PAGE
19
ועדת הכספים
23/09/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס'1196>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ז' בתשרי התשע"ג (23 בספטמבר 2012), שעה 12:00

<המשבר במפעל פניציה>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

>
שאול צמח - מנכ"ל משרד האנרגיה והמים

דורית הוכנר - מנהלת תחום בכיר תכנון פיסי, משרד האנרגיה והמים

סמדר בת אדם - ראש מטה שר האנרגיה והמים, משרד האנרגיה והמים

ינון אלרועי - יועץ מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יאיר זילברשטיין - משרד האוצר

אורן משה - משרד האוצר

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים

רובי גינל - סמנכ"ל וראש אגף כלכלה ורגולציה

שמעון גפסו - ראש העיר נצרת עילית

אלכס בדלקין - סגן ראש העיר נצרת עילית

אייל חנקין - מנכ"ל סופרגז בע"מ

רון חיימובסקי - יו"ר נתיבי הגז לישראל בע"מ

שמואל תורג'מן - מנכ"ל נתיבי גז לישראל בע"מ

כפיר נבון - סמנכ"ל הנדסה, סופרגז בע"מ

ישי אשלגי - ראש תחום רגולציה ודוברות, נתיבי הגז לישראל בע"מ

מיכה שחם - עוזר מנכ"ל נתיבי גז לישראל בע"מ

ערן חיימוביץ - מנכ"ל פניציה אמריקה ישראל

יצחק גנדל - יו"ר ועד עובדי פניציה אמריקה ישראל בע"מ

חיים קטרי - יו"ר ועד פועלי פניציה אמריקה ישראל

יוסף פריצקי - GTM תשתיות

עו"ד גלילה הורנשטיין - עו"ד ועד עובדי פניציה אמריקה ישראל

שלמה יפרח - נציג הסתדרות פועלי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה

לאון פרץ - יו"ר ההסתדרות במרחב נצרת עילית

שגית אפיק

טמיר כהן

שרון רפאלי
<המשבר במפעל פניציה>

אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום "שינויים בתקציב לשנת 2012". בישיבה הקודמת כשדנו ואישרנו שינויים בתקציב הופיעה פנייה לוועדה, מס' 621-620, על הולכת הגז, ואנחנו ביקשנו לעכב את ההעברה הזאת בעקבות הסיפור של מפעל "פניציה". זה נעשה על-פי בקשתו של חבר הכנסת ציון פיניאן וחברת הכנסת ליה שמטוב. אני מבקש, חבר הכנסת ציון פיניאן, תעלה את הנושא.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. ראשית אני רוצה להודות לך על הדאגה לפריפריה ועל דאגתך בנושא של העובדים. מי כמוני ומי כמו חברי הוועדה יודעים מה אתה עושה למען הנושא הזה. כשהנושא הזה הובא לידיעתך אז חד וחלק אמרת שאתה מכנס את הישיבה, ועל כך תודה.

אדוני היושב ראש, מדובר במפעל שמעסיק – מה שנקרא בלשון המשפחה "בקרבה ראשונה" – 400 עובדים וב"קרבה שנייה" הוא מעסיק כמעט 600 עובדים. אבל יתרה מזאת זהו מפעל עוגן, אחד מהבודדים בצפון, ואם המפעל הזה ייסגר אז פשוט מאוד גם הרשויות המקומיות מסביב יקרסו בארנונה, במים, בכלכלה, במזון וכן הלאה.

בנושא של המפעל הזה אני יודע את ההצלחות שהיו לוועדת הכספים בתע"ש, בנעלי "בריל" ב"פרי הגליל", ולכן אני מקווה שגורל הנושא הזה גם יהיה כגורלם של המפעלים הקודמים. יש פה מספר בעיות, אבל אני אתמקד בשלוש בעיות: הבעיה הראשונה היא מי יממן את הולכת הגז למפעל. אני מבין שעל זה ישבו ימים ולילות, וכנראה, יהיה פתרון, אנחנו נשמע; לאחר מכן קביעת מועד לחיבור המפעל לגז. מדברים על אפריל 2014, ואני מקווה שכך יהיה; הנושא השלישי הוא פיצוי עד החיבור. יש כאלה שאומרים שזה 5-3 מיליון בחודש, אבל כנראה מדברים על 60 מיליון בשנה. אז מי יפצה את המפעל עד החיבור, ולאחר מכן אם לא יעמדו בתאריך היעד חברת נתיבי הגז או כל חברה אחרת – מי ישלם ומי ייתן למפעל. שלושת הדברים האלה יביאו משקיע. ברגע שהדברים האלה יתקיימו יגיע משקיע רציני שיכניס כסף וגם יביא לפתרון המצוקה הכספית שיש להם של 323 מיליון שקל. כמו שאמר ש"י עגנון בזמנו: "שלוש צרות ירדו על העולם, וחיסרון כיס גרוע מכולם". זאת דוגמה טובה לחסרון כיס שאם לא נפתור את הבעיה הזאת אז שתי הצרות האחרות, לא נצליח להתגבר עליהן והן יגיעו למפעל.

לכן אני מבקש מהיושב ראש – הוועדה שיכולה הכי הרבה לעזור וגם רק לעזור זאת ועדת כספים. כי לוועדת כספים יש כלים שאין לשום ועדה אחרת. יש הרבה מאוד ועדות, וכל ועדה חשובה בפני עצמה וחשובה מאוד מאוד, אבל ועדת כספים זה כסף. ועדת כספים יכולה לעשות, ועשית כבר מעשה כאשר עיכבת העברה תקציבית "וינועו אמות הספים" – פתאום כולם רוצים, בואו נשב ונדבר. אני יודע שאם לא היית מעכב את ההעברה לא הייתה היום ישיבה. הוועדה הזאת הוכיחה את עצמה גם במפעלים אחרים – חלקם בצפון, חלקם בדרום – ואני חושב שיש בידינו הכוח והאמצעים לעשות הרבה מאוד פעולות כדי שלא יביאו לסגירת המפעל. אם המפעל הזה ייסגר – יכול להיות שאת התנור יסגרו, אבל גם התנור המפעלי של כל אזור הצפון – ייסגרו. זה יהיה גלגל בזה אחר זה. 400 יביאו 600, ו-600 יביאו 3,000. מספרים כאלה הם מספרים מדאיגים מאוד במחוז הצפון. גם בדרום, אבל אני מדבר עכשיו על הצפון. במחוז הצפון אתה סוגר מפעל שמעסיק במישרין ובעקיפין 1,000 עובדים – נגמר הסיפור.

לכן אני שוב מודה ליושב ראש, ואני מבקש שכולנו נתאחד וניתן את הדעת על הנושא הזה. "אין סכין מתחדדת, אלא בירך חברתה" – אם נעבוד ביחד בטוח נצליח. תודה רבה.

תודה. ליה מהמציעות. את הראשונה שמדברת. אני רק מאוד מבקש לקצר בדברים. אנחנו לא מקיימים דיון על "פניציה", אנחנו מנהלים עכשיו משא ומתן עם הממשלה ועם הנהלת המפעל. זה עכשיו הנושא.

אנחנו באמת צריכים היום לנסות לשמוע את הנציגים של משרדי הממשלה, אבל בכל זאת לי כתושבת נצרת עלית בחלום הכי גרוע לא חשבתי שנגיע לאיזושהי ועדה בכנסת לגבי מפעל "פניציה". יושבים פה ותיקי המפעל, ואני מכירה את המפעל מהיום הראשון שבו העבירו אותו והעתיקו אותו לאזור התעשייה "ציפורי" בנצרת עלית – איזה אושר זה היה. פרנסה לאנשים, כבוד לאנשים. תמיד כשביקרתי במפעל רק שמעתי איך כולם מרוצים מהעבודה, וזה באמת מפעל של נצרת עלית. כשהגעתי למפעל כשהוא היה במצוקה, אז באמת, האנשים האלה לא יודעים מה זה שביתות, לא יודעים מה זה פניות לאוצר, למשרדי ממשלה כי תמיד לא הייתה שום בעיה. זה לא שאפשר לשלוח מפעל לחודש ימים לחופשה ולסגור אותו ואחר כך לפתוח. זה מפעל שעובד 24 שעות, וחס וחלילה אם משהו קורה או סוגרים את זה אז סוגרים את המפעל. פניתי גם לתמ"ת וגם לאוצר ודיברתי גם אתך. והרב גפני אמר לי, למה אני אכנס את הישיבה? סתם לדבר אני לא רוצה. זה באמת נכון כי לדבר אנחנו יכולים לדבר – אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו יכולים לעשות. אבל בגיבושון שהיה אצל ראש הממשלה דיברתי עם שר האוצר, ואני עכשיו לא כל כך אופטימית ממה שנאמר לי. לכן אני באמת רוצה לשמוע את המשרדים הרלוונטיים. שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, מהיום הראשון שקרה הפנצ'ר הזה במפעל הוא הזמין את ההנהלה ואת הוועד ודיבר איתם ונתן את הפתרון של המשרד. אבל המשרד יכול לתת מה שהוא יכול לתת – פה צריכים להיות שותפים גם משרדים אחרים, גם התמ"ת וגם האוצר. אולי אפשר לעשות את חיבור הגז עד שנת 2014. יכול להיות שיש פתרון אחר כמו שהשר אומר שיכול להיות גז טבעי דחוס. אנשי מקצוע פה יכולים להסביר את זה יותר טוב. פשוט צריך להציל את המפעל, וכמו שאמר ציון זה יהיה אסון לא רק לנצרת עלית ולסביבה. חוץ מזה, עוד דבר אחד – במפעל הזה עובדים יהודים וערבים ודרוזים ונכים. אם אתם ראיתם את הכתבה של יוסי מזרחי בערוץ 2 – אני בכיתי.

תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.

אדוני יושב ראש הוועדה. קודם כול יש רק ועדה אחת שיכולה לחולל כאן מהלך ולהציל את המפעל, וזאת הוועדה שבראשותך. אני יודעת שזה קשה, ואני יודעת שאנחנו לא זרוע ביצועית, אלא זרוע מחוקקת, אבל עדיין אם אנחנו מחפשים איזשהו נתיב, הנתיב עובר בוועדה הזאת, ולכן בידיך לעשות מצווה גדולה ולהציל פרנסה של 400 איש. וזה באמת בידיך.

1,400.

אני יודעת שזה לא פשוט, אני לא מקלה ראש, אבל אם למישהו יש כוח לעשות את זה, זה אתה. ואני כל כך שמחה שאתה מצמיד את הדיון הזה להעברה, כי ברור לחלוטין שזה השוט, וששקל לא ילך לרשות הגז אם לא יהיה ברור שעל חשבון המדינה ההולכה של הגז מנקודת היציאה ועד "פניציה". זה דבר שמיותר בכלל לקיים עליו דיון, הרי זה אבסורד מוחלט. מפעלים שנמצאים, כמו שאתה אמרת, במרכז – אליהם יהיה חיבור גז חינם על חשבון המדינה; ומפעלים בפריפריה שרחוקים – הם יצטרכו לשלם. זה עיוות מוחלט. ואתה יודע מה, זה כל כך מעוות, וזה כל כך בלתי סביר עד שאני חושדת שזאת עז. אני חושדת שזאת עז, וזה מושם על השולחן כדי לא לדון על הדבר החשוב והדחוף – מענק גישור עד שהגז יזרום ל"פניציה". זה הנושא השני, ולדעתי הוא קריטי וחיוני הרבה יותר כי בסופו של דבר בעניין הגז נגיע אחר כך, אחרי שכבר יהיה גז לנקודת ההולכה עד המפעל. לכן אני מתייחס לזה כמו אל עז.

את מדברת על התשלום של ההולכה? אני חושב שזה נפתר.

אני מדברת על התשלום של ההולכה.

לא זאת הבעיה.

אני לא בטוחה שזה - - - אבל אם זה לא נפתר זה ייפתר.

אני גם לא בטוח בכלום. נשמע. נציגי המשרדים כאן.

אני מדברת על מפעלים שנמצאים במרחק של 20 קילומטר מהנקודה שהם צריכים לממן, ואלה עד 7 קילומטר שזה על חשבון רשות הגז. אם זה לא נפתר אני בטוחה שזה ייפתר.


עכשיו לסוגיית מענק המעבר עד לחיבור לגז. ההערכות הכי אופטימיות מדברות על אפריל 2014 כמועד שבו יחובר המפעל לגז. עד אז המדינה חייבת לאפשר למפעל הזה לחיות, אין כאן בכלל מוצא אחר. איך מאפשרים למפעל לחיות? מאפשרים לו את אותו מענק גישור עד לחיבור של ההולכה לגז בסכום שנע בין 60 מיליון שקלים לבין 80 מיליון שקלים. לא נעים לי להגיד אבל נורא מעט כסף כדי להציל מפעל שלם. עשיתי חישוב – רק דמי האבטלה, חס וחלילה, אני לא רוצה בכלל להעלות על דעתי – רק דמי האבטלה יהיו 30 מיליון שקלים. אז כבר אנחנו מתקזזים. ועוד לא דיברתי על התנור שעלה 160 מיליון שקלים ועוד לא דיברתי על תשלומי ההעברה ועל כמה עולה לייצר מקום עבודה חדש בתעשייה. הרי אפילו גם אם אין חמלה בלבו של מישהו, אפילו החישובים הכלכליים הכי קרים מחייבים את מענק הגישור הזה.


אני יודעת שהבעיה היא הכלי. אבל אתה יודע מה, זה לא בעיה. אם האוצר ירצה הוא ייצר את הכלי. זה יכול להיות בתצורת הקמת מכשיר של סיוע זמני, מענק גישור, עד שיוזרם הגז לכלל המפעלים שאמורים להיות מחוברים לגז. אבל לזה יכולות להיות השלכות רוחביות מרחיקות לכת. יש לנו כלי שאני לא מבינה למה אף אחד לא משתמש בו – וזה קרן הסיוע למפעלים במצוקה שיש בה 600 מיליון שקלים שנלקחו מהכסף של העובדים, מכספי ההבראה של העובדים, והם יושבים כאבן שאין לה הופכין. 600 מיליון שקלים מכיסם של העובדים כדי לסייע לעובדים. יש משהו יותר ברור מהדבר הזה כדי לייעד את הקרן? אז יואיל בטובו החשכ"ל וייצר כבר את הכלי הזה. הכסף הזה נמצא מ-2009.

אז שיגידו באמת מה עושים עם הכסף הזה. מה עושים איתו?

לא הקימו את הקרן כי "פתאום המשבר נגמר". זאת צורת חשיבה קצרת מועד. אז הנה, בא משבר חדש. יתכבדו וייצרו תוך יום אחד את המכשיר שיאפשר ל-600 מיליון השקלים האלה לנוע ולסייע למפעלים. שוב, אני אומרת לך, הרי הכלים שלנו הם בידינו, והם לא לאפשר העברות, במיוחד ערב החג וערב יום כיפור; כדי שנוכל לגרום לעובדים האלה ללכת לישון בשקט, לחגוג את החג, לצום ביום כיפור – אם הם יהודים, כי יש שם מכל הלאומים - -

הלאומים האחרים מוכנים לצום בשביל להציל את המפעל.

אתה יודע מה, גם אני מוכנה לצום כדי להציל את המפעל.

תודה. אבישי ברוורמן, בבקשה.

אני זוכר שישבתי בכיסא שלך לפניך, והיום פה הדיונים. מחר יהיה פה דיון בוועדת הכלכלה. אבל לוועדת הכלכלה אין שום סמכות. הכלי היחידי לעצור את הביצוע הוא שאתה שם את הרגל ואתה אומר, אין העברות כספים, אין כל הסיפורים האלה – אני לא מעביר שום דבר. מכיוון שמה שאני למדתי – אני עדיין לא רואה בכלל שיש התחייבות אמיתית לגבי הצינור ל-2014; אני לא רואה שהממשלה ולאור מה שאמרה גם ליה, לפי השיחות עם שר האוצר – מתחייבת. לכן אם תמשיך הגרירה הזאת – כי אם הייתה פה בעיה ביטחונית חמורה תוך שנייה היו יושבים, סוגרים את הסיפור הזה, ומישהו היה מקבל החלטה. כאן צריך לשבת עכשיו, אתה ושר האוצר ועוד מישהו כי כרגע מה שיקרה, שאול היקר, ימשיכו לגרור את זה הלאה. אני מבקש ממך – הסיפור הוא די ברור. לגבי 600 המיליון ששלי אמרה, זה עוד התחיל בזמן שהייתי יושב ראש ועדת כספים כי אמרנו שצריך להכין את הדבר הזה. אבל זה לא הוקם כי פתאום כאילו המשברון עבר. אז אותו שר אוצר ואותה תפיסת עולם שאמרנו שהמשבר יבוא למרות מה שאמר פה הנגיד ואחרים, שהכול פה נהדר בכלכלה. השנים הבאות תהיינה שנים מאוד קשות, אירופה בסכנה גדולה, האבטלה תעלה ויהיו דברים אחרים. לכן אם לא פותרים את הבעיה הזאת לגבי הצפון כולו עם הגז ולא מתחייבים עכשיו שאם עכשיו יש משבר – אותה הקרן – יישבו שלושה אנשים ועד יום כיפור, לפני יום כיפור ויסגרו אותה. כי אז אין שום זכות להסתכל לאנשים האלה בעיניים, זה יהיה עוד "פאסון דה-פרלה ופרלה דה-פאסון". במקרה הזה נפל לך הגורל. יהדות התורה קיבלה את הדברים האלה, היא דואגת לסקטור שלה, אתה עושה גם עבודה נפלאה. במקרה הזה שים את הרגל - - -. במקרה הזה צריך להביא את ההחלטה הזאת, כי אם שר האוצר ימשיך לנהל הפועלים האלה לא ילכו לעבודה, והתוצאה תהיה פשוט החלטה של קריסת הצפון.

תודה. אני לא יודע, אני עבדתי בשביל נעלי "בריל", עבדתי בשביל "פרי הגליל", עבדתי בשביל מתפרת "העצמאות" במצפה רמון. אני מקריא לך את כל הרשימה. מצאתי שם כאלה שמצביעים ש"ס, לא מצאתי כאלה שמצביעים יהדות התורה.

מצביעים, מצביעים.

מצביעים? תגיד "בלי נדר".

אתה לא יודע שאין קשר?

הוא יודע שהוא עובד ובסוף מצביעים ש"ס.

אנחנו משרתים את הציבור בלי קשר למה שהוא מצביע.

בדיוק, נכון מאוד.

