PAGE
26
ועדת החוקה, חוק ומשפט
30/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 664>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"א באב התשע"ב (30 ביולי 2012), שעה 10:00

<1. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק), התשס"ח-2008>
<2. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הוספת חברות ממשלתיות לתוספת הראשונה לחוק), התשע"ב - 2012>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

>
עו"ד גבריאלה פיסמן - ממונה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד גלעד סממה - יועץ שר המשפטים, משרד המשפטים

עו"ד לירון נעים - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד גיל שפירא - סגן בכיר לסניגור הציבורי הארצי, הסנגוריה הציבורית

עו"ד גונן גומלסקי - ברשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

סנ"צ מאיר ברקוביץ - ר' מדור מידע פלילי באגף חקירות ומודיעין, המשרד לביטחון פנים

עו"ד רויטל גור - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

עו"ד קרן גלאון - יועמ"ש הרשות להגנת עדים, המשרד לביטחון פנים

סג"ד בני פולצק - רע"ן משמעת, המשרד לביטחון פנים

עו"ד שי צור - ע' יועמ"ש הרשות להגנת עדים, המשרד לביטחון פנים

תג"ד אבי רואיף - ראש חטיבת מודיעין, המשרד לביטחון פנים

זאב דיבסק - מנהל תחום בטיחות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד טליה לוי - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אורית בוגנים פריש - מרכזת ארצית משפחתונים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד זהר טחורש - הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה

אמיר לווין - מפקד המשטרה הירוקה, המשרד לאיכות הסביבה

בלה רדונסקי - משרד החינוך, משרד החינוך, התרבות והספורט

ו' - השב"כ

גיא מתתיהו - ר' תחום חקיקה ואמנות, משרד הביטחון

גיא דביר - פיקוח על השוק המשני, רשות לניירות ערך

דורית גילת - השקעות, רשות לניירות ערך


חנוך הגר - חקיקה, רשות לניירות ערך

עו"ד ערן שחם-שביט - יועמ"ש חקירות, רשות לניירות ערך

עו"ד רחל אופיר - סמנכ"ל מחוז ירושלים, לשכת עורכי הדין

עו"ד יעקב מיכאל בויאר - נציג, לשכת עורכי הדין

עו"ד לינדה שפיר - מנכ"ל לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין

עו"ד רונן ניסים - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

חני פרץ - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

חיים ארביב - מנהל מחלקת חקירות, רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד הילה כהן - המחלקה המשפטית, רשות ההגבלים העסקיים

אלעזר שטרן

דורית ואג

אסתר מימון
<תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק), התשס"ח-2008>
<תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הוספת חברות ממשלתיות לתוספת הראשונה לחוק),
התשע"ב - 2012>

בוקר טוב. היום אנחנו נגמור את תקנות המרשם הפלילי (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק) ואת תקנות המרשם הפלילי (הוספת חברות ממשלתיות). אדוני היועץ המשפטי, מה נשאר לנו פה?

נעבור רק על הדברים שנשארו פתוחים והדברים החדשים שצצו. לפני שאני אעבור לפרט (ה) ופרט (ח) יש פרטים (ו2) ו-(ו3), שזה רשות החברות הממשלתיות, הנוסח תוקן בהתאם למה שהיושב-ראש ביקש.

אם מותר - - -

מי אדוני?

אני עורך-דין בלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות. אם מותר ביחס לפרטים (ו2) ו-(ו3), בעיקר ל-(ו3) – אם מותר להעיר, מה שקורה שמתבקש שהאפשרות לקבל פרטים מהמרשם הפלילי תהיה גם לוועדות הציבוריות - - -

תשכחו מזה, כבר דיברנו על זה בפעם הקודמת. לא אתן לכם.

הוא מדבר על ההורדה "או מי שהוא הסמיך לכך". יש צורך ספציפי לבחינת מינויים של יועצים משפטיים, וגונן יוכל להסביר. זה בא בשל ההשמטה "או מי שהוא הסמיך לכך".

אם אני אוכל להסביר מבחינת הליך המינוי, גם של רואה החשבון, יש קצת שוני, אבל בעיקרון מה שקורה שקיימות ועדות ציבוריות שממליצות בפני הרשות. האחת בנושא של מינוי יועצים משפטיים והשנייה בנושא של מינוי רואי חשבון מבקרים בחברות ממשלתיות.
בהתאם לנוסח כפי שהוא כרגע, הסמכות או האפשרות לקבל את המרשם הפלילי קיימת כיום רק למנהל הרשות. "מי שהסמיך לכך" – התוספת הזאת ירדה ונוצר מצב שהוא קצת מוזר, שמי שרשאי להמליץ בפני מנהל הרשות, אין לו סמכות לראות את המרשם הפלילי או את הפרטים המסוימים שחשבנו שאפשר לתת לראות, ולמנהל הרשות יש אפשרות כזאת.

חשבתי מבחינת היגיון הליך המינוי שיהיה נכון שגם לוועדות הציבוריות תהיה אפשרות לראות את פרטי המרשם.

לא. לא אכפת לי שהוועדות הממליצות ימליצו ואז מנהל הרשות יקבל החלטה כי הוא ראה את המרשם הפלילי והוא יגיד: קיבלתי את ההמלצה, אבל אני לא מקבל אותה.

אדוני, על בסיס מה תהיה ההמלצה אם הם לא נחשפים למידע?

על בסיס הידע ועל בסיס כל הדברים האלה. אני לא אתן לוועדות ציבוריות - - -

זו לא ועדה ציבורית.

זו ועדה ציבורית.

זו ועדה ציבורית על-פי מה שההרכב שלה, כמה אנשים נמצאים שם.

הוועדה הוקמה לפי הכללים, ויש בה שבעה חברים, כשבוועדה למינוי רואי חשבון יש שלושה אנשי ציבור, שני רואי חשבון שהם חברי לשכת רואי חשבון, שהוצעו על-ידי הלשכה, עובד של משרד המשפטים ויושב-ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית. בוועדה לעורכי דין, למינוי יועצים משפטיים, במקום נציגים של לשכת רואי חשבון יש נציגים של לשכת עורכי-הדין.

כמו שאני לא מתכוון לתת ללשכת עורכי-הדין אני גם לא אתן לאף אחד שקשור ללשכת עורכי-הדין. זה פשוט להפיץ רכילות. הם ימליצו על-פי המידע שיש להם, אם האיש ראוי או לא ראוי יחליטו כן, יחליטו לא, אחר-כך כאשר יהיה צריך לבדוק את הנושא הפלילי, יבוא ראש הרשות ויגיד: קיבלתי מכם המלצה, אבל אני לא מאמץ אותה או אני כן מאמץ אותה לפי המידע שיש לי.

אולי בכל זאת נכון לשקול לתת לגורם מסוים בוועדה?

