PAGE
20
ועדת הכלכלה
02/08/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 940>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, י"ד באב התשע"ב (02 באוגוסט 2012), שעה 14:00

<תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן החי - ייצורה ומכירתה), התשס"ט-2009>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
יוליה שמאלוב-ברקוביץ

>




מיכל סגן כהן - סגנית יועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פנינה אורן - מנהלת תחום סטנדרטים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אליקום ברמן - רופא וטרינר ממשלתי למחלות עופות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אברהם וסרמן - מנהל לשכה וטרינרית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מרים פרוינד - מנהלת השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רינה ורסנו - מנהלת היחידה לניהול סיכונים, שירות המזון, משרד הבריאות

לירון אדלר- מינקה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעקב כהן - חבר בארגון, ארגון לחקלאות אורגנית

אורנית רז - מנכ"ל, ארגון לחקלאות אורגנית

מיכאל לסר - ביצי לסר, סמנכ"ל תפעול ומכירות, יצרני ומשווקי ביצים

איתי עצמון

לאה ורון

לאה קיקיון
<תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן החי - ייצורה ומכירתה), התשס"ט-2009>

שלום, אנחנו פותחים את הדיון. הנושא – תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן החי – ייצורה ומכירתה), התשס"ט-2009. היו כבר שני דיונים. אחד באוקטובר, 2009, והשני - בבפברואר, 2010. אנחנו מתחילים מסעיף 48. בבקשה, נא לקרוא.

"48. מיון ביצי מאכל
לא יעסוק אדם במיון ביצי מאכל אלא אם כן בידיו היתר או רישיון לפי תקנות רישוי עסקים
(תחנות מיון לביצי מאכל), התשנ"ה-1994 ולפי חוק הרישוי".
בשיחה שאני קיימתי החלטנו שנכון יהיה לתקן את התקנה הזו ולכתוב : "לא יעסוק אדם במיון ביצי מאכל אורגניות אלא אם בידיו אישור לפי תקנות רישוי עסקים (תחנות מיון לביצי מאכל) ורישיון לפי חוק הרישוי". פשוט זה קצת יותר מדויק.

זה בעקבות הערות שלי. אנחנו פשוט קיימנו דיונים.

הערות לנוסח? מי בעד? התקנה אושרה.

"תקנה 49 חומרי אריזה.

עוסק ייתן עדיפות לשימוש בחומרי האריזה שניתנים למיחזור ואולם הוא לא ישתמש באריזת תוצרת אורגנית...." גם פה יש תיקון שמוצע על ידי היועץ המשפטי: "אלא בחומר אריזה נקי ואם היה מיועדת לשיווק לצרכן - בחומר אריזה חדש."

(2) בחומר אריזה המכיל P.V.C.

כלומר, כך יוצא שבכל מקרה חומר האריזה צריך להיות נקי ורק אם הוא מיועד לשיווק לצרכן, חומר האריזה צריך להיות חדש.

הערות? מי בעד? מי נגד? התקנה אושרה.

את תקנה 50 אנחנו מציעים למחוק. היא קיימת כבר בחלק הכללי.

מחקנו.

אני ממשיכה בקריאה:

51.

(1)
תוצרת אורגנית שאינה ארוזה מראש, תובל בנפרד מתוצרת שאינה אורגנית וכלי הקיבול שבהם היא מובלת יסומנו במילה "תוצרת אורגנית";

(2)
בעל התוצרת ימלא, לפני העמסת התוצרת על כלי ההובלה, תעודת משלוח לפי הטופס שבתוספת השתים עשרה; תעודת המשלוח תהיה בידי המוביל בעת ההובלה ותימסר עם סיומה למקב התוצרת.

מה הטופס בתוספת השתיים עשרה?

זו תעודת המשלוח.

זו תעודת המשלוח שצריך למלא לגבי התוצרת שמובלת:, ואני אומר מה כלול בה: צריך למלא בה את הפרטים של שם העוסק, ואם הוא תאגיד – את מספר העוסק המורשה, פרטים מזהים שלו, מה סוג התוצרת, מה הכמות של התוצרת.

רואים את זה בעמוד 45 לתקנות. זה ברור. הערות? תודה, התקנה אושרה.

פרק י' – הסדרת מכירה ויבוא.
הסדרת היבוא
52.

(א)
לא יתיר גוף אישור ובקרה שימוש בסמל בקרה לתוצרת אורגנית מן החי שיוצרה מחוץ לישראל או למוצרים שיוצרו ממנה, אלא אם כן -



(1)
התוצרת הוכרה בידי גוף אישור ובקרה במדינה שבה יוצרה, שהמנהל הכיר בו ובסמלו לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק;



(2)
התוצרת סומנה בסמל הגוף שהמנהל הכיר בו כאמור בפסקה (1) ולוותה במסמך המאשר זאת (להלן – המסמך המלווה);



(3)
היבואן ותוצרתו עומדים בביקורת שוטפת של גוף אישור ובקרה.

(ב)
המסמך המלווה יהיה במקור בלבד, ילווה את המשלוח עד הגיעו ליבואן, ויישמר בידיו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים מיום שיובא לישראל.

