PAGE
16
ועדת המדע והטכנולוגיה
13/09/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 149 >
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום חמישי, כ"ו באלול התשע"ב (13 בספטמבר 2012), שעה 13:30

מפגש בנושא: נשים מדע וסביבה. במפגש ידונו מספר נושאים: העצמת נשים באמצעות המדע; קידום נושא איכות הסביבה באמצעות מדעניות ושיתופי פעולה בתחום בין ישראל לארה"ב

חברי הוועדה: רונית תירוש – היו"ר

אנסטסיה מיכאלי

דר' סיניה נתניהו - המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה

דר' ענת בר-כהן - ממונה על מעמד האישה, המשרד להגנת הסביבה

דר' ארנה מצנר - ראש תחום מדע, המשרד להגנת הסביבה

אילת רוזן - ראש אגף יחסים בינלאומיים, המשרד להגנת הסביבה

אביב זך - סטודנטית בלשכת המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה

שיר גדעון - סטודנטית במשרד להגנת הסביבה

דר' יהלומה גת - מנהלת מדעית, משרד הבריאות


אתי טל - מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

פרופ' רות ארנון - נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

ליסה ג'קסון - מנהל סוכנות הסביבה האמריקאית USEPA

אלה בירד - סוכנות הסביבה האמריקאית USEPA

ג'יין נישידה - סוכנות הסביבה האמריקאית USEPA

בקי קורמן - סוכנות הסביבה האמריקאית USEPA

פטר פראוס - סוכנות הסביבה האמריקאית USEPA

פרופ' פאול פייגין - ס' נשיא בכיר ורקטון הטכניון

פרופ' מרים ארז - יו"ר המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה

ליאורה לנגר - המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה

פרופ' רחל ארהרד - יועצת נשיא אוניברסיטת תל-אביב, לענייני נשים

פרופ' פועה בר - חוקרת בכירה, אוניברסיטת בן-גוריון

דר' יהודית אברהמי-עינת - יועצת נשיא מכללת אורט בראודה, למעמד האישה

מלכי גרוסמן - מרצה במכללת כנרת

מאיה קרבטרי - סמנכ"ל ארגון הגג "חיים וסביבה"

שרית כספי אורון - ארגון "אדם טבע ודין"

מישל דסטין ואנריגן - נספח תרבות בשגרירות ארה"ב בישראל

אינגריד קוליסט - נספח מדע בשגרירות ארה"ב בישראל

דרק פרקר -

סם וויגינס -

ורג'ינייה אברם
–

ענת לוי

חבר המתרגמים

נשים מדע וסביבה. במפגש ידונו מספר נושאים: העצמת נשים באמצעות המדע; קידום נושא איכות הסביבה באמצעות מדעניות ושיתופי פעולה בתחום בין ישראל לארה"ב

צהריים טובים לכל המכובדים.
(אומרת דברי ם באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אחר צהריים טובים לכולם. אנו עומדים לדבר באנגלית לטובת אורחינו המכובדת הגב' ליסה ג'קסון. ונמצאת איתנו כאן גם ד"ר סיניה נתניהו מהמשרד לאיכות הסביבה. כמו כן גב' ג'קסון, הינה ראש EPA, הסוכנות לאיכות הסביבה. כאן בישראל זהו המשרד לאיכות הסביבה.

פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים, פרופ' מרים ארז, ראש המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, פרופ' פאול פייגין, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, גב' ליאורה לנגר, יושבת ראש פורום המנהלות בתעשייה, התאחדות התעשיינים.

הרשימה שהקראתי אלה הנשים שיישאו דברים, אבל אנחנו כמובן גם מתכבדים בנוכחותם של נציגי משרד הבריאות.

נמצאים עימנו נציגים ממשרדים רבים כאן: ממשרד הבריאות, ממשרד החינוך. מהאקדמיה הישראלית הלאומית למדעים. נציגים מכמה אוניברסיטאות, כמו האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון כמובן מחיפה, ואוניברסיטת בן גוריון מבאר שבע, ומכללת כינרת. נמצאות עימנו נשים רבות היום. מכון וייצמן למדע, אני מקווה שהגיעו גם כן, האוניברסיטה הפתוחה.

מוזיאון ירושלים, מוזיאון בלומפילד, יש עימנו נציג כאן? כן, יש. ואורחים אחרים. ברוכים הבאים, כולם, כמובן. ואיתכם, יש לנו את כל החברים הללו: יש לנו את ג'יין נישידה – שלום, המשרד לענייני פנים ועניינים שבטיים. בקי קורמן, משרד המדיניות. סאם וויגינס כאן, יש עימנו נשים רבות, כך, פסקל פרוטה, לא כאן? דרק פרקר, וירג'יניה אברם.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

ד"ר פטר פראוס, מהמשרד למחקר ופיתוח, הוא פקיד חדשנות ראשי. חוזה לוזנו הוא סגן ראש הצוות שלי, אלה ברד, אלה ברד, שעשה את מרבית העבודה לנסיעה זו ושעובד גם במשרד שלנו לנושאים בין לאומיים ושבטיים. אנו משלבים שבטים בין לאומיים עם השבטים הילידים שלנו בבית למשרד אחד.

כפי שקראתי, קיבלתי את הרושם שאת מעורבת מאוד בנושאים סביבתיים, ומגדר.
היום הוא ה- 13 לספטמבר, וזהו היום של "נקו את העולם", שנוסד על ידי האומות המאוחדות לפני מספר שנים. ישראל הינה חברה בארגון זה. והיום, רבים מתלמידינו הם מבתי ספר, מאוניברסיטאות ומארגוני נוער אחרים. כמו כן חיילים מעורבים בצד היפה של ישראל, ניקיון, אם ישנם דברים לנקות בתוך היערות, בכל הדרכים. ומעל לכל, אני חושבת, מלבד הפעילויות שהם עושים, ישנה חשיבות רבה לתוכן בנוגע לשמירה על ניקיון הסביבה שלנו ועל האנושיות וה"חום" שלה. ואני מקווה כי הצעירים שלנו מגני הילדים ועד בתי הספר, יחונכו לדאוג להיות רגישים למה שקורה סביבם ולשמור על העולם נקי.

חשבתי שזהו יום חשוב, שהגעת ב- 13 לספטמבר, שאת רואה מישהו אחר מטפל בזה. אני מאוד אוהבת חינוך. הייתי מנהלת כללית של משרד החינוך, התרבות והספורט. ואני באמת רוצה מאוד לשמוע אותך, פרופסור נתניהו. אבל לפני כן, אני רוצה רק להזכיר, בנוגע לנושאי המדע, ונשים במדע וטכנולוגיה, אני רק רוצה לספק מעט נתונים ומידע ואז אשמח לשמוע אותך.

בישראל, אם נביט באוניברסיטאות שלך, יש לנו כמעט בין 25% ל- 30% מהסטודנטים לתואר ראשון, תואר שני ודוקטורט, התואר השלישי, במדעים ובטכנולוגיה הם נשים. ואפילו אם נביט בסגל האוניברסיטאות, נראה כי 25% מהם הן נשים. כמובן שאנו מקווים לראות יותר. הדר תלוי במה שהאוניברסיטה. פרופסור, שמעת שבטכניון זה כך. אולי באוניברסיטת תל אביב זה פחות, אני לא יודע. תקני אותי אם זה פחות. אבל כמובן שאנחנו באמת רוצים מאוד שהמספר יהיה גבוה יותר, ולכן אנו מנסים לקיים כמה פרויקטים בבתי הספר שלנו כדי לעודד נערות ללמוד לימודי טכנולוגיה ומדעים.

לאחרונה הרצתי כאן פגישה / דיון על זה, והצעתי לשר החינוך להפריד בנות מבנים בכיתות. משום שאני מבינה, לפי מחקרים, שכשבנות לומדות לבד, בנפרד מבנים, הן מרגישות הרבה יותר טוב, הן הרבה יותר בטוחות, והן מעזות לעשות ולדבר ולנסות ולנחש וללמוד. ואני חושבת שזה משהו חברתי ופסיכולוגי, משום שזה לא מצביע על היכולת של נשים בכיתה. אין סיכוי. זה לא פחות מבנים. אבל אם אני מתבגרת וטעיתי ואני אומרת משהו שנחשב לשטויות, אז אני חשה אי נוחות, בלשון המעטה, בפני הבנים. אז אני מעדיפה שלא לדבר ואני מעדיפה שלא להשתתף בסוג זה של לימודים וכיתות.

לכן הצעתי כי הם ינסו את זה כסוג של חוויה. ניסיתי את זה. זה היה בסוף התקופה שלי במשרד החינוך, וזו הייתה הצלחה גדולה אבל זה לא היה מספיק גדול. אז ביקשתי מהם להרחיב את זה. וקיבלתי את החוזק ממחקר אחר שקראתי עליו, צרפת, כי ישנן מדעניות רבו בצרפת. והם אמרו כי בבתי הספר הם נפרדים בסוג הלימודים הזה: טכנולוגיה ומדעים.

אני מקווה שבביקור הבא שלך נוכל לספר לך כי אנו רואים בלימודי הדוקטורט ובלימודי התואר השני M.A. (תואר מאסטר), אני מקווה שנוכל לספר לך כי אנו רואים יותר נשים בפקולטות אלו.

