PAGE
16
ועדת הכלכלה
06/08/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 942>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח באב התשע"ב (06 באוגוסט 2012), שעה 16:25
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 06/08/2012
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 108), התשע"ב-2012
פרוטוקול
<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 109), התשע"ב-2012>
חברי הוועדה: >
יצחק וקנין – היו"ר
דוד אזולאי
רוברט אילטוב
ישראל חסון
רוברט טיבייב
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
דורון אביטל
אברהם מיכאלי
ציון פיניאן
יובל צלנר
מירי רגב
דוד רותם
>
יהונתן רזניק - רפרנט משרדים כלכליים באגף החשב הכללי, משרד האוצר
דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עידו אציל - עוזר ליועץ המשפטי, משרד ראש הממשלה
אמיר ברקן - ראש האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה
אבי כהן - האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה
אבי כץ - סמנכ"ל גביה, רשות השידור
ערן הורן - סמנכ"ל כספים, רשות השידור
תומר קרני - עו"ד, רשות השידור
זיו מאור - מ"מ מנכ"ל, האגודה לזכות הציבור לדעת
טוב, רבותי. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 109), התשע"ב-2012 בעניין העלאת הסכום הנוסף לאגרת הרכב המיועד לרשות השידור, כפוף לקבלת הצעת החוק. בקריאה ראשונה היא נתקבלה במליאה כרגע בשעה טובה. אנחנו צריכים להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית.
כן, כן, ודאי. אגרת הטלוויזיה תופחת ב-19 שקל ואגרת הרדיו תעלה. בשורות טובות לצופי הטלוויזיה. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול - - -
אגרת הרדיו היא 114 שקל היום, אני מבין, והיא תעלה בעוד תשעה שקלים ל-123 שקלים. הפחתה באגרת הטלוויזיה תימשך ברציפות עד שנת 2018. מי מציג את זה?
בעצם, הצעת החוק כמו שהקראת, אומרת שאגרת הרדיו תעלה בתשעה שקלים מעכשיו לאורך חמש שנים ובמקביל אגרת הטלוויזיה תמשיך להיות מופחתת ב-5% כקבוע בחוק – זאת ירידה של בערך 20 שקלים כל שנה. זה נותן לאזרח ירידה בסך הכול של תשעה שקלים, בערך מחצית מהסכום.
המטרה של הצעת החוק הזאת זה כדי להביא לכך שהרפורמה ברשות השידור תצא לדרך בסגירה כספית מאוזנת. זאת החלופה לירידה באגרת הטלוויזיה.
אתמול רק חתמנו על הסכם המימון, הסכם הרפורמה בעיר לוד. רשות השידור עוברת מתל אביב לעיר לוד. עשינו אתמול טכס חתימה, יש תנאי מתלה – הסגירה הפיננסית. אנחנו מאוד מבקשים את אישורכם כדי שנוכל לצאת לדרך. יש פה את יושב-ראש רשות השידור - - -
אני מהאגודה לזכות הציבור לדעת. דברתי פה בדיון המוקדם בו הציגה ועדה ממשרד ראש הממשלה את המסקנות שלה, והדברים עומדים בתוקפם. הרפורמה שמוצעת נשענת על שתי רגליים: מצד אחד, הגדלת הגבייה שבאגרת הרכב ומצד שני, הקטנה הדרגתית של הגבייה בשיטה המסורתית.
העמדה שלנו היא שיש לבטל לחלוטין את השיטה המסורתית ולהשעין את כל הגבייה על אגרת הרכב מהסיבה הפשוטה: ההצדקה היחידה לשיטה המסורתית היא עקרון הזיקה. הקביעה שצריכה להיות זיקה בין מי שיש לו מכשיר טלוויזיה בבית לבין מי שמשלם אגרה. אנחנו חושבים שהנחת היסוד הזאת – אבד עליה הכלח.
בנקודה המכרעת הזאת, אני חושב שחברי הכנסת צריכים לקבל החלטה עקרונית האם יש הצדקה נורמטיבית לעקרון הזיקה או שאנחנו מחליטים שכל אזרח במדינת ישראל, גם אם הוא לא צופה בטלוויזיה וברשות השידור, מקבל בפועל שירותים מרשות השידור ולכן צריך לשלם מס; והאם העובדה שהיום אפשר לצרוך את שירותי רשות השידור באמצעים טכנולוגיים שהם לא טלוויזיה.