עמיר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מברך אותך כמו כולם על כינוס הישיבה. אני בהחלט חושב שהמקום שבו ניתן אולי לייצר איזושהי תקווה לפתרון המשבר הזה הוא כאן בוועדת הכספים. אני מכיר את המפעל הזה הרבה מאוד שנים, מהיום שהוא הועתק לאזור הלא פשוט הזה, לציפורי, מהיום שמדינת ישראל ראתה בו מפעל עוגן שסביבו כל אזור התעשייה הזה אמור להתפתח. לדעתי, מדובר באחת התופעות שקשה להבין איך באמת המפעל הזה הצליח להתחרות עד היום עם כל כך הרבה גורמים בינלאומיים ונתן תשובות בלתי רגילות. אני לא יודע מי ביקר שם, זה פשוט נפלא לראות איזו קדמה, איזו טכנולוגיה, איזו רמה. תענוג להסתובב, זה פשוט משרה בך תחושה של גאווה.

אי אפשר לדון בפניציה בנפרד. יש לנו הרבה מאוד מפעלים שהמוצר שלהם הוא עתיר אנרגיה; הרבה מאוד מפעלים שהעניין של המעבר לגז הוא קריטי. לא יכול להיות שאנחנו לא נוכל לתת פתרון לתקופת מעבר מדודה, ידועה מראש, עם מסגרת כלכלית, עם סיכוי להביא משקיעים חדשים. אני יודע שיציגו כאן פתרון של גז דחוס משונע לתקופה מסוימת. יכול להיות שהעניין של מימון הגז המשונע הזה לתקופת הביניים – גם את זה צריך להתחיל לבחון. אם לא יעמדו לנו הכוחות, המזל וברכת שמים כדי להצליח להציל את המפעל הזה אנחנו באמת ניחשב כאלה שהפכנו לחבורה של שוטרי תנועה. כל הזמן מסבירים לי: המשבר באירופה, עלויות האנרגיה – מאה אחוז, את זה אנחנו יודעים שאפשר לעשות בלי ממשלה ובלי כנסת. אם הכול מתנהל כאילו הכול מעשה שמים אז מה אנחנו? מעשה שמים זה בסדר, אבל גם לנו יש תפקיד כדי לכוון משהו.

ואני אומר לך, אדוני היושב ראש, זה המקרה של מבחן הרגולציה, מבחן האחריות הציבורית של כולנו. אם יש לנו אומץ לבוא להקים – תעבירו 80-60 מיליון שקל למפעל, זאת אמירה לא פשוטה. ואם כולנו מתייצבים מאחוריה, ושמעתי כאן את כל החברים – גם את ליה, גם את שלי וגם את אבישי – שמדברים נחרצות. אין פה פוליטיקה, זה לא עניין של מפלגות. אני מציע לליכוד לעמוד על כך שבשעת כושר זאת שכולם מתייצבים מאחורי הממשלה לפתרון כזה, אני אומר לך, אדוני היושב ראש, אין דבר יותר חשוב לעשות כי אחרי הנפילה של "פניציה" תבוא הנפילה של האזור כולו. זה לא רק 400 איש, יש לפחות עוד 700-600 איש, ואולי יותר, שנותנים שירותים למפעל. הרבה מאוד גופים נוספים.

אדוני היושב ראש, זאת שעה של מבחן לכולנו, וראוי שנעמוד בה דווקא בימים האלה. ימים נוראים – שיהיו ימים נוראים בבית הכנסת, אנחנו נעשה חשבון עם הבורא. אבל בכל שאלות שבין אדם לחברו – בוא נעשה את זה עכשיו.

תודה רבה. דב חנין, בבקשה.

תודה, אדוני. אני אהיה קצר כי אני מסכים לכל הדברים שאמרו חבריי לפניי. יש פה שני מעגלים שאני רוצה להתייחס אליהם בקיצור: אחד, מפעלים במצוקה והקרן למפעלים במצוקה – אותם כספים שהעובדים הפרישו לא משמשים לייעודם. אדוני היושב ראש, אני מציע שוועדת הכספים תקיים דיון רציני בשאלה הזאת. אי אפשר לתת לשאלה הזאת לעלות כל פעם כשאנחנו מדברים על עוד מפעל אחד, ואז אנחנו מזכירים 600 מיליון שקל של העובדים שהלכו, לא ברור לאיפה, ולא הוחזרו לעובדים; 600 מיליון שקל למפעלים במצוקה – זאת צריכה להיות קרן שתמלא את ייעודה. אני מציע, אדוני היושב ראש, שתקבע דיון המשך של הוועדה בסוגיה הרחבה הזאת.

לגבי המפעל אני אומר רק משפט אחד: המפעל עובד כרגע באבסורד כפול – הוא גם משתמש בדלק יקר, והוא גם משתמש בדלק מזהם. לחבר אותו לגז זה הפתרון, ללא ספק, אבל זה עוד ייקח זמן. אבל אני שומע שגם לתקופת הביניים יש פתרונות מאוד אפשריים ומאוד זמינים. אפשר לדחוס גז, להעביר אותו במשאית – זה קורה בעולם, וזה אפשרי גם אצלנו – ולהעביר באופן מיידי גז דחוס למפעל ולהשתמש בו במפעל. זה קיים, זה הרי לא המצאה.

יש פה שר לשמאלך שיכול להסביר את זה.

תודה. שכיב שנאן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, גם אני אהיה מאוד קצר. כל פעם שאני שומע על מפעל במצוקה ועל סכנת סגירת מפעל אני מתרעם בתוכי, ואני חושב שנציגי העובדים שנמצאים פה צריכים לקבל מאתנו בשורה אחת פשוטה: שהם לא יופקרו על-ידי הוועדה הזאת בשום מצב, ושאנחנו צריכים להשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותנו, כולל רביזיות וכולל דחיית הביצוע וכולל אישור העברות ואי אישור העברות עד שמגיעים למצב שמאלצים את הממשלה לשבת גם איתך וגם עם נציגי העובדים ולהביא לפתרון שהמפעל הזה יוכל להמשיך לעבוד. אנחנו נפסיק לחיות כל הזמן בפחד גם בדרום וגם בצפון, ואנחנו צריכים שכל העולם יבין שאנחנו רוצים שמדינת ישראל תהיה מאילת עד מטולה ולא רק מגדרה עד חדרה.

תודה רבה. עתניאל שנלר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, שלושה נושאים מדברים אליי מאוד בעניין הזה: דבר ראשון שלא דיברו חבריי זה מהות ההבטחה השלטונית בהרבה מאוד נושאים. כמעט אין דיון שבו לא נאמר "היו הבטחות, אבל". זה לא שלטון, זה מחייב שינוי עקרוני של תרבות, של מחויבות של מילה. זה לא משנה איזו ממשלה – זה חוצה הכול – ממשלות וכולי. זה אומר שהמערכת הבירוקרטית צריכה להבין שהחלטות והבטחות שלטוניות הן אינן המלצה, זאת החלטה. זה נושא שעובר הרבה פעמים – גם במקרה הזה.

הנושא השני הוא גם כן לאו דווקא "פניציה". יש כאן נושא שהוא בעיניי אינטרס לאומי מובהק, כי המיקום של המפעל הזה הוא מיקום שהוא האידיאולוגיה הציונית בהתגלמותה. אני לא מבין דבר אחר. אם בגליל אי אפשר להחזיק מפעלים, אז נחזיק בתל-אביב? סליחה לתל-אביבים. ואם זה באמת עוגן ציוני זה בוודאי יתד מיקרופייל של הגליל. אפשר לוותר עליו? ואם כך זה ודאי החמצן של נצרת עלית שעוברת דבר דרמטי – לא היה מאז קום המדינה מה שנצרת עלית עוברת בכל המישורים: הכלכלי, החברתי, הבנייתי, יחסים יהודים-ערבים – הכול. אז על מה מדובר? לכן כאן מדובר על אינטרס לאומי ולא על פניציה, וסליחה לאנשי פניציה בקטע הזה.

הנקודה האחרונה מדברת על "פניציה". קודם מישהו אמר שזה עניין שבין אדם לחברו. אני רוצה להזכיר לכולם, שלא תשלו באשליות – יום כיפור לא מכפר על מעשים שבין אדם לחברו. לכן אנחנו צריכים לעשות מעשה, לא לחכות ליום כיפור. צריך לעשות מעשה, הוא יכפר על בין אדם לחברו. לכן נדמה לי שהסיוע שמדובר בו, אם הבנתי נכון את הכתובים ואת המלל, הוא מעט המחזיק את ההרבה. הוא מעט ברמה הלאומית, והוא מחזיק הרבה מאוד ברמה הלאומית.

לכן אני רוצה להצטרף לבקשת חבריי גם לגבי הפתרונות של הדיון הספציפי ובוודאי ובוודאי לגבי ההתניות שיאפשרו את המשך הצמיחה, בעזרת השם, ואת החיבור לגז בהמשך של "פניציה".

תודה רבה. יעקב אדרי, בבקשה.

לא אחת מגיעים אלינו מפעלים לכאן בכל מיני בעיות – גם לכאן וגם לוועדת כלכלה – ולפעמים אנחנו מתלבטים האם לעזור או לא לעזור, כי יש מפעלים שהם בעייתיים. זאת דוגמה למפעל שיכול לעמוד על הרגליים אם רק היו עומדים בהתחייבויות שהמדינה נתנה להם, כמו הסיפור של הגז. טיפלנו בזה באופקים כשהיו פה כולם.

"פניציה" ירוחם.