אולי ליושב-ראש הוועדה.

מי זה יושב-ראש הוועדה?

לא. יושב-ראש הוועדה הוא איש ציבור.

איש ציבור שמי ממנה אותו?

ממנים אותו השרים. הוא עובר כמובן בדיקה, אבל ממנים אותו השרים. לדוגמה היום יושב-ראש הוועדה ליועצים משפטיים זה השופט בדימוס זפט, יושב-ראש הוועדה למינוי רואי-חשבון זה עורך-הדין איל רוזובסקי.

איך תיתן הוועדה המלצה? ועדה של שבעה אנשים, איך היא תיתן המלצה כאשר רק היושב-ראש יודע? השאלה ששאלת נשארת בעיני אם אני אקבע שרק היושב-ראש ידע. איך אפשר ששבעה אנשים ימליצו כאשר רק אחד יודע?

במקרים מסוימים, מה שאנחנו נוהגים להציע, שאותו יושב-ראש יוכל לתת איזה פרפרזה בהתבסס על המידע שנמצא בידיו, ועל בסיס אותה פרפרזה תוכל הוועדה לצרף את זה ליתר השיקולים שנשקלים על-ידה. הרעיון בכל זאת לחשוף את הוועדה שממליצה למידע שהוא מידע רלוונטי בדרך מסוימת.

הוא לא רלוונטי. המידע הרלוונטי זה הידע והיכולת של האיש למלא את התפקיד.

לא. זה חלק מהשיקולים למינוי.

לא. בגלל זה יבוא יושב-ראש הרשות ויגיד: אתם המלצתם כי הוא איש מקצוע טוב, אבל אני מחליט לא למנות אותו. זה בדיוק מה שאני רוצה שיקרה. אני לא רוצה ששני חברים בלשכת עורכי-הדין ידעו בדיוק כל מה שקרה לי בחיים. לא רוצה. וגם לא שניים בלשכת רואי חשבון.

זה נראה לי מוזר שלגורם הממליץ לא תהיה אפשרות בכלל לשקול את המידע. אני חושבת שלתת לגורם אחד בוועדה הזאת את האפשרות לראות היא כן - - -

מה זה "אחד בוועדה"? אז הוא ייתן פרפרזה ואנשים יצטרכו להבין מזה "אל תמנו אותו", כי האיש הוא בעל עבר פלילי. איך אני אעשה דבר כזה? אני לא רוצה לעשות דבר כזה.

הנושא הזה בכל מקרה יעלה באיזו צורה, כי אם מנהל הרשות לא ממנה אותו למרות שהוא קיבל המלצה של הוועדה הציבורית, הוועדה הציבורית באופן טבעי תשאל את מנהל הרשות.

מנהל הרשות יגיד להם: אני לא עונה לכם.

אני לא בטוח שהוא יוכל לענות בצורה כזאת. גם הוא יצטרך לתת איזו פרפרזה.

הוא לא יצטרך לתת שום פרפרזה. אוי ואבוי אם הוא ייתן פרפרזה.

לא תהיה שקיפות להחלטה הזאת?

להחלטה לא תהיה שקיפות. לא. הנושא של השקיפות חשוב מאוד כאשר הנושא של רכילות הוא עוד יותר חשוב.

למה רכילות? מדובר על הרשעות.

אנחנו מדברים על רכילות.

על הרשעות. אתה הגבלת אותנו, הוא לא מקבל מידע.

הרשעות או כתב אישום שהוגש?

כתב אישום שהוגש – לא. הרשעות לא אכפת לי לתת לכם.

זה מה שהוחלט בפעם הקודמת, שהם לא יקבלו מידע על תיקים תלויים ועומדים שאין בהם כתב אישום.

לא. "לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום".

נכון, לכן זו לא רכילות, זה לא נכנס להגדרה של אדוני על רכילות.

אם הוגש כתב אישום, מבחינתם זה עדיין רכילות. אין לי שום בעיה אם אנחנו מצמצמים את זה להרשעות. הרשעות אני מוכן לתת לכל העולם, אין לי בעיה עם הרשעות.

אני לא מסכימה אתך. על זה אני חולקת.

בסדר, אז אתם תחליטו אחרת.

הרשעות זה לא משהו שראוי באופן עקרוני למסור לכל העולם.

אוקיי. הלאה.

אמירה אחת, אם יורשה לי, אדוני, לגבי פרט (ה).

לגבי (ו2) ו-ו-(ו3)?

נשאר.

נשאר כמו שזה?

כן.

לגבי פרט (ה) גם ביקשת להוסיף את הסייג שיימסר רק מידע לגבי תיקים שהוגש בהם כתב אישום. גם לגבי פרט (ה) וגם לגבי פרט (ח) זה הרי שינוי של עמדת מחוקק המשנה בתקנות המרשם הפלילי שכיום קובעות שלא תהיה הגבלה גם על מידע של מב"ד שלא הוגש בו כתב אישום.

התייעצתי בעניין הזה עם פרופ' רות קנאי שעמדה בראש הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי וביקשתי לקבל את עמדתה בשתי הסוגיות האלה. מה שנאמר לי על ידה לגבי פרט (ה), שבעיניה דווקא בעניין הזה מדובר במינויים בכירים במספר יחסית מצומצם של גורמים שנחשפים למידע – מדברים על שר, מנכ"ל או יועץ משפטי של משרד ממשלתי – ומבחינת סוג המינויים שמדובר עליהם היא חשבה שכאן אין מקום - - -

לא הבנתי. יועץ משפטי זה לא בדרך של מכרז? מה פתאום יועץ משפטי?

לא, זה לא המינוי של היועץ המשפטי, זה הגורם שמקבל את המידע. המינוי הוא מינוי לתפקיד שלא בדרך של מכרז שנעשה בידי שר או בידי ממשלה, או מינוי שטעון אישור הממשלה. בעניין הזה נראה לה כן ראוי, גם מבחינת היקף המידע שנחשפים אליו, למסור גם את המידע על תיק תלוי ועומד שלא הוגש בו כתב אישום.

שהיא תצביע על זה.

חשבתי שנכון גם להשמיע את עמדתה בפורום הזה.

פרט (ח).

לגבי פרט (ח) – בדיון הקודם אדוני ביקש לקבוע את הסייג לגבי כל הגורמים שמקבלים מידע מכוח פרט (ח), לאחר שיחה עם נציג מלמ"ב הוחלט להחריג את זה ביחס לגורמים שמונחים על ידי המלמ"ב והשב"כ לא נכח בדיון. לאחר שיחה עם השב"כ אנחנו סבורים שגם לגבי הגורמים שמונחים על ידי השב"כ מכוח החוק להסדרת הביטחון - - -

בסדר.