האם שתי הנקודות האלה יחד מייתרות לחלוטין את עקרון הזיקה? אם התשובה היא חיובית – צריך לשנות את המסלול ולגבות את כל האגרה באמצעות אגרת הרכב בסכומים גבוהים יותר ולבטל בהדרגה, כליל, את הגבייה בשיטה המסורתית באופן שגם יהיה יעיל יותר, גם יקטין את הנטל על המשפחות שכרגע משלמות את האגרה כחוק וגם יגדיל את הכנסות רשות השידור.
לא, לא. הרדיו הפך להיות חלק אינטגרלי מרכב. הוא חלק ממעטפת הבטיחות הכוללת של הרכב. החל מדיווחים של נסיעה ודברים כאלה. להעמיס עומס דווקא שם, למרות עקרון הזיקה שאני מתחיל להבין מה המשמעות שלו, נראה לי לא ראוי. אני חושב שזה שיקול שכדאי שתיקחו בחשבון. זה השיקול שיהיה חלק ממערכת השיקולים של ההתנגדות שלנו ומעניין אותי מה אתם חושבים עליו.
תחזרו על הסכומים על מנת שחברי הכנסת יידעו. אני הקראתי את הסכומים אבל אני אאפשר עוד פעם שיגידו לכם.
כיום, אגרת הרדיו – זה בעצם הסכום הנוסף פה – היא 114 שקלים ואגרת הטלוויזיה היא 369 שקלים. זה המצב נכון להיום.
היום האזרח משלם את שני הסכומים האלה ביחד: 483 שקלים. אחרי התיקון, הוא ישלם בשנת 2013 – הוא ישלם 474 שקלים, ובשנת 2014 זה יהיה 465 שקלים. זאת אומר, ביחס להיום זאת ירידה של 20 שקלים בערך לשנת 2014 ו-10 שקלים בשנת 2013.
יובל, הרי כל הדיון פה הוא כזה שבזמנו – בשנים עברו – כשאנחנו דנו במהותו, דיברנו על הפחתה של 5% ולא דיברנו על תוספת של שום דבר. השינוי פה הוא בעצם מימוש ההחלטה של ההפחתה של ה-5%. איך אומר "הגשש" ב"חכם מימון"? קח בבקשה מכאן חמישה ותוסיף לי פה שבעה.
זה לא בדיוק המספר ואתה רואה שיש איזשהו תהליך של הפחתה, אבל אנחנו משחקים, זה כבר לא הפחתה של 5%. זאת אומרת שיש פה משחק שמביא אותך להפחתה של אולי 2.5% או 3%, נכון?
למה לא? אם אתה מפחית 15 ומוסיף 9 בצד השני או 18 – אז ההפחתה היא של 2.5%. מה לעשות? זאת מתימטיקה הכי פשוטה.
חבר הכנסת וקנין, בעצם, הדיון שלנו נכון להיום הוא על הפחתה של 2.5% ולא על הפחתה של 5%. זה בעצם הדיון השנה.
תקשיב, מה לעשות? אני גם מכיר הוראות כאלה ואחרות שיכולות לשנות. הפה שאוסר הוא גם הפה שיתיר או הפה שמתיר הוא הפה שיאסור. אנחנו דחינו את המימוש של ה-5% האלה מספר עמים, נכון?
זאת אומרת, בבניין הזה לא מבטיחים נצח, מלבד נצח ישראל שלא ישקר – כל היתר פתוח לדיון. לפיכך, אתם לא מבקשים, מדינת ישראל לא מבקשת הפחתה של 5%, היא מבקשת הפחתה של 2.5%. נשים את זה על השולחן.
בואו נהיה הגונים, אין לי בעיה שתבואו היום למדינת ישראל, לאזרחים, ותגידו להם: אנחנו מפחיתים ב- 2.5% מתוך תקווה שבשנה הבאה נפחית במלואם 5%. אבל תגידו את זה ביושר. דרך אגב, אני אומר לך, תשב פה, יהיו לי הרבה מאוד שאלות ליוני בן מנחם וחבריו, אבל בואו נגיד את זה ביושר: ההבטחה שלך ל-5%, אדוני, ישבו בחדר הזה וישבו בחדר למטה, כשמשה כחלון היה יושב-ראש ועדת כלכלה, כשגלעד ארדן היה יושב-ראש ועדת כלכלה - - -
- - להבין את הרציונל ששכנע אתכם לבצע חלופה שקשורה בהעלאה של אגרת הרדיו. הרי אפשר היה לחשב את המספרים ככה - - -
אנחנו הצגנו לפני ועדת הכלכלה את דוח החלופות. בחנו מספר חלופות. הייתה גם חלופה אחת – כמו ששמעתי פה – לבטל לגמרי את אגרת הטלוויזיה ולהשית הכול על הרדיו. הייתה גם חלופה אחת שנבחנה והיא לא עמדה מבחן משפטי. אם תרצו, משרד המשפטים יבהיר למה.
