PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/08/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 695+696>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ה באב התשע"ב (13 באוגוסט 2012), שעה 9:00

1.הערכות פדגוגית לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ג
2.הערכות פיזית לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ג

חברי הוועדה: >
עינת וילף – היו"ר
אלכס מילר

ג'מאל זחאלקה

זאב אלקין

זבולון אורלב

מוחמד ברכה

>
שר החינוך גדעון סער
דלית שטאובר - המנהלת הכללית, משרד החינוך

איציק תומר - המשנה למנכ"לית, משרד החינוך

עפרה מייזלס - יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מיכל כהן - מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

עירית בירן - סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

זכריה מדר - המדען הראשי, משרד החינוך

דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך

רעיה לוי גודמן - מנהלת האגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך

ד"ר שרה זילברשטרום - מנהלת אגף סטאז והתמחות, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל האגף לחינוך במגזר הערבי, משרד החינוך

מוטי רוזנר - מנהל אגף א' פיתוח מקצועי, משרד החינוך

יפה פס - מנהלת האגף לחינוך על יסודי, משרד החינוך

אריה מור - מנהל אגף ביטחון, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

חנה שדמי - מנהלת אגף שפי, משרד החינוך

יהודה פינסקי - מנהל אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

אסף דטנר - מנהל אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת האגף לקליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

מוהנא פארס - הממונה על החינוך הדרוזי, משרד החינוך

מוחמד אלהיב - ממונה על החינוך הבדואי, משרד החינוך

רותם זהבי - ממונה בטיחות ארצי, משרד החינוך

ארז אשל - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

משה שגיא - מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

יגאל צרפתי - מנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

יחיאל שילה - מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

אורנה חוברה - מנהלת חטיבת יישומי ניהול, משרד החינוך

עירית ליבנה - המפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

חני אפרימוב - מרכזת מטה פולין, משרד החינוך

גרשון כהן - מנהל תחום טכנולוגיה, משרד החינוך

שירלי באבד - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

ישראל סינגר - רמ"ח אבטחה, המשרד לביטחון פנים

אתי אלוני - ראש מנהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

זיו בר - ע. ראש מינהל חינוך, תחום נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

רינת אורן - סגנית מנהלת מינהל החינוך, עיריית תל-אביב יפו

יוסי וסרמן - המזכיר הכללי, הסתדרות המורים

גד דיעי - מ"מ מזכ"ל, הסתדרות המורים

לילי פוקמונסקי - מנהלת המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

נעמי ריפתין - יו"ר המזכירות הפדגוגית, הסתדרות המורים

דליה רוט - ס' מנהלת המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

נורית ולנסי - יו"ר מח' פרופסיונאלית, ארגון המורים העל-יסודיים

אבי פסקל - יו"ר מח' מינהל ארגון המורים, ארגון המורים העל-יסודיים

שרה ישראלי - יו"ר תא המנהלים היסודיים, הסתדרות המורים

יעל ארזי - נציגת הסטודנטיות, מכללת לוינסקי

יובל כחלון - יו"ר, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אריאלה לוי - יו"ר מטה סייעות חינוכי ארצי

מישלין עטיה - רכזת רב-תחומי, מטה סייעות חינוכי ארצי

מירב לוי - חברת מטה, מטה סייעות חינוכי ארצי

זיוה אבידן - חברת מטה, מטה סייעות חינוכי ארצי

רות חודורקובסקי - חברת מטה סייעות חינוכי ארצי

מירי דהן - סייעת טיפולית, חברת מטה סייעות חינוכי ארצי (אשדוד)

רות מלחי - סייעת, מטה סייעות חינוכי ארצי (אשדוד)

רותי מצליח - סייעת, חברת מטה סייעות חינוכי ארצי

סמדר בראנץ - סייעת אישית, מטה סייעות חינוכי ארצי

מאירה נעים - סייעת, חברת מטה סייעות חינוכי ארצי, נתניה

רותי תורגמן - סייעת, יו"ר התארגנות סייעות ארצי

אילנה ניסים - סייעת, ועד ארצי

שלומית ביסמנובסקי - דוברת ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

לירן בן הרוש - יעוץ אסטרטגי, קשרי ממשל ולובינג, ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

דורית חזן - יו"ר, ארגון גננות מחנכות

לי אור - מנהלת אדמיניסטרטיבית, ארגון גננות מחנכות

מירי טלמור - מנהלת פורום, ארגון גננות מחנכות

שרון רוגוזינסקי - רכזת קשרי ממשל, ארגון גננות מחנכות

מישל ראש - יועץ לענייני אסטרטגיה, לובינג וקשרי ממשל, ארגון גננות מחנכות

רויטל לן-כהן - עו"ד, קואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים

עליזה אילן - מנהלת ביה"ס הדרים, באר יעקב

תמר גוטמן - סגנית מנהלת חט"ב הדרים, באר יעקב

ד"ר סוהר ריחאני-בשאראת - מורה ומובילת מרכז הפצה ניסויי

פדרו גולדפרב - רכז היסטוריה ואזרחות, ביה"ס נופי הבשור (עוטף עזה)

רונית בלום - מורה לאזרחות, תיכון רוטנברג, רמת השרון

יעל גוראון - מורה לאזרחות, ביה"ס הרטוב

שלומית דמסקי כהן - מורה לאזרחות, ביה"ס פלך, ירושלים

מוחמד חאג' יחיא - מורה לאזרחות

תומר בליטי-דגן - מורה

אמיר תדמור - מורה

אריאל עמר - מורה לאזרחות ומחנך

גל אורון - מורה, מטה מאבק מורי האזרחות

חגי לביא - מורה לאזרחות, מטה מאבק מורי האזרחות

נילי אבינון - פעילה, מנהלי פנימיות

עו"ד גדעון פישר - יו"ר, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל

סיגל ציוני - סגניות יו"ר, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל

יהודה סקר - יו"ר מועצת הורים ירושלים

אתי בנימין - יו"ר, הנהגת הורים ארצית

אבנר ביטון - יו"ר ב"ש, הנהגת הורים ארצית

אשר אוחנה - סגן יו"ר