נמצא פה נציג שב"כ שיוכל להסביר את העמדה. וכן לגבי הגורמים שמונחים על-ידי המשטרה ביקשתי עמדת משטרה. גם המשטרה היא גורם מנחה לפי החוק להסדרת הביטחון. יש שורה של גופים שמונחים על ידה, והיא ביקשה שלא להחיל את זה על גופים שהם גופי תשתית או גופים של מעברי גבול.

מה זה גופי תשתית? מעברי גבול, אני יודע מה זה.

גופי תשתית זה למשל, חברת חשמל, חברות תקשורת, פי גלילות, קצא"א ובתי זיקוק, חברות הנמל – אלה גורמי תשתית.

מי רוצה להסביר לי את זה? יש פה נציג משטרה? ברקו, אתה?

אני לא נציג של התחום הזה, אבל הרציונל היה שמתוך כלל הגופים שמונחים על-ידי המשטרה אלה גופים שמטפלים בתשתיות לאומיות, ולכן אותו דין שחל על הגופים שהשב"כ מנחה או שהמלמ"ב מנחה שיש בהם רגישות בטחונית, ראוי ששם המידע שייבחן יהיה בהיקף הרחב והלא מסויג לעומת כל הגופים האחרים שמנחים שאפשר לחיות עם הסייג הזה.

האם אי-אפשר לחיות עם הסייג הזה לגבי גופי תשתית? חברת חשמל צריכה לדעת בדיוק מה קרה?

במקומות האלה, אנשים שמתנהלים נגדם תיקי חקירה – ולפעמים יכולים להיות תיקי חקירה חמורים מאוד שלוקח זמן עד שמבררים אותם – מאותה סיבה שאדוני חושב שזה נכון למלמ"ב ולשב"כ. זה לא שונה בהרבה, זה אותו היגיון. אלה מקומות שהרגישות הביטחונית בהם היא גבוהה, ושם ראוי שהבדיקה תהיה מחמירה יותר. הסייג הזה הוא חדש, לגבי שאר הגופים אמרו שאפשר לחיות עם זה וזה בסדר, אבל במקומות האלה אותו היגיון קיים.

הרציונל למסירת המידע בהקשר הזה הוא רציונל ביטחוני, הוא שונה מהרציונל של נציב שירות המדינה למשל או גופים אחרים שמקבלים מידע. מאחר שהרציונל הוא ביטחוני הרעיון הוא שאותם אנשים – זה לא קשור כל כך להעסקה שלהם – הרעיון הוא שלא תהיה להם גישה לאותם מקורות או תשתיות, על מנת לא לסכן את ביטחון המדינה. זה רציונל קצת אחר בגישה למרשם הפלילי.

ניתן להם את זה כמו שהם מבקשים.

הוועדה מאמצת את הנוסח החלופי שהוצג על-ידי משרד המשפטים?

כן.

הדבר הבא שיש זו בקשה חדשה שהגיעה ממשרד המשפטים – אנחנו עוברים לפרט (ל) – לגבי הרשות להגנת עדים. אני רק אציין שכרגע, בנוסח שמונח לפני הוועדה, תיקנתי את העניין של פרט (ל) בתוספת הראשונה, אבל צריך לתקן את זה גם בתוספת השלישית כי הרשות מופיעה גם פה וגם פה והתיקון נכון לגבי שניהם. הם רק יסבירו את הנושא של הרשות להגנה על עדים.

הפנייה של הרשות להגנה על עדים נוגעת לשני עניינים. היא תוצאה של פעילות הרשות בשנים האחרונות והתוודעות של הרשות לצרכים שלה, היא גם נוגעת לאפשרות על העברת מידע לחוץ-לארץ, שתוסדר כאן לאור הקליטה של עדים מוגנים בחוץ-לארץ וגם לעניין מסירת המידע על עובדים שאינם מוגדרים כעובדים בכירים, אבל הם לוקחים חלק פעיל בבניית תוכנית ההגנה. הרשות תוכל להסביר את זה טוב ממני.

הניסוח פה הוא רק רחב מדי. כשכותבים "עובד הרשות אשר המידע דרוש לו במסגרת תוכנית ההגנה" זה יותר מדי אנשים. אני רוצה שיהיה ברור מי יכול לקבל ומי לא.

הנוסח הזה הוא הנוסח שבחרנו כדי לאפשר את הגישה של כל העובדים שמטפלים שבתוכנית ההגנה. ננסה לחשוב על נוסח אחר מצמצם בשיתוף עם הרשות.

הם כבר יודעים. צריך לתקן את זה, קצת לצמצם את זה, שזה לא יהיה כל העולם.

שוב אני מזכיר, התיקון גם פה, בתוספת הראשונה, וגם בתוספת השלישית.

הדבר הבא שנשאר, זה היושב-ראש צריך להחליט.

"גורם מוסמך במדינה אחרת", לפי מה שהבנתי מכם, זה רשות להגנת עדים במדינה אחרת.

זה לא תמיד מוגדר שם כרשות. זו היחידה המקבילה.

היחידה המקבילה בדיוק. זה לא כל משטרה וכל שלטונות המס בעולם. כן.

שני הגופים הבאים שהיושב-ראש לא החליט סופית לגביהם, האחד זה לשכת עורכי-הדין - - -

לא החלטתי? החלטתי סופית לגביהם, אין להם מי שיקבל את זה, הם לא יכולים לקבל את זה.

סליחה, אדוני.

אני לא אתן את זה לוועדת האתיקה, אני לא אתן את זה לוועד המרכזי שהוא היחיד שמוסמך. שימו לב, בחוק שלכם, שכבר מזמן הגיע הזמן לתקן אותו - -

אמת.

- - כתוב שם שזה הוועד המרכזי.

אבל בניסוח - - -

כמה חברים יש בוועד המרכזי?

17. אין ספק, אדוני, הרעיון שלא לפזר את המידע לגורמים רבים הוא רעיון נכון, מה שקודם הגדרת כרכילות או כפיזור לא ראוי - - -

כיוון שאנחנו מכירים את הגופים, רכילות ופיזור זה דבר נהדר.

לכן הניסוח שכאן הוצע ב-(מא), נשיאות ועדת ההתמחות הארצית, זה גורם מצומצם, וגם זה סויג למקרים שבהם הוגש כתב אישום. אלה הן שתי הסתייגויות - - -

הבעיה שלי שלוועדת ההתמחות הארצית אין סמכות, בדקתי את החוק. הסמכות היא לא של ועדת ההתמחות, הסמכות היא של הוועד המרכזי. מה אני עושה? אני פועל נגד החוק?

לא.

זה רק תקנות...

נכון, אפשר להגדיר נושא תפקיד. למשל במקרה שלנו כאן הגברת רחל אופיר, סמנ"כלית לשכת עורכי הדין שנים ארוכות והיא לא כרוכה בפוליטיקה, בפוליטיקה כזאת או אחרת - - -

אין דבר כזה בלשכת עורכי-הדין.

מה אין? יש.

