PAGE
28
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
13/09/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 0>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום חמישי, כ"ו באלול התשע"ב (13 בספטמבר 2012), שעה 9:00

<1. אכיפת חוק התכנון והבנייה במתחם "גן המלך" - דו"ח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי 2009, עמ' 681.>
<2. בחירת ממלא מקום קבוע בוועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים>

חברי הוועדה: >
אורי אריאל – היו"ר
אנסטסיה מיכאלי

אריה אלדד מ"מ
עתניאל שנלר מ"מ

>
שמואל גולן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

מירי רזין - מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

עו"ד יריב אבן-חיים - מחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, פרקליטות המדינה

ניר ברקת - ראש העיר, עיריית ירושלים

דוד קורן - יועץ ראש העיר, עיריית ירושלים

איתי צחר - יועץ ראש העיר, עיריית ירושלים

אהרלה בן נון - מנהל אגף מבני ציבור, עיריית ירושלים

אופיר מאי - מנהל המחלקה לפיקוח על הבנייה, עיריית ירושלים

יואב קורן - דוברות, עיריית ירושלים

עו"ד אמנון מרחב - יועמ"ש, עיריית ירושלים

עו"ד עינת איילון - תובעת עירונית ראשית, עיריית ירושלים

מאיר מרגלית - חבר מועצה, עיריית ירושלים

זיו אדר - מרכז בדיקת תוכניות, משרד הפנים

צבי שניידר - מנהל תחום פיקוח מחוזי מחוז ירושלים, משרד הפנים

ד"ר יובל ברוך - ארכיאולוג מרחב ירושלים, רשות העתיקות

מתי דן - מנכ"ל, עמותת בצדק

אלדד רבינוביץ - עמותת בצדק

אורי גרובס - עמותת בצדק

רוני מלכה - מנהל חט' אכיפה, רשות הטבע והגנים

שרון אבני - ב"כ עמותת בצדק

אביב טטרסקי - תחקירן בעמותת עיר עמים

אשרת מימון - מנהלת פיתוח מדיניות, עמותת עיר עמים

עופר ענבר - מנהל עמותת ירוק עכשיו, ארגון חיים וסביבה

יעל סימן טוב - ירוק עכשיו, ארגון חיים וסביבה

רב פקד אורי יפתח - רמש"ק שלם, המשרד לביטחון פנים

תומר רוזנר
גלעד קרן

חנה פריידין

אסתר מימון
<אכיפת חוק התכנון והבנייה במתחם "גן המלך" - דו"ח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי 2009, עמ' 681.>

שלום, בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הדיון. הנושא הוא אכיפת חוק התכנון והבנייה במתחם "גן המלך" בירושלים – דוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי, שנת 2009. הנושא הוא נושא שנדון פה בהמשכים, חוצה מפלגות. הוא התחיל על-ידי חברי, חבר הכנסת זבולון אורלב, המשיך על-ידי קודמי, חבר הכנסת יואל חסון מקדימה, וכעת זה על שולחני. זה עולה בצורה הזאת כי, דבר ראשון, יש לנו מנהג טוב, אני חושב, לעקוב אחרי הדברים ולראות מה התקדם או חס וחלילה אחרת, ודבר שני, חשיבות העניין.
אנחנו עומדים בפני אזור שהוא רווי בארכיאולוגיה – "ירושלים הקדומה", "ירושלם 3000", יש לו הרבה שמות. זה שטח ירוק בהגדרה והוא נמצא בנחל קדרון. אנחנו רוצים לדעת שאנחנו שומרים על ירושלים ומפתחים את ירושלים תחת הכותרת "לעובדה ולשומרה". שני הדברים נכונים וצריך לעשות אותם ברגישות, אבל צריך להתקדם, לא לדרוך במקום, כי דריכה במקום כידוע היא נסיגה.
האזור הזה, שיש לו רגישות מיוחדת, במידה רבה יכול ללמד על מה שקורה בכלל בירושלים, ובפרט במזרח-ירושלים. היינו שם גם בסיור של הוועדה בזמנו עם יואל חסון, ואישית הייתי שם פעמים רבות.
נשמע בתחילה את מבקר המדינה, שייתן לנו רענון על הדוח שלהם, אחרי זה נשמע סקירה מעיריית ירושלים, מראש העיר – ברוך הבא – אחרי זה נעבור לדיון עם הגורמים השונים, כל אחד את מי שהוא מייצג, מה שהוא מייצג, וננסה לחתור לכך שאולי זה יהיה הדיון הראשון, ואולי לפחות השנה זה ודאי יהיה האחרון. נקווה שבשנה הבאה לא נצטרך לחזור עליו, כי נראה בשוב השם את שיבת הציון. לא היינו כחולמים, אלא נראה את זה במעשה לא רק בחלום. בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, ראש העירייה, על-פי בקשת הכנסת, עוד מיוני 2008, נתבקשנו לתת חוות דעת לפי סעיף 21 על סוגיית האכיפה בגן המלך, סוגיית הבנייה בגן המלך, ואכן הגשנו דוח שנדון פה בוועדה כבר בנובמבר 2010, והוא כלל בין היתר חלק תיאורי או תמונת מצב של כל השתלשלות העיניים בבנייה בתא שטח הזה שמוכר פה כגן המלך.
הדוח עסק בעיקרו בהצגת כל העובדות, השתלשלות העניינים, תוך מתן דגש על אי-האכיפה שנעשתה לאורך השנים, ומאידך, בנייה מסיבית כזאת או אחרת שנעשתה בתא השטח הזה. עד שנת 2004 לא היתה אכיפה בכלל, משנת 2004 התחילה אכיפה יותר פעילה של העירייה. עם זאת, בסופו של דבר במועד הביקורת הצגנו שם תמונת מצב של מבנים, עדיין שורה ארוכה מאוד של מבנים שנבנו בבנייה בלתי חוקית, ולהבנתנו לא נערכה כל פעולת אכיפה. כשאני אומר "אכיפה", זה יכול להיות גם לגליזציה, זה יכול להיות גם כל תוכנית אחרת שהעירייה צריכה להחליט לעשות שם – לא נעשתה כל פעולה כזאת לפחות עד למועד הביקורת.

העירייה במהלך הביקורת הציגה לנו תוכנית שהיא רוצה להציג למוסדות השונים. התוכנית הזאת, אגב, גם הוצגה פה בנובמבר 2010. סיכמנו שההמלצה שלנו, מאחר שקיימות שם דילמות גדולות מאוד, שעניינה של עיריית ירושלים יחד עם כל מוסדות המדינה למיניהם המתאימים לכך ונוכח הזמן הרב שחלף לבחון דרכי טיפול בבנייה הבלתי חוקית ולגבש מדיניות סדורה איך הולכים לטפל בתא השטח הזה.
העירייה, כמו שאמרתי, הציגה תוכנית כזאת, שאושרה בהמשך בוועדה המקומית והוגשה לוועדה המחוזית. לפי מה שאנחנו יודעים היא עדיין מושהית בוועדה המחוזית ולא קיבלה את ברכת הדרך של הוועדה המחוזית. זאת תמונת המצב שהצטיירה כשסיימנו את הדוח וכמובן איסוף של מידע נוסף שאספנו בהמשך.

התמונה כיום, כפי שתוצג כנראה על-ידי העירייה, שאנחנו יודעים שלפחות דבר אחד נעצר שם, שאין המשך של בנייה בלתי חוקית. כמובן נשארו כל הירושות של הבתים שצריך להחליט איך מטפלים בהם וכנראה יציגו פה תוכנית היום. לפחות דבר אחד נעשה שם.
בהזדמנות זו בדיונים שהיינו פה גם עסקנו בכל סוגיית האכיפה וכמות הפקחים שיש בעירייה שהיו צריכים לתת את הדעת על כל סוגיית הבנייה הבלתי חוקית גם בירושלים המזרחית וגם בירושלים המערבית, אבל במיוחד בירושלים המזרחית. עד כאן ההתייחסות שלנו לדוח שנעשה.

תודה לשמואל גולן מביקורת המדינה. לפני שראש העיר יציג את הדברים, שלחתי אתמול קצת באיחור, אבל שלחתי למספר גורמים מרכזיים מכתב שמצאתי תוך כדי עיון בתיק שכתבתי לפני - - -

בנובמבר 2010.

כן, לפני קרוב לשנתיים, וביקשתי אם אפשר לבוא לפה עם התייחסות כדי שלא נשאל ותחזרו לברר וכו', כדי שנוכל לקדם את הדיון. בכל מקרה, אני אודה לך, ראש העיר, אם תוכל להתייחס בין השאר בדבריך או בהמשך, גם לנושא הפיקוח, כמה פקחים יש לנו? לכמה זמן הם נכנסים? – אני שואל בגלל רגישות המקום, כפי שציינו, ארכיאולוגיה, שטח ירוק וכו' – כמה צווי הריסה יש לנו? איך מטפלים בהם? תרד יותר לפרטים.
יותר חשוב או אולי לא פחות חשוב זה העניין של קידום התוכנית. פעלתם להסדרה, אבל בסוף צריך שיהיה משהו שעובד. אם זה ישכב על שולחנך בלבד, קשה לראות מה זה עושה.
ודבר אחרון, אם יש לוח-זמנים להתקדמות – בהנחה שהתוכנית כרגע לא מתקדמת, זה מה שאני מבין – איך מתקדמים בהשלטת החוק והסדר בעניין וגם במניעת בנייה נוספת ולא פחות מזה איך הורסים את מה שלא חוקי? בבקשה, ראש העיר.

תודה רבה. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אורי אריאל, מכובדי חברי הכנסת, חברי מועצת העיר, אנשי מבקר המדינה, אורחים נכבדים, ראשית, הדוח של מבקר המדינה נעשה בשנת 2008, ואני חושב שהדוח קולע בול לאתגרים הגדולים שיש לנו בניהול שכונות רבות במזרח העיר. גן המלך הוא אולי נייר לקמוס, אולי מודל שאפשר ללמוד ממנו על היקף הבעיה.
בעיריית ירושלים לקחנו מאוד-מאוד ברצינות את הפער בין הרצוי למצוי במזרחה של העיר, בחלק לא מבוטל מהשכונות. צריך להיות ברור שהקידום של מזרח העיר חייב להיות מערכתי ולהסתכל על מכלול רב של גורמים.

