ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 03/09/2012

ישיבה במתנ"ס חוויות בקרית משה ברחובות לבחינת קליטת תלמידים עולים מאתיופיה במערכת החינוך

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
03/09/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 259>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ז באלול התשע"ב (03 בספטמבר 2012), שעה 11:00
סדר היום
<ישיבה במתנ"ס חוויות בקרית משה ברחובות לבחינת קליטת תלמידים עולים מאתיופיה במערכת החינוך>
נכחו
חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר
דניאל בן-סימון
מוזמנים
>
ד"ר שרית פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, המשרד לקליטת העלייה

דגנית סנקר - ממונה על קליטה בקהילה - מחוז תל-אביב והמרכז, המשרד לקליטת עלייה

נחמיה חתוכה - מנהל מחוז תל-אביב והמרכז, המשרד לקליטת עלייה

אנה ליטרובניק - מנהלת מרחב ראשון-לציון - חולון, המשרד לקליטת העלייה

ורד אחירון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת עלייה

חנה בן-ארי - מפקחת מ"מ א'-יב', משרד החינוך

גילה מסד - מפקחת מ"מ יסודי, משרד החינוך

אסתר שוורץ - מפקחת על קליטת תלמידים עולים, ממלכתי, משרד החינוך

יפת דרכי - מפקח על קליטת תלמידים עולים בחינוך ממלכתי דתי, משרד החינוך

זהר בלום - סגן ראש העיר, עיריית רחובות

מלקו סולומון - יועץ ראש העיר לקהילה האתיופית, עיריית רחובות

חיים בדש - מנהל אגף החינוך והנוער, עיריית רחובות

שרה והב - מנהלת המחלקה לחינוך יסודי, עיריית רחובות

יעל סלע - מנהלת מחלקת שח"ר, אגף החינוך, עיריית רחובות

יניב מרקוביץ - חבר מועצת העיר, יו"ר רשת חוויות, עיריית רחובות

דוד אלעזר - מנהל מוקד קליטה עירוני, עיריית רחובות

שאול צגהון - מנהל תחום נוער וצעירים, עיריית רחובות

עמנואל סברי - מנהל בית ספר סיני ברחובות

אורית קמרינסקי שרעבי - מנהלת בית הספר הדרים ברחובות

גולן ביטון - מנהל מתנ"ס קריית משה

רחל לסטיגנון - מנהלת תחום תכניות ומשאבים, רשת חוויות

מיכל אברה סמואל - מנכ"ל עמותת פידל

דוד מהרט - מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

קסה בייסין - דוברת עמותת צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

חנה לגסה - מנחה יועצת, מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה

יצחק הילדסהימר - עיתונאי, "מקור ראשון"

פרידה מגן - רכזת עירונית ברחובות, עמותת צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אברהם נגוסה - מנהל ארגון מכנף דרום לציון
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
רשמת פרלמנטרית
חבר, הילה מליחי
<ישיבה במתנ"ס חוויות בקרית משה ברחובות לבחינת קליטת תלמידים עולים מאתיופיה במערכת החינוך>
היו"ר דני דנון
בוקר טוב לכולם. אנחנו בהחלט התרגשנו מקבלת הפנים היפה והמרגשת. אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. ישיבה נוספת ברחובות, זו ישיבה שנייה. אנחנו סיירנו פה במתנ"ס, ואני זוכר, גולן, שאמרנו שאנחנו נחזור ונקיים ישיבה במתנ"ס. בהחלט, אנחנו שמחים לחזור. הפעם הוועדה יושבת פה במתנ"ס "חוויות" בקריית משה. מאוד התרשמנו מהפעילות היפה שאתם עושים פה עם הילדים, עם החוגים. אז אני התרשמתי מהאופניים, היום אני מתרשם מכלי הנגינה. אז בהחלט כל פעם יש חוויה אחרת, ואנחנו מאוד שמחים.
אנחנו בישיבה היום רוצים לדבר גם על רחובות, גם על המתנ"ס, לשמוע, גולן, על הפעילות המיוחדת שלכם. גם ברמה היותר כללית, לצאת מפה לגבי הנושא של קליטת תלמידים עולים אתיופים במערכת החינוך. יש פה נציגים של משרד החינוך, משרד הקליטה. אני רוצה לשמוע דיווח על פתיחת שנת הלימודים. ראיתי שיש בעיות בגדרה, שהתפרסמו היום. לראות אם יש בכלל בעיות כאלה ואחרות. אני יודע – גם דיברתי עם מנהלת המחוז, ובטח עם הגברת סולי נתן בפתח שנת הלימודים, היא מסרה לי – על דברים נקודתיים שהשתפרו משנה שעברה. אנחנו בהחלט רוצים להעלות את הנושאים האלו פה היום, לקחת את המקרה של רחובות, גם בדברים הטובים שקורים פה. גם ראש הממשלה ביקר פה לפני מספר שבועות עם שר החינוך, כדי לראות איך אפשר להוציא אותם החוצה. וגם לראות מה עוד יש – ואני יודע שיש עוד מה לעשות.