אני מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית. יש לנו סעיף שהיינו רוצים שיוסיפו בהגדרת הייבוא. אני אסביר את הרקע – אנחנו עדים עכשיו עם התפתחות השוק האורגני ליותר ויותר יבוא של מוצרים. על פי הסכמים שיש לנו, מוצרים שמיובאים לארץ, על פי הסכם שיש לנו עם אותה מדינה, מגיעים לחברת הפיקוח, מגיעים עם אישור שהמוצר הזה אורגני, לפי המדינה, ונכנסים אלינו. אנחנו יותר ויותר מגלים שנכנסים לתוך השוק מוצרים באיכות מאד ירודה. יש לנו בעיה עם הצרכנים שאנחנו רוצים לוודא שהם מקבלים תמורה הולמת למה שהם קונים, ודבר שני – אנחנו רוצים להגן על היצרנים המקומיים, שבאמת – לא ייצא מצב שאנחנו, בארץ, מקפידים, ומשרד החקלאות מקפיד מאד על תוצרת אורגנית, שתהיה באמת על פי חוק, ומדינות אחרות פחות מקפידות. ואז אנחנו נמצאים פה עם תוצרת שהיא מופלית לרעה. כלומר, יש לנו פה נקודת מצב שגם הצרכנים מפסידים וגם – היצרנים שלנו מופלים לרעה. מה שאנחנו מבקשים שלתקנות האלה, שהן לחלוטין מקובלנות עלינו - 1. תלווה הצהרת יצרן שנקראת "ספסיפיקציה". זאת אומרת, הצהרת יצרן – כל החומרים שיש במוצר, היצרן צריך להצהיר עליהם. אני רוצה להסביר שבתווית שאנחנו רואים, אין את כל החומרים שיש. למשל, חומרים שהן בכמויות קטנות – אם אני מוסיפה תבלין למוצר שהוא מתחת ל – 2%, הוא לא מופיע בתווית. אנחנו רוצים קודם כל שהיצרן יצהיר על כל המוצרים שנמצאים באותו מוצר עם אפשרות לדרוש בדיקת מעבדה אחת לוודא שמה שהיצרן מצהיר אכן נמצא. דבר שני – לדרוש שמה שלא הצהירו – לא נוכח, שזו איזושהי אופציה לדרוש במוצרים האלה.

אם אנחנו מדברים על מוצרי מזון מיובאים ממילא הם צריכים להגיש ספסיפיקציות ולעמוד בתקנים הישראלים. בסך הכל התוצרת האורגנית באה בנוסף, וגורעת, למעשה, מבחינה של חומרי הדברה, וכדומה, אבל מבחינת תוספים זה חייב לעמוד בתקינה הישראלית. מכאן שהטיב והאיכות צריכים להיות באיכות דומה למוצרים שמקובלים בארץ.

כל מה שד"ר אורנית רז מבקשת מתקיים פה ואני אפנה אותה לסעיפים – היצרן ותוצרתו עומדים בביקורת של גוף אישור ובקרה, וזו בדיוק המשמעות. הוא צריך להציג לגוף אישור ובקרה את הספסיפיקציה, וגם לתת תעודת אנליזה.

כרגע, גופי האישור והבקרה לא מבקשים ספסיפיקציה.

אז זה משהו שצריך לתקן מול גופי האישור והבקרה.

אוקיי, אז אני רוצה רק שיהיה ברור שחברות הפיקוח צריכות לבקש ספסיפיקציה של המוצר כי כיום הן לא מקבלות. בעצם, לגבי מוצר הם מקבלות רק את האישור של האיחוד ותעודת מעבר, בלי פירוט של הרכיבים. יש לנו היום בארץ מוצרים מיובאים אורגניים באיכות נמוכה, באיכות כזו שבארץ לא היינו נותנים להם לצאת לשוק.

מן החי או מן הצומח?

באופן כללי. זו תופעה שקיימת. היום, רשויות המזון יותר ויותר מלאות בזה. אם אנחנו רוצים לדאוג גם לבטיחות של המוצר - - הדרישות של משרד הבריאות הן נהדרות. אנחנו מבחינתנו רוצים לדאוג שבטיחות המוצר האורגני תהיה מקסימאלית. אם זה ברור, אז רק שיהיה ברור גם לחברות פיקוח שגם מבקשים ספסיפיקציות וגם יש אפשרות, זכות לדרוש בדיקת מעבדה.

אל"ף, אם זה לא ברור מול גופי הפיקוח אנחנו נחדד את העניין, אבל גם מעבר לכך – אנחנו לא יכולים לייבא תוצרת מכל מדינה ולהכיר בה כתוצרת אורגנית אלא אם כן מתקיימת בינינו הדדיות לגבי הסטנדרט.

זה נקבע בחוק.

זה נקבע בחוק.

אוקיי, בסדר. עוד הערות?

אני גם רק מזכיר שלפי סעיף 16 לחוק המסמיך, הוראות החוק באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן. כמובן שיש דינים אחרים – דיני בריאות, דיני ייבוא וייצוא, שמסדירים חלק מהנושאים שאת דיברת עליהם.

אני מגיעה מהשטח. אם אני הולכת לרשת מזון ורואה מוצרים אורגניים עם רשימה של מוצרים, או ייצור שבארץ אנחנו לא מאשרים אותם, יש לנו בעיה. אנחנו צריכים רק להיות ברורים, זאת אומרת שיהיה ברור שהמדינה לא מאפשרת את הקיום שלהם.

עוד הערות? אין. הסעיף אושר.

אני ממשיכה בקריאה: "הסדרת מכירה.
1.

(א)
לא יציג אדם תוצרת אורגנית מן החי ולא יציעה למכירה לצרכן, אלא אם כן היא ארוזה מראש ועל גבי אריזתה מופיעים הסמלים ושם העוסק שייצר את התוצרת.


(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי עוסק למכור תוצרת אורגנית שאיננה ארוזה מראש אם מתקיים בה אחד מאלה:



(1)
התוצרת יוצרה ונמכרת במשקו של העוסק ומשק העוסק איננו משק מעורב;



(2)
במקום המכירה אין תוצרת בתפזורת שאיננה אורגנית. "

אם אפשר – הסבר קצר.