החלטנו שלוקחים את הרעיון המרכזי של הדוח שמדבר על שיתוף פעולה, שהפתרון חייב להיות שיתוף פעולה בין עיריית ירושלים למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, כמובן עם המערכת המשפטית, ואנחנו הולכים על מערכת רחבת היקף של שינוי היקף הניהול במזרח העיר. אני אביא דוגמה קטנה, וחשוב מאוד להבין את הקונטקסט לפני שנצלול לגן המלך.

דבר ראשון, היום אנחנו בתהליך מאוד-מאוד מואץ של השקעות דרמטיות בהיקף הכבישים במזרח העיר. רק בתוכנית החומש של כבישי רוחב, למעלה מ-250 מיליוני שקלים מושקעים בחומש הקרוב, תוסיפו לזה את כבישי האורך העיקריים, אנחנו ביותר מחצי מיליארדי שקלים השקעות במזרחה של העיר.
מערכת החינוך – היה לנו פער של כ-1,000 כיתות לימוד. בקדנציה הזאת אנחנו בתהליכים שונים של פיתוח, קידום ובנייה, חלק כבר מסרנו, של כ-400 כיתות לימוד. זה קצב של כמעט פי 10 ממה שהיה בעבר מבחינת הבנייה וההאצה של מבנים במזרחה של העיר. לכל שכונה נתנו תצ"א עם מטריצה קטנה מתי אנחנו מעריכים שהדברים מתקדמים. את ה-public knowledge הזה נתנו לתושבים, לכל שכונה, והמטרה כאן היא להציג לאנשים איך אנחנו מקדמים צורכי ציבור אמיתיים בפערים הגדולים שיש בין מה שהמדינה והעירייה אמורות היו לתת לבין המציאות הקיימת בשטח.
אין רישום מקרקעין במזרחה של העיר ובעבר זה היה מכשול גדול מאוד למתן רישיונות בכלל. אנשים שואלים: למה אנשים לא מקבלים רישיונות? חלק מהאתגרים זה איך אתה בכלל יכול לתת להם רישיון כשאין לנו שום רישום של המקרקעין. יש לנו איזה פתרון שמובל על-ידי המערכת המשפטית בעיריית ירושלים, לתת לפחות מענה זמני על מנת שאנשים יוכלו להתחיל לקבל את הרישיונות שלהם, וכל התהליך הזה הוא במטרה לתת לאנשים הסדרה מערכתית לנושא הבנייה.

מי שלא יודע יותר מ-70% מהתושבים במזרח העיר, לא היה להם רחוב ומספר בית, והמידע הזה לא היה מסונכרן עם מערכות המדינה. השנה אנחנו מסיימים לתת לכל הרחובות במזרח העיר שם ומספר בית ואנחנו מסנכרנים את זה עם כל המערכת של מדינת ישראל.
כשנכנסתי לתפקיד בסוף 2008 או ב-2008 היו 39,000 יחידות דיור בלבד רשומות במזרחה של העיר בדטה בייס של הארנונה העיקרית. כדי לסבר לכם את האוזן יש לנו 180,000 יחידות דיור של יהודים בירושלים, וההערכה היא שצריכים להיות בין 55,000 יחידות ל-80,000 יחידות במזרחה של העיר. יש כאלה שסוברים בדרג המקצועי של העירייה שזה 55,000 יחידות, אני חושב שיותר.
אנחנו בפחות מארבע השנים האלה רשמנו יותר מ-7,500 יחידות דיור חדשות שלא היו רשומות, ועכשיו רשמנו אותן, ואנחנו בקצב של השלמה של כ-2,000 יחידות דיור במזרחה של העיר בכל שנה. זה קצב הרישום שלנו. היעד שלנו זה לרשום את כל הדירות ולסנכרן אותן עם המערכת המסודרת של המדינה.

כנ"ל דואר. פתחנו בשלוש שכונות מקום לחלוקת דואר. זה פשוט מדהים שלחלק גדול מהתושבים לא היתה אפילו כתובת דואר, שהם יוכלו לקבל דואר כמו בשאר המדינה, ואנחנו מדברים על שנות האלפיים המתקדמות. אין ספק שזה בתהליך של הסדרה מערכתית.

לא פחות חשוב, אנחנו עובדים עם מנהיגות שכונתית בכל שכונה, עם מינהלים קהילתיים, לקדם אתם טקטית את סדרי העדיפויות בשכונה, לשלד ציבורי, לכבישים, לכיתות לימוד, לאתגרי הבנייה שיש להם ומתחילים לרכוש את אמונם שאכן יש ריבון ומישהו שרוצה לקדם אותם ולפתח את העיר בשכונה שלהם יחד אתם, ולשמחתי גם זה, אנחנו רואים, מתקדם יפה.
אני חייב לומר לכם שזה גם מתבטא בסופו של דבר בשטח בקשר טוב יותר עם התושבים. בסקר שעשה ה-Washington institute כבר שנתיים רצוף – היה ב-2010 וב-2011, אני מניח שיהיה בקרוב עוד סקר – אנחנו רואים שאכן רוב גדול של תושבי מזרח העיר רוצה להיות בעיר מאוחדת, שביעות רצונם של התושבים בכלל מהחיים בעיר עלה מ-44% ל-57%, אי-שביעות רצון מהעירייה בכל נושא היתרי הבנייה ירד מ-70% ל-43% - - -

אנחנו שואפים להגיע לגן המלך.

מייד. אני חושב שהקונטקסט הזה חשוב לאווירה הכללית, ברשותך. בהחלט אנחנו רואים שגם בשירותים העירוניים, בסך הכול יש קיטון באי-שביעות הרצון.
בקונטקסט של גן המלך. אני רוצה להזכיר לכל החברים שאחד מהיתרונות הגדולים של ירושלים זו תיירות: תיירות דתית, תיירות של עולי רגל, וחלק מהתכנון שאנחנו מקדמים לעיר, ולשמחתי אנחנו רואים שזה עובד טוב – עלינו בחמש השנים האחרונות מ-2 מיליון תיירים ל-4 מיליון תיירים בשנה, והיעד שלנו זה להגיע ל-10 מיליון תיירים בשנה – לפתח את העיר כמוקד עלייה לרגל.
מסתבר שסביב העיר העתיקה, בין אם זה הקדרון, בחלק הצפוני שלו, דרך גן המלך, לקדרון למטה, שהיה נתיב עלייה לרגל מהחשובים לכל מי שהיה מגיע לירושלים ממזרח ומדרום, ובין אם זה גיא בן הינום – אנחנו מפתחים לאורך כל הפארקים את העיר ירושלים. מושקעים באזור הזה עשרות מיליוני שקלים. זה לא הזמן להרחיב, אבל אנחנו בהחלט רואים את המקום הזה סביב העיר העתיקה כאתר אסטרטגי לתיירות הולכי רגל. יש כאן הזדמנות אדירה לקחת את המקומות שהיום נראים בחלקם סלמס ולשדרג אותם בצורה דרמטית לטובת ולרווחת, לא רק העולים לרגל, אלא ודאי וודאי לאנשים שגרים שם ובסמוך לאזור. ושם בדיוק נמצא גן המלך.
אני רוצה להזכיר לכולם שגן המלך זה אחד מהמקומות הקסומים ביותר שיש עלי אדמות, כולם מכירים את ההיסטוריה של המקום. מספרים שבתקופת המלך שלמה שם גידלו את הריחות להר הבית, שם גידלו אוכל. למקום יש חשיבות אסטרטגית והיסטורית, לא רק ליהודים, לכלל העולם. יש כאן תמונות רבות מהמאה הקודמת ומפות מהאלפים הקודמים שמראות כמה חשוב האזור הזה.

יש לנו תריסר תצ"אות שמראות איך המקום הזה היה עד 1967 ומ-1992, כשירושלים הורידה את הביוב מתחת לקרקע, חלה שם בנייה בלתי חוקית במספרים מאוד-מאוד גדולים.

נכון להיום, אני חייב לומר, המקום נראה כמו סלמס, מתנהל כמו סלמס, ואני מסכים אתך, וזה אחד מהדוחות החשובים ביותר שאנחנו מקבלים ממבקר המדינה – השטח הוא שטח ירוק, אסור לבנות בו כלום.

כשהתחלנו לשבת על שולחן השרטוטים היו לנו שתי חלופות גרועות, אפרופו הקונטקסט שאנחנו רוצים להגיע: חלופה גרועה אחת זה להמשיך ולטמון את ראשנו בחול ולתקוף בית כזה ובית אחר ולא להגיע לשום מקום או לחילופין להביא טרקטור ולנקות הכול ולהפוך אותו לשטח ירוק. אני טוען שהחלופות האלה, אולי תיאורטית מישהו יסביר לי שהן ריאליות, אני טוען שהן לא ריאליות, הן בוודאי לא חכמות.

