PAGE
67
ועדת הכספים
20/09/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1194>
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ד' בתשרי התשע"ג (20 בספטמבר 2012), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 20/09/2012
תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ב-2012
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
<תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ב-2012>
מוזמנים
¶
>
דניאל רימון - חקיקה, רשות לניירות ערך
גיא דביר - פיקוח על השוק המשני, רשות לניירות ערך
אורן רוזנברג - חקיקה, רשות לניירות ערך
דוד וולינר - פיקוח על השוק המשני, רשות לניירות ערך
אורלי קורן - פיקוח על הבורסה וזירות המסחר, רשות לניירות ערך
יועד דרוז - מנכ"ל, פינוקרופ טריידיג סולוטנס בע"מ, איגוד לשכות המסחר
טל זוהר - יו"ר איגוד זירות מסחר בשוק ההון, איגוד לשכות המסחר
רונן סולומון - עו"ד, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר
רפאל כהן - דירקטור, מסחר שוקי הון, איגוד לשכות המסחר
רז לוי - מנכ"ל, מסחר שוקי הון, איגוד לשכות המסחר
טל אבן-זהב - יועצת משפטית, איגוד זירות מסחר בשוק ההון, איגוד לשכות המסחר
יאיר כפיר - סמנכ"ל, פורקס טריידינג, איגוד לשכות המסחר
יהושע אברמוביץ - נשיא AVA FINANCIAL
אורן אלדד - מנכ"ל ATRADE
איציק שורקי - הרשות לניירות ערך
נסים עוג'ר - המשמר החברתי
היו"ר משה גפני
¶
אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ב-2012. דניאל, בבקשה, תסבירי בכמה מילים. אנחנו כבר דיברנו על העניין. החברים מבקשים עוד פעם.
דניאל רימון
¶
נראה לי שאין הרבה מה להרחיב. יש לנו תיקון שעבר כבר לפני שנתיים, שאושר ביוני 2010, ושקבע שכדי להיות זירת סוחר לחשבון עצמו, כלומר כדי לנהל זירה שמקיימת עסקאות אל מול הלקוחות שלה, או להיות זירה - - -
היו"ר משה גפני
¶
רק שנייה. סליחה דניאל. אנחנו פה בוועדה צוות כמו משפחה. אז אני רוצה לברך את עורכת הדין שלומית ארליך מהלשכה המשפטית לרגל נישואיה. היא עדיין בתוך השבעה, נכון?
היו"ר משה גפני
¶
הנה דודו רותם. גם בשם דודו רותם אנחנו מאחלים לה הצלחה, ושיהיה בניין עדי עד. מזל טוב.
דניאל רימון
¶
בשם הרשות, אני מצטרפת לברכות. החוק כבר קבע שאי-אפשר לעשות פעילות כזאת, כלומר לנהל זירה או להפנות לפעילות בזירה שכזו מבלי לקבל רישיון.
יעקב אדרי
¶
אני מוכרח לשאול משהו, למה אתם קוראים לזה "זירה"? זו קונוטציה כזאת של קרבות שמתנהלים בזירה.
דניאל רימון
¶
הרי הסימן של הבורסה זה שוורים, אולי זה גם קשור לזירה. לא יודעת, אני חושבת עכשיו בקול. החוק אומר כללי בסיס. יש מספר כללים שנקבעו בחוק עצמו של עשה ואל תעשה. עוד נגיע אליהם כשנגיע לפרקים עצמם. אבל הרוב נקבע לקביעה בתקנות. כלומר, מה יהיו מגבלות המינוף, מה יהיו המגבלות על פרסום, מה הדיווחים שצריכים לתת, וכיוצא באלה. ולכן אני חושבת שצריך להגיע ישירות לגופן של תקנות.
יהושע אברמוביץ
¶
שלום, שמי שוקי אברמוביץ. אני נשיא של AVA, שהיא חברה בינלאומית הפועלת ב-170 מדינות ברחבי העולם, וגם בישראל. אני רוצה רק כאמירה כללית להתחיל מהדברים של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גפני, שאמר בדיון הקודם – ואני מכבד כל מילה – "הרושם שאני מקבל הוא" – ואמרת את זה לרשות – "שהלכתם לרגולציה מאוד נוקשה, מאוד גדולה ומאוד חזקה". "מה שיקל עלינו זה אם תשבו עם החברות כדי באמת לנסות להגיע לפתרונות. אל תהיו דבקים במה שעשיתם כי עשיתם עבודה מצוינת ואין ויכוח". אבל התקנות שהבאתם חמורות.
"עודף רגולציה או רגולציה כל כך נוקשה כלפי החברות האלה" – עם המינוף הגבוה. אז אתה לא מסכים. ואחר כך אתה אומר: "קחו את הישיבה" – אתה פונה לרשות לשבת אתנו – "קחו את הישיבה לא כישיבה לצאת ידי חובה, כשלפעמים צריך גם את זה. צריך להתנהג בנימוס ולכן צריך לשבת עם הגופים, אלא באמת לנסות להגיע לפתרון. שבו קודם עם עצמכם ותחשבו היכן הקווים האדומים, עד איפה אתם יכולים ללכת ותנהלו דיון שבסופו של דבר תבואו לכאן אחרי שיש הסכמות. גם אם חלק יהיו הסכמות וחלק לא" - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא את הכול. מה אתה לוקח אותי ברצינות? אני רציתי שתשבו, ורציתי שתגיעו להסכמה, ולא הבעתי עמדה. אמרתי יש פה רגולציה קשה. יכול להיות שצריך במקרה הזה רגולציה קשה, אני לא אומר שלא. כשתגיע ההכרעה, אני אצטרך להחליט, כמו כל חברי הוועדה. אנחנו עדיין בדיונים. ואני כל הזמן מנסה להגיע למצב כזה שבו יש הסכמות. אם אין הסכמות, אנחנו מכריעים. אל תצטט אותי.
יהושע אברמוביץ
¶
אנחנו ישבנו עם הרשות, הם היו מאוד מנומסים, שמעו אותנו בנימוס. לא אמרו לזה מסכימים, או לזה לא מסכימים, לדברים האלה אנחנו מתנגדים. שמעו בנימוס, שלחו אותנו הביתה, ומאז לא שמענו שום דבר. אדוני, הרגולציה, צריך להבין, היא מאוד קשה. ראש הממשלה יצא כנגד הנושא של עודף רגולציה במדינת ישראל, והוא צודק לחלוטין. יושב-ראש הרשות אמר בעצמו שהוא מקים ועדה להקלה ברגולציה. אז בעוד יד אחת מקלה, יד שנייה הולכת לרגולציה הנוקשה, החמורה בעולם. אנחנו פועלים בכל העולם, עם כל הרגולציות. אין רגולציה נוקשה כפי שהרגולציה שמציעים בישראל. יבואו אליכם בכל סעיף ויגידו: כן, זה קיים בארצות-הברית, ועל הסעיף ההוא: זה קיים ביפן, וזה קיים בדרום קוריאה. אבל כשמסתכלים על המכלול, והמכלול תמיד כשיד אחת מקשה במקום אחר רגולציה מקלה. פה בישראל הלכו - - -
יהושע אברמוביץ
¶
המסקנה שהתקנות שעומדות פה היום הן תקנות מאוד נוקשות. יקרה מה שאתה – ביקשת שאני לא אצטט, לא אצטט אותך. אבל יקרה בדיוק מה שאמרת בדיון, והוא שאם הרגולציה תעבור כפי שהיא, התקנות תעבורנה כפי שהן, תהיה פה רגולציה נהדרת, החברות לא יהיו פה - -
יהושע אברמוביץ
¶
- - והלקוחות יעבדו עם חברות אחרות בעולם. הם לא צריכים ללכת, הם צריכים מהמחשב להיכנס לאייקון אחר ולעבוד דרך המחשב עם חברה אחרת, שלא תעמוד ברגולציה ותעשה דברים - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני מודה לך. אני חוזר על מה שאמרתי. אנחנו מנסים, אני לא יכול לחייב – בכל חקיקה או בכל תקנות, לא אתכם ולא את הגוף הממשלתי או במקרה הזה את הרשות לניירות ערך – לשבת. אני יכול לבקש לשבת. אם לא מגיעים להסכמות, אנחנו צריכים להכריע פה. אנחנו נעבור סעיף-סעיף ונראה. אם אתם צודקים, נלך אתכם. אם הרשות צודקת, נלך איתם. אין העדפה לאף גורם לא בחוק הזה ולא באף חוק אחר. במקרה הנוכחי אנחנו לא מדברים על חקיקה בכלל. יש חוק. מה שאנחנו צריכים לעשות זה לאשר תקנות. ואנחנו נקפיד על התקנות לראות שזה באמת יהיה נורמלי.
האמירה של עודף רגולציה היא אמירה שיצאה ממני. אני חושב שיש עודף רגולציה. זה לא אומר שבגלל זה לא צריך שתהיה רגולציה. הרי בסופו של דבר אנחנו צריכים להגן על החוסך הקטן שמפסיד את כספו. עודף רגולציה זה לא הלכה למשה מסיני. זו סברה ישרה שיש אנשים או גופים או משרדי ממשלה שמרגישים נוח שיש להם הרבה רגולציה. אנחנו לא סבורים כך, אבל יש דברים שצריך, שאנחנו אפילו דורשים. במקרה הזה אנחנו נעבור לגופו. אני לא משוחד לשום צד. נדמה לי שאף פעם לא השקעתי בזירות סוחר. אני לא מתכוון גם להשקיע, וגם אין לי חברה כזאת. אז אני פתוח לגמרי על כל הדברים. בבקשה, עוד מישהו רצה להגיב? בבקשה. אתה דיברת בישיבה הקודמת אני חושב. טוב, השנה עוד לא דיברת.
טל זוהר
¶
נכון, השנה לא. אז קודם כל, שנה טובה. שתהיה לנו שנה מוצלחת. אני רוצה להתחיל מאיפה שסיימנו בפעם שעברה. אתה נתת לנו הוראות ברורות. גם לנו וגם לרשות. אנחנו השקענו – אולי אני אציג את עצמי שוב. קוראים לי טל זוהר. אני יו"ר איגוד זירות מסחר בשוק ההון בישראל, ואני מנכ"ל חברת FXCM, שהיא החברה הגדולה בעולם. יש לנו 220,000 - - -
היו"ר משה גפני
¶
אברמוביץ, אתה אמרת שאתה כי גדול, לא? לא, אם יש מחלוקת בינכם, אז אני אשלח אתכם לשבת.
טל זוהר
¶
אל תדאג, אנחנו מסודרים ומתואמים. אני לא אכנס להקדמות מיותרות כי אנחנו באמת רוצים לדבר על העיקר. והעיקר הוא שמאז הישיבה הקודמת שבה נתת לנו הוראות ברורות ללכת ולהגיע לפשרה, ולנסות להגיע לשלום בית. אנחנו השקענו המון - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני לא הצעתי דבר כזה. עם אתה רוצה להגיע לשלום בית, עם שמוליק האוזר? עם מי, עם דניאל?
טל זוהר
¶
כן, להגיע למצב שאנחנו מגיעים להסכמות. אז אני אשתמש במונח אחר. להגיע למצב שאנחנו מסכימים על הדברים. לנו יש 82 הערות על התקנות. ישבנו הרבה מאוד זמן והשקענו הרבה מאוד כסף והרבה מאוד זמן ניהולי בחודש וחצי – חודשיים האחרונים. תוך שבועיים הוצאנו את המכתב הראשון. ואחרי זה כל שבועיים הוצאנו עוד מכתב. בסך הכול הגענו לשבעה נושאים שהם מבחינתנו חיים ומוות. ואני חושב שקודם כל, להגיע מ-80 הערות לשבע הערות מרכזיות, זה כבר מראה על זה שאנחנו מוכנים להגיע לפשרה.
טל זוהר
¶
שבע. מתוך 80. וחשוב לי להגיד, אף אחת מה-80 היא לא הערה על פסיק או הערה מנהלתית, הן כולם הערות מהותיות. אנחנו באנו ואמרנו, אם אנחנו מנסים ללכת יחד בדרך המלך תוך כדי פשרה, אנחנו מנסים לעשות את זה, השקענו הרבה מאוד זמן, חשיבה מחודשת. כמו שביקשת, לא להיתלות במה שעשינו קודם, אלא לחשוב מחדש על הכול ולנסות להגיע לדיון. שלחנו את כל המסמכים. ביקשנו גם בכתב וגם בעל-פה על-ידי כמה וכמה גורמים להיפגש עם הרשות ולדון בעניינים. לא הצבנו תנאים מוקדמים למשא ומתן. אמרנו בואו נשב וננסה להגיע להסכמה.
ומאז, לפחות עד היום – יכול להיות שלא הספיקו בגלל החגים או משהו – לא קיבלנו שום תשובה. ודאי לא קיבלנו מועד לפגישה. והיום אני מופתע לשמוע שהיועצת המשפטית של הרשות, דניאל, אומרת שחבל על הזמן. שזה בניגוד מוחלט למה שדיברתי. אז קודם כל, אני לא מבין את דרך ההתנהלות. אני מרגיש מרומה באיזושהי מידה, כי אנחנו השקענו הרבה מאוד זמן וכסף בנושא הזה. אז אם היו אומרים לנו מראש שחבל על הזמן - - -
רפאל כהן
¶
אני הייתי מנכ"ל חברה שכזו עשר שנים, שמה "מט"ח 24". היום אני עוסק בייעוץ בתחום הזה לחברות שונות. ואני רוצה להמשיך במסורת. פה בוועדת הכספים נהוג כשמדברים על נושא זירה, לדבר מעט דברי תורה.
