ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 30/08/2012

מצב מנטרלי אסון צ'רנוביל בישראל

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
30/08/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 258>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, י"ב באלול התשע"ב (30 באוגוסט 2012), שעה 11:00
סדר היום
<מצב מנטרלי אסון צ'רנוביל בישראל>
נכחו
חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר
יוליה שמאלוב-ברקוביץ

ליה שמטוב
מוזמנים
>
רבקה לויפר - רפרנטית עלייה באגף התקציבים, משרד האוצר

אהוד קינן - היועץ המשפטי, משרד החוץ

רונית גדליאן - ראש תחום תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

שרה כהן - מנהלת מחלקת רווחה, המשרד לקליטת העלייה

ד"ר מיקי דור - ראש אגף רפואה כללית, מינהל הרפואה, משרד הבריאות

אלכסנדר קלנטירסקי - מנכ"ל עמותת ברית ליקווידטורים צ'רנוביל

סופיה גרנקובסקי - עמותת ברית ליקווידטורים צ'רנוביל

בוריס רבינוביץ' - עמותת ברית ליקווידטורים צ'רנוביל

דוד מינץ - עמותת ברית ליקווידטורים צ'רנוביל

אלכסנדר כץ - עמותת ברית ליקווידטורים צ'רנוביל

בוריס גרשטיין - עמותת ברית ליקווידטורים צ'רנוביל

סמואל וייסמן - דוברות במגזר הרוסי, עיריית אשדוד

בוריס גיטרמן - מ"מ ראש העיר אשדוד

מיכאל רייס - סגן ומ"מ ראש העיר ראשון לציון

סופיה ביילין - סגנית ראש העיר אשקלון

דני גכטמן
ייעוץ משפטי
נירה לאמעי
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
קצרנית פרלמנטרית
הדס צנוירט
<מצב מנטרלי אסון צ'רנוביל בישראל>
היו"ר דני דנון
שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא על סדר-היום: מצב מנטרלי אסון צ'רנוביל בישראל. הנושא הזה נדון בעבר בוועדה. אני חייב לציין שגם ערכתי סיורים בערים שונות, והוא עלה על-ידי חברים נוספים. נמצא אתי חברי הטוב, מר בוריס גיטרמן, ממלא מקום ראש עיריית אשדוד, ודיברנו על כך, בוריס, באשדוד בדיון של הוועדה. אנחנו היום ממשיכים לדון, ומקווים להביא לשיפור מצבם של אותם אנשים שלקחו חלק בטיפול באסון הגדול.

לאלה שצופים בנו, אסון צ'רנוביל התרחש ב-26.4.86, אסון בקנה מידה שלא ידעה אותו האנושות כולה, גרם לנזקים כבדים מאד, ואותם אנשים שלקחו חלק בכיסוי מקור האסון, נמצא מקום לפצות אותם. הכנסת דנה בנושא הזה בעבר, העבירה מספר חוקים בנושא; החוקים עברו בוועדה שלנו, חוקים שעסקו בהכרה קודם כל באותם אנשים. יש היום מנגנון של הכרה שכבר הוסדר. הנושא השני הוא של הפיצוי הכספי שניתן על-ידי המדינה – יש פיצוי פעם בשנה שמתקבל, אבל יש נושאים שעדיין לא טופלו. אני מברך את סגנית ראש העיר אשקלון, סופיה ביילין, שמצטרפת אלינו, וגם עוזרת רבות בנושא חשוב זה. המטרה שלנו היום היא לשמוע מאותם אנשים שמטפלים בסוגייה החשובה, היקרה, ואומר בצורה ברורה – המתבגרת. האסון קרה לפני כמעט 30 שנה. אותם אנשים שעסקו בעבודות לא היו ילדים; היו נערים, אוכלוסייה מתבגרת. מדינת ישראל רואה חשיבות, לסייע לה. לא מדובר בעלויות תקציביות שיימשכו הרבה שנים; תזכו כולכם וכל האנשים שצופים בנו, והם חלק מהקהילה החשובה הזאת – מדובר בעוד עשרות שנים, שמדינת ישראל צריכה לתת שכם ולסייע לאותם אנשים.

אני רוצה לבקש ממר אלכסנדר קלנטריסקי, יו"ר עמותת ברית ליקוידטורים, לתת לנו סקירה על המצב הקיים, על הדברים שאתם מצפים שנעשה. דיברנו בעבר על הצעת חוק נוספת שתשפר את המצב. אני רוצה קודם כל לשמוע ממך, אלכסנדר, סקירה, ואחר כך נשמע את נציגי המשרדים שנמצאים פה. אני מעריך את זה שכולכם הגעתם – למרות שאנחנו בפגרה של הכנסת, מצאנו לנכון לקיים את הדיון למרות הפגרה. בבקשה, אלכסנדר.
אלכסנדר קלנטירסקי
תודה רבה. קודם כל, תודה רבה על קיום הדיון. מצב מנטרלי אסון צ'רנוביל בישראל הוא מצב קשה מאוד. יש שני חוקים עכשיו, ופעם בשנה אנחנו מקבלים כסף לדמי הבראה.
היו"ר דני דנון
מה הסכום? בחוק זה היה 4,000 ₪. כמה זה היום?
שרה כהן
5,570.
היו"ר דני דנון
כמה אנשים מקבלים את המענק?
אלכסנדר קלנטירסקי
כ-1,300.
שרה כהן
לפי הנתונים שאצלי – נתון כללי, עד עכשיו הכרנו ב-1,594 מנטרלים. מתוכם כיום רשומים בפועל 1,472, שהם זכאים לסיוע.
אלכסנדר קלנטירסקי
נכון. למה אנחנו מבקשים דיון כזה – עכשיו הכסף הזה לא מספיק לתרופות למנטרלים. אם יש עוד דיור ציבורי, בארץ אין לנו דיור ציבורי בכלל. השרה סופה לנדבר אמרה שיש תוכנית לדיור ציבורי, אבל אני לא ראיתי את התוכנית הזאת.
היו"ר דני דנון
כמה אנשים מתוך ה-1,472 נמצאים ברשימות המתנה לדיור ציבורי?
אלכסנדר קלנטירסקי
לדיור ציבורי כ-600 אנשים.
היו"ר דני דנון
אלה נתונים שמשרד השיכון מכיר?
שרה כהן
הזכאות של האנשים האלה היא בעיקרון באמצעות משרד הקליטה.
אלכסנדר קלנטירסקי
יש קצת אנשים – משרד השיכון, וכ-400 מנטרלים, צריכים לקבל דיור ציבורי ממשרד הקליטה. אבל אין.
היו"ר דני דנון
כ-600 יחד?
אלכסנדר קלנטירסקי
כן. קודם כל, העמותה שלנו היא מ-1992 שנה, וכל הזמן אומרים שהמדינה לא צריכה לשלם לנו כלום, והמדינות צריכות לתת לנו את כל הזכויות והפנסיה, אבל אף מדינה לא רוצה לשלם לנו כסף שמקבלים מנטרלים שגרים במדינות האלה. אני חושב שיש בישראל אינסטרומנט שאפשר לקבל - לפני כמה חודשים המדינה שלנו נתנה לרוסיה - - - רוסים. הפדרציה הרוסית נתנה לארץ כ-100 מיליון דולר על הדבר הזה, שקיבלו. אבל המנטרלים לא רואים כסף מזה. זה מצב שאנחנו – חסר לנו כסף לחיים – לתרופות, לדירות. אי-אפשר לשלם שכר דירה. אנחנו מבקשים ממך לראות ולקרוא את הצעת החוק החדשה. שם כתוב הכול, מה אנחנו מבקשים. המצב הוא שצריך לעשות, והחוק הזה צריך ללכת קצת אחורה.