ראש העיר יצטרף אלינו בהמשך. נשמע גם ממנו על הדברים שצריך לעשות במישור הרוחבי. אז אני הייתי רוצה להתחיל מלמטה למעלה. נתחיל מהמתנ"ס, גולן. אחרי זה נציג העירייה, סגן ראש העיר, זהר, שנמצא אתנו, ברמה העירונית. ואז אנחנו נעבור ברמה הארצית לנציגים השונים. אני מבקש ממנהל המתנ"ס – אני מודה לך על האירוח, עוד לא טעמנו, אני מבטיח שגם נטעם מהכיבוד שהכנתם לנו – יעביר לנו סקירה קצרה על הפעילות, עם דגש לגבי יוצאי העדה האתיופית. בבקשה גולן, מנהל המתנ"ס.
גולן ביטון
ברוכים הבאים למתנ"ס קריית משה ולשכונת קריית משה בפרט. מתנ"ס קריית משה ממש משמש כבית של הקהילה. המתנ"ס פתוח כל יום, חמישה ימים בשבוע, מהשעה 07:00 בבוקר ועד השעה 22:00 בלילה. יש מגוון חוגים ופעילויות מהגיל הרך ועד גיל הזהב. הדגש שלנו הוא כמובן גם בנושא של החינוך הבלתי פורמלי. זה אומר שיש לנו במתנ"ס מרכז למידה שפועל כבר עשר שנים. ועכשיו אנחנו בסימן שאלה לגבי השנה ה-11 של מרכז הלמידה. מגיעים ילדים כל יום מהשעה 13:00 למתנ"ס, אוכלים ארוחת צהריים חמה. מיד אחרי ארוחת הצהריים מתחלקים לכיתות על-פי קבוצות גיל, כאשר יש להם עזרה בשיעורי בית וחיזוקים במקצועות שהם כן צריכים את החיזוקים. בלי מרכז הלמידה, אם הוא לא יפעל בקריית משה, קרוב ל-100 ילדים יהיו בבעיה משעות הצהריים ועד שעות הערב. כי מלבד מרכז הלמידה הם מקבלים גם חוגים. ב-16:30 יש להם את החוגים שהילדים בוחרים, וככה הם מגיעים הביתה בסביבות השעה 18:00, אחרי שהם שבעים, אכלו ארוחת צהריים, שהם השתמשו בחוגים. וככה להורים יש את הזמן לעבוד, והם לא דואגים שהילדים, חלילה, מסתובבים ברחוב, או שהם לא יודעים מה הם עושים. זה מבחינת מרכז הלמידה.
היתה לנו השנה קייטנה מאוד מוצלחת, 400 משתתפים. פעם ראשונה בעיר רחובות, בקריית משה. ואני מודה פה לסגן ראש העיר, זהר בלום, לראש העיר, שנתנו את המימון הנדרש לקייטנה של חודש וחצי. הילדים הגיעו לחודש וחצי לקייטנה מהשעה 07:30 עד 13:00. רוב ילדי הקייטנה היו בני העדה. אך לצערי, מבחינת המימון של משרד הקליטה זה היה מוגבל. כלומר, עולים לכיתות ד', ה', ו' לא יכלו ליהנות מהמימון של משרד הקליטה. זה אומר שהרבה ילדים בגילאים האלה לא יכלו לנצל את הקייטנה. וזה ממש החלטה שחייבים לשנות אותה כדי שכל ילדי קריית משה, במיוחד בני העדה, שאין להם את הכסף הנדרש לקייטנה – אולי לחלק מהאנשים פה 450 שקלים לחודש נשמע זול, אבל לתושבי קריית משה זה המון. זה המון. כשיש שישה, שמונה ילדים בבית, זה המון. ואני אהיה מאוד שמח אם נוכל לשנות את ההחלטה.
עשינו גם קיץ בטוח – חבר המועצה, יניב מרקוביץ, והיושב-ראש שלנו, אחראי על הפרויקט הזה כבר כמה שנים בעיר רחובות, ובכלל בקריית משה. כל יום המתנ"ס פעל עד 00:00 בלילה. פשוט לא היתה שום תקרית אלימה. לא היה לנו שום תיק פלילי במהלך הקיץ. הנוער קיבל פעילות מסביב לשעון – מהשעה 16:00 עד 00:00 בלילה כל יום. זה כלל טיולים, ימי שיא, טיול בירושלים – שברשותך, דני דנון, אני מודה לך שנתת לנו את האפשרות לצאת לטיול לירושלים עם בני הנוער. ולא היתה לנו שום בעיה הכי קטנה מבחינת אלימות, תיקים פליליים. וזה שנתיים ברציפות. אז גם הפרויקט של הקיץ הבטוח, חשוב שהוא ימשיך. וזה רק מראה ברגע שיש פעילות מסביב לשעון לתושבי קריית משה, אפשר לצמצם פה גם את הפערים החברתיים, גם להוריד את האחוז של, חלילה, הפשיעה בשכונה. וצריכים להמשיך בתנופה הזו.
היו"ר דני דנון
רישום לחוגים – אני אב לשלושה ילדים, זו תקופה החמה עכשיו. כן רוצים, לא רוצים. כן יש כסף, אין. כמה ילדים נרשמו לחוגים מתוך סך הכול הילדים יוצאי העדה?
גולן ביטון
נכון להיום, התחלנו את הרישום רק אתמול. ביום ראשון התחלנו את הרישום, והתחילה התעניינות. אבל קשה להורים. קשה. אין להם את הכסף.
היו"ר דני דנון
כמה זה עולה?
גולן ביטון
חוג ממוצע היום בקריית משה לשנה עולה היום בין 800 שקלים ל-900 שקלים.
היו"ר דני דנון
לשנה?
גולן ביטון
כן. כאשר למרכז ללמידה הם משלמים 800 שקלים והם זכאים לחוג חינם. ולהורים אין את הכסף. וקשה להם גם לשלם עם פריסת תשלומים. אז אנחנו עוברים לשיטות הפרימיטיביות של פעם – כל חודש הם נותנים, אבל אנחנו חייבים לבוא לקראת. המטרה שלנו היא שאף תושב מקריית משה - - -
היו"ר דני דנון
זה אחרי סבסוד. הסכום הזה – אחרי כל הסבסוד.
גולן ביטון
כן. ואנחנו חייבים לחזק את הפעילות של המתנ"ס. יש לנו שיתוף פעולה עם בית הספר "הדרים", עם אורית שרעבי. ראוי לציין את שיתוף הפעולה המעולה – טקסים משותפים, מתכננים תכנית במהלך השנה ביחד. וזה מאוד חשוב לנו. ברגע שהילדים מסיימים בבית הספר "הדרים" עד השעה 15:00 את הפעילות, אז הם מגיעים הביתה, שמים את הילקוט, ואז הם יכולים להגיע לחוגים במתנ"ס. אז זה מאוד חשוב לחזק את הפעילות של המתנ"ס, ובית הספר בפרט.
היו"ר דני דנון
תודה רבה גולן. צוין פה בית הספר "הדרים". אנחנו סיירנו שם בביקור הקודם. הייתם באיזשהו תהליך חינוכי בזמן הביקור. מנהלת בית הספר – זה לא את.
אורית קמרינסקי שרעבי
אני.
היו"ר דני דנון
אורית. אם את יכולה לשתף אותנו במה שקורה כרגע בבית הספר.
אורית קמרינסקי שרעבי
בשמחה. קודם כל, בית הספר שלנו מקסים. יש לנו ילדים נהדרים ומוכשרים. ראיתם לבד.
היו"ר דני דנון
כמה פרנג'ים יש בבית הספר? כמה ילדים לא יוצאי העדה?
אורית קמרינסקי שרעבי
יש 68% בני העדה האתיופית.
היו"ר דני דנון
איך זה בשונה משנה שעברה?
אורית קמרינסקי שרעבי
יש ירידה במשך השנים.
זהר בלום
התחלו ב-93% יוצאי העדה.
קריאה
100%.
זהר בלום
היו שניים או שלושה ילדים במחזור א'. בכיתות א' השנה, כמה, אורית?
היו"ר דני דנון
לא, מעניין אותי מה שנאמר פה בשוליים – זה התחיל ב-100% יוצאי העדה?
אורית קמרינסקי שרעבי
זה התחיל קרוב. בסביבות 95% - - -
היו"ר דני דנון
קרוב ל-100%.
אורית קמרינסקי שרעבי
זה בירידה במשך השנים. אצלנו לא מרגישים מי מאיפה, ומה. כולם ביחד, עובדים, מתקדמים. בית הספר מכיל כיום 53 ילדים בכיתות א'-ו'. בית הספר כל הזמן בתהליך של צמיחה והתחדשות והתקדמות. באמת, יש שיפור בהישגים הלימודיים, בתחום האקלים, בתחום החברתי.
היו"ר דני דנון
זה במסגרת יול"א, יום לימודים ארוך?
אורית קמרינסקי שרעבי
יש לנו יום לימודים ארוך.
היו"ר דני דנון
לכולם?
אורית קמרינסקי שרעבי
כן, ודאי. מסגרת שלמה, כל בית הספר. ארבע פעמים בשבוע הילדים לומדים עד שעה 15:30, מקבלים ארוחת צהריים חמה, תוספת של תגבור לימודי בפרויקטים השונים. פרויקט "פאקט" תכנית החומש, תכנית קרן קרב שמוסיפה שלוש שעות.
היו"ר דני דנון
מבית הספר הם מגיעים למתנ"ס, מי שבחוגים, או שהם עוברים בבית?
אורית קמרינסקי שרעבי
חלק. קודם כל, יש לנו שיתוף פעולה, כמו שאמר גולן. אנחנו מאוד מעודדים את ההמשך של היום במתנ"ס. הרבה ילדים מגיעים, בהחלט.
קריאה
יש להם חוגים בבית הספר.
אורית קמרינסקי שרעבי
כן. יש גם בבית הספר, כמובן, במהלך יום הלימודים. הילדים מקבלים תוספת ניכרת של שעות תגבור, שעות תוספתיות. עיריית רחובות משקיעה השקעה עצומה בחינוך בבית ספר "הדרים" – תכנית התקשוב הלאומית.
היו"ר דני דנון
הילדים שהם לא יוצאי העדה, הם תושבי השכונה או שהם באים משכונות אחרות?
אורית קמרינסקי שרעבי
בעיקרון, עד השנה יש לנו תושבי השכונה בלבד. בשנה האחרונה נבנה פרויקט שנקרא "שכונת ויסגל", שכולל כמה פרויקטים, שהתחילו להתאכלס בחודשים האחרונים. ונרשמו לנו השנה שמונה ילדים מהפרויקט החדש. הוא בתחילת ההתאכלסות. ואנחנו מקווים שהוא באמת – עד שיגיעו כולם ויאכלסו את כל הבניינים הרבים שמתכוונים, אז גם יבואו ויחזקו את בית הספר, ונגדל. אינטגרציה גם.
היו"ר דני דנון
תודה.
אורית קמרינסקי שרעבי
תודה.
היו"ר דני דנון
זהר בלום, בבקשה.
זהר בלום
הילדים הממלכתיים של תושבי קריית משה לומדים ב"הדרים", והממלכתי-דתי לומד בבית הספר "סיני", שנמצא אתנו גם מנהל בית הספר, שהם גם כן בתכנית מיל"ת יול"א, יום לימודים ארוך. אולי כמה מילים, רק שהוא יספר לנו על בית הספר.
היו"ר דני דנון
בבקשה. מה שמך?
עמנואל סברי
עמנואל.
היו"ר דני דנון
תן לנו מספרים, עמנואל. כמה מיוצאי העדה לומדים בבית הספר?
עמנואל סברי
91.
היו"ר דני דנון
מתוך?
עמנואל סברי
91 תלמידים מתוך 287. זה נכון להיום, כאשר כל התלמידים שמגיעים מקריית משה מגיעים בהסעות לבית הספר. בית הספר באמת נותן להם חממה מכל הבחינות – גם תכנית מיל"ת, גם תכנית חומש, בדומה לאורית, גם - - - כל התחומים. גם בית ספר להורים משולב בבית הספר. יש תכנית מאוד ענפה עם ההורים, שזה דבר מאוד חשוב כי נושא הסמכות ההורית שם – באמת, אנחנו נוגעים בזה הרבה ומשתדלים כמה שיותר לכוון לעניין הזה. התלמידים מגיעים בשמחה. רמת ההישגים מאוד עלתה בכל התחומים – גם בתוצאות מבחני המיצ"ב, גם באקלים בית הספר. אני אומר לכם באמת, התלמידים מאוד אוהבים להגיע לבית הספר. ההרגשה היא של בית. הם לא מרגישים לרגע שהם מופלים, ולהיפך, הם מרגישים כמשפחה.
אני אומר, בסך הכול הכללי, איך שאני רואה את האוכלוסייה, ברוך ה', אני מרגיש – אצלי בכל אופן, בבית הספר, אני מרגיש – שהם נטמעו כמו שצריך. ובאמת אתה מרגיש את זה. ואני ראיתי את זה השבוע, בתחילת השנה, כשהגיעה תלמידה חדשה, ומי שקיבלו אותה היו יוצאי העדה, בשמחה. וראית עד כמה באמת הם משולבים, כולל ההורים. היום גם בוועדי ההורים אצלי בבית הספר, יש נציגות של יוצאי העדה. עבדנו מאוד קשה להכניס את זה, וברוך ה', אנחנו רואים תוצאות.
היו"ר דני דנון
תודה. זהר, יש לי שאלה, יש בערך כ-100 ילדים ב"הדרים", ועוד כ-100 ילדים ב"סיני". שאר הילדים בפנימיות?
זהר בלום
לא, מה פתאום?
קריאה
מפוזרים בעיר.
היו"ר דני דנון
מפוזרים כמה?
זהר בלום
מפוזרים בבתי ספר נוספים בעיר. עד לפני כשנתיים – היות ובית הספר "הדרים" היה סגור ופתחנו אותו מחדש – אזור הרישום היה פתוח. הורים יכלו לבחור – או ב"הדרים" או בבתי ספר אחרים. לפני כשנתיים העברנו החלטת מועצה שכל הממלכתי חייבים ללמוד ב"הדרים". בשנה האחרונה העברנו החלטה בממלכתי-דתי שילדי "הדרים" ממלכתי-דתי עוברים לבית הספר "תחכמוני", כי בבית הספר "תחכמוני" לא היו יוצאי העדה האתיופית. בית הספר "סיני" קולט גם את יוצאי העדה, תושבי מרמורק ולב העיר. על מנת לווסת את זה, ושתהיה בבית הספר אינטגרציה נכונה, אז הם לומדים היום ב"תחכמוני". הם מפוזרים בכל בתי הספר.
דניאל בן-סימון
אני רוצה לשאול שאלה. שמעתי את הדיווחים של שני בתי הספר. אני ממש מבקש, האם הדיווחים שקיבלנו עכשיו נכונים, אמתיים, הרמוניים כמו ששמענו, או שיש אולי גרסה אחרת בקרב היושבים פה? ראיתי כמה חיוכים שמשתמע מהם שאולי התיאור היה יותר מידי ורוד. האם זו התמונה? פשוט חשוב לדעת כדי לקבל תמונה מרחובות, לגבי קריית משה, שהיא שכונה – סגן ראש העיר, אתה בטח יודע – שיש לה שם. והשאלה היא, כשנצא מפה, נקבל תמונה אמתית, או שאולי ורודה מידי?
זהר בלום
אני גם אגיד לכם את הבעיות. גם בזה יש.
דניאל בן-סימון
תיכף נגיע. אני ממש מבקש שנקבל את התמונה במלואה. בבקשה.
מיכל אברה סמואל
שמי מיכל אברה, אני מנכ"לית עמותת "פידל", עמותה שעוסקת בחינוך מזה 15 שנה. אני יכולה רק להעיד על בית הספר "הדרים" על שם יונה בוגלה, שבו אנחנו היינו פעילים מיום הפתיחה של בית הספר כבית ספר צומח, עם 20 ילדים. חשוב לי לציין שבאמת, אורית והצוות שלה – יש לנו גישור בתוך בית הספר – הם עושים עבודה נהדרת. בית ספר, שעם השנים הולך וגדל אחוז הוותיקים שנרשמים לבית הספר. אני חושבת שזו דרך עבודה חשובה, נכונה בתהליך הקליטה שלנו כיוצאי אתיופיה, לראות שאם עושים עבודה חינוכית נכונה ואמתית, הסיפור של אינטגרציה – כולם יודעים שכולם היו מפוזרים בבתי ספר בכל רחובות. עצם העובדה שבית הספר הוא עוגן בשביל השכונה הזאת, כעוגן חינוכי, אני חושבת שזה טוב לקהילה כקהילה שיש בה – המנהל דיבר על הורים, אנחנו יודעים שיש הנהגת הורים בבית הספר, מאוד חשובה, מובילה. אני חושבת שזו המהות, שכן צריך להשקיע באותן שכונות שיש בהן אחוז גבוהה של תלמידים יוצאי אתיופיה, גם במחיר של – יש אחוז, לא מעט, אבל עם השקעה נכונה – אני לא אומרת שאין קשיים ואתגרים. צריך להשקיע שם, אבל אני חושבת שזה המודל הכי מוצלח, שהיינו לפחות שותפים - - -
היו"ר דני דנון
תודה. אבל את לא ענית לשאלה. שאל חבר הכנסת בן-סימון, ברשותו, אם יש בעיות. זאת אומרת, עכשיו - - - רק אם למישהו יש בעיות כרגע.
דניאל בן-סימון
באנו לביקור בקריית משה. אנא מכם, אם יש דברים, צריך להעלות אותם. זאת ההזדמנות.
היו"ר דני דנון
זאת השאלה. אבל אם לא, אני רוצה להמשיך לפי הפריסה.
זהר בלום
אני חייב רק להדגיש שרק 50% מיוצאי העדה האתיופית גרים בשכונת קריית משה - -
היו"ר דני דנון
זהר, תן לנו בבקשה סקירה מספרית על יוצאי העדה ברחובות.
זהר בלום
- - ופה הבעיה. אם אתם זוכרים, שאני העליתי את זה בוועדה לפני כשנה - - -
היו"ר דני דנון
לפני כן, זהר, תרענן את זיכרוננו, מבחינת מספרים של יוצאי העדה ברחובות, את הפריסה שלהם, את הכמויות.
זהר בלום
תראה, המספרים – כל אחד סופר אחרת. יש, על-פי הנתונים – נמצא איתי דוד אלעזר, הוא מנהל מוקד הקליטה העירוני של יוצאי העדה. מבחינת נתונים, גם במספרים האלה – הרבה מאוד זמן לא היה מפקד אוכלוסין, שאנחנו יודעים בדיוק את המספר הנתון האמתי שיש. אבל דוד יגיד עכשיו את הפריסה העירונית, איך היא.
היו"ר דני דנון
בבקשה דוד.
דוד אלעזר
קודם כל, תודה רבה. מבחינת הנתונים, צריך להבין שבני הקהילה מפוזרים בשבע שכונות עיקריות, כאשר השכונה שאנחנו נמצאים בה, 50% מבני הקהילה גרים כאן. שאר התושבים גרים בעוד שש שכונות אחרות – כפר גבירול, בקצה השני של אושיות - - - אנחנו מדברים על 1,350 בתי אב שגרים כאן בעיר הזאת. וגם צריך להבין, רובם הם מעל 15 שנה בארץ. אין פה קליטה מעל עשר שנים. משרד הקליטה, יחד עם הרשות סגרו את הכניסה של העולים לעיר. אין עולים חדשים. יש בודדים שמגיעים, אבל הם לא משמעותיים.