כן. הבעיה היא בעיקר בדרום ובצפון – הפריפריה שסובלת מהעניין הזה. אני שמעתי עם אנשים מאוד רציניים שאומרים, אין שום בעיה, כל זכוכית שייצרו ב"פניציה" הם מוכנים לקנות. פגש אותם שלום שמחון עם ציון פיניאן, ביקרו אותם במפעל. הם אנשים מאוד רציניים שמוכנים להתחייב על הכול, רק הם אומרים שהגז זאת בעיה מאוד גדולה, זה המקור. עד אז צריך לעשות הכול כדי לעזור להם במימון ביניים.

תודה רבה. שמעון גבסו, ראש עיריית נצרת עלית, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אני לא אחזור על הדברים שאמרו חברי הכנסת שדיברו לפניי, אני רק רוצה לומר שאנחנו כעיריית נצרת עלית מאוד מנסים לסייע ומאוד מעוניינים לסייע למפעל הזה הן בתכניות להעברת הגז – וממש היום בבוקר קיבלתי הודעה שאפילו תחנת קצה להקטנת הלחץ ב"ציפורית" כבר אושרה. זאת אומרת שהם יכולים כבר להתחיל לעבוד על התכניות. באמת יש כבר כמה פתרונות, כפי שנאמר פה, גם להובלת הגז, אבל צריך להבין שגם אם יש לנו גז ומשאיות מחר בבוקר ליד המפעל צריך לדעת לקלוט אותם.

אני שוחחתי הרבה לאחרונה עם ידידי השר עוזי לנדאו בנושא הזה, וזאת הפעם הראשונה שבה יש התחייבות שלטונית עם יעד מוגדר ולא "בהקדם" או "בהקדם האפשרי", אלא יש מועד כתוב שבו יסופק הגז לציפורית.

תודה רבה.

רבותיי נציגי המשרדים, ואני מבקש גם ממנכ"ל המפעל וגם מהוועד להקשיב. יש תופעה שהיא כתם על החברה הישראלית. זה לא משנה קואליציה או אופוזיציה, זה עובר כחוט השני בכמה קדנציות. אם יש לך מפעל במרכז הארץ ואתה זקוק לגז – אתה מקבל אותו, הוא נמצא לך במפעל; אם אתה באופקים או בירוחם, ובמקרה הזה אם אתה בציפורית – ואנחנו דנים עכשיו רק על פניציה, אני לא הולך לדון, כבר דנו על הולכת הגז. אני יודע מה קורה עם מפעל "שניב" הנושא מתקדם; הנושא של ירוחם – אני עוד לא יודע בדיוק, אנחנו נקיים את הדיון הזה. עכשיו אנחנו מדברים רק על "פניציה". אני כבר למדתי מניסיון העבר, אני לא יודע למה אנחנו נכנסים לעניין הזה, אולי באמת מכיוון שלוועדה יש כוח. טיפלנו באופן נקודתי בבעיות. היינו יכולים לדבר על "פרי הגליל" ולדבר על העיקרון, ו"פרי הגליל" היה סגור. ואת העיקרון אולי היינו מקבלים. דיברנו להעביר להם כסף והעבירו להם כסף, בניגוד למה שנאמר מלכתחילה שאי אפשר להעביר על-פי הקריטריונים. אותו דבר עם נעלי "בריל" עם משרד הביטחון ועם משרד התמ"ת וכולי. אני מדבר רק על "פניציה".

אני מבקש לדעת שני דברים: דבר אחד, עצם העובדה ש"פניציה" נמצאת רחוק ממרכז הארץ – היא יותר רחוקה מאשר המפעל הקרוב של 20 קילומטר דרומה לה, אני רוצה לדעת מתי יגיע הצינור ל"פניציה", אני רוצה לדעת על חשבון מי יהיה הצינור הזה, איפה יהיה הוויכוח, ומה עושים בינתיים? האם עומדת על הפרק ההצעה שעלתה כאן – לשנע גז בינתיים? אם התשובה על זה חיובית הבעיה של צינור הגז היא הרבה פחות בעייתית; מכיוון שממה יחשוש משקיע? אני יודע, המדינה השקיעה כסף במפעל "פניציה", אני יודע הכול. אם יהיה ברור שאפשר לספק גז עוד לפני המועד שייקבע על-פי סיכום עם המפעל יהיה פחות פחד שיצטרכו להשתמש במזוט כאשר לא יעמדו בלוחות הזמנים. לכן אני מבקש להתחיל בך, שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה. אתה המשרד הייעודי, ואני מבקש לדעת לגבי העניין הזה.

התשובה שלו תלויה במשקיע, אם משקיע יגיע או לא יגיע.

ודאי, ודאי.

עיני הכול נשואות אליך.

תודה, אדוני, צהריים טובים לכולם. אני אתחיל ואומר - -

אורן, אתם במשרד האוצר תסתכלו על מה שהוא אומר. אתה היום תמ"ת או אוצר?

באתי לכאן כרכז אנרגיה ויאיר מחליף אותי בתמ"ת.

אתם צריכים שניים כששאול מרידור לא יכול להגיע?

כן.

אדוני, אני אגיד מה מצב הדברים לאשורים כרגע. מרגע שצצה הבעיה של מפעל "פניציה" התקיים דיון גם בנוכחות ההנהלה וגם בנוכחות העובדים אצל שר האנרגיה והמים כדי להבין את מרחב הבעיה. מתוך זה הבנו שיש כאן פתרון אחד ברור, שצריך לייצב את המצב לפחות מבחינת הוודאות שהוא נותן, וגם אחר כך אם אפשר להתווכח עדיין יש עוגן מסוים שעליו יודעים – וזה הזמן שבו מגיע צינור למפעל או לשטח אזור התעשייה של המפעל, כפי שצריך לדייק. לגבי המועד הזה, אמרנו וגם חברת נתיבי גז שהיא החברה המבצעת אמרה, שהיא יכולה להתחייב בתוך 20 חודשים מרגע שנחתם איתה הסכם, להביא לשם את הצינור ולחבר, ואז כמובן הגז יכול לזרום מבחינה טכנית. כלומר 20 חודשים זה הזמן. אם 20 החודשים האלה מתחילים מספטמבר אז דובר על אפריל 2014.

הם עוד לא התחילו.

אמרתי, זה תהליך שמותנה - -

מתי?

בעוד 20 חודשים. לכן יש זמן עוגן. הסתכלתי ובדקתי, ועד היום אף אחד לא אמר מועד ברמת החודש, ויש מאחורי זה הסכם. כלומר ברגע שיהיה ברור שיש מי שמתחייב בצד של מפעל "פניציה" חברת נתיבי גז מתחייבת מצדה להביא בתוך 20 חודשים.

מי משלם את הכסף?

רגע. עכשיו עלתה שאלה שנייה. חלק מהרגולציה של רשות הגז הטבעי התייחסה למצב שבו מפעלים שמרוחקים מהצינור מכל מיני סיבות, מושתת עליהם העלות של הריחוק; רשות הגז מיוזמתה פנתה ואמרה, אנחנו נתקן את זה באופן שבו הממשלה תקבל החלטה לחבר את החלק הזה, ולכן החלק הזה יהיה על חשבון משתמשי מערכת ההולכה כולם. בעצם עלות חיבור הצינור, כפי שנאמר כאן קודם, לא תושת על המפעל, אלא תושת בדרך שבה מוקם הצינור כולו במסגרת התעריף של הולכת הגז. אין עלות בחיבור הצינור של הגז.

יש לי מפעל בתל-אביב ואני צריך גז – אני משלם על הצינור? עליי יושת משהו?

השאלה היא לא באיזו עיר אתה נמצא, אלא מה המרחק שלך מהצינור.

מבחינתי זאת שאלה קשה.

אז אני עונה - -

אם אני נמצא במרכז הארץ, אני לא צריך להוליך גז 70-40 קילומטר.

השאלה הזאת לא צצה לגבי אף מפעל, למעט "פניציה", וגם ב"פניציה" זה נפתר. אנחנו לא מכירים עוד מקרה.

טוב, אין בעיה של הצינור.

אין בעיה של חיבור הצינור.

מה קורה אם רשות הגז לא עומדת באפריל 2014?

לגבי הביצוע עצמו. הביצוע עצמו, כפי שאמרתי, מובטח בהסכם בין חברת נתיבי גז לבין הלקוח שבמקרה הזה הוא מפעל "פניציה". הוא מחויב מכוח ההסכם בלוח הזמנים. חברת נתיבי גז כשלעצמה – וגם את זה צריך להבין – אין לה מקורות משלה, היא לא עסק מסחרי. לכן אילו הייתה צריכה לשלם מכספה פיצויים, כנראה המשתמשים האחרים הם אלה שהיו נושאים בזה, וזה דבר שהוא לא הגיוני – לא צרכני החשמל צריכים לשלם את זה ולא מפעלים אחרים שיכולים להיות במצוקה לא פחות מ"פניציה" צריכים לשלם את העלות הזאת.

איזו עלות?

אני מדבר על העלות שמושתת בגין פיצוי אם חברת הגז לא תעמוד ביעד.

שאול, אני כבר הרבה אחרי זה. נגיע לפיצוי. אני שואל אותך שאלה – אם חברת נתיבי גז לא יכולה מסיבות כלשהן לעמוד, האם אפשר להביא גז אחר?