אין דבר כזה.

יש מנכ"ל, המנכ"ל הגברת לינדה שפיר - - -

אין דבר כזה שלא קשור בפוליטיקה.

יש. הנה, עובדה, אדוני, הגברת רחל אופיר כבר שנים ארוכות, בלי כל קשר לתחלופות הפוליטיות בלשכה, והיא גם משמשת כאחראית על כל נושא ההתמחות. אפשר להגדיר את התפקיד שלה כאדם שמקבל לידו את המידע הזה.

קיבלה את המידע. מה היא עושה בו?

היא מעבירה אותו - - -

תודה רבה.

כפי שנהגנו בוועדת האתיקה. לא נהגנו מעולם לפרט את שם הנילון, אלא פלוני. לכן כשמתקבלת ההחלטה היא מתקבלת לגבי פלוני. המידע הוא בידי רחל אופיר - - -

הגשתי בקשה לקבל להתמחות, את קיבלת מידע שיש לי מפה ועד הודעה חדשה תיקים פליליים. מה את עושה עם זה?

המידע הוא לא בידי הוועד המרכזי, אפילו לא בידי, כממונה על רחל, הוא בידי מנהל מחלקת ההתמחות. מחלקת ההתמחות, כשהיא צריכה להגיש אותו להחלטה לוועד המרכזי, היא תגיש "פלוני", היא לא תגיש עם השם הרלוונטי.

מה זה "היא תגיש פלוני"? לא הבנתי. צריך לפסול אותי מלעשות התמחות, אני לא פלוני, צריך להחליט על בן-אדם.

נכון. ההחלטה ש-X שעברY עבירות ועשה Z מעשים ייפסל בגלל אותן עבירות ולא יוסמך. המידע האחר יהיה בידי מחלקת ההתמחות בלבד. אם נאמר: ועד מרכזי באמצעות מנהלת מחלקת ההתמחות, אז מנהל/מנהלת מחלקת ההתמחות, מי שיהיה, רק לו תהיה הגישה למידע הזה.

הוא civil servant בלשכה. הלוא הנחת העבודה היא, אדוני, שהמידע הזה צריך להגיע ללשכה, מכיוון שאנחנו צריכים לחסום כניסתם של גורמים לא ראויים, ואדוני הוסיף את ההסתייגות, הוא אמר: תעזבו אותי עם חקירות, חקירות נמשכות הרבה שנים, יש חקירות שהן על בסיס פוליטי, תעזבו אותי עם חקירות. קיבלתי את זה.

לא. אין דבר כזה, עד כאן. לא אמרתי את המלה הזאת אף פעם. אין חקירות על בסיס פוליטי.

אני אומר שיכול להיות שיתעורר חשש שיהיו חקירות שהן לא על בסיס ענייני, נקרא לזה כך, לא פוליטי. לא על בסיס ענייני. החקירות האלה יכולות להיות גורם מעכב. ויתרנו על העניין הזה והבנו את הטענה הזאת. הגישה הזאת מוצדקת, אבל אנחנו צריכים דרך לקבל את המידע כדי לחסום את האפשרות שייכנסו גורמים לא מתאימים, גורמים עברייניים ללשכת עורכי-הדין. אז ההסתייגות שאדוני הכניס כתב אישום מכסה את זה.

כאשר אדם רוצה להתקבל ללשכת עורכי-הדין או להתמחות הוא צריך להגיש תצהיר, נכון?

נכון. אבל התצהיר הזה, אם נבקש מידע שאסור לנו לבקש לפי חוק המרשם, יגידו: התצהיר שלכם פגום. מה פתאום אתם מבקשים את הדברים האלה?

זו עמדת משרד המשפטים, אדוני. עמדת משרד המשפטים שלא ניתן לבקש תצהיר על מידע שגוף לא זכאי לקבל לפי החוק.

גם בג"ץ, אגב.

אדוני, מהניסיון אני אומר את זה. אני כבר מכהן שנים ארוכות בוועדת ההתמחות הארצית, וועדת האתיקה אומנם היא ועדה סטטוטורית, אבל ועדת ההתמחות הארצית, שעדיין לא הוענקה לה הסמכות או המעמד הסטטוטורי, יש מקרים, אדוני, שאוזניים תצילנה. אוי לנו אם אנשים כאלה יתקבלו להתמחות, ואם יתקבלו להתמחות תהיה להם הסתמכות, יגידו: קיבלתם אותנו להתמחות, למה לא תתנו לנו רישיון? ואחר-כך הם באים לרישיון. אסור לתת בידי האנשים האלה רישיון, אסור. בתקנות כאן דואגים לקטינים ודואגים גם - - -

למחבלים הם נותנים להתקבל ...

לא, אנחנו לא נותנים, אדוני. אנחנו לא נותנים למי שיש לו רקורד מסוג כזה שהוא לא ראוי להיות עורך-דין. אם דואגים כאן למי שעוסק בחומרי נפץ, אדוני, עריכת דין זה חומרי נפץ. מי שמתעסק בעריכת דין מקבל את אמון בית המשפט, מקבל את אמון הלקוחות, הוא דואג לקטינים, הוא דואג לחסויים, הוא דואג להרבה מאוד פרמטרים שנמצאים בכל אחד מסעיפי המשנה כאן. לא ייתכן שלאדם כזה לא יהיה שום מחסום רק בגלל השיקולים שאדוני מעלה, או החששות שאדוני מעלה בקשר לדמויות כאלה או אחרות בלשכת עורכי-הדין וחשש הרכילות. אנחנו מוכנים, אין בעיה, יהיה בעל תפקיד, נושא תפקיד, והרעיון של סמנכ"ל הלשכה שממונה על-ידי ועדת ההתמחות זה רעיון טוב, שהוא יקבל את המידע הזה.

היא תקבל את המידע. מה היא תעשה עם זה?

היא תודיע לוועדה: יש בידי מידע שמונע, מונע את קבלתו של האדם הזה, אפילו בלי לחשוף את כל המידע כולו. אדוני, קודם שאלו מטעם רשות החברות הממשלתיות: לא תהיה שקיפות? לא תהיה שקיפות, לא תהיה שקיפות, האדם הזה יוכל לעתור. אם הוא יעתור למה אמרו לו שהוא לא ראוי, במסגרת העתירה ימסרו לבית המשפט את המידע הזה. בית משפט זכאי לקבל את המידע הזה, אבל המידע הזה לא יהיה פומבי, הוא לא יופיע בכתבי הטענות, הוא לא יופיע בשום מקום אחר. זאת אומרת, מידת החיסיון והסודיות שיהיו למידע הזה, צריך להבטיח אותם, לדעתי צריך להבטיח אותם בכלל בחוק המרשם, כי לא כתוב בשום מקום "חובת סודיות" ויש חובת סודיות על כל מי שמקבל, לא משנה מיהו. זה לא כתוב, אבל אצלנו, אנחנו יכולים להבטיח את הדבר הזה, זה לא יפורסם. המידע הזה לא יפורסם, אבל אי-אפשר לשלול מאתנו את הכלי הזה. הוא כלי דומיננטי, אדוני. יש היום גורמים רבים שנכנסים למקצוע, ולא משנה כרגע מה הסיבות, שהם מסוכנים לא רק למקצוע, לא לתדמית המקצוע ולא ללשכת-עורכי-הדין, הם מסוכנים לציבור, כי אדם עם רישיון עריכת דין הוא אדם עם רישיון לנשק, הוא אדם עם רישיון לחומרי חבלה, לחומרי פיצוץ, הוא חייב בדאגה לקטינים, לחסויים.

