כנסת פתוחה

PAGE
13
ועדת הכלכלה
25/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 932>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ו' באב התשע"ב (25 ביולי 2012), שעה 9:00

<הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37) (החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת), התשע"ב–2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
אורי מקלב

>
הילה דוידוביץ -בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

חנה וינשטוק טירי - יועמ"ש הרשות להגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

פאדיה זידן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת

מירב יוסף - ממונה על אגף פניות ציבור, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

שוש רבינוביץ - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

איילת כהן מעגן - עו"ד, חברת בזק

יהל בן-נר - מנהלת אגף רגולציה וקשרי מפעילים, פרטנר תקשורת

עדי ויינברג - מנהלת רגולציה, הוט מובייל

אתי בנדלר
אביגל כספי

לאה ורון

ירון קוונשטוק
<הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37)>
(החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת), התשע"ב–2012

בוקר טוב, אנחנו פותחים את הדיון. על סדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37) (החזר בשל חיוב עודף בעסקה מתמשכת), התשע"ב-2012, של חברי הכנסת מקלב, גפני, לוין, שאמה-הכהן. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בעניין חיוב עוסק בתוספת תשלום, בשל הוצאות הצרכן, בסכום של 24 ש"ח, אם גבה העוסק סכום עודף.

הבקשה היא של יושב-ראש הוועדה, של חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן.

כן, בבקשה, מי רוצה לדבר בעניין הזה? כן, בבקשה.

בוקר טוב. אני מאיגוד לשכות המסחר. קודם כול, אנחנו מודים לך על המוכנות לפתוח את הנושא מחדש ולהעלות את זה על סדר-היום, גם ביום הזה שהוא באמת עמוס לקראת הפגרה, ואנחנו מאוד מעריכים את זה. אני מדברת פה בשם חברות התקשורת, ובכלל בשם כל החברות בלשכת המסחר שנוהגות להתקשר בעסקאות מתמשכות.

בעניין של 24 שקל, אנחנו סבורים שפה מדובר במנגנון חדש, מנגנון לא מוכר שאין דומה לו, ושהוא אפילו עלול להיות מנגנון מסוכן, שפותח פתח למתן פיצוי נכפה ללא כל המיצוי של הליך משפטי. נכון שיש בחוק הטכנאים את הפיצוי ללא הערכת נזק, אם הטכנאי איחר, אבל שם באמת בן-אדם ישב בבית, חיכה, והוא לא הגיע.
כאן צריך לתת את ה-24 שקל גם אחרי שתיקנו, זאת אומרת שכבר החזירו את הכסף, עם הצמדה, עם ריבית, תוך 14 יום, שזה באמת לכל הדעות זמן מאוד קצר, ולכן אין באמת צורך לעוד איזשהו כתם או אשם. ובנוסף, יש פה גם מנגנונים אחרים שמאוד מאוד מרתיעים: הפיצוי של סעיף 31א, שזה עד 10,000 שקל אכיפה אזרחית.
לכן אנחנו בהחלט סבורים שהמנגנון הזה מיותר, ואנחנו מבקשים להשאיר את התיקון כמו שהוא, רק להוריד את ה"בתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 24 שקלים חדשים".

אוקיי. מי עוד? כן, בבקשה.

אני מ"בזק". כפי שנאמר כאן, זה איזשהו משהו שנראה כמו ענישה כפולה, זה חסר תקדים. באמת הסכום מוחזר, הוא יכול להיות לחלוטין עקב טעות, הוא גם לא פרופורציונלי לסכומים אחרים, שאפשר לחשוב עליהם בנסיבות דומות לפחות שמוכרות לנו מהתחומים שלנו. יש פה, בדיוק כפי שנאמר על-ידי שוש, את כל שאר המנגנונים שמבטיחים גם החזרה, גם שמירת ערך הכסף, גם ענישה או עיצומים, כאשר מדובר במישהו שעושה את זה בסוג של רשלנות, כוונה, או אפילו בלי כל אלה.