חבר הכנסת בן-סימון אמר להעלות נושאים שהם בעייתיים. כששמעתי על הוועדה הזאת, אני שאלתי, רגע, יש דברים שאני לא יודע? למה הוועדה מתכנסת? הייתי סקרן. עכשיו אני שמח שלא בגלל שיש בעיה התכנסנו כאן, אלא גם לשמוע דברים טובים. אז אני יכול להגיד, כמי שנמצא כאן ומנהל את המוקד כבר 12 שנה, אנחנו במקום אחר לגמרי. מי שהכיר איך היתה קריית משה פעם, היום אנחנו במקום אחר לגמרי, כמעט בכל התחומים. וצריך להודות לכל הגורמים, באמת, יש פה שיתוף פעולה מלא. אני לא אציין שמות, אבל כולם עובדים ביחד בהובלה של הרשות. יש פה השקעה אדירה, ויש לנו ממש תוצאות טובות. אבל מה לעשות, הסטיגמה נשארת. יש פה סטיגמה שקשה מאוד למחוק אותה. מעבר לזה, המצב בשכונה, וגם באופן כללי, בעיר, מצב הקהילה טוב מאוד. אין מה לעשות, צריך להשתפר, ועל זה אנחנו עובדים.
היו"ר דני דנון
תודה.
זהר בלום
כפי שציינתי, כ-50% לא גרים בקריית משה. ופה יש מעין אפליה, העליתי את זה גם בשנה שעברה. אחת התוכניות החשובות שהמדינה החליטה עליה היא תכנית החומש ליוצאי העדה האתיופית. ברחובות רק 50% מיוצאי העדה מקבלים את התוכנית הזאת, היות והיתה החלטת ממשלה שרק קריית משה נכללת בתכנית החומש. הגשנו בקשות, עשינו את הכול. אבל ילדים שגרים באושיות באחוז גבוה, ובמילצ'ן, במרמורק, בדניה, בלב העיר, לא מקבלים את ההעשרה הלימודית, את העזרה בחוגים, את כל השאר מתקציב המדינה כי הם לא נכללים בחומש. פניות אין ספור שלנו – אני משמש יושב-ראש חומש, יושב-ראש "פאקט", אני תיכף אספר לכם קצת על "פאקט", של כל התוכניות ההתערבותיות לנושא העדה האתיופית. ודווקא בתכנית ממשלה, שאפשר לקבל החלטה לתת לכלל האוכלוסייה, זה גורם לנו לאיזה אבסורד, שאני מתחיל לשמוע מיוצאי העדה: אולי נחזור לגור בקריית משה בשביל לקבל את הפריבילגיה שמקבלים אלה שגרים בקריית משה.
המטרה שלנו היא הרי שהם ישתלבו בכלל העיר. ואם צריך לטפל בילדי קריית משה, הם שווים בדיוק לילדים שנמצאים באושיות. מה השוני? שהם לא יקבלו את האבחון, ולא יקבלו את העזרה בתגבור שעות אחר הצהריים, או בחוגים אחר הצהריים. בלב העיר המתנ"סים אפילו קצת יותר יקרים כי אין מה לעשות, המערך הוא הרבה יותר יקר מאשר בקריית משה, שהרבה מאוד גופים מתערבים עובדים פה. ופה אנחנו צריכים את העזרה שלכם לחזור לממשלה ולקבל החלטה שכל יוצאי העדה האתיופית בעיר רחובות נכללים תחת תכנית אחת של המדינה, חומש. אז לא נגדיל בשנה הראשונה את התקציב, אבל נווסת אותו אולי נכון. אני חושב שזו ההחלטה הכי נכונה שצריכה להיות. כי יש לנו אפליה, וההרגשה היא לא טובה. אני מרגיש את זה בקרב הציבור, למה שם הם מקבלים ופה אנחנו לא מקבלים?
דניאל בן-סימון
מה ההסבר שקיבלתם?
זהר בלום
זו החלטת הממשלה, אי-אפשר לשנות אותה.
קריאות
- - -
זהר בלום
שנתיים אני מנסה בפניות אינספור לכולם.
דניאל בן-סימון
יש לו קשרים בממשלה, תגיד לו מה - - -
זהר בלום
צריכה להתקבל החלטה שתכנית החומש כוללת את כל יוצאי העדה האתיופית בעיר רחובות.
היו"ר דני דנון
ברור. תודה. אני רוצה לבקש מנציגת משרד – סיימת, זהר?
זהר בלום
אם אתה צריך עוד איזושהי סקירה, יש לנו עוד תכניות נפלאות פה. העיר רחובות היא עיר ייחודית, אני חושב, בנושא טיפול מערכתי בנושא קליטת יוצאי העדה. יש לנו שולחן עגול שכולל את כל משרדי הממשלה בתוך התהליך הזה. באמת, כולם שותפים, ואני תיכף אתן לכם כמה נתונים, שתראו תוצאות גם. יש לנו את קהילת ניו-יורק, קהילה חמה שלקחה לפני כ-12 שנים, והקימה פה את תכנית "פאקט". אבל השוני בעיר רחובות משאר תכניות "פאקט" זה B to B, מלידה עד בגרות. כל ילד יוצאי העדה, יש לו חליפה שנתפרת לו מהלידה עד שהוא מגיע לציוני הבגרות. והנה השנה, הגענו ל-66% יוצאי העדה שקיבלו תעודת בגרות יותר מהממוצע העירוני.
היו"ר דני דנון
יפה מאוד. כמה הממוצע העירוני?
זהר בלום
64%. ואנחנו רואים את הגרף שעולה מ-50% בתשס"ח, השנה אנחנו 66%. בשנה הבאה הצפי שלו הוא בין 67% - - -
היו"ר דני דנון
מה נתוני הגיוס לצה"ל, יש לך?
זהר בלום
גיוס לצה"ל, יש לנו גם כן את הנתונים האלה. יש לנו אחוז גבוה מאוד של גיוס לצה"ל. אנחנו נמצאים בכ-70% בשירות צבאי. 12% הם בשירות לאומי. 2% הם בשנת שירות. המשך לימודים – 15%. בסך הכול 1% לא מתגייס. הבעיה היא אחרת. מרגע הגיוס, יש לנו תכנית, "זינוק לעליה".
היו"ר דני דנון
הנתונים האלו זה יוצאי העדה או העיר רחובות, מה שאמרת?
זהר בלום
כלל יוצאי העדה תושבי רחובות. אני לא מפריד את קריית משה כי התוכנית היא עירונית.
קריאה
שלומדים בתכנית "אופק".
זהר בלום
כן. יש לנו תכנית ייחודית שנקראת "אופק לבגרות". כל ילד יוצא העדה, מכיתה ז' עד י"ב – ולא משנה באיזה בית ספר הוא לומד – יש לו תכנית, "חליפה לתלמיד", שמובילים אותו עד לבגרות. מכיתה ז' יש לנו תכנית עם משרד הקליטה – שותפים גדולים, משרד החינוך, הג'וינט ועיריית רחובות. לכל ילד הקמנו מערך מאוד רציני. והרבה מאוד שנים עבדנו לשנות אותו עד שמצאנו את החליפה הנכונה, ולהגיע עם תוצאות לילדים. הדבר הכי חשוב, יש לנו צוות שנותן את הנשמה ואת הלב. ולא משנה הספרים ולא משנה מה, כשיש לך מורים שבאים מרצון ואוהבים את התלמיד, אנחנו רואים תוצאות. ואנשי "אופק" אוהבים את התלמידים. ואנחנו רואים אותם – מחבקים אותם, מלווים אותם.
דניאל בן-סימון
66%?
זהר בלום
66%.
דניאל בן-סימון
כמה נרשמים לאוניברסיטה ומתקבלים?
ד"ר שרי פייר
המשך לימודים – יש לנו קרוב ל-15%.
זהר בלום
15%, זה מה שאנחנו כרגע - - -
דניאל בן-סימון
15%.
היו"ר דני דנון
תודה.
חיים בדש
לא, אני חושב שהנתון של 15% הוא לא נכון. זה 15% שממשיכים לשנתון, אבל אנחנו לא יודעים מה קורה לאוניברסיטה, אחרי צבא - -
קריאה
הם מ"אופק".
זהר בלום
י"ג. 15% זה י"ג-י"ד.
חיים בדש
- - אנחנו עוד לא יודעים את הנתונים האלה.
ד"ר שרי פייר
כן, אני מדברת על על-תיכוני לא אקדמי.
היו"ר דני דנון
אני רוצה לבקש מנציגת משרד החינוך – יש פה שתי מפקחות, תחליטו בינכן – לתת לנו סקירה לא על רחובות – לרחובות יש פה מספיק סנגורים לעיר – אלא על פתיחת שנת הלימודים. וגם התייחסות לגבי מה שקורה בגדרה, העיר השכנה לפה.
גילה מסד
אל"ף, אנחנו לא ממונות על גדרה. שתינו לא עובדות בגדרה.
חנה בן-ארי
כן, שתינו במקרה לא עובדות בגדרה.
היו"ר דני דנון
בגלל זה אומרים "הכישלון יתום, ולניצחון אבות רבים".
גילה מסד
אנחנו יכולים לספר על רשב"י, לא על גדרה. על רשב"י ובאר יעקב. אנחנו יכולים לספר על הסגירה שלו בשנה שעברה – בית ספר ממלכתי-דתי, נקלט בראשון לציון. כל הילדים ביסודי מסודרים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים. הם קיבלו מענה של הסעות, תכניות ייחודיות, עם הרחבת התמיכות על-ידי מורים, גם מתוך בית הספר רשב"י, וגם מהעיר ראשון לציון. ויש לנו עוד תכניות. לשביעות רצונם של ההורים, שבוע וחצי – בראשון לציון, אין תקלות, ברוך ה'. יש קליטה מאוד טובה. יש לנו קשר עם ההורים, ושביעות רצון מהתהליך.
היו"ר דני דנון
יש לכם נתונים על עוד בתי ספר שבהם ריכוז יוצאי העדה הוא גבוה? גבוה, אני מדבר על מעל 70%.
חנה בן-ארי
לא, אין לנו ברחובות מעל 70%.
היו"ר דני דנון
לא ברחובות, בכלל באזור.
גילה מסד
באזור שלי אין.
היו"ר דני דנון
או בכלל, היום - - -
קריאה
אני אמסור לך את - - -
היו"ר דני דנון
אוקיי.
חנה בן-ארי
בהתייחס לשאלה שלכם, אם הכול טוב, אז מה בכל זאת לא טוב?
דניאל בן-סימון
נו, בואי נשמע.
חנה בן-ארי
אז קודם כל, אני רוצה לומר שהישגים לימודיים אנחנו בודקים לא רק בהתייחס לפרופיל בית הספר, אלא יש לנו גם מדדים חיצוניים, שאלו מבחני המיצ"ב, ויש לנו מבחני בגרות, ויש לנו מבחני מפמ"רים. יש לנו כלים חיצוניים ששם אנחנו יכולים לראות באמת את התמונה האמתית, מה מקומו של בית הספר. אני יכולה לומר שבמיצ"ב החיצוני האחרון, בשני בתי הספר, גם ב"סיני" וגם ב"הדרים", הציונים היו מאוד גבוהים. אני ממונה על "הדרים" כממלכתי, אני יכולה לומר שהאקלים הבית ספרי היה, בהרבה מאוד פרמטרים, יותר טוב מהממוצע הארצי. בשפה העברית הם הגיעו לממוצע הארצי ולא לממוצע של בתי ספר דומים.