הכוונה היא שניתן יהיה לעשות אבחנה בין מוצרים אורגניים ולא אורגניים ושלא יהיה מקרה שיהיו מוצרים בתפזורת, גם אורגניים וגם לא אורגניים, דבר שיכול להביא לבלבול. גם לזה הוספנו תיקון קטן שבמקום המכירה אין תוצרת מן החי בתפזורת.

אני בעצם שאלתי לגבי מהות האיסור. כלומר, על מה בעצם חל האיסור שמוצע לקבוע, בתקנת משנה (ב). הבנתי שמדובר קודם כל על תוצרת אורגנית מן החי, גם ברישה, ולגבי פסקה (2) גם כן מדובר על תוצרת מן החי. כלומר, שכן יהיה ניתן למכור תוצרת אורגנית מן הצומח, ותוצרת, למשל, שאיננה אורגנית – מן החי, באותו מקום. נכון? הכוונה היא לאותו סוג.

הכוונה היא שאי אפשר יהיה לערבב ולהטעות.

המטרה של הדברים האלה היא למנוע את הטעיית הציבור, במיוחד בתרבות הישראלית אנחנו מנסים ליצור סיטואציות שמראש ימנעו דברים שאנחנו לא רוצים שיקרו.

מה שהתכוונתי – אני רק אחדד - בפסקה (2) כתוב: "במקום המכירה אין תוצרת בתפזורת שאיננה אורגנית". אז אם אנחנו מוסיפים: "...אין תוצרת מן החי", אז ברור שהכוונה היא שאי אפשר למכור תוצרת מן החי שאיננה אורגנית ואורגנית בתפזורת באותו מקום. אין בכך למנוע, למשל, מכירה של תוצרת אורגנית ותוצרת שאיננה אורגנית מן הצומח, למשל. כרגע האיסור שקבוע כאן הוא כללי. כתוב "תוצרת", ולא ברור אם זה מן החי או מן הצומח. השאלה על מה חל האיסור.

האיסור חל, בתקנת משנה (ב), אחרי המילה "אורגנית" יהיה כתוב: "על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי עוסק למכור תוצרת אורגנית מן החי שאיננה ארוזה, בתנאים שקבועים". ואז, בפסקה (2) לאותה תקנת משנה יהיה כתוב: "במקום המכירה אין תוצרת מן החי בתפזורת שאיננה אורגנית", כדי שאי אפשר יהיה לבלבל בין דברים מאותו סוג.

אני משווק ביצים. השאלה שלי היא קודם כל, ואני מדבר רק על הנושא הספציפי שלנו, שזה ביצים, שיש הבדלה בין ביצים שהם לא בצו פיקוח, כן בפיקוח, אורגני כמובן הוא לא תחת פיקוח. אין שום דרך היום לאכוף – אני פניתי לכל הגופים בעבר, אם זה למועצת הלול, למשרד החקלאות, לרשות להגנת הצרכן – לכולם, שיתנו תשובה ומענה. אף אחד, בעצם, היום – אף צרכן לא יכול לדעת שהוא קונה ביצה אורגנית.

אתה רוצה לדעת איך מבטיחים שמי שמקבל תמורה גבוהה יותר על ביצה אורגנית הוא אכן משלם עבור ביצה אורגנית?

הבעיה היא פחות מול היצרן אלא יותר מול המשווקים, מול גוף כמוני. אני קולט ביצים שהן גם רגילות וגם אורגניות.

היום אין לך אמות מידה שקבועות בחוק שקובעות מה היא ביצה אורגנית. היום, כשאנחנו מסדירים את זה, ביצה אורגנית תצטרך לשאת שני סמלים – האריזה תישא שני סמלים, ותישא אישור של גוף אישור ובקרה, כך שיהיה הבדל מהותי שיראו אותו בעין בין זה לבין אחר.

איך הגוף יכול לפקח? אני שואל אותך שאלה שעד היום - - לצורך העניין, יש גוף שמפקח.

פה אני בכלל לא מבינה. המשק היצרן צריך להיות בפיקוח של גוף אישור ובקרה. בית המיון צריך להיות בפיקוח של גוף אישור ובקרה.

מי? אני אסביר לך מה אני מתכוון: היום נמכרים ברשתות, ויש נתונים של "סטור נקסט", לצורך העניין, מהקופות. , שנמכרים בישראל פי שניים ביצים אורגניות ממה שדווח שהתקבל.

כי היום אין פיקוח מחייב, ממשלתי.

זה שכתוב על זה "ביצה אורגנית", מבחינתי לא עומד מאחורי זה שום דבר. ברגע שהתקנות ייכנסו לתוקף - -

אלה מטרות התקנות.

אוקיי, אז אישרנו, עם השינויים.

פרק יא' - תיעוד וביקורת על פעולות עוסק
תיעוד
54.

ביצע עוסק פעולות כמפורט להלן יתעד אותן, עובר לביצוען, תוך פירוט כל המידע הנוגע לאותן פעולות:


(1)
ניקוי וחיטוי שטחי עיבוד לפי תקנה 6;


(2)
הדברה בשטחי עיבוד, מיון, אריזה ואחסון לפי תקנה 7;


(3)
ניקוי וחיטוי המיתקן וציודו לפי תקנה 41;


(3)
הדברת טפילים לפי תקנה 42;


(4)
טיפולים כירורגיים לפי תקנה 29;


(5)
טיפול בבעל חיים פצוע או חולה לפי תקנה 44;


(6)
פעולות לפי פקודת מחלות בעלי חיים כאמור בתקנה 9.