החלטנו, כנגזרת מהחזון העירוני, לחשוב איך לוקחים את ה-lose-lose הזה והופכים אותו ל-win-win, וכאן פיתחנו חזון עירוני איך אנחנו יכולים לשחזר לפחות חלק מהאתר האסטרטגי הזה, להפוך אותו לפנינה, לייצר אותו כמקום שכדאי לאנשים לבוא ולבקר ולשלב בתהליך הזה את המגורים של התושבים הקיימים, מצב שבו אין מפסידים, יש רק מרוויחים. והגענו לקונספט שעבר בוועדה המקומית ומחכה. הוא כבר עבר את תנאי הסף בוועדה המחוזית, כשהרציונל פה מאוד-מאוד פשוט, להחיות בלב הקדרון, בדיוק באמצע, את המים כפי שהיו לפני 2,000 ו-3,000 שנה, לקחת את המים של הגיחון, להזרים אותם שם ולעשות אתר תיירות יפהפה. לצדו, בגדה המזרחית שלו, לייצר שדרה של חנויות ומסעדות. מי שחושב אבו-גוש, מי שחושב העיר העתיקה, תפנטזו טיפה מה אפשר לעשות שם מבחינת האטרקטיביות של המקום. זה אחד מהמקומות האטרקטיביים ביותר שאפשר להגיע אליו. בצד השני של הכביש, בצמוד, בין סילוואן התיכונה לגן המלך, שוב, להחיות את הרחוב הזה ולהפוך אותו לרחוב שמשני צדיו מסחר ומקומות לתיירים לבלות וליהנות, ולחילופין בקומות השנייה והשלישית והשנייה, השלישית והרביעית לאפשר לכל הדיירים שנמצאים שם היום באופן בלתי חוקי הסדרה מערכתית ולאפשר להם לגור במקום. בחלק הדרומי יש מקום של מתנ"ס, לו כבר יש תוכניות מפותחות, משקיעים בו בשביל לקדם את התכנון.
יש כאן תכנון מפורט ואנשים לא יודעים, יצא לי לשבת יותר משנה, כולל מפגשים אצלי אישית בבית עם המתכננים, עם נציגי השכונה. יש לי כאן הפרויקטורים שעובדים על הפרויקט הזה כבר תקופה ארוכה, איתי ודוד, שהצטרף לאחרונה, שיושבים באופן רציף עם התושבים, כל הזמן, ואנחנו יודעים לייצר פרצלציה של איחוד וחלוקה מחדש של השטח, לאו דווקא בצד הפורמלי, אלא בצד הרעיוני. אני לא נכנס לצד המשפטי כרגע, זה אמנון, היועץ המשפטי לעירייה, ירחיב מייד, אבל פרצלציה שבה אפשר לעשות בינוי-פינוי, אפשר לעשות את זה בתהליך אחראי ומכובד ולהחיות את המקום הזה ברמה מאוד-מאוד גבוהה, כראוי למקום כל-כך חשוב בעיר ירושלים.
הרמנו כוסית אתמול במאה שערים בגאולה, עשינו שדרוג דרמטי של גאולה יחד עם התושבים. לפני שנתיים הם שלחו לנו בחזית את עורכי-הדין ואתמול כל התושבים וכל הסוחרים אמרו "תודה רבה". עשינו שם מהפך חשיבתי. לכו עכשיו למלכי ישראל, לא תאמינו למראה עיניכם, איזה שינוי דרמטי עשינו שם, והשינוי שם הוא יותר קטן מהשינוי שאנחנו יכולים לעשות באזור גן המלך לרווחת התושבים והמבקרים.

הבאתי לכאן את הרעיון המרכזי. אני אבקש מהיועץ המשפטי של העירייה, שמלווה את התהליך הזה, לתת סטטוס משפטי, אכיפתי, מה קורה בינינו לבין השטח ולחילופין עם המדינה.

אני מבקש, רבותי, שנשאף לגמור ב-10:15, אז אנא לא לחזור. לא צריך להדגיש מה שכבר נאמר ותשתדלו לקצר אם אפשר. תודה. בבקשה.

בוקר טוב. מבחינתנו בהיבט האכיפתי אנחנו מחלקים את הפעילות שלנו לשני מישורים: קודם כול המישור המניעתי ואחר כך המישור של הטיפול בתוצאות בשטח.
הקושי העיקרי שאנחנו נתקלים בו הוא בהיעדר ליווי או יכולת ביצוע בשכונות הללו במזרח-העיר. אנחנו, כעירייה - - -

סליחה. אפשר להסביר לנו?

אני מגיע לזה. אנחנו, כעירייה, ערוכים ומוכנים למעשה עם כל הצווים השיפוטיים הנדרשים, ביחס גם לנתונים שהועלו פה בשנת 2010 וגם בדוח המבקר. באופן קונקרטי לגבי גן המלך אנחנו נמצאים היום עם 35 צווים שיפוטיים: ארבעה שניתנים לביצוע מיידי, אבל לא מבוצעים, ככל שידוע לנו משיקולים מדיניים כאלה או אחרים, אבל לא שיקולים שנוגעים לצוות האכיפה בעיריית ירושלים; 31 צווים שיפוטיים שהוצאו על-פי היוזמה של התביעה העירונית, מעוכבים משפטית בהתאם להחלטות של בתי המשפט השונים; 25 כתבי אישום נמצאים כרגע בתהליך בבתי המשפט, כשאנחנו לוחצים ללא הרף לקדם את התיקים האלה.

האם 25 זה בנוסף ל-31 או חלק מה-31?

בנוסף.

31 בתים פלוס 25 בתים?

כן, חד-משמעית. אני אומר שהמדיניות שלי היא לא לתת ארכות. אנחנו לא נענים לבקשה של ארכות לביצוע צווים ולדחיות של דיונים. בחודשים האחרונים סיימנו מספר לא קטן של תיקים שהיו תלויים ועומדים בבתי המשפט. היום אנחנו מבקשים הריסות להטיל על הוועדה, כך שככל שהדברים מגיעים לכלל מימוש אנחנו כוועדה רשאים לבצע את זה על-פי פסיקות בתי המשפט. הבעיה שלנו, כפי שאמרתי בראשית דברי, היא בעיית המימוש.
יש היום 49 מבנים שלא מטופלים משפטית בגן המלך. הסיבות לכך הן מגוונות, חלקם מבנים שהעבירות בהם התיישנו, חלקם בנייה מתקופה של 1977 ולפני כן, דברים שתואמים בחריגים לע"נ 9 שזו התוכנית שחלה באזור.

אני רוצה רק לחדד שיהיה ברור לכולם. לעיריית ירושלים יש רשימה סדורה, מייד נגיע לזה, ואנחנו עובדים עם משטרת ישראל, יש הסכמה על סדר העדיפויות. גם משטרת ישראל שמעוניינת לעשות את העבודה לא מקבלת אישור לליווי כוחות העירייה בשטח.

רק נגמור את המשפט. אין אישור מבחינת הדרג המדיני, אמנון אמר את זה. צריך להגיד את זה, כדי שכולנו נבין, הציבור יבין, אחרי זה נראה מה עושים עם זה. הדרג המדיני לא מאשר בגלל מה שנקרא "רגישויות", זה לא העיתוי, ראש הממשלה יוצא לארצות-הברית, ראש הממשלה חוזר מארצות הברית וכן הלאה. בסדר, הבנו.

בספטמבר 2011 התקיים דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה. נמצא פה נציגו, עורך-הדין אבן חיים. אני מניח שהוא יאמר את דברו. היתה שם הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה לקדם הכנת תבחינים לביצוע אכיפה בשכונות מזרח העיר, על מנת לשנות את המצב שקיים כיום של מדיניות הקפאה בפועל של ביצוע צווים. יש בינינו שיתוף פעולה מצוין, ואכן מסמך ובו תבחינים מסודרים לביצוע צווי הריסה אושר באופן עקרוני על-ידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה. אני שמח לומר בצניעות שהתבחינים שצוות האכיפה שעיריית ירושלים הכין, גם של התובעת העירונית, גם של מנהל אגף הרישוי והפיקוח שנמצא פה, אומצו כמעט במלואם על-ידי המחלקה. היום אנחנו עם מסד נתונים מסודר לגמרי, מיפוי מלא ושלם, צווים משפטיים תלויים ועומדים ומוכנים לביצוע. מבחינתנו אנחנו על קו הזינוק. ברגע שמשטרת ישראל, הגורמים המדיניים, יאפשרו את זה, ניתן לבצע את הצווים הללו. אבל כמו שראש העיר אמר, במקביל אנחנו גם מקדמים את התוכניות, וזה גם חלק מהעבודה המשפטית שאנחנו עושים. התוכנית של 18,000 אושרה בוועדה המקומית פה אחד, הומלצה, היא עברה לוועדה המחוזית, בינואר 2011 היא כבר אושרה לתנאי הסף במחוזית, היא ממתינה לדיון.
אני רוצה עוד להתייחס להערות של מבקר המדינה על שיתוף התושבים. אנחנו קיימנו ומקיימים שיח שוטף גם עם הפרקליטים של התושבים, גם עם המתכננים. הם היו אצלי במשרד לא פעם ולא פעמיים. אנחנו מציגים להם את האלטרנטיבות, מנסים להגיע אתם להבנות. הדברים כרגע בעיני לא ממומשים בגלל הקיפאון שנכפה עלינו. תודה רבה.

שני דברים אליך, אמנון. האחד, אני מבקש שתעבירו לנו את המיפוי שדיברת עליו, אם אפשר על כל בית, כדי שנבין את המציאות. תודה על הסקירה הממצה והיורדת לפרטים. דבר שני, כיועץ משפטי אני שואל אותך. אני יודע שיש ודאי מדיניות של ראש העיר פה, אולי צריך לשקול להגיש בג"ץ נגד המדינה, שזה דבר חריג מאוד, יוצא דופן מאוד, אבל גם התהליכים שקורים פה הם חריגים מאוד.

בעינינו יש התקדמות מאוד רצינית בתפיסה של המדינה את פעולות האכיפה שצריך לבצע. אנחנו רואים את השינוי הזה בדיון שיזם היועץ המשפטי לממשלה בספטמבר 2011 וההנחיה שלו למעשה לגורמי השטח להיערך לביצוע צווי ההריסה. כפי שאמרתי, התבחינים מובחנים - - -

מתי היתה ההריסה האחרונה שם?

בגן המלך לפני שנים.

עד כדי שאנחנו לא זוכרים בדיוק.

לפני 67.

יכול להיות שיש התקדמות, אבל זו לא התקדמות מספקת.

אתה צודק. לאו דווקא בביצוע בשטח, אלא קודם כול בהסכמה מה נכון לעשות.

הבנתי. במה שהתקדמנו, אנחנו בוודאי מברכים, אבל אנחנו גם צריכים לראות מה צריך עדיין להתקדם, כי אחרת - - -

חבר הכנסת אריאל, אנחנו מבחינים בחודשים האחרונים, ועדכן אותי מנהל אגף הפיקוח והרישוי אצלנו, בשינוי מגמה שמאפשרת בשבועות או בחודשים האחרונים כניסה של הפיקוח העירוני בליווי משטרתי לשכונות הללו.