היה קושי במתמטיקה. גייסנו את פרופסור מרקוביץ מאוניברסיטת חיפה. היא עבדה אתנו שנה שלמה בבית הספר, ועזרה לנו לפצח את הקשיים ולהתאים דרכי הוראה שיותאמו לילדים, ואז ראינו שינוי גדול במיצ"ב הפנימי שעשינו בסוף השנה. זה נכון, צריך לבדוק ביחס לממוצע הארצי ולא להישאר במקום של בתי ספר דומים. כי אנחנו מאמינים בילדים, אוהבים אותם, ויש להם מסוגלות להגיע להישגים גבוהים מאוד. אני מפקחת מ-א' עד י"ב, אני יכולה לומר שיש עליה במספר הילדים שמגיעים בתיכונים, בקריות החינוך העיוניות, עליה גדולה של מספר הילדים שמגיעים לכיתה י"ב, ועל הנתונים של הבגרויות מיד חיים ייתן לכם סקירה בהשוואה לשלוש שנים אחורה.
היו"ר דני דנון
אין פה נציג של השיטור, נכון? יש נקודה עדיין?
זהר בלום
יש.
היו"ר דני דנון
ויש נתונים מבחינת - - -
זהר בלום
יש. אנחנו נכנסים גם לתכנית "עיר ללא אלימות". הוחלט בשבוע שעבר, שזה יעזור לנו. והדבר היפה, שההורים לוקחים אחריות. אנחנו רואים את ההורים מגיעים לאספות הורים, אבל ההורים בקריית משה הקימו סיירת הורים.
קריאה
הקמנו סיירת, נכון.
זהר בלום
הקמנו סיירת הורים פה בשכונה, שההורים באים ולוקחים אחריות. והורים מגיעים לאספות הורים. הורים מעורבים. הורים מעורבים בתוכנית של הפילהרמונית.
היו"ר דני דנון
ברור. תודה. עוד משפט סיכום.
חנה בן-ארי
ביחס לנתונים של הבגרות – אני נתתי על המיצ"ב – חיים ייתן.
גילה מסד
אם כבר דיברנו על הישגי המיצ"ב, אז אני אתייחס לממלכתי-דתי. בשנה שעברה היה מיצ"ב חיצוני. האקלים היה מעל הממוצע הארצי. מתמטיקה – אצלנו בדיוק הפוך היה – בממוצע הארצי. זו היתה הפתעה יוצאת מן הכלל, כשכל המשאבים היו מתוך המשרד. הדרכה אינטנסיבית מתוך המשרד, והובלתו של מנהל בית הספר לשינוי תהליכי למידה-הוראה. בשפה – זה תלוי באיזו כיתה – יש כיתות שאנחנו בממוצע, יש כיתות שאנחנו טיפה מתחת. אנחנו הכנסנו את נושא - - - 12, שעכשיו זה ה-נושא שהמשרד מחויב לו לגבי תכניות פרטניות וקידום ילדים. השנה, בעזרת ה', הם יקבלו הדרכה אינטנסיבית, וגם ההשתלמות המוסדית תהיה בנושא הזה. יחד עם מדריכת שפה, אנחנו עושים מה שנקרא "חיבוק והידוק החגורה" מכל הבחינות, גם הפיתוח המקצועי של המורים. אני יכולה לומר שאנחנו בהחלט בכיוון הטוב.
היו"ר דני דנון
תודה.
חנה בן-ארי
אני רק אוסיף עוד משהו. שתינו עוקבות באופן אישי, פר ילד, על רמת ההישגים שלו במחצית שנה, סוף שנה, מול המשאבים שהילד קיבל בחליפה שהותאמה לו. יש ממש מעקב פר ילד. חיים ייתן על הבגרויות קצת נתונים.
היו"ר דני דנון
תודה רבה.
חיים בדש
רק כדי לסבר את האוזן, מעבר לאחוזי הזכאות לבגרות, שהם נתון חשוב ביותר, אנחנו צריכים לדבר על אחוז תעודות הבגרות האיכותיות. אם אנחנו מדברים על ממוצע ארצי של 50% תעודות בגרות איכותיות, בקרב בני העדה ברחובות, 77% מתעודות הבגרות הן איכותיות. כלומר, 4 יחידות אנגלית ומעלה, וכך הלאה. כלומר, הדלתות לאקדמיה נפתחות בקרב - - - הרבה יותר גבוה מאשר בממוצע הארצי.
קריאה
אתה לא אומר גם כמה מגיעים לאקדמיה.
היו"ר דני דנון
הוא לא יודע.
חיים בדש
את זה אנחנו לא יודעים.
דוד מהרט
אני רוצה לשאול אותו על הבגרויות. כשאתם אומרים אחוז זכאי הבגרויות, זה מתוך השנתון?
חיים בדש
שנתון.
דוד מהרט
שנתון ברחובות, אם תיקח את כל בני הקהילה, אתם אומרים שיש 60% ומשהו - - -
חיים בדש
לא. אנחנו מדברים על 66% בעלי זכאות לתעודה.
דוד מהרט
לא, מתוך השנתון?
חיים בדש
מתוך השנתון. 66% זכאות לתעודת בגרות. מתוכם 77% הם תעודת בגרות איכותית, כלומר, שמאפשרת כניסה לאקדמיה.
דוד מהרט
וכמה מבני הנוער מבני הקהילה לומדים בכפרי הנוער? האם זה כולל גם את הנתון הזה?
חיים בדש
אני יכול לתת לך את המספרים המדויקים של כמה יש לנו בתוך העיר. כשאנחנו מדברים בחינוך העל יסודי בכלל בחינוך בעיר רחובות, יש לנו 266 תלמידים במערכת של גני הילדים העירוניים. יש לנו 673 בתוך המערכת של בתי הספר היסודיים, ו-831 ילדים בבתי הספר העל יסודיים. רוב הילדים בני העדה הגרים בעיר רחובות לומדים בעיר רחובות. אנחנו משתדלים מאוד שלא יצאו מחוץ לעיר משום שהמענה הנכון ביותר הוא בבית, בקהילה.
היו"ר דני דנון
כמה ילדים יש בפנימיות? מישהו יכול לתת את הנתונים האלו? השאלה היא אם מדובר בעשרות, מאות, ואם הם נכללים בחישוב הבגרויות. יכול להיות – אני לא יודע, אבל - - -
קריאות
- - -
קריאה
בסך הכול, באגף ההתיישבותי נמצאים כ-4,000 ילדים. בסך הכול ברמה הארצית, 4,300.
זהר בלום
אני לא יכול להגיד לך את המספרים, אבל הם לא באחוז יותר גבוה מהוותיקים תושבי העיר.
חיים בדש
אפשר להסתכל - - - של היישוב.
זהר בלום
אחוז הלומדים בפנימיות הוא לא יותר גבוה מוותיקים שלומדים בפנימיות, באחוזים. המספרים – תיכף יעל תבדוק ותגיד לך.
היו"ר דני דנון
אוקיי. נשמח לקבל את הנתון הזה. אני רוצה להודות לנציגי משרד החינוך. מלקו סולומון, יועץ ראש העיר לענייני אתיופים, בבקשה.
מלקו סולומון
תודה רבה. ברוך הבא, קודם כל. כל מה שדיברו – אני כפעיל ותיק פה בעיריית רחובות, אני זוכר את בית הספר "הדרים" בשנת 97', הוותיקים עזבו, העולים הגיעו. כולם היו אתיופים שם. עשינו הפגנה, סגרנו את בית ספר. ב-13 בתי ספר בעיר משרד החינוך פיזר אותם. לפני כמה שנים היה חבר מועצת העיר מהעדה שלנו - - - הנה, דוד אלעזר נמצא פה. אנחנו הפעילים החלטנו להחזיר את בית הספר לשכונה. נלחמנו ביחד עם עמותת "פידל". החזרנו, כמו שאתם ראיתם בסיור. בית הספר באמת מוצלח. פה, בקריית משה, אין בעיה חברתית, חינוך. אין בעיה.
יש רק בעיה אחת פה בשכונה, זו בעיה של נושא ציפוף הדיור, פיזי. שלושה חדרים, 11 נפשות נמצאים. מה תעשה עכשיו בשלושה חדרים, 11 נפשות? אז יוצאים. הבעיה נמצאת רק בשישי-שבת, כמו בכל הארץ, הנוהג. מדברים על קריית משה דברים שליליים, וראיתם – ילד הרי צריך את אבא שלו. כל התקשורת התמקדו לכתוב רק דברים שליליים. רק שתדעו. אבל אנחנו גרים פה. אני גר פה. יש לנו נקודת משטרה מול. הקמנו סיירת הורים. עשינו כמה כנסים, הנה, שאול גם נמצא אתנו.
פה, כמו שגולן דיבר, המתנ"ס הוא לא כמו שהיה פעם, כשהיינו ילדים, כל מה שאתם לא רוצים היה פה בתוך המתנ"ס. עכשיו להשים כרטיס, כמו שחברי דיבר. בקיץ האחרון אני הייתי ראיתי, עד 00:00 בלילה המתנ"ס עבד. אז אין בעיה. הבעיה עכשיו היא הנושא הפיזי. אני יכול לקחת אותך עכשיו, ברחוב דוד נדב, יש למטה ששת הימים – שנת 2012, אנחנו גרים שם. הכול – לא יודע, אתם תראו בעצמכם. זו הבעיה.
היו"ר דני דנון
מה אתה מציע? זה לא המנדט של הוועדה, אבל אני מעוניין לדעת מה אתה מציע.
מלקו סולומון
מה אני מציע?
היו"ר דני דנון
כן. מה אתה מצפה, מה אתה חושב שצריך לעשות?
מלקו סולומון
קודם כל, אולי להרחיב את החדרים. צביעה. הנושא הפיזי – אין כלום. אין.
גולן ביטון
אני, ברשותך, אתערב. אני גם כתושב קריית משה – וההורים שלי גרים פה – צריך - -
מלקו סולומון
ביוב מסריח.
גולן ביטון
- - לפקח על הנושא של שיקום השכונות. כלומר, אם הקבלן מגיע ומקבל המון כסף לשפץ בניין, ואחרי שבוע בדיוק כל הבניין מתפורר, ואין עם מי לדבר – במקרה ההורים שלי גם גרים בקריית משה, לפני חודש הם עברו שיפוץ מאסיבי בבניין, קרוב ל-700,000 שקל.
היו"ר דני דנון
של שיקום שכונות?
גולן ביטון
של שיקום שכונות. הקבלן מתנהג לתושבים פה כאוויר. הוא לא מתייחס אליהם. יש דברים ברורים שאמורים לעשות, אם זה להחליף דלתות, אם לצבוע כמו שצריך. עובדים פה על התושבים בעיניים בנושא השיקום הפיזי. שיקום שכונות מתעלם. אני הרגשתי את זה על בשרי בבית שההורים שלי גרים בו - - -
נחמיה חתוכה
אבל הרשות מתקשרת עם הקבלן.
גולן ביטון
יש פה בעיה, הקבלן עובד על כולם בעיניים.
נחמיה חתוכה
זה מכרז של משרד השיכון.
היו"ר דני דנון
משרד השיכון עושה את זה. הבעיה היא ש - - -
גולן ביטון
אין פה אפילו מכרז. הוא פשוט מגיע יום אחד עם הטרקטורים, צובע, והתושבים מקבלים את זה כעובדה מוגמרת.
קריאה
זה לא נכון, יש מכרז של "חלד".
גולן ביטון
אין להם עם מי לדבר. מזלזלים בהם.
מלקו סולומון
זו בעיה מאוד קשה בשכונה.
גולן ביטון
וזו בעיה רצינית. אין פיקוח על שיקום השכונות בקריית משה בנושא הפיזי. אין שום פיקוח, דני, וזה שנים. התושבים פה זועקים לשמיים, ואין.
דוד יאסו
רק משפט אחד צריך להגיד לו, שידע, הדירות פה הן לא דירות "עמידר", הן דירות שנרכשו על-ידנו. דירות פרטיות.
מלקו סולומון
לא, הן נרכשו על-ידי "עמידר" ב-1985.
דוד יאסו
אני מדבר אתך לגבי בני העדה שנמצאים פה. שידעו, כי יש הבדל.
היו"ר דני דנון
זה לא דירה ציבורית, זו דירה פרטית.
דוד יאסו
בדיוק. דירה שנרכשה.
היו"ר דני דנון
תודה. דוד מהרט, מנהל מרכז האיגוד של עולי אתיופיה, בבקשה.
דוד מהרט
שלום. ראשית, אני רוצה להגיד שהעיר רחובות היא עיר חזקה. יש לה מערכת חינוך מגוונת. אני חושב שזה ישוב עם פוטנציאל לקלוט טוב ונכון את בני הקהילה. לעניין של בית הספר "הדרים" – ואם יש פה תושבי השכונה, הם עדים, כמובן, הם מכירים את המציאות, והם מרוצים ושמחים, ואנחנו שמחים. אני רוצה להגיד שמשרד החינוך – כשהשר קיים דיון בנושא של בתי הספר עם הריכוז הגבוה, כשהביאו בפניו את העובדה שבית הספר הזה נסגר ונפתח על-פי בקשתם של תושבי השכונה, השר אמר אם זה רצונם, אנחנו נשאיר את בית הספר הזה לדיונים מאוחרים. אנחנו נטפל ביישובים שבני הקהילה כן מבקשים את האינטגרציה, וכן מבקשים לסגור את בתי הספר. אני רק רציתי להגיד, כשאנחנו דנים בהיבטים של אינטגרציה, אנחנו לא רק מדברים על ההישגים הלימודיים, אלא גם מדברים על ההיבטים החברתיים. חשוב גם להתייחס לעניין הזה.
עובדה נוספת שאני רוצה להעיר, יש פה בתי ספר ומקיפים מאוד חזקים. יש פה אנשים שדיברנו בהזדמנויות שונות, אני חושב ומציע – אני לא רוצה כרגע להיכנס לפרטים – כן לקיים דיון מעמיק במעבר מחטיבת ביניים לחטיבות העליונות. כמה מהתלמידים מצליחים לעבור לתיכונים החזקים. ואתם מכירים את זה, ואנשי משרד החינוך, אני רואה את העבודות שלכם, מכירים את העובדות האלה. צריך לעבוד על הקטע הזה. מדובר באוכלוסייה הוותיקה, זו אוכלוסייה מאוד חזקה. ואם אנחנו רוצים שבני הקהילה יעברו את חטיבות הביניים ויהיו בתיכונים, וגם יצליחו, צריך לעבוד על הנקודה הזו. מעבר לכך, ברמה הארצית, כמו שאתם יודעים, בטח שמעתם על זה כמה פעמים, בשנה הזו נסגרו שלושה בתי ספר.
היו"ר דני דנון
בנתניה.
דוד מהרט
בחיפה, נתניה, בבאר יעקב.
היו"ר דני דנון
לא, באר יעקב זה היה לפני שנה.
דוד מהרט
לא, הוא נסגר השנה. בשנה שעברה ההורים התנגדו שבית הספר ייסגר - -
קריאה
"נר עציון" נסגר לפני שנה.
דוד מהרט
- - שר החינוך קיבל את בקשתם הזו. משרד החינוך קיבל את הבקשה. השנה שלושת בתי הספר נסגרו. אני רוצה להגיד שהמשרד גם הפיק לקחים ממה שהיה בבית הספר "נר עציון" בפתח תקווה, ככה שבפתיחת שנת הלימודים לכל התלמידים היה ידוע לאיפה הם ילכו ואיפה הם ילמדו. בסך הכול הילדים השתלבו. נכון לעכשיו יש מספר בתי ספר, בהחלט. יש כמות לא מובטלת של בתי ספר שאחוז התלמידים בני הקהילה בהם הוא גבוה.
היו"ר דני דנון
איפה? תן לנו דוגמאות.
דוד מהרט
למשל בנתניה. בנתניה נסגר בית ספר אחד, אבל יש לפחות עוד שני בתי ספר שאחוז בני הקהילה נע בסביבות 70% או 80%. יש בתי ספר כאלה בעוד יישובים. לפי מה שאני מבין ממשרד החינוך, בשנה הבאה יטפלו גם בחלק מבתי הספר באופן הדרגתי. כי מה שקורה, למשל, אם בנתניה היו סוגרים לצורך העניין את שלושת בתי הספר, זה היה יכול להיות מצב, מבחינת יכולת הטיפול וכולי – חוץ מזה שיש פה גם דעות שונות בקרב ההורים, והמשרד מתייחס לכולם. אני רוצה להגיד שהשנה – באמת, אני כמישהו שעוסק בחינוך, החרדה הגדולה שלי היא בפתיחת שנת הלימודים. לבוא בערב, ולראות את הטלוויזיה, ולראות ילדים בני הקהילה מסתובבים עם הילקוטים שלהם. כי הפגיעה היא לא רק בהם אלא בכלל בבני הקהילה שרואים את זה. העובדה שהשנה לא ראינו את זה, מבחינתי זו היתה הקלה מאוד גדולה. ואני רוצה להגיד שאומנם התקשורת היתה מאוד מאוכזבת, כי כמות העיתונאים שחיפשו סיפורים כאלה ולא מצאו - - -
היו"ר דני דנון
חכה.
קריאה
הפניות שקיבלנו - - -
זהר בלום
אל תדאג, הם מחממים בשטח.
דוד מהרט
כן. קיבלנו. אין כמעט ראש ארגון שלא פנו אליו ואמרו לו: נו, תגידו לנו, בכל זאת, לא יכול להיות שאין איזושהי בעיה. אני רוצה להגיד בסוגריים שיש זרם חינוך אחד שאני באמת לא יודע איך מטפלים בו, וזה בתי הספר של חב"ד. חב"ד היא תנועה שלא מתביישת להגיד שהיא לא מקבלת את בני הקהילה.
זהר בלום
למרות שהם ממלכתי-דתי.
דוד מהרט
יש גם ממלכתיים-דתיים. אני רוצה להבחין בין שני זרמים בחינוך של חב"ד. יש חב"ד, שאני קורא לו מקום עבודה של אנשי חב"ד. כלומר, הצוות והמורים הם אנשי חב"ד, הילדים הם לא אנשי חב"ד. ויש בתי ספר שגם הצוות וגם הילדים הם אנשי חב"ד. לבתי הספר האלה לא מקבלים את ילדי הקהילה. אני נתקלתי השבוע בבת הקהילה שרצתה ללמוד באחד מהמוסדות. קיבלתי כל מיני הסברים למה צריך לא לקבל. אני גם הבאתי את המידע הזה לידיעתו של השר. אני מקווה שגם בהם יטפל ביד קשה, כפי שטיפל בכמה בתי ספר שאמרו שהם לא רוצים לקבל את בני הקהילה. זהו, זה מה שרציתי להגיד. יש פה גם את חנה לגסה שעובדת אתנו במרכז ההיגוי. אנחנו חלק מהצוות, יש לה צוות מגשרים. בסך הכול, כמו שאמרתי, אנחנו מלווים. ואני מאוד שמח לשמוע שהמצב בקריית משה הוא כל כך טוב, שכמעט בא לי לבוא לגור פה. אני באמת מברך את בני הקהילה - - -
היו"ר דני דנון
תודה דוד מהרט. אני רק הייתי רוצה, דוד – אני לא יודע אם זה ממך או ממישהו אחר – נתוני בגרויות, שהופתענו פה לטובה. אנחנו רוצים לקבל בפריסה ארצית, אבל רק לפי ישוב.
דוד מהרט
אני רק רוצה להגיד לעניין של נתוני הבגרות, אדוני היושב-ראש – זו גם נוסחה ידועה בין הרשויות המקומיות – כשאתה אומר את הנתונים שלך, יש שתי דרכים להסתכל על זה – להסתכל על הלומדים, הניגשים והמצליחים, ולהסתכל על השנתון ברמה העירונית. וגם להסתכל על כלל התושבים שגרים בעיר, כי כשאתה מסתכל על כלל התושבים שגרים בעיר, בהרבה מקומות אנחנו נגלה שהרבה מהילדים הפחות מצליחים נמצאים בכל מיני כפרי נוער, ושאחוז ההצלחה שלהם במקומות האלו הוא נמוך. אחוז הזכאות בקרב בני הקהילה בממוצע הארצי עומד סביב ה-42%-41%. לפי הנתונים השונים שהתפרסמו בשנים האחרונות - - -
היו"ר דני דנון
אבל אני שואל אותך, כשאתה אומר 40%, זה מהניגשים או שזה מהשנתון?
דוד מהרט
מהשנתון. כאשר השנתון בחינוך היהודי הוא בסביבות ה-60%.
קריאות
64%.
דוד מהרט
בסביבות 60% כי יש שם דתי, ממלכתי. בסביבות 60%. ואז יש גם שם פילוח כמה מהם זכאי תעודת בגרות קבילה לאוניברסיטה.
היו"ר דני דנון
תודה. דוקטור נגוסה, בבקשה.
ד"ר אברהם נגוסה
קודם כל, אני מאוד מברך על ההתכנסות, אדוני יושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה. העבודה האינטנסיבית שאתם עושים בקדנציה הזאת, המפגשים מעיר לעיר – אנחנו רואים את התוצאה, את השינוי. וזה לא אומר שאין בעיות, יש בעיות. אבל אנחנו כל שנה ושנה משתפרים. זה מלמד אותנו, אם אנחנו עושים, אז אפשר לשנות את המצב. אני זוכר את רחובות, כמו שמלקו אמר, כמה בעיות היו. אני חושב שראש העיר והצוות שלו, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, עשו שינוי גדול, וזה מה שאנחנו רואים.
אני חושב שאפשר לעשות גם את השינוי בשיקום הפיזי, שדובר פה. דוד אמר את זה, דירות פרטיות – אני חושב שתפקידו של משרד השיכון ושיקום השכונות, גם לטפל בדירות פרטיות. יש אמצעים חוקיים לעשות את זה, ונעשו בעבר. אין שום מניע לעשות את זה גם עכשיו. ולכן אני חושב שצריכים להמשיך בנושא הזה, ללחוץ את הגופים האחראיים לנושא. ואפשר להביא. כמו שהצלחנו לעשות את השינוי בחינוך, אפשר גם להביא את השינוי מבחינת - - -