כן. החלופה שדובר עליה כאן היא להוביל למפעל עצמו גז טבעי דחוס. זה נעשה באמצעות מכלית שמגיעה למפעל, מרוקנת את תכולתה למכל שנמצא שם. זה תהליך שהוצע על-ידי מספר חברות פרטיות, אבל חברה פרטית אחת באופן ספציפי גם אמרה שהיא מוכנה להתחייב. יש להם כל מיני כשלים. אני עוד לא ראיתי את התכנית המפורטת שלהן, אבל לפי דבריהם, הם יכולים להיות מוכנים לפני הזמן. אנחנו בכל מקרה כמשרד אמרנו שאם יש לזה היתכנות אנחנו נתמוך בזה ונעזור להם. השר הבטיח לקיים דיון להסרת חסמים שהם יציגו בפנינו ברגע שתהיה תכנית כזאת כדי לראות האם אפשר לקנות כאן חלק מהזמן באמצעות הגז הטבעי הדחוס. אמר נכון, גם ראש העיר הזכיר את זה, גם בתוך המפעל עצמו צריכות להיעשות כל מיני עבודות בשביל להסב את המפעל לגז טבעי. זה גם כשלעצמו לוקח מספר חודשים, לפעמים אפילו יותר.

"שניב" באופקים עמדה בזה כבר, אמרת לי.

ב"שניב" זה לקח שנה, ועשו את זה מאוד מהר.

ואתם תעמדו בזה.

הם עוד לא התחברו שם, הרב גפני.

אני יודע.

אתם תעמדו בזה.

בחלק של האנרגיה בוודאי נעמוד בזה.

הולכת הגז תתבצע.

כן, תתבצע.

אז איפה נקודת המחלוקת עכשיו? איפה הבעיה? למה צריך לשבות? למה צריך לסגור את התנור?

קודם כול אני האחרון שיגיד שצריך לסגור את התנור - -

אבל למה הם מאיימים? הכול בסדר.

בין השיטין הוא אומר שבעצם אין לו היכולת להתחייב על הדברים האלה.

אבישי, אתה הבנת שאני הבנתי.

ברור שזאת שאלה רטורית - -

אני מודה לו על זה.

מבחינת מה שמשרד האנרגיה, על הגופים הקשורים אליו, יכולים לשים על השולחן, ניתנו פה הפתרונות המקסימליים. נעשתה פה גמישות מאוד גדולה גם בתהליכי העבודה, גם בלוחות הזמנים שבהם מאשרים את הדברים. בעצם הדברים כפי שהם היום על השולחן מעולם לא היו ככה. אמרתי, יש תאריך. הייתה טענה – לא כלפי משרד האנרגיה – שזה לא מספיק כיוון שזה לא מביא משקיע. העניין הזה, קצרה ידי מלהושיע כמשרד האנרגיה כיוון שאני לא מנהל את המשא ומתן מול המשקיעים. אני יכול להציג לוחות זמנים, התחייבויות ברורות והסכמים.

טוב, תודה רבה. חברת הכנסת פניה קירשנבאום, בבקשה.

צהריים טובים. אני מצטערת שלא הייתי בתחילת הדיון, ואני מקווה לא לחזור על דברים שאין לי ספק שנאמרו פה. אני בטוחה שהוצהרה פה חשיבות המפעל לאזור, לתעסוקה המקומית, לאנשים, ולכן מיותר לחזור על זה. מה שכן, אין לי ספק שיש פה ארבעה גורמים שחייבים לשתף פעולה. הגורם הראשון הוא המפעל עצמו שחייב להשקיע בהתאמה, אבל שלושה גורמים ממשלתיים שזה תמ"ת, אוצר ומשרד האנרגיה הם שלושת המשרדים שצריכים להתחלק באחריות כלפי המפעל.

אני מבינה שמשרד האנרגיה עושה את מיטב יכולתו גם בשביל לתת את רשת הביטחון וגם כדי להנהיג, אבל בלי ערבויות של האוצר לכך שהנושא הזה יבוצע תהיה באמת בעיה למפעל לתת איזשהו צעד קדימה ולהתקדם, וכמובן, בלי משרד התמ"ת שאני מאוד הייתי רוצה לראות אותו משקיע יותר בפיתוח של כל התעשייה המקומית. במקום לפתוח חסמים לייבוא ולחסל את התעשייה הייתי רוצה לראות אותו יותר משקיע בפיתוח של התעשייה המקומית. תודה.

תודה רבה. ערן חיימוביץ. דיברנו בטלפון. מה הבעיה? שמעת את שאול צמח?

שמעתי את שאול צמח.

מה הבעיה? תגיד רק את הבעיה, בלי ציונות עכשיו. רק משא ומתן. מה אתה רוצה ממנו? הוא בסדר.

קודם כול יש בעיה. אם אתה מסתכל בפרספקטיבה קצת אחורה אתה מבין שאם המשקיעים הבינו שיהיה ב-2010, ואנחנו היום כבר ב-2012, ואנחנו כבר מדברים על 2014, מי שמממן את הפער הזה זה המשקיעים. הבעלים שבעצם בזכות זה שהם אומרי, אנחנו כבר שילמנו את כל הכסף - -

יש משקיע מוגדר?

בוא נעזוב רגע את המשקיעים. אני מדבר כרגע על בעלים של החברה. הבעלים של החברה שהכניסו אותנו להקפאת הליכים בעצם אומרים, תשמע, הממשלה שלך אמרה, 2010, אנחנו ב-2012, ומדברים עכשיו על 2014 – אנחנו לא מאמינים לכם – תודה רבה, שלום ולהתראות. זאת הסיבה שאנחנו היום בהקפאת הליכים. כי אם הממשלה הייתה עומדת בהתחייבויות שלה והייתה מגיעה ב-2010, ואם לא ב-2012, בינתיים מי ששילם את הכסף זה הבעלים – מימנו בעשרות מיליוני שקלים את ההפסדים הצבורים של החברה, וזאת הסיבה שאנחנו פה היום. אנחנו פה כי בעצם לא הגיעו בזמן אלינו. לא הגיעו בזמן כי אנחנו רחוקים, כי אנחנו בגליל. על הדבר הזה צריך איכשהו לגשר. מה מבין מזה המשקיע? שאי אפשר לעשות עסקים במדינת ישראל, אין טעם לבוא לפה.

אומר לך המנכ"ל, אתם תחתמו, הם יחתמו או הבעלים יחתמו, לא חשוב מי; הם יחתמו חוזה עם נתיבי גז שבאפריל 2014 יהיה גז. לא נחתם חוזה עד היום.

לא נחתם הסכם כי אני לא חתמתי עליו. לא חתמתי עליו גם מכיוון שיש שם עז של 20 מיליון שקל - -

בסדר, אז נפתור את הבעיה של 20 מיליון שקל.

שנית, אין התחייבות מפורשת לתאריך.

ערן, אתה מערב יותר מדי בעיות, מתחיל לכאוב לי הראש. עזוב את המשקיעים – תבוא המדינה ותגיד, נתנו להם 170 מיליון שקל ונתנו להם עידוד השקעות הון ונתנו להם הרבה דברים. הרי אני יודע מה יגידו, אז תעזוב את ההיסטוריה.

אני עוזב, אני עוזב.

אנחנו נמצאים היום לפני יום כיפור תשע"ג שזה יוצא למניינם, 2012. אני שואל אותך שאלה: חותמים עכשיו הסכם. לא היה קודם. שוקי שטרן יחתום, נכון?

לא. חברת נתיבי גז תחתום איתו הסכם.

התבלבלתי, בסדר. נתיבי גז תחתום איתו הסכם. חותמים הסכם, ואתה לא משלם את 20 מיליון השקלים. החברה לא משלמת, אמר לך המנכ"ל. עליי, נסתדר עם העניין הזה – לא משלמים כסף. ב-2014 יהיה צינור גז. יש כבר במקומות אחרים בארץ, בפריפריה, זה הולך ומתקדם. דיברתי לפני הישיבה הזאת עם בעלי מפעלים שהתלוננו כמו מפעל "פניציה". הם אומרים, זה מתקדם. אם אמרו לי, אל תגיד את זה, אבל לא התאפקתי – אמרתי. בגלל שגם הם חשדניים. אבל זה מתקדם. אז איפה הבעיה? יש חוזה, משלמים את צינור הגז. משלמים את זה, אתם לא תצטרכו לשלם. אל תכבו את התנור.

אני לא מבין מה הבעיה. רק הפער בעלות האנרגיה ב"פניציה" בין המזוט לגז הטבעי מתבטא ב-1.3 מיליון דולר בחודש, ומכיוון שהנזק המצטבר הוא כל כך גדול אנחנו חייבים ודאות של התאריך הזה. אם אין ודאות, בהסכם של נתיבי גז כתוב שיש חלון של 4-3 חודשים, ואחרי החלון מקבלים איזשהו פיצוי מזערי למשך 140 יום. "פניציה" ומשקיע שרוצה לבוא חייב לגדר את הסיכון שלו, חייב להגיד, אני הולך להפסיד עד מתי?

תודה. משרד האוצר, במה אתם יכולים להתחייב בעניין הזה? תגידו שאין לכם סמכות להגיד, זה גם בסדר. אני אביא את שר האוצר, העברנו לו היום חוק.