פה יש משרד החוץ. אני פעמיים הייתי באו"ם, בוועידה בנובל, ושם אמרתי על מצב המנטרלים בארץ. דיברתי עם השגרירות הישראלית באו"ם, ולקונסול הזה קוראים אילן פלוס. הוא אמר שצריך לעשות קמפיין באו"ם של המדינות האלה, צריך לתת לנו את כל הזכויות והפנסיה, אבל עד עכשיו אין קמפיין, וזה היה ב-2009. למה – משרד החוץ לא רוצה לעשות את זה. דיבורים, שיש דברים, בעיות, אבל אנחנו לא יכולים לחיות בלי הכסף הזה. אוקראינה גם לא רוצה לשלם לנו זכויות ופנסיה.
היו"ר דני דנון
לאזרחי אוקראינה משלמים היום מענק מיוחד?
אלכסנדר קלנטירסקי
לא הכול; רק לישראלים, אם יש נכות מאוקראינה, קבועה, אוקראינה כל הזמן מעבירה כסף. אבל ליקווידטורים, שעכשיו יש נכות בארץ- - -
היו"ר דני דנון
כמה סך הכול ליקווידטורים יש בעולם? כמה אנשים חיים היום, שהשתתפו בפרויקט הזה?
אלכסנדר קלנטירסקי
בברית המועצות יש כ-900 אלף.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני חושבת שאתה לא מבין את השאלה שלו.
אלכסנדר קלנטירסקי
פחות ממיליון. 900 אלף. בכל הקרנות יש כ-10 מיליון, אני חושב.
היו"ר דני דנון
לא מסתדר לי. הרי כמה אנשים היו יכולים לקחת חלק בפרויקט הזה? זה אלפים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה לא הגיוני. רבבות.
אלכסנדר קלנטירסקי
בהצעת החוק שנתתי עכשיו פה בקריטריון, מה יש בהצעת החוק, צריך לשלם פנסיות כל חודש רק ל-500 מנטרלים שגרים בארץ. זהו. אוקראינה כל הזמן אומרת שאין לה כסף, אבל כל שנה אוקראינה מבקשת קרן בין-לאומית מאיפה שעבד סטנלי פישר. כל שנה מקבלים הרבה כסף להגנה סוציאלית לאוקראינה. אני ביקשתי מזאב אלקין, ונתתי לו הצעת מכתב לקרן בין-לאומית מסטנלי פישר, שאוקראינה צריכה מ- - - שקיבלה מהקרן הזאת, צריכה לשלם למנטרלים שגרים בארץ.
היו"ר דני דנון
תודה. מר מיכאל רייס, יו"ר התאחדות דוברי רוסית, בבקשה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
חשוב לומר שהישיבה הזאת משודרת בשידור חי בטלוויזיה, לכן אין אפשרות לתרגם את הרוסית מייד לעברית, לכן נצטרך לדבר עברית.
מיכאל רייס
אני כיו"ר ועדה של יוצאי ברית המועצות לשעבר, והוועדה שלנו, חבר בוועדה גם יו"ר התאחדות צ'רנוביל- - - , וגם אלה שעברו ונשארו בחיים מלנינגרד - עוד לא היה סן פטרבורג – וסופיה ביילין כיו"ר התאחדות יוצאי רוסיה באשקלון, וזה אחד מהקבוצה הכי גדולה אצלנו, ויש שם אשדוד, כל הערים הגדולות כמו חיפה, ירושלים. גם נציג של וטרנים וגם נציג של מלחמת העולם השנייה – זאת הוועדה שלנו.

אני חושב שחשוב לומר כאן שהארגון של אלכסנדר קלנטירסקי הוא ארגון שצריך לתת לו כבוד, קשה להגיד – יותר מכל האחרים, אבל בכל זאת, הוא ראשון מהשבים. אלו שחייבים לתת לו כבוד, ולתת לו תמיכה בחוק שהוא מביא עכשיו ומבקש ממך עזרה, מר דני דנון. האנשים שנשארו כאן, הוא מספר על תכנון, על הדיור וכו'. עד שזה יבוצע, לא יהיה ארגון. זה מה שחשוב היום להשמיע, ותבין כמה זה חשוב. הם הצילו את כל העולם בצורה הזאת. זה שהתחיל באוקראינה, וחייבת אוקראינה – לא משנה; זה השפיע על בלרוסיה, זה השפיע על פולניה והונגריה. אלה שלקחו וקיבלו את המכה הראשונה, אלה שהגיעו לשם וסגרו עם החיים שלהם את הצורה, סגרו את כל העולם מהצורה הזאת. זה שהם בישראל – אנחנו לא עושים חשבון לווטרנים ונכי מלחמת העולם השנייה, ועוזרים להם גם עם פנסיה לנכי מלחמת העולם השנייה וכו' – אותו דבר צריך לגבי הצ'רנובילים, לתת אותו כבוד, אותו דבר. וברור, מה שהוא אמר, קשה כאן להתווכח במספרים –נותנים שם יותר כסף בשנה או פחות, אבל צריך לתת להם, שהם ירגישו בחיים – קשה לי לומר, אבל יכול להיות שעוד חמש-שש שנים כבר לא יהיה ארגון. אחרי המחלות שהם קיבלו באותם ימים, היום אנחנו רואים את התוצאות – בטח שצריך לעזור להם. כפי שאמרתי, זה ארגון ראשון בשורה של ארגונים, לא פחות חשוב מהווטרנים ונכי מלחמת העולם השנייה, לא פחות. זה חברים שלי, ווטרנים ונכי מלחמת העולם השנייה, אבל זה ארגון שהיום יכול להיות שהוא קיבל פחות. וכשמדברים על תשומת הלב, זה גם כבוד. שוב – על התוכניות, בדיור וכל הדברים – אולי זה יבוצע, אבל כבר לא יהיה ארגון. תודה רבה.
היו"ר דני דנון
תודה. אני רוצה לפנות לנציג משרד הבריאות, ד"ר מיקי דור, ראש אגף רפואה כללית – קודם כל, לשאול מבחינת תחלואה של אותם אנשים שנמצאים היום, אותם 1,500 מנטרלים – יש נתונים על אנשים שחולים בסרטן, מחלות שונות? מה מצבם הרפואי היום, וכמובן, לשמוע את התייחסות המשרד לגבי הדברים שעלו פה.
ד"ר מיקי דור
התשובה היא חד-משמעית: כל המעקב שנעשה לא הראה באוכלוסייה הזאת שכיחות של יותר מחלות מאשר באותן קבוצות גיל אחרות. האמריקאים, שהיו מאוד מעוניינים בנושא הזה בשנים הקודמות, וללמוד את הלקחים, עשו מחקרים דומים על אותה אוכלוסייה, וגם הם הגיעו לאותה מסקנה, שבקבוצה הזאת, כמה שזה מפתיע, לא היתה שם שכיחות מחלות גדולה יותר. נמצאו בעיות, אבל לא יותר מהאוכלוסייה באותו גיל. האמריקאים כתוצאה מהמסקנה הזאת שלהם, בשנים הראשונות הם נתנו לנו כסף כדי לעשות את המעקב, מעין מחקר. לפני כ-9-8 שנים הם הפסיקו את המעקב הזה, כי הגיעו למסקנה שאין בו צורך. אנחנו המשכנו בעקבות הדרישה כאן במעקב הזה, ונכון לעכשיו – נקבע שהמרכז יהיה בחיפה בראשותו של פרופ' גדי רנרט, שהוא מומחה עולמי בתחום הזה, והוא גם בקשר עם אנשי המקצוע בארצות האחרות. ברשימה שלו נמצאו 1,676 איש. הרשימה היא גדולה מזו של מרכז הקליטה, כי אני נתתי הוראה מפורשת, שאדם שיבוא ויגיד: הייתי באזור, ואני רוצה מעקב – גם אם משרד הקליטה לא הכיר בו, אצלנו הוא יקבל את מלוא המעקב. המעקב הזה, כאמור, לא הביא שום תוצאות מיוחדות.