ולכן זה בהחלט מספיק. גם סביר להניח שזה לא יהיה פרופורציונלי לסכום הטעות בכלל, והוא פשוט מטיל על העוסקים איזשהו נטל שיכול להיות מאוד בעייתי גם בהמשך. וחלילה, זה לא איזה סוג של דווקא או משהו דומה לזה, אלא היום הרבה פעמים חברות לא מתווכחות עם לקוח, הן רוצות שהלקוח יצא מרוצה גם אם הוא לא לחלוטין צודק או לא צודק בכלל, וכן מפצות ולא מתווכחות ומחזירות. אני חושבת שזה פשוט יהרוס את המנגנון הזה, משום שזה מכניס את זה כבר לתלם אחר לחלוטין, וחבל.

עוד מישהו? חבר הכנסת מקלב?

צריך לזכור מאיזה נקודת התחלה התחלנו. התחלנו בעצם כשחשבנו שצריך לתת 1,000 שקלים, אומנם לא בפעם הראשונה, אבל זאת היתה נקודת ההתחלה. לאחר מכן, כשזה לא התקבל, אנחנו גם תוך כדי הוועדה, באמת זה עלה הדבר הזה, אומנם - - - שזה קנס, אבל דיברנו יותר על ההיבט של החזר הוצאות. כלומר אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שאפשר להגיד על זה "פשה הנגע". הנגע הזה של הטעויות פשה מאוד, הוא מאוד מאוד התרחב, ולא ראינו שום מנגנון, שום סיבה, שזה ירתיע לעשות את זה. אמרנו ש"שיטת מצליח", ככה קראנו לזה, יכולה לקרות.

בסדר, יש טעות. אם נניח טעות קטנה של כמה שקלים, אז גם הלקוח לא יפנה. אבל יש לו גם קושי מאוד גדול. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, גם מאנשים שהיו פה וגם מאנשים שפנו אלינו, יש קושי מאוד גדול, יש לו טרחה מרובה כדי לתקן את הטעות הזאת.

לכן חיפשנו איזה משהו שיגרום לחברות – כדי שלא יהיה "מה יעשה הבן ולא יחטא" או מה תעשה החברה ולא תחטא, כדי שיהיה משהו שירתיע אותה ואפילו שלא יהיה דווקא משמעותי, העלות הזאת. אם נשתמש במונחים, "הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". כשרואים משהו שפשה, אז צריך ללכת ליישר. כשרוצים ליישר משהו אז לא רק מספיק ליישר אותו, צריך לכופף אותו לצד השני.
נגיד לא הבנו, אבל אם הייתם באים בהצעה: תשמעו, 24 שקל זה יקר אבל 19.90 זה בסדר. אבל אתם לא באים, אתם כאילו מתעלמים מהדברים, כמה קשיים, כמה קושי זה לאחרים. אתם לא מסתכלים בכלל על הצרכן, מה קורה, שהוא צריך לעמוד ולחכות. יש לו עלויות. אנחנו דיברנו על החזר עלויות. במקרים רבים אחרים: צ'ק שחוזר, מכתב שחוזר, לוקחים סכומים מאוד גדולים. כמה עולה רק הודעה לבנק על צ'ק? 80 שקל. על מכתב שאתה חייב – יש 24 שקל, יש 18 שקל, יש כל מיני תעריפים של כל מיני חברות, ציבוריות, שגובות מהצרכן.
לכן אני אומר, אם הם היו באים בהצעה, אני יכול אולי לשקול. אף אחד לא מגיע בהצעה, אז אני לא יודע מה להחליט. אז תחליטו, תבואו.

כן, בוא ניתן להם לסיים ואנחנו נחליט. כן.