את מבקשת להוסיף הגדרה?

אני מבקשת להוסיף הגדרה לתקנות. ההגדרה תהיה הפקודה, תיאור ההגדרה: פקודת מחלות בעלי חיים, נוסח חדש, כי זה מופיע בתקנות במספר מקומות.

אני רוצה להבין מה הכוונה.

אין פה שינוי. השינוי הוא לא מהותי. השינוי הוא ניסוחי. כיוון שאני בתקנות מתייחסת כמה פעמים לפקודת מחלות בעלי חיים, במקום שכל פעם אני אחזור על המילה "פקודת מחלות בעלי חיים", אני נותנת הגדרה – "הפקודה", וכל פעם יהיה כתוב: "הפקודה".

התקנה אושרה.

שמירת מסמכים
55.

עוסק ישמור ברשותו את המסמכים המפורטים להלן לתקופה שלא תפחת משנתיים מיום קבלת ההיתר לשימוש בסמל בקרה:


(1)
בקשות שהגיש, רישיונות והיתרים שניתנו לו;


(2)
הוראות ואישורים שנתנו מנהל השירותים הווטרינרים, רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר;


(3)
אישור להזנה בנסיבות קיצוניות לפי תקנה 39;


(4)
מסמכים הנוגעים לייצור התוצרת החקלאית ובכלל זה לעניין רכישת תשומות, שיווק, מסמכי יבוא ויומני פעילות;


(5)
תיעוד לפי תקנה 54;


(6)
דוחות ביקורת שערך אצלו גוף אישור ובקרה;


(7)
תוצאות בדיקות מעבדה.

יש לי הערה לגבי הרישה – כתוב כאן: לתקופה שלא תפחת משנתיים מיום קבלת ההיתר לשימוש בסמל בקרה. אני חושב שלגבי חלק מסוגי המידע המנויים בפסקאות 1 עד 7 התקופה הזו לא רלבנטית. כי, למשל - תיעוד שאותו אישרה הוועדה רק עכשיו, בתקנה 54 – תיעוד נעשה כדבר שבשגרה, כלומר, אלה פעולות שוטפות שהעוסק יידרש לעשות. השאלה אם כדאי - - -

ובעקבות ההערה הזו אנו מציעים לכתוב: "לא תפחת שנתיים מיום תיעודם או הוצאתם, לפי העניין".

עוד הערות? אין. מי בעד תקנה 55? התקנה אושרה.

ביקורות
56.

גוף אישור ובקרה יבצע ביקורות ייצור של עוסקים שקיבלו ממנו היתר בתדירות שלא תפחת -


(1)
מאחת לשנה, בתיאום מראש, אצל כל עוסק;


(2)
מפעמיים בשנה אצל לא פחות מעשרה אחוזים מן העוסקים ובלבד שהביקור השני יתבצע ללא תיאום מראש.

הערות? אין. מי בעד התקנה? מי נגד?

התקנה אושרה.

דוחות ביקורת.

1. במעמד בדיקת הייצור יתעד גוף האישור והבקרה את דוח ממצאי הביקורת לפי הטופס שבתוספת השלוש עשרה; המבקר ימסור עותק חתום של הדו"ח למבוקר שיאשר קבלתו בחתימתו.

הערות? אין. התקנה אושרה.

1.

(א)
גוף אישור ובקרה ידגום, לפי תוכנית דגימות שנתית שאישר המנהל, חלקת מרעה ותוצרת אורגנית מן החי, לבדיקת הימצאות שאריות ויעביר את הדגימות לבדיקה במעבדה שהמנהל אישר לעניין זה.

(ב)
נמצאו בתוצרת אורגנית מן החי שאריות, יפסול גוף האישור והבקרה את התוצרת לשיווק כתוצרת אורגנית ולא יתיר שימוש בסמל הבקרה לתוצרת נוספת שיוצרה מאותו בעל חיים אלא לאחר שבעל החיים סיים הסבה מחדש.

(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי גוף אישור ובקרה להתיר שימוש בסמל בקרה לתוצרת נוספת שיוצרה מאותו בעל חיים אף אם לא הסתיימה תקופת ההסבה אם נוכח שהתקיימו כל אלה:


(1)
תוצאות בדיקות מעבדה של התוצרת שדגם גוף האישור והבקרה קובעות כי אין עוד שאריות בתוצרת;


(2)
העוסק קיים את כל הקבוע בתקנות אלה בתקופה שקדמה להמצאות השאריות".

ופה אנחנו מציעים לעשות שינוי קטן – אנחנו מציעים במקום שיהיה כתוב: "מקור השאריות הינו רחף או זיהום סביבתי ושיעורו אינו עולה על 0.015 חלקים למיליון" לכתוב: "המנהל אישר בכתב כי שוכנע שמקור השאריות הוא רחף או זיהום סביבתי".

והשיעור נמחק.

כן.

"(ג) נמצאו בחלקת המרעה שאריות, יפעל גוף האישור והבקרה בהתאם להוראות תקנה 45(ב)(2) לתקנות ייצור תוצרת מן הצומח בשיעורים המחויבים". זו תוספת שאנחנו מבקשים להוסיף. לאחר ששוחחנו עם איתי עצמון התברר שיש חסר ובשל אותו חסר אנחנו מבקשים להוסיף את אותה תקנת משנה.

מכיוון שבתקנת משנה (2) – גוף אישור ובקרה נדרש לדגום גם חלקת מרעה וגם את התוצרת האורגנית. זאת, בעצם, ההתייחסות לממצאים שנמצאו בחלקת המרעה.