רפאל כהן
¶
קודם כל, העיתוי של הישיבה הוא תמוה. נעשה כמו באישון לילה. בין כסה לעשור, כשהיהודים כולם בימים נוראים, ועושים חשבון נפש עם אל קונם. ואנחנו באים לפה, מכתתים רגליים, כשלא כולם זמינים ויכולים. נו, אז הגענו. בסדר. זה פעם אחת. בפעם השנייה, עבר זמן. נדמה לי שמדינת ישראל קיימת כ-63 שנים, לא היתה רגולציה - - -
היו"ר משה גפני
¶
היות ואני נמצא הרבה שנים בכנסת, יחסית לאחרים, אני העברתי גם חוק וגם נהלים שבחול המועד, למשל, לא עובדים. משרדי הממשלה יוצאים לחופשה מרוכזת. אם אתה צריך להגיש דוחות למס הכנסה באמצע חול המועד, זה נדחה לך בשלושה ימים. אני העברתי חוק, אני חושב לפני 18 - - -
היו"ר משה גפני
¶
רק רגע. יש מסורת בוועדה כאן שלא מפריעים ליושב-ראש. זו תמונת המצב. לא העברתי שום החלטה בשום מקום – ואין החלטה כזאת – שבין כסה לעשור לא מקיימים ישיבות ועדת כספים. אין ברירה. חייבים לכנס את הוועדה. זה לא נעשה באישון לילה. זאת החלטה שלי. אף אחד לא ביקש ממני את זה. הנושא שעומד על סדר היום – אני התחלתי בריכוזיות בפגרה. אם לא הולכים לבחירות, אנחנו הולכים לתקציב מאוד קשה, לחוקי הסדרים מאוד קשים. זירות סוחר יכול להידחק הצידה. תהיה הריכוזיות בעניין. יש לנו את הרווחים הכלואים. אני אספר לך את סדר-היום של הוועדה, לא נעשה שום דבר באישון לילה. ואמרת לי גם בטלפון – אף אחד גם לא לחץ עלי. הרשות לניירות ערך לא ביקשה.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אז אני אומר, אף אחד לא. לא מנהל הוועדה, לא היועצת המשפטית של הוועדה. אף אחד לא לחץ עלי. עשיתי את החשבון – מה אנחנו עלולים להגיע בתחילת המושב. ואני יודע שאנחנו נצטרך לקיים על זה כמה ישיבות. אז עשינו את זה. שמתי גם את הרווחים הכלואים ביום ראשון, עוד ישיבה. זה גם בין כסה לעשור. תאמין לי, שאני כמוך הייתי מעוניין לחזור בתשובה. לא מצליח. מה לעשות?
רפאל כהן
¶
לגבי החזרה בתשובה, אני אומר משהו דווקא מהתפילה. חבר הכנסת אדרי מכיר את זה היטב, עוד יותר טוב ממך, כבוד הרב גפני. ביום ראש השנה, כשפותחים את ארון הקודש ומוציאים את ספר התורה, טרם הוצאתו, מה אומרים? צורחים את גרונותיהם – הספרדים, לא האשכנזים אחינו, רחמנא ליצלן, שלא אומרים זאת – "לעולם ה' דברך ניצב בשמיים".
היו"ר משה גפני
¶
רק רגע, עם כל הכבוד, אתה לא תשמיץ את האשכנזים כאן בוועדה. זה נכון שהספרדים אומרים את זה 12 פעמים. האשכנזים אומרים את זה שבע פעמים. למה אומרים פחות? על זה נדבר בנפרד.
עינת וילף
¶
קודם כל, להיפך, אני חושבת שטוב מאוד שנפגשים. ודאי לא צריך להתנצל שעובדים. הנושא הזה הוא דחוף. והדבר הכי חשוב הוא להגיע למצב שיש תקנות, כי כל יום שהתחום הזה לא נמצא ברגולציה הוא יום שאנשים תמימים מפסידים את כספם בזירה, שלטעמי – וניתן להוכיח את זה – היא לא יותר מהימורים. אבל היא יותר מסוכנת מהימורים כי אנשים מתפתים לחשוב שהם נכנסים להשקעות אמתיות. אבל אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו.
קודם כל, לגבי האיום של מעבר אנשים לחו"ל. זה דבר שגם צריך לטפל בו. יחד עם הרגולציה שצריכה להיות כאן – והרגולציה היא חשובה, כי במקרה הזה המשתמשים של הפלטפורמות האלה נוטים להיות אנשים חלשים, לא משכילים, שמתפתים לחשוב שאפשר לעשות כאן כסף קל. אבל יש דרכים להגדיר שמי שלא יכפיף את עצמו לרגולציה, כולל גורמים מחו"ל, יחסם כפי שנחסמים אתרי הימורים. ובתחום הזה ישראל היא יחסית אפקטיבית, כך שאפשר למנוע מאנשים להגיע במקרה, להתפתות, לאתרים בחו"ל.
ולכן אין מה להיבהל מהדיון לגבי המעבר לחו"ל כי גם לכך יש פתרון. סיבה נוספת שהרגולציה בתחום הזה היא חשובה, שבזירות האלה, בניגוד לזירות רגילות, שבהן מחברים מוכר וקנה, בעצם מפעילי הזירה הם צד מעוניין בסיפור הזה. ולכן הרגולציה במקרה הזה היא קריטית להגנת האינטרס הציבורי. וכרגע הדבר הכי חשוב, שיהיו התקנות. כי כל יום שעובר בלי רגולציה הוא יום שבו אנשים תמימים מפסידים את כספם. צריך גם להגיד שהתחום בכלל הוא תחום שנמצא כעת המעבר לרגולציה בכל העולם, ובאופן טבעי כל מדינה שמכניסה את התחום לרגולציה מחמירה יותר מקודמתה. מיום ליום לומדים עד כמה התחום הזה הוא יותר הימורים ולא מסחר.
היו"ר משה גפני
¶
לא היית. עלה הנושא, ונדמה לי שדניאל השיבה על זה. אני אבקש ממנה גם להתייחס לזה. אחת הטענות שעלו – וגם אני מתלבט בשאלה הזאת. הרי מדובר על אינטרנט. אני לא כל כך מתמצא, אני למדתי את זה תוך כדי הדיונים. וגם מה שאת אמרת, ויש הרי חוק שלך, נכון? על זה אין לך?
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. להיפך, אני חושב שצריך להתייחס לעניין בכובד ראש. אגב, זה אחד מהפגעים של הקדמה, שגורמת נזק גדול, זה האינטרנט. זה נזק גדול. את יודעת, אנחנו, אנשי איכות הסביבה אומרים תמיד את המדרש שיש בתחילת התורה – כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם אז הוא לקח את האדם הראשון ואמר לו: תראה איזה עולם יפה בראתי, "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאין מי שיתקן אחריך". מדרש כזה. אנחנו משתמשים בזה הרבה פעמים.
האדם קיבל יכולות טכנולוגיות בלתי רגילות. יש לו שכל שהוא יכול לפתח דברים. הוא פיתח. אני הלכתי לקנות בסופר באיזשהו מקום בבני-ברק. אז אחרי זה היתה את התמונה שלי קונה בסופר בלי חליפה. קונה בסופר – אפשר לחשוב, "ביג דיל". עזרתי לאשתי. אני עדיין בסופר. אז עם כל הכבוד, אני לא מבין. אדם בא עם פלאפון, מצלם וזה כבר עובר בכל המקומות. אפשר לחשוב.
היו"ר משה גפני
¶
כעסתי. באמת כעסתי. אני אומר לך באמת. מה הדבר הזה? אני לא מבין. לא חשוב. הטכנולוגיה יצרה בעיות מאוד קשות. הטענה גם היתה – אותו אדם שאת קוראת לו במצב כלכלי יותר חלש, או שהוא פחות מכיר את הדברים, הוא לוחץ על כפתור – אנחנו נעשה פה את הרגולציה הכי חזרה, הכי נוקשה, והוא ילחץ על הכפתור, והוא ייפול שם. איך קוראים, בארצות-הברית, לנפילה שהיתה שם לא מזמן?
היו"ר משה גפני
¶
פונזי. אותו ישראלי – הוא יכול להיות גם אדם חרדי. והוא יכול להיות גם אדם חילוני. ויכול להיות שהוא אומר שבע פעמים "לעולם ה' דברך ניצב בשמיים", ו-12 פעמים. זה לא משנה, הוא נופל בארצות-הברית. אז מה אנחנו מרוויחים פה?
עינת וילף
¶
אני אתייחס. הוא לא נופל כל כך בקלות בארצות-הברית. בישראל יש רגולציה מחמירה ברגע שמתייחסים לזה כהימורים. למשל, אין סליקה של כרטיסי אשראי. חברות כרטיסי האשראי לא רשאיות לסלוק.
עינת וילף
¶
בארץ לאתרי הימורים בחו"ל. בוא נגיד ככה, אם מישהו רוצה להמר בחו"ל, הוא צריך לעשות מאמצים עליונים כדי להגיע לאתרים בחו"ל, כדי להעביר לשם כסף כדי לשחק. זה לא בלחיצת כפתור כי ישראל חסמה את זה. יש גם הפללה שגורמת למפעילי אתרים – שהם חלקם ישראלים שפועלים בקפריסין – לחסום את האתרים שלהם לישראלים בגלל ההפללה. כלומר, צריך להבהיר שיחד עם הרגולציה פה צריכה להיות רגולציה מקבילה, שכל מי שלא יכפיף את עצמו לרגולציה בישראל ייחשב כאתר הימורים וייחסם עם אותם דברים. כולל למשל, אי סליקת כרטיסי אשראי. אסור לפרסם אתרי הימורים זרים בארץ. אין לחיצת כפתור. זה לא כל כך טריוויאלי, ויחסית, כתוצאה מזה, בישראל יש אחוז נמוך של שימוש באתרי הימורים בחו"ל, ויש לזה מענה.
דניאל רימון
¶
אני אתייחס לשלושה עניינים מרכזיים שנאמרו כאן. גם אנחנו מברכים מאוד את קידומן של התקנות. גם אנחנו חושבים שהערך המוגן המרכזי בקידומן של התקנות זה פחות ניואנס כזה או אחר, כמו להביא את הפעילות הזאת לכלל הסדרה מהר ככל הניתן. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי שהיא תהיה גם משובחת.
טענה אחת שנשמעה כאן שאנחנו לא יושבים, לא קשובים, וכיוצא באלה. אני מבקשת להגיב על זה. אני לא חושבת שהיו הרבה דברי הסדרה שזכו לקשב כה רב מרגולטור כלשהו, לרבות הרשות. התיקון הזה, תיקון 42, בא לעולם לאחר שישבה ועדה ציבורית בראשותו של פרופסור פרוכט. ריכז את הוועדה יושב-ראש רשות ניירות ערך דהיום, שמואל האוזר. אז הוא ישב בוועדה וריכז אותה. שמעו ציבורים רחבים בעת גיבוש ההמלצות. ההמלצות התייחסו לרכיבים רבים שמדברים בהם היום בהסדרה.
אחרי שישבה הוועדה הציבורית, פרסמה את המלצותיה, המלצותיה גובשו לידי חוק, היה שלב עד שהגיבו על החוק. היה ברור גם מה הניואנסים שייצאו מהחוק. לאחר מכן היה פעמיים במהלך שנתיים שפרסמה הרשות מתווה מאוד מפורט של התקנות. פעם אחת בלי החלק של ההון, החלק היציבותי, מה שנקרא. ופעם שנייה עם החלק היציבותי. לכל אחת מהן הוצב זמן מאוד ארוך לקבלת הערות ציבור. לא רק שקיבלנו הערות בכתב, ורבות, ישבנו – סגל הרשות שיושב, חלקים מאתנו יושבים גם פה – עם רבים מהיושבים כאן, ברמות שונות של סגל, לרבות עם יושב-ראש הרשות.
נכון הדבר שבסופו של דבר התכנסו האיגודים למספר הערות שמטרידות אותם מאוד. אבל לא בכדי, אלה אותן הערות שנשמעו גם בשני הסבבים הקודמים, ולא מצאנו לקבל אותן במהות של דברים. ולכן אמרנו – לא על מנת להגיד דעתכם אינה נשמעת או אינה מתקבלת – שהדבר מצריך בירור בפני חברי הכנסת. יוצגו הדברים פר עניין, אם זה לעניין המינוף ולעניין ההון העצמי. ביקשנו מהחברות להביא הסדר הערות קונקרטיות, או להביא הסדר שהוא סוטה בנקודה זו אחרת בדברים המרכזיים ביותר שמטרידים את התעשייה. למשל במינוף או בהון העצמי. אבל אחרי שקיבלנו תשובה שאומרת הסירו את פרק המינוף בכלל כי ההון העצמי מספק את הצורך, בעוד יש הוראה קונקרטית בחוק שאומרת חובה עליכם לחוקק רגולציה שנוגעת למינוף, מצאנו שהמרחק הוא כה גדול עד כי אין טעם לשוב ולשבת שוב ושוב, ולא נגיע לידי כיווץ אלא פה בוועדה, שהוועדה תכריע.
דניאל רימון
¶
זה דבר אחד. לגבי ההון העצמי, הטענה המרכזית היתה שהמודל מסובך מידי. ביקשנו מהחברות שימציאו לנו מספרים, שינסו להפעיל באופן פרגמטי את המודל שנכתב כאן – שהוא דומה מאוד למודלים אחרים, נגיע לזה כשנגיע לפרק הרלוונטי – ושיראו לנו איך זה עובד על התעשייה. אין לנו שום אפשרות כרגע, כיוון שאין לנו כוחות פיקוח על התעשייה לעשות את זה בעצמנו. כיוון שראינו שלא מסייעים לנו במלאכה הזאת, שוב, מצאנו גם בעניין הזה להביא לכאן. ולכן אין בדברים שלי כדי להגיד שאוזננו אינה שומעת, אבל רצוי שהיא תשמע את הדברים יחד עם חברי הכנסת בסוגיות האלה. זה על הקטע של השימוע.