לפני כשנתיים גם המשרד הגיע למסקנה שאין בהמשך המעקב הזה שום תועלת. התועלת שראינו בהתחלה, ואני ליוויתי את החוק מימיו הראשונים יחד עם החברים, ראינו פה שתי אפשרויות של תועלת: אחת - בטיפול רפואי, ושתיים - במעקב ולימוד מהנושא. הקטע של מעקב ולימוד ירד לחלוטין. לגבי טיפול רפואי, מלכתחילה משרד הבריאות הבהיר שכל המחלות שמדובר בהן, אם קיימות, נמצאות בסל השירותים של מדינת ישראל, ומלוא הטיפול ניתן, כמו לכל אזרח מדינת ישראל. בשלבי החקיקה היתה דרישה, שאני ראיתי אותה כדרישה לא מוסרית, לתת לאנשים האלה טיפול שלא ניתן לאזרחי מדינת ישראל כמו נכי צה"ל או, נניח, נפגע של הכור הגרעיני בדימונה, חס ושלום – לא יהיה לעולם מצב כזה, שאנחנו ניתן תרופות אחרות, מה עוד שכל התרופות בסל, אבל לעולם לא נגדיר קבוצה שתקבל יותר תרופות, כי היא נפגעה בצ'רנוביל, עם כל הזכויות שמגיעות לקבוצה הזאת.

אם אסכם, המרכז לא הביא הרבה תועלת. הטיפול נמשך ברמת סל הבריאות בכל המקומות, ובמרבית המקומות יש אנשים שיש להם גם התמחות מיוחדת בנושא.
היו"ר דני דנון
מה חתך הגילאים?
ד"ר מיקי דור
אין לי פה התפלגות גילאים. החברים יכולים לומר יותר טוב ממני. אלה אנשים מבוגרים.
היו"ר דני דנון
תודה רבה.
אלכסנדר קלנטירסקי
זה לא נכון.
היו"ר דני דנון
אני אאפשר לך להגיב בסוף על ההערות. נקבל את הנתונים, ואז נוכל להתווכח על הדברים ביחד.

אני רוצה לשמוע נתונים של הגברת שרה כהן, מנהלת מחלקת הרווחה במשרד הקליטה, וגם את עמדת המשרד.
שרה כהן
משרד הקליטה אחראי על הפעלת ועדת ההכרה, שבראשה עומד השופט בדימוס, נכון להיום יעקב בצלאל. הוועדה מקיימת את דיוניה בשיתוף נציגים- - -
היו"ר דני דנון
יש עוד פונים או התהליך הסתיים?
שרה כהן
יש עדיין פניות; אמנם בקצב שהוא פחות בהיקפו ממה שהיה בעבר. בוועדה משתתפים אהוד קינן, שהוא היועץ המשפטי של משרד החוץ, שגם נמצא פה אתנו, והוא חבר בוועדה, ד"ר מלה תבורי מנתיב, ואני כנציגה נוספת, שגם – מרכזת את הוועדה במשרד. כמובן, אלכסנדר קלנטירסקי יושב כנציג הארגון היציג של המנטרלים מצ'רנוביל.

אני יכולה לשקף את תמונת המצב של ההכרה עד כה. כפי שציינתי, הכרנו עד כה כ-1,594 מנטרלים, ומתוכם 119 נפטרו במהלך השנים מאז הפעלת החוק. כיום בפועל רשומים במערכת שלנו 1,472.
היו"ר דני דנון
לגבי הנפטרים, לאלמנה יש זכאות.
שרה כהן
כן. בהתאם לחוק יש תשלום שאנחנו מבצעים אותו בצמוד לאותו תשלום שאנחנו מבצעים אחת לשנה. אנחנו מעבירים את הסכום, ויש תחשיב שהוא ניתן לאלמן או לאלמנה, בהתאם לחוק. כל הדברים האלה נכנסו לשגרה סדורה של עבודה בתוך המשרד, מתוקצבים באופן שוטף על-ידי האוצר. אין לנו קשיים עם הדברים הללו.

מבחינת התפלגות הגיל, בגיל הצעיר, מגיל 35 עד 49, יש לנו היום 141 שרשומים, בקבוצת הגיל 51 עד 59 – 486, בקבוצת הגיל 60 עד 65 – 324, בקבוצת הגיל 66 עד 74 – 289, בקבוצת הגיל 75 עד 84 – 205, והקבוצה המבוגרת ביותר, 85 ומעלה – 27 איש שרשומים אצלנו. מבחינת חלוקה לפי מין, הוכרו 1,200 גברים ו-272 נשים.

לגבי שנת העלייה, המסות הקריטיות הגיעו בשנים 91' ואילך. היום יש לנו טפטופים של אנשים שמגיעים. אנחנו שמים לב לתופעה שמתגברת בשנים האחרונות, שאנשים שנמצאים פרקי זמן מאוד ממושכים בארץ, ויכולים היו להגיש את הבקשות בתקופה שהחוק נחקק, בוחרים להגיש את הבקשה רק עכשיו, כלומר אנשים שעלו ב-90', 91', 92' מגישים עכשיו את הבקשות. הסיבות הן שונות – חלקם טענו שלא ידעו, חלקם, כנראה, לא היו מעוניינים להיות מוגדרים כמנטרלים, ואולי כשפרשו לגמלאות, הרשו לעצמם לפנות.