בעניין הארצי, אני חושב – כמו שציינתי קודם – הפעילות של חברי הכנסת מעיר לעיר, אנחנו באמת צמצמנו השנה כמעט לאפס את האירועים החריגים בפתיחת שנת הלימודים. אני חושב שכל הכבוד למשרד החינוך ולרשויות המקומיות שעשו בשיתוף פעולה. אם כי יש עדיין בתי ספר וגני ילדים שיש בהם ריכוזים גבוהים של הקהילה. אני לא יכול לציין בעניין רחובות, אבל במקומות אחרים אנחנו יודעים, יש לנו את שמות בתי הספר. אנחנו בקשר עם ראשי הערים, עם משרד החינוך. חייבים לדאוג יותר בעניין הזה.
אני חושב שההישג של נתניה זה מודל שאפשר לעשות אותו. כמו ששר החינוך הלך עם המדיניות של שיתוף פעולה עם ההורים והפעילים ביחד, אני חושב שאפשר לעשות גם ביתר בתי הספר וגני הילדים שמרוכזים גם בפתח תקווה. אנחנו יודעים על גני ילדים שכמעט 100% יוצאי אתיופיה, ביוספטל ובמקומות אחרים. ואפשר לשנות את הדברים האלה. ולכן על מה שיישר כוח, חברי הכנסת, בעניין הזה צריך להמשיך. אם עושים, יש שינוי. תודה.
היו"ר דני דנון
תודה רבה, דוקטור נגוסה. מר דוד יאסו, מנהל אגף לקליטת עולי אתיופיה.
דוד יאסו
בוקר טוב. אני מברך קודם כל אותך ואת החברים שלך, חברי הכנסת החברים בוועדה. לרשות – בתחילת דברי אני צריך להגיד תודה על כל המאמצים ועל כל ההשקעה. שנים שמשרד הקליטה – משנת 2000, אחרי כל המיפוי שעשינו בנושא של הטיפול ביוצאי אתיופיה, הטיפול הנקודתי בנושא של המוקד, אחד המוקדים, בין הראשונים שהוקם, זה כאן. המוקד עצמו עבר דברים לא קלים במהלך שהותו, עד כדי כך שאפילו שרפו פעם את המשרד שלהם. והנה, הראיה היום הוא השינוי שאנחנו רואים אותו, גם של הקהילה, של הפעילים שהתאגדו. אבל כל הנושא של ההתאגדות הזו זה היה שהמוקד – וראש הרשות, דרך אגב, הוא היושב-ראש היום של המוקד. ויש שולחן עגול שכל מה שניתן ליוצאי אתיופיה מגיע לכאן.
אני זוכר את הנתון שיש לנו לפני שהקמנו את המוקד. היו פה כ-1,300 ילדים. היו כ-50 ארגונים שפעלו עם 260 ילדים. איפה היו כל שאר הילדים? היום לא תמצא ילד שהוא לא נמצא באיזה חוג כזה או אחר. למה? הנושא של התכנון, השולחן העגול והניווט לכל תחום ותחום – יכול להיות שילד יהיה בשתי תכניות. אבל יש פה איזושהי ראייה מרחבית וראיה מאוד כוללנית מבחינת הדברים האלה. אני חושב שמשהו שציינו – אני רק אומר לך את זה – גולן, דיברת על הנושא של הקיץ, שאמרת שלא היתה איזושהי פעילות חריגה. רק לידיעתך, יש פה במוקד רכז נוער, ש-24 שעות כמעט מתייחס לכל הדברים האלה. מנהל המוקד נמצא, כל הצוות שלו, וכל המתנדבים שמפעילים אותם. זה הביא אותו לנקודה מאוד טובה בעניין הזה.

עוד נקודה, שאלת על הנושא של החומש. זהר, גם בפעם הקודמת שהיינו פה עם חנוך שמיר, המשנה למנכ"ל, בסיור, שאל את אותה שאלה. חומש מתמקדת בשישה יישובים על-פי החלטת ממשלה. יש תכניות רוחביות, כמו הנושא של תעסוקה, כמו הנושא של החינוך היסודי.
היו"ר דני דנון
יישובים או שכונות?
קריאה
שבע שכונות.
דוד יאסו
שישה יישובים, שבע שכונות. רחובות זה אך ורק בקריית משה. לפני שבוע היה דיון של כל חמשת משרדי הממשלה בראשותו של חנוך שמיר, שם עלה הנושא. כנראה כרגע מגיע להצעת הממשלה לפחות בקשה שבאותם ישובים שאנחנו נמצאים, שכל הנושא של הטיפול יהיה רוחבי לכל הרשות. אבל זו רק הצעה, זאת אומרת, יכול להיות שהממשלה תחזור ותגיד אנחנו נמשיך באותה נקודה כדי לתת את מה שהחלטנו לתגבור באותה שכונה. עכשיו, אי-אפשר לנווט או להשיג תקציב בניגוד להחלטת הממשלה. זהר אמר לי את זה מבחינת הדברים האלה כאן.
עיריית רחובות, יש לה את הנושא של הסיוע הייחודי, כפי שצוין, גם של "אופק", שמשרד הקליטה ממן. בטוח אולי מנהל המחוז, שיושב לשמאלי, או שרי, יתייחסו לעניין הזה, אם הם רוצים להרחיב. יש את הנושא של כל הפרויקטים הנקודתיים שבאים ומסייעים. והנה, ברוך ה', אנחנו רואים לעומת – אני יכול לסקור את אותם 15 בני נוער שישבו פה, שהיה בלתי ניתן להשיג אותם, והיום, גם את זה כמעט ולא ניתן. הבוקר קפצתי לראות, יש פה גינות חקלאיות. יש שתיים.
היו"ר דני דנון
ראינו.
דוד יאסו
לא, אתה ראית במוקד. יש עכשיו פי 2 מהמוקד, או פי 3, ועוד בשכונה למעלה. פשוט לתפארת לראות את זה. וזה המבוגרים שבאים ועובדים את האדמה, ומעריכים את האדמה, ולוקחים משם את כל מה שגידלו. זה נותן הרגשה מאוד טובה. אתם צודקים, מבחינת הצפיפות, אנחנו יודעים. המשפחה שקנתה היתה משפחה קטנה. דרך אגב, אנחנו המשרד שנותן את המענקים. גם היום, אם משפחה היא מעל חמש או שש נפשות, לא מאשרים לה לרכוש שלוש חדרים. זאת אומרת, אנחנו אומרים את זה במודע, בגלל המענקים שניתנים. אבל אז, כשהמשפחות קנו פה את הדירות, כשהיתה העלייה של "מבצע שלמה", היו משפחות קטנות. מטבע הדברים, הריבוי הוא ריבוי. ואין פה שהמדינה נותנת והיא צריכה להרחיב. ובגלל זה אני אמרתי: נזכיר שהדירות פה הן דירות פרטיות ולא דיור ציבורי.
היו"ר דני דנון
תודה.
דוד מהרט
ככל שהן יותר ותיקות, דווקא המשפחות הולכות ונהיות קטנות יותר בדרך כלל.
דוד יאסו
זה כאשר הילד מתחתן ויוצא. אבל המצב פה הפוך, שהילד מתחתן ונשאר, אז המשפחה מתרחבת.
היו"ר דני דנון
תודה דוד. מר חתוכה, בבקשה.
נחמיה חתוכה
גם דוד ממשרד הקליטה, אני לא - - -
היו"ר דני דנון
כן, ממשרד הקליטה.
נחמיה חתוכה
אני אגיד בקצרה. יש פה גם נציגים של המשרד, משרד החינוך, המחוז. אנחנו מעורבים כמעט בכל התהליכים שקורים ברחובות מול אוכלוסיית בני הקהילה, למרות שזאת קהילה ותיקה. אני חושב שמה שקורה פה בקריית משה – וצריך לזכור, קריית משה, זה לא שיש פה רק 50%. יש פה 50% מהאוכלוסייה, והשאר מתפזר על שישה יישובים. זאת אומרת, המיקוד בקריית משה, יש לו איזשהו היגיון. אני חושב שמה שקרה פה עם בית הספר, התהליך, הוא מעניין ושימשיך ככה. זאת אומרת, בהתחלה היתה התנגדות נמרצת בכלל. ברחו מבתי הספר שהיו בהם אוכלוסיית בני הקהילה. יש חזרה. ואם התהליך הזה ימשך – אני מניח שהוא ימשך כי בית הספר יראה תוצאות ויראה פעילות מהסוג הזה – אז אנחנו בתהליך הנכון. זה לוקח זמן וסבלנות. אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון.
אנחנו מעורבים פה כמעט בכל תחומי החינוך הבלתי פורמלי. יש פה לא מעט ילדים – חזרו על זה כל הזמן – שהם ב"אופק" לבגרות. אני חושב שבין היתר, השינוי שקורה, ובטח בשוליים האלה או במקומות האלה, העלייה הזאת, בין היתר, זה בא מההשקעה של המתכונת הזאת של "אופק", שכולה זה השקעה של משרד החינוך, של משרד הקליטה. יש לנו השנה משהו כמו 660 הקצאות.

אני רוצה להתייחס לנושא הקייטנה שאתה אמרת. בסוף, כשיש תקציב מאורגן, השאלה אם נותנים מעט להרבה או הרבה למעט. לפני שנתיים אמרו לנו: מה זה 200 שקל? בואו קחו קצת יותר. אז אמרנו איך אנחנו מוצאים איזושהי נוסחה? אם היה תקציב גדול, אז כולם היו מקבלים הכול ולא היתה בעיה. וחיפשנו את הנוסחה שתיתן קצת יותר למשפחה בתוך מסגרת תקציב מוגדרת, וזה צמצם את אוכלוסיית הזכאים לאלה שעולים רק ל-א' וכאלה שעלו מ-95'. אמרנו, השאר כנראה יצטרכו להסתדר אחרת. זה במסגרת התקציב הכללי. כל פטנט אחר, אנחנו נשמח לעשות, ובטח נשמח לקבל עוד תקציב. אני חושב שזה היה המיטב שיכולנו לעשות במסגרת התקציב. כל משפחה קיבלה למעלה מ-300 שקל כדי להצטרף לאותם חוגים.
היו"ר דני דנון
נחמיה, אני רציתי לומר הערה, כי גם הייתי מעורב בזה. צריך להודיע מראש כמה שיותר. זאת אומרת, גם החלטה קשה שאתם מחליטים עליה, תודיעו בפסח שזה מה שיהיה. כי בדרך כלל מגיעים לקייטנות ופתאום מודיעים הילד שלי עולה לכיתה ד', ומתחילים כל הלחצים. גם ההחלטות הקשות שאתם מקבלים - - -
ד"ר שרי פייר
בשנה הבאה הכוונה היא להכניס את זה לתוך נוהל רשויות. ואז יהיה מספיק זמן להתארגן.
נחמיה חתוכה
אז יהיה מספיק זמן מראש. זה בגלל ההתקשרות שנמשכה קצת זמן.
ד"ר שרי פייר
נכון.
נחמיה חתוכה
אני רוצה לומר שבתחום הקליטה החברתית, יש פה פעילות מעניינת. בתוך תקציב שמי שבסופו של דבר אחראי לקבוע את סדרי העדיפויות שלו זו הרשות – בני הקהילה יחד עם נציגי המשרד – בכל תחומי הפעילות, אם זה חינוך, אם זה סיורים, אם זה מורשת ישראל, אם זה ספורטאים, אם זה - - - במקרה הזה, - - - בכלל לעיריית רחובות. וגם בשנה שעברה היה פה אירוע בלתי רגיל למבצע שלמה. אני בסך הכול חושב שהרשות – ואני אומר את זה כי חוזרים ואומרים את זה – לרשות יש נכונות בלתי רגילה. אני מדבר על מ-2011-2010, אתה רואה לא רק כוונות, אתה רואה גם מעשים. מחשב לכל ילד – שהיתה איזושהי הפסקה קלה – הכנסנו השנה עוד פעם. ואני מניח שבשנה הבאה מחשב לכל ילד – שזה פרויקט משותף של הרשות, העמותה ומשרד הקליטה – ימשיך הלאה במתכונת הזאת. ואני מאוד מקווה – השנה הכנסנו 20 מחשבים לילדים מאוכלוסייה אחרת. ואני מקווה שזה שלב ההמשך.