הקטע של עודף רגולציה – אני חושבת שהרשות עשתה מעשה סנונית, אפשר להגיד, והעלתה לאוויר בחודשים האחרונים – גם העברנו את זה לעיונה של הוועדה – תכנית עבודה רחבה, צופת פני עתיד, לחמש שנים קדימה, כדי שהציבור יידע במה היא מתכוונת למקד את משאבי הרגולציה שלה. ויתרה מזו, פרסמנו נייר – לא איזה צעטאלע של שני עמודים, אלא נייר בן עשרות עמודים – שפורס, אחרי עבודה רחבה, שישבנו עם כל התעשייה, בכל תחומי הפיקוח שלנו, מהם המקומות שאכן אפשר להקל. אפשר להקל מבלי שתהיה בכך פגיעה משמעותית מידי בציבור המשקיעים. אנחנו עוד לא שם. אנחנו נמצאים בתעשייה מסוכנת מאוד לדעתנו במתכונתה הנוכחית, שאינה מוסדרת כלל, במצב שונה מאוד מהמקובל בעולם. ולכן אנחנו לא חושבים שהטיעון של עודף רגולציה רלוונטי לתעשייה הזו.
עכשיו לטענה השלישית שנשמעת כאן. לגבי השימוע, אגב, שמענו לא רק אתכם. שמענו גם גופים שסוברים לחלוטין 180 מעלות הפוך מכם. אני חושבת שחברת הכנסת וילף שנמצאת כאן בעצמה, שגם אתה נפגשנו, וגורמים אחרים חשבו שההסדרה הזאת – אגב, גם חלק מהגורמים בתוך הרשות, אני חייבת להודות. מי שיסתכל על הפרוטוקולים של מליאת הרשות שאישרה יימצא שאנחנו מוטרדים מאוד, ויש רבים שחושבים שההסדרה היתה צריכה להיות חריפה יותר, עד כדי איסור הפעילות הזאת בישראל. אבל כיוון שהמחוקק כבר אמר את דברו, והחיקוק לא מדבר על איסור או לא מדבר על הדמיה של הפעילות הזאת לפעילות הימורים – תיכף אנחנו נשוב לזה – וכיוון שכך, אנחנו בתוך המסגרת שנקבעה בחקיקה הראשית. מצאנו כיצד צריך להגביל כדי שהיא תהיה בכל זאת בטוחה, יחסית, עבור המשקיעים שבוחרים להשתמש בפלטפורמה הזאת.
לגבי יכולת האכיפה, כי זו טענה שחוזרת ונשמעת. מה אומר הטיעון של מי שטוען שאנחנו לא יכולים לאכוף? ראשית הוא אומר, הרגולציה שמונחת כאן היא המחמירה ביותר הקיימת בעולם. כיוון שכך, יעקפו אותה. קל לעקוף אותה כי זה שירות שניתן בדרך אינטרנטית. לא נוכל לאכוף את העקיפה, ולכן זה יגרום לתחרות בלתי הוגנת עם השחקנים שיושבים כאן כעת בחדר. אני חושבת שאמרתי בתמצית את הטיעון. אז אני מנסה לראות איך אני יכולה להשיב לכל רכיבי הטיעון. אחד, זה הטענה הבסיסית, ההנחה היא שהרגולציה כאן היא מחמירה יותר מכל העולם.
אני חושבת שיהיה לי נוח יותר להגיב לזה נושא-נושא, מכיוון שאני אנסה להראות שבדברים המרכזיים שמטרידים אתכם – בוודאי על המינוף ועל ההון העצמי – לא רק שאיננו הרגולציה המכבידה ביותר בעולם, במקרים מסוימים אנחנו בכלל לא בין המדינות החריפות ביותר שהציעו רגולציה בעולם. יחד עם זאת, לא נתכחש ונאמר – לא התכוונו להביא לעולם רגולציה שהיא מקלה. לא מצאנו שדווקא הפעילות הזאת היא הפעילות שצריך להביא לה רגולציה שמתכוונת לישורת הנמוכה ביותר, המכנה המשותף הנמוך ביותר, שקיים ברגולטורים בעולם. ואני לא מתכוונת להתנצל על מידת ההכבדה שנמצאת כאן. נדון כל דבר לגופו. אבל זה לעניין של הרגולציה. כך למשל ההון העצמי. אתם תראו שבארצות-הברית יש הון עצמי גבוה בהרבה. המינוף בחלק גדול ממדינות העולם הוא מוגבל בהרבה. נכון שיש מדינות שפחות. נציג גם אותן, לא נסתיר. אבל זה מה שהבאנו לשולחן. הטענה השנייה אומרת - - -
דניאל רימון
¶
- - זו לא תהיה אמירה שאני יכולה לבסס אותה. אני יכולה להגיד את זה ביחס לכל רכיב. כשנגיע למינוף אנחנו ניתן תמונה רחבה של דין משווה, אם תבקשו. תגידו בעצמכם. צודקת חברת הכנסת וילף, שאנחנו רואים תנועת מטוטלת בעולם בתחומים האלה. בדרך כלל לכיוון הכבדה. לא תמיד, אבל בדרך כלל לכיוון הכבדה. ונציג גם את זה, ככל שהוועדה תבקש. אני רוצה להגיד, ראשית, החוק אמר שפעולה ללא רישיון – ושם גם התחלתי – היא עבירה פלילית. זו עברה פלילית לבצע את זה. להגיד שיש עבירה פלילית ולא נורא, אפשר לא לקיים אותה, זה נכון גם על לקיים ניהול תיקים ללא רישיון. זה נכון על גם להפעיל בורסה בישראל ללא רישיון. זה נכון על להיות חברת ביטוח בישראל ללא רישיון. נכון, זה אסור. לא רק שאסור לפעול כזירה ללא רישיון, גם אסור להפנות למערכת אינטרנטית כזאת שעושה עסקאות כאלה ללא רישיון. מצריך לזה רישיון.
מעבר לזה, הביצוע של הפעילות הזאת באמצעות מערכת אינטרנטית, כשברור שככל שמתן שירותים לארץ נעשה בפלטפורמה אינטרנטית, יותר מסובך לאכוף, לא נכחיש. יותר מסובך לאכוף גם כשזו אפשרות ואני רוצה לאכוף את חוק הגנת הצרכן. עדיין זה לא אומר שלא ניתן לאכוף. הרשות הקימה מחלקה ייעודית שכל תכליתה לדאוג שמי שיקבל את הרישיון, ההוראות יקוימו על ידו. ואת זה אנחנו מתכוונים לעשות. מעבר לזה, אני רוצה להצביע על פסיקה רחבה שקיימת בישראל. היא נקבעה אגב פעילות הימורים. היא רלוונטית גם לעניינים שלנו. ואנחנו רואים שגם בכל המדינות בעולם מחפשים את יסוד ה-Targeting, יסוד ההתכוונות לציבור המסוים. אם מדברים בשפה מסוימת – בעברית, לצורך העניין – אם נוקבים במטבע שקלי, אם פונים באיזשהו אקט שווקי בתוך אמצעי תקשורת באזור מסוים, אזי רואים את מקצתה של העברה כאילו נעברה בשטח הטריטוריאלי של המדינה, ולכן - - -
דניאל רימון
¶
אז אני מפסיקה אם כך. לכן, כל מה שאני אומרת שמכוונתנו לפעול גם כנגד ספקי האמצע, כמי שמבצעים סיוע לביצוע עבירה, ואנחנו חושבים שביכולתנו לאכוף את הוראות החוק. האמצעים שהזכירה חברת הכנסת וילף – וידוע לנו שגם התעשייה מנסה לקדם הצעה כגון זו – שיש להם הנחת יסוד קצת משונה, שאומרת אם אתה פועל שלא כבעל רישיון, אז אתה זירת הימורים. אני חושבת שיש כאן איזושהי הנחה שאומרת שהיום כשאתם פועלים שלא כזירה מוסדרת, אז אולי היום אתם פועלים כזירת הימורים. אני לא בטוחה שזאת טענה שנוחה, לאחוז את החבל בשני קצותיו. ויחד עם זאת, זה קצת בעייתי - - -
היו"ר משה גפני
¶
אז נאמרו. פה, ליד השולחן הזה, אפשר להגיד מה שרוצים אם אומרים את זה בנימוס. אפשר להגיד את הדברים הכי חמורים. אבל אני מציע כך, במקום שאנחנו ננהל את המשא ומתן הזה בדברים העקרוניים, ננהל את המשא ומתן על הדברים הרציניים, שאלו הפרקים עצמם. הנושא ברור. אמרה דניאל, היועצת המשפטית, הרשות שמעה את כולם. לא הגיעה לסיכום עם כל הגופים שעוסקים בעניין, והיא מעבירה את הדיון הזה לכאן. עכשיו הפגישה מתקיימת.
יהושע אברמוביץ
¶
אבל היא אמרה דברים שהם פשוט מנותקים מהמציאות לגבי המשא ומתן אתנו. היא אמרה שלא הצגנו הצעות על מינוף.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. מר אברמוביץ, אני לא יכול לחייב את הרשות לניירות ערך לנהל משא ומתן או לשבת בפגישות. אני יכול להקשות עליהם כאן בוועדה, אם אכן אנחנו נגיע למסקנה שיש להקשות. את הדיון אנחנו עושים עכשיו.
רפאל כהן
¶
אגב, מיותר לציין שהמדינה היחידה בה אסורה מלאכת הפורקס היא סין. אז אם אנחנו רוצים להתקדם ולהידמות לסין - - -
רפאל כהן
¶
כנראה שלא. נו, זה נשמע לי טוב. אולי סוף סוף יהיה פה סדר. יש פה כל כך הרבה יהודים, עם כל כך הרבה דעות.
היו"ר משה גפני
¶
לא, מצטער. יש את הדיון עצמו. אפשר לעצור את הדיון בזה שנתחיל לדבר עכשיו פילוסופיה ועקרונות, ומי שיקר ומי לא. אני קיבלתי את הדברים האלה. אני מצטער על זה שתהיה לנו הרבה עבודה בתקנות הללו. רציתי למנוע את זה. חשבתי שאולי תגיעו להסכמות. יש דברים שאפשר להגיע להסכמות. מסתבר שכאן אי-אפשר, ואנחנו נצטרך להכריע כאן. רציתי להימנע מזה. אין ברירה. טוב, נתחיל. מה הדבר הראשון שאנחנו דנים עליו?
שגית אפיק
¶
אנחנו נראה את זה בתוך התקנות הספציפיות. עמ' 5 – בקשה לרישיון, פרק ב'. דניאל, תתני הסבר. מה זה כולל?
שגית אפיק
¶
לא, אני רוצה שתסבירי במילים. כפי שאמרתי קודם, החוק אוסר על פעולה ללא רישיון. ולכן לא מפתיע הדבר שאחרי פרק ההגדרות, הפרק הראשון שאנחנו פוגשים זה מה חברה צריכה לעשות כדי לקבל רישיון.
דניאל רימון
¶
בתקנות 4-2, פרק ב', יש כאן תיאור של מה צריך להגיש לרשות ולהניח את דעתה על מנת לקבל רישיון. ומה שיש כאן זה שורה של דוחות. בעצם מדובר בדוחות שאחר כך יצטרכו גם לדווח אותם בשוטף, אחרי שחברה קיבלה רישיון. תקנה 2(א)(1) מדברת על דוח תקופתי, שהוא דומה לדוח שמגישה חברה ציבורית. הוא כולל דוח כספי מבוקר וכן דוח ייעודי רבעוני. כפי שתראו בפרק של הדוחות, נבנו כאן חמישה דוחות ייעודיים לתעשייה הזו – דוח חשבונות מרוויחים מפסידים, דוח סיכוני אשראי, דוח סיכוני שוק, דוח יציבותי ודוח פעילות. דוח במתכונת רבעונית כזה יצורף גם לבקשה.
לגבי החלק היציבותי, הוא יהיה מבוקר או סקור בהתאם למועד שבו הוגשה הבקשה. פרט לכך יהיה כאן דוח פרטים נוספים. דוח הפרטים הנוספים כולל תיאור הפעילות, תיאור של נושאי המשרה. והוא כולל גם צירוף של תקנון אשר בא לאישורה של הרשות במסגרת האישור. התקנון בעצם דומה במידה רבה - - -
דניאל רימון
¶
בתוך הבקשה, אני לא חורגת מהבקשה. הבקשה כוללת תקנון. החברה צריכה להעמיד תקנון אשר מתאר את המאפיינים המרכזיים של הפעילות שלה. האישור הוא לא רק לזירה קונקרטית, אלא פעילות ביחס ללקוחות עם אפיונים מסוימים, וביחס לנכסים עם אפיונים. במובן הזה, זה דומה לתשקיף של חברה שמגייסת כסף מהציבור, שמתארת את כל אחד מניירות הערך שהיא מציעה לציבור. כמו כן, יש כאן פרק של מסמך מדיניות ניגוד עניינים. כשנגיע לכאן אנחנו נראה שהפרק הזה הוא פרק שהרשות מאשרת אותו בתוך התקנון. פרט לכך יש בתוך הבקשה התייחסות לגוף קשור מהותי. כלומר, אחת של החברה המזהה שיש לה גוף קשור מהותי – ועוד נגיע כשנקרא את התקנות גופן - - -
דניאל רימון
¶
רק רגע. נעשה הפנייה מסעיף לסעיף אם זה מה שיישאר לנו מטריד. אבל לגבי גוף קשור מהותי, ככל שלחברה יש תלות חריפה מאינדיקטורים שמנוגדים כאן בפרק, אזי ניתן יהיה לקבל מידע גם לגבי גוף קשור מהותי, עד כדי איחוד הדוחות שלו עם דוחות החברה עצמה. פרט לכך יש כאן הצהרה על קיומם של נהלים. על חברה יהיה להעמיד נהלים בשורה של עניינים שמפורטים בפרק הזה. עכשיו, כיוון שאנחנו מבקשים בנוסח עצמו, היינו רוצים להציע מספר תיקונים לטקסט.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לשמוע את הגופים. יש לכם הערות? אני רוצה להגיד לכם, יש דברים שלא בסמכותנו כבר. החוק קובע ש"לא ינהל אדם זירת סוחר אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון". כל מה שכתוב בחוק שאתם מכירים. את זה אנחנו לא יכולים לשנות. אנחנו דנים בתקנות, אנחנו יכולים לשנות את התקנות, אם יש בהן צורך. יש לכם הערות?