אסיים בארצות העלייה. מברית המועצות לשעבר, שאין לנו היכולת לעשות שם תת-חלוקה, ובעקבות הנתונים במערכת שלנו, 687 מברית המועצות לשעבר ו-518 מתוך אוקראינה, 149 מבלרוס, 76 מרוסיה, 9 ממולדובה. ההתפלגות מבחינת הישובים בארץ, יש קבוצה גדולה למדי שמתגוררת באשדוד – 117 מנטרלים, עוד עיר מובילה היא נצרת עלית – 44, בקריית גת יש 38, ואחר כך יש התפזרות שהיא די אקראית בין הישובים השונים – בחיפה יש 125, בבת ים 70, ואחר כך יש התפזרות אקראית בישובים השונים במדינת ישראל.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
איך ייתכן, ששנים כה רבות קלנטירסקי רץ מוועדה לוועדה, מחבר כנסת לחבר כנסת, ולא מצליח להגיע לסיפוק במה שהקבוצה הזאת צריכה לקבל? את מייצגת את משרד הקליטה, אז אפשר לדעת, איפה זה עומד? קודם כל אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב-ראש, שאתה אכן מקיים את הדיון הזה. אני חושבת שככל שיותר חברי כנסת צברים ייכנסו לנושא הזה, ולא רק עולים, אולי הנושא הזה ייפתר מהר יותר. אני לא מחפשת אשמים; אני רוצה לראות, איך אני פותרת את הבעיה.
שרה כהן
אני לא מבינה מה הבעיה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אז הכול בסדר, קלנטירסקי, למה אתה פה?
שרה כהן
אני הייתי שותפה לכל התהליך עוד בתקופה של טרום החוק, לכל מה שעבר בנושא של המנטרלים, והחקיקה שחוקקה שיקפה את עמדת המדינה באותה עת לגבי הסיוע שניתן למנטרלים, והקיפה את הנושאים השונים שאליבא דהכרת הצרכים שלהם באותה עת הוסדרו בתוקף החוק. נכון לעת הזאת, בכל פעם שעולים נושאים שברמה של חקיקה יש בהם כדי לתת מענה, הם נעשים. מענק ההבראה הוגדל בצורה מאוד משמעותית; בראשית הדרך הוא ניתן עבור כשמונה ימי הבראה, ואחר כך היתה הגדלה, שכיום עומדת על קרוב ל-6,000 שקל בתשלום חד-פעמי שניתן להם.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כידוע לי, ואני מקווה שאיני טועה, כשהם מקבלים את המענקים החד-פעמיים, מורידים להם מס מאוד גבוה על המענקים האלה.
היו"ר דני דנון
יש פה נציגת האוצר, רבקה לויפר. יש מיסוי על המענק?
שרה כהן
על המענק אין מיסוי. את אולי מתייחסת לנושא של מי שמקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי- - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא. כשמקבלים את המענקים החד-פעמיים זה מגדיל להם את הסכום, ואז באופן אוטומטי מורידים. הטענה היא לא אליך. אנחנו פה כדי לפתור להם את הבעיה.
שרה כהן
אני לא בקיאה בנושא המיסוי, אבל אנחנו משלמים את הסכום במלואו לחשבון הבנק של האנשים. אני לא יודעת על איזה סוג של תשלומים שהם נדרשים לשלם בתוקף זה. בשנה האחרונה גם התקבלה החלטה על העברת תשלום לארגון היציג. אנחנו כרגע, לפי ההנחיות שקיבלנו, אנחנו מנכים 200 שקלים מהתשלום שמשולם עבור המנטרלים מאותם מנטרלים שאישרו שהם מוכנים שיעבור התקציב לארגון היציג. בשנת 2011 285 עולים אישרו שהם מוכנים שינכו להם עד 200 שקלים מהקצבה, והעברנו לארגון היציג 44,375 שקלים. אותו מהלך ייעשה גם השנה. כרגע זה מצוי במצב שאנחנו מקבלים את האישורים מאותם עולים שהוכרו במהלך השנה האחרונה.

אני רוצה לפרוט את הדברים לנקודות השונות. בכל הקשור לנושא הבריאות, אני חושבת שדבריו של ד"ר דור בנושאים הרפואיים, שבין היתר, יש טענה חוזרת על-ידי המנטרלים- - -
אלכסנדר קלנטירסקי
אין לנו מרכז רפואי.
שרה כהן
הם זקוקים לטיפול. אני חושבת שמערכת הבריאות היא זו שאמונה על הנושאים, ודבריה נשמעים באופן מאוד ברור. בכל הקשור לנושא קצבאות נכות, דינם כדין כל אדם במדינת ישראל שנכנס לקצבת נכות.
היו"ר דני דנון
הנקודה שעולה, שבאים המנטרלים ואומרים: אנחנו מעריכים את מה שאנחנו מקבלים מהמדינה, אבל זה לא מספיק. מבחינת המשרד שאת מייצגת אותו, האם עמדתכם, שצריך להגביל את מה שהמדינה נותנת עבור קהל זה, או היה מיצוי הליכים בחוק הקיים? הרי בפועל מה מבקש מר קלנטירסקי בשם אותם נציגים – הוא אומר: בואו תגדילו – או באמצעות חוק חדש או באמצעות הגדלת המענק השנתי – אולי לא צריך חוק חדש, ואפשר להגדיל את הסכום. השאלה, אם משרד הקליטה היום, מה עמדתו בנושא הזה? האם הוא אומר: אני מסכים עם הטענות האלה – הסכום הזה לא מספיק לצרכים שלהם, או הוא אומר: מיצינו את ההליכים, סיימנו את העניין, הכרנו באנשים, יש סכום חד-פעמי?
שרה כהן
החקיקה שנעשתה עד כה לא היתה חקיקה שנעשתה באמצעות המשרד. היתה חקיקה שנעשתה באמצעות הכנסת. אנחנו פה מבצעים את הוראות החוק כלשונו. השאלה שאתה שואל אותי היא לא שאלה ברמה שאני כאיש מקצוע, מנהלת שירות הרווחה, שמפעיל את העבודה בתוך המשרד על בסיס החקיקה, היא לא תשובה שאני יכולה לומר לך. אני חושבת שהיא בגדר פנייה שצריכה להיעשות לשרה ולמנכ"לית המשרד. נכון לעת הזאת, לפחות מתוך המקום שלי, אני לא התבקשתי לקדם צעדים נוספים שהם מעבר למה שנעשה כרגע באמצעות החקיקה הקיימת. כאיש מקצוע נכון לעת הזאת, מתוך הקשר שלי בין היתר עם משרד הבריאות וההבנה לגבי מצב המנטרלים, ולאור ההבנה לגבי מצבן של אוכלוסיות עולים אחרות, אני לא ראיתי כאן מקום שאני צריכה לשקף בעיות חריגות מעבר לבעיות של אוכלוסיות עולים נוספות, שמגיעות לטיפול השירות ושל צוות העובדים הסוציאליים של צוות השירות שלנו.
היו"ר דני דנון
תודה.

אני רוצה לפנות לנציגת משרד השיכון, כי הנושא הזה עולה כל הזמן, הגברת רונית גדליאן, ראש תחום תוכניות סיוע, יש להם עדיפות ברשימות? זה הדבר שכואב להם מאוד. אני מכיר את הנושא של הרשימות ואת הבעייתיות.
רונית גדליאן
רוב הממתינים נמצאים ברשימת המתנה של משרד הקליטה. איך התור שם מתנהל, האם יש להם עדיפות – זה משרד הקליטה, צריכים לתת תשובה, ולא אני. אני כן יכולה לומר, שבזמן ההמתנה יש להם האפשרות לקבל את הסיוע בשכר דירה שאנחנו נותנים. באמצעות דוח טרכטנברג שהיה בשנה שעברה והשנה, הגדלנו את הסיוע שמגיע לזכאים של משרד הקליטה ומשרד השיכון כממתינים לדירה בשיכון הציבורי, לקבל את הסיוע בשכר דירה. בלי קשר לשום דבר, מנטרלי צ'רנוביל מקבלים תוספת של 10 אחוז בסיוע בשכר דירה שמגיע להם, מבלי שהם מגישים שום בקשה מיוחדת.
היו"ר דני דנון
מה זה אומר בכסף?
רונית גדליאן
אנחנו מדברים בסדר גודל של יחיד – עד 926 שקלים, כי זה גם תלוי בגיל של המבקש עצמו, ולזוגות אנחנו מדברים על 1,262 שקלים.
היו"ר דני דנון
זה כולל את התוספת של 10 אחוז?
רונית גדליאן
כן. כמובן, הם מגישים בקשה חד-פעמית, ומציגים חוזה שכירות כדי לקבל את הסיוע בשכר דירה.

בנוסף, יש לנו תוכנית משותפת לממתינים לדירה בשיכון הציבורי של משרד הקליטה, משהו שאנחנו מפעילים אותו יחד עם משרד הקליטה, שמי שנמצא בתור ממתינים שלהם, יש לו אפשרות, בגלל שיש מחסור בדירות, לקבל בנוסף לסיוע בשכר דירה הזו תוספת של עד 400 שקלים מהסכומים שנתתי, כלומר זה יכול להגיע עד 1,326 ליחיד או 1,862 לזוג, אם הם מוותרים על התור לדירה בשיכון הציבורי בטווח של חמש שנים. זו תוכנית שאנחנו מיישמים אותה, לא מזמן חידשנו אותה כדי שאנשים יוכלו להצטרף. זה מה שאנחנו עושים מבחינת הסיוע שניתן.

