום לאור המצב – לא תיגמר בעוד חודש-חודשיים.

לזה אני חייב להסכים, לצערנו. היינו רוצים שהיא תיגמר.

אז אולי בשלב השני זה טוב אבל בשלב הראשון צריך ללכת - - -

אני רוצה להגיד לך דבר אחד, מיקי, דע לך החוק הזה יצא לדרך. מאגר יהיה, השאלה היא אחרת: איך עושים שהמאגר הזה יהיה הטוב ביותר במינימום עלום ובמקסימום הנאה לצרכן?

על זה אני לא יודע לתת לך תשובה.

אני מתאר לעצמי שלא.

נאמרו כאן כמה מילים בנושא של אכיפה. יש היום מנגנון לאכיפה של סימון מחירים. אני מייצג ארגון שסוקר אחת לשבועיים חמישה סופרים בארץ וזה הולך וגדל ל-6-5 סופרים בכל שבוע.

אתה יודע מה האכיפה הכי טובה? שהצרכנים לא יגיעו.

הבעיה של האכיפה של סימון המחירים ואכיפת "פג תוקף" - - -

אתה יכול לסבן אותי פעם אחת. ראיתי מחיר מסוים בפרסום שלך, הגעתי אליך ומצאתי שהמחיר הזה לא נכון אני אומר לך תודה רבה ויותר לא תראה אותי.

אתה צודק. אני חושב שעונשו של הצרכן יותר טוב מכל דבר אחר.

זאת האכיפה הטבה ביותר שיש.

הערה אחרונה בעניין הזה – השר איתן העלה שתי אפשרויות לגבי המיקום של האחריות לנושא הזה: במשרד התמ"ת או בממשל זמין. אני רוצה להגיד לכם כמי שעוסק בעניין הזה בשנה האחרונה בצורה אינטנסיבית - - -

אילו לא היו בחירות, הייתי מתעקש שזה היה במשרד התמ"ת אבל בגלל הבחירות ואני לא יודע מי יהיה השר הבא, אז זה לא משנה.

רבותי, צריך להבין, היה כאן דיון ארוך על ראשי תיבות: משרד התמ"ת זה תעשייה, מסחר ותעסוקה. אל תתפסו אותי במילה, אבל אלו שלושת האויבים הכי גדולים של הצרכן. כל פעם שאנחנו רוצים להוריד את המיסים על הטונה – שלי יחימוביץ צועקת: יפטרו 300 עובדים.
זה נכון. אבל יש גם שביל ביניים לדברים האלה, וכל זמן שאכיפה בתחום הצרכנות תהיה בידי משרד התמ"ת – לא תהיה אכיפה, כי התפקיד של שר התמ"ת זה לדאוג לתעשייה, למסחר ולתעסוקה. הצרכנות לא נמצאת ברשימה. אולי יקראו לזה פעם תמת"צ.

אני רק אביא לתשומת לבך שהיום עומד להתקבל הכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הגנת הצרכן שמקנה סמכויות אכיפה חלופית, מנהלית, לרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, ולכן יש לצפות שתתחיל להיות אכיפה מנהלית אפקטיבית על הפרות לפי חוק הגנת הצרכן.

הלוואי ואת צודקת. תרשי לי להיות ספקן. אני בן 67 וחי במדינה הזאת.

עד 120.

שאלה אחרונה שאני חושב שמעניינת את כל היושבים כאן: איך, לאור המצב שנוצר פה ב-24 השעות האחרונות, העסק הזה עומד להימשך?

ראשית, היינו צריכים לבטל את הישיבה ולא לקיים אותה מאחר וברור לך שברגע שהכנסת מתפזרת על פי חוק, החקיקה בעניין הזה תמשיך בכנסת ה-19. לא נמכור לצופים וגם ליושבים פה שזה הולך להיות בקרוב והממשלה הולכת להתאבד על זה ולהעביר את זה עוד לפני הבחירות הקרובות.

זה יהיה, כנראה, אם אנחנו נתקיים בכנסת הבאה, נמשיך את החקיקה. אני בטוח שנעשה את זה. זאת לא פרסומת לבחירות. אם לא – יהיו ח"כים אחרים. זה נושא שמעניין את הציבור. אני חושב שזה פתרון מצוין ומתן מענה לצרכי הציבור והוא יבוא.