טל זוהר
¶
אנחנו ננסה להיות מאוד ממוקדים. אבל כדי להיות ממוקדים, אני צריך לקחת אתכם דף אחד אחורה, לעמוד 2. מרכז העמוד: "חברה מוגבלת". יש על הנושא הזה דיון מאוד גדול. במיוחד לאור כל מה שמדברים עליו, ניגוד עניינים. חברה מוגבלת היא להבנתנו – וגם לפי מה שכתוב בתקנות - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא. רגע, דקה, מר כהן. אני לא שם. אני מבולבל גם בלי שתבלבלו אותי. אז אם אתם רוצים שלא נאשר את התקנות גם לא אחרי יום כיפור, אז תמשיכו בדרך הזאת, זה בסדר, אני אתבלבל לגמרי. אתה תלך איתי למוגבלות ולהגדרות ולכל הדברים. כוחי בהתמקדות. אנחנו מדברים עכשיו רק על דבר אחד. לא רוצה הערות כלליות, לא רוצה הגדרות, לא רוצה ניגוד עניינים ולא מינוף. אני לא שם. אני רק בבקשה לקבלת רישיון. על-פי החוק, אתה עוסק בזירת סוחר, אתה עוסק בעניין הזה? אתה צריך לקבל רישיון. באה הרשות, בהתאם לחוק, ומביאה תקנות, שזה מתפרס על פני כמה עמודים. על זה תעיר הערות. יכול להיות שאני אקבל חלק מהן. אני לא אוהב שזה הרבה עמודים. תחליט מה אתה רוצה שנוריד.
טל זוהר
¶
יש שני רישיונות. יש רישיון לחברה מוגבלת וחברה שאינה מוגבלת. אני רוצה לדון בנושא החברה המוגבלת.
דניאל רימון
¶
מר גפני, הרלוונטיות של חברה מוגבלת או שאינה מוגבלת היא לפרק ההון העצמי ולכן לדעתי - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני אתפוס את זה גם בלי שתגידי לי. זה נראה כך. אני אשמע משפט ראשון-שני, ונראה. אתה מדבר רק בקשה לרישיון.
היו"ר משה גפני
¶
בבקשה. מה קשור חברה מוגבלת לרישיון? היא לא חברה מוגבלת, היא מגישה בקשה לרישיון. מה הבעיה שלה?
טל זוהר
¶
אני אסביר. לתפיסתנו – וגם לפי הרגולציה הקיימת באירופה ובבריטניה – קיימת הגדרה של חברה מוגבלת. חברה מוגבלת היא חברה שלוקחת את הכסף של הלקוח - - -
טל זוהר
¶
כן. אנחנו צריכים להחליט האם מודל של חברה מסוימת עובד כחברה מוגבלת, או חברה שאינה מוגבלת. ולכן אתה צריך להגיש רישיון אחר לחלוטין, ולהידרש לדרישות אחרות לחלוטין.
היו"ר משה גפני
¶
חברה מוגבלת – הבנתי. תשאיר אותה בצד עכשיו. עכשיו חברה לא מוגבלת. יש לך בעיות עם הרישיון, מה שהציעה הרשות?
טל זוהר
¶
אנחנו צריכים להגיש דוח ערוך, ובלבד שלא עברו שלושה חודשים – זאת אומרת, שהדוח האחרון שהגשנו הוא לא יותר משלושה חודשים. להגיש לחברה כזאת דוח שנתי, יש לו עלות. בכלל, יש פה הרבה מאוד דברים שאנחנו נדבר על העלות מול התועלת שלהם. אנחנו גם ככה מגישים עוד הרבה דברים. וגם מהרגע שאנחנו מגישים דוח, אנחנו מתחילים להגיש דוחות חודשיים כל ארבעה שבועות.
שגית אפיק
¶
2(א)(1) – במקום שלושה חודשים שהדוח יוגש, הם מבקשים חצי שנה. שהוא יהיה רלוונטי חצי שנה ליום הגשת הבקשה.
דניאל רימון
¶
תן לנו לומר את התשובה מסודרת. אנחנו מבקשים לשנות את המתכונת כאן. אנחנו מבינים שיכול שיחלוף זמן בין המועד שבו נערך הדוח לבין המועד שבו מוגשת הבקשה. אנחנו אפילו יותר מבינים ממה שהם מבקשים, כי אנחנו מצאנו – הלכנו ובדקנו וראינו – שגם במה שמכונה תשקיפי IPO, תשקיפים של הצעה לראשונה לציבור, לעיתים יש מרווח זמנים כזה בין המועד שבו הדוח בוקר למשל על-ידי רואה חשבון, לבין המועד שמבקשים בקשה. אנחנו רוצים להיצמד למודל אפילו מקל יותר שעובד - - -
דניאל רימון
¶
לכן מה שאנחנו מבקשים לומר, שהדוח יוכל להיות ערוך ל-14 חודשים אחורה. זאת אומרת, תהיה אפשרות שגם אם הדוח נערך 14 חודשים קודם לכן, זה יהיה בסדר. אבל אם הדוח נערך בחלוף תקופה ארוכה מחמישה חודשים לפני הגשת הבקשה, יצטרכו להוסיף לזה גם דוח סקור רבעוני. וזה המצב שקיים. לא רצינו להמציא מודל שמשרדי רואי החשבון אינם מכירים ולא יודעים לעבוד אתו. ולכן אמרנו משרדי רואי החשבון רגילים לעבוד במתכונת הזו, והיא תהיה לכם נוחה, ויחסית זולה יותר גם במשאבים המושקעים.
דניאל רימון
¶
לא. לעניין הזה, אין נוסח אחר שמונח בפני הוועדה, כיוון שבמרבית העניינים – בעיקר אלה ש - - - מבקשים לדון - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא. המתכונת של הוועדה עכשיו זה משא ומתן. זאת אומרת, אנחנו בסוף נצטרך להכריע. אבל זה משא ומתן עכשיו. אין נוסח. זה הנוסח. אבל הוועדה לא מקבלת את הנוסח הזה. למה היא לא מקבלת את הנוסח הזה? בגלל שהיא ביקשה מכם לשבת ולהגיע להסכמות. ולא הגעתם. אז עכשיו אנחנו מנסים לעשות את זה. אז אמרת שלושה חודשים לא טוב. אז, הנה, דניאל היא אישה עם ראש פתוח, אז היא באה עם הצעה אחרת.
דניאל רימון
¶
מכיוון שהסעיף הזה לא עבר לוועדה ולא נבחן על-ידי איש, לא איש על-ידכם ולא על-ידי איש. אז אני אגיד את העקרונות שלו. אם תרצו, אפשר להקריא, אבל אין בזה אולי טעם.
דניאל רימון
¶
אני אנסה. מה שאנחנו נגיד, שצריך יהיה להגיש זה דוח תקופתי בדומה לזה שמגישות חברות ציבוריות. הדוח התקופתי הזה – או מה שמכונה בעגה "דוח שנתי" – כולל מספר רכיבים, כפי שאתם יודעים, שאחד מהם הוא דוחות כספיים. הדוחות הכספיים אמורים להיות מבוקרים. אבל כיוון שהדוחות האלה ייתכן שנערכו בחלוף זמן עוד לפני מועד בקשת הבקשה, אנחנו נתיר הגשת דוחות גם אם הדוחות האלה נערכו עד 14 חודשים אחורה. לא שישה שביקשתם, 14. יחד עם זאת, אם הדוח נערך בחלוף יותר מחמישה חודשים אחורה, אז יצטרכו לצרף לזה את הדוח הרבעוני האחרון. המתכונת הזאת – טל בוודאי מכירה את זה, וגם אתם. זו המתכונת. היא כפי שכתוב - - -
דניאל רימון
¶
בנוסף לזה, יהיה חלק שהוא החלק הייעודי. כפי שפירטתי קודם, אנחנו נגיע לפרק הדוחות. הדוחות הייעודיים, חשבונות מרוויחים מפסידים, סיכוני אשראי, וכיוצא באלה. גם הם יצורפו לבקשה. גם כאן אנחנו מוכנים להיות טולרנטיים עוד לפני שאתם מבקשים, ולהגיד שהוא יוכל להסתכל 30 יום אחורה. כדי שלא תצטרכו להעמיד אותו נכון ומדויק למועד הבקשה. מעבר לכך, יש את החלק היציבותי. החלק היציבותי יהיה מבוקר - - -
דניאל רימון
¶
זה אותו חלק – מבין הדוחות הייעודיים יש חלק שקובע מהי כרית ההון המזערית שהחברה צריכה להעמיד כדי שהיא תוכל לפעול. אני מזכירה שבעת הגשת הבקשה היא לא צריכה להעמיד מיד הון, אלא במועד התחילה בתוך שלושה חודשים. לאחר מכן יש תקופת מעבר. תקופת המעבר היא שנה שבה אנחנו אמורים לבדוק את הבקשות. כלומר, מהיום שהחוק מפורסם, בתוך שלושה חודשים החברות אמורות להגיש בקשה לרישיון. מי שהגיש בקשה לרישיון בתוך שלושת החודשים קונה לעצמו זכות במסגרת תקופת המעבר – שהיא שנה – לפעול ללא רגולציה חדשה, כי בינתיים אנחנו בוחנים את הבקשה שלו. בחלוף התקופה הזאת, כלומר, בתום שנה ושלושה חודשים, הוא יצטרך להעמיד את ההון העצמי המזערי, שזה ארבעה מיליון או 800,000, וחלק מהחלק הנוסף. ורק בחלוף שנתיים את היתרה. לזה מתייחס החלק היציבותי.
שגית אפיק
¶
דניאל, התקנה הזאת של הבקשה לרישיון, היא שונה באופן מהותי מבקשות לרישיון אחרות שמוגשות לרשות לניירות ערך, או שזה איזשהו נוסח - - -
שגית אפיק
¶
אז תעודת זהות שלוש פעמים מופיע גם בנוסחים אחרים, אדוני היושב-ראש, בבקשה - - - של הרשות לניירות ערך.
טל אבן-זהב
¶
תודה. טל אבן-זהב, ממשרד הרצוג. אנחנו מייצגים את האיגוד. אני רוצה לומר משהו בקשר לבקשה לרישיון והתוכן שלה. הבקשה נגזרת מהתוכן, ויש כאן משהו ייחודי מאוד. אני לא מכירה ברשות גוף שהוא גם עומד להיות מפוקח גם מבחינת איתנות פיננסית, וגם מבחינת פיקוח עליו, כמו שמפוקחות קרנות או גופים אחרים, וגם נדרש לגילוי במתכונת של החברות הנסחרות. יש כאן שילוב שאין לו – אני לפחות לא מכירה – שום אח ורע לגוף אחר ברשות. לכן הבקשה הזאת – גם הבקשה לרישיון - - -
דניאל רימון
¶
נכון להיום, הרשות לא מבצעת – אני מתקשה עם המינוח "יציבותי" כי אנחנו לא תוקעים כף שגם אחרי התקנות האלה יש באמת הגנה יציבותית לזירה. יחד עם זאת, אני נותנת איזושהי כרית ביטחון הונית. נקרא לה "דרישה יציבותית". היום הרשות לא מפקחת יציבותית. אבל אם הולכים לגופים אחרים שכן מפקחים יציבותית – הרשות, דרך הבורסה, על חברי בורסה שלה, המפקח על הבנקים – אז אנחנו נמצא לגביהם דרישות מאוד דומות.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא כל כך בעניין. יש לכם דרישה – תגידו את האמת, אתם יכולים להגיד לי את זה בשקט - - -
היו"ר משה גפני
¶
יש לכם דרישה בעניין הזה יותר מאשר בבקשות לרישיון אחרות? אני לא מדבר על התאמה. אבל יש לכם פה דרישות מחמירות יותר? תגידו לי את האמת.
היו"ר משה גפני
¶
דקה. היא טוענת שיש פה החמרה שאין אותה ברשות בכל גוף אחר. לגבי התאמה – אני מבין. אבל החמרה, האם יש לכם סיבה לעשות החמרה? האם מה שהגברת טל אבן-זהב אומרת – אני לא בדקתי את זה – נכון, אז אני שואל האם זה נכון? תגידו. אם יש סיבה להחמרה, אז תגידו גם מה הסיבה, זה בסדר.
דניאל רימון
¶
זה לא. ועל כך עניתי "לא" מלכתחילה. אבל אין עוד ישות ברשות שלגביה אנחנו מסדירים יציבות. במובן הזה ההסדרה שקיימת כאן אין לה אח ורע בהגדרות אחרות של הרשות.