לא הבנתי. מה זאת אומרת "מאפשרת"? מי צריך לאפשר לכם להיכנס?

כדי להיכנס לשכונות הללו, האנשים שלנו נדרשים לליווי משטרתי, הם לא נכנסים לשם לבדם.

אני אסביר. זה לא רק מימוש צווים. אני אביא דוגמה. אני באמת מאמין שאנחנו צריכים להתחיל לפעול לפי התב"עות החדשות. במדינת ישראל, באזור שלנו שהוא קצת מורכב מבחינה משפטית, בטח שמעת על הקונספט של תוכנית מתאר, יש מקרים שהוועדה המחוזית - - -

לאט, ראש העיר. ברשותך, אני רוצה להבין. אולי אחרים מבינים הכול. איזו רגישות יש? מה מסובך פה? יש חוק.

יש חוק ואני מייד אסביר.

בוקר טוב לחבר הכנסת דב חנין, תיכף תדבר.

בוקר טוב, אדוני.

ברשותכם, אני אסביר. תוכנית המתאר היא תוכנית שלעולם לא אושרה, היא לא סטטוטורית, אבל חלק גדול מהאנשים, כולל המערכת המשפטית, מתייחסים אליה כשהם באים לדון מה נכון לעשות או לא לעשות.

תוכנית מנחה.

היא תוכנית מנחה. אנחנו רוצים להסתכל על התוכנית שעברה בוועדה המקומית כתוכנית מנחה, כי אם היינו צריכים להסתנכרן עם התוכנית הקיימת היא בלתי סבירה בעליל ואומת שיותר מ-30,000-20,000 מבנים בירושלים צריכים להביא לבית משפט, לכן הצורך לעשות תכנון מחודש ולהתייחס לתוכנית החדשה, באנלוגיה לתוכנית מתאר 2000, זה הדבר הנכון לעשות לתפיסתנו.

כך או אחרת, כשאנחנו רוצים לפעול בשטח, וההנחיה הקשה שלי, המדיניות העירונית, זה לשלוח את הפיקוח העירוני להתחיל לסנכרן את הפיקוח, לכוון את התנהגות התושבים לתב"ע החדשה. לא בזה ולא בזה אנחנו לא יכולים לפעול כי אין לנו ליווי משטרתי.

למה אנחנו במציאות שאתה, כראש עיר, צריך לאפשר לפקחיך, לאופיר מאי או לאחרים מטעמו, ליווי משטרתי כדי להיכנס?

כי זו ההנחיה של המדינה.

מי זו המדינה? תסביר לנו.

זה נורא פשוט. בעבר הפקחים שנשלחו לשטח נפגעו. ההנחיה החד-משמעית של המשטרה זה לא לשלוח פקחים ללא ליווי משטרתי. את זה אני, אגב, מקבל. אני לא רוצה לשלוח פקחים שייפגעו לי חלילה. אני מניח שגם אתה לא רוצה.

אני לא רוצה, אבל הפתרון הוא לא שלא נכנסים לשם. הפתרון הוא או שלוקחים חברת אבטחה פרטית שיודעת לטפל בזה - - -

בחנו את הנושא הזה, זה לא עומד במבחן המשפטי.

עומד, עומד. לא יכול להיות שלא.

אני אומר לך שבחנו את זה.

זאת אומרת שיש הפקרות מוחלטת.

אני אגיד לך אחרת, אם יאשרו לנו להוציא פקחים ללא משטרה, אנחנו מייד נעשה זאת, אבל אני מבקש שתראה לי איך אנחנו יכולים לעשות את זה באחריות שחלילה יהיה שם אירוע ולא אתה תלך לבית סוהר. יש פה אחריות כבדה.

על מימוש הריבונות לא הולכים לבית הסוהר. יש לך עורך-דין מצוין. אני מוכן לקחת את האתגר ולהציע לכם איך לעשות את זה.

בבקשה. אני יכול לומר לך שסדרת הפעולות שאנחנו עושים במזרח העיר הן חסרות תקדים, ואין שום בעיה ללכת ולממש. כל מה שצריך זה אישור ליווי משטרתי. רוצים לתת לנו יכולות שיטור בעצמנו, אני מוכן לקחת את זה היום ולממש את המדיניות הזאת בעצמנו. לצערי הדבר הזה לא ניתן. אם יימצא במדינה פתרון לעניין הזה, אני הראשון שאממש.

עוד מישהו מעיריית ירושלים?

אני רק אומר איפה אנחנו נמצאים היום.

בבקשה.

הפתרון הנכון להשלים את המהלך שהתחלנו בו זה לאשר את התוכניות בוועדה המחוזית. שתי תוכניות עברו את הוועדה המקומית: סילאוון התיכונה עם אפס התנגדות וגן המלך עם התנגדות של סיעה אחת במועצת העיר, של סיעת מרצ, אבל בתכל'ס היא עברה בקונצנזוס מאוד-מאוד רחב. כשזה מאושר צריך לעשות את ההשקעות הציבוריות, לסייע לתושבים לממש את הפוטנציאל הגדול שטמון שם, ואני רואה בו upside ענק יחסית לתוכניות אחרות שאני מכיר, ובא לציון גואל. אנחנו קרובים מאוד, צריך את אישור המדינה לזה.

תודה. חבר הכנסת אריה אלדד, אחרי זה, אם ירצה, מייד אחריו – חבר הכנסת דב חנין, ואחרי זה נמשיך עם שרי הממשלה, עם העמותות ואחרים. בבקשה, חבר הכנסת אלדד.

תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני ראש העיר, הדברים שאנחנו שומעים לא חדשים והם מחמירים מפעם לפעם. נציג מבקר המדינה אמר כאן שהבנייה הבלתי חוקית נעצרה - - -

במקום ההוא.

במקום ההוא. כשאנחנו מסתכלים על התמונות אנחנו מבינים גם למה, פשוט בנו על כל השטח. איפה יבנו עכשיו? תסתכלו מה היה ב-67' ומה שיש בתצ"אות עכשיו – באמת מסכנים, אין להם כבר יותר אדמות מדינה לגנוב. לכן נעצרה הבנייה הבלתי חוקית, זו הסיבה. כשאנחנו מדברים שם על ארכיאולוגיה, ארכיאולוגיה היא רק בספרי המדע, כי על הכול כבר נבנה והכול כבר הושחת. רק אם יהרסו הכול, אפשר יהיה לנסות לחפש אם אלה שבנו את היסודות לבתים השאירו משהו.
באמת מדובר בריבונות, ובריבונות יש שני צדדים למטבע. אין לי ספק שכולנו רוצים לשפר שירותים במזרח העיר ורוצים שתהיה שם תוכנית בניין-עיר מסודרת ומאושרת, אבל אי-אפשר לתת זכויות בלי לתת חובות, וגביית ארנונה היא חלק מהדברים, וציות לחוקים זה חלק אחר, ולכן אינני יכול לקבל מצב שבו אנחנו מאשרים בנייה ובונים "טיפות חלב" ובונים מרפאות ונותנים עוד אישורי בנייה, ולכן שביעות הרצון עולה, אבל מהצד השני של המטבע אנחנו לא אוכפים גם את צווי ההריסה המשפטיים.

מה שיש כאן זה ברור – גורמים בין-לאומיים, גורמי השמאל האנטי ישראלי בתוך המדינה נלחמים למען הפרת החוק של הערבים. הם קוראים "טיהור אתני" לביצוע צווי בתי משפט, הם נלחמים בקצף על השפתיים כדי שלא ייעשה חוק וסדר בירושלים, כדי שלא יהרסו את ה-70 או את ה-100 בתים שנבנו על אדמות דוד המלך ושהיו חופשיות מבנייה 3,000 שנה עד שבאה ההפקרות של השלטון הישראלי.

ומה שאנחנו שומעים כאן זה חמור מכול, כי העירייה אומרת: אנחנו רוצים לבצע את הצווים, הממשלה לא נותנת לנו לקיים את החוק. אותה ממשלה שאומרת: ייקוב הדין את ההר והורסת במגרון והורסת בגבעת האולפנה, על-פי אותם ארגוני שמאל שהלכו לבית משפט ובג"ץ קבע שהמדינה חייבת לקיים את החוק ולבצע את ההריסה, ושם המדינה מצייתת, פה המדינה מצפצפת על החוק, מצפצפת על קביעות בתי משפט. אם אנחנו נסכין עם המצב הזה שיש חוק אחד ליהודים וחוק אחד לערבים, באמת אין ריבונות בירושלים. ולכן אני מציע לקבל את הצעתו של יושב-ראש הוועדה וחברי כנסת או גורמים אחרים. אני אשמח שהעירייה תעשה את זה, אבל העירייה פה באמת בקושי אמיתי, כי היא גם זקוקה לממשלה וגם נשענת על הממשלה וגם לא רוצה להגיע אתה לעימות ישיר, יכול להיות שחברי כנסת או ארגונים חוץ פרלמנטריים יגיעו לבג"ץ, ושם בג"ץ יצטרך לעמוד במבחן הצדק, האם הוא עושה איפה ואיפה ומה שהוא אומר להרוס ליהודים, אני רוצה לראות את בג"ץ אומר לא להרוס לערבים, ואני רוצה לראות את הממשלה לא מצייתת לבג"ץ במקרה הזה.

רק הערה אחת, היועץ המשפטי של העירייה אמר משהו שלא מוכר לי, הוא אמר שיש התיישנות בנושא עבירות בנייה. אני יודע שאם בניתי לא נכון והוגשה תלונה נגדי כבר אין התיישנות כל עוד אני משתמש בנכס. כל עוד אני ממשיך להפר את החוק, אפשר להוציא לפחות צו הפסקת שימוש.