אם אנחנו מדברים על מועד הגעת הצינור אני לא יכול להגיד מעבר למה שאמר מנכ"ל משרד האנרגיה. היכולת של הממשלה לשנות את לוחות הזמנים זה לא משהו בשליטה. לגבי לוחות הזמנים, להתחייב לכך שתוך 20 חודשים מהיום יהיה צינור – אני בפירוש לא יודע. אם מישהו אחר יודע זה כמובן ישמח אותי.

מי חתום עם החוזה של נתיבי גז שבאמת יעבירו את הצינור הזה?

החברה מול נתיבי גז חותמים על הסכם.

אבל נתיבי גז היא לא חברה ממשלתית? מישהו צריך להיות ערב לכך שחברה ממשלתית מספקת את השירות.

- - - שלא עומדים כי לא היה אפשר לבצע את זה.

איחרו שלושה חודשים – האם האוצר מסוגל לתת ערבות לשלושה חודשים? זה מה שמעניין- -

גפני, אתה שם לב - - -

אני שפחות מכיר את הנושא אני שואל את שאול. בגדול הם לא יעמדו מכיוון שהם התעצלו ולא יבצעו את תפקידם בזמן או בגלל דברים אחרים – סטטוטוריקה, עתירות של בעלי קרקע או סיבות אחרות.

רגע, רגע, את הדיונים תעשו בממשלה. אני רוצה לדעת, מי אחראי על כך שזה יהיה בזמן?

יש חוזה מסחרי שאמור להיחתם בין נתיבי גז לבין המפעל, והיה טוב יותר לו היה נחתם כבר לפני חצי שנה, אולי גם יותר. כדאי לשאול את מפעל "פניציה". יש כל האישורים הסטטוטוריים, כולל קרקעות, כולל הכול.

רגע. אם חותמים עכשיו הסכם, עומדים בתאריך?

יש התחייבות מסחרית, וכמובן יש כאן ביצוע, וזה לא יכול להיעשות בהינף יד. יש בעלי מקרקעין שנכנסים למקרקעין שלהם. עד היום עברנו את כל המקרקעין; נתיבי גז עברו 450 קילומטר של קווי הולכה ועברו את כולם. אבל כולנו יודעים שגם היה סיפור באדמות הצפון שהתעכב מעל שנתיים חיבור של צרכנים אחרים כתוצאה מכך שהצינור לא הוקם בגלל התנגדות של בעלי מקרקעין. היה מקרה כזה, ואני מקווה שהוא לא יחזור על עצמו. אבל אם נתיבי גז תעשה את כל הפעילות הנכונה - -

זה יחזור על עצמו כי מי שהיה צריך הונה את בעלי הקרקעות שאתה מדבר עליהן. עד היום לא פתרו איתם את הבעיה. אל תחשוב שזה לא יחזור על עצמו, ואם אתה חושב שזאת הדרך אז אל תתחייב.

חבר הכנסת שנאן הציג חלק מהבעיה בהתחייבות של נתיבי גז. בסך הכול נתיבי גז יודעת להקים מערכת הולכה והתנסתה בזה, ובזה היא מחויבת. ואם כולנו נירתם גם ביחד ונפתור בעיות - -

ואם לא? ואם לא? נניח שאנחנו באפריל 2014, והצינור איננו, וחסרים עוד שישה חודשים, מה אתה אומר ליחימוביץ כששר האוצר נוכח נפקד?

לצערנו כי רב, חווינו מקרה דומה שגז לא הגיע לצפון במשך שנתיים והייתה התערבות מסיבית מאוד של הממשלה כדי לפתור את הבעיה. חבר הכנסת שנאן אומר שהפתרון נעשה, אבל עדיין לא מספיק טוב.

לא נעשה. הבטיחו - - - איפה זה?

אתה אחראי להסכם הזה? אתה מכיר את התוואי של צינור הגז הזה?

כן.

עד איפה מגיע הצינור היום?

היום חסרים לנו 26 קילומטרים.

עד איפה אתם מגיעים?

עד אלון תבור.

יש תוואי של צינור הגז עד "פניציה" או עד אזור התעשייה שם?

יש תכנון. כל תכניות העבודה של התוואי הקיים הוגשו, ואני רוצה להגיד במאמר מוסגר שמרגע ש"פניציה" פנו אלינו באפריל אף על פי שלא נחתם חוזה קיבלנו הוראה משר האנרגיה ומרשות הגז להתחיל בכל התכנון. ממאי אנחנו עובדים על התכנון, אנחנו מוציאים מהכספים שאין לנו את כל התכנון, והיום עדיין נעמוד באפריל 2014 ביעד אם יחתמו איתנו על חוזה. עד 10 באוקטובר, אם ייחתם חוזה, נעמוד ביעד. העבודה ביעד היא עבודה בהתחייבות - - -

בסדר, הבנתי. מה יקרה אם לא תעמדו ביעד ב-2014? אתם תעמדו, בעזרת השם, הכול בסדר. נתפלל עליכם גם ביום כיפור. מה יקרה אם לא תעמדו ביעד?

א', אני אצטרף אליך לתפילה- -

בסדר, אבל סיימנו עכשיו את התפילה.

זה לא קשור לתפילה זה קשור לעבודה ולאופן הפיצוי.

מה יקרה?

אם כתוצאה מהתנגדויות יהיה מה שקרה לנו בצפון – ואני מתפלא שאתה אומר שלא נגמר - -

לא, לא, תעשה לי טובה, אל תפתח לי דיון עכשיו. מה יקרה אם לא?

הפתרון לא יכול להימצא בנתיבי גז בדברים שלא תלויים בנו.

ברור. התשובה חוזרת – גָרָנטי של האוצר. בלי זה אין שום סיכום.

ברוורמן, בוודאות. משרד האנרגיה עושה את כל מה שצריך.

תגיד לי, לפי ההסכם, אם אתה לא עומד בזה – לא משנה, לא היו לך פועלים, והיה חסר לך חומר – בעיות רגילות שעלולות לקרות – מה אתה חייב לחברה שאתה חותם איתה על הסכם?

אם זה כתוצאה מבעיות של עובדים ופועלים יש פיצוי בהסכם. ההסכם הזה מוגדר על ידי רשות הגז, ולצערנו, זה כבר קרה ביוזמות אחרות.

יש פיצוי. מה הפער בין הפיצוי שאתם משלמים במידה שאתם לא עומדים בהסכם לבין מה שהם דורשים מכם?

הוא לא אחד לאחד.

הפער.

תגיד את הסכומים.

אני לא יודע את הסכומים היום.

ערן?

1.8 מיליון דולר.

זה לא 1.8 מיליון דולר.

60 אלף דולר בחודש בערך. זה פונקציה של נוסחה שקשורה לכמות שאנחנו צורכים. הפער הוא בערך 1.2 מיליון דולר.

יושבים פה נציגים של חברה פרטית שאומרים אנחנו חברה של גז דחוס, מה שנקרא CNNG, ויכולים להביא בהנחה שאין חסמים עד ספטמבר – לא כמו שאני אומר, אפריל, כי אצלנו 20 חודש זה עבודה. הם אומרים, עד ספטמבר אני יודע להביא גז דחוס- -

פריצקי?

גם, כן.

אמרו, לא סומכים על הממשלה. חברה פרטית מהכיס שלה, מהכסף שלה, לא רוצה מאתנו כסף. לא רוצה מהממשלה כסף. זאת אומרת אנחנו יודעים שעד ספטמבר - -

איזה ספטמבר?

ספטמבר 2013. בעוד שנה מהיום – גז דחוס.

תעצור שנייה. פריצקי, מה זה הסיפור הזה? נחזיר אותך להיות שר התשתיות.

לא, לא, אני מבקש. רק לא זה.

קודם כול, תודה רבה. מאז הפוליטיקה אחרי שעזבתי את המשכן הזה הלכתי לעסוק בעסקי צנרת דווקא בארצות-הברית ולא כאן. אני מבקש לומר מספר מילים ומה אני עושה כאן ולמה באתי. צריך להבדיל, אדוני היושב ראש, חברים יקרים, בין צינור הולכה לבין צינור חלוקה. בעצם מה שצריך להגיע למפעל "פניציה" הוא לא צינור הולכה, אלא צינור חלוקה. כשאני הקמתי את חברת נתיבי גז כשהייתי השר, הרעיון היה כמו בכל העולם: זהו צינור הולכה בלחץ גבוה בקטרים גבוהים – מאוד יקר. הוא מוליך בעיקר לצרכנים ענקיים, קרי תחנות כוח. הוא גם מוליך לרשתות חלוקה. רשות הגז יחד עם משרד האנרגיה חילקו את מדינת ישראל לשישה אזורי חלוקה. אין לי מושג מה קורה שם במכרזים, אני יודע שחלק זכו. בחלק זכתה חברת "סופר NG", במקום אחר זכו – מצוין. "פניציה" לא צריכה לקבל מצינור הולכה שעולה המון, היא צריכה לקבל מצינור חלוקה, כי היא צריכה לקבל את זה בלחץ נמוך, והיא צריכה לקבל את זה לא על-ידי חברת נתיבי גז וזה גם לא במנדט של נתיבי גז; זה אפילו, לדעתי, לא ברישיון של נתיבי גז. יצטרכו לתקן לה את הרישיון. צריך לעשות רשת חלוקה.

זה ברישיון.

זה ברישיון של הגז? בקיבולת כל כך נמוכה?

זאת הקיבולת שנקבעה. זאת לא קיבולת נמוכה.