כל אלה שיש להם רישיונות לנשק ולחבלה וכו', אתם בודקים אותם מפעם לפעם או שפעם אחת מקבלים ונגמר?

אדוני, רוצה שנבדוק אותם מדי פעם, אנחנו מוכנים. אין לנו בעיה.

תאמין לי, אני רוצה שתבדקו אותם, אני יכול לתת לך רשימות.

לא. אני רוצה לבדוק אותם. אם היה אפשר לעשות reassessment, יאמין לי אדוני, הייתי מהתומכים הראשונים ל-reassessment גם לבעלי רישיון עריכת דין לשנים ארוכות. הייתי עושה reassessment, אין לי בעיה, כי אנחנו צריכים למנוע את הכניסה של האנשים האלה, וזה הכלי היחיד שיש לנו. לכן ההסתייגויות שאדוני כאן הוסיף "הוגש כתב אישום" – קיבלנו את זה; במקום נשיאות ועדת ההתמחות – נכון שאין לוועדת ההתמחות מעמד סטטוטורי בחוק, אולי צריך לתקן את החוק – עד שיהיה מעמד סטטורי נושא תפקיד כמו סמנכ"ל הלשכה או מנכ"ל הלשכה זה דבר שהוא ראוי.

טוב. איך מנסחים את זה?

איך היא מוגדרת?

סמנכ"ל לשכת עורכי-הדין, הממונה על ועדת ההתמחות הארצית.

הייתי כותבת "הממונה".

אם מחר ימנו אותה למנכ"ל הלשכה, היא לא תוכל, כי אתה אומר סמנכ"ל.

הממונה יוגדר.

ישאירו אותה כממונה - -

אז ישאירו אותה כממונה. אין בעיה.

- - אז צריך לכתוב: הממונה על הוועדה.

שינוי בתפקיד שלה לא ישנה את הסמכות שלה. אין לנו בעיה עם הדבר הזה.

מה היושב-ראש מחליט?

אם אני נותן את זה לאדם ספציפי, לרחל, והיא לא מעבירה הלאה - - -

נכון, לבעל תפקיד.

אנחנו מנסחים "הממונה על ועדת ההתמחות הארצית"?

יש בלשכת עורכי-הדין גם כמה שאני מוכן לסמוך עליהם. הם בדרך כלל לא עורכי-דין.

אני מסכים עם הכלל הזה, אדוני. זו אחת הסיבות שאנחנו מבקשים את זה, שיהיו יותר אנשים שיהיה אפשר לסמוך עליהם.

טוב. יתוקן.

תודה, אדוני.

הפרט הבא שהיושב-ראש בדיון הקודם לא החליט לגביו זה הרשות לאיסור הלבנת הון, זה מה שמופיע פה כפרט (מד). זה הניסוח שמדובר עליו, אבל היושב-ראש לא החליט סופית.

למה צריך את זה? האם מישהו יכול להגיד לי? האם נציג השר יכול להסביר לי למה צריך את זה?

שלום, אדוני, הטעמים לשינוי הוסברו בדיון הקודם, גם נציגי הרשות לאיסור הלבנת הון היו כאן, הם לא הגיעו כי לא נמסרה להם הודעה או שהם לא הצליחו לקבל הודעה על הדיון. אנחנו מבררים את העניין הזה.

בוועדה הזאת אין דבר כזה, כפי שאתה יודע.

יכול להיות שמדובר בטעות, וזה גם קורה. בכל אופן, הסברנו בדיון הקודם, ואני גם מוסיף שיש לנו ביקורות בין-לאומיות בנושא הזה, ואחת הביקורות הבין-לאומיות היא בנושא הספציפי הזה של העברת מידע ושהרשות לא מסוגלת לקבל מידע מהמרשם הפלילי, ולכן הוספנו את זה וביקשנו מידע מן הסוג המצומצם ביותר, כלומר, מב"דים שהוגשו בהם כתבי אישום והרשעות ורק לגבי התוספת הראשונה.

זה בגלל שאחרת אני מסבך את מדינת ישראל עם בדיקות בין-לאומיות. אתה יודע שזה דבר שנורא "מפחיד" אותי, זה ה-OECD ו- MONEYVAL וכל אלה.

הדבר האחרון שאני אוכל להגיד שמשהו מפחיד את אדוני היושב-ראש.

לסבך את ישראל בחוץ-לארץ מאוד מפחיד אותי.

אני בטוח. באנו עם בקשה שהיא בקשה מאוד מצומצמת, כדי לעבור את הביקורות הבין-לאומיות.

זאת אומרת שאני יכול לקבוע את זה כהוראת שעה ...

אפשר לקבוע הכול כהוראת שעה, אדוני, השאלה אם יש צורך. אנחנו חושבים שמן הראוי לא לקבוע את זה כהוראת שעה ושנגיע גם לביקורת הבין-לאומית ולא נציג את זה כהוראת שעה. אני אשמח אם הוועדה תאשר את התיקון.

בסדר.

היושב-ראש מאשר את זה?

אני מאשר את זה. הוועדה מאשרת את זה. מה זה "אני"?

תודה.

הדבר הבא זה פרטים (מה) ו-(מו), שזה תוספת חדשה שמשרד המשפטים פנה לוועדה וביקש. אני מבקש שהם יסבירו.

קיימנו ישיבה עם הרשות לניירות ערך בנוגע לקבלת מידע מהמרשם הפלילי, והתברר שאותן פונקציות מקבילות שקיימות היום אצל הממונה על שוק ההון ואצל המפקח על הבנקים – אותן פונקציות מתבצעות על-ידי הרשות לניירות ערך בנוגע להיתרים שניתנים על ידם. ביקשנו לעשות תיקון שמשקף את הצרכים של הרשות לניירות ערך עם הקבלה מלאה, שזה אומר שמבחינת הפוטנציאל של הפגיעה בציבור הרחב מבחינת השליטה בכספי מבוטחים – יש כאן רציונל שדומה לממונה על שוק ההון ולמפקח על הבנקים – ומבחינת הפונקציות שנכללות פה בתיקון הזה הן גם פונקציות שמקבילות לתיקונים שקיימים היום. נמצאים פה נציגי הרשות והם יוכלו להסביר את התיקון המוצע בדיוק.