באופן כללי, באוניברסיטה ניתן לראות כי ישנן יותר מ- 50% נשים ובנות הלומדות שם. יותר מגברים. אבל כשזה מגיע למדע וטכנולוגיה, רואים חצי מזה, כלומר רבע (25%). ואם אני משווה את זה ללימודים אחרים, כגון חינוך, כגון מדעי החברה, כגון לימודי מקצועות הרפואה, כגון אחיות, ניתן לראות כי 80% מהנשים הן שם. דרך אגב, גם במשפטים. בלימודי משפטים, אפשר לראות בנות רבות מאוד, מאוד. אבל כשזה מגיע לטכנולוגיה, נראה כאילו גברים, הסביבה והמקצוע. והתפקיד שלנו הוא לעשות משהו בבתי הספר מאוד מוקדם, אפילו בילדות המוקדמת, החל במתן צעצועים. ואני תמיד אומרת, כשאני מגיעה לבקר בגני ילדים, אני רואה שם פינה עבור האחות (אישה, בת) ורופא (בן). ואמרתי, "תחליפו. שימו את הבן בפינה של האחות, ובתור רופא בת". אז זה מתחיל שם. וכשאתה פותח את הספרים, אתה רואה תמונות בתוכם ותמיד רואים שהנשים אולי מבשלות, אולי עובדות כמטפלות, מטפלות בילדים, והילד הוא עם, אני לא יודעת, משאיות כבדות. ואמרתי, "אל. תוציאו את זה, או תחליפו". וזה מתחיל שם. אז הכל שם, לא ביכולת ובאינטליגנציה אלא כאן בתודעה.

ברשותכם, אם זה בסדר, הבה נאפשר לדוקטור נתניהו.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה לך, רונית, על שאת מארחת אותנו היום בדיוק לפני ראש השנה, ערב ראש השנה. ותודה לכם, כולם, על שהגעתם והצטרפתם אלינו היום כדי לחלוק כבוד לאדמיניסטראטורית ליסה ג'קסון, שעובדת בפרלמנט. אני יודעת שזו פגרת הכנסת, הגענו במיוחד.

וזהו לעונג לי.

תודה לך. מאחר, אני מניחה, והאדמיניסטראטורית ליסה ג'קסון לא תאמר דברים רבים על עצמה, אני רק אומר כמה מילים. ליסה ג'קסון החלה ב- EPA כמדענית ברמת סגל בשנת 1987 ובילתה חלק ניכר מהקריירה שלה בעבודה במשרד באזור 2 של EPA בניו יורק. בשנת 2002, גב' ג'קסון הצטרפה למחלקת ניו ג'רזי לאיכות סביבתית והתמנתה לנציבת הסוכנות בשנת 2006. היא מונתה על ידי הנשיא אובמה להיות האדמיניסטראטורית של הסוכנות לאיכות הסביבה בארצות הברית.
אני מניחה שבמשרד שלך את מחויבת להתמקד בשבעה נושאים בעלי קדימות, שרבים מהם, או כולם למעשה, נראים מאוד דומים למה שאנחנו עושים גם כן במשרד לאיכות הסביבה. הראשון הוא לנקוט בפעולה לגבי שינויי האקלים. שיפור איכות האוויר. ניקוי הקהילות בארצות הברית. הגנה על המים האמריקאים. הבטחת בטיחות כימיקלים. הרחבת השיח על הסביבתיות, ופעולה לעבר צדק סביבתי. ובניית שותפות חזקה יותר בין המדינה לשבטים.

כמדענית בעצמה, גב' ג'קסון נשבעה למאמץ EPA לעקוב אחר המדע הטוב ביותר, תוך שימוש בו כברקע לתוכניות EPA. והיא הבטיחה גם כי ה- EPA ידבוק בחוקים ותקנות ויפעל בשקיפות חסר תקדים. ודבר זה באמת מעורר השראה. בחנתי את המשרד שלנו מאז שהצטרפתי למשרד לפני כ- 14, 15 חודשים, והבנתי, ככל שהזמן חולף, את החשיבות של החדשנות, הטכנולוגיה והמדע. כשאתה יכול ליצור מדיניות המבוססת על מדע, היא הרבה יותר חזקה. אתה יכול באמת להגן עליה, אתה יכול באמת לבקש את התקציב שדרוש לך. אתה יכול באמת להעריך את ההשפעה על הסביבה, אל המערכת האקולוגית, על העמידות של המערכת האקולוגית. אתה יכול להעריך את החשיבות של הבריאות של בני אדם. אם לא היה מדע מאחורינו, לא היינו יכולים לקבל החלטות חזקות, לא היינו יכולים להצדיק חלק ניכר מהתקנות שלנו.

לאחר שאמרתי זאת, אני יכולה גם לבחון את שלושת החודשים האחרונים מאז שהשר גלעד ארדן הפך לשר של המשרד שלנו, והוא הצליח לדחוף קדימה חוקים רבים ותקנות רבות, תקנות סביבתיות. עכשיו, זה משהו שחייב להגיע עם תמיכה של מדע. עלינו לאסוף נתונים, עלינו לבצע מחקרים, עלינו לבצע מעקבים ובדיקות בעצמינו: אולי התקנות שלנו נוקשות מדי. ייתכן והן חלשות מדי. עלינו לעקוב אחר זאת, וללא מדע וללא שיתוף פעולה עם האקדמיה, לא נוכל לעשות זאת. משמעות הדבר כי אנו זקוקים לאנשים מסורים ולמשאבים ולכסף, משאבים פיננסיים, לצורך זה. לא ניתן לעשות זאת ללא משאבים פיננסיים.

אני רוצה להזכיר כי אתמול השר ו- EPA חתמו על מזכר הבנה, והפריט הראשון במזכר ההבנה שלנו הוא מדע ומחקר. ואני באמת מקווה שנוכל להרחיב את הקשרים הבילטראליים שלנו בתחום המדע והמחקר. הדבר לא תמיד דורש כל כך הרבה כסף. הוא דורש הכרה האחד של השני, ביצוע שיחות טלפון, כתיבת דואר אלקטרוני, עריכת סמינרים יחדיו והעצמת הדברים הללו. המשרד שלנו התחיל כבר לעשות זאת, ולאחרונה היה לנו שיתוף פעולה עם מחלקת הפנים של ארצות הברית לגבי ההשפעה הסביבתית של חיפוש דלק בעזה, חיפוש נפט מול חופי עזה. כך שזה צעד אחד, ואני בטוחה שנוכל להעשיר את שיתוף הפעולה שלנו עם ה- EPA בשנים הבאות.

נושאים שהינם חשובים מאוד למשרד שלנו הם נושאים כגון ריפוי אדמה. ישנן לא מעט אדמות מזוהמות במדינה, דבר שאנו צריכים למצוא לו פתרון. אין לנו חלק ניכר מהידע, אין לנו חלק ניכר מהיכולות. אנחנו יכולים לקבל סיוע מארצות הברית שהשקיע ניסיון רב ומחקר וכסף רבים בריפוי אדמות ובטיפול בזיהום בקרקעות.

כפי שחברת הכנסת רונית תירוש הזכירה זה עתה, מאוד מרשים לראות זאת, כשאתה מביט בתואר הראשון, תואר שני ודוקטורט, יש 58%, 56%, 51% של נשים שהולכות ללמוד. זה נפלא, אבל מה קורה לאחר מכן? האם הן באמת מקבלות הזדמנות שווה כשהן מגיעות לעבודות בתוך המגזר הפרטי ובתוך המגזר הציבורי? זה משהו שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו.

כמו כן, זה מאוד מרשים. קיבלנו רק היום את התקציר הסטטיסטי של ישראל. הוא הגיע היום לשנה החדשה. ואני הבטתי במהירות בזה ומשנות השבעים ועד היום, 40 שנים חלפו ומספר הסטודנטים שנרשמו למדעי הטבע ולמתמטיקה הוכפל פי חמישה. זה מאוד מרשים בארבעים שנים. ואנשים שלומדים הנדסה וארכיטקטורה (משום שהם אינם מפרידים ארכיטקטורה מהנדסה. זה הולך יחדיו), אבל זה הוכפל פי שמונה. המשמעות היא כי מישהו מבין את המסר כי מדעים חשובים מאוד ואנשים אכן הולכים ונרשמים למקצועות אלו.

אני אעצור כאן ואני מניחה שתאפשרו לאדמיניסטראטורית ג'קסון לומר כמה מילים.

תודה לך, ד"ר נתניהו. אלו היו כמה ימים נפלאים. והרשו לי לומר תחילה, אנחנו אומרים כי אין הרבה הפרדה. היא כתבה ספר ולימדה באוניברסיטת מרילנד. אני גרה בערך, אני חושבת, 10 דקות מהאוניברסיטה, אז אני מרגישה כאילו יש לנו שורשים משותפים, אבל אנחנו גם נשים מדעניות. והעבודה שהיא הובילה, ההתחשבות, אני מאוד אופטימית בנוגע לשותפות שלנו, למזכר ההבנות ששלנו. בכנות, כשהגעתי לראשונה לכאן הייתי, כמו, "יש כל כך הרבה טכנולוגיה בישראל כבר עכשיו. על מה אנחנו צריכים לעבוד?" אבל יש הרבה ניסיון והרבה צורך משני הצדדים לטכנולוגיה חדשה. ולראות נשים מובילות את החזית המדעית זה פשוט נפלא. אז, ברכותיי.
הייתה לנו פגישה נפלאה, לפני שאני מודה למארח שלנו. אבל הייתה לנו פגישה נפלאה אתמול. ובאמת התרשמתי ממידת המחשבה שהושקעה באתגרים בפניהם ניצבת ישראל. והזכרתי זאת לשר ארדן. אנחנו רואים את האתגרים בפנינו באופן דומה במובנים רבים. הוא מתמודד עם האתגרים הרבים כשר. אני מזדהה משום שאני חושבת שניתן תמיד ללמד נושאים סביבתיים. אבל אז הוא הסביר לי כי ארבעה מחמשת הסגנים שלו הן נשים, כי הן יושבות סביב השולחן, וזה גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב משום שאני יודעת שהכול יהיה בסדר. אז זו הייתה פגישה נפלאה ואני מצפה לזה.