אני יודעת שיש הוסטלים שמנסים לתת פתרונות, יש לא מעט הוסטלים פנויים, באזור הצפון, ואין כל כך היענות של האנשים להתאכלס שם. מבחינת משרד השיכון, אדם הגיש פעם אחת בקשה, וזה מתחיל לרוץ. כל עוד יש חוזה השכירות, אנחנו נותנים את הסיוע.
היו"ר דני דנון
גברת כהן, להשלמה, יש עדיפות אצלכם ברשימות של זכאי הדיור?
שרה כהן
איני יודעת. זה נושא שהוא באחריות אצלנו של חביב קצב, ואין לי תמונת המצב.
אלכסנדר קלנטירסקי
אין.
היו"ר דני דנון
אשמח לקבל לוועדה דיווח מחביב או מהמנכ"ל.
שרה כהן
אבקש ממר קצב שיעביר דיווח בנושא.
היו"ר דני דנון
תודה. אני רוצה לפנות לנציג משרד החוץ, היועץ המשפטי, העו"ד אהוד קינן. אהוד, בעולם יש התייחסות ספציפית לאותן אוכלוסיות במענקים, בחוקים, בדברים שאנחנו יכולים ללמוד מהם?
אהוד קינן
זאת שאלה טובה, כי אני חושב שמדינת ישראל היא ייחודית במה שהיא נותנת. אני לא חושב שיש מצב כזה בשום מדינה בעולם. יש להבין את הבעיה, ואני חושב שזה מתחילת הדיונים, אולי 15, 17 שנה – מדינות ברית המועצות לשעבר, בעיקר רוסיה, בלרוס, הן הכירו במאמץ המיוחד שעשו הליקווידטורים בנטרול הכור הנפגע בצ'רנוביל, ולכן חוקקו באותן מדינות חוקים מאוד נדיבים של זכויות לליקווידטורים. חלק מהדברים שאתה שומע היום נמצאים בחוקים האלה – נופש, טיפול רפואי, עדיפות בתחבורה, עדיפות בדיור וכו'.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לאלה שגרים פה או לאלה שגרים שם?
אהוד קינן
אלה חוקים מקומיים. הבעיה היא, אל"ף, למיטב ידיעתנו, החוקים האלה הם קצת חוקים דמיוניים, כי הם נחקקו תחת לחץ ואמוציות, ואנחנו לא יודעים שהמדינות יודעות לעמוד בנטל שנקבע, כי זה נטל כספי כבד, אבל לא זאת השאלה.
היו"ר דני דנון
אוקראינה ורוסיה היום.
אהוד קינן
אוקראינה ורוסיה, בלרוס. העניין הוא שהחוקים האלה במפורש מגבילים את הזכויות למי שהוא אזרח ותושב. יש חוקים דומים, שאתה עוזב את המדינה – הזכויות הן מקומיות. אני חושב שזה מוכר בהרבה מאוד מדינות בעולם. לכן החוק אומר: ברגע שאדם עלה ארצה, נפסקות זכויותיו, והוא לא יכול לקבל. אם ליקווידטור נוסע חזרה לאוקראינה או לרוסיה, הוא זכאי ליהנות מהתנאים.

מדינת ישראל, מרגע שהדבר הזה הובהר, לא קיבלנו את זה כפי שזה על אף שאנחנו מכירים את המצב הזה. גם במדינת ישראל יש חוקים שחלים על תושבים בלבד, ואם אתה עוזב את הארץ, אתה לא זכאי לזכויות מסוימות, אבל לקחנו על עצמנו להעלות את זה ברמת הבילטרלית, דו-צדדית, מול המדינות האלה באופן מאוד אינטנסיבי מתוך מטרה לשכנע אותם לבטל את המגבלה הזאת.
היו"ר דני דנון
באילו סכומים מדובר? אם אני, למשל, אזרח אוקראינה, ואני היום הייתי גר באוקראינה, מה הייתי מקבל?
אהוד קינן
לא יודע מה הסכום. החוק שקראנו אותו בזמנו הוא מאוד נדיב.
אלכסנדר קלנטירסקי
חבר שלי במוסקבה, שעבדנו יחד, כל חודש מקבל 2,000 דולר, זהו. כמו עני.
אהוד קינן
זה לא רק זה; יש נופש, עדיפות בדיור, בחלק מהחוקים. אני מכיר את החוק האוקראיני, וזה ודאי דומה, אבל זאת לא השאלה; השאלה היא הליקווידטור הישראלי והליקווידטור הרוסי זכאים לאותו דבר, אם הם גרים ברוסיה. ברגע שאדם עזב את רוסיה, היגר לארצות הברית, לקנדה או עלה לישראל – מעמדו שונה. כלומר זה לא חוק שמפלה ליקווידטורים שעלו לישראל; זה חוק שקובע שעזבת את רוסיה, אוקראינה, בלרוס – אתה לא זכאי.

אנחנו מנסים לפעול כבר הרבה שנים לשינוי המגבלה הזאת בדיוק בגלל הדברים שצוינו, בגלל חשיבות העניין. אנחנו מכבדים את המדינות האלה, מכבדים את החוקים שלהן, מבינים שיש חוקים שהם מוגבלים לתושבים, אבל אנחנו אומרים: אלה אנשים מיוחדים, וצריך לעשות חריג. אבל המדינות האלה אומרות לנו בצורה הכי ברורה: זה תקדים, אנחנו לא יודעים מה השלכות הרוחב, יש לנו בעיה. אז ניסינו לקחת את הנושא הזה באמצעות ערוץ אחר – הסכם העברות פנסיה, כלומר אם החבר של מר קלנטירסקי מקבל כסוג של קצבה או פנסיה במוסקבה 2,000 דולר, אם הוא עוזב את מוסקבה, למה לא תעבירו? אז אנחנו מנהלים משא ומתן ארוך, ואני מניח שאנשים מכירים אותו מהקשרים אחרים של הסכמים, ניסיון לקיים משא ומתן, ניסיון להגיע להסכם להעברת פנסיות עם שלוש המדינות הללו. ההסכמים הללו מאוד לא קלים, כי המדינות האלה עושות, כמו כל מדינה, את החשבונות הכספיים שלהן. תודה לאל, יש יותר אנשים שעלו מברית המועצות לשעבר במדינת ישראל מאשר ההפך, ובכל זאת הדברים האלה הם במשא ומתן. זה מועלה כל העת. יש טיוטות יותר מתקדמות. שר החוץ העלה את זה עם הנשיא פוטין בביקור האחרון. אגב, יש שלוש אוכלוסיות שהרוסים לפחות ראו אותן יחד: עולים, פנסיות, ליקווידטורים ו-ווטרנים, שהוזכר. שר החוץ אמר: לפחות תטפלו באוכלוסיות המיוחדות. זה עלה ברמה הזאת, וזה עולה ברמות האחרות. שרת הקליטה מכירה את זה מתפקידיה הקודמים עוד. כל מי שעוסק בנושא – חברי כנסת, קודמיך ביו"רות הוועדה – וגם אנחנו מעלים את זה. יש התקדמות מסוימת בהסכמי העברת פנסיות, אך היא לא גדולה.