מה שאנחנו מבקשים כאן מקביל בדיוק למה שמופיע פה בתקנות לגבי אגף שוק ההון, לגבי הגופים הגדולים רק לגבי תאגידים, רק לגבי מתן היתרי פעולה או החזקה ובלי שיש בהם איזה אלמנט עונשי או משהו כזה. אנחנו מדברים על היקפים של מאות מיליארדים של שקלים של כספי ציבור. היקף הפגיעה לטעמנו הוא דומה. בכוונה קבענו נוסח שיהיה ממש מקביל לנוסח שכר קיים לגבי אגף שוק ההון, כי הבנו שכרגע אנחנו לא פותחים גזרה חדשה, אלא נצמדים לגזרה הקיימת.

אני יכול לפרט לגבי הגופים שמופיעים ספציפית. אפשר לראות שגם הגורמים שיהיה להם היתר לעיין במרשם אלה הגורמים הכבדים – רק מי שעוסק ברישוי. השמות טיפה שונים, אבל אלה בדיוק אותן פונקציות.

ב-(מו) אין לי אתם בעיה. הבעיה קצת יותר ב-(מה).

אני רוצה להזכיר שמופיע פה ייעוץ, אבל אנחנו מדברים על תאגידים, אנחנו לא מדברים על רישוי ליחידים. אנחנו מדברים רק על רישוי לתאגידים.

בזמנו, כשעשינו את המבחן לגבי הממונה על שוק ההון, אמרנו שאנחנו לא רוצים לכלול סוכני ביטוח, למשל בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי, כי זה נראה לנו היקף מידע שלא מצריך שינויים ביחס לכל מקבלי רישיון אחרים - - -

מה זה "רישיון זירה"?

בתיקון 42 לחוק ניירות ערך זה זירות מסחר האינטרנטיות שכיום כל לקוח יכול לסחור מולן, לגביהן יש צורך, וגם מבחינת אופי הפעילות שלהם יכול להתעורר ניגוד עניינים מהותי בין הזירה לבין הלקוח שלה, ולכן שם זה אפילו יותר נדרש.

פה זה לא תאגיד.

זה גם תאגיד.

לא כך כתוב.

זירת מסחר מוגדרת בתיקון 42 לחוק כ - - -

אני את החוק לא מכיר. מה לי ולחוק?

למעשה זו חברה שמציעה פלטפורמת מסחר במכשירים פיננסיים. החברה הזאת, בהתאם לרגולציה המוצעת שומרת על כספי לקוחות בנאמנות, והיא מאפשרת ללקוחות לפתוח פוזיציות במכשירים פיננסיים. מדובר למעשה בניהול כספם של אחרים באופן דומה לגופים אחרים שהרשות מפקחת עליהם. מכאן החשיבות של הנושא.

אולי לא הסברתי טוב, אני רוצה להבהיר שבדומה לאגף שוק ההון הרישיון והיתר הפעילות ניתנים לתאגיד, הבדיקה נעשית כלפי יחידים, כי אין הרשאה לתאגיד.

טוב. הלאה.

רציתי להעלות נקודה נוספת שביקשתי רק בדיון הקודם לגבי דברים שהוועדה כבר אישרה בתוספת השלישית, גם לגבי מפקח עבודה ראשי וגם לגבי נציב השב"ס. שוב, לא בגלל שיש לגביהם איזו בעיה ספציפית, אלא יותר מבחינת ההשלכות שעלולות או עשויות – תלוי בעיני המסתכל – להיות להוספת גורמים שכיום לא נמצאים בתוספת השלישית. ולפחות מפקח עבודה ראשי לא נכנס לקונספציה בסיסית שיש היום בתוספת השלישית, והיא בעיקר גופים ביטחוניים או גופים שקשורים בצורה כזאת או אחרת להליך החקירה, להליך הפלילי.

אפשר לדבר?

ודאי שאת יכולה לדבר. הבעיה היא שעליכם אני שומע כל לילה בין 24:00 ל-02:00. יש לכם שר שדואג לכם יותר מכל שר אחר מסביב לשולחן הזה.

זה טוב.

זה טוב? זה לא טוב. ודאי שזה לא טוב. זה שהוא דואג לכם, זה בסדר, אבל למה אני צריך לא לישון בין 24:00 ל-02:00?

זה כבר בינך ובינו.

עמדת השר שלנו לא השתנתה, הוא עדיין מבקש מהוועדה להוסיף את מפקחי הגנת הסביבה לחוק המרשם הפלילי לתוספת הראשונה.

אני רוצה לומר כמה מלים על מפקח הגנת הסביבה שלא אמרנו בפעם הקודמת. מפקח הגנת הסביבה היום הוא עובד מדינה שמקבל סמכויות לפי חוק ייחודי – חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), שנכנס לתוקפו לפני כשנה. זה מאוד יוצא דופן. בדרך כלל אין חוקים ייחודיים חוץ מפקודת המשטרה לגבי שוטר. המפקחים קיבלו כמעט את כל סמכויות השיטור. בנוסף, אני רוצה לציין שהעבירות שנחקרות על-ידי מפקח הגנת הסביבה הן עבירות שבמהותן הן עבירות כלכליות.

יש 45 מפקחים שפועלים על-פי חוקים ספציפיים.

לא. יש - - -

כן.

על פי חוק ייעודי לאותו מפקח?

כן. חוק רשות העתיקות, חוק הגבלת השימוש, חוק הקרינה הבלתי מייננת. אתם יודעת כמה יש פה?

אדוני, סליחה, אני אתקן, כנראה לא הסברתי את עצמי כמו שצריך. הכוונה היא שיש חוק ייעודי שעוסק במפקח הגנת הסביבה. יש הרבה חוקים סביבתיים שנאכפים על-ידי אותם מפקחים, אבל החוק הוא חוק שנכתב במיוחד לצורך הסדרת העבודה של המפקח על הגנת הסביבה. זה מאוד ייחודי, זה מאוד תקדימי, זה אומר משהו על מה שהמחוקק חשב - - -

השאלה פה היא שאלה כללית ושאלה רוחבית. העובדה שיש לכם חוק נפרד זה בסדר גמור, אבל הוועדה צריכה להסתכל על זה בצורה רוחבית, מה תהיה ההשלכה על כל הגופים לתת לכם את זה. כמו שיש לכם סמכויות חקירה שייחודיות לכם יש 45 גורמים כאלה כמו ששר המשפטים שלח, ביניהם מפקח של רשות העתיקות, וטרינר בחוק הסדרת הפיקוח על כלבים, מפקחים על חוק המצות. זה מעלה שאלות.

אני לא יודע כמה אנשים חוקרים.

עם סמכויות חקירה.