טל אבן-זהב
¶
ההחמרה בשיתוף בין השניים. לקחו כאן גוף שלראשונה יש הגדרה של יציבות. אבל הוסיפו עליו גילוי במתכונת של התאגידים הנסחרים. במתכונת של חברה ציבורית, חברה שיש בה משקיעים מן הציבור. עכשיו, בחברות האלה אין משקיעים מן הציבור במניות. הם לא שותפים בחברה עצמה. ולמרות זאת, נדרשות זירות הסוחר לתת גילוי לציבור במתכונת של חברה כאילו שהיא הציעה את המניות שלה לציבור. לכן יש פה החמרה. יש כאן גם מהצד הזה וגם מהצד הזה, והכול ביחד.
דניאל רימון
¶
בזירה שמפוקחת כאן יש תמהיל מאוד מיוחד, שהיא מצד אחד צד לעסקאות, ומצד שני היא עוסקת אל מול ציבור קמעונאים רחב בעסקאות קטנות ומזדמנות. התמהיל המיוחד הזה, לדעתנו, הצריך את ההסדרה שנמצאת כאן. אם להערכתם הדיווח שנדרש כאן הוא מכביד מידי, אני מציעה שנדון בזה בפרק הדיווח. יחד עם זאת, אם אני חושבת על התעשייה הכי קרובה, שההסדרה שלה מונחת על שולחן הוועדה, זה תעשיית תעודות הסל. גם שם מדובר בתעשייה שעד לאחרונה – נכון, עד לאחרונה לא היה לה טיפול יציבותי. היא טופלה בהתפתחות של סוג של תעודת התחייבות, שבעשור האחרון קנתה לה מקום מאוד חזק בתוך התעשייה, הפכה להיות תעשייה שמגלגלת עשרות מיליארדים. ולכן, יש כאן הצעת חוק מאוד גדולה שעומדת בפני הוועדה, שתדרוש מהחברות האלה – לצד הדיווח המאוד גדול, בדומה לדיווח שקיים על חברות ציבוריות – גם דרישות יציבותיות. גם דרישות ביטוח שקיימות פה.
דניאל רימון
¶
לתחושתנו, אנחנו מאוד לא זרים להסדרה העולמית. ואני מציעה שנפגוש את זה בפרטי פרטים על כל הוראה והוראה. זאת אומרת, הסוגיה היא לא אגב הבקשה. הטענה שנטענת כאן שגם בבקשה יש הון גדול מידי, דיווח גדול מדי. אולי. בוא נדון בזה כשנגיע.
יהושע אברמוביץ
¶
אפשר אולי לענות לשאלה שלך מניסיון? לנו יש רגולציה מכל ארצות האיחוד האירופי. יש לנו רגולציה ביפן ורגולציה באוסטרליה. החברה שאני הנשיא שלה. והדרישות – לפחות חלק מהדרישות, כולל ברישיון – הן לא קיימות בעולם.
יהושע אברמוביץ
¶
הדוחות הם רבעוניים. גם בארצות-הברית, שאין לנו בעיה עם רגולציה – מידיעה, הדוח הוא רבעוני.
דניאל רימון
¶
כן. אני מבקשת שבמקומות שיש הערה קונקרטית אנחנו נרשום אותה לעצמנו ונביא את התשובה לישיבה הבאה. אני לא רוצה לשלוף תשובה.
דניאל רימון
¶
אני לא נגיד הבנק. אני אצטרך לעשות שלום בית עם יושב-ראש הרשות. ולכן אני ארשום בפני ואנחנו נשוב עם תשובות.
דניאל רימון
¶
אני רוצה להבהיר שבתוך הבקשה – כבר אמרתי קודם לכן שבקשתכם נענתה. כי מה שצריך לצרף זה דוח ייעודי במתכונת רבעונית.
דניאל רימון
¶
אמרתי מראש שזה מה שאנחנו הנחנו על השולחן. כשהצגתי קודם את השינוי שאנחנו מבקשים להביא, הוא כלל שהדוח הייעודי שיצורף לבקשה יהיה במתכונת רבעונית.
שגית אפיק
¶
אתה מדבר על (יט), עמ' 9? "(יט)
יצורף התקנון המוצע הכולל כללים בדבר אופן ניהול הזירה", לזאת הכוונה?
שגית אפיק
¶
עמ' 6 מתייחס לפרטים שצריכים להיכלל בדוח פרטים נוספים. אנחנו בפסקה (3). 2(א)(3). אנחנו מדברים על הפרטים הנוספים שצריכים להיכלל בדוח: שם המבקשת, מספר זיהוי, שם מסחרי, במבקשת שהתאגדה מחוץ לישראל – מקום התאגדות המבקשת, כתובת משרדה הרשום של המבקשת, טלפון, פקסימיליה, וכולי.
(ה)
אם המקום שבו תפעיל המבקשת את עסקיה, שונה מכתובת משרדה הרשום, יובאו פרטי הכתובת התפעולית; אם הכתובת התפעולית פרוסה על פני יותר מאתר אחד, יובאו הפרטים האמורים לגבי כל אחד מן האתרים; אם למבקשת עורכי דין המייצגים אותה בקשר לבקשת הרישיון – פרטי עורכי הדין והמועד שבו מינתה; כן יצורף ייפוי כוח המסמיך את עורכי הדין; פרטי רואה החשבון המבקר של המבקשת ומועד מינויו; פירוט תאריך ההתאגדות - - -
דניאל רימון
¶
לא, כתוב. אני מפנה אותך לראות למשל בתקנות 2 ו-7 בתקנות חיתום, בתקנות אחרות שמבקשים - - -
דניאל רימון
¶
מה, לעשות הפניות לכל מיני הסדרים אקלקטיים ושהאדם יעשה צא ולמד? אני לא רואה למה זה משפר.
טל זוהר
¶
עד י' אנחנו בסדר. אנחנו מנסים להיות יעילים וממוקדים, כמו שהיו"ר ביקש. "(י)
פרטים בדבר מקומות פעילות מחוץ לישראל של המבקשת ובעלי השליטה בה". "ובעלי השליטה בה" – משמע - - -
דניאל רימון
¶
מצד שני, כשיש לך חוברת, ואתה יודע שכך עובדים – יש לך איזו צ'ק ליסט, כך עובדים. אתה מפעיל זירה, יותר נוח לך. הרי מי משתמש בזה? לקוח של זירה שהוא לא קליינט רגיל של חקיקה שלנו, וזירה.
דניאל רימון
¶
אז הוא יודע שיש פרק שלם בדין ששם הוא מוצא הכול. יש תקנות ששם יש את הכול. הוא לא צריך לחפש.
היו"ר משה גפני
¶
מה אתם מעדיפים? אתם מעדיפים שיהיה כתוב שזה יפנה את זה לכיוון אחר, עם השינויים הנדרשים כאן, למקום אחר ברשות, שצריך תעודת זהות, כתובת וצריך את כל הדברים; או שזה יהיה מפורט פה? יהיה יותר נוח לכם?
טל זוהר
¶
לפרשנות. אנחנו רוצים מינימום פרשנות. תראה, כבוד היו"ר, בדרך כלל, החברות מעדיפות שיהיה פתוח לפרשות והרשות רוצה שלא תהיה פרשנות. אנחנו כל כך חוששים מהעניין, אנחנו רוצים מינימום פרשנות.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. זה כדי שהמנהל לא יוכל להבין, כי יהיה כתוב הרבה, ואז הוא יקרא את הקטע הראשון, השני – עוד איכשהו. יתייאש, ירים טלפון – בוא ניקח עורך דין. אבל אתם אומרים שזה יותר נוח לכם.
שגית אפיק
¶
"(י)
פרטים בדבר מקומות פעילות מחוץ לישראל של המבקשת ובעלי השליטה בה ותיאור הפעילות; בנוסף יובאו פרטים בדבר תכניות לפעול במקומות נוספים מחוץ לישראל ותיאור הפעילויות המתוכננות". בבקשה.
טל זוהר
¶
שים לב, יש דגש – "המבקשת ובעלי השליטה". משמע, אם במקרה יש בעל שליטה שיש לו גם 2% אחוז – אם במקרה יש בעל שליטה בזירת הסוחר שיש לו גם מפעל מגבות בהודו, הוא צריך לפרט את העניין הזה. זה לפי "פרטים בדבר מקומות הפעילות מחוץ לישראל של המבקשת ובעלי השליטה". זאת אומרת, אם יש בעל שליטה, הוא צריך לפרט את כל העסקים האחרים שיש לו, גם אם אין להם שום קשר לשוק ההון, גם אם אין להם שום קשר לישראל.
דניאל רימון
¶
בעל שליטה בחוק ניירות ערך הוא מי שיש ביכולתו לכוון את עסקי התאגיד, ישנן חזקות מספריות שאם יש לך למעלה מ-50% מאמצעי השליטה, אז אתה מי שמכוון.
דניאל רימון
¶
אני לא מכירה הרבה מקרים שיש למחזיק 2% – ואחרי דוח הריכוזיות אני מניחה שעוד יהיו מקרים פחותים מאלה – שבו מישהו שמחזיק 2% יוכל לשלוט באמצעי התאגיד.
טל זוהר
¶
אבל למה אדם, נגיד שהוא בעל שליטה יחיד אפילו – למה אדם שהוא בעל שליטה בזירת סוחר צריך לדווח על זה שיש לו חברה לנדל"ן בארצות-הברית? למה הוא צריך לדווח על תכניות שלו לפעול במקומות אחרים? זה התוכניות. הרי, אולי התוכניות לא יתגשמו. אולי כן. לא מה יש לו רק, גם מה הוא חושב לעשות. הרי זה גם סוד עסקי שלו שלא קשור בכלל לשוק ההון. יכול להיות שהוא אדם פעיל – יש אנשים שפעילים בעוד הרבה תחומים אחרים. למה הם צריכים בכלל להתייחס לזה? אני מבין – אני לגמרי מקבל אגב, שאם לבעל שליטה שיש לו זירת סוחר ויש לו גם חבר בורסה, הוא צריך לדווח על זה. זה מקובל עלי.
דניאל רימון
¶
מה שאנחנו התכוונו זה לדבר בדיוק עם הדיבור שהיה כאן לפני הקראת התקנות עצמן. כיוון שבסופו של דבר חשוב לנו לדעת מיהו זה שעומד מאחורי הקלעים, מיהו זה שמושך במושכות, ומיהו מי שמנהל את הזירה – לא משנה אם הוא מכאן או משם. במיוחד כאשר החוק עצמו קבע שעלינו, על מנת לתת רישיון, לבחון את מהימנותו של בעל השליטה ברישיון. וזה אינו שונה בזירות מסחר, זה רלוונטי לכל הגורמים המפוקחים על-ידי הרשות. חשוב לנו לדעת את הרקורד שלו, של מי שנמצא מאחור. זה דבר אחד. לגבי פעילויות, הכוונה שלנו היתה פעילויות שיש להן קשר לפעילות - - - העניין. ויכול להיות - - -
שגית אפיק
¶
אז צריך להדק את הנוסח. צריך טיפה לתקן את הנוסח. הוא באמת נותן – בגלל שזה תוכניות ומקומות נוספים ותיאור פעילויות מתוכננות, זה טיפה רחב מידי. אז צריך פשוט להדק את הנוסח, שיהיה ברור שהכוונה היא בתחומים קשורים, דומים.
טל אבן-זהב
¶
סליחה, אבל גם בתחומים קשורים, דומים, צריך להבין מה בדיוק מתכוונת הרשות לבקש לכתוב. כי לא ברור איפה למשל מתבקש בעל רישיון לספר על התכניות העתידיות שלו בתחום. איפה זה מצוי?
שגית אפיק
¶
"(יא)
לגבי המבקשת ולגבי כל אחד מן הדירקטורים והדירקטורים החליפיים של המבקשת, יפורטו הפרטים המנויים בתקנה 26 לתקנות דוחות תקופתיים ומידיים, וכן פרטים לגביהם נדרשת חברה להגיש דוח מידי כאמור בתקנה 83 בנוגע לאירועים שהתרחשו בעבר; חדל אדם מלכהן כדירקטור או כדירקטור חליף במהלך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, יצוינו לגביו הפרטים כאמור וכן כל אלה:
(1)
מועד הפסקת הכהונה;
(2)
האם, למיטב ידיעת המבקשת, הפסקת הכהונה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת הרשות; אם כן יפורטו נסיבות אלה";
"(יב)
לגבי כל נושא משרה בכירה במבקשת, שפרטים לגביו לא הובאו בהתאם לפסקת משנה (יא), יפורטו בנוסף על הפרטים המנויים בתקנה 26א לתקנות דוחות תקופתיים ומידיים גם הפרטים לגביהם נדרשת חברה להגיש דוח מידי כאמור בתקנה 83 בנוגע לאירועים שהתרחשו בעבר; חדל אדם מלכהן כנושא משרה בכירה במהלך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, יצוינו לגביו הפרטים כאמור וכן כל אלה:
(1)
מועד הפסקת הכהונה;
(2)
האם, למיטב ידיעת המבקשת" - - -
טל אבן-זהב
¶
אין הערות לעניין. אין התנגדות לתת, זו דרישה לפרטים. אין בעיה פה, חוץ מהעלות הנוספת של כל הדרישות האלה. אבל רק להפנות את תשומת הלב, כמו שאמרנו קודם, הדרישות האלה לקוחות מדרישות שרלוונטיות גם לתאגידים מפוקחים, גם לתאגידים נסחרים. הן בעצם דרישות שקשורות לעניינים של ממשל תאגידי, וגם זה מוחל על זירות הסוחר.