המצב הזה, אחרי שניתחנו אותו, והתלבטנו כולנו יחד, הוא במידה מסוימת הסיבה שהחוק שנחקק בזמנו, והמדינה החליטה לקחת על עצמה לסייע במידה מסוימת, ואני מבין שלטענת אלכסנדר ואחרים – לא מספקת, לליקווידטורים, כי במדינות אחרות אין דבר כזה, אז המדינה אמרה: מה נעשה? ואז נמצאה התשובה: נעשה משהו באמצעות דמי הבראה; אדם בריא, חולה – לא רלוונטי, מפני שההכרה היתה שעד שנצליח, אם בכלל, לשנות את החוקים הקיימים, שאדם שבא מאוקראינה יקבל כל מה שהוא היה מקבל שם, לתת פיצוי מסוים. אנחנו עובדים על זה. אני לא יכול לומר שיש בסיס לאופטימיות, אדוני היושב-ראש, מהסיבות שמניתי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה הטענה שלהם? אם איני טועה, אם יש למישהו אזרחות כפולה, הוא כן מקבל.
אהוד קינן
לא. האוקראינים, כפי שאמר אלכסנדר, משלמים רק לנכים מלאים. זה, אגב, כמות קטנה – האוקראינים אמרו לנו: 30 איש, אבל הם אומרים: אדם שלא עזב נכה – איבד. יש דברים כאלה. גם ביטוח לאומי לא משלם בארץ למי שלא תושב אותו דבר כמו שמקבל תושב. אומרים: תחזור לאוקראינה, יש לך תעודת ליקווידטורים – תקבל את מה שמגיע לך. אנחנו לא מייצאים את הזכויות האלה, חלקן גם לא ניתנות לייצוא, כי עדיפות בדיור זה רק שם, בזמנו דובר על חופשה בים השחור – זה רק שם. פנסיות – אלכסנדר צודק: כסף אפשר גם להעביר לפה, אבל הטענה היא שהדאגה הראשונה באמצעים המוגבלים היא למי שנשאר תושב. אזרחות היא פחות רלוונטית.
ד"ר מיקי דור
באיזשהו שלב היתה פה אשתו של נשיא אוקראינה, לפני כמה שנים, בוועדה הזאת באותו נושא, וכששאלנו את אותה שאלה, התשובה היתה: בחוק הבסיסי – זה חוק יסוד שלהם – אומרים שהם לא מעבירים קצבאות לחו"ל, שבשביל לקבל את הבקשה שלנו צריכים לעשות שינוי חקיקה בסיסי, שהוא עם השלכות רוחב, והם לא יסכימו לעשות את זה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה שזה אומר, אדוני היושב-ראש, שלסמוך עליהם אנחנו לא יכולים. גם דיברנו אתך ארוכות בנושא הזה. לכן אנחנו צריכים לקחת את זה על עצמנו. אני גם באיזשהו מקום יכולה להבין אותם – הם אומרים: אתה אזרח שלי, תחזור לפה, ואתן לך את כל הזכויות שלך.
היו"ר דני דנון
לא בטוח. אם זה פנסיה שאדם עבד- - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לגבי פנסיה, אני מסכימה, ופה צריך להמשיך להיאבק.
היו"ר דני דנון
נציגת משרד האוצר, הגברת רבקה לויפר, יש לכם התייחסות בנושא?
רבקה לויפר
אין לי הרבה מה להוסיף. מעבר לסכומים שבשיכון יש כ-7 מיליון- - - בהתאם לחוק המסייעים שמועברים למשרד הקליטה. כל סכום מעבר לזה תלוי במדיניות ממשלתית ובחוק.
היו"ר דני דנון
תודה. אני רוצה לבקש ממר בוריס גיטרמן, ממלא מקום עיריית אשדוד, שאצלך בעיר אוכלוסייה גדולה מאוד של מנטרלים, בבקשה.
בוריס גיטרמן
תודה לך, אדוני היושב-ראש. קיימת דיון מאוד חשוב, ואני מכיר שאתה אוזן קשבת לכל בעיות העולים, כפי שאמרה יוליה, ותודה לך על זה. נחשפתי לכל הבעיה של הליקווידטורים, צ'רנוביל, עם אלכסנדר קלנטירסקי, ורק לפני כמה שבועות הכרתי את הבעיה. אני נדהם ממה שקורה עם האנשים. ממה ששמעתי עכשיו, אני חושב שלא מבינים מי האנשים האלה, ולמה הם יושבים פה. קרה משהו נורא, ואם זה היה קורה ביפן או במקום אחר, ההתייחסות היתה אחרת. שומעים שאנחנו פה, 2,000 דולר מקבלים, מקבלים המון הטבות באוקראינה, רוסיה – באו אנשים לארץ ישראל, אז צריך לשכוח את כל מה שעשו? אז באמת נתנו להם, אבל רואים שזה לא מספיק. אני שומע את סכומי השיכון, ואין להם שום עדיפות מעולה אחר, מזכאי אחר לדירות. הם עומדים בתור רגיל, אין מה לבדוק. אני יודע את זה, כי אני מטפל בזה יום-יום ואני מכיר את זה, והם לא יקבלו בחיים שלהם את הדירות. גם הכסף הזה לא מספיק להם. למה הוא אומר: קודם כל תרופות? כי עשיתם מחקר יפה מאוד, ואתה מדווח על המחקר. אני חושב, רק אם ארצות הברית, כל הכסף ששמו על המחקר, וכל הכסף ששמה מדינת ישראל על המחקר, וברוך השם, טוב שסגרו אותו – חבל לבזבז כסף; אם היו מעבירים את הכסף הזה, הכול היה נגמר, כי זה המון כסף. אני לא מאמין שזה מעט כסף, כפי שאתה אולי רוצה לומר. המחקרים הללו, יש מחקרים מכל הכיוונים, ואפשר להתווכח. אנחנו מתעסקים עם בני אדם, שעברו משהו קשה מאוד בחיים שלהם. הם אומרים: תרופות, כי הם מרגישים טוב יותר ממחקר מה קורה להם. הם לא היו מגיעים לפה אם היה להם מספיק כסף לתרופה. למה לנסוע לכנסת, לבלבל את המוח לבוריס גיטרמן ולהעלות את הנושא הזה, אם היה להם מספיק כסף? הם סתם מחפשים?

האנשים האלה שילמו הרבה בחיים שלהם, הבריאות שלהם נפגעה, הכול נפגע. אני מכיר את זה מקרוב, אני מכיר את האנשים האלה מקרוב. מספר האנשים שאנחנו מדברים – אני שומע: 500 איש, 1,500 איש – זה לא מספר גדול, שמדינת ישראל בקלות יכולה היתה לשים בצד, ולומר: לא נתייחס לזה. אם מתייחסים לזה באוקראינה, אם מתייחסים לזה ברוסיה, למה אנחנו, מדינת ישראל, שתמיד רחמנים, ותמיד רוצים לכבד יהודים ששילמו בבריאותם, למה לא לכבד את זה ולעזור להם? זה לא הרבה כסף, 1,000 איש.

דני, אני מבקש לעשות הכול. הנה, יש חוק, אתה אומר שבלי חוק אפשר להעלות את הסכום, אז עוד יותר קל, ופה יש כל המשרדים. אני חושב שמשרד הקליטה צריך לתת כתף חזקה לזה, כי זה אנשים שחשובים לכם. אני חושב שצריך בכל הכוח לקדם את החוק, ואשמח לעזור בכל מה שאפשר. אני מוכן לעבור חדר-חדר בכנסת, לשכנע את כולם כדי להעביר את החוק.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כולם בעד, תאמין לי. רק צריך ללכת לאוצר.
היו"ר דני דנון
תודה. אני רוצה לתת לאחד המנטרלים לדבר בקצרה. בוריס גרשטיין, בבקשה.
בוריס גרשטיין
אני לא מסכים עם נציג משרד הבריאות בדברים שלא מצאו מחלות מיוחדות. רוב האנשים שהיו באותם ימים עם הציוד המסוכן מתו אחרי חודש-חודשיים, שבועיים, שנה וכו'. רוב האנשים שחיים, מקבלים או קיבלו נכות כתוצאה ממחלה, לכן אי-אפשר לעשות סקר, כי חלק מקבלים את הנכות והמחלות אחרי עשר שנים, חלק מקבלים רק עכשיו, ובכל זאת אלה שהיו במקצועות שונים, הם לא מסוגלים להמשיך לעבוד במקצועות שהיו להם לפני צ'רנוביל.