אני מ"פרטנר". תראו, בסופו של דבר עשינו פה כברת דרך מאוד ארוכה, דווקא אני רוצה לענות לחבר הכנסת מקלב, בלחוקק את החוק הזה של החזר פיצוי, והוא קובע מנגנונים שלא היו עד היום. יש את זמן הבירור, יש את זמן התשובה, ריבית והצמדה, את כל המעטפת שהיא באמת מעטפת שנותנת מענה מאוד גדול לצרכן.
עכשיו, אתמול, לא יודעת אם אתם יודעים, אבל עברו גם העיצומים הכספיים על חברות התקשורת.

מה זה לא יודעים?

נכון, אז אתם יודעים. לא, אולי לא כולם יודעים.

מי העלה אותם למליאת הכנסת אם לא יושב-ראש ועדת הכלכלה?

נכון. אז עברו גם העיצומים הכספיים, והנושא של חיוב יתר הוא ברישיון שלנו. לא רק בחוק הגנת הצרכן, גם ספציפית ברישיון. אם אנחנו חוטאים בחיוב יתר, אז יש עלינו גם מין שוט כזה של עיצום כספי מאוד משמעותי שיכול ליפול עלינו, ויש גם תובנות ייצוגיות.

כן, אבל זה לא רק חוק לחברות הסלולר והתקשורת.

לא, נכון.

ואתם הולכים ומשתפרים, אני חייב לומר.

טוב מאוד, אנחנו עובדים בזה. אני אומרת שבסופו של דבר יש פה חקיקה.

רק הערה אחת. זה לא הגיע רק מתוך כוונה עצמית - - - אבל כל מה שאת אומרת זה בעצם לא נותן שום דבר.

דרך אגב, את דיברת על פרופורציה, ברור לנו שזה לא פרופורציונלי להחזר. זה יכול להיות לא פרופורציונלי לכיוון הזה, אם זה החזר של ש"ח אחד, והחזר של 1,000 ש"ח זה גם לא פרופורציונלי. זה נועד לפצות על הטרחה שנגרמה לצרכן שלא באשמתו.

נכון.

- - - שאנשים יבזבזו זמן, יבזבזו זמן אוויר, פעימות מונה, איך שלא תקראו לזה, כדי לקבל את התשלום השגוי שהם שילמו בחזרה. וזה יהווה תמריץ, כי המנגנון הכי טוב הוא שברגע שאדם אחד העלה בפניכם – נניח שטעיתם בתום לב, שיש טעות, כנראה שזה לא רק עם לקוח אחד – ברגע שאתם מתקנים את זה מהר עם שאר הלקוחות אתם נמנעים מהתשלום של דמי הטיפול האלה. כי מי שאתם החזרתם לו מיוזמתכם ותיקנתם את העיוות, אתם עקפתם את הסעיף הזה.

לא בהתאם למה שסוכם בוועדה.

זה מה שסוכם בוועדה.

לא. מה שסוכם בוועדה זה שאם לקוח פונה והם מוצאים שאכן מגיע לו החזר, יצטרכו להחזיר את זה עם תוספת של 24 ש"ח.

נכון. ואם ברגע שאת פנית, והם מצאו שאת צודקת והחזירו לך, ואז הם אומרים: רגע, זו בעיה רוחבית.

אה, לגבי לקוחות אחרים. בסדר, אוקיי, אם הם מחזירים מיוזמתם ללקוחות שלא פנו אליהם.

זה מה שהתכוונו. כי אז עמדנו על זה שזה יהיה כך.

כבוד היושב-ראש, תראה, אנחנו בסוף לא הגופים היחידים שיכולים לטעות ולחייב בחיוב יתר. יש עוד הרבה גופים במשק.

ברור.

ולכן אני אומרת: אם הכנסנו את הנורמה הכללית הזאת של פיצוי ונורמות של החזר עכשיו לחוק הגנת הצרכן, אני חושבת, העמדה שלנו היא – גם בהתחשב בזה שיש עיצומים כספיים, ויש לנו תביעות ייצוגיות ויש לנו הרבה שוטים שמרחפים מעל הראש שלנו – שאפשר לתת לזה מספר חודשים, לראות איך זה עובד, אפילו להכניס תקנות באישור ועדת הכלכלה שהשר מוסמך לחתום עליהן, ולקבוע את זה בשלב קצת יותר מאוחר.
אני חושבת שלעשות נורמה רק לאלה שחוסים בחוק הגנת הצרכן ספציפית, זה אולי לא כל כך מידתי ואולי לא כל כך ראוי, כי יש עוד גופים שיכולים לטעות.