(ד) הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על מי שפועל לפי תקנה 44(א)(2) ו-(ד(

שיציינו שידגמו את המזון שהוא ההוצאה העיקרית, התערובת – כמו שבאים אלי גוף פיקוח ובקרה, דבר ראשון הוא לוקח תערובת לדגימה. שיציינו את זה, זו אחת הבדיקות הכי חשובות. יותר מ - -

כן, צודק. אחת מהאפשרויות שלנו למנוע זיופים, זה על ידי הבדיקה הזו.

מקובלת ההערה?

אבל אני לא כל כך מבין. אנחנו נצטרך לעשות שינויים נוספים גם בסעיפים האחרים, באותה תקנה. כלומר, מה קורה אם נמצאו שאריות?

ההתייחסות תהיה אותה התייחסות. אבל אנחנו צריכים לבדוק.

אז תעשו התאמות ניסוח.

השאלה אם נדרשת הגדרה של "תערובת".

יש לנו את הגדרה של "מזון", בנושא של - - -"הרכב מזון מוגש", בתקנה 38, בתקנה 37.

בתקנה 1 יש "מזון גס", ו "מזון מוגש". יש שתי הגדרות. תוכלי להפנות את הוועדה?

תקנה 37 ו – 38.

זו התייחסות למזון מוגש שמוגדר בתקנה (1). אבל השאלה איך זה יהיה רלבנטי לתערובת. מזון מוגש הוא תערובת?

זו התערובת.

ומה תהיה ההשלכה לגבי מציאת שאריות בתערובת?

מה שמבקשת להוסיף יעקב כהן שבסעיף 58(ב) לא נרשום רק "נמצאו בתוצרת האורגנית מן החי שאריות", אבל גם: "אם נמצאו במזון המוגש שאריות". אז ננקוט באותן פעולות. במזון הנאכל או במזון המוגש.

אני לא לגמרי הבנתי מה ההשלכה כי כאן כתוב – אם נמצאו בתוצרת שאריות, פוסלים את התוצרת. אם נמצאות שאריות בחלקת מרעה, פועלים לפי תקנות מן הצומח. מה קורה אם מוצאים במזון?

אם מוצאים במזון שבעל החיים כבר אכל - - -

אז צריך לומר את זה, כי זו הוראה שצריך לקבוע.

אז צריך לעשות תיקון לתוספת.

אז בואי תגידי מה ההוראה שאתם מציעים. נמצאו שאריות במזון מוגש - - -

לדעתי – לשלוח את זה לתקנה הראשונה.

הוא צריך להיפסל וללכת לתקופת הסבה.

- - -

נוסיף "מזון מוגש" בתקנת משנה (א)- ומה תהיה ההשלכה?

ואז – "נמצאו במזון שאריות...." נעתיק בדיוק מה שכתוב בתוצרת והדין יהיה לפי זה.

כלומר: "יפסול גוף אישור ובקרה את המזון המוגש"?

את התוצרת. לא את המזון.

אם יש במזון המוגש שאריות – תיפסל התוצרת.

תיפסל התוצרת מבעל חיים שניזון מאותה - - -?

נכון, לתקופת הסבה.

לא רק התוצרת תיפסל. כל הלגיטימציה של המבקר צריכה להישלל ממנו.

אני אתן את הדוגמה – אני מאכילה פרות בתערובת מסוימת. דגמו את התערובת ומצאו בה שאריות. הפרה כבר אכלה, ולכן הפרה נכנסת לתקופת הסבה, לתקופה מסוימת של שלושה שבועות או לפי תקופת הסבה שקבועה פה – במשך שלושה שבועות או שלושה חודשים, החלב ממנה הוא לא חלב אורגני. ולכן, זו פסילה של התוצרת. את המזון, את התערובת – ברור שאני פוסלת. זה לא רלבנטי. מה שמעניין אותי זה התוצרת. לכן נצמיד את זה לתקנה הזו.

אז תוכלי רק לומר את העיקרון שאתם מבקשים? אני רוצה שזו תהיה החלטה ברורה כי אני לא הצלחתי להבין.

"נמצאו בתוצרת האורגנית מן החי ובמזון שאריות, יפסול גוף האישור את בבקשה את התוצרת לשיווק כתוצרת אורגנית, ולא יתיר שימוש בסמל הבקרה לתוצרת נוספת שיוצרה מאותו בעל החיים אלא לאחר שבכל החיים סיים הסבה מחדש".

וברור שמדובר על בעל חיים שניזון מאותו מזון מוגש.

אז למעשה לפי התיקון הזה, זה תיקון קטן מאד, רק צריך להוסיף את המילה "מזון", ו - - "חלקת מרעה", ו "תוצרת אורגנית".

אני חושב שאנחנו פה מקלים ראש אם אותם אלה שמרמים, מאכילים במזון לא אורגני, ומשווקים תוצרת אורגנית. זה שהוא צריך לעשות את תהליך ההסבה הזה זה לא מספיק. צריך להיות פה כוח הרתעה שאף אחד לא יעיז להאכיל תרנגולות במזון לא אורגני ולשווק תוצרת אורגנית. אז פה צריך לתת איזשהו סימן לענישה מאד חמורה. פעם אחת זה תהליך הסבה. פעם שניה – המשק שלך לא אורגני לכמה שנים, נקודה.

על זה יש ענישה. כל הדברים האלה יהיו כפופים לחוק הקנסות המנהליים, ו/או להגשת תביעה. לכן זו ענישה.

אבל אנחנו צריכים גם לתת את הדעת על הדברים האלה.

החוק מההתחלה כפוף לחוק הקנסות המנהליים. אנחנו, ברגע, שיהיו תקנות, נוסיף קנסות מנהליים לכל התקנות האלה, על מנת שיהיה אפשר לעשות אכיפה כמו שצריך.