דניאל רימון
¶
גם אנחנו מצאנו שיש כנראה טעות לשונית, שתקנה 26 כתבנו אותה לגבי המבקשת ולגבי הדירקטורים, בעוד 26 רלוונטי רק לדירקטורים. תקנה 83, דווקא היא רלוונטית למבקשת ולדירקטורים. זה סתם – זה מיקום לשוני.
טל זוהר
¶
אם קודם דיברנו על חדירה לפרטיותו של בעל השליטה שמחזיק מעל 50% מהחברה, פה מדובר על בעל עניין, שזה כל אדם שיש לו 5%, או שהרשות מחליטה שהוא בעל עניין. למרות שהוא פחות מ-5%, יכול להיות שיש לו רק 0.5% מהחברה, שזה יכול להיות הרבה מאוד אנשים. "לגבי כל בעל עניין במבקשת, יצוינו הפרטים האמורים בתקנה 33(ג) לתקנות דוחות תקופתיים".
דניאל רימון
¶
מי שמחזיק ב-5% מאמצעי השליטה, או מי שיש לו יכולת למנות דירקטור, מנכ"ל, הוא מכהן בעצמו כדירקטור או כמנכ"ל.
טל זוהר
¶
לא כתוב בחוק שכל בעל עניין צריך לדווח. כתוב בחוק רק מה זה בעל עניין. לא ברור מדוע בכלל בעל עניין הוא רלוונטי לעניין הזה.
דניאל רימון
¶
להערכתי, על אחת כמה וכמה, אם המידע על פעולותיו של בעל עניין הוא רלוונטי כתאגיד מדווח, אז בזירה כגון זו – להערכתנו, לתת פרטים בסיסיים שכתובים בתקנה 33 זה רלוונטי לתת אותם.
טל אבן-זהב
¶
- - בקבלת ההחלטות שנוגעות בו, או במקומו של אותו משקיע. או שהוא שותף למשקיע באחזקות. למה זה רלוונטי בזירת הסוחר מעבר לבעל השליטה?
טל זוהר
¶
אין הרי משקיעים אחרים. התנהגותו של בעל העניין יכולה לפגוע אולי בבעל השליטה. אבל בשום מקרה היא לא יכולה לפגוע במשקיעים, כי אין משקיעים. כל בעלי המניות הם לא מן הציבור.
דניאל רימון
¶
ממילא כשאנחנו בוחנים את המהימנות של הזירה, אנחנו בוחנים את המהימנות שלה הרי לא על בסיס הקירות והשולחנות שלה, אלא על בסיס נושאי המשרה שמכהנים בתפקיד. אם אני זוכרת נכון – וגם את זה אני אבדוק – לדעתי, נושא משרה בכירה, שהוא לצורך בחינת המהימנות, כולל גם בעל עניין מכוח אחזקות. זה בחוק כתוב.
טל זוהר
¶
אנחנו לא אמרנו שום דבר על נושאי משרה. נושאי משרה – אתם באמת צריכים לדעת. ואני חושב שזה - - -
גיא דביר
¶
אם אפשר להוסיף. כשאנחנו מבקשים לקבל מידע לגבי בעלי העניין, אנחנו רוצים לקבל תמונה לגבי מיהם המשקיעים המהותיים בתוך החברה שהולכת לקבל רישיון. זו תמונה שהיא מאוד חשובה לנו. כשאני יודע שמשקיע מסוים, או מישהו שיש לו השפעה בחברה, יש לו בעיות של מהימנות – זה דבר שאני הייתי רוצה לדעת. הייתי רוצה לדעת כשאני נותן רישיון לחברה מה מפת הפעילות שלה. ואני לא רוצה לתת רישיון לחברה בעיניים עצומות ולא לדעת מי המשקיעים העיקריים באותה חברה. זו הסיבה שאנחנו צריכים לקבל מידע - - -
דניאל רימון
¶
אנחנו מבקשים לא להשיב על זה כרגע. אנחנו צריכים לתת תשובה אם בעניין בחינת המהימנות החוק כופה עלינו לבדוק. ובי"ת, האם אלו דרישות שאנחנו מבקשים גם ביחס לגורמים מורשים דומים אחרים. ואנחנו נשוב עם תשובה לוועדה.
יובאו הפרטים הבאים בדבר בעלי השליטה במבקשת
¶
(1) אופן האחזקה במבקשת, שיעור האחזקות במבקשת ובתאגידים שבאמצעותם מחזיקים בעלי השליטה במבקשת, מדינת האזרחות של כל אחד מהם והמדינה שבה מרוכזת הפעילות ובצירוף תרשים המתאר את הפרטים האמורים; ככל שמי מהם נתון להסדרה יצוין שם הגוף האחראי על ההסדרה, ופרטים בנוגע לרישיון; לגבי כל אחד מבעלי השליטה במבקשת יובא שמו, מספר הזיהוי שלו ותאריך הלידה שלו; מילא בעל השליטה תפקיד" - - -
היו"ר משה גפני
¶
מאיפה את קוראת? זה נראה חסמב"ה כל העניין הזה. עוד מעט יהיה פה את המערה החשמלית. מה אכפת לכם בן כמה הוא?
היו"ר משה גפני
¶
תמחקו את זה. מה זה משנה? מה זה רלוונטי? אני בעד זה שיהיה כתוב רק את תאריך הלידה בלי שנה. שישלחו לו מתנה ליום הולדת. לא מעבר לזה. מה זה רלוונטי?
יהושע אברמוביץ
¶
"בישראל ומחוץ לישראל; בנוסף יצוינו שמות תאגידים אחרים, שבהם היו בעלי שליטה, או ששימשו בהם נושאי משרה בכירה בעשר השנים האחרונות". האמת - - -
היו"ר משה גפני
¶
רגע. דממה. אם אני ארצה לעשות שידוך לבן שלי עם מישהו כזה, אני אפנה אליכם. אתם תגידו לי גם מתי הוא נולד, ומה הוא עשה עשר שנים, עם מי הוא רב.
דניאל רימון
¶
שני דברים. אחת, הבקשה עצמה אינה מפורסמת. תקנה 78 אומרת מה בא לפרסום ומה אינו בא לפרסום. שמענו את ההערה. ההערה אומרת יותר מידי. אנחנו נלך ונבדוק. אנחנו לוקחים על עצמנו חובה לבדוק אם יש משהו פה שאפשר לנפות, לבדוק מה מקובל בבעלי רישיונות אחרים – כמדומנו, אלו הפרטים שנדרשים במנהלי קרנות – ומה יש בעולם. ונביא לכאן - - -
יהושע אברמוביץ
¶
אני אומר לך, במס הכנסה אני מגיש הצהרת הון. לא אומרים לי ספר את כל מה שהיה לך בעשר השנים. תגיד מה היום - - -
היו"ר משה גפני
¶
את זה אתה יכול להגיד בשיחות סלון, לא לי. עדיף מס הכנסה. דיווח מקוון, וחבל על הזמן – לאן נגיע? עם המע"מ נגיע איתם.
גיא דביר
¶
אני אומר לאדוני, בחלק מהמקרים הנושאים הללו נמצאים בנהלים של הרשות. יש אפשרות להוציא את זה מתוך התקנות ולהכניס את זה לנהלים. השאלה אם רואים בזה הרבה חוכמה והרבה טעם. המסמך כבר קיים.
יהושע אברמוביץ
¶
כן, ודאי. מקובל בעולם שאכן מי שיש לו אזרחות זרה צריך להביא תעודת יושר, את האישור בדבר היעדר רישום פלילי. אבל לא מקובל שבנוסף צריך לצרף חוות דעת מנומקת של עורך דין "המופנית לרשות ובה פירוט האם האישור שצורף משקף באופן מהימן ומלא את הרשעותיו הקודמות של בעל השליטה".
שגית אפיק
¶
"(טז)
לגבי מבקשת שהיא חלק מקבוצה – יפורטו כל יתר הגופים". יש לכם הערות לגבי התקנה הזאת? לא.
יהושע אברמוביץ
¶
זה בהחלט רלוונטי, אני חושב, שאנחנו נדווח לגבי החברה המבקשת ולגבי חברת האם וחברת הסבתא וכדומה. אני בהחלט חושב שזה נכון לבקש גם לגבי החברה וגם לגבי כל השרשרת ההיררכית שקיימת מעל. אבל לדווח על חברות שיש בצדדים, שהן חברות אחיות או חברות בנות דודות – אני לא רואה שום סיבה. אני חושב שהדרישה צריכה להיות לגבי החברה, חברת האם, חברת האם שמלמעלה. אני חושב שזה ההיגיון.
טל זוהר
¶
העניין הוא בקבוצה גם להכיל בתוך הקבוצה את החברות הרלוונטיות. כמובן רלוונטיות לשוק ההון, רלוונטיות לפעילות – אין לי בעיה בפעילות שוק ההון בארץ ובחו"ל. אבל למה צריך להכניס – אם יש פעילות נדל"ן, אם יש פעילות מכוניות, אם יש פעילות אחרת שלא קשורה בכלל לנושא, למה צריך לדווח עליה?
גיא דביר
¶
לקבל תמונה גם לגבי פעילות שלה. דווקא הפעילות הזאת יכולה להיות מאוד מעניינת לנו לדעת אם הקבוצה עצמה מושקעת על פעילות ריאלית שיכולה להשפיע גם על היציבות של בעלי השליטה.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אבל אתה יודע, חז"ל אומרים שההבדל בין הטוב לרע הוא כחוט השערה. זאת אומרת, ההבדל בין שאתה חודר ממש לפרטיות של האנשים לבין זה שאתה צריך לשמור על הלקוחות ולדעת תמונה כוללת, יכול להיות הבדל בעייתי. צריך לדעת להיזהר עם זה. אנחנו לא מדברים פה במהות של התקנות. אנחנו מדברים על דברים שבעיקרם הם טכניים והם הופכים להיות מהותיים. אני לא מביע עמדה. אני מקווה שאתם תבואו בהיגיון. יש פה סעיפים שהם ממש צורמים. את מי זה מעניין בדיוק? אני לא מביע עמדה. אבל תחזרו עם תשובות, בסדר?
שגית אפיק
¶
ב(יח) יש לכם הפנייה לאיגוד מקצועי או מסחרי בישראל ומחוץ לישראל. מה ההגדרה של זה? למה הכוונה?
גיא דביר
¶
איגוד מקצועי או מסחרי מוגדר בתחילת פרק א'. ההגדרה נמצאת ממש בתחילתה של תקנה 1. הכוונה היא למעשה שהזירות תדווחנה על ארגוני SRO למיניהם, או ארגונים שהם לא רגולטורים ממשלתיים שיש בהם כדי להסדיר או לקבוע כללים של אתיקה או כללים אחרים. וזה חלק מהמידע שאנחנו רוצים לדעת. זה נמצא מיד לאחר המידע שאנחנו מבקשים לדעת לגבי רישיונות שהחברה קיבלה, או בקשות - - -
גיא דביר
¶
הכוונה היא למעשה לכלול את כל אותם גופים שיכולים להסדיר. הרי יכולים לבוא לפה גופים שהם לא מוסדרים בישראל. הם מוסדרים בכל מיני מקומות בעולם. ואנחנו רוצים לקבל תמונה לגבי בקשות שהוגשו. בכל מדינה בעולם אופן ההסדרה הוא שונה. יש מקומות, למשל בארצות-הברית, שההגדרה נחלקת בין הרגולטור, שהוא גוף שהוא מקביל לרשות לניירות ערך, לבין SRO, שהוא מייצג גוף – הוא לא גוף מגופי המדינה. אבל זה גוף בין פרטי לבין ציבורי שמסדיר את חבריו. ולכן אנחנו רוצים לקבל את התמונה גם לגבי בקשות - - -
טל אבן-זהב
¶
שוב – סליחה שאני כל הזמן הולכת לדין המשווה. אני לא מכירה – למשל לגבי בעל שליטה בקרנות נאמנות. נאמר שהוא ניסה להקים קרנות נאמנות או גוף השקעות בחו"ל, באירופה, והגיש בקשה ל-FSA, והיא נדחתה. האם הוא נדרש לספר על זה לרשות, לומר על זה לרשות? לציין בכלל? זאת הערה אחת. ההערה השנייה, אפשר לדבר על גופים מקצועיים כמו במובן שגיא באמת מדבר עליהם, שהם גופים שהם SRO, שהם גופים שעל-פי דין הם מהווים חלק מההסדרה של התחום על-פי דין. זה לא איגודים מקצועיים שקמים חדשות לבקרים. נניח שגוף כזה מבקש להיות חבר באיגוד – קם עכשיו איגוד מנהלי סיכונים. והם מחליטים שהוא לא מתאים לאיגוד, ומסרבים לו. אז הוא צריך גם על זה לדווח לרשות?
דניאל רימון
¶
לרבות דחייה של בקשות. אם הוגשה בקשה להיות חבר – לצורך העניין, אם מגיע שחקן חדש לישראל, והשחקן החדש הזה ניסה לפעול ופנה ל-NFA, שהוא ה-SRO, כלומר הגוף המסדיר עבור ה-CSTC, שזה הגוף הרגולטיבי האמריקאי, ונדחה, אז יש כאן בקשה - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני מציע, הגופים האלה שהם באמת גופים פורמליים ושהגוף הגיש בקשה והוא נדחה – שם זה לא משחק. זאת אומרת, אתם צריכים לדעת למה זה נדחה, זה בסדר. אבל אם אני מגיש בקשה – התארגנו כמה אנשים, והם החליטו לקבל רק ג'ינג'ים. אני צריך להגיד לכם שנדחיתי? הרי יש כל מיני גופים. היא הציגה. יש איזה גוף שמתארגן על ניהול סיכונים. הם לא קיבלו אותי בגלל שאני אשכנזי. אז מה? אני צריך להגיד לכם את זה? בסדר, לעשות הבדל בין הגופים. בסדר, קיבלנו את עמדתך.