כמו?

לא, אם כבר, באמת, יש כל כך הרבה תיקונים גם היום בחוק הגנת הצרכן, לכלל העסקים.

נכון. לדוגמה, בנקים.

וכל כך הרבה שיפורים באמת שאתם עשיתם פה בוועדה, אבל זה הרבה מאוד חובות על העוסקים, הכול יחד. זה מכלול, גם על זה צריך לחשוב. ודווקא הטרחה היום, הרי עבר תיקון שמתקשרים למספר חינם וצריך לענות תוך שלוש דקות.

עוד לא נכנס לתוקף. ב-12 בדצמבר.

עוד לא נכנס לתוקף, נכון, אבל עבר.

השיחות המוקלטות.

אני אומרת: יש כבר מגמה. קודם כול, יש שיפור בתודעת השירות בכלל, ללא צורך בחקיקה, ואנחנו תמיד אומרים את זה. אבל גם בחקיקה יש חקיקה מאוד ענפה, פעילה ואקטיבית, ולכן מנגנון נוסף נראה לנו באמת לא סביר. יש גם את 31א, כמו שאמרתי, את ה-10,000 שקל פיצוי. הכול יחד, אם אנחנו שוקלים ומאזנים, זה מיותר לדעתנו.

כבוד היושב-ראש, כשחוזר לי צ'ק בבנק לא באשמתי, ומחייבים אותי עמלה של כמה שקלים ואחר כך אני צריכה לריב איתם, זה גם חיוב יתר.

עמלה שגויה או עמלה שסוכמה מראש?

לא, עמלה שגויה. החזירו צ'ק, אז אני צריכה לפנות לבנק, ואני צריכה לריב אתו ולהגיד לו שזה לא.

את צודקת.

נכון, אני צודקת, אז בסוף לעשות נורמות שונות לגופים שונים, זה לא רעיון - - -

אנחנו בעד יישור קו. בואו אשאל אתכם שאלה עקרונית: השאלה אם הוויכוח פה הוא עקרוני בכלל על המנגנון ומבחינתכם זה אפס או אחד, או שאם אנחנו פותחים את הסעיף ומקטינים את הסכום, זה משהו שישנה את התמונה מבחינתכם? או שלא, תגידו ש-24, 22, 20, 16, 15, זה אותו דבר.

בוודאי שעשרה שקלים זה לא כמו 24 שקלים.

יכול להיות שיש פה חברות או נציגים, שיגידו: שמע, עצם המנגנון מבחינתנו, ייהרג ובל יעבור מבחינת ההתנהלות שלנו מול הלקוחות. זה מצב אחד שאנחנו נצטרך להתמודד אתו. ומצב שני, תגידו: כל הקלה שתבצעו פה כדי לבחון את העניין הזה.

השאלה אם אי-אפשר באמת להסתפק כרגע בלהוריד את ה-24 שקלים, ולהגיד שזה יהיה בתקנות בהמשך, אם הכנסת תגיע לאיזשהו רושם שצריך את זה.

אני מציע שתציע להם שתי חבילות: או חבילה אחת שאומרת שלא בפעם הראשונה, בפעם השנייה זה יהיה 24 שקלים, או שמהפעם הראשונה זה יהיה פחות, עשרה שקלים למשל. זאת אומרת, שתי חבילות שעומדות לפניהם, מה עדיף? האם עדיף שלא יהיה בפעם הראשונה, רק בפעם השנייה, וזה יישאר הסכום הזה, הפעם השלישית נניח 48 שקלים, כדי שיהיה איזה מנגנון, ולא הפעם הראשונה. או שאני אומר: לא, נוריד את הסכום, שבפעם הראשונה זה לא יהיה 24, זה יהיה 9.90.
כשמעמידים שתי חבילות, אדוני היושב-ראש, אז אתה נותן להם גם את האפשרות לשקול ביניהן.