את מתכוונת לתקנות מכוח חוק העבירות המנהליות.

מי בעד התקנה עם השינויים? התקנה אושרה.

לפני שנמשיך – אני רוצה להכניס שמירת דינים: ,תקנות אלה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו".

סעיף 16 לחוק קובע: "הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ולא לגרוע מהן". לא כתוב "הוראות לפי חוק זה", שהכוונה היא תקנות. אם אתם חושבים שיש צורך - -

אנחנו, במשרד הבריאות, חושבים שכן, כי אנחנו רוצים לשמור על הדינים שלנו.

אני חושב שגם אם לא נכתוב את זה, זה ברור שאין בתקנות האלה כדי לפגוע בכל דיני הבריאות. אבל אני לא חושב שיש מניעה להוסיף את זה.

אני אגיד לך מה הקושי בלהוסיף את זה – כי ברגע שאתה כותב, מבחינת בוחן החקיקה, שהוא רואה שכתוב שאין בזה כדי לגרוע מהוראות - - -

לא, באות להוסיף. נכתוב: "הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראת...ולא לגרוע מהן". כמו שכתוב בחוק.

אין שום בעיה.

מי בעד תקנת שמירת דינים?

תחילתן של תקנות אלה – מתי?

אנחנו מציעים שזה יהיה ב-1.1.2013 כדי שיהיה מספיק זמן להתארגנות.

בהקשר להערה על עניין שמירת הדינים – אני כרגע עברתי במהירות על התקנות וראיתי שישנה תקנה 33 שכבר אושרה, שקובעת לגבי פרק ו', הזנה: "אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות סל הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), התשל"א-1991.

שזה דבר אחר, כי זה ממש ספציפי למזון ועוד מעט - -

אבל שם, כפי שהוצע ואושר, מוסיפים הוראה כללית.

זה מיותר.

זה מיותר, כן.

- - -

אז בעצם ההוראה הספציפית מיותרת, כרגע.

מה שמיותר – תמחק.

סעיף התחילה אושר. 1.1.13.

תקנה 2 טרם אושרה על ידי הוועדה. נידונה ולא אושרה

התקנה בעצם אומרת שגוף אישור ובקרה לא ייתן היתר להשתמש בסמל הבקרה שלו אלא אם כן התקיימו שני דברים: 1. הוראות התקנות האלה, והדבר השני – שמנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה – ונוסיף: "מבין עובדי משרדו" – אישר בכתב כי במתקן מתקיימות הוראות תקנות רישוי עסקים (תנאים למשקי עופות ולולים), התשמ"א-1981 או מתקיימים תנאי רישוי עסקים (רפתות ודירים), שהועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים, לפי העניין. בדיקה העלתה שיש קושי לחלק מהלולים האורגניים לעמוד בדרישה הזו מאחר וחלקם אינם עומדים בתקנות המרחקים, וישנו עוד איזה קושי של ריצוף. הרבה מאד עסקנו בזה במשרד והגענו למסקנה בסופו של דבר שהמלצנו לשרת החקלאות להתקין תקנה של הוראת שעה לאותן תקנות רישוי משקי עופות ולולים, שהוראת השעה הזו תאמר לגבי לולי פיטום תהיה בעצם התלייה של ההוראה לתקופה של עד 1.1.16 לגבי דברים מסוימים שמנהל השירותים הווטרינריים המליץ בפני השרה. חוזר על כך הוא הוציא לכל הלולנים. לגבי הנושא של המרחקים שהיה קריטי בלולים האורגניים – תינתן ארכה דומה לזו שמתבקשת לפי תקנות גידול ואחזקה של מטילות שהן חלק מהליך רפורמה בלולי הטלה שמשרד החקלאות פועל לקדמו.
בימים הקרובים נביא לאישור ועדת החינוך של הכנסת תקנות החזקת מטילות, לאחר שהתקיים דיון בקבינט הכלכלי, ובדיון הזה סוכם שמי שמחזיק היום תרנגולות בלול שגודלו פחות מ- 750 יוכל להמשיך לעשות כן בתוך 7 שנים מהמועד הקובע שזה המועד שבו אישרה המנהלה לפי חוק לעידוד השקעות בחקלאות תכנית להקמת לול אחר. ולכן, בתום כל הסיבוב אנחנו מציעים שהוראת השעה שהשרה תחתום עליה תהיה בדומה להסדרים שישנם שם, והיא תחתום עליה בסמוך לחתימתה על התקנות האלה.

כלומר, תחילת הוראת השעה תהיה ביום תחילתן של התקנות האלה, תקנות תוצרת מן החי.

יכול להיות שעוד לפני.

היא תהיה יחד עם זה. הדבר הזה יאפשר למנהל השירותים הווטרינריים לאשר שהתקיימו הוראות התקנות כי לא יהיה לו את מכשול המרחקים, למשל.

הערה לגבי פסקה (1)- כתוב כאן: "...או מתקיימים תנאי רישוי עסקים (רפתות ודירים) שהועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים לפי העניין".
מה הם אותם תנאים? אני מבין שלא מדובר על תקנות.