הרשו לי לפנות אל המארח שלנו ואל יושבת הראש ולומר תודה רבה לכם על שאתם מארחים אותנו. זהו כבוד יוצא דופן עבורי להיות כאן. אני עומדת לנסות למצוא זמן כדי לצלם כמה תמונות בדרך החוצה. זה משהו שאני רואה בטלוויזיה כל הזמן. ולראות אישה היושבת בכיסא היו"ר ומארחת פגישה זו, עבורי, אני לא יכולה אפילו להסביר את זה.

תודה לכולכם על שאתם מדברים באנגלית. אני מנסה לדמיין אתכם מגיעים לבירת ארצות הברית ושכולם ידברו עברית. כנראה שלא. אז תודה לכם על שאתם כה אדיבים. תודה לך, המנהל, על שחיברת כל זאת יחדיו.

הכנתי הערות, ואני יודעת שעלי להיזהר משום שאנחנו אולי באינטרנט. אבל אני באמת מעדיפה רק לדבר ולשמוע מכל אחד מכם. זה כה מרומם רוח להיות במקום זה. זה מעניין עבורי להיות במקום פוליטי ולדבר על החשיבות של המדע. אני רק אנסה להיות כנה מאוד ולומר משהו בבית שקשה יותר לעשות מאשר אני חושבת שהוא אמור להיות, ואני חושבת שהמדינות שלנו סובלות כשהמדע אינו במקום הראשון. בשנת 2009 לאחר שהושבעתי ב- EPA, הדבר הראשון שאמרנו היה כי עלינו להחזיר את המקום של המדע בהליך קבלת ההחלטות שלנו. ואולי הדוגמה הראויה ביותר לציון לכך, לפחות עבורי, הייתה השינוי האקלימי, שבארצות הברית היה דיון במשך זמן כה רב האם שינויי האקלים מתרחשים ולגבי האמיתות, כשכל מה שהיה צריך לעשות היה להביט בחלק מהשכנים שלנו ברחבי העולם, וכמובן, במדינה שלנו, בחלקיה, ולראות את ההשפעות שכבר קורות. אבל זה לא מוגבל לשינויי אקלים, בין אם אלו נושאים של בריאות הציבור וההשפעה של זיהום על הבריאות, או נושאים של טכנולוגיה. אני מהנדסת בהכשרתי, אז נטיתי להיות יותר בצד של הטכנולוגיה, אולי, מאשר של הבריאות, למרות ששניהם חשובים מאוד בזירה הסביבתית, והתעלמות מהחשיבות של הטכנולוגיה במתן האפשרות לנו, כפי שאני אוהבת לומר, להיות עם כל היכולות הללו.

כשאני מדברת עם צעירים בארצות הברית, אני אומרת שיש לנו עוד מליון מכוניו. ו- EPA נוסד בשנת 1970 על ידי ריצ'רד ניקסון. ויש לנו יותר ממיליון מכוניות בדרכים, אולי הרבה יותר ממיליון מכוניות בדרכים. כמה בתים יותר? כפי הנראה יש לנו כמעט 100 מליון יותר אנשים בארצות הברית, ועדיין, זיהום האוויר מכל המכוניות הללו נמוך יותר מאשר בזמן בו היו לנו פחות מכוניות, והבתים שלנו יעילים יותר. ובכל הנוגע לשימוש באנרגיה, כשאנו יוצאים מהשפל הכלכלי, אנחנו רואים לאט דפוס שונה. אנחנו לא ממשיכים לראות את העלייה העצומה לראש בשימוש באנרגיה. אנחנו מנסים לכופף עקומה זו למטה ולראות התמתנות, ולכך עומדת להיות השפעה על עקבות האקלים.

כל הדברים הללו, בכל זאת, דורשים כי תשימו את הטכנולוגיה, ובראש ובראשונה את המדע. אז תודה לכם על המנהיגות שלכם ובהכרה בכך ועל כך שהזמנתם את כל אותם מנהיגים מדעיים יוצאי דופן לכאן היום.

כמה דברים על חינוך. אני במקרה דוגמה. אני לא יודעת אם המשמעות היא כי זה בסדר או שגוי. אני הלכתי לתיכון עד לכיתה י"ב, עבורנו. התיכון שלנו היה רק של בנות. ורופאת הילדים שלי, ואני אומרת זאת כל הזמן, ד"ר ווקסלר, הייתה אישה. ופשוט מעול לא עלה בדעתי, כשגדלתי, כי לא כל הרופאים הם נשים. אני מתכוונת, ידעתי כי ישנם רופאים גברים. בעלה היה למעשה רופא. אבל פשוט מעולם לא עלה בדעתי כי ישנו מחסום כלשהו עבור נשים הרוצות להיות רופאות. ולמעשה, כשגדלתי, רציתי להיות רופאת ילדים – מאוד נפוץ – ואני בטוחה שזאת הייתה הדוגמה שהיא נתנה לי.

אם כן אני מסכימה כי זה צריך להתחיל מאמונה כי אין כל מחסומים. קהילה, משפחה המטפחות ומלמדות אותך כי חינוך חשוב באופן יוצא דופן ללא ספק עוזרות. זה גורם משווה גדול בחברות. וחינוך יכול ליצור הבדל עצום במבט הכלכלי של האדם.

הלכתי לתיכון רק של בנות, סביב הזמן בו נשים צעירות מתחילות להיות בעלות מודעות עצמית גבוהה בנוגע לזהותן המינית כנשים, הייתי רק עם נשים, ולכן לא חשתי כל כך רע שהייתי באמת טובה במתמטיקה ובאמת טובה במדעים. אלו היו הדברים שהגדירו אותי. הייתי "חנונית" בתיכון שלי, אבל מחוץ לדלתות הללו, יכולת להיות כל מי שרצית להיות. ואני חושבת שזה עזר לי. אני חושבת שזה לא צריך להיות כך.

בדיוק דיברתי עם כמה אנשים צעירים בבית ספר מחוץ לתל אביב, ואני חושבת שיש יתרון בכך שבנים ובנות עובדים יחדיו על פרויקטים בתיכון. אז כשהם מגיעים למכללה, הם יודעים כי הם צריכים לעבוד גם כן יחדיו. אבל עבורי, זה היה שילוב מנצח. אז אני מצדיעה לכם גם כן על כך.

הדברים השתפרו מאוד כשהלכתי למכללה. הלכתי לאוניברסיטת טוליין בניו אורלינס. גדלתי בניו אורלינס, לואיזיאנה. בבית הספר הזה הייתי מהנדסת כימית. היו שתי נשים בכיתה שלי – אנוכי ואישה אחת נוספת. וכשהגעתי לפרינסטון, בו למדתי את התואר השני כמהנדסת כימית, והיו שתי נשים – אני ואישה נוספת, בתוכנית לתארים מתקדמים.

אנחנו למעשה מביטים על ישראל, והמיתוס, וזה לא מיתוס, אני שומעת כי המספרים אמיתיים, אבל האמונה היא כי אצלכם ישנו אחוז הרבה יותר גבוה של נשים במקצועות הביוטכנולוגיה והטכנולוגיה מאשר בארצות הברית. אנחנו מנסים לראות מספר גבוה יותר. אני לא בטוחה אם זאת משום שזה נצבר במספרי האחיות או משהו דומה, אבל אנחנו רואים ורוצים אולי להיות עם יותר דיאלוג בנוגע לשאלה האם המספרים שלנו הם למעשה זהים או האם אתם מצליחים הרבה יותר. ואם כן, יש לנו צוות שאנחנו יכולים ללא ספק ללמוד מכם.

יש לי שני בנים, אחרי כל שיחת הנשים הזו. הם בני 17 ו- 16. אז אנחנו בודקים מכללות עבור הילד בן ה- 17. ובדקתי את כל מספרי הנרשמים עבור מהנדסים ומדענים. אנחנו רואים מספרים יותר ויותר גבוהים של נשים צעירות הנכנסות לשדה המדעי. והדבר שמדאיג אותי הוא אילו פנים הן רואות כשהן מגיעות לשם, כפרופסורים. ועבור תלמידי תארים מתקדמים, אילו פנים הן רואות עבור יועצים ופרופסורים ברמת המכללה. אז כל דבר שאנו יכולים לעשות כדי לקדם את אנשי המנהלה והפרופסורים וראשי המוסדות האקדמיים והאגודות המדעיות כנשים לדעתי תקף גם לשינוי הרושם.