עוד פעם - - -

יכול להיות, אבל זו שאלה רוחבית. זו שאלה כללית ורוחבית.

השאלה רוחבית, ונתנו את הדעת על העניין הרוחבי.

אם זו שאלה רוחבית, צריך לדון בה כשאלה רוחבית ולא במועד שהתקנות האלה נמצאות בו, לא בשנייה האחרונה.

יש פה עוד גופים שאפשר היה לטעון שזה רוחבי.

אני לא יודע באילו דיונים נכחתם ובאילו לא, אבל בחלק מהגופים האלה הוועדה דנה בראייה כללית ובראייה רוחבית. לא בטוח שחוקר של רשות המסים כהרי מפקח של חוק רשות העתיקות.

אנחנו עלולים להחמיץ פה הזדמנות.

לא מחמיצים שום הזדמנות, כי אפשר תמיד לשלוח לוועדה עוד סט של תקנות. לא חייבים להכניס הכול בסט של התקנות הזה. השערים של החוק הזה לא ננעלים. זה לא שאם הוועדה מאשרת עכשיו את התקנות האלה אי-אפשר יותר לאשר שום תקנות.

העובדה היא שאנחנו מבקשים את זה הרבה מאוד שנים, פשוט לא הגענו לוועדה. אנחנו הגוף היחיד שביקש את זה.

זה היה בעבר. ב-1997 זה התמסמס בטעות.

אלינו לא הגיעה בקשה כזאת מעולם.

זו תקלה שאני מצרה עליה.

אני אומר בכל זאת שתי מלים לגבי העמדה העקרונית בצורך של חוקר שמתחיל בחקירה פלילית במשרד להגנת הסביבה. בעיני המידע מהמרשם הפלילי הוא ה-אל"ף-בי"ת של חוקר בתחילת החקירה, הוא חייב לדעת מי החשוד שעומד לפניו, הוא חייב לדעת מה פוטנציאל הסכנה שנשקף מאותו חשוד. דיברנו על הדברים האלה גם בהקשר של גופים אחרים כשניתנו להם סמכויות לקבל מידע ביחס לחוקרים הספציפיים שלהם. המידע הוא מידע חיוני. אני מסכימה שיש גופים נוספים שזקוקים למידע הזה.

האם את מוכנה להתחייב שאחרי שאני מצרף אותם אתם לא תגישו לי רשימה ותגידו לי: הנה, צירפת אותם, עכשיו תצרף את כל אלה?

אני חושבת שהמידע הוא מידע נדרש לחוקרים רבים שעוסקים בחקירה פלילית, לכן אני לא יכולה לתת הבטחה כזאת לוועדה.

את יודעת מה את עושה לי? את באה אלי ואומרת לי: תצרף אחד שצריך את זה, ואחרי זה, אני כבר מודיעה לך, אני אבוא עם עוד 70 גופים אחרים.

אדוני היושב-ראש, עמדת ועדת קנאי היתה שראוי למנות בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי את כל הגופים שניתנו להם סמכויות חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). זו עמדת משרד המשפטים, כרגע לא הצגנו אותה בפני הוועדה, אנחנו מבקשים עדיין לעשות עבודת מטה בעניין הזה. אני חושבת שעבודת המטה שאנחנו עדיין רוצים לעשות בעניין הזה לא צריכה למנוע מגוף - - -

כמה זמן תיקח עבודת המטה? האם את יכולה להבטיח לי שהיא תיקח שנתיים?

אני יכולה להבטיח שהיא תיקח גם פחות.

אני רוצה שתבטיחי לי שהיא תיקח שנתיים.

האם אתה רוצה לא להיות פה?

כשאני לא אהיה פה.

אני מפקד המשטרה הירוקה וראש אגף חקירות במדינת ישראל במשרד להגנת הסביבה. קודם כול, המשטרה הירוקה היא גוף חקירתי ארצי. אנחנו עובדים מול ארגוני פשיעה, אנחנו יחידה מאוימת כמעט. אנחנו יודעים כמעט יום-יום על אנשים. אני חושב שאנחנו צריכים לקבל את המידע על מנת לדעת מול בדיוק מי אנחנו עובדים. אנחנו עובדים לעתים מסביב לשעון. עובדים מול נהגי משאיות, אלה - - - רובם לצערי הגדול, משאיות פסולת ודברים אחרים, אזבסט או חומרים מסוכנים. אנחנו עובדים במגזר הערבי שמאוד קשה שם בדברים האלה, לכן אני אומר שאנחנו צריכים לקבל את זה.

האם אתם מבטיחים לי שנתיים?

גבי, מה את אומרת, שנתיים?

עבדות מטה במשרד המשפטים – אתם לא צריכים מאמצים מיוחדים כדי שזה ייקח שנתיים.

יש תקנות נוספות של המרשם הפלילי שבכוונתנו להביא בפניך בתוך זמן קצר, ואלה התקנות שמבקשות להגביל את פרק הזמן של מסירת המידע אודות תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום, ובעניין הזה חשוב לי לומר כבר עכשיו שנבקש לעשות תיקון רוחבי שיחול בין היתר גם על הדברים שהוכרעו כאן בוועדה, כיוון שאנחנו חושבים שנדרש פתרון רוחב בעניין הזה.

לא תהיה שם תוספת של גופים.

לא. אלה תקנות שעניינן הוא אחר.

מצוין. ניתן להם.

תודה רבה.

זה לא בידיכם, אל תשלו את עצמכם. יושב לי גלעד ארדן על הכתפיים יום ולילה.

לא הוגש שום מצע של נוסח מי בדיוק מקבל שם, מה בדיוק מקבל.

יש - - -

אולי שיציגו את זה כרגע בפני הוועדה.

אני חושבת שעובדי המשרד להגנת הסביבה שהוסמכו לערוך חקירות - - -

הגזמת. אל תלכו רחב מדי.

לא. זה מצומצם.

מפקח שניתנו לו סמכויות חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית.

לא כל עובד שהוסמך.

זה בסדר, זה מפקח הגנת הסביבה, שניתנו לו סמכויות לפי - - -

זה צריך להיות נוסח בדיוק כמו הפריטים האחרים שניסחנו לעניין חקירה.

מפקח הגנת הסביבה, כמשמעותו בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011, לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על-פי דין.

במה הוא מוסמך לחקור? עבירות שהוא מוסמך לחקור על-פי דין – הרגע סיפרתם לי על נהגי משאיות פסולת ודברים כאלה, עכשיו אתם הולכים לחקור.

צריך לחקור רק על-פי חוק הגנת הסביבה.

מפקח לפי חוק הגנת הסביבה ממילא זה המפקח. זה מפקח לפי אותו חוק. יש רשימה של חוקי סביבה שנכללים בתוספת לחוק הגנת הסביבה ומדובר על החוקים האלה, העבירות לפי אותן חוקים.