מירב תורג'מן
¶
בנוסח כתוב שהתקנון יכלול את כל הפרטים שתדרוש הרשות וביניהם פירוט הנושאים הבאים. השאלה היא באיזה פרטים נוספים מדובר, מהי הסמכה, והאם לא ראוי להכניס את כל הפרטים שתדרוש הרשות שייכנסו לתוך התקנון לתוך התקנות.
דניאל רימון
¶
ההערה אומרת למה לא עשינו כאן רשימה ממצה והשארנו כאן את האפשרות שהרשות תדרוש פרטים נוספים בתקנון שלא פורטו כאן.
היו"ר משה גפני
¶
אני מאוד תומך ברשות. מאוד. אני לא מוכן בשום פנים ואופן לאשר תקנות שאומרות שמה שאמרת עד עכשיו לא רלוונטי. אני יום אחד אקום ואשמע שהרשות החליטה לבקש פרט שאני כל הזמן התנגדתי לו. אבל אישרתי נגד עצמי. לא יכול להיות דבר כזה. אתם רוצים, תכתבו רק את זה. אז שכולם ידעו שהרשות – מאיפה אני יכול לקחת בעולם מקרה כזה של דיקטטורה? לא חשוב. תחליטו מה אתם רוצים. אני בעד לאשר כשאתם תחליטו.
גיא דביר
¶
בכל הצניעות, אנחנו צריכים לומר שאנחנו רגולטור שעד עכשיו לא עבד עם הגופים הללו. זה תחום שהוא חדש לנו. עשינו כאן רגולציה שאנחנו חושבים - - -
היו"ר משה גפני
¶
אין בעיה. גיא, תחסוך את הזמן. אתם התעוררתם אחרי שבדקתם את העניין. פתאום התברר לכם ששכחתם, או שהתגלה משהו חדש, ואתם מוכרחים להכניס אותו גם בתקנות.
דניאל רימון
¶
אני רוצה להפריד בין דברים. כי אפילו בדיווח שוטף של כל אחד מהמפוקחים שלנו – מפוקחים שרמת הסיכון בפעילות שלהם נמוכה לעין ערוך מהפעילות שמדוברת כאן – לרשות יש בדרך כלל סמכות שקבועה בדין לבקש פרטים נוספים. בכל הסדרה שלנו, סעיפים 36 (ו), (ז) לחוק ניירות ערך.
היו"ר משה גפני
¶
לא, לאשר את כל החבילה. אני אגיד לך למה. אני אמרתי, חלק מהדיון עכשיו בוועדה זה המשא ומתן הזה. יש דברים שהם יחזרו עם תשובות חיוביות. אנחנו לא מדברים עכשיו בליבת החוק. אנחנו בחלק היותר טכני. אני בדעה שלא צריך ללכת - - -
עינת וילף
¶
אז אם אפשר, יש לי בקשה לרשות. מאחר ולא מדובר בדברים שהם בליבת החוק, ויש אינטרס מובהק לכך שהתקנות יעברו בהקדם, אני ממליצה כמה שיותר מהר - - -
היו"ר משה גפני
¶
היא צריכה לדבר עם – אני גם לא מציע לה את זה בגלל שהיא צריכה לדבר עם פרופסור האוזר. היא לא יכולה לקבל החלטה. אני גם מבין את זה. אני גם לא מציע.
היו"ר משה גפני
¶
עינת, שתדעי, אני לא הולך לחזור לדיון על זה. מה שעברנו – אם היא נותנת תשובות, והתשובות יספקו אותנו כחברי הוועדה, גם אם יקומו הגופים ויגידו על דבר מסוים לא בא בחשבון, אנחנו נחליט בסופו של דבר. אני מקווה – אני גם סומך על שיקול דעתם – שהם יסבירו את זה לפרופסור שמוליק האוזר, את רוח הדברים כאן. אנחנו לא רוצים לריב על מה שאין צורך.
שגית אפיק
¶
דניאל, בכל זאת, אני חושבת שיש הבדל בין תקנון לבין דיווח אחר. יש לך כאן בסך הכול המון פרטים והמון - - -
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי מה היא עושה. גם כשיש לה תשובה חיובית עכשיו היא אומרת לא. זאת אומרת, היא אומרת שהיא תחזור. הערות נוספות?
יהושע אברמוביץ
¶
אז אני אדבר בלשון אחר. לנו, נכון להיום, אנחנו מציעים כמה מאות מכשירים פיננסיים. העבודה שמתבקשת פה – עכשיו, בכולם יש עקרונות לגבי האפיונים שלהם, מנגנון שכלול ערכם, פירוט של כל העלויות למכשירים. מה בין זה לבין המטרה של התקנות ושל החוק – שאני מאוד בעדו, דרך אגב – להגן על ציבור שרוצה להשקיע בצורה הוגנת בנושא הזה, לשמור על כספו, לשמור על האיתנות של הגוף? אני מאוד בעד הכללים האלה. מה בין זה לבין החדירה – איך אני על כל מכשיר פיננסי, מה העלויות שלי למכשיר, מה המנגנון שאני משכלל את ערכו, האם כשאני עושה CFD, שזו תעודה מסוימת על המדד האוסטרלי, איך אני משכלל? מה זה ובין ההגנה על הלקוחות ועל הציבור? יש פה דרישות שלכתוב את זה - -
יהושע אברמוביץ
¶
- - אנציקלופדיה שאף אחד לא יקרא אותה. זה רק עולה כסף, מבזבז זמן, ואף אחד לא יקרא אותם. ואם מישהו יקרא - - -
דניאל רימון
¶
מי שיקרא זה אנחנו. אנחנו לוקחים את האחריות כי אנחנו גם מאשרים את המוצר הזה שאתה מציע לציבור. ולכן בהחלט ובהחלט זה אחד החלקים הכי חשובים בעיננו בתקנון. אנחנו מאשרים את המוצר עצמו שמותר לך שלהציע לציבור. ודווקא אם הייתי מצלמת את הפנים שבהם אתה השתמשת כדי להציג - - -
דניאל רימון
¶
בדיוק. אני רוצה שזה לא תהיה איזו מילה עלומה שלא הציבור ולא אנחנו נבין מה זה אומר. אנחנו נצטרך להבין את המכשיר המוצע.
שגית אפיק
¶
אם אתה מסכים לפרט את זה ללקוח, למה שלא תפרט את זה לרשות? מה ההבדל? הוא אמר: אם היא תבקש ממני לפרט ללקוח, אני אסכים.
רפאל כהן
¶
סליחה, זה בלתי סביר בעליל. אם חברה במסחר – נניח בניירות ערך – יש לה מיני מוצרים, מניירות ערך גופה, דרך אגרות חוב, דרך אופציות, דרך אינני יודע מה, המוצרים אותם אנחנו מציעים, ברוב הזירות, בדרך זו או אחרת, דומים המה. פעם אחת. בפעם השנייה, התועלת שלכאורה תפיק הרשות מהפירוט הרב שנדרש פה הוא לא מובן. אם תסביר הרשות, או היועצת המשפטית בשם הרשות, מדוע? מה בדיוק מחפש הרגולטור בבואו לבקש על כל מוצר שהוא דומה מה ההבדל?
בוא נשאל את חברי הרשות הנכבדים מה ההבדל בין מסחר במטבע לבין סחורה כזו או אחרת? ההתנהגות הפיננסית היא דומה. העלויות הן דומות. איזה פירוט אתם מבקשים מאתנו שנציג שם בדיוק? זה לא ברור. אם זה היה ברור, היינו יכולים אולי לבחון זאת. אם היינו רואים מה כוונתכם, היינו מכוונים גבוה, והיינו עונים בצורה נכונה וטובה. מהו בדיוק ההבדל בין מסחר במטבע בבנק שסוחרים בו, והבנק לא מפרט איך בדיוק הוא משערך את הכספים?
רק לפני שבוע, חבר הכנסת גפני, אמי רכשה בסניף בנק באשדוד סכום כסף מסוים. הבנק השית עליה עמלה של 1% על הרכישה, ולא הסביר לה למה ומדוע. זה לא כתוב בשום מקום למה הוא צריך להסביר לה את זה. וזה עמלה שהוא לקח. וכשאני ניסיתי עוד להתדיין עם הבנק – זה בכלל לא - - -
רפאל כהן
¶
למה משיתים את זה עלינו? אנחנו סוחרים במוצרים פיננסיים לגיטימיים שסוחרים בהם בכל העולם. מאות מוצרים ש"אוה פורקס" מציעה צריכים להיות נבדלים אחד מן השני? זה סתם עלויות.
גיא דביר
¶
אפשר להשיב? בעיננו זה אחד הדברים הכי בסיסיים בהגדרה. המסמך של התקנון הוא מסמך משפטי שמקבל את אישור של הרשות, והוא עומד בבסיס ההתקשרות בין הלקוח לבין הזירה. הוא גם מסדיר מהם התנאים של המכשירים הפיננסיים שבהם הזירה רשאית לסחור למעשה, להציע לקוחות. הרשות גם מאשרת את המכשירים הפיננסיים בהתאם לתיקון 42 לחוק. מה יותר ברור ויותר בסיסי מכך שכאשר מציעים סוג של מכשיר פיננסי, התנאים שלו יפורטו בצורה ברורה על מנת שיינתן אישור למכשיר הפיננסי מהסוג שמציעים אותו - - -
גיא דביר
¶
דווקא העמימות הזאת, דווקא ההתבטאויות שאומרת: מה ההבדל בין מט"ח לבין מכשיר פיננסי, זה מאוד מטריד אותי. זה מאוד מטריד אותי שדווקא בנקודה הזאת, שזה צריך להיות מובן מאליו שמסבירים באופן מפורט מה מבנה המכשיר הפיננסי – פה צריכה להיות - - -
גיא דביר
¶
אחד הדברים החשובים ללקוח זה לדעת על מה הוא משלם. איזה עמלות הוא משלם על המכשירים הפיננסיים הללו.
גיא דביר
¶
אבל התקנון הוא מסמך שעל בסיסו – הוא גם חלק מהסכם המסגרת. וזה בעצם הסכם ההתקשרות עם הלקוח. הוא מתאר את המכשיר.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש להכניס את זה במסגרת השיקולים שלכם. יש פה דברים שאפשר להוריד אותם. לא צריך את כל זה. הלאה. הערות נוספות.
טל זוהר
¶
שני דברים. אחד, ב-(יט)(2). האמת שכבר דיברנו קודם על (יט)(3), אז אני אמשיך עם (3). כתוב: "אם המכשירים הפיננסים הם הסכם או הסדר שערכו נגזר מנכס בסיס" – הכוונה בנכס בסיס, זה אומר שהנכס הזה כבר נסחר בבורסה כלשהי. לדוגמה, אם אנחנו מאפשרים מסחר על הנפט, ויש מסחר על הנפט בשיקגו, אנחנו עדיין צריכים לתאר את הפרטים האמורים גם לגבי נכס הבסיס. למרות שהפרטים על נכס הבסיס מופיעים בכל מקום שהוא, בכל העולם. הם מופיעים באינטרנט, בבורסה שבה נסחר הנפט. זה אומר שאני צריך להעתיק משם ולתרגם את כל אחד מהנכסים, וכל פעם שהבורסה תשנה את זה, אני גם צריך לשנות את זה בתקנון. כשברור שאני לא מחליט שום דבר על נכס הבסיס. נכס הבסיס נקבע על-ידי הבורסה של הסחורות בשיקגו.
דניאל רימון
¶
בעיני זה ברור מאליו, כאשר אתה עושה חוזה עתידי על נכס בסיס, לצורך העניין, כשהחוזה העתידי - - -
דניאל רימון
¶
חלקכם עושים חוזים עתידיים וחלקכם אינכם עושים. חלקכם - - - באופציות. כמו שאמרת, ישנם מאות סוגים, אז יש מאות סוגים. אז אם אתה עושה חוזה עתידי שנכס הבסיס שלו – שעל בסיסו נגזר הערך של החוזה – הוא מוצר אחר, והערך של המוצר, התכונות שלו, התנודתיות שלו, אם הוא נסחר או לא נסחר – אין הכרח שהוא יסחר בבורסה אחרת. אם הוא נסחר בבורסה מסוימת, אם הוא נכס אקזוטי, יש משמעות, אז צריך לתאר גם אותה.
קשה להגיד בתוך התקנה עצמה באיזו מידה צריך לתת תיאור והאם די בהפניה שנמצא באתר פורמלי של בורסה מרכזית. ייתכן שכן. אני לא יודעת לצטט יפה מן המקורות, אני אצטט רק ממילותיו של מאיר אריאל: אי-אפשר להקיף אישה 365 מעלות. אז אני לא אוכל בתוך התקנות לתת מענה לכל מקרה, לרבות למקרה שיש נכס בסיס שנסחר בבורסת שיקגו. וכפי שאמרה חברת הכנסת וילף קודם לכן, המבנה של המוצר עצמו, לרבות העמלות שבאופן מובנה הן לעיתים סמויות בתוך המכשיר, הם סופר חשובות, ובהחלט בכוונתנו לעמוד על גילוין ללקוח ולרשות.