הדבר השני שאומר הוא כי אם אתם מדברים עם מחנכים בבית – דבר אחרון על מדע וטכנולוגיה לפני שאעבור לסביבה – הם אומרים כי האתגר הגדול ביותר בתרבות, במונחים של מדע ומדוע אנחנו הרבה יותר סטודנטים גברים מנשים, הרוצים להיכנס לשדה המדעי, הוא סדרות טלוויזיה – אני לא יודעת אם יש לכם אותן כאן – כגון CSI, תוכניות אלו הן על מדע. CSI היא על מז"פ. וכולן מדברות על רפואה פורנזית. מישהו מת בצורה מצערת ואז כולנו מנסים לפענח מי עשה את זה, זו תעלומת רצח, אבל הכל מבוסס על מדע. הרבה אנשים בחלוקי מעבדה והם אנשים מאוד יפים ומושכים, וכולם רוצים לגדול עכשיו ולהיות כאלו. או שאתה רוצה לגדול ולהיות סטיב ג'ובס ולהרוויח המון כסף בתחום הטכנולוגיה. זה מאוד מגניב גם בבית.

יש לנו רגע בו מדע וטכנולוגיה הופכים למאוד, מאוד מגניבים בתרבות, וזה עוזר גם כן. הייתי בעמק הסיליקון לפני זמן לא רב. טוויטר וכמה קבוצות תומכות בקבוצה בשם "בנות המקודדות", קוד כמו קוד מחשב, משום שבאופן גורף קידוד, היכולת לקודד, לכתוב תוכניות מחשב ולקודד מגיל מוקדם, נשלטת כמעט לחלוטין על ידי בנים, והיא נוטה להישלט על ידם משום שהם אוהבים משחקי וידיאו. וכך הרעיון שלהם הוא כי הסיבה שבנות אינן הולכות למשחקי וידיאו הוא שהן אינן נמשכות לתחום של משחקי וידיאו אולי כל כך אבל, אם הן היו כותבות קוד, הן היו כותבות דברים שהן היו מתעניינות בהן. וכך ישנו מאמץ גם שם שאנחנו עומדים להתחיל להשתתף בו.

מה שמביא אותי לנקודה האחרונה, ותודה לכם על הסבלנות, שהיא מה שמעניין אותנו. ואני מסכימה עם היו"ר כי אין כל הבדל. אנחנו לחלוטין מסוגלות כמו שותפינו הגברים לעשות כל דבר שאנו רוצות לעשות מבחינה מדעית או טכנולוגית. אבל אנחנו ניגשות לבעיות לעיתים באופן מאוד שונה. אנחנו נוטות לשתף פעולה, אנו נוטות להתעניין בפתרונות, ואנו נוטות להיות מונעות מפתרונות בעלי אוריינטציה קהילתית, הנותנים בחזרה, במטפחים את טובת הכלל. זה לא תמיד המקרה. אני בטוחה שישנן נשים שנוטות להתעניין בכל מיני דברים. אבל אנחנו רואים את זה.

סימנס – כולכם מכירים את תאגיד סימנס – הייה להם יריד מדע / תחרות גדולה. היא לאומית בארצות הברית. וזוכי תחרות המדע של סימנס השנה, הזוכה הראשי בכל קטגוריה הייתה אישה צעירה, בכל קבוצת גיל. וכמה מהן הגיעו ונפגשו איתי. הנשיא ארח את כולן בבית הלבן. אבל אני נפגשתי עם אלו שביצעו מחקרים סביבתיים, ורבות מהן היו זוכות. נשים צעירות אלו ערכו מחקרים על הסיבות לסרטן, סיבות סביבתיות למחלה, נושאים של אסתמה, נושאי בריאות. הן הונעו לעסוק במדע משום שבסופו של היום הן מעוניינות לשפר את מצב האנושות. ואני חושבת שזה משהו שאנחנו צריכים לקבל. אפילו אם זה לא נכון ב- 100% לכל אורך הטווח, זה גורם לנו לחוש טוב כנשים לומר, אם אנו רוצות להגיע אל נשים צעירות אלו, עלינו להראות להן מדוע מדע הוא משהו שיכול לעזור להניע ליצירת תנאים טובים יותר לאנושות. ולכן אני חושבת שיש שם משהו. וזה מה שהסביבה מהווה עבורנו. בסופו של יום, האוויר והמים לא באמת יודעים גבולות כלשהם. אם האוויר שלך מלוכלך, האוויר שלי לא יכול להיות נקי. אם המים שלך מלוכלכים, בסופו של דבר המים שלי לא יוכלו להישמר כנקיים. ברוב המקרים, זה יכול להיות נושא מאוד מאחד. בדיוק עזבנו תוכנית בה תלמידים ערבים ויהודים צעירים למדו נושאים סביבתיים יחדיו, משום, שאחרי ככלות הכל, האוויר והמים הם זהים.

אני חושבת כי זהו דבר חשוב לזכור כשאנו נעים קדימה עם זה כדי להבטיח שאנו משיגים פרודיה (?), ואולי אפילו הופכות לרוב במאמצים טכנולוגיים ומדעיים, משום שאני מאמינה (כפי שאמרתי בפרינסטון) שהדבר ישנה את השדה כשיותר נשים יהיו בו. הדבר ישנה את מה שאנו עושים וכיצד אנו עושים זאת, ולדעתי, ישנה את הפתרונות ואולי ישנה את האופן בו אנו מגדירים גם חלק מהאתגרים.

תודה רבה לכם, תודה רבה ושנה טובה.

תודה רבה לך, גב' ג'קסון. ברצוני להוסיף כמה הערות, משום שניסית להשוות בין ישראל וארצות הברית בנוגע לנתונים והאחוז של נשים באקדמיה. אני חושבת שיש לנו מעט יתרון משום שהצעירים שלנו, לאחר התיכון, לפני שהם מגיעים לאוניברסיטאות, הם צריכים לשרת בצבא. ויש לנו יחידות מאוד מיוחדות בצבא, בייחוד בכוחות המודיעין, העוסקות בנושאי היי טק. ואני לא יודעת מה האחוזים אבל אני בטוחה, משום שהן בוחנות את היכולות של הצעירים, ניתן לראות כי לפחות מחצית מהצעירים שם, הן בנות. אז כשהן משתחררות, הן מצטרפות לכוח העבודה של ההיי טק או השן מתחילות את כוח העבודה של ההי טק. לכן אנו רואים יותר נשים בחברות היי טק.
כמו כן יש לנו שיתופי פעולה בין חברות היי טק, כגון אינטל ואחרות, שהן מגיעות לתיכונים והן שולחות, דרך אגב, נשים מהחברות שלהם, כדי לספק להם דוגמה. והן רק מדברות עם אותן נערות והן שואלות אותן מה הם המכשולים שהן פוגשות, מדוע הן פוחדות, מדוע הן חושבות שזה אתגר גדול שאולי לא ניתן להשיגו. והן מספרות להן אפילו דברים קטנים כגון איך הן מטפלות בבעל שלהם, בבית, בילדים, ועדיין מחזיקות בקריירה. וכשהנערות רואות את זה, הן גדלות עם דוגמה זו והן אומרות, "כן, אני יכולה לעשות את זה, כן אני יכולה".

תודה לך. פרופסור רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, בבקשה.

ענת מספרת לי, שפרופסור ארנון פיתחה את הקופקסון.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
ראשית כל, לכבוד גדול הוא לי להיות כאן, ולכבוד גדול לנו לארח אתכם כאורחינו כאן בבית הפרלמנט. כנשיאת האקדמיה למדעים, כמובן, אני מתכוונת, כמובן שאני מתעניינת במעמד של נשים במדע, אבל יותר ברמה האקדמית ובאוניברסיטאות ובמכוני מחקר. אבל אני רוצה לומר הערה אחת נוספת בנוגע לבנות בתיכונים. למרות שמרבית הבנות שם לומדות יחד עם בנים, אלו כיתות מעורבות, וכפי שרונית הזכירה, אולי הן ביישניות מדי כדי לומר משהו בכיתה, אבל כשזה נוגע לבחינות, אפילו במדעים, בנות מקבלות ציונים טובים יותר מבנים, שזה ביניהן לבין הנייר.

אני חושבת שישנה תקווה גדולה לבנות. כשזה מגיע לאוניברסיטאות, כפי שסיניה הזכירה כבר, הן לתואר ראשון, לתואר שני, ואפילו לדוקטורט, אחוז הנשים גבוה יותר. וכשאני מדברת על מכון וויצמן, זה רק מדעים. אין שם מדעי חברה או מדעי הרוח, למרות שאחוז הנשים בקרב תלמידות הדוקטורט גבוה מ- 50%, אני חושבת שהוא 51%.

הבעיה מתחילה כשהן צריכות להיכנס לרמות גבוהות יותר של האקדמיה. אז ככל שהן מטפסות גבוה יותר, כך מספר או אחוז הנשים נמוך יותר. וכשזה מגיע לפרופסורים מן המניין, אז יש בערך 15 עד 20% ולא יותר מכך.