זה אומר שאנחנו לא נפגש במהלך ששת החודשים קרובים בנושא הזה?

במהלך ארבעת החודשים הקרובים. אבל אנחנו מתקיימים בלי זה 64 שנים, אז נחזיק מעמד עוד ארבעה חודשים, ואתה תהיה אז בן 68 ואתה תמשיך להיות בריא והכול. תודה רבה לך. מר יגאל אכטנברג מארגון "אמון הציבור" אחרון הדוברים, בבקשה.

תודה רבה, חבר הכנסת שנאן. אמרת בצדק שהצעת החוק הזאת תעבור בסופו של דבר, אי אפשר לעצור את הקמה. זה קורה היום, כמו שאיתן אמר, בצורה פיראטית, בצורת ייזום מהשטח. זה בסוף יקרה. רשתות השיווק ורשתות אחרות מנסות, כמובן, לעצור את הדבר הזה ככל שיוכלו ולהקשות כמה שאפשר - - -

לא נכון - - -

יגאל בזכות דיבור. אני מבקש לא להפריע לו. נכבד אחד את השני, למי שיש הערה ירים יד ואני אשמח לתת לו להעיר.

אני חושב שהן מנסות לעצור מהסיבה הפשוטה שהן יכולות לעשות כבר מחר את כל מה שאנחנו מבקשים באופן וולונטרי. אנחנו לא צריכים להתכנס כאן בפעם השנייה ולא עוד שישה חודשים או ארבעה חודשים, לא עוד שנתיים.

רשת אחת תתחיל לעשות את זה, תוציא מחר את המחירים של כל סניפיה – כל הרשתות האחרות, כמו אבני דומינו, יעשו את זה אחריהם. מה קורה כאן? קורה פה מה שקרה בענף הסלולר: מה שהחברות היו צריכות להבין לבד, נדרשה התערבות ממשלתית והתערבות של הכנסת והליך מאוד כואב ומאוד דרמטי שבטווח מאוד קצר אחריו היה צריך לעשות המון תיקונים וחברות כנראה ייפגעו.
במקום שהם יעשו את זה בדרך שלהם, בקצב שלהם, ויתנו לשוק עצמו, לכל החברות שקיימות כאן להתאים את עצמן ולדבר יחד ולהוציא את זה החוצה לציבור, אנחנו צריכים להמתין חצי שנה ואז בכוח הכנסת והממשלה יצטרכו להכריח אותם לתת את המידע הזה, כאילו אנחנו מצמידים אותם לקיר.

לכן גם אמרתי את זה בדיון הקודם ואני אומר את זה גם עכשיו: אני חושב שההתערבות הממשלתית פה, לצערי, בנקודת הזמן הזאת היא הכרחית. צריך להראות שהממשלה הזאת והכנסת הזאת הן בעד הציבור ובעד ציבור הצרכנים. זה כלי שלא עולה כסף לממשלה, שווה זהב לצרכנים ובאמת יעשה שינוי אמתי כמו שהיה בסלולר.

תודה רבה לך, העמדה ברורה.

אני מקווה שהחברות יתעשתו ויתחילו בפעילות הזאת - - -

יגאל, תודה רבה. חברים, לסיכום, לפני שנסגור את הישיבה, בשמו של חבר הכנסת כרמל שאמה ובשמי אישית מאוד מצטערים על זה שלא הצלחנו להעביר את הצעת החוק הזו עוד בקדנציה הזאת. אנחנו מתחייבים להמשיך לעקוב אחר בצועה גם בכנסת הבאה.

אני חושב שהצרכן הישראלי זכאי לקבל מידע אמין ואמתי ונכון ולעשות את ההשוואה שלו. חבל שלא היה אפשר לעשות את זה בלי התערבות ממשלתית ובלי כל העלויות שהפחדת אותי בהם, אבל בכל זאת ולמרות העלויות ולמרות הכול, אני חושב שעדיין בריא וטוב שהחוק הזה יעבור לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. נפגש רק בשמחות.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:42.>