טל זוהר
¶
כן. על זה אנחנו מסכימים. סליחה, מנסים לבלבל. אנחנו רוצים להיות ממוקדים. על המוצרים שלנו אנחנו נגלה את הסיכון, את העמלות הגלויות, ואם אומרים שיש סמויות – אני לא מכיר עמלות סמויות, אבל נניח שיש – אז אנחנו נגלה גם את הסמויות. אבל אנחנו מדברים פה על מוצר של צד שלישי. למה אני צריך - - -
יהושע אברמוביץ
¶
אני רוצה להוסיף על זה. עוד פעם, מהניסיון הפרקטי בעשרות מדינות שבהן יש רגולציה, באף בקשת רגולציה אין בקשה לפרט לגבי כל מכשיר ומכשיר – מה העלויות שלהם, במה זה כרוך, מה העמלות. יש את רשימת המכשירים שאותם אתה רוצה להציע ללקוחות. על העמלות ללקוחות – בוודאי. אבל לא נכנסים לתוך - - - של החברה.
טל זוהר
¶
"תיאור מפורט של השירותים שמבקשת המבקשת או מי מטעמה לספק" – מה זאת אומרת "מי מטעמה לספק"? הרי אסור למישהו מטעמה לספק פרט למבקשת. שתיים, "והפעילות שבכוונתה לבצע, לרבות קבלת הוראות בשם לקוחות בקשר למכשירים פיננסים, ביצוע הוראות לקוחות" – זה לא ברור. מי שמחליט מה הפעילות שבכוונת המבקשת לבצע זה החוק. ואחר התקנות שמגדירות. למה אני צריך לפרט? למה אני צריך לקחת את התקנות ולהכניס אותן לתוך התקנון שלי? הרי אני זירת סוחר. בזירת סוחר אומרים לי: מותר לך לדרוך בדיוק-בדיוק על הקווים. למה אני צריך לתאר שוב את הקווים?
גיא דביר
¶
אל"ף, לא אסור. ובי"ת, צריך לזכור שלגבי עסקאות זכויות למשל, הזירה היא זאת שקובעת באיזה שלב לסגור את הפוזיציה, עוד לפני שמגיעים לגודל - - - ויש כאן הרבה מאוד המשך של הגדרה שצריכה להיות קבועה בתקנון. התקנות מסדירות את הפרק הכללי. חלק מהדברים ימשיכו להיות מוסדרים במסגרת התקנון. אבל למשל - - -
דניאל רימון
¶
אני אתן דוגמה נוספת. אני יודעת שהיא מציקה. הרי לא רק אתם צד במפה. לצערי, חלקים אחרים, חברי בורסה שמאוד לא מרוצים מההסדרה שלדעתם עליכם היא מופחתת ביחס למה שקיימת עליהם. רצוי היה שגם הם יגיעו לכאן ורבים אחרים. כך למשל - -
דניאל רימון
¶
שנייה. אני לא התפרצתי לדבריך. יש לא מעט שמרימים גבה לגבי הפעילות המאוד ענפה שהזירות מקיימות בהכשרת לקוחות. אנחנו עוד נגיע לזה כשנגיע לחלק ניגוד העניינים. אנחנו בתקנות לא כללנו הוראה שאוסרת על זירות לעשות הכשרת לקוחות. ויחד עם זאת, החוק עצמו אומר ייחודיות עיסוק. הוא אומר שזירה אמורה להתעסק פחות או יותר באזור של עיסוקה. הסעיף הזה הוא מספיק רחב כדי לכלול כל מיני ניואנסים בתוך הפעילות. ולכן אנחנו רוצים בתוך התקנון שמקבל רישוי, שאנחנו נבין מה סך הפעילות שאתם עושים בנגזרת, בסביבת "הארד קור" של הפעילות שלכם, שהיא זירת סוחר. האם אתם עושים פעילות הכשרה כזאת, וכיוצא באלה.
טל אבן-זהב
¶
זהו. פה זה עוד יותר מטריד. כי כאן, סליחה, אבל עלולים להיכשל הזירות. למשל, הכשרת לקוחות כדוגמה. זה באמת, איזשהו שירות נוסף שיכול להינתן, לא להינתן. אני מניחה שיש עוד הרבה פעילויות כאלה שיכולות להיות.
טל אבן-זהב
¶
יפה. אז אחד מן השניים – או שיש ייחודיות עיסוק ומה במה שהיא רשאית לעסוק זה להפעיל זירת סוחר. או שהיא רשאית - - -
טל זוהר
¶
בשוק ההון, יש אנשים שמגיעים לשוק ההון, והם מבינים יותר, ומבינים פחות. אנשים שמבינים יותר – וגם מבינים פחות – אנחנו מציעים – או על-ידינו, או על-ידי מכללות בשוק ההון, אחרות, שלא קשורות לחברה שלנו – איזושהי שותפות כדי שהסוחרים יסחרו טוב יותר.
היו"ר משה גפני
¶
אני גר בקריית אונו. אני הגעתי לחברה. אם הגעתי לחברה, אז אני רוצה להשקיע בזירות סוחר.
אורן אלדד
¶
אז אני יכול לספק לך מערך לימודי תומך. זה יכול להיות קורסים, זה יכול חומר לימודי, זה יכול סקירות.
רפאל כהן
¶
חד משמעית. ולנו אסור, מדוע? חברת הכנסת וילף טענה שרוב הסוחרים בזירות האלה הם אנשים שבאים מהמעמד הנמוך, או שחלילה, מוגבלים בשכלם.
רפאל כהן
¶
רגע, אני רוצה לומר דבר. אני עוסק 20 שנה בשוק. ככה: חברי כנסת, זוכי פרס ישראל, עורכי דין מהשורה הראשונה. קשה להאשים אותם בטיפשות יתר.
רפאל כהן
¶
נכון. גם עלי לא. קל וחומר, עמך ישראל, רפאל בן יוסף – עמך ישראל. קרי, רוצה לומר, היהודים לא חשודים בטיפשות יתר. והזירות האלה משמשות את כלל הציבור. כל הקשת – אין הבדלי גוון וצבע.
עינת וילף
¶
קודם כל, האנקדוטות שלך הן חביבות ביותר. אבל הרוב המכריע של האנשים שלהם אתם משווקים הם אכן אנשים שלא מכירים את הנושא, לא מודעים, ובאים מהמעמד הנמוך.
עינת וילף
¶
דבר נוסף, אנחנו נגיע לסעיף הזה, אתם תידרשו להראות, ואז נראה בדיוק מי הלקוחות שלכם. עכשיו, צריך להבין, בהכשרות האלה יש ניגוד אינטרסים מובנה, וגם נגיע לזה בסעיף הרלוונטי. המודל של החברות האלה בנוי על כך שאנשים יעשו הרבה מאוד עסקאות בקצב גבוה, וכתוצאה מזה כספם יאכל על-ידי עמלות. מה שהם מלמדים בהכשרות האלה אלה שני דברים: אחד, לפעול במודלים שגורמים לאנשים לעשות הרבה מאוד עסקאות בקצב גבוה, כי ככה הם מרוויחים את הכסף.
דבר נוסף, לתת להם את התחושה והאשליה שהם מבינים עניין. וכאן, בצורה הזאת, מסתירים מהם שמדובר בפעילות הימורים, וגורמים להם לחשוב שהם עוסקים בפעילות לגיטימית של השקעה. לכן אין להם שום אינטרס אובייקטיבי לתת לאדם הכשרה שתבהיר לו שבפועל היכולת של אנשים לחזות את שוק המט"ח שואפת לאפס. מספר האנשים שיודעים את זה באמת הם ספורים בעולם. הם פועלים על מיליארדים, וכך הם עושים את כספם. נגיע לזה בסעיף הרלוונטי. אבל חשוב שלא תהיה כאן טענה שקורה שם משהו אחר.
היו"ר משה גפני
¶
חברת הכנסת עינת וילף הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שאומרת שהעיסוק בעניין הזה של זירות הסוחר זאת תהיה עבירה פלילית. יהיה אסור לעסוק בזה. זה יוגדר כהימורים. כל עוד שהכנסת לא העבירה בקריאה שנייה ושלישית, העיסוק בעניין הזה איננו עבירה פלילית. אם הכנסת תקבל, אז אתם תפעלו על-פי החוק. כרגע אנחנו עוסקים במשהו אחר לגמרי. אני שאלתי שאלה תמימה, שאנחנו נעסוק בה. ואני מתנצל ששאלתי את השאלה הזאת. אנחנו נעסוק בה כשנגיע לנושא הזה. אני לא מכיר דבר כזה של הכשרה. זה קפץ לי ככה סתם. עשיתי טעות. אני חוזר בי מהשאלה. אנחנו נדון בעניין הזה ברגע שאנחנו נגיע לשם.
אני רוצה לדעת כמה הערות יש לכם עד סוף הפרק הזה. אני לא הולך לקיים דיון על תקנות כל כך ארוכות כל כך הרבה זמן. תגידו כמה הערות יש לכם עד המינוף.
טל זוהר
¶
כבוד היו"ר, אני מצטער, אבל גם לחשושים שאני מקבל מאחור לא משנים את העובדה, את זה הכנתי מראש – ואני לא מוסיף אפילו אחת.
היו"ר משה גפני
¶
עשר, ויכול להיות שיש חפיפה. יש עוד? אנחנו יודעים על עשר ועוד חמש חוץ ממה שהיה עד עכשיו. בסדר. מה עוד? זהו?
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו עושים כדלהלן: אל"ף, אני פונה לרשות לניירות ערך. מדובר על תקנות מאוד ארוכות. אני לא יודע אם הולכים לבחירות או שלא הולכים לבחירות. לא יודע. יכול להיות שהולכים, יכול להיות שלא הולכים. אם הולכים, אז יהיה קשה מאוד להעביר את זה. אני לא רוצה שעכשיו תתחילו להתפלל שיהיו בחירות בגלל שלא תמיד בחירות זה טוב. על כל פנים, תראו בינכם לבין עצמכם האם אתם צריכים את כל האורך של התקנות. בגלל שאנחנו לא נוכל לאשר תקנות בלי שנעבור על הכול. תעשו שיעורי בית. יש עוד גופים ממשלתיים וחצי ממשלתיים שעושים שיעורי בית בעקבות מה שעכשיו אמרתי. שיקול שלכם, אני לא אומר לכם מה לעשות. אם אני לא אבחר לכנסת הבאה, אין לי תכנית לעבוד ברשות לניירות ערך, בגלל שהציעו לי להיות מחלק תה באגף התקציבים.
לא רק ממכם אני מבקש. אני מבקש להעביר אלינו ולהעביר לרשות את ההערות של מה שלא מאמר עד עכשיו רק על הפרק הזה. אנחנו בליבת העניין – במינוף ובניגוד העניינים – נדון כאן.
היו"ר משה גפני
¶
להעביר אלינו ולהעביר אל הרשות. אני מבקש מהרשות ללכת לקולא. זה פרק טכני. אסור שיתחיל ויכוח ביננו. ביננו לא צריך שיהיה ויכוח. אני רוצה שנגיע לפרק הזה, שנוכל להצביע עליו אחרי שיש הסכמות פחות או יותר. אנחנו נמשיך בנושא של המשך הדברים. אני מציע וחוזר ומבקש – אתם לא חייבים לשמוע לי – לנסות לצמצם את התקנות. זה המון. זה המון. אני לא בטוח שאנחנו – אגב, שתדעו, שגם אם לא נלך לבחירות, את יודעת מה שיהיה לנו פה. אתם יודעים מה יקרה פה בתחילת המושב?
היו"ר משה גפני
¶
מה זה תקציב? זה חוק הסדרים קשה. זה תקציב קשה. זה ריכוזיות. יש פה דברים שהם – זאת אומרת, בכל מקרה, עם זירות הסוחר אנחנו נמצאים בדרגת עדיפות משנית. זאת אומרת, אם אני קובע את סדרי העדיפויות של המדינה, זירות סוחר זה מספר שתיים. מספר אחד זה דברים אחרים. חס וחלילה, יש דברים של הרשות לניירות שזה מספר אחד. אבל אתם תעשו את החשבון לבד. בסדר?
עינת וילף
¶
אם יש הזדמנות לעוד יום אחד – אפילו יום לפני פתיחת מושב הכנסת – לקחת יום שבו גומרים ענייו, אם אפשר היה לעשות את זה.
היו"ר משה גפני
¶
על כל יום שאני עושה פה ישיבה – קודם כל, רפאל כהן בא אלי בטענות שבמקום לחזור בתשובה אני עושה ישיבה בין כסה לעשור. אחרי זה יש לי ישיבה ביום ראשון, שזה בכלל לפני יום כיפור. בכלל הוא ייתן לי נזיפה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אבל זה לא מספיק בגלל שאת לבד. את יודעת כמה התנגדויות יש לי? מחברי ועדה יש לי התנגדויות. זאת האמת. אנשים אומרים – השנה יוצא באופן כזה. באמת, אני הייתי עושה יותר ישיבות, אבל את יודעת מה, גם הצוות פה יהרוג אותי. גם להם יש יום כיפור. אבל גם לי יש יום כיפור. אני שכחתי מזה גם כן. אני גם בזה אזכר. אני לוקח את הנושא שלך בחשבון. אני מעריך שבימים הקרובים נדע לאן פנינו מועדות. ואז נראה מה אנחנו עושים עם העניין. קחו את זה בחשבון.
אני מודה לכולם על ההשתתפות. אני מאחל לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה. אני מתנצל על הישיבה שהיתה בין כסה לעשור, אבל אין ברירה. היתה לי אפשרות לא לקחת את התפקיד הזה, אבל מכיוון שלקחתי אז צריך לעשות את העבודה. אני מאחל לכם שנה טובה. גמר חתימה טובה לכולם. דניאל, קחי את החיים בקלות. היית רצינית עכשיו. אני מודה לכולם. ניפגש, בעזרת ה', ביום ראשון. תודה רבה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:35.>