אנחנו מאוד הוטרדנו מזה. אני מתכוונת, אולי ישנה תקרת זכוכית, אבל אני חושבת שישנה באמת תקרת זכוכית. יש כמה שבאמת מצליחות. אבל ישנו הבדל עצום עבור תמידי דוקטורט שמסיימים, לרמה הבאה. בין 50%, זה יורד ל- 25% או ל- 20%. והשאלה היא מדוע. וזה במוסדות אקדמיים. ואנו מגלים כי הסיבה יכולה להיות – אני מתכוונת, אנו חושבים כי זו הסיבה המרכזית – שכדי להיות בצוות המדעי או בצוות האקדמי של אוניברסיטה כלשהי, עליך לבצע לימודי פוסט דוקטורט. ולימודי הפוסט דוקטורט למעשה צריכים להתבצע בחו"ל משום שישראל היא מדינה קטנה, ולמרות שישנן מעבדות טובות וניתן לעשות זאת במעבדה אחרת באוניברסיטה אחרת, אבל אתה צריך להיות עם הרחבת אופקים מסוימת וזה לא טוב. ולכן אוניברסיטאות מקבלות לצוות שלהן רק אנשים שביצעו לימודי פוסט דוקטורט מחוץ לארץ.

לעיתים עבור נשים זה לא קל. יש להן משפחה, יש להן בעל. לא קל לקחת את כל המשפחה ולעבור למדינה אחרת. ולכן במכון וויצמן, ואני אזכיר מקרים אחרים גם, יש לנו מענק מיוחד עבור נשים שהולכות להכשרת פוסט דוקטורט בחו"ל במקום טוב מאוד ויש להן כבר מלגה, ואתה נותן להם מלגה נוספת כך שזה יקל עליהן או לקבל עזרה נוספת או כדי לאפשר לבעל ללכת איתן. ומצאנו כבר, עד עכשיו היו כ- 50 נשים צעירות שקיבלו מענקים אלו, ו- 22 מתוכן (כ- 50%, 22 מתוך ה- 50) חזרו כבר לישראל לתפקידים אקדמיים בישראל. אז אנחנו חושבים שזה באמת יכול לעזור, משום שמה שאנו צריכים באמת להרחיב או להגדיל את האחוז של נשים בחיים המדעיים בישראל.

אבל כשאתה מסתכל מסביב – רונית כבר הזכירה – שיש נשים רבות בתעשייה. זה נכון עבור תעשיית ההיי טק, אבל נכון גם אפילו יותר עבור תעשיית הביוטכנולוגיה ועבור תעשיית הפרמקולוגיה בישראל. כשאתה הולך לשם, יותר ממחצית מהמדענים הן נשים ויש להן תפקידים מאוד משמעותיים בתחום.

כשאתה הולך למקצועות אחרים, כגון רפואה, היום בישראל, ואני חושבת שזה נכון גם עבור ארצות הברית, כ- 50% או אולי אפילו יותר מ- 50% הן נשים הבוגרות בתי ספר לרפואה. וכמו רופאת הילדים שלך, אני חושבת שבשנים הבאות, אנו עומדים לראות אחוז גבוה יותר ויותר של נשים בקרב הרופאים. אז אני חושבת שיש תקווה ואסור לנו להיכנע.

אני רוצה לומר כמה מילים משום שאנחנו מדברים על הסביבה. אני רוצה לומר גם כמה מילים על המעורבות של האקדמיה הישראלית למדעים בנושאים הקשורים לסביבה בישראל. ואחד מהדברים שהאקדמיה הישראלית ביססה הוא התוכנית הלאומית המשולבת להערכת מערכות אקולוגיות, ואני חושבת שזה בעל חשיבות מיוחדת משום שהם עוסקים הן בסביבה יבשתית, וגם, יותר לאחרונה, בים התיכון, בייחוד משום שנפט מעזה נמצא בים התיכון המזרחי. וזה נפלא אם ניתן לרתום זאת, אבל מה זה עושה למערכת האקולוגית ולביולוגיה הימית, כל זאת? ואנחנו חושבים שיש לזה חשיבות עליונה.

לתוכנית זו מספר, למעשה 13, מרכזים בכל המדינה, עם תנאים מיקרו סביבתיים שונים, והם מנטרים כל דבר שקשור למערכות האקולוגיות. והן מעבדות את כל הנתונים ואנחנו חושבים שלדבר זה תהיה חשיבות. זה חלק מפעילות בין לאומית, וישראל תורמת לא מעט משום שאנחנו מדינה קטנה אם תנאים שונים יחסית מרוכזים באזור קטן. בנוסף לכך, הם בוחנים גם את מצב הטבע והם מדווחים על כך, וזה בעל חשיבות גדולה לכל הקהילה.

פעילות נוספת של האקדמיה הישראלית הוא לתמוך במחקר על גיוון ביולוגי, משום שגיוון ביולוגי הוא, שוב, אחד מהגורמים החשובים שתורמים לסביבה ולמערכת האקולוגית של המדינה. אז מצאנו כי זהו נושא מאוד חשוב ואנחנו מנסים להיות רלוונטיים.

אם יש לכם שאלות כלשהן, אשמח מאוד לענות.

באיזו תדירות אתם מוציאים, דוקטור, את הדו"ח על מצב הסביבה? האם אתם עושים אותו כל כמה שנים? או האם אתם עושים דו"ח גדול אחד למדינה כמעט כמו - - -

ישנם דוחות כל שנה. אבל מה שחשוב כאן הוא כי גופים רבים בארגונים רבים הקשורים לסביבה במדינה, מעורבים בפעילות זו, וכל אחד מהם מקבל את הדו"ח ויכול לשלב אותו אל תוך הפעילות שלו. אבל הדו"ח כשלעצמו, כל שנה יש דו"ח, אבל אני חושבת כי כל כמה שנים ישנו דו"ח יותר מקיף.

תודה רבה לך, פרופסור ארנון. וכעת נשמע מפרופסור מרים ארז, היא היו"ר של המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. מועצה זו הינה חדשה. ראשית, תודה לך על שהגעת. אני חושבת שזו הפעם הראשונה בה את כאן בתפקיד זה ומועצה זו נוסדה על ידי שר המדע והטכנולוגיה.
בבקשה ובהצלחה.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
בנוסף לחברות במועצה הלאומית, אני גם פרופסור בטכניון. ופרופסור פול פייגין ידבר על זה מעט מאוחר יותר, שהוא האוניברסיטה להנדסה. ומשהו טוב מאוד בישראל, אני חושבת: שבכל אוניברסיטה, ישנו יועץ לנשיא לגבי המעמד של נשים. ואני יודעת כי באירופה, לדוגמה, זה לא קיים, תפקיד זה. ומאחר ובישראל התחלנו לקיים תפקיד זה, אני חושבת שישנה מודעות גדלה למעמד של נשים באקדמיה, במדע ובהנדסה, בכל האוניברסיטאות, ושינויים רבים מתרחשים לאחרונה, כולל באוניברסיטה להנדסה כמו הטכניון.

אני חושבת שגורם חשוב אחד הוא כי אנו כעת אוספים יותר נתונים. אז יש לנו עדויות המראות האם ישנו הבדל או אין הבדל. ואני יכולה לתת לכם דוגמה אחת. בישראל יש לנו שלוש אגודות לאומיות: האוגדה הישראלית למדעים. דו לאומית אמריקאית וישראלית. ו- GIF, שהינה גרמנית ישראלית. ואני נתבקשתי על ידי הקהילה האירופית לספק מעת נתונים על המעמד של נשים באקדמיה וגם על ממצאי מחקר. אז ניגשתי לשלוש האגודות, ושלושתן אמרו כי הן אינן אוספות מידע על נושאי מגדר משום שזו לא בעיה. אבל הייתי צריך לספר נתונים אלו, אז הייתי צריכה לבקש מהן לספק את הנתונים. אז הן נתנו לי חומרי גלם לנתח בעצמי, משום שהן לא שמות לב להבדלים אלו. וכעת על ידי שעשיתי זאת, אני רואה שני ממצאים מרכזיים, אחד קשור למדעניות הנשים עצמן. אחוז המדעניות המגישות בקשה למענקי מחקר הרבה יותר קטן, אפילו בהשוואה למספר האבסולוטי, מאשר אחוז הגברים מדענים המגישים בקשה למענקים.

כעת אני עומדת להביא עדות זו לחלוק אותה עם כל חברי הפקולטה באוניברסיטאות אחרות גם כן. אני חושבת שרק להיות מודע לכך, שיש הזדמנויות כאלו, שאנחנו מפגרות, אנו הנשים אני מתכוונת, שאנו לא מגישות די בקשות לקבל את המענקים הללו, ואני מקווה שזה יגרום לשינוי ויעודד נשים להתחיל להגיש בקשות רציניות יותר למימון למחקרים.

הצד השני הוא, שאני רואה כי מתוך אחוז הגברים שמגישים בקשות, האחוז שמקבל מענקים מעט יותר גבוה מאחוז הנשים המקבלות אותם. אז זה מידע חשוב ממנו יכולות אגודות המחקר ללמוד ולשים יותר לב אליו ולנסות להבין מדוע. כמו כן, יש משהו לטובת הנשים. כמות הכסף שהן מבקשות הרבה יותר קטן מכמות הכסף שגברים מבקשים. אני חושבת שעל ידי איסוף מידע זה והוצאת מידע זה, זה עומד לחולל שינוי. אני מאמינה מאוד בנתונים – או בהתבססות על עדויות, כפי שאמרת קודם לכן, למעשה כפי שפרופסור נתניהו אמרה גם, ככלי ליצירת שינויים.

זו פעילות אחת שאני עושה כעת, והיוזמה היא למעשה מהקהילה האירופית שאנו מסונפים אליה. וישנו דו"ח היוצא בכל שנתיים, אני חושבת, הקרוי "מספרים מרכזיים" – זהו הדו"ח שאני אוספת את הנתונים עבורו – המשווה את כל המדינות האירופיות במימדים שונים הקשורים לנשים במדע ובהנדסה.