תראו רבותי, בשורה התחתונה, בואו נגיד את האמת – אני מבין שיש אופוזיציה ויש קואליציה והכול טוב ויפה, אבל במקרה שאנחנו מדברים עליו, אני לא חושב שזה נכון להצביע נגד הדבר הזה, אני לא רואה שום דבר שמצדיק.
בשורה התחתונה, בסך הכול, מפחיתים פה כסף מעל הציבור. אז מה אתם אומרים: לא. דווקא אתם אומרים לא?
תסתכל בפרוטוקול, אמרתי בואו נהיה הוגנים ונגיד לציבור: אנחנו מפחיתים לכם 2.5%. בסדר, מה, אנחנו משחקים בנדמה לי?
אגרת רדיו משלמים 2.2 מיליון בעלי כלי רכב. טלוויזיה – מספר בתי האב הוא 2 מיליון מתוכם משלמים אגרה רק 1.5 מיליון.
אז למעשה ל-1.5 מיליון הפחתה ול-2.2 מיליון העלית את האגרה. כלומר הגדלת את הכנסות רשות השידור.
רבותי, אנחנו אפילו לא הקראנו. אני רוצה לעשות את ההקראה, אחריה תשאלו שאלות ותגידו מה שאתם רוצים. מי מקריא את החוק?
"הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 109), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 84
1.
בפקודת התעבורה , בסעיף 84(ג1) –
(1)
ברישה, במקום "לעניין שיעורי ההפחתה" יבוא "ובלי לגרוע מהוראת העדכון
הקבועה בסייפה של הסעיף הקטן האמור";
(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) ב- 1 באפריל בכל אחת מהשנים 2013 עד 2018 יעלה הסכום הנוסף בתשעה
שקלים חדשים; התוספת לסכום הנוסף לפי פסקה זו תתעדכן גם היא לפי האמור
בסייפה של סעיף קטן (ג).";
(3)
בפסקה (3), במקום "החל בשנת 2013" יבוא "החל בשנת 2019";".
אני רוצה להבין, כתוב פה: "יעלה הסכום הנוסף בתשעה שקלים חדשים". בכל שנה יתווספו לזה עוד תשעה שקלים?
בקיצור, זה קיצוץ של יותר מ-2.5%. כשאתה מכפיל 1.5 מיליון ב-18 ו-2.2 מיליון מכפיל ב-9, אז הגביה שלך היא 2.2 מיליון כפול 9 ועוד 18 כפול 1.5 מיליון. אני אומר לך שאתה משית פה תוספת הרבה יותר גדולה – עובדים עלינו עבודה עברית. אני טועה במספרים?
דרך אגב, תסלח לי רגע, בשנה הראשונה זה 22 מול 22, בשנה השנייה אתה הולך ויורד ובשנה החמישית אתה כבר גובה יותר ממה שאתה מפחית, וזאת מסיבה נורא פשוטה: כי מה-370 ומשהו יורדים כל שנה 5%. בעוד חמש שנים זה פחות 25%, זה יוצא תיקו ואתה גובה יותר, מה לעשות?
את משרד ראש הממשלה. הוועדה הזו החליטה על תיקון מספר 27 לחוק רשות השידור, במסגרת התיקון הזה, כבר אז, נצפתה אפשרות על-ידי הוועדה הזאת שההפחתה של ה-5% באגרת הטלוויזיה לא תתקיים.
הוועדה הזאת קבעה שבמקרה וייחתם הסכם המימון, הסכם הרפורמה, תתאפשר הקפאת ההפחתה באגרת הטלוויזיה. לכן מה שנאמר שכאילו פה עובדים על הציבור - - -
כאילו עובדים על הציבור ובעצם מעלים את הסכום זה לא נכון כי הוועדה פה צפתה את ההקפאה של ההפחתה וההצעה הזאת נועדה לשמור על איזון תקציבי ברשות השידור.