יש סיכוי כל יום לכל אחד שנמצא כאן ואלו שהיו במגע עם הציוד המסוכן בצ'רנוביל, לקבל מחלות שהסקר לא הוכיח בינתיים. ורוב האנשים אחרי שנתיים-שלוש כבר לא בחיים.
היו"ר דני דנון
תודה. אני רוצה לבקש מהגברת סופיה ביילין, סגנית ראש העיר אשקלון, שגם מסייעת רבות בנושא הזה, בבקשה.
סופיה ביילין
תודה. קודם כל, אני רוצה להודות לאנשים, למי שאכפת ממה שקורה – קודם כל ליושב-ראש דני דנון. אני מקווה שיחד אתך נוכל להזיז את הדברים, וארגון יוצאי רוסיה, ארגון ארצי גדול, גם ארגון יוצאי צ'רנוביל, ואני מאוד מודה למיכאל רייס, שאכפת לו, וכמובן, ממלא מקום ראש העיר וחברי הכנסת, יוליה ידידה שלנו, ולכל מי שנמצא פה. אני חושבת שהדבר הזה מאוד מסובך. ממה ששמעתי היום, למשל חוות דעת ממשרד הבריאות, אני בהלם. אני הייתי מאוכזבת לשמוע, כי אני גם רופאה- - -
קריאה
אנחנו יכולים להעביר את הדוח- - -
סופיה ביילין
לא, אני מאמינה לכם, אבל אולי לא לקחתם כמה פרמטרים. אני גם רופאת בריאות הציבור, ואני יודעת מה זה קרינה, וסן פטרסבורג – למדתי שם, עבדתי שם, ואני מקבלת את חוות הדעת של אנשי המקצוע פה, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על המקצוע הזה מזווית אחרת. האנשים האלה גם היו מצילים שלנו, של כל אירופה, של כל העולם. הם עצרו את האסון, מה שהיה יכול להיות. צריך גם לקחת את זה בחשבון. אני חושבת שהאוכלוסייה המיוחדת – היה לי דיון, וכשפנו אליי מייד קיימתי את הדיון אצלי בלשכה, ולפחות באשקלון, להתחיל באשקלון, רציתי לדבר על הנחות בארנונה, לבטל בכלל את הארנונה – כמה דברים, שיהיה להם נוח יותר, שאם הם לא יכולים לקבל מעבר לסל הבריאות, מה שמגיע להם, הם לא יכולים לפי חוק משרד הבריאות, אולי אנחנו יכולים לעשות כמה דברים נוחים אחרים. בדקתי, ואני לא יכולה בלי השלטון המקומי לעשות את זה, למרות שאני גם יו"ר ועדת ההנחות, ואפילו עם ראש העיר מאוד רציתי, אבל אנחנו מוגבלים בחוקים. דני, כולנו אתך, ואם תזיז את העניין, ואתה יכול להביא את החוק, וכולנו נעזור לך. המומחים, אל תיפגעו, בבקשה, אבל היה לי מוזר לשמוע כמה דברים. ניסיתי ולא הצלחתי.

בשבילי יש 24 משפחות, ובשבילי כל משפחה זה עולם. אני חושבת שכל אחד מהיושבים פה צריכים לעשות את המקסימום כדי להזיז את העניין ולהשיג את ההישגים כדי שנהיה גאים בהם. תודה.
היו"ר דני דנון
תודה רבה. באמת אנחנו רואים פה נציגים של השלטון המקומי – גם מראשון לציון, מאשקלון, מאשדוד, ממקומות נוספים – האנשים באים אליכם, לא יכולים להגיע עד פה, ומבקשים את העזרה.

אלכסנדר, אתן לך לדבר בסוף, אבל תחשוב כבר, הרעיון להגיש חוק חדש הוא אפשרי, אבל יש אפשרות אחרת – לקחת את החוק הקיים, ולנסות להגדיל את גובה המענק. מבחינת בירוקרטיה, זה מהלך קל יותר, בלי כל הסעיפים והוועדות. גם זה לא פשוט – נציגי האוצר פה, אבל תחשוב על זה, כי נטיית הלב שלי, במקום להגיש חוק חדש וללכת לכל התהליך של החקיקה – לעשות תיקון חקיקה, ולנסות להגדיל את המענק. אנשים צריכים כסף לתרופות, לשכר דירה, לאוטובוסים.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, קודם כל תודה שבאת לדיון מיוחד בפגרת הכנסת – זה לא ברור מאליו. אין בבניין חברי כנסת בשעה כזאת, ואנחנו מעריכים את זה. בבקשה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
תודה רבה, אבל אני רואה את זה כחובתי ולא משהו מיוחד. אדוני היושב-ראש, הגעתי לכנסת לפני שלוש שנים, ואמרתי שאני לא אטפל בבעיות של עולים שמטפלים בהם כבר עשרים שנה, שזה פנסיה, דיור והליקווידטורים, אבל לצערי, אני מוצאת עצמי שבעשרים השנה האחרונות שום דבר לא זז. לא ייתכן שהעלייה הזאת עשרים שנה בארץ, ואנחנו כל הזמן מטפלים באותן בעיות. שים לב, אתה כיו"ר ועדת קליטה, במה אתה נתקל – דיור, גיור ופנסיות. יש פה משהו פגום. או חברי כנסת, שמייצגים את העולים, לא מבינים את תפקידם, או לאף אחד לא אכפת.

את הדברים הללו אפשר לפתור ככה, אם אנחנו רוצים, ולכן בעל-כורחי פתאום מצאתי עצמי, על אף שאני נמצאת 32 שנה בארץ, שאני לא יכולה להתעלם מבעיות כמו שמדבר עליהן קלנטירסקי. על מה הוא מדבר – על 1,200 משפחות במדינת ישראל? עזוב רגע את כל מיליון העולים. הם כ-1,300-1,200 משפחות במדינת ישראל. לרובם יש תופעות הלוואי, ברגע שהם יתקרבו, ולא משנה באיזה קילומטר, לטפל בבעיית הכור באוקראינה. למה אנחנו צריכים לטרטר את האנשים האלה, שמשנה לשנה הולכים ונהיים יותר חולים? מה, אנחנו מחכים שכולם ימותו? אני לא מבינה. הדעת שלי לא מקבלת, ואני גם לא מקבלת את הדעות, ואני לא מתנצלת על מה שאני אומרת, שיש כאלה שחושבים במשרדי הממשלה, שהם מקבלים תנאים טובים, אפילו תנאים טובים יותר מאחרים. רק אני רוצה להזכיר לכל מי שחושב כך, שאם האנשים האלה לא היו עושים את עבודתם, כנראה, רובנו לא היינו נמצאים לא במקום שבו אנחנו עובדים וגם לא במדינה הזאת, כי ההשפעה של הכור היתה גם על מדינת ישראל.