על ידי איסוף מידע זה, מצאתי גם כי ישנו הבדל גדול בין נשים במדע ונשים בהנדסה. נכון מאוד שיש לנו אחוז גבוה של נשים תלמידות במדעים, כפי שפרופסור ארנון אמרה וכפי שרונית אמרה קודם לכן, מעל ל- 50%, כך גם בטכניון, שהינו אוניברסיטה להנדסה, בכימיה, ביולוגיה, מדעי החיים. וישנו תחום אחד של הנדסה בו יש אחוז גבוה של נשים, שהינו הנדסה כימית, דבר מעניין, וביוטכנולוגיה, גם בארכיטקטורה, ובמדעי הרפואה.

יש משהו בנוגע לטכנולוגיה שעדיין צריך להשתנות, הדימוי של טכנולוגיה, המשמעות של טכנולוגיה או הסטריאוטיפ המגדרי הקשור לטכנולוגיה. ואני מאמינה כי זה עומד להשתנות משום שהפער בין מה שאנו יכולים לעשות עם טכנולוגיה לעזור לאנושות ולפתור בעיות בריאות, לפתור בעיות חברתיות, הולך ומצטמצם. נשים למעשה יותר מתענייניות בנושאים חברתיים, במדעי הרוח, בבריאות, כפי שהזכרת קודם לכן, ופער זה מצטמצם וקטן. לדוגמה, הנדסת מכונות בה יש לנו מעט מאוד תלמידות עדיין בשל הסטריאוטיפ של המקצוע נשלטת מאוד על ידי גברים וזה קשור אולי לשמן ומכאניקה, זה משתנה לחלוטין בימים אלו. והן עושות דברים נפלאים עם ננו – טכנולוגיה למטרות בריאות, במכשור רפואי.

אני מאמינה כי יש לנו הזדמנות לגרום לשינוי ושעלינו לנצל את זה ולספק יותר מידע, להשפיע על סטודנטים צעירים להיכנס למדעים אלו. ואני מסכימה מאוד עם הנקודה שפרופסור ארנון אמרה על הפוסט דוקטורט. זהו מכשול גדול. אבל מכון וויצמן הוא באמת המוביל במונחים של מתן מלגות ולא רק לבוגרי ווייצמן, אלא גם לנשים מאוניברסיטאות אחרות, בטכניון - - -

אני חושבת שזה יותר ספציפי לישראל, משום, שעבור פוסט דוקטורט, מרביתם חייבים ללכת לחו"ל. ובארצות הברית אתה עובר אולי למדינה אחרת. אז זה לא כל כך קשה לעבור עם המשפחה והבעל. זה לא כל כך רחוק. כאן זה מעבר לים.

לא רק זה. למרבית תלמידי הדוקטורט בארצות הברית אין עדין משפחה. בישראל, בשל השירות הצבאי, הם מתחילים מאוחר יותר והם - - -

כן, אבל להעביר את הבעל זה מאוד קשה, באופן כללי.

משרד המדע והטכנולוגיה מספק גם מלגות מיוחדות לנשים בהנדסה, לבתי ספר לתארים מתקדמים, תואר שני ודוקטורט ופוסט דוקטורט, בעיקר בהנדסה, לא כל כך במדעים, משום שבמדעים זה בסדר. הוא כעת מעודד נשים להיכנס להנדסה.

רק אבחנה אחת: יותר ויותר פתרונות הם מולטידיסיפלינאריים, גם כן, בהנדסה. אז בננו טכנולוגיה, יש לנו מרכז מחקר גדול ב- UCLA (אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס). אבל אם אתה הולך – הלכתי לשם – הם עובדים על בדיוק מה שאמרת, דוקטור. ויש להם מאמרים מהירים לבחור ולהעריך את ההשפעה של ננו חומרים חדשים על הסביבה, משום שזה עניין גדול. והמדע לא יכול לעמוד בקצב בו הם משנים את החומרים.
אבל התלמידים שם לתארים מתקדמים, כולם גברים, מלבד אישה מסכנה צעירה אחת, אישה צעירה גדולה, אבל זה היה הנדסת חשמל משום שם עשו את כל המעגלים, הנדסת מכונות משום שהם מאוד מורכבים, הכל נשלט על ידי מחשב (אין יותר אנשים שמשתמשים בפיפטות או עושים דברים כאלו), ואז ביו רפואי, ואולי כמה כימאים.

אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות רק בשדה אחד, משום שהפתרונות הם רבים.

הפער הולך ומצטמצם, ואנחנו צריכים לנצל את זה ולראות את זה כהזדמנות לשנות ולהכניס יותר נשים אל הנדסה כמו גם אל מדעים.

רק רציתי להזכיר או לנסות לעזור לך. הייתי בשוויץ עם ה- IPU (אינטר פרלמנטארי) וחברי פרלמנט. ויש חוק בשוויץ שאם את מגלה כי המשכורת שלך כאישה, בהשוואה לגבר באותו תפקיד, אם היא נמוכה יותר, את יכולה לתבוע את החברה.

אני חושבת שזה אותו דבר בישראל, לא?

זה חוק?

כן, כמובן. אנחנו לא מבינים את זה, זה חוק, אנחנו צריכים לעשות את זה - - -

אם זה חוק, אני עדיין מוצאת הבדלים אפילו בשירות האזרחי.

אז יש לנו הרבה עבודה. זה החוק, אני לא יודעת עד כמה הוא מיושם.

מישהו תבע?

באוניברסיטאות זה בדיוק אותו הדבר, אין כל הבדל.

לא, יש לנו שילוב. אנחנו יכולים לתת להם מכונית גדולה יותר, את יודעת, אנחנו יכולים לעקוף את המכשולים.
תודה לך, פרופסור ארז. ועכשיו פרופסור פייגין. אין לנו שום דבר נגד גברים, אז סגן נשיא בכיר של הטכניון בחיפה. בבקשה. ואתה אורח קבוע כאן ואנחנו מעריכים את זה מאוד.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
אני מהטכניון בישראל, המכון לטכנולוגיה. אנחנו אחד מהאוניברסיטאות המובילות בעולם למדע וטכנולוגיה. כדי לשמר על מעמדנו, איננו יכולים להזניח 50% מהמשאב האנושי. אז במשך שנים רבות כבר, אנחנו פועלים יחד עם אנשים כגון פרופסור ארז, שהייתה היועצת לנשיא, כיצד אנו יכולים לשפר את היחס של תלמידות וחברות סגל בטכניון.

אני רק אתן לכם כמה מספרים, משום ששמעתם מהמומחים את התמונה הכללית. כרגע, בטכניון, יותר מ- 35% מגוף התלמידים שלנו הם נשים, דבר שיפתיע מאוד אנשים רבים בישראל. הם לא מבינים. הם חושבים שהטכניון נשלט מאוד על ידי תלמידים גברים, וזה לא המקרה. בתחום המדע זה יותר. זה קרוב יותר ל- 50%, אפילו יותר מ- 50 בחלק מהמחלקות. והיה מאמץ מרוכז בתחומים כגון הנדסת חשמל והנדסת מכונות למשוך נשים לטכניון.

פרט מעניין אחד, אנחנו מתקרבים מאוד גם ל- 20% של תלמידים ערבים בטכניות. ושם, יותר מ – 50% הן נשים, מאותה אוכלוסיה. אז זה מראה משהו על הדמוגרפיה. ולאחרונה תחת מנהיגות המועצה להשכלה גבוה, אנחנו מנסים כעת לעודד חרדים להגיע לטכניון, ויש פתיחה של כיתה. אולי יהיו בה כ- 50 נשים, תלמידות חרדיות שיגיעו ויעשו הכנה קדם – אקדמית כדי להיכנס אל הטכניון בשנה הבאה. כשאני אומר שאנחנו צריכים לגשת לכל המשאב האנושי במדינה, אנחנו מתגאים בתמונה הזו.

דרך נוספת בה אנו מנסים להשפיע על מה שקורה בתיכונים הוא באמצעות הכשרת מורים לתיכונים במדעים ובטכנולוגיה. בדיוק השקנו תוכנית שהייתה סוג של בלון ניסוי. אמרנו כי כל מי שיש לו תואר במדעים או בהנדסה יכול להגיע וללמוד לתעודת הוראה, במשרה חלקית, ללא תשלום. ללא תשלום. וקיבלנו 44 סטודנטים שהגיעו מההי טק, הגיעו מהתעשייה, שהגיעו ללמוד להיות מורים. עכשיו, לא כולם עומדים להיות מורים במשרה מלאה כשהם יסיימו, אבל שתהיה להם יכולת זו, אני חושב, זה מאוד חשוב. כמובן שחלק מהם היו נשים.

תנו לי רק לומר מעט על הנושאים האחרים שכמובן מעניינים אותך, ד"ר ליסה ג'קסון.

האם הנושא של סביבה. כמובן הטכניון, בהיותו מכון להנדסה ולמדע, מאוד מעורב בנושאים הקשורים לסביבה. אז אנחנו מתחילים ברמה המקומית של המורים שלנו, כגון ד"ר יעל דובוווסקי. היא חברה את ההשפעה של זיהום באדמה ובאוויר. עכשיו החלק המעניין של המחקר שלה הוא על מה שאתם עשויים לכנות עישון פאסיבי. במילים אחרות, מה קורה לשיירי הניקוטין בריהוט, וכיצד זה משפיע על הבריאות והרווחה של חברי המשפחה. יש שם כמה תוצאות מאוד מעניינות.