אני רוצה להשיב לך, עידו. אם היית בא לציבור ואומר לו: אני רציתי להפחית ב-5% אבל אני יכול לעמוד בהפחתה של 1.5% – זה מאה אחוז. אבל מה אתה בעצם עושה? אתה בא לציבור במין פסאדה שאומרת: אני מפחית לך ב-5%. אבל מהצד השני אתה לוקח ממנו יותר מ-3% אחוז, כי קל לך לגבות את אגרת הרדיו ויותר קשה לך לגבות את אגרת הטלוויזיה.
בשנה הבאה אתה כבר גובה ממני כבר 18 שקלים עבור אגרת רדיו, נכון? נכון?
לא, אתה לא מפחית 38. קודם כל, השנה אתה אמור לכאורה להפחית 18 כפול 1.5 מיליון בתי אב, נכון? ו-9 כפול 2.2 מיליון. אתה ממשיך עכשיו וגובה 18 כפול 2.2 מיליון ואתה מפחית לכאורה 36 – זה לא 36 כי זה הולך ופוחת כי 5% כבר ירדו, ה-18 יורדים לך, אבל התוספת של הגבייה שלך היא תמיד יותר גדולה ואז אתה מגיע למצב שאתה מפחית הרבה פחות ואתה גובה הרבה יותר.
סך ההפחתה הכולל בטווח של חמש שנים גבוה מסך ההגדלה. אדם שמשלם, וזה רוב הציבור, אדם שמשלם גם אגרת טלוויזיה וגם אגרת רכב, אחת מזה ואחת מזה, תהיה לו הפחתה. היא תהיה פחות מהפחתה של 5% מפה ו-5% משם, זה נכון, אבל תהיה הפחתה מסוימת.
אדם שמשלם רק אגרת רכב ולא משלם טלוויזיה – תהיה לו הגדלה מטבע הדברים כי הוא לא נהנה מההפחתה.
אתי, רצית להגיד משהו? רבותי, אני לא אעשה מחטפים בהצבעה, שיהיה לכם ברור. אם אני לא רואה שיש רוב - - -
אגב, לרוב המכריע של הציבור – יש יותר חדירה של מקלטי טלוויזיות בציבור מאשר כלי רכב ולכן יש הרבה יותר אנשים שמשלמים רק אגרת טלוויזיה מאשר אנשים שמשלמים רק אגרת רכב.
אז זה מה שאני אומר לך: את לוקח אותי ואת אומרת לי: עוד שלוש שנים אתה תשלם באגרת הרדיו 27 שקלים יותר כפול 700 אלף או לפי עקומת הגידול הדמוגרפי, זה מה שאת אומרת. תגידי את זה להם. זאת לא הפחתה של 5%.
את מפחיתה לו, במקרה הטוב, ב-1.5% בשנה הראשונה ובשנה השנייה את מעלה לו. זה הכול.
אני רוצה להתייחס לפסקה (3) בה אתם מתקנים את פסקה (3) לאותו סעיף 84. פסקה (3) בנוסחה הנוכחי אומרת: "החל בשנת 2013, השר יהא רשאי לקבוע בצו, בהסכמת שר האוצר, כי הסכום הנוסף לא יפחת, ובלבד שנחתם הסכם מימון; קבע השר כאמור לאחר ה-15 בינואר של שנה מסוימת, לא יפחת הסכום הנוסף החל ב-1 באפריל של השנה שלאחר מתן הצו.".
ובא סעיף (ג2) שמהווה השלמה לכך, ואומר: "מצא השר כי הופר הסכם המימון הפרה מהותית שאינה מאפשרת לקיימו, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לבטל צו שנתן לפי פסקה (3)". זאת אומרת שאם הוא הקפיא את ההפחתה, הוא רשאי לבטל את הצו הזה ואז יופחת שוב הסכום הנוסף.
התיקון המוצע הוא שינוי המועד כך שהשר הממונה יהיה רשאי להפסיק את ההפחתה - -
- - כך שסמכות השר לעצור את ההפחתה לא תחול בין השנים 2013 ל-2018 אלא תתחדש רק בשנת 2019. אני שואלת, במטותא, למה צריך את התוספת של סעיף (ג2)? משום שאם הסכם המימון כבר נחתם, והוא יחליט בשנת 2019, לצורך העניין, להוציא צו שמקפיא, מדוע מאפשרים לו במקרה כזה להגיע אחרי שנת 2019 למסקנה שהסכם המימון הופר הפרה מהותית?