לא, לא מדובר על תקנות. לפי חוק רישוי עסקים יש עסקים טעוני רישוי, ועסקים טעוני רישוי שצריכים לקבל אישור של שרים שמנויים באותו חוק, כדי לוודא שהתקיימו דברים שאותם שרים מופקדים עליהם. שר החקלאות ממונה על מניעת הפצת מחלות בבעלי חיים והוא רשאי לקבוע תנאים לרישוי של עסק, וכל עוד לא התקיימו התנאים שדרש שר החקלאות, לא ניתן לרשות את אותו עסק לפי חוק רישוי עסקים. לכן אנחנו אומרים שלגבי רישיונות רישוי עסקים לתנאים לרישוי משקי עופות ולולים, יש כיום תקנות. לגבי התנאים לרישוי רפתות ודירים, יש היום תנאים שנכתבו, אבל התנאים האלה יכול שבבוא הזמן יהיו תקנו לפי חוק הרישוי או תקנות לפי הפקודה, ואז בעצם הם יהוו את התנאים לרישוי. לכן אנחנו מציעים לכתוב את זה בצורה כזו שתאפשר בבוא היום - - -

כלומר, נמחק את הסיפה "או מתקיימים תנאי רישוי עסקים (רפתות ודירים)...." וכו' ונכתוב - - -

"...או מתקיימות הוראות לעניין רישוי רפתות דירים לפי חוק הרישוי או לפי הפקודה, לפי העניין".

וכך אנחנו מבטיחים שמה שייאמר כאן יהיה נכון גם לכשיותקנו תקנות בנושא רפתות ודירים. תקנות לעניין רישוי.

הערות לתקנה 2 המתוקנת?

תקראי גם את פסקה (2).

"במשק החי האורגני ובתוצרת מן החי שמייצר העוסק מתקיימות תקנות אלה".

אנחנו הולכים לרפורמה גדולה בשלוחת המטילות, וגם המגדלים האורגניים פזורים בין יתר החקלאים, וגם אם הם רוצים לעשות רישוי עסקים הם תלויים באחרים. אני לא מבין למה צריך לתת פה הוראת שעה ולא תקופת מעבר, כמו בתקנות של צער בעלי חיים. אם מדברים באמת על תקופת מעבר זהה ולא מפלים בין המגדלים האורגניים למגדלים הרגילים, אז צריך שבתקנות – כי אני לא יודע מה גובר על מה, אם מחר לא משנים את הוראת השעה ומעמידים אותנו במצב של חוסר אונים. אגבל אם אנחנו זהים לאחינו המגדלים, הרגילים, אז צריכה להיות תקנה של תקופת מעבר. כמו שהוחלט אתמול בקבינט החברתי כלכלי, שתקופת המעבר לעמידה בדרישות המחמירות יותר תהיה תוך 7 שנים. אז גם אנחנו, יחד, תוך 7 שנים, נעמוד בכלל לרישוי עסקים. לכן אני מציע שתהיה תקופת מעבר ולא הוראת שעה, כי אני לא יודע מה גובר על מה.

התשובה לזה היא תשובה מאד ברורה: ההוראה היא לא בתקנות האלה. ההוראה היא בתקנות שדורשות את זה. זו הוראת שעה, והמשמעות של הוראת שעה היא שבתום תקופתה, בעוד 7 שנים, היא נמחקת, לא רואים אותה יותר. אין שום צורך לקבוע הוראות מעבר לתקנות שבעצם היו מחויבים לעבוד ולעמוד בהן כבר בשנת 81.

אבל כולם היו מחויבים, מיכל.

הוראת השעה בדיוק מביאה את התוצאה שאנחנו מבקשים לקבוע. היא חלה לגבי אין - - אין אפליה בין האורגנים ובין האחרים, היא חלה על כל התנאים לרישוי מבני עופות ולולים, וזאת הדרך המשפטית הנכונה, לדעתנו, לעשות את זה.

שאושרה גם, הבנתי-בממשלה. בקבינט.

אני חושב שהוראת שעה ששר חום עליה, שר אחר גם יכול לשנות אותה. אבל תקנה - -למה זה לא בתקנות? כי הוראת שעה, מחר – אחרי שעתיים, שר אחר משנה אותה. תקנות את צריכה לבוא פה לוועדת הכלכלה כדי לשנות אותן.

אז אני אסביר: אילו הוראת השעה היתה קובעת הוראות מחמירות שבגינן היית יכול לעמוד לדין, הייתי צריכה להביא אותה לאישור ועדת הכלכלה. מאחר וההוראות מקלות, הן יכולות לקבל תוקף בחתימת הוראה בלבד.

זה גם תקנות. גם הוראת השעה היא תקנות.

שר יכול לשנות את זה ולהעמיד אותנו במצב - -

לא, אי אפשר. זו הדרך הנכונה. דרך אגב, זה עבר כבר גם - - -משרד המשפטים.

התקנות מאושרות, עם השינויים.

יש עוד תקנה – 21. בתקנה הזו, התקנה בעצם חייבה החזקת יונק מחוץ לתחום משק החי האורגני 3 שבועות לפני הכנסתו למשק החי האורגני. הוועדה ביקשה שנקבל את עמדת מנהל השירותים הווטרינריים לצורך בהחזקה של אותו יונק מחוץ למשק החי האורגני. לאחר התייעצות במנהל השירותים הווטרינריים ובאישורו, אנחנו מבקשים לכתוב במקום מה שהיה כתוב עד כה: "יונק יוחזק בתקופת ההסבה במשק חי אורגני במקום מתוחם ומסומן ונפרד מבעלי חיים אורגניים, וזאת עד תום תקופת ההסבה, כאמור בתקנה 20".

הורדנו את הצורך - -

הערות לשינוי בתקנה 21? התקנה אושרה פה אחד.