ברמה מעט רחבה יותר, למעשה מהמחלקה להנדסה כימית, הדיקן שלנו מאוד מעורב בפרויקט פארק נחל הקישון. אז שם הזיהום לפחות נעצר, אבל כעת הם עברו לשלב חפירות וניקוי כל המצע.

נושא מתמשך נוסף הוא זה של התפלה. ואנחנו מאמינים כי התפלה היא למעשה צעד חיובי מבחינה סביבתית. הוא למעשה עוצר אותנו מלקחת את המים מהטבע, מהנהרות הטבעיים וכולי. אני לא יודע מה העמדה שלכם על התפלה, אבל כמובן זה חלק מאוד חשוב מהבודה שלנו על משאבי מים עכשיו בישראל.

אם לדבר רק על נושאים בין לאומיים, אנחנו אותו הטכניון אשר, יחד עם אוניברסיטת קורנל, זכה בתחרות להקים מתקן מחקר למדע שימושי בעיר ניו יורק. ייתכן ושמעתם על כך.

או, כן. זה עדיין במסלול? הם רק הודיעו על זה בשנה האחרונה, נכון? דיברתי עם ראש העיר בלומברג על זה, כן.

בדיוק, הודיעו על כך בשנה שעברה. אז שם הרעיון היה להקים מרכזים מולטי דיסיפלינאריים בהם לטכנולוגיה יש השפעה, ואחד מאותם מרכזים הוא הסביבה הבנויה, וזה תחום מאוד רלוונטי עבור העיר ניו יורק, כמובן, וגם לשימור הסביבה.
והוזכר כאן נושא הגז הטבעי והנדסת הדלקים. עם ההשקפה כי מאוד חשוב שמהנדסים מקומיים יוכשרו בתחום זה לו אין כל היסטוריה בישראל, הקמנו תוכנית לתואר שני. יש לנו גוף ראשוני של 20 סטודנטים הלומדים זאת. ושוב, החזון הוא כי אם אתה רוצה להגן על הסביבה, אתה צריך אנשים שלמעש דואגים למה שעומד לקרות לסביבה שלהם ולמשאבים שלהם כגון אלו שזמינים. הם מאוד חשובים לכלכלה, כמובן, אבל עלינו לוודא כי הם מלווים באופן רציונאלי.

זה רק מעט על הטכניון ועל התחומים שעשויים לעניין אתכם. תודה רבה לכם.

זה מאוד מרגש. הייתי בחיפה. אתמול, נכון? זה היה יפהפה. רק כמה דברים ששמתי אליהם לב. אני מצטערת. ראשית, אני לא רוצה להתרברב. כמובן, לנשיא יש שתי בנות, אז יש לו יוזמת בית לבן לנשים ובנות. כשלנשיא יש יוזמה, כל בירוקרט טוב מנסה למצוא בית בתוך זה.
למעשה יש לנו, ואנחנו לא הודענו על זה עדיין, אז נתתי לכם מושג לפני שלמעשה יהיה לנו סיכוי, אבל אנחנו משיקים את e-STEM. "STEM" הוא ר"ת ל"מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה". זו הדרך בה כל היוזמה ממותגת בארצות הברית זהו הרעיון כי עלינו לדבר על ולעודד מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. הנשיא אמר שאנו זקוקים לעוד מליון מהנדסים.

אם נשים את "E" לפני זה, אז, "אקולוגיה, סביבה, ירוק". מה שיהיה. באופן כללי, זו המשמעות של זה בבית, משום שאנחנו רוצים להרחיב את הרעיון שישנה הנאה רבה בלעשות דברים בארץ STEM שישפרו את הסביבה. זה קשור למה שד"ר ארז אמרה, הרצון לעבור לעבר קיימות או בריאות טובה יותר, כפי שיו"ר האקדמיה אמרה. אז זה דבר ראשון.

אני מניו אורלינס. זו ארץ הדלק והגז. כשהלכתי לטוליין, הלכתי למעשה עם מלגה מחברת הדלק של. טוליין באותו הזמן הייתה יחסית לא ידועה. חברות הדלק, כפי שתראו, חברות הדלק הגדולות, הן מגיעות והן די עוזרות לאוניברסיטאות להכשיר את האנשים שהן יצטרכו לשכור, אם הן מביטות קדימה. וזה דבר טוב. אתה צריך את זה בכל מקרה משום שאתה מנסה להבין ולווסת ולשלוט, אתה רוצה להיות טוב יותר, או לפחות משכיל, כמו האנשים.

אבל הדבר המגניב באמת השני שהן עשו לאורך הדרך היה לבסס, עם התגרים קהילתיים – בתי ספר טכניים. אני מניחה שבתי ספר טכניים מקצועיים – הכשרה למפעילים, משום שזה כבר לא רק לסובב שסתום. המנהל של קידוח נפט וגז והציוד והתהליך הו היכן שבעיות יכולות להתרחש. ולכן זו הזדמנות גדולה עבור אותם תלמידים שאולי לא ילכו לנתיב האקדמי – הם הולכים לנתיב הטכני – להקים את התוכנית עכשיו עם האוניברסיטה – נחמד שיש מעורבות של אוניברסיטה – להקים את אותה תוכנית מפעילים, כך היא מכונה. אלו הן משרות בעלות שכר טוב מאוד. הם מרווחים כסף רב, מפעילים, לעיתים לא פחות או יותר ממהנדסים. הם מכירים את המתקן ואת הציוד טוב יותר. והם יכולים לרוב לבנות מדרגה להפיכה למהנדסים אם אולי אתה רוצה להיות מפעיל ואז לקחת מעט כסף ולחזור לקבל את התואר שלך. אבל אלו סוג הדברים שאתה יכול להקים מוקדם שמספקים נתיבים נחמדים למשרות טובות, בכל הקהילות, בייחוד אלו שזכו להשכלה פחות טובה או שהוזנחו.

תודה לך, גב' ג'קסון. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי הצטרפה אלינו, היא דוגמה טובה לאישה שלמדה תואר מתקדם ויש לה תואר ראשון או תואר שני בהנדסה. היא הצליחה לשלב קריירה מאוד נחמדה ולימודים, תוך כדי גידול שמונה ילדים.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

מה שרציתי לומר, ברמה מאוד אישית, שזה כבוד מאוד גדול בשבילי, להשתתף בסוג זה של וועדה עם ההשתתפות שלך. אני מקווה שתיהני מאוד בישראל.

אני נהנית, תודה לך.

זו לא תקופה כה שקטה עבר אמריקה, אני מניחה, בייחוד לאחר פעולת טרור זו בלוב. אני חושבת שכולנו כאן, כששמענו על זה, על השגריר ומשפחתו, ראשית כל, השתתפותנו בצערכם. אנו חשים את זה כל יום במדינה שלנו. וסוג זה של שיתוף פעולה בין המדינות שלנו הוא מאמץ מאוד חשוב עבור פתרון של שלום במדינה שלנו. וכשנראה נשים בתחום זה, עבורנו זה כבוד גדול גם כן. יש לנו כאן אישה אשר, אני חושבת, הייתה האישה החשובה ביותר במשרד החינוך, והיא הייתה מנהלת משרד החינוך. עכשיו היא האדם המעורב במדע ובטכנולוגיה כאן בכנסת. ואני מקווה שיהי לנו שיתוף פעולה טוב יחדיו.
בו בזמן, ברמה אישית, אחד משמונת הילדים שלי, הוא אמר כי הוא היה רוצה ללמוד כימיה. ואחר, הראשון, הבכור שלי, הוא בן 15 והוא אמר, "כימיה? אתה יודע , מה זה? אתה רוצה להיות וטרינר?" ואנחנו אמרנו יחד בפורום שלנו שכימיה היא העתיד, בייחוד אם אתה לומד הנדסה וכימיה. בפתרון השלום הירוק שלנו, והעולם הירוק, זה פחות, פחות ירוק והיינו שמחים שזה יהיה לנו, זה מקצוע חשוב מאוד, אז את דוגמה מאוד טובה לכך. תודה לך ואנו רוצים לראות אותך יותר כאן.

תודה לך, זה נפלא. אמרי לו, להתמיד עם כימיה.

תודה לך, אנסטסיה. לפני כן, פרופסור פייגין אמר משהו על מורים, שאתם משתפים פעולה עם מורים. אתם מוודאים שיש לנו מורים מוכשרים בבתי הספר שלנו, ללימוד מדעים. ואני חשבתי ברגע זה שחלק ניכר מהמורים שלי בבית הספר כשהייתי בתיכון, לכימיה ופיזיקה, הגיעו מרוסיה, ברית המועצות באותו הזמן. ואולי אני אשאל את אנסטסיה כיצד הגיעו כל כך הרבה נשים ללמוד, מי עודד את הבנות ללכת ללמוד לא חינוך, לא לימודי חברה - - -

לא היו לנו מורים לכימיה. הם היו מהנדסים, למען האמת. אני לא יודעת למה. אני חושבת שאנחנו צריכים לשאול את הפרופסורים והאקדמאים שלנו. זה מחקר מאוד מעניין לדעתי שאנחנו צריכים לעשות בכל העולם ולהשוות מדינות שונות. אבל עד כמה שאני זוכרת, זו הייתה המורה הטובה ביותר. אני אהבתי אותה.