האם משרד המשפטים אומר שזה בסדר?

משרד המשפטים חושב שזה מידע חיוני לצורך חקירה.

עוד משהו?

לעניין התחילה.

מה אתה רוצה, ברקו?

דחיית התחילה. יש פה שתי רמות של היערכות. רמה אחת היא הוספה של הגופים שנוספו ללא סייגים, שלזה אנחנו צריכים לעשות את הפעולות המחשוביות בשביל להגדיר כל אחד מהגופים האלה. לא נצליח לעשות את זה בתוך 30 יום, אנחנו כן יכולים לעשות את זה בתוך 60 יום.

60 יום – תקבלו 90 יום.

90 יום עוד יותר טוב.

אתם תקבלו 90 יום, כי אני יודע שאצלכם כל מה שאתם אומרים "60 יום" לוקח יותר, ואחר-כך אתם באים שאני אאריך לכם. מראש תקבלו 90 יום.

הדבר השני. מאחר שבמה שאני התחייבתי, בפניך לפחות, עמדתי בזמנים, אז אני אומר לך גם עכשיו. כל אלה שלגביהם יש סייג שרק משהוגש כתב אישום – מאחר שיישמנו את מה שהיינו צריכים ליישם בתקנות, למעט הפרקליטות כמו שאתה יודע, על כל תיקי התביעה בסייגים שיש בתקנות, ואין בסייגים שבתקנות מתכונת כזאת, זאת אומרת שזה לגמרי בלי שום מידע מרגע שהוגש כתב אישום – את זה אנחנו יכולים להעלות רק בגרסה הבאה של העדכון. הגרסה הבאה של העדכון, הגרסה של דצמבר היא גרסה סגורה, למעשה כבר היו בה כל התיקונים שהיינו צריכים להוסיף. הגרסה הראשונה שאנחנו יכולים ליישם בה את זה זו הגרסה הראשונה של 2013, שזה במרץ 2013.

אין בעיה. מרץ 2013. לפני כן לא תתנו - - -

ככל הנראה בגרסה הזאת גם נוכל להחיל הכול על הפרקליטות.

לפני כן לא תתנו כלום.

מה שיוחלט.

אתה לא יכול לתת כלום.

יש גופים שכבר קיבלו.

יש גופים שכבר מקבלים היום מידע.

אלה שמקבלים היום אין לי בעיה. אלה שקבעתי שרק כתבי אישום, עד 2013 לא יוכלו לתת להם.

חלקם כבר היום מקבלים את המידע. אלה שב-(ה) וב-(ח) מקבלים כבר היום את המידע.

מי זה (ה) ו-(ח)?

מי שהוספת להם רק את הסייג, אבל הם קיבלו מידע, הם ימשיכו לקבל מידע כמו שמקבלים היום והסייג יתווסף במרץ.

בסדר.

גוף חדש שנוסף עם הסייג לא יקבל מידע עד מרץ. גוף שהוא קיים ואין בו את הסייג, בתוך 90 יום.

למה אי-אפשר לעשות את זה לפני מרץ? ברקו, אני אוהב להתווכח אתך לפעמים על תאריכים, כי כשאתה אומר לי "60 יום", אני יודע שזה ייקח לכם 90 יום.

אני מוכן לעשות הפוך – תגיד "90 יום" ואני מתחייב שזה יהיה ב-60 יום.

למה אי-אפשר לסגור את זה בדצמבר?

מפני שאנחנו עובדים על גרסות, כשגרסאות מתוכננות הרבה זמן מראש. אתה יודע מה המשאבים שזה לקח כדי להגיע לדברים האלה, וזה בזכות כל שלב ושלב מהשלבים האלה. בדרך כלל יש שתי גרסאות שונות, עשינו ארבע גרסאות כדי לעמוד בדברים האלה. גרסת דצמבר מבחינתנו כבר סגורה, גם הדברים שאנחנו צריכים אנחנו לא יכולים להכניס. אני יכול לתעדף את זה על פני דברים שאנחנו צריכים לגרסה הראשונה של 2013, להוריד דברים שהיו חשובים לנו, להכניס את זה כי בזה אנחנו מחויבים, אבל אני לא יכול לעשות את זה לפני כן.

טוב. צריך להכניס להם 90 יום ומרץ.

אדוני, רציתי לוודא שהפרט שלנו שאושר לפני כן עומד בעינו.

איזה פרט שלכם?

של שירות בתי הסוהר. נציב שירות בתי הסוהר.

מה אתם מקבלים? מה קיבלתם עד היום?

דובר על התיקים הסגורים בתוספת השלישית.

תקבלו מה שקיבלתם עד היום. אין לכם בעיה.

עוד תיקון קטן רק לגבי הצורה שזה מנוסח, כדי שזה יהיה מנוסח באופן שאם הצלחנו לעשות קודם, יהיה אפשר להעביר את המידע כבר קודם, או שזה יחול רק בעוד 90 יום?

בוודאי. ככל המוקדם, אבל לא יאוחר מ-90 יום.

בסדר גמור.

עוד מישהו יש לו להעיר הערות?

בנק ישראל, לגבי התוספת השלישית. הבקשה שלנו לקבל מידע לפחות לגבי הליך של היתר בעלי שליטה בשל החשיבות הרבה. זה נמצא בפנייה של שר המשפטים. אנחנו מבקשים לפחות בתוספת המצומצמת ש-א', זה יהיה רק לגבי הליך של היתר בעלי שליטה, ו-ב', רק לבעלי תפקידים מסוימים שהוגדרו בתקנות.

האמת שמשרד המשפטים בהתחלה – אני מזכיר את העבר - בפנייה הראשונית משרד המשפטים עצמו התנגד לזה, רק לאחר מכן השר שינה את דעתו ותמך בעמדה הזאת - -

זה נכון.

- - והוועדה דנה בבקשה הזאת כבר כמה פעמים. לא אישרה אותה.

השר שינה את עמדתו?

השר שינה את עמדתו.

עד מרץ 2013 נדון בזה...

האם עוד מישהו רוצה להעיר משהו? לשכת השר, אני יכול לאשר את התקנות?

כן.

אני מודה לך. בבקשה.

אדוני דיבר לפני מספר דקות על הסוגיה של מפקח עבודה ראשי. רציתי לדעת מה החלטתו.

לא נגעתי בזה.

תודה.

לא שאני יודע למה, אבל לא נגעתי בזה.

זה נשמע טוב "מפקח עבודה ראשי".

זה נשמע מצוין. פעם הוא היה נותן היתרים לפטר נשים בהיריון, נכון?

לפני המון שנים. עכשיו זה חוקר, זה משהו אחר.

אושר פה אחד.

תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק), התשס"ח-2008; תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הוספת חברות ממשלתיות לתוספת הראשונה לחוק), התשע"ב – 2012 אושרו.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:01.>