בהפסקת שימוש אנחנו נוקטים בפעולות של הפסקת שימוש ככל שהחוק מתיר לנו. יש לנו עדיין בעיות בביצוע. כפי שאמרתי, גם לפעולות של הפסקת שימוש אתה צריך למסור צווים, אתה צריך - - -

חבר הכנסת אלדד שאל על התיישנות. הזכרת מושג של התיישנות.

יש להבחין בין הריסה לבין הפסקת שימוש. התייחסתי בדברים שלי להריסת בנייה לא חוקית. בנושא הפסקת שימוש, שלגביה אין התיישנות, אלא זו עבירה שמתקיימת כל יום וכל שעה, אנחנו נוקטים בפעולות ככל שמתאפשרות.

אני מניח שאם אנשים לא יוכלו להשתמש בבית ויוציאו אותם מהבית, גם המוטיבציה שלהם למנוע הריסה תקטן, כי ממילא הוא לא גר שם ולא נהנה מזה.

תודה, לחבר הכנסת אלדד. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. בטח יש הפסקה מלאה והדברים יתייתרו, זה יהיה קצר ...

אל תחזור על מה שאתה מסכים...

תודה, אדוני היושב-ראש, אני אכן לא אחזור על הדברים שאני מסכים אתם, אני אדבר רק על הדברים שאני חולק עליהם. הסוגיה שנמצאת לפנינו היום, אדוני היושב-ראש, ראויה פעמיים למבט רחב. מבט רחב אחד כמובן צריך להיות המבט הרחב של מבקר המדינה והצוות שלו שבוחן את הסוגיה בהמשך לדוח שהוא בחן ופרסם בשנת 2009. אפרופו מבט רחב זו הזדמנות לציין את הדוח שפורסם אתמול, שבאמת לקח את הסוגיה של מחירי מוצרי היסוד במבט רחב והבין - - -

יש פה מערכת כריזה לא סגורה.

חברים, אנחנו נשתדל להסתדר. אם אתה מסכים, דב, אתה יכול לדבר. הרמקול שלך.

אני מוכן לנסות.

תיכף יטפלו בזה. אם אתה לא יכול, תגיד לי, נעצור.

זה נשמע כמו שידור מהשטח בסליוואן.

במקרה הפחות טוב זה ממגרון אולי, כך זה נשמע. בסילוואן יש שקט. מה הבעיה?

כנראה שלא אם אנחנו שומעים בשידור ישיר.

הבעיה שיש אנשים שמבקשים להפר את השקט הקיים בסילוואן, חלקם דווקא יושבים כאן.

נכון ...

שקט של שודדי אדמות מדינה, שבנו בניגוד לחוק ולא הורסים להם, ולכן הם שקטים. זה השקט שיש.

חברים, אנחנו עושים חמש דקות הפסקה. עכשיו 09:45, עד 09:50 . אנחנו מחדשים את הדיון בעוד חמש דקות. תודה. אנחנו ממשיכים למרות שלא עברו חמש דקות, כי סידרו לנו את העניין. אני מבקש מכולם לשבת וחבר הכנסת חנין יוכל להמשיך. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. זכות הדיבור שלך.

תודה, אדוני היושב-ראש.

ביקשתי, אני לא יודע אם היית פה. ביקשתי לנסות ב-10:15 לגמור. כל אחד יצמצם כמה שהוא יכול.

אני אשתדל לצמצם כמה שאני יכול. הסוגיה שבפנינו מחייבת אותנו למבט רחב. מבט רחב גם מזווית ההסתכלות של המבקר וגם מזווית ההסתכלות של הגורמים המבוקרים: גם רשויות ממשלה ומדינה וגם עיריית ירושלים.
המבט הרחב הזה, אגב, נרמז גם בדוח הקודם, כאשר הסיכום של הדוח היה שכל הסוגיה הזאת מחייבת תכנון כולל ומבט כולל ותוכנית כוללת.

כשאנחנו מסתכלים על שאלת סילוואן במבט רחב, אנחנו לא יכולים לעצום את העיניים, אדוני היושב-ראש, מכך שמדובר במקום מאוד-מאוד רגיש – שכונה ערבית שנמצאת בלבה של עיר או שתי ערים שלא חוברו להן יחדיו, אלא נמצאות עד היום בעימות פוליטי ולאומי מאוד-מאוד קשה. אם נעצום את העיניים בפני הדבר הזה, אנחנו לא צריכים להתפלא שכל הסיפור הזה יתפוצץ לנו בפנים.

הסוגיה של סילוואן מבחינתי, אדוני היושב-ראש, היא חלק מהסוגיות של הערבים בעיר המזרחית שמבחינתם נמצאים תחת כיבוש ורוצים להשתחרר מהכיבוש הזה - - -

לא נכון. זה פשוט לא נכון.

ומבחינתך?

מבחינתי כמובן ירושלים המזרחית צריכה להיות בירתה של מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם בצדה של מדינת ישראל. ככל שיהיה יותר מהר, יהיה יותר בריא, יותר נכון, יותר טוב לטובתנו ולטובתם.

למה בסקרים רוב התושבים הערבים רוצים להישאר בעיריית ירושלים?

אתה מכיר סקרים כאלה ואני מכיר סקרים הפוכים.

ראש העיר אולי אחרי יעדכן אותנו.

בסדר. אני יכול גם להראות לראש העיר סקרים הפוכים. מה שקורה בעיר המזרחית, אדוני היושב-ראש, זאת סדרה ארוכה מאוד של מהלכים כוחניים, שמעמידים את התושבים הערבים בעיר המזרחית במצב מאוד-מאוד בעייתי, ולצערי הגדול, אני אומר את זה בצער ובכאב כי מערכת התכנון יקרה לי, גם מערכת התכנון משמשת ככלי נוסף של דיכוי, של נישול ושל דחיקת התושבים הערבים במזרח ירושלים. מערכת התכנון היא חלק מהמלחמה, וזה רע, זה רע מאוד.
באים ומעלים פה את השאלה של הריסת בתים. מתעוררות כמובן השאלה האם בכלל ניתן לבנות בתים. בשכונה הזאת לא בנו בתים ברישיון ואי-אפשר היה לבנות בתים ברישיון מ-1977. זו שכונה שמספר התושבים בה עלה פי ארבעה לפי המספרים שיש בידי. כשלא נותנים לאנשים פתרונות, הם בונים שלא כחוק או שלא בהיתר. אנשים לא רוצים או לא מתנדבים לחיות בבתים שאינם בהיתר. אנשים שכולנו מכירים תמיד מעדיפים שביתם יהיה מבצרם ולא יהיה סימן שאלה על הבית הזה, ואם ניתן להשיג היתר לבית, הם ישיגו היתר לבית. אנשים בונים ללא היתר כי אי-אפשר לבנות בהיתר. יש בכלל בעיה של בנייה ערבית במזרח ירושלים, עם תוכניות הבנייה הקיימות יש המון-המון חסמים ומכשולים בדרך לבנייה ערבית במזרח ירושלים, אבל זה נושא רחב יותר, אני לא אתייחס אליו, אני מדבר על ההיבט של השכונה הזאת. בשכונה הזאת אי-אפשר לבנות בהיתר, ולכן בונים שלא בהיתר.

איך אפשר אם זה שטח ירוק, שטח ארכיאולוגי?

והנה, אנחנו מגיעים לנימוק המרגיז ביותר. חבר הכנסת אריאל, אני מניח שאתה קצת מכיר אותי בכנסת, עניינים ירוקים מאוד קרובים ללבי, אבל גם אני לא מאמין שאיזו מטרה בעולם יכולה לקדש את כל האמצעים. אני בעד שטחים ירוקים ואני בעד פיתוח סביבתי, אבל אני בעד פיתוח ירוק וסביבתי יחד עם בני אדם ולא על חשבונם ולא נגדם. מה שקורה היום, אני אומר את זה בצער, זו מערכת שחוטאת לדברים האלה ומשתמשת בדגל הירוק כדי לקדם מהלך שבסופו של דבר הוא מהלך פוליטי. מה צריך לעשות? אני אגיד את זה מאוד בקיצור: צריך מהלך שישלב שני דברים. מהלך אחד או צד אחד, זה הצד של הצדק לתושבים. צדק והגינות לתושבים, הסתכלות על בני אדם שחיים בשכונה הזאת, הבנה שמדובר בבני אדם.

עושה רושם שלא שמעת את ראש העיר.

שמעתי היטב את ראש העיר, מכיוון שהדיון משודר. אפילו לפני שנכנסתי שמעתי את ראש העיר ושמעתי אותו בקשב רב וקראתי את החומרים. שמעתי את ראש העיר, אגב, לא בפעם הראשונה.
דבר שני שצריך זו אחריות לעיר. פה, אדוני היושב-ראש, כמובן אני חייב להתייחס להערה שלך. יש לי ויכוח עם ראש העירייה, אבל אתה בכלל מציע לו לפוצץ את הכול. אתה בכלל מציע לו לשלוח את הפקידים בלי חשבון ובלי בדיקה ובלי אפילו ליווי של פקחים. אתה תוביל את השכונה הזאת לדליקה גדולה.
לראש העירייה אני רוצה לומר שכמוהו כמוני, אני רוצה לראות פיתוח של תיירות בירושלים ואני רוצה לראות חיים בשקט בירושלים ואני רוצה לראות שטחים ירוקים בירושלים – את כל הדברים האלה אני רוצה, אבל תיירות בירושלים לא תהיה אם תהיה בה אלימות ויהיה בה סכסוך ויהיו בה מהומות, והתוכנית הזאת תייצר את כל הדברים האלה, כי אתם בעצם מציעים לאנשים – 130 בתים הולכים להרוס - - -

זה לא נכון. על מה אתה מדבר? תסתכל על התוכנית. אתה לא מכיר את התוכנית.

אני מכיר את התוכנית.

זה אומר שאתה לא מכיר אותה.

ראש העיר יתייחס אחרי זה לכל הדברים.

מאה אחוז. ראש העיר יתייחס ואני אקשיב לו בקשב רב.