אנחנו יכולים להתפזר לאיזה שתי דקות לחשוב על זה? אפשרי?

שתי דקות?

כן, בכל זאת זו איזושהי הצעה חדשה.

מה ההצעה שהצעת?

אני אומר: להעמיד בפניהם שתי חבילות, הם דווקא יודעים איך לעבוד עם חבילות.

סל שירותים.

חבילה אחת שאומרת, שלא יחול בפעם הראשונה, בפעם הראשונה יש טעויות, אבל כשתוך פרק זמן מסוים כבר יש טעות שנייה, אז זה נותן את ה-24 שקלים.

אני רוצה לתת לצרכן גם לחפש ולפנות על הטעות ולא להזניח גם על הפעם הראשונה. אולי לא לבלבל, אין בעיה, אני מוכן עוד לשקול נניח הפחתה, אבל שזה יהיה ברור, ומהפעם הראשונה, וקבוע, ולא שיתחילו עכשיו להתווכח אם זו פעם ראשונה או שנייה ומה מגיע.

אבל מצד שני, חבילה שנייה זה יהיה, 9.90 מהפעם הראשונה.

זה פחות או יותר אותו דבר, אבל זה מאבד את הבהירות ואת הראשוניות.

כמו שנאמר פה, הנוהג מאוד מקובל, גם לתת לפנים משורת הדין, זאת אומרת לא להיכנס לוויכוח.

זה תמיד אפשר. לא, אבל זה תמיד תוכלי.

כן, אבל אנשים ייפנו, הם יגידו - - -

לא. אם את אומרת לאדם: אני נותנת לך לפנים משורת הדין, אני לא אתן לך את הדמי טיפול, מותר - - -

אתה כן צריך, כי הוא פונה.

לא. אם הסכמתם על זה, זה לא מחייב. אם הוא מסכים לא לקבל את זה, הוא יכול גם לוותר על ההחזר, אם הוא רוצה.

אבל זה לא מה שכתוב כרגע.

סליחה, הם צריכים לתת תשובה בכל מקרה לצרכן, ולומר לו: מגיע לך או לא מגיע לך ולנמק את תשובתם. הם יכולים לומר: לא מגיע לך, אבל אנחנו מוכנים לפנים משורת הדין.

כי אתה צרכן שלנו קבוע.

ואז הסעיף לא חל.

ואז הסעיף לא חל.

ואז הסעיף לא חל?

ואז הסעיף לא חל. זאת אומרת, אבל הם צריכים לתת לו קודם כול תשובה: לא מגיע לך, והוא יכול להתווכח על זה. אומר: אני לא רוצה לפנים משורת הדין.

נכון. אז אדרבה, הם יוצאים הכי בסדר, נימקו למה לא מגיע לו, ואומרים לו: אחרי שנימקנו למה לא מגיע לך, אנחנו מוכנים, בגלל שאנחנו אוהבים אותך ורוצים שתישאר אתנו, לתת לך את הפיצוי.

יצא פה במקרה הלא טוב, אני מבין, שלא מגיע לך.

זה גם יכול להיות עכשיו, עם או בלי, זה לא משנה.

אבל כשיש קנס - - -

אם הייתי קובע פה 24 שקלים בכל פעם שיש החזר, אם זה לפנים משורת הדין או מהדין, היו צריכים לתת את הדמי טיפול, הייתי מבין שזה יכול להפריע, לתת במקרים שהם מרגישים שהם צודקים, ובכל זאת רוצים לבוא לקראת הצרכן. פה אתה נותן להם את הגמישות.

רק למה שאתה התחלת לומר, חבר הכנסת מקלב, במקרה שהם דחו את תביעת הצרכן בטענה שלא מגיע לו, והוא מגיש נגדם תביעה ומוכיח שכן מגיע לו, אז לא רק שהוא יקבל את ההחזר אלא גם פיצויים לדוגמה.