הייתה לך דוגמה טובה לכן אמרת שאת יכולה גם כן לעשות את זה.

אבל גם בהנדסה, לא היו לנו בנות כלל. אני מתכוונת, כשאני למדתי באוניברסיטה, היו לנו כל ה- 200 תלמידים, היו שתי בנות בלבד. כימיה פופולרית יותר.

אולי לאחרות לא הייתה המורה הזו. לפחות אני יוצאת מפגישה זו עם המסקנה שעלינו להביא יותר מודלים, מורים.

זה נכון. מודלים לחיקו.

גב' ליאורה לנגר, יו"ר הפורום של נשים מנהלות בתחום התעשייה, בבקשה.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
שלום. כפי שאמרתי, אני מייצגת נשים מנהלות, הנשים המנהלות בהתאחדות התעשיינים. ואני רוצה באמת לשים מעט דגש. עד כה, דיברנו יותר על האקדמיה ועל דוקטורט ותואר שני וכולי, ואני רוצה להדגיש יותר לרדת לקרקע, להתחיל אפילו עם חטיבת הביניים. אז מה שאנו עושים בארגון שלנו, שהינו ארגון וולונטרי של נשים המנהלות ולכן יש להן זמן מועט אבל הן עדיין מנסות לעשות זאת, ראשית אנו פועלות כמודלים לחיקוי. אנו בוחרות מנהלות נשים מסוימות, ואני חושבת שזה משהו שאנחנו יכולים להשתמש בו כל הדרך. ובדקה אני אומר כמה מילים על התוכנית שייסדנו, אבל אנחנו עושים אותה גם עם נשים, לדוגמה, שעובדות בתעשייה ואינן מנהלות או פוחדות להיות מנהלות מסיבות כלשהן, ומנסות להראות להן כי ניתן לעשות זאת. בדיוק כמו שאנסטסיה יכולה לעשות את מה שהיא עושה עם שמונה ילדים, אנחנו מראות להן מסיבות אחרות כיצד אנו יכולות לעשות זאת. ואלו שהצליחו כבר, אנו מראות. אז זה דבר אחד שאני מאמינה בו.

שמחתי מאוד לשמוע על הדוגמה שלך של הטלוויזיה. זה נותן לי כמה רעיונות. לידיעתך, אותה תוכנית, אנחנו רואים אותה בערוץ הלאומי שלנו, ערוץ 1, כל ערב בשעה 11 בלילה. אנחנו מכנים את זה משהו אחר: "זירת הפשע", אבל זה בדיוק על מה שדיברת עליו. ובאמת נשים נפלאות אלו כאן, אז זה רעיון טוב להשתמש למעשה בזה ולקדם את זה. זה רעיון מאוד טוב.

אנחנו חושבים כי עלינו לעודד נשים. אנחנו עורכים, מעת לעת, סקרים לבדוק כמה נשים נמצאות בתעשייה, ואני מדברת באמת על התעשייה. אך לפני כן, אני רוצה לומר כי אנחנו מדברים כאן הרבה על ההיי טק, ואני חושבת שעלינו לדבר גם על מה שקראנו בעבר לואו – טק, ואני הייתי אומרת התעשייה המסורתית. אנחנו יודעים כיום יותר מאי פעם, בכל מקום, בכל רחבי לפחות העולם המערבי, כי הייתה זו טעות גדולה להעביר את כל התעשייה המסורתית למזרח ולסין וכולי. כולם חשבים בזאת. בארצות הברית – אני יודעת הרבה על זה – וגם כאן. אבל הבעיה היא כי פעם עודדנו בתי ספר מקצועיים. אנחנו לא עושים זאת עוד. יש לנו מעט מאוד בתי ספר מקצועיים, וזה לא "מגניב" ללכת לבית ספר מקצועי. ולכן אפילו אם אנחנו רוצים לעודד את התעשייה המסורתית, אשר, למען הכנות, יש בה הרבה יותר היי טק, משום שאתה לא יכול לעשות את זה יותר ללא מחשבים ומכונות מאוד מתוחכמות, למרות שזה מסורתי, אין לנו את הפועלים. ואני חושבת הרבה על זה, כיצד לעשות את זה.

הארגון שלי, חשבנו כבר על זה במשך זמן רב, וייסדנו תוכנית ייחודית מאוד, שאנו מכנים דור העתיד להיי טק בתעשייה. כך, כבר אמרנו, "תעשייה, אך היי טק ותעשייה". ואנחנו עושים את זה עד היום, והתחלנו עם חטיבת הביניים ואנחנו מדגישים את שיפור המגדר שם. הבעיה היא קודם כל, בנים ובנות. אבל כשאנחנו רוצים לעודד יותר בנות, הנשים, כך אנו מדגישים ואנחנו הולכים ומרצים שם ועם כל התוכנית, יחד עם התאחדות התעשיינים. ואני באמת שמחה לומר היום שיש לנו נשיא חדש בהתאחדות התעשיינים, מר צבי אורן, והוא אומר שזה אחד מהדברים החשובים ביותר שעליו לעשות, ואני אומרת לכם, מהסיבות הפרקטיות ביותר, משום שהיום אנחנו לא מוצאים עובדים, אנחנו פשוט לא יכולים למצוא עובדים. אבל כמובן שעלינו לעשות זאת. עלינו לתת לזה יוקרה מסוימת. אז לכן סרט זה הוא דבר טוב. אז זהו משהו אחר שאנחנו עושים.

אני רוצה גם לומר כי כאשר אנחנו עורכים את הסקרים שלנו, יש לנו נשים בתעשייה, אבל אין מספיק במה שאני מכנה החלק היצרני. הן נמצאות בכלכלה ובראיית חשבון, במשאבי אנוש. אפילו בשיווק אין כל כך הרבה. אבל בייצור, לא. אז זו סיבה נוספת. אני רוצה לראות הרבה יותר נשים בחלק הייצור.

אני רוצה לומר כי אני גם קשורה לתנועת נעמת, שהינה תנועת הנשים הגדולה בישראל. ואנחנו מדברים כאן על מלגות, נעמת נותנת כל שנה כ- 2,000 מלגות, עם דגש על נשים, תלמידות (כאן אנחנו מדבירם על סטודנטים) שהולכות ללמוד טכנולוגיה ומדעים, והן מקבלות יותר. אז, בכל שנה. אני חושבת שזה עידוד גדול. אני חושבת שלא רבים יודעים על זה, אבל זה מה שאנחנו עושים.

הדבר האחרון חביב, אני חושבת שכולנו מכירים כאן את העיתון הכלכלי המוביל לנשים, המכונה ליידי גלובס. ואני חושבת שיש להזכיר שמההתחלה שהם בחרו בכל שנה 50 נשים משפיעות בישראל. ועבור 2012 – אני באמת מאוד נרגשת וגאה – הם בחרו אישה שלמעשה הייתה ראש תוכנית חץ בישראל. ותוכנית חץ היא היום תוכנית טילים שלמעשה היא התוכנית שאמורה להגן עלינו ממה שקורה כעת עם כל הטילים.

היא בת 46, יש לה שלושה ילדים, והיא כבר לא מעט שנים. ומה ששמחתי לגביו: שהם בחרו בה על פני אחרים. יש הרבה מאוד נשים מאוד חשובות ומשפיעות בישראל, בכספים וכולי, אבל הם בחרו בה, וזה מראה, אני חושבת, על שינוי בתפיסה. אז אני מקווה שאלו היו כמה דוגמאות.

תודה לך ליאורה.

גם אני שמחתי, משום שהיא מהנדסת כימית, בוגרת הטכניון.

תודה רבה לכם. תודה לך על שהזכרת זאת. עלינו לסכם ולסגור את הפגישה. אבל משום שכה הרבה נשים וגברים הגיעו לכאן, אם ישנה הערה כלשהי מאחד מהמשתתפים, בבקשה אמרו אותה כעת.

כן, אני צריכה לומר את האמת. כשדיברנו על מלגות לתלמידים צעירים, קיוויתי כי הממשלה שלנו תמצא פיתרון לתת סוג כזה של מלגות באופן כלשהו לאמהות עם ילדים, משום שכרגע אמא עם ילדים, אין לה די הזדמנויות ברמה הפיננסית, משום שהחינוך שלנו שאמור להיות בחינם, משהו לפי החוק אינו. אז זה מאוד חשוב לחשוב על זה באוניברסיטאות.

כתבי הצעת חוק ואני אצטרף אליך. תודה רבה לך, אנסטסיה. ותודה רבה לכולכם. אני רוצה להודות במיוחד לצוות הוועדה שלי, החל בענת, מנהלת הוועדה, ואיילת. תודה לכם על שהגעתם לכאן והכנתן הכול. ויפעת לוי. וגם ד"ר שמואל חן, דובר הוועדה. ולכולכם, חג שמח, שנה טובה. ואני מקווה שזו הייתה פגישה מועילה, ומקווה לראותכם שוב בקרוב.
לפני שתעזבי, יש לנו מזכרת קטנה. זו קופסת תכשיטים עם בתבליט של סמל ממשלת ירושלים, אני מקווה שתאהבי אותה.

אני יודעת שאוהב, תודה רבה לך.

תודה לך שהגעת.

את כתבת חוקים רבים שיעזרו לנשים, אז זה עיתון לך. תודה לכם, כולם. שתהיה לכם שנה נפלאה. זה היה נפלא. מאוד מעורר השראה. תודה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:00.>