אני אומר שאתם רוצים להרוס בתים. הדבר הזה לא יעבור בשקט והוא יעורר עוד סיבוב אחד של מאבק ועוד סיבוב אחד של רוחות לוהטות בעיר, ואם רוצים לקדם שקט ותיירות ופיתוח וחיים משותפים, זה בדיוק הכיוון לא ללכת בו.
מה צריך לעשות? יש תוכניות של התושבים, 11,641 – התוכנית הישנה יותר, 14,017 – התוכנית החדשה יותר. אגב, זו תוכנית שנעשתה על-ידי ד"ר יוסוף ג'בארין מהטכניון, תוכנית שנותנת מענה גם לפיתוח של שטחים ירוקים ומרחבים ירוקים וגם נותנת פתרונות וצדק לתושבים שחיים שם. אם תוכניות כאלה יקודמו, נוכל להגיע למצב שיהיו גם שטחים ירוקים, גם פתרונות לתושבים, גם פיתוח של תיירות וגם עתיד יותר טוב לירושלים בכלל. תודה.

תודה, חבר הכנסת דב חנין. עורך-הדין שרון, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש.

חברים, לחברי הכנסת יש פריבילגיה שהם גם מדברים כמה שהם צריכים וגם יכולים באמצע להגיד איזו הערה, אני מבקש מהשאר – תתמצתו. תודה.

שלושה משפטים, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה להזכיר שארגון בצדק הוא הארגון שיזם את העלאת הנושא של גן המלך לסדר-היום הציבורי. עד הפנייה של ארגון בצדק לוועדה לענייני ביקורת המדינה בשנת 2008-2007 וכו' זה היה מקום נשכח שאף אחד לא טיפל בו, ומהבחינה הזאת אנחנו רוצים להודות גם לוועדה לביקורת המדינה וגם לשאר הרשויות שבעקבות הפנייה, היום לפחות על פני הדברים יש איזו התייחסות למקום, ותיכף אני אומר איך אנחנו רואים את הדברים.
הדבר השני. אני חושב, ואת זה צריך להגיד ביושר, שבאמת מגיע קרדיט גדול לעיריית ירושלים, לעומד בראשה, לצוות המשפטי ולצוות התכנוני, כי יש באמת שינוי מאוד משמעותי בהתייחסות של העירייה למקום הזה. אני לא כל כך בקיא בענייני המבט הכולל והמבט הרחב, אני מדבר על גן המלך. בתור ארגון שיזם את הפנייה ומכיר את ההיסטוריה של המקום, יש בהחלט שינוי במגמה. זאת אומרת, עד שנת 2009-2008, עד הפנייה, היתה אטימות מוחלטת גם לפניות של ארגון בצדק, אפילו פניות בסיסיות לקבל מידע על מה שקורה שם נתקלו בחומות בצורות של אדישות ואטימות ואפילו ניסיונות להסתיר מידע ולא לגלות מה שקורה שם, והיום הדברים מתנהלים אחרת, יש שקיפות, הדברים ברורים, וכמו שהוצג על-ידי ראש העיר ועל-ידי היועץ המשפטי יש ראשיתה של החלת ריבונות באזור הזה, וזה לעניות דעתנו לטובת כל הגורמים.

איפה הביקורת שלנו על המהלך? ראשית, אני חושב שמסוכן מאוד, וזו הסכנה שצריכה להטריד את הוועדה לענייני ביקורת המדינה, לשגות באשליות שתכנון כזה או אחר שמתקדם בצורה מהירה יותר או מהירה פחות, יפתור בעיה, כאשר בשורש העניין שוכחים שגן המלך זה נכס ציבורי, וזאת חובתה של העירייה, זו לא זכותה – זאת חובתה של העירייה לנקוט בכל האמצעים שעומדים לרשותה כדי לבצע את החובה הזאת ולהחזיר את הנכס הזה לבעליו החוקיים, שזה ציבור תושבי מדינת ישראל היהודים, הערבים, הדרוזים, הצ'רקסים – כולם, ויש סכנה שכתוצאה מכל התהליכים שהם תהליכים מבורכים, ואנחנו מאוד מברכים עליהם, תישכח החובה הזאת. ולכן הבקשה שלנו מהוועדה לענייני ביקורת המדינה זה לקבל מעיריית ירושלים לוח-זמנים. זה דבר ראשון.
לעניין מה שנאמר על-ידי חבר הכנסת דב חנין, לנו יש ביקורת על התוכנית הזאת מהצד השני, ומהבחינה הזאת הדברים שנאמרו עובדתית לא נכונים. התוכנית של גן המלך, כמו שאנחנו מכירים, תוכנית שיזמה עיריית ירושלים והיא כבר עברה את הוועדה המקומית, נותנת פרס לשני שלישים מהאנשים שגרים שם, שהם עברייני בנייה מובהקים – הם בנו ללא היתר על שטח ירוק שיש בו ערכים לאומיים וערכים היסטוריים וערכים ארכיאולוגיים. שני שלישים. מתוך 88 בתים 66 בתים מוכשרים ובשליש הנוסף, שהוא בתים לא חוקיים שנבנו בחלק הקטן הזה או בחלק של 40% מהשטח שבו רוצים לפתח תיירות, לא מסלקים אותם ולא מגרשים אותם, אלא העירייה מנסה לעניות דעתנו בנדיבות יתר לפתור להם את הבעיה, כדי שהם לא יגורשו מבתיהם וינושלו משם בלי שיש להם פתרון. לעניות דעתנו, המדיניות הזאת לא נכונה. קודם כול העירייה צריכה לשים לנגד עיניה את החובה הציבורית להחזיר את גן המלך בשלמותו לציבור, ולכן ההתנגדות לתוכנית הזאת מהטעמים שזה כאילו מגרש אנשים מהבתים שלהם איננה נכונה. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. מי יש לנו פה ממשרדי הממשלה? יש פה רשות העתיקות. יובל, אתה רוצה לתרום לנו משהו לדיון? לא חייבים, אבל - - -

לא חייבים, אבל במשפט קצר אני רוצה להזכיר לכל הנוכחים שכל ירושלים העתיקה והקדומה – צריך להפריד בין שני המונחים – כולה בנויה בסופו של דבר, ואני לא מעריך שיש מישהו שצופה או מצפה שלא תהיה בנייה, לא בעיר העתיקה ולא בעיר הבנויה, לכן ההתייחסות שלנו כרשות העתיקות חופפת את עמדת ראש העיר ועיריית ירושלים, שרק התייחסות דרך תוכניות מתאר מסודרות והבנה של צורכי הציבור לצרכים של התושבים שגרים שם, לצד הצרכים התיירותיים, תיתן מענה גם לשמירה הנדרשת על ערכי המורשת והערכים הארכיאולוגיים שהוזכרו כאן. לכן רשות העתיקות מברכת על התוכנית, היא מצטרפת לתוכנית ראש העיר להסדרת הבנייה בגן המלך. אנחנו ניתן את כל הסיוע לכך.

תודה. תודה על כל מה שאתם עושים בירושלים באופן כללי, על החפירות, ותמשיכו.

תודה על הסיוע.

האם משרד הפנים פה?

כן.

האם אתם מקבלים דיווחים מהעירייה על הבנייה הבלתי חוקית, עדכונים על הסטטוס?

חיובי.

זו שאלה אחת. שאלה שנייה – גם לכם יש סמכות חוקית בסוף לעשות משהו, לא? האם אתה יכול לפרט מה יכולתכם ובעיקר מה אתם עושים?

קודם כול, נקודה ראשונה, אנחנו מקבלים בצורה מסודרת זה כמעט שנתיים כל דיווח חודשי של פעילות העירייה בנושא של הבנייה הבלתי חוקית.

מה קרה לפני שנתיים?

התחלף יועץ משפטי.

היו דיווחים שונים ומשונים, לא כולם היו מוסדרים. בשנתיים האחרונות זה מוסדר.
לגבי אכיפה, אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר פה. היום מבחינת אכיפה בשטח אנחנו מוגבלים לחלוטין.

על-ידי השר?

לא. את התיקים שלנו אנחנו מעבירים לביצוע למשטרה, ומהם אנחנו אמורים לקבל את הסיוע לביצוע. יש עשרות תיקים שהעברנו, אנחנו מעבירים מדי חודש, ובשנתיים האחרונות אין בסופו של דבר אישור לביצוע התיקים האלה.

האם אני יכול לבקש שתעבירו לנו את הרשימה של הדוחות שאתם מעבירים ומבקשים?

ודאי.

זה יגיע אלינו בשבוע הבא, בעזרת השם. בשנה הבאה, אבל בתחילתה.

אין שום בעיה להעביר את זה בתוך יום.

אוקיי. תעבירו לנו היום, זה יהיה נהדר. יפה שאתם מאורגנים, לפחות יש מידע. עוד משהו?

אולי מבחינת התכנון רוצים להתייחס פה.

בבקשה, אני מזמין.

אני נציג מתכננת המחוז. בפן התכנוני המדיניות בשנים האחרונות היא על-פי תוכנית מתאר 2000, זו תוכנית שקודמה על-ידי העירייה במשך הרבה שנים וזאת כרגע המדיניות המקובלת, זו תוכנית שאושרה גם להפקדה. התוכנית הזאת מאשרת בינוי נרחב במזרח העיר ומאושרות אלפי יחידות במזרח העיר במקומות שהתוכנית הזאת אפשרה. השטח שאנחנו מדברים עליו, גם תוכנית מתאר 2000 - - -

סליחה, תחזור על המשפט האחרון.

גם תוכנית מתאר 2000 מאפשרת אלפי יחידות במזרח העיר.

האם זו תוכנית מאושרת?

לא. התוכנית הזאת היא תוכנית מתאר לכל העיר, היא מאושרת להפקדה משנת 2009. זו המדיניות העכשווית גם של עיריית ירושלים וגם של הוועדה המחוזית.

היא בסיס למדיניות. יש עליה כבר מספר לא מבוטל של שינויים שיזמנו. היא בסיס והיא לא אושרה לעולם. אנחנו מסכימים - - -

היא לא מאושרת. עוד פעם, היא מהווה כיוון, הנחיה, אנחנו מבינים. עוד משהו?