יש כאן משהו, החוקים משתלבים אחד בשני.

כן.

כן, אבל אנחנו יודעים, עד שזה מגיע ועד שהוא יודע. אתמול הייתי בישיבה של הוועדה לפניות הציבור, מתברר שאונקולוגים, מגיע להם מסל הבריאות, ואנשים לא יודעים שיש להם את האפשרות בכלל, שיש להם ועדות ערר, הקימו מנגנון שלם בשביל מי שקופת החולים לא נותנת לו. לפי הסקרים, רוב האנשים, אנשים שקצת מתמצאים ויודעים את הזכויות שלהם, ולא יודעים שיש את המנגנון הזה, שהם צריכים איזושהי ועדה שמגינה עליהם, של סממה, איך שקוראים לוועדה הזאת . קל וחומר, שמה מדובר בסכומים מאוד גדולים.

אבל אתה יודע, חבר הכנסת מקלב, שזה לא יחול, כי זה חל רק ביחסים בין צרכן לעוסק, והמדינה בפעילות הזאת איננה בגדר עוסק. אז דווקא בתביעות נגד המדינה, שהן לא מעט, של אזרחים שתובעים את זכויותיהם מהמדינה ולא מקבלים אותם, ולעיתים מקבלים אותם רק אחרי הגשת תביעות, כמובן זה לא יחול.

כן. אני מדבר על כך שהאחוז שפונה והאחוז שמתעקש הוא אחוז מאוד קטן. אסור לנו לשכוח. זה שאנחנו שומעים על זה שהתעקש וקיבל, הוא אחוז מאוד קטן. אנחנו יודעים את זה. אנחנו מודעים ולא עושים את זה.

אנחנו צריכים כבר לסכם.

אני אגיד לכם: אתם פניתם – קיבלתם. מאז שהכנו את זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, אין כמעט מישהו שהיה מעורב, מהצד הזה, של החברות, של איגוד לשכות המסחר, שפנה וביקש שנשקול זאת מחדש. קיימנו התייעצות יותר מפעם אחת, המציעים, בינינו לבין עצמנו. לי יש דעה מאוד ברורה בעניין לגבי התיקון, אבל השותפים האחרים, קיבלתי את דעתם שיש מקום אולי להתגמש בעניין הזה, אבל זה לא יהיה למחוק את הסעיף. תורידו את זה מסדר-היום.

רגע, אז יש לי הצעה. אפשר? אנחנו באמת חושבים שצריך להשאיר את זה אולי לתקנות ואז לראות את זה על כולם, אבל אם באמת אתם רוצים לפתור את זה כרגע, אולי אפשר ללכת למנגנון של 10% מסכום חיוב היתר, עד תקרה של 15 שקלים.

ואם החיוב היה שקל?

אז בטח לא 24 שקלים, החזר חיוב יתר.

10% יכול להיות גם לכיוון השני, כלומר הרבה יותר.

אני אומרת: 10% עד תקרה של 15 שקלים.

אין קשר.

רגע, אני רוצה לענות על הקשר. אבל אף אחד לא בדק באמת, גם את לא בדקת, את הקשר היום. אז כל מספר שאנחנו נגיד הוא שרירותי. בגלל זה אני אומרת שהכי טוב לקבוע את זה בתקנות באישור ועדת הכלכלה, אחרי שתיעשה איזושהי בדיקה, אבל אנחנו לצערי לא מגיעים לנתיב הזה, את מבינה? אז צריך להגיד משהו.

אכן כל סכום הוא שרירותי, אבל יש בכל זאת איזשהו היגיון מאחורי הסכום שחברי הכנסת מציעים לקבוע, יותר גבוה, פחות גבוה. קביעת החזר הוצאות כאחוז מסכום ההחזר הוא ממש מנותק לחלוטין מסכום ההוצאות שנגרם לצרכן.

זה השרירות.