אבל נניח לעניין הזה. בינתיים יש עוד פתרונות בעולם. כשאני אומר "עולם" אני מתכוון לאירופה ולארצות-הברית. אני גם יודע שזה בהודו ובפקיסטן ובדרום אמריקה, אבל מדינות מתוקנות. המדינות המתוקנות עושות מה שנקרא CNG – condensed natural gas – גז דחוס במכליות כביש שדוחס את הגז ומביא אותו למפעל. במקרה הנוכחי במרחק של 30 קילומטר - -

אני יכול לחתום איתך הסכם על הגז הזה?

בתנאי אחד – על זה לא מדברים – אני רוצה רק ספק גז שיספק לי גז. הבעיה האמיתית במדינת ישראל – אנחנו יכולים להתחרות, "סופר גז" יתחרו, החברה שאני מייצג אותה תתחרה, יבוא מישהו אחר שיתחרה – יישבו וינהלו משא ומתן עם המפעל.

מי צריך לספק לך גז?

ספק הגז בישראל הוא מונופול בינתיים. המחירים שלו לא שקופים, הוא ניהל משא ומתן עם חברת החשמל – זה מצוין, יש לו עוגן. צריך לייצר מצב שכל מפעל – לא רק "פניציה" – שצורך כמות מועטה של גז יוכל לקנות. תודה.

תודה. פריצקי, נצטרך אותך לזה.

אפשר לספק לו גז? אגב, זה יעלה יותר יקר ל"פניציה"?

בוודאי. משום שמה שאומר עכשיו ספק הגז – הוא לא ימכור את זה במחיר שהוא מוכר לחברת החשמל, הוא יכול למכור באיזה מחיר שהוא רוצה. יכול להיות שאני כורה לעצמי עכשיו בור, אבל עשיתי את זה כל כך הרבה פעמים – אני אעשה את זה שוב; אם תכריזו על ספק הגז כמונופול ותקבעו לו מחיר אז הסיפור יתחיל להיות הרבה יותר מעניין.

אני אגיד כך – המצב כפי שהוא היום במשק הישראלי הוא שיש ספק גז אחד שהכמויות שיש לו הולכות ופוחתות. זה לא יהיה המצב בעוד שנה.

מי ספק הגז הזה?

ספק הגז הנוכחי זה ים טטיס. מאגר תמר, אם יקרה הכול כפי שצריך לקרות, באפריל 2013 יהיה מחובר, ואז תהיה כמות נוספת. ואז היכולת לכרות חוזים או הסכמים תהיה יותר טובה. מה שנאמר כאן, כפי שרואה אותו פריצקי – אני הייתי נזהר מלקבוע מסמרות בעניין הזה פשוט כי אנחנו מסבכים פה עניין מסובך מאוד בעניין שפשוט יותר לפתור אותו. לדעתי, העניין בכמויות שמדברים עליהם ב"פניציה" לא קשור בהכרח לכמות הגדולה שצריך לרכוש.

- - - שחברת חשמל משלמת, והוא הולך לעשות עכשיו את הגז ומשלם אותו מחיר.

היום זה כפוף למשא ומתן.

שאול, אני אגיד לך למה אני חותר להגיע. הרי אני יודע את הבעיה. דיברנו עם כל מי שנוגע בדבר. אני רוצה לקחת את פריצקי בתור מקדם ביטחון. מה הבעיה? הבעיה היא שהמשקיע או הבעלים אומר, אני עברתי עם הממשלה בעיות. אמנם יש עכשיו התקדמות, אבל מה יקרה אם באפריל 2014 לא יגיע הגז? בכל אופן אתם רגולטור, אתם ממשלה – האם אפשר להגיע לפתרון אם פתאום נתקלים בבעיה? אנחנו נמצאים באמצע 2013, ואנחנו רואים שיש פתאום בעיה. לדבר גם עם ים טטיס, לדבר גם עם פריצקי, לדבר גם עם החברה. להגיד, בסדר, נקלענו פה למצוקה – נספק את הגז, זה יהיה הפתרון. במקום לקחת ערבות של שר האוצר, שלפי דעתי הוא לא ייתן אותה, במקום לקחת ערבות של משרד האנרגיה שאין לו הכסף, ובמקום לקחת את משרד התמ"ת שיגיד, כבר נתתי לו הרבה מאוד כסף – לפחות לעשות את הדבר שרשות שלטונית יכולה לעשות.

ראשית, ודאי שאפשר.

אפשר? הבעיה נפתרת.

אנחנו מקדמים את הצינור באופן ודאי. מה שמדבר עליו פריצקי ומדברת עליו עוד חברה שטרם דיברה כאן זה פתרון מסחרי, שהם אומרים, אנחנו יודעים לעשות אותו בתקופה של שנה.

אם לא תפריעו – פחות משנה. אם תפריעו זה ייקח.

"אם לא תפריעו" – זאת דרישה מדי גדולה.

לא שיעשו – אל תעשו. רק אל תעשו.

אבל פריצקי, אתה מבקש שלא יפריעו. זאת דרישה מוגזמת.

כיוון שהפתרון של ה-CNG טוב לא רק לאזור התעשייה ציפורית אלא טוב לכולם - -

אני כבר יודע מה אנחנו צריכים לעשות. חוץ מהתפילה אני כבר יודע מה עוד לעשות.

איל חנקין, מנכ"ל סופר-גז, בבקשה.

שלום. כמה דברים: יש 18 דברים שאפשר לקחת את הדיון הזה ולבדר אותם אליהם: המחיר - - - הקיבולת של הצינור מים טטיס. אבל בואו נתמקד איך מביאים לאיש הזה גז. שני דברים: א', אנחנו כבר שלוש שנים עובדים על פתרון. ברמה הרגולטורית רשות הגז אתנו והצלחנו להביא פתרון. בימים אלה אנחנו פותרים אותו. ברמה המימונית יש לנו אבא שקוראים לו עזריאלי שאנחנו - - - עשרות מיליונים. לקחת ולהשקיע ב"פניציה" אנחנו יודעים. ברמה של משרד התחבורה לאשר את המשאיות האלה אנחנו נצטרך את העזרה; ברמה של משרד האנרגיה והמים לעזור לנו בהגזה אנחנו נצטרך עזרה; וברמה של המפעל, הסטטוטוריקה, אנחנו נצטרך עזרה אבל זה לא משנה איזה פתרון - -

אז במה אתה עוזר לנו עכשיו?

אני רק בדבר אחד: אם הוועדה הזאת יודעת לעזור לנו, ואנחנו יודעים למפות את הזמנים ואת הצרכים פר-משרד – אם אתה רוצה נבוא ונציג את זה. יש שם קבועי זמן שהם בסדר גמור, זה לא קבועי זמן של ימים זה קבועי זמן של חודשים שיכולים לעזור לנו לאשר את צווארי הבקבוק שעלולים להיות כאן. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להביא בספטמבר את הגז למפעל. אנחנו לא צריכים כסף ולא צריכים את "נובל" לשנות להם עכשיו את המחירים, אנחנו לא צריכים שום דבר.

תודה. משרד התמ"ת, בבקשה.

שלום. אני ינון אלרועי, משנה למנכ"ל המשרד. אנחנו עובדים בצמוד עם הנאמן ועם המנכ"ל כבר כמה שבועות טובים. המתווה שאתם שומעים עליו עכשיו הוא מתווה שמנכ"ל המשרד עובד עליו בתיאום גם עם שוקי וגם עם שאול. כמו שרמזו פה בין השורות זה לא שמחר בבוקר אפשר לחבר את השקע לתקע – יש פה תקינה, יש פה תחבורה, יש פה היבטים שונים. אבל אנחנו חותרים למימוש העניין הזה. הפתרון שהיושב ראש מכוון אליו של שני ערוצים מקבילים בהחלט יכול להרים את העניין.

הבנתי. קרן לעסקים, הרי העברנו לכם כסף, מה עשיתם איתו?

אני לא מצוי בזה.

מי שמצוי בזה יושב על הכסף.

לא, זה לא בדיוק המצב.

יאיר, מה הבעיה? איפה הכסף?

הקרן, כפי שכולם יודעים, טרם הוקמה.

אבל העברנו לכם כסף.

אני אסביר: יש שני סכומים של כסף - -

כסף יש, וקרן אין?

הקרן לא הוקמה, והכסף מעולם לא הגיע אליה, והוא נמצא היום בשני מקומות - -

בפעם הבאה שאתם מבקשים מאתנו דבר כזה נגיד לכם שהכסף לא נמצא. אנחנו הורדנו כסף מהעובדים, אנחנו פה. הכסף לא נמצא ברווחים הכלואים.

יש שני מקורות שאמורים לממן את הקרן למפעלים במצוקה. מקור אחד זה באמת מחצית דמי ההבראה שנלקחו מהעובדים במגזר הציבורי בשנת 2009 ונמצאים כיום אצל החברות שניכו את הסכומים ואמורים להעביר את זה למוסד לביטוח לאומי, וטרם העבירו את הכסף למוסד לביטוח לאומי; ומקור שני לכסף היה אמור להיות מחצית יום חופשה מכל העובדים במשק. מחצית יום החופשה הזה מעולם לא נוכה מהעובדים, ושם נמצאים.

עובדי המדינה נתנו?

עובדי המדינה נתנו.

איפה הכסף?

זה כסף שהלך לתקציב המדינה.

הכסף מהמדינה הלך לתקציב המדינה, זה החוק.

אז מה, פשוט רימיתם את העובדים.