גם על-פי התוכנית הזאת השטח הזה הוא שטח שאמור להישאר פתוח וירוק.

עוד מישהו ממשרדי הממשלה? הזמנו את משרד ראש הממשלה, אומנם באיחור, אבל הזמנו כי הבנו שיש פה התערבות בעיני גסה ולא הולמת. ראינו אתמול את הריסת בית הכנסת במגרון לדוגמה, לא ראיתי את ראש הממשלה מתערב שם ומוצא פתרון. לעומת זאת, פה יש התערבות גסה גם של ראש הממשלה, גם של היועץ המשפטי לממשלה בדיני התכנון והבנייה, גם בנושא האכיפה. זה ייבדק איך שייבדק. יכול להיות שנמשיך בדיון הבא בעניין הזה דווקא, במיקוד שלו.
נציגת עיר עמים. עורכת-הדין אשרת מימון. בבקשה.

תודה, אדוני. אני יודעת שוודאי דברי יעוררו התנגדות, אבל אני נורא מבקשת את שלוש הדקות שלי בשקט ובאופן רציף.

יש לך שלוש דקות, אני אחראי על השקט. בבקשה.

תודה רבה. דבר ראשון, אני מגיעה מעמותת "עיר עמים", ואני רואה באופן אישי את תפקידי גם בעיר עמים וגם כיהודייה שחיה בירושלים כחלק מניסיון להציל את ירושלים מפני כאוס טוטלי.

לגבי מדיניות התכנון וכל מה שמדובר פה, חשוב לומר ושזה יהיה גלוי שמדיניות התכנון באופן מוצהר, לא באופן נסתר, בירושלים היא מדיניות תכנון דמוגרפית בשפה מכובסת, גזענית בשפה אחרת.

לגבי התוכנית הספציפית עצמה יש דוח שהוצאנו עכשיו לאחרונה. אני אשמח להעביר למי שמעוניין. בכל מה שנוגע לארכיאולוגיה - - -

זה אצלנו. מי שרוצה, יפנה.

בכל מה שנוגע לארכיאולוגיה, יהיו ארכיאולוגים שיאמרו שהעבר לא יכול לחיות על חשבון ההווה, וודאי שכל אתר ארכיאולוגי, ערכו יהיה ככל שיהיה גבוה, לא יכול לבוא על חשבון חיים של תושבים, של משפחות רבות במקום קיים. בדוח שלנו אנחנו מפרטים מספר בתים להריסה שבעינינו הרבה יותר גדול מהמספר שנטען בעבר, של 22 בתים. יכול להיות שיש מחלוקת גם על המספר שאנחנו טוענים, אנחנו טוענים ל-56 בתים להריסה, וגם מדבריו של עורך-הדין אמנון מרחב אני סופרת הרבה יותר בתים מ-22 בתים שמיועדים להריסה.

לגבי ההצעה. בתוך התוכנית של העירייה לכאורה לפינוי-ביוני, לפיה חלק מהבתים שייהרסו יוכלו להיבנות על פני בתים בחלק המזרחי של אל-בוסתן, אפילו עורך-הדין אמנון מרחב, היועץ המשפטי של העירייה עצמה, במכתב שלו מה-22 באוגוסט 2011 טוען שהסעיף הזה לא ישים והסעיף הזה לא חוקי מבחינת העירייה.

לא צריך להתעלם מהעובדה שהתוכנית של העירייה יוצרת רצף התנחלויות יהודיות בלב שכונה פלסטינית, מצטרפת לעיר דוד, מצטרפת למתחם קדם, המונומנט הגרדיוזי שמתוכנן על-ידי עמותת אלעד בכניסה לסילוואן.

לגבי פיקוח וכל מה שנטען על הפיקוח שלא נאכף. ככל שאני זוכרת, הדיון שהיה אצל היועץ המשפטי לממשלה בספטמבר 2011 התחיל מכך שלא אוכפים את הריסת בית יהונתן בסילוואן התיכונה, ואני מבקשת להביא את זה לתשומת הלב.

אני אשמח מאוד אם אפשר יהיה לקבל את מסמך התבחינים להריסה. אני חושבת שהשקיפות מחייבת שהציבור יראה אותו.

מי זה נציג הפרקליטות פה? אתה לא רוצה לדבר? אין לך מה להשכיל אותנו?

אין לי בעיה לענות על שאלות.

אני אשמח לסיים, אפילו לא היו שלוש דקות.

את תסיימי, הבטחתי לך. זה זמן פציעות של היושב-ראש. תקבלי פיצוי על הזמן הזה, אל תדאגי. אני מבקש בכל זאת שאחריה אתה תדבר ועפר ענבר ביקש להשלים משהו. בבקשה.

אני אשמח אם הציבור יוכל לראות את מסמך התבחינים להריסות שהוצע כאן.

דבר נוסף, לגבי ריבונות. אנחנו אומרים: לקחתם ריבונות, לפחות תציגו אחריות. אני מדברת על 75% עוני בירושלים המזרחית, על 1,100 כיתות חסרות, מספר שגדל של כיתות חסרות. למרות נכונות הפקידות המקצועית ועבודה מאומצת שאני מכירה לבניית כיתות נוספות, המספר של כיתות חסרות רק הולך וגדל; אני מדברת על שלילת תושבות מ-14,000 אנשים - - -

אני אתן לך לסיים. אני מבקש מאוד, אם אתם רוצים לבקש ממני דיון על מדיניות הריבונות של מדינת ישראל, תבקשו, אני אשקול את זה בחיוב, דרך אגב. אל תשתמשו בדיון על גן המלך לדבר על הכול, ברשותך.

אני חושבת שגם אדוני ראש העיר דיבר באופן כללי על מדיניות ראש העיר, חבר הכנסת אלדד דיבר על הריבונות - - -

בבקשה, תגמרי. חבל על הזמן.

אני אומר רק עוד שני דברים קטנים.

קחי דקה, תגמרי את מה שהתחלת.

תוכנית לתחבורה ציבורית בירושלים המזרחית שלאחרונה בוטלה על-ידי משרד התחבורה; הצהרה של ראש העיר על רצונו להיפטר מהשכונות מעבר לגדר – כל אלה מגלים בעיני חוסר אחריות לצד טענה לריבונות.
הדבר האחרון שאני רוצה להגיד לאדוני ראש העיר: אני בעד תיירות רבה לירושלים. אני חושבת שירושלים לא צריכה מונומנטים נוספים, יש לה די והותר. ירושלים צריכה להיות עיר לא אלימה, עיר שבה מוכרת הזכות של שתי קהילות לאומיות לעיר הזאת ועיר שבה אנשים שחיים לא מרגישים שקופים וכפופים לערכים ארכיאולוגיים, חשובים ככל שיהיו.

תודה רבה. אני מבקש מעורך-הדין אבן חיים גם לענות לשאלתה של עורכת-הדין אשרת ולהתייחס בכלל. עלו פה דברים שונים מעורך-הדין שרון, מאחרים.

לגבי מתחם גן המלך ספציפית, הטיפול בו הוא באחריות עיריית ירושלים, ועיריית ירושלים, כפי שנאמר פה, מבצעת טיפול. לנו, כפרקליטות, יש דיאלוג מתמיד עם התביעה של העירייה, עם היועץ המשפטי, התובעת העירונית הראשית והתובעים האחרים בעניינים המקצועיים שלהם.

מה הדיאלוג הזה מניב? שמענו שהוא לא מניב מאחרים, אבל אולי לך יש דבר שאתה יכול לחדש לנו.

אני סבור דווקא שהדיאלוג הזה מאוד פורה. אני חושב שהתביעה העירונית של עיריית ירושלים היא תביעה מקצועית מאוד ויש לנו שיתוף פעולה שאנחנו מודים להם עליו ומברכים עליו. אנחנו בפרקליטות המדינה מפקחים על תובעים בכל הארץ של הרשויות המקומיות בענייני תכנון ובנייה, ובמסגרת זאת אנחנו גם מקיימים פיקוח שלנו על עיריית ירושלים תוך דיאלוג.

האם המצב סביר לעניות דעתך?

יש בעיות. מבחינת התפקוד של התביעה, מבחינת המקצועיות של התביעה, מבחינת העמדות שהתביעה מציגה בבית המשפט, אנחנו משתפים אתם פעולה ואנחנו שבעי רצון ואנחנו מברכים על הדברים. יש בעיות, וכפי שהוזכר כאן בהתייחסות לשאלה של עיר עמים, בעקבות מידע שהגיע אלינו לפני כשנה, שנה וחצי, תקופה די ממושכת, גם מעיריית ירושלים מהתביעה וגם ממשרד הפנים, שגם לו יש מערכת האכיפה שלו שהוא מפעיל גם באזורי מזרח ירושלים, יזם היועץ המשפטי לממשלה אצלו דיון בנושא הזה כדי להבין וכדי לראות איך אפשר לטפל בהאטה או בעצירה במקומות מסוימים של ביצוע צווי הריסה, גם מקום שהצווים האלה הם צווים נחוצים.

אין האטה ואין עצירה. אמרו פה שכבר שנים, רק לא זכרו אם זה ארבע או חמש או שש שנים, לא הורסים.

ספציפית דובר על גן המלך. בירושלים, גם המזרחית, בוצעו הריסות.

ברשותך, עורך-הדין אבן-חיים, אנחנו דנים על גן המלך. תמיד טוב לראות קצת יותר רחב, אבל עכשיו אנחנו דנים על גן המלך. שנים לא הורסים שם צווים קיימים. פירט העורך-דין, היועץ המשפטי של העיירה, את הסטטוס המדויק. זאת אומרת, עכשיו יודעים. פעם היינו שואלים, אז עשו עם הידיים הרבה תנועות. שמענו דיווח מדויק מה תלוי. מה תעשו עם זה?

הנושא של גן המלך, כפי שגם דוח הביקורת עמד עליו, הוא חלק מהקונטקסט הכללי במזרח-ירושלים, אבל בכל העיר. בנושא הזה אנחנו בשיתוף עם התביעה בעירייה ובהנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה מקדמים תבחינים.