יש לי שאלה קטנה לגבי התוספות. בתוספת הראשונה –בקשה לקבלת היתר או חידוש היתר, נדרשת שם הצהרה ממבקש ההיתר כי גוף אישור או בקרה סירב או לא סירב לתת לו היתר, או ביטל או לא ביטל היתר שנתן לו, ואין כאן בכלל תקופה. כלומר, לא משנה לפני כמה זמן סירבו לתת היתר, עכשיו זה יופיע כאן בבקשה. אני חושב שראוי להגביל את הדרישה לאינפורמציה.

קיבלנו את ההצעה של איתי עצמון ואנחנו מציעים שיהיה כתוב -בחמש השנים שקדמו להגשת בקשתו.

עוד הערות לתוספות?

אני רוצה להסביר שבניגוד לממשק צמחי שמגדל אורגני – כל המשק שלו אורגני, אנחנו מדברים על מוצרים מעובדים. המפעלים הם בדרך כלל מפעלים רגילים, שקו הייצור האורגני הוא בתחילת כל שבוע, בסוף כל שבוע אחרי ש - - . בגלל זה מאד מאד חשוב שיש בכל מפעל כזה מישהו שהוא ממונה אורגני. אנחנו מבקשים שיוסיפו לבקשה לחידוש היתר מי הוא הממונה האורגני, בדף כזה, כמו שזה מקובל במקומות אחרים.

מה תגובת הממשלה?

לנו – אין התנגדות.

זה משהו שקשור לתקני איכות בינלאומיים. מישהו שממונה על הקו. זה נקרא – ממונה אורגני.

אם את מדברת על זה שמפעלים שמייצרים גם מזון אורגני וגם מזון לא אורגני - -

אבל יש מערכת אבטחת איכות.

אנחנו גם ככה, בפיקוח, עובדים מול אחראי אורגני.

זה עולה בקנה אחד עם החוק, מה שאת מבקשת?

אני מבינה שאת מבקשת שבטופס יצהירו מי האחראי האורגני.

אי אפשר להכניס לטופס משהו מהותי שאיננו בתקנות. כיוון שמדובר בדבר שלא שמענו עד כה ואני לא רוצה להיות חפוזה ולהעמיד דברים - - -

זה מה שקורה במשק צמחי.

אבל את מבינה שאת מבקשת להוסיף הוראה מהותית. כמובן שהמקום שלה הוא לא בטופס.

תמיד ניתן לתקן תקנות ואם תמצאי לנכון לפנות לגורם המקצועי במשרד - - -

יש לך רעיון איך לא נקרא לזה "ממונה אורגני" וכן תהיה פה איזו פונקציה שאנחנו נדע שהיא תענה על זה.

השאלה מה האחריות של האחראי הזה.

יש רעיון?

אני חושבת שזה לא נכון - - -

למטה כתוב: "מועד תחילת הגידול". באותה תוספת ראשונה, למטה, כתוב: "גידול", אז אנחנו מדברים גם על ייצור.

אבל שימי לב: יש "מבקש" ו "מגדל", מבקש שמייצר תוצרת אורגנית. וכאן זה העניין של - - "מבקש לעניין ייצור במקביל" ו "מבקש לייצר חקלאות אורגנית" – אלה שני הסעיפים למעבדים.

· - - -

יש "מבקש ומגדל", ואם תעברי לצד השני, יש "מבקש לעניין ייצור...".

עוד הערות?

יש לי עוד כמה שאלות של הבהרות. לגבי התוספת הרביעית – כל הפירוטים פה, אנחנו מדברים על מה שיש במרעה? אני רק רוצה שיהיה ברור.
לגבי קליפות – אנחנו מדברים גם על קליפות הדר? אני מדברת על עמוד 28.

לא מוזכר "קליפות הדר" בפירוש.

זה תוספת רביעית, 1.1. מתחת לזה יש ,קליפות וסובין". האם זה כולל גם קליפות הדר? כי זה מזון לא אורגני והוא משמש הרבה - - -

למה אנחנו צריכים להוסיף את זה פה?

אני לא יודעת, זו היתה אחת הפניות שדיברנו כבר לפני שנתיים.

- - - אבל יש היום מספיק יצרנים אורגנים. בשביל רפת אחת שיש היום פשוט חבל פשוט חבל לעשות צחוק מהתקנות.

עוד הערות?

עוד הערות לגבי התוספים, גם - בעמוד 42- יש פה עוד חומרים שמפורטים, שבדרך כלל הם מפורטים בתוספות של התקנות הצמחיות, אבל לא מפורטים פה, והמשמעות שלהם – אם, למשל, אנחנו אופים לחם ושמים בו גבינה, אז יש עוד איים שצריכים להיות מוספים פה. השאלה היא: או שאנחנו מפרטים אותם פה, או שאנחנו שולחים לרשימה של ה - - -

אני מבינה שאם מישהו מייצר תוצרת שהיאמן החי ומן הצומח אז חלים עליו שני הסעיפים של התקנות.

אם הוא מערבב מוצר שהוא אורגני לפי שמה כאן, אז הוא מחיל את מה שהוא מחיל שם.

אני לא סתם שואלת, אני רוצה שיהיה ברור: שכל ה - - שלא מפורטים פה, אם אנחנו משתמשים גם בצמחי, אז פועלים לפי - - -

התקנות האלה לא גורעות מתוקפן של תקנות מן הצומח.

אני מגיעה מהשטח אם שאלות של יצרנים. אני רוצה שניישר פה את הדברים, שזה יהיה ברור. אז כל הרשימה של ה - - -

היא נכונה לגבי צמחית, היא לא נכונה לגבי "מן החי".

במעורב יכולים להיות גם כאלה וגם - -

ברור. זה ברור.

- - -

יש עוד הערות?

התוספות אושרו עם השינוי, התקנות אושרו במלואן. ישיבה זו נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:50.>