לכן אני חושבת, אדוני היושב-ראש, שצריך להתחיל, כיו"ר ועדת הקליטה, מהם, ולסיים את הבעיה הזאת בתחילת המושב, כי אנחנו לא מדברים על הרבה כסף. אני עכשיו הגשתי הצעת חוק לגבי ליקווידטורים, שלא ייקחו להם מס על אותו מענק חד-פעמי שהם מקבלים, כי ברגע שהם מקבלים 4,000 שקל פעם בשנה, מורידים להם כמעט 50 אחוז מס. למה? אני לא מבינה.
היו"ר דני דנון
צריך לבדוק את הנושא, אולי קצבת ביטוח לאומי נפגעת.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
נפגשתי עם מנכ"ל ביטוח לאומי בנושא הזה, והוא אומר: זאת חקיקה. הייתי צריכה להגיש הצעת חוק, והיא נמצאת על שולחן הכנסת. הצעה ממשלתית אפשר להעביר בשבוע. אני חושבת שבעזרתך, בתור מי שנמצא בקואליציה, יו"ר ועדת הקליטה, אפשר להעביר את זה, וכבר לנסות לעזור להם, לא לקחת להם מס על מענקים, על אותם דמי הבראה. אני לא בטוחה; אני צריכה לבדוק את זה, כי דמי הבראה – זאת פעם ראשונה שאני שומעת.
שרה כהן
לפחות ממה שידוע לי, לאותם אנשים שקיומם הוא מקצבאות של הביטוח הלאומי בתוספת השלמת הכנסה, מסכום מסוים השלמת ההכנסה יכולה להיפגע. זה באמת טעון חקיקה. אני יודעת, לפחות לגבי הסוגייה הזאת- - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני מבקשת שגם אתה תצטרף, לקדם את הנושא הזה. אני חושבת שזה עניין של אכפתיות. אם היה אכפת ל-120 חברי כנסת – דקה אחת לחשוב על מה קורה עם האנשים האלה, ואיפה הם היו לולא אותם ליקווידטורים, יכול להיות שהיינו פותרים את הבעיה הזאת מזמן. ואני חושבת שכל הסחבת הזאת – נורא נחמד לעשות עוד ישיבה, ונשב, ועוד פעם ישדרו אותנו – אלה דברים שאפשר לפתור רק אם אנחנו מחליטים לפתור אותם, ויש דרך לפתור אותם.
היו"ר דני דנון
תודה. דני גכטמן, בבקשה.
דני גכטמן
אני אדם פרטי, אני עוזר לאלכסנדר כבר כשנה. יש עניין של מודעות. אנשים לא מודעים – לא פה, ובכלל – לנושא של אסון צ'רנוביל. כולם שמעו על פצצות האטום הירושימה ונגסקי. כמות הקרינה שנפלטה באסון צ'רנוביל היתה פי 250 מהירושימה ונגסקי. אני לא פיזיקאי, אבל אנשי מקצוע יכולים לדעת, מה המשמעויות של זה.

אני שמעתי פה את המספר 1,472 אנשים שגרים כאן. אני חושב שאנחנו ועוד מיליוני אזרחים אחרים ברחבי העולם, חייבים לאנשים האלה חוב אנושי, קודם כל. האנשים האלה הקריבו את חייהם. אני ביקרתי במקום בסיור לפני הרבה שנים, כשעבדתי במשרד החוץ כדיפלומט. יש בקייב מוזיאון לזיכרון מה שקרה באסון צ'רנוביל, וזה פשוט מסמר שיער, כשאתה רואה את זה. אנחנו מדברים פה על בעיה שצריכה להיפתר פה. אנחנו צריכים להיות דוגמה. אנחנו מובילים את הנושא הזה ברחבי העולם. שמענו את היועץ המשפטי של משרד החוץ. האנשים האלה צריכים את התמיכה שלנו.

אני רוצה להודות לשני חברי הכנסת הנכבדים שנמצאים פה, שבפגרה הגיעו, וזה לא דבר שבשגרה. אני מציע ומבקש מכם, שתגבירו את המודעות בסיעות, במליאה, כי אנשים לא מודעים. אני לא יודע כמה מתוך 120 חברי כנסת בכלל שמעו שיש ארגון כזה. ברגע שתהיה מודעות, זה ייפתר. אנחנו צריכים למצוא את הפתרונות.
היו"ר דני דנון
תודה רבה. אלכסנדר, בבקשה.
אלכסנדר קלנטירסקי
תודה רבה. קודם כל, אני מבין, משנת 92' היה עד חוק ראשון בשנת 2001 38 דיונים בוועדת – לא רק עלייה; גם רווחה. אותו דבר אומרים במשרד הבריאות, שיש מרכז, אבל המרכז לא עובד. כל הליקווידטורים שיש פה מקבלים מהמרכז החלטה, שצריך לטפל בבריאות אצל רופא משפחה. משנת 2001 עד היום המרכז הזה מקבל מתקציב מדינת ישראל יותר 4 מיליון שקל.
היו"ר דני דנון
עברנו את זה.
אלכסנדר קלנטירסקי
לא. אני מבקש שמעכשיו – אולי יהיה אחר כך בפרוטוקול הוועדה שלך, שלא צריך לשלם למרכז מהתקציב. המרכז לא עובד.
קריאה
אני מצטער שאמרת לאנשים לא לפנות לשם. זה היה מאוד לא יפה.
אלכסנדר קלנטירסקי
חבל על הכסף. אם לא עובד, חבל לשלם.
המשרד לקליטת העלייה, הסטטיסטיקה לא טובה, כי היא משנת 2001, כשהיה החוק. העלייה שלנו משנת 89'. בסטטיסטיקה שלנו בארץ נסעו בערך 2,000 מנטרלים – 20 אחוז יותר עכשיו מתים. יש בארץ קבוצה כזו, שעשרים שנה מתים 20 אחוזים? אני לא מכיר.

במשרד הקליטה יש תור לדיור ציבורי. כמה כסף משנת 96' משרד הקליטה שילם לקבלנים, למקבצי דיור? צריך לדעת. אם הכסף הזה היה למבנה דיור ציבורי, הכול ליקווידטורים.

לא צריך לעשות יותר עזרה, כי זאת סיבה להעלות את מחיר שכר הדירה. צריך לבנות. את יודעת כמה עזרה קיבלה העלייה שלנו משנת 92'? אם לא, בסדר. אני יודע. יש עכשיו מכתבים מחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ לסופה לנדבר ולאריאל אטיאס. צריך חקירה למשרד הקליטה ולמשרד הבינוי.
היו"ר דני דנון
תפקיד הוועדה הוא לא חקירה אבל תפקיד הוועדה הוא לפקח על עבודת המשרדים. האם אתה חושב שיש צורך בחוק חדש שמסדיר את כל הדברים שעבדתם, או בהגדלת הסכום בחוק הקיים? אתה מתכוון לחוק חדש שיכלול את כל הדברים.
אלכסנדר קלנטירסקי
משרד החוץ, אהוד, אתה מכיר אותי ואני מכיר אותך הרבה זמן. מתי יהיה חוזה אחד עם המדינות?
היו"ר דני דנון
לא נבקש תשובות, כי התייחסתם לדברים בדבריכם.

אני רוצה לסכם את הדיון החשוב הזה ולהודות לאנשים שהגיעו במהלך הפגרה לכנסת, לירושלים, גם למנטרלים וגם לנציגי המשרדים.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה דיון חשוב בנושא מנטרלי אסון צ'רנוביל. הוועדה מבינה ומזדהה עם מצוקתם של העולים שהתעסקו בפרויקט חשוב זה.

הוועדה קוראת למשרדי השיכון והעלייה והקליטה, לתת עדיפות בדיור ציבורי למנטרלים. הוועדה קוראת למשרדי האוצר והעלייה, ליזום הגדלת סכום המענק החד-פעמי. הוועדה תקדם שינוי חקיקה כדי לשפר את מצבם של המנטרלים כדי לסייע ל-1,594 הזכאים שהוכרו על-ידי מדינת ישראל.

אני רוצה להודות לארגון שפועל ולא מרפה, כמובן, לבוריס, סופיה, מיכאל, לכל האנשים שהגיעו אלינו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>

קוד המקור של הנתונים