מקדמים או שכבר יש תבחינים?

התבחינים בשלב של עבודה מתקדמת, אנחנו מקווים להשלים את זה בקרוב.

עורך-הדין אמנון מרחב, אין תבחינים?

אני אומר שוב, עשינו עבודה נפלאה מול הצוות של עורך-הדין אבן-חיים ועורך-הדין חובב ארצי, וכפי שאני מבין זה ממתין כרגע לאישור היועץ המשפטי לממשלה.

הבנתי.

יש לנו איזה נוסח של תבחינים כפי שאמר היועץ המשפטי לעירייה, הגיעו אלינו פניות ממספר גורמים להשמיע את עמדתם בנושא הזה, בשבועיים הקרובים אנחנו מקיימים פגישות בנושא הזה.

האם זה פורסם איפשהו?

לא. אנחנו מדברים עדיין בעבודה פנימית, מדברים עדיין בטיוטה שהיא לא סופית, ומכיוון שהיא לא סופית היא גם לא בשלה להפצה. בכל אופן, אנחנו נמצאים בשלב סופי של עבודה על התבחינים. בעקבות התבחינים שיוצרו אנחנו מקווים לשנות גם את המצב של ביצוע צווי ההריסה.

עופר ענבר, בבקשה בקיצור.

תודה רבה. אנחנו מעמותת ירוק עכשיו קודם כול מסתמכים על מספר מסמכים, אחד מהם הוא של מהנדס העירייה לשעבר, אורי שטרית, שטוען שהאזור הזה מבחינה סטטוטורית הוא אזור אסור לגעת בו, שטחים פתוחים. הוא ביקש בעבר לא לבנות שם, להסיר את כל המבנים הבלתי חוקיים. מעבר לזה, קיימת גם החלטת הוועדה המחוזית ששם מציינים מספר נקודות. לפי דברי נציג רשות העתיקות גם פה וגם שם, שם האזור מוכר כאתר מוכרז של רשות העתיקות, ונראה לנו שזה משהו שצריך להביא בחשבון. מעבר לזה, קיים פסק-דין של השופטת בר-אשר, שגם היא ביקשה לעצור את כל הבנייה הבלתי חוקית, להרוס אותה כמובן, בגלל ההיבטים הערכיים והארכיאולוגיים. אגב מה שחבר הכנסת דב חנין אמר, בנייה בערוץ זה משהו שצריך להביא בחשבון, לא משנה מי בונה שם. בנייה בערוץ היא סכנה לכל בני האדם וצריך להביא גם את זה בחשבון.

תודה רבה. עתני שנלר, דבר כדי שראש העיר יוכל להתייחס לדבריך וגם אני, ובזה סיימנו את הסבב הזה.

ראש העיר, בבקשה.

לשם הגילוי הנאות אני מכיר את הנושא הזה הרבה שנים, אני לא חדש בעניין, אני מכיר את התוכניות ואת התהליכים כבר הרבה שנים. משום שזו ועדה לביקורת המדינה, אדוני היושב-ראש, נדמה לי שהדבר החשוב ביותר זה לראות איך מבצעים את החוק, איך פועלים נכון, כי זה תפקיד הוועדה לביקורת המדינה.
תהיתי אם הנושא הוא מאבק מדיני על ליבת ירושלים. אם זה הנושא – אני חושב שהוא לא צריך להיות הנושא – צריכים לברך את עיריית ירושלים, פשוט לברך, ואם המאבק לזכויות אזרח, ודאי שחייבים לשמור על זכויות אזרח, אין מה לדבר בכלל, ואז חובה להשקיע כמה שאפשר וצריך באוכלוסייה הגרה במקום, כולל אלה שיהיה להם פינוי-פיצוי – אגב, המונח פינוי-פיצוי הוא לא מבית המדרש של גוף מסוים במדינת ישראל, זה דווקא מבית מדרש של הגוף הדואג היום לכאורה לאותם אנשים – ולכן צריך בהחלט לדאוג לצד שמירה על זכויות אזרח, גם אם הוא עבריין, על מנת לא לפגוע בתושבים, אבל ודאי שזה לא יכול להיות על חשבון נכסים לאומיים. אם הדיון הוא באמת על שמירת החוק, כל מי שחושב שצריך לשמור על החוק בארץ, כל מי שחושב ואומר ובצדק, שרוממות החוק ככלי שאתו אפשר לנהל מדינה, הוא עומד בראש סולם העדיפויות, צריך בוודאי לבצע את החוק כפי שהחוק נקבע. יש מספיק מרסנים ומאזנים, וברוך השם הנושא המשפטי הוא יותר מרסן מאשר דוחף בהרבה תחומים, ולכן בוודאי צריך להיות מאוד קשובים אליו.

מלה אחרונה. אם הנושא אחרי כל הדברים הוא הזיקה שלנו כעם יהודי לבירת ישראל, ירושלים, אין דיון יותר מוצלח מערב חג ראש השנה, על מנת שתהיה לנו שנה שתיבנה ירושלים ותתחזק כנכס אולי החשוב ביותר לעם היהודי.

תודה. תודה לחבר הכנסת שנלר. בבקשה, ראש העיר.

ראשית, תודה על הדיון. אני חושב שהדיון מקדם את עצם העניין. אסור להשלים עם המציאות הקיימת. המציאות היום, למשל בגן המלך, זה סלאמס, והתושבים לא חיים באיכות גבוהה, וודאי וודאי שהמקום לא משרת ולא נותן את המענה לפוטנציאל העצום שיש בו.

התוכנית שאותה אנחנו מציעים היא בעצם לשנות את החוק בתכנון השכונה, ולתכנן אותה חכם, כדי שיהיה מענה אמיתי לצרכים של התושבים, מצד אחד, ולצרכים של האזור, של העיר, של העולם, מצד שני. אני חושב שכל מי שמסתכל רק על אינטרס אחד חוטא לדבר הנכון לעשות.
פעלנו ואנחנו מחכים לדיון אינטליגנטי שיהיה בוועדה המחוזית, שבו יוכלו להביע אנשים את דעתם כמו שנעשה במקומות אחרים בירושלים, דיון אמיתי, ענייני, ואנחנו ננמק מדוע הגענו למסקנה שהגענו אליה. יש לנו עוד תוכניות שמגיעות לוועדה המחוזית עם התנגדויות כאלה ואחרות של תושבים, קולם יישמע, זה לגיטימי לגמרי. אני בעד לאשרר חוק חדש לתכנון שנותן תקווה, שנותן פתרונות אמיתיים לתושבים ולצרכים של העיר.

אני חייב לומר שחלה תמורה משמעותית, טובה וחיובית וכל גורמי המדינה מסייעים לנו. אם בעבר היה לנו קושי לקבל את סיוע המדינה, היום אני מברך על העניין הזה. אנחנו צריכים עוד קצת להאיץ את המהלך הזה, לאשרר את זה בוועדה המחוזית, ואז לצד קידום הפתרונות לתושבים, אנחנו גם צריכים לכוון את ההתנהגות שלהם באמצעות אכיפה. הדברים הולכים ביחד, לא בנפרד, עם הרבה גזרים וקצת מקלות צריך לכוון את ההתנהגות של התושבים לפתרון שאותו אנחנו מציעים.

היום החוק לא ישים, הוא לא רציונאלי. המשמעות של המצב היום, אם אנחנו משלימים אתו, זה lose-lose, והפתרון שאנחנו מציעים הוא באמת win-win. תודה.

תודה. סיכום הדיון. יש אנשים שנזכרו בסוף לבקש לדבר. אל תדאגו, כי הסיכום הראשון הוא שאחרי סוכות, בהקדם, נעשה סיור בשטח. נבקש משר הפנים, מנכ"לו ומועצת התכנון העליונה להצטרף אלינו ונציגי ראש הממשלה והשר לביטחון פנים. מטפלת בזה מנהלת הוועדה, חנה.

למרות דוח מבקר המדינה משנת 2009 והדיון שהתקיים פה בנובמבר 2010, נראה שהדברים כמעט לא השתנו בשנתיים שחלפו. נראה כי מהלכי התכנון אינם מתקדמים באופן משמעותי, וזאת עקב התערבות בוטה ובלתי חוקית של ראש הממשלה ונציגיו.

הוועדה מבקשת ממבקר המדינה להכין דוח משלים הכולל בדיקת אחריות על המחדלים שנתגלו.

הוועדה מבקשת ממבקר המדינה להתייחס לשאלות שעלו בדיון זה ובמכתבים שנשלחו על-ידי ועל-ידי אחרים, בהתייחס לשאלות שעלו פה, כולל התייחסות שנדמה לי שלא היתה עד כה, לדרג המדיני.

הוועדה מבקשת לקבל מהיועץ המשפטי לממשלה תוכנית עבודה והצעות לפיקוח, אכיפה ושמירת החוק במתחם גן המלך.

עד כאן הסיכום של הדיון הזה. זו הזדמנות טובה להגיד לכולכם שנה טובה וחתימה טובה, שתחל שנה וברכותיה. תודה רבה ולהתראות בסיור.

<בחירת ממלא מקום קבוע בועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים>

חברי הכנסת השייכים לוועדה, יש לנו עוד סעיף, השאר משוחררים.

אני מעלה, ברשותכם, בחירת ממלא מקום קבוע בוועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בין-לאומיים. נתקבלה בקשה. אנחנו מדברים על ממלא-מקום, לא על חבר נוסף. נתקבלה בקשה של זאב אלקין שיהיה ממלא-מקום קבוע של חבר הכנסת אקוניס. שניהם מהליכוד. אני רוצה לאשר את זה, ברשותכם. עתני שנלר במקום מרינה סולודקין. מי בעד? מתנגדים? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הבקשה שחבר הכנסת זאב אלקין יהיה ממלא-מקום קבוע לחבר הכנסת אופיר אקוניס בוועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בין-לאומיים, אושרה.

שלושה בעד. אין מתנגדים. ההצעה התקבלה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:25.>