לא, אני - -

לא, זאת רמאות כי העובדים ידעו שהם תורמים להצלת מפעלים במצוקה - -

שלי, אני אוהב את התמימות שלך.

לא, הקרן קום תוקם.

"קום תוקם".

היא תוקם במשרד האוצר.

אחרי הקרן של ששינסקי?

אבל איפה הכסף? עכשיו תצטרכו לקחת שוב דמי הבראה. חוזר חלילה.

עכשיו זה יהיה לא דמי הבראה, עכשיו זה יהיה "דמי החלמה".

שום דבר לא השתנה. משרד האוצר היום ערוך להקים את הקרן באופן מידי.

למה הוא "ערוך"? למה הוא לא מקים אותה?

אני אסביר. יש קושי מרכזי אחד בהקמת הקרן. היום ההסתדרות וגם התאחדות התעשיינים מבקשים לשנות את החוק כפי שהוא חוקק ולבטל - -

יאיר, הבנתי.

לא - -

יש כסף מזה ל"פניציה" או הסדרים? אתם תבואו לבקש כסף שנוריד מחצית דמי הבראה – חבל על הזמן מה שנעשה לכם. אני לא יודע אם אני אהיה היושב ראש, אבל אם יהיה יושב ראש נורמלי – לא כמוני – יעשה לכם פה חבל על הזמן.

להפך, חבר הכנסת גפני - -

מה להפך?

אני רק אסביר. אנחנו לא רוצים לשנות שום דבר, אנחנו רוצים לממש את החוק- -

בקיצור, אתם לא יכולים לתת ל"פניציה" מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים. לא יכולים.

אנחנו רוצים לתת.

לא היום. אנחנו מדברים על היום, אחרת יסגרו את התנור.

חבר הכנסת גפני, אנחנו חושבים שהפתרון - -

הבנתי.

- - הפתרון הוא כן בקרן למפעלים במצוקה. זה בדיוק המקום שאפשר לתת הלוואת גישור ל"פניציה".

מתי יהיה כסף?

אנחנו הולכים להקים את הקרן הזאת באופן מידי.

בסדר, אני לא מבקש מכם - -

רגע, בוא נשמע מה, אולי אנחנו יכולים לעזור.

מידי זה תוך שבועות ספורים. משרד האוצר ערוך - -

אז מה מעכב?

מה שמעכב כרגע הוא שגם ההסתדרות וגם התעשיינים מבקשים שהממשלה תחזור לכנסת ותשנה את החוק ותבטל את גביית מחצית יום החופשה.

אנחנו בעד.

יאיר, הכול בסדר, אל תקימו את הקרן. אני לא אומר לכם מה לעשות. תשבו עם ההסתדרות ועם התעשיינים – הכול בסדר. לקחתם כסף מהעובדים – מחצית מדמי ההבראה, אני לא מבקש מכם את הכסף, לא מבקש כלום. נקיים על זה דיונים אחרים. אני מבקש מכם רק דבר אחד: יש לנו פה מהלך של "פניציה"; האחד, נתיבי גז – נתג"ז – חותם הסכם אפריל 2014. יש לנו הליך חילופי ששאול צמח מסכים לו, שאם ניתקל בבעיה בלתי מתקבלת על הדעת עכשיו, ואנחנו לא יודעים ממנה אפשר ללכת למהלך אלטרנטיבי שבו אפשר להגיע. אם חס וחלילה שני הפתרונות האלה נתקלים בבעיה בלתי רגילה, רק תיתנו ערבות. אל תיתנו כסף. קרן לעסקים קטנים – לא מבקש מכם כלום.

אנחנו לא יכולים לערוב אם הגז יגיע או לא יגיע - -

לא ביקשנו מכם, אל תתעסקו בגז, רק תיתנו לנו ערבות. נתנו לכם כסף, תנו לנו קצת, רק ערבות.

ערבות למה?

לזה שאם חס וחלילה שום מהלך לא יצליח, ובמקום אפריל 2014 יהיה יוני 2014 - -

אני מבין שהקרן תוקם תוך שבועות. הוא יכול לתת להם ערבות לעוד שנה.

הקרן יכולה לקום תוך שבועות. אנחנו הסכמנו לשנות את התנאים של הקרן שתוכל לתת הלוואות - -

הבנתי, הכול בסדר, הכול כבר ברור. את מי שכחתי? את יושב ראש ועד העובדים?

אני רק רוצה להגיד דבר אחד; כולנו פה מתעסקים - -

אתה דיברת היום ברדיו?

כן.

כל הכבוד.

כולם מעלים פה את הנושא של "פניציה", ואני רוצה להגיד פה משהו לוועדה המכובדת הזאת ולאדוני: ב-30 בספטמבר התנור הזה ייסגר. התנור הזה הולך לקראת קירור. יש החלטה של ההנהלה. ברגע שהתנור הזה יתקרר מבחינתנו המפעל הזה ייסגר, חד משמעית. אז אני רוצה את תשומת לבכם בנושא.

ברור. תודה רבה. סמדר בת-אדם, ראש המטה של השר עוזי לנדאו, בבקשה.

אני רוצה להגיב לאיל חנקין כדי לחלוט את העניין הזה: אנחנו אכן נקיים מיד אחרי החג דיון שר כדי שיוכן אותו לו"ז. אנחנו נצטרך לקבל את ההתגייסות של כל הגורמים, של כל המשרדים בנושא הזה. אני רק רוצה לתקן לאדוני – לא מדובר, אם יקרה משהו. ה-CNG לא תלוי בכך שאם יקרה לא יקרה. בו זמנית אנחנו מקדמים במקביל גם את ה-CNG וגם את הגז, זה גם דבר שחשוב להגיד. ה-CNG מהווה גם גיבוי למקרה שבעתיד הגז לא יגיע כך שהוא חשוב בכל מקרה.

דבר נוסף, הבוקר פנה שר האנרגיה והמים אל שר האוצר בבקשה שבכל זאת ישתמשו באותה קרן או יקימו קרן כדי לסייע לפתרון הבעיות השונות של "פניציה" ושל מפעלים אחרים שנתקלים בבעיות זמניות. כמובן, מדובר במפעלים שפועלים לקידום ענייניהם ומטפלים בענייניהם בעצמם.

תודה רבה. אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן: א', אני מבקש לא לכבות את התנור. אני מבקש בקשה של ועדת הכספים.

מי מממן - -

שמעתי על ה"מממן". ביג דיל – היינו בהרבה מממנים. בסוף כשביקשנו להמשיך לשלם לעובדים כמו שהיה עם מפעלים אחרים דומים לכם הם לא הפסידו מזה בסוף.

אני צריך לשלם משכורות. אני לא אקח על עצמי החלטות - -

ערן, אני לא יכול לפתור את הבעיה עכשיו. אתה רוצה לסגור – תסגור. אני לא יכול להגיד לך מה לעשות. אני לא המשקיע שלך, אני לא המעביד שלך. אני מתחייב לך בשם ועדת הכספים על כל חבריה: אנחנו נעמוד לימין העניין הזה. לא יהיה מה שהיה קודם. עומדים פה כל המשרדים. עומד גם משרד האוצר, עומד גם משרד האנרגיה, עומד גם משרד התמ"ת, עומד הנתג"ז. אנחנו לא מעבירים העברות, אנחנו עושים סנקציות. עם כל הכבוד, בתוך עמך אתה יושב, ואתה יודע מה המצב. יכול להיות שיבוא יום אחד, ואנחנו נגיד, אתה יודע מה – לא הצלחנו. אני אומר לך שנצליח בעזרת השם. אני אומר לך. ואני מבקש ממך לא לכבות את התנור, לתת לנו עוד חודש.

אני מבקש ממשרדי הממשלה להתכנס לעניין הזה. א', ללכת לחתימת הסכם, לפתור את הבעיה ולהתגבר גם על נושא ההליך בתוואי שהצינור צריך ללכת. אני מבקש ממשרד האוצר, אתם לא תעמדו מהצד. אני מודיע לכם קטגורית, חד משמעית: אם אתם לא תהיו בעניין הזה אתם תיתקלו פה בבעיות. זה יעלה לכם הרבה יותר כסף. הרבה יותר כסף. זה קואליציה ואופוזיציה – זה כולם יחד. אנחנו לא ניתן ש-300 או 400 עובדים, ואני כבר לא מדבר על כל הנלווים אליהם שפתאום ייפלו. אני לא יכול להגיד את זה כי אני לא חשוד כציוני אף על פי שאני באמת ציוני. זה נפילת הציונות. אם הייתי חילוני, הייתי – לא חשוב מה הייתי עושה.


אני אומר לך, זאת הציונות במיטבה, אתם לא יכולים לעמוד פה מהצד כאילו אנחנו מדברים לא יודע על מה. אני יודע את ההשקעה שהמדינה השקיעה ב"פניציה" – אני יודע את כל הדברים, הכול בסדר. העובדים מעניינים אותי. אוי ואבוי לך אם אתה סוגר את התנור. אתה לא יכול לסגור את התנור, אין מציאות כזאת. תשאיר את התנור, זאת בקשה של הוועדה. אנחנו מתחייבים לעמוד עם המשרדים כדי לפתור את הבעיה הזאת. ואני אומר לך – הבעיה תיפתר. תודה רבה, רבותיי, שיהיה לכולם גמר חתימה טובה.


אוקיי, רבותיי. מי בעד אישור הפניות – ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הפניות אושרו.

הצבעה

בעד הפניות – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הפניות אושרו.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>