כי אני לפעמים בשביל החזר של 50 שקלים טורחת יותר מאשר החזר של 5,000 שקלים.

למה שזה יקרה אבל?

לפעמים הם אומרים לך: תוכיח לנו.

תראו, אבל בסוף כל השיחות מוקלטות וכל ההסכמים מתועדים.

החוק הוא חוק רוחבי, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, הוא לא חוק שנועד רק לחברות הסלולר שמקליטות את השיחות עם צרכניהן. זה חל גם ביחסים עם "המשביר לצרכן" ועם אלף ואחד גופים אחרים, וחברת החשמל.

כן, אבל זה עסקאות מתמשכות.

בעסקאות מתמשכת, כן.

אבל, כבוד היועצת המשפטית, את מחזקת את דעתי שוב, שצריך לקבוע את זה בתקנות, כל אחד לגופו.

אין לנו עוד זמן.

אני אשמח להגיד משפט.

משפט, בבקשה.

קודם כול, אני חושבת שההצעה של האחוזים היא כן נכונה, כי צריך לזכור שחלק מהמטרה היא לתת תמריץ לנו, לחברות, וזה בדיוק עושה את העבודה. זה עושה את העבודה מבחינת התמריץ.

ועוד דבר לעניין הפרופורציה, שלא רק שזה לא פרופורציונלי ביחס לחיוב העודף. היום יש חבילות, אנחנו יצאנו עם חבילות שהחיוב החודשי הוא 89 שקלים או תוכנית של 10 אגורות לדקה לאס.אם.אס למגה-בייט גלישה. זה אומר שהחיובים נורא קטנים. 24 שקלים, המון פעמים זה יותר מהחשבון החודשי. זה לא סביר. וצריך לקחת את זה בחשבון, אם מחליטים לא ללכת על אחוזים.

אפשר לחתוך את זה על אחוזים, אבל על טעויות גדולות זה ימשיך למעלה.

אין בעיה. אם זה אחוזים, אז נכון, טעויות גדולות, הקנס שלנו יהיה גדול, וזה בסדר.

טוב. מירב יוסף הדוברת האחרונה, ואנחנו מחליטים.

אני חושבת שני דברים. קודם כול, כמו שאמר חבר הכנסת מקלב, יש בעיה עם המדרגות ולא הייתי רוצה שיהיו מדרגות כי זה יבלבל.

מסכים אתך.

אני חושבת, ואמרתי את זה לפחות שלוש פעמים בוועדה הזו, שרצוי שתהיה התייחסות ספציפית לכל אחת מהחברות, ושזה לא יבוא דרך חוק הגנת הצרכן. אתם יודעים את העמדה שלי, אמרתי אותה מספר פעמים. אני חושבת שהדברים האלה צריכים לבוא דרך תקנות מסוימות, מסודרות, ספציפיות, לכל אחד מהגופים, או אמות מידה לנושא של חברת חשמל, כי לנו שמה יש התייחסות לנושא הזה של חיוב היתר.

לעניין התשלום, אני רוצה שתבינו שכל עלות כזאת שמוטלת על חברת החשמל לצורך העניין, כי אותה אני מייצגת, תחול אחר כך על כלל הצרכנים. אתה יודע, יושב-ראש הוועדה, שבסופו של דבר, כל עלות כזו מוטלת דרך התעריף. אז צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון, ואם אפשר, באמת, להוריד את הסכום.

להפחית?

כן.

טוב. אז אל"ף, מי בעד הבקשה לדיון מחדש?

הצבעה

בעד הבקשה לדיון מחדש – פה אחד
הבקשה אושרה.

חבר הכנסת אורי מקלב מצביע במקום חבר הכנסת ישראל אייכלר.

אני מציע שבסעיף 13ד1(א)(2) במקום "24 שקלים חדשים" יבוא "16 שקלים חדשים". מי בעד ההצעה?

הצבעה

בעד התיקון בסעיף 13ד1(א)(2) – פה אחד
התיקון אושר.

אושר פה אחד.

תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:25.>