אני מוכרח לומר לך, כבוד היושב-ראש, יש שיתוף פעולה טוב. אנחנו מכירים גם את המפקחת הנוכחית משנים אחורה, ואת המוקד. ואסור לשכוח שגם המוקד הוא מאוד פעיל ומאוד מקושר ומאוד תורם. אני בהחלט חושב שאם שיתוף הפעולה הזה ימשך ככה, בביקור הבא אנחנו נראה שיפור בתוצאות.
היו"ר דני דנון
תודה. עוד הערות לפני סיכום?
ד"ר שרי פייר
הערה קטנה.
היו"ר דני דנון
מי את, גברת? תגידי.
ד"ר שרי פייר
ד"ר שרי פייר, אני אחראית על תחום החינוך במשרד לקליטת העלייה. למעשה, הדברים העקרוניים כבר נאמרו פה על-ידי חברי. אני רק רוצה להדגיש שוב שאם אנחנו מדברים על אחוז ארצי של 40%, אפילו 37%, זכאים לבגרות – אפילו לא איכותית, אלא רגילה – לפה, ובעוד מקומות שאנחנו נותנים את "אופק", הגענו לקבוצה של עד 66% זכאות לבגרות. אם זה לא שינוי של מבנה ההזדמנויות והמינוף של בני הקהילה, אז אני לא יודעת מה כן.
היו"ר דני דנון
תודה. יש נתונים על הפנימיות שביקשנו?
זהר בלום
הם לא נתונים מדויקים.
ד"ר שרי פייר
הם לא לפי - - -
היו"ר דני דנון
אבל אומדנים.
זהר בלום
הבעיה היא שזה לא מנווט על-ידי יוצאי קהילה או לא. יש 270 בסך הכול בפנימיות, כולל ותיקים והכול.
היו"ר דני דנון
מכל הגילאים?
זהר בלום
מכל הגילאים. על-פי הנתון, לא יותר מ-50% הם יוצאי העדה. אז אנחנו מדברים על כ-140, אם אתה מחלק אותם מכיתה ג' או ד' בערך, שיוצאים, עד י"ב, במחזור אין לנו יותר מעשרה או 14 ילדים.
היו"ר דני דנון
ונתוני הבגרות של אותם ילדים, איפה הם נספרים?
חיים בדש
ברשות. זה על-פי כתובת.
היו"ר דני דנון
ברשות של הפנימייה?
חיים בדש
על-פי כתובת המגורים.
היו"ר דני דנון
על-פי כתובת המגורים של ההורים?
חיים בדש
של הילד.
היו"ר דני דנון
אצלכם, ברחובות.
חיים בדש
כן, ברחובות. הפנימיות ברחובות נכללות ברחובות. זה האחוז.
היו"ר דני דנון
אוקיי. תודה. יצחק, בבקשה בקצרה, אנחנו צריכים לסיים, וגם מילה אחרונה.
יצחק הילדסהימר
אם לא דובר על זה מקודם, אני רוצה לשאול שאלה, מה מקומן של תנועות הנוער בפעילות של בני הנוער והקהילה, גם פה במתנ"ס ובכלל ברחובות, ואילו תנועות נוער פועלות פה?
זהר בלום
אני אגיד לך. ברחובות יש, אני חושב, את כלל תנועות הנוער שפעילות. בשכונות קריית משה יש לנו את "בני עקיבא", שפועלים פה ממש בסמוך. יש לנו את "השומר הצעיר" - - -
היו"ר דני דנון
בן-סימון שואל על תנועת בית"ר.
קריאה
יש לנו תנועת בית"ר, אבל לא בקריית משה.
זהר בלום
אלה התנועות. כל התנועות פועלות בעיר, אבל בשכונה יש לנו שתי תנועות – חילונית וממלכתית-דתית, שזה "בני עקיבא" ו"השומר הצעיר" שפעילים. גרעין הנח"ל שהגיע בשנתיים האחרונות זה "הנוער העובד", שהם עובדים פה.
יצחק הילדסהימר
- - - לא פעילה - - -
זהר בלום
היא פעילה, אבל לא בקריית משה. יש להם.
יצחק הילדסהימר
- - -
זהר בלום
כן - - - יש להם במרמורק, בכפר גבירול.
היו"ר דני דנון
תודה. גברת קסה בייסין, דוברת עמותת צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה.
קסה בייסין
נכון. אני רק רוצה - - -
קריאה
הם גם פעילים ברחובות, נכון.
קסה בייסין
כן, אנחנו גם פעילים ברחובות. בהמשך לדבריו של מר בלום, ובהמשך לדבריו של גולן, אנחנו מפעילים – מאחר ורוב הפעילויות מתרכזות בשכונה הזאת, לא שיש משהו רע בזה, ואני שומעת דברים מדהימים שנעשים פה. אני זוכרת שכסטודנטית באוניברסיטה העברית אפילו כתבתי איזושהי עבודה על בית ספר "הדרים" על שם יונה בוגלה. יחד עם זאת, חשוב לי לציין שארגון - - - שמקיים לימודיות מזה שנים בבתי ספר "בן-צבי", "מעלות משולם" ו"רמת אלון", שאלה בתי ספר שהתלמידים מגיעים אליהם רובם לא מהשכונה הזאת. אז אנחנו מפעילים לימודיות שאנחנו משלבים גם ארוחת צהריים, שהמטרה של הלימודיות האלה היא לצמצם את הפערים בין כיתת האם לבין התלמידים יוצאי אתיופיה. רוב התלמידים הם מכיתות א' עד ה', זה מה שאנחנו עושים. אנחנו מקבלים יותר אוריינות, זה חשוב לציין שהארגון שלנו די פעיל ברחובות, וכן מקבלים דברים.
היו"ר דני דנון
תודה.
קריאה
יש לכם גם פרויקט של מלגות בתיכונים.
קסה בייסין
יש לנו גם את המלגות בתיכונים. אנחנו גם נותנים מלגות לילדים שנשארים כאן כדי ללמוד בתיכונים על מנת למנוע את ההליכה שלהם לפנימיות. אז גם המלגות שלנו מסייעות לתלמידים בתיכונים טובים להמשיך וללמוד ולהישאר בבית.
היו"ר דני דנון
אני חייב לומר מילה לפרוטוקול. נתקלנו בהמון פנימיות, ויש פנימיות מצוינות גם. אבל התפיסה שלי באופן אישי – זו לא דעת הוועדה – שאם אפשר להשאיר את הילדים בבית, בסביבה הטבעית, זה הדבר הטוב ביותר.
קסה בייסין
זה בדיוק מה שאנחנו מקדמים על-ידי המלגות שלנו.
היו"ר דני דנון
דוד, בבקשה.
דוד מהרט
רק רציתי לומר שני משפטים ממש קצרים. אחד, אנחנו בכל בתי הספר שבהם יש כמות משמעותית של בני הקהילה, יש לנו מגשרים פה בעיר, ואנחנו פועלים מטעם משרד החינוך. ואני רק רוצה לחזק את מה שאמרו לגבי תכנית החומש, לגבי העניין של ריכוז של התקציב רק בשכונות מסוימות. אני גם תומך בגישה הזו. אני חושב שזה לא נכון להגיד - - -
היו"ר דני דנון
זה יהיה על חשבון ילדי קריית משה, זה ברור לך?
דוד מהרט
לא, אני אגיד לך. הם יפעילו שיקול דעת. כי לפעמים כשאומרים לך תן רק ל-X ילדים, אולי אתה לפעמים נותן Over וילדים אחרים לא מקבלים. אני אומר לתת שיקול דעת לרשות לתת לכל תושבי העיר, ולא בהכרח לרכז אותו רק בשכונה ובבית ספר מסוים. מי שמתפזר, וילד שהולך לבד, שניים-שלושה שהולכים לבית ספק חזק, היכולת שלהם להשתלב שם היא הרבה יותר קשה, וצריך לתמוך בהם אם רוצים אינטגרציה. אם לא רוצים אינטגרציה, אז בואו ניתן את כל הכסף לאיפה שיש 100% בני הקהילה, וכולם יישארו שם.
היו"ר דני דנון
תודה. מר עמוס כאוי, בבקשה.
עמוס כאוי
אני רק רוצה להעיר הערה קטנה. אני עמוס משכונת כפר מירון. אני בוועד - - - שנים רבות, עד לפני 15 שנה. גם אצלנו היה שיקום שכונות. רציתי להעיר הערה לגבי השיקום הפיזי. אני מודיע לכם שאצלנו היה שיקום פיזי, תוספת של חדרים, לא רק צביעה. כשילדים גרים בארבע מיטות בחדר - - - לצבוע לו את החדר, זה יפה, אבל עדיין יהיו ארבע מיטות בחדר. הוסיפו גם שני חדרים אצלנו. גם בבתים הפרטים וגם בבתים הלא פרטיים של "עמידר". ככה שתיקחו בחשבון שכן אפשר לעשות את זה, ועשינו את זה, וזה יצא מדהים, ויש לנו שכונה לתפארת. אני אומר לכם שגם פה אפשר לעשות אז זה.
היו"ר דני דנון
תודה עמוס. משפט קצר.
מלקו סולומון
יש בעיה אחת, זו בעיה של אריתראים, באים לפה ומשכירים דירה.
היו"ר דני דנון
מה המספרים?
מלקו סולומון
המון. יש ביניהם אלימות. אם יקרה משהו מחר בבוקר, אז עוד פעם אנחנו נעלה לתקשורת. משכירים דירת שלושה חדרים חמש, שש, שבע, שמונה. אני רואה אותם כל ערב, המון. גם יש קונפליקט בין הצעירים שלנו לאריתראים. זאת הבעיה של השכונה.
היו"ר דני דנון
מישהו יודע נתונים במספרים?
מלקו סולומון
הרבה.
חנה בן-ארי
בבית הספר "הדרים" יש לנו שני תלמידים.
היו"ר דני דנון
ובעיר, כמה?
זהר בלום
אחוז לא גבוה. אין לנו נתונים. הבעיה היא, אתה יודע, שלוחצים בתל-אביב, הם יורדים לכיוון שלנו. וקשה לנו למנוע. אנחנו נלחמים פה עם מישהו שמשכיר דירה לקרוב ל-40 שגרים באותה דירה בלב העיר.
היו"ר דני דנון
40 איש בדירה?
זהר בלום
40 איש בדירה. אין לנו דרך לאכוף את זה. בכל האמצעים – שלחנו את משרד הבריאות, שלחנו את כל הגופים. אין לנו דרך לעקוף את זה.
קריאות
- - -
היו"ר דני דנון
טוב, אנחנו לא נפתח את הנושא הזה עכשיו. אנחנו כן דנו בזה, אנחנו היינו בסיור של הוועדה בנווה שאנן. ראינו את ההשפעות על העולים שמקבלים פחות שירותים. פה אין כמויות שמשפיעות על העולים, אבל זה נושא שהוא באמת חשוב.
אני רוצה, ברשותכם, לסכם את הישיבה ולומר שהוועדה בהחלט התרשמה מהפעילות המבורכת של כל משרדי הממשלה, של הגורמים העירוניים לשילוב העולים יוצאי אתיופיה בעיר רחובות. אנחנו גם מברכים את משרד החינוך ואת משרד הקליטה על פתיחת שנת הלימודים בצורה טובה. אנחנו רוצים להודות לראש העיר, סגנו, חברי מועצת העיר, לגולן ביטון, מנהל המתנ"ס, ולכל העושים במלאכה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

הוועדה פונה למשרד השיכון לקבל נתונים על שיקום שכונות בעיר רחובות, על תקציב חמש השנים האחרונות, גובה התקציב והפיקוח. בישיבה הקודמת היה נציג משרד השיכון, הוא לא נמצא פה. אנחנו נקבל את הנתונים. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה לשקול – אנחנו לא מביעים פה עמדה כי אנחנו לא הכרענו בסוגיה – לבחון את נושא הרחבת פעילות תכנית החומש. אנחנו משאירים את זה כרגע. לכן קחו בחשבון שכל החלטה תהיה על חשבון תושבי קריית משה. אני רוצה בהזדמנות זאת להודות שוב לכם על הפעילות היפה של הילדים. ואנחנו נמשיך לעקוב. כמו שאמר ד"ר נגוסה, זה כבר סבב שני שאנחנו מבקשים ברשויות המקומיות. אחרי שנחזור מחופשת החגים, אנחנו נחזור לסייר בכל הרשויות ולראות איך הדברים שנגענו בהם מתקדמים או לא מתקדמים.

אני רוצה בהזדמנות זאת גם לאחל שנה טובה לכולם. שתהיה שנה טובה. תודה רבה.


<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>

קוד המקור של הנתונים