באיזושהי צורה זה להשאיר את רשות השידור כבת ערובה להתנהגות נאותה, במילים אחרות. אני מאוד מצטערת. אם היינו אומרים את זה בשנת 2013, כל עוד באמת לא יידעו מתי ייחתם הסכם המימון, ואם יצליחו להריץ אותו כראוי, אז יש טעם בדברים. אבל כשמשאירים את הסמכות הזאת לשנים 2019 ואילך, השאלה היא אם בכלל יש מקום לסעיף קטן (ג2) או שראוי בהקשר זה למחוק גם אותו?
בסך הכול, תקשיבי, חברת הכנסת יוליה, גובים אגרת רדיו מ-2.2 מיליון ואגרת טלוויזיה מ-1.5 מיליון, זאת אומרת שאת משיתה על מעל 700 אלף איש במדינת ישראל תוספת.
אנחנו עוסקים בראיית העתיד. ובראיית העתיד, כשאנחנו נגיע ל-2019, אכן רשות השידור תהיה כבר אחרי שהיא השלימה חלק מהותי מהרפורמה, אני מסכים. הרפורמה היא ל-6-5 שנים ואנחנו נהיה כבר אחריה.
אבל ההתחייבות של רשות השידור לא נגמרת בחמש שנים, את ההתחייבות שלה לעשות הפקות מקור או לא לקלוט עובדים נוספים מעבר למה שאישרנו לה כדי שיהיה לה כסף להפקות, היא נשארת לנצח ולכן אנחנו צריכים את הסעיף הזה.
זאת אומרת שבכל עת משנת 2019 ואילך, יוכל השר הממונה להגיד: הפרתם הפרה מהותית ועכשיו אני אעצור את ההפחתה ואני אחדש אותה שוב.
אני רוצה לחדד אתת הנקודה שישראל העלה. כל היופי של האגרה הוא שיש איזושהי בחירה לאדם, שהוא יכול להחליט שלא תהיה לו טלוויזיה ולא לשלם את האגרה. עכשיו, עשיתם פה באמת תרגיל מתמטי יפה וחייבים להודות שהוא מחוכם מאוד.
יש לכם בעיה של גבייה בטלוויזיות – כולנו יודעים את זה, זאת בעיה ידועה. לעומת זאת, מסלול הגבייה ברכב הוא פתוח, הוא למעשה אחד לאחד. למעשה, למי שיש רכב – אין ברירה במובן הזה שהרדיו היום הוא בעצם חלק מהרכב.
אני אומר שהחלופה היותר קשה לגבייה, החלופה שמתמקדת בטלוויזיה, ולא החלופה הזאת דרך בעלי הרדיו, לצורך העניין בעלי הרדיו ללא הטלוויזיה הם גם אוכלוסייה קצת יותר חלשה.
אני רוצה לסגור את הטיעון: בכל המערכת ביום הזה שקשור במיסוי אחר, אנחנו בקדימה, לפחות, מנסים באופן בסיסי להגן על אוכלוסיות שאתה לא תוקע אותם למצב שאין להם בחירה לא לשלם משהו, נניח מסים עקיפים. לכן אנחנו חושבים שצריך להציג את החלופה הזאת כמו שצריך ולכן אנחנו מתנגדים.
חבר הכנסת ציון פיניאן מצביע במקום חבר הכנסת אופיר אקוניס; חברת הכנסת מירי רגב מצביעה במקום חבר הכנסת דני דנון; חבר הכנסת דוד רותם מצביע במקום חבר הכנסת חמד עמאר; חבר הכנסת דורון אביטל מצביע במקום חבר הכנסת יואל חסון; חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ מצביעה במקום חבר הכנסת נחמן שי; חבר הכנסת אברהם מיכאלי איננו מצביע.
אמרה – ענו לה. רבותי, אתם דיברתם. יוליה, את יודעת שאני לא – הוא ענה לה תשובה כל כך יפה אבל את דיברת בצד. מה את רוצה שאני אעשה? אני לא אחראי על הדברים האלה. מי בעד ההצעה?
אתם בעד?
הצבעה
בעד הצעת החוק – 6
נגד – 3
נמנעים – 1
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 109), התשע"ב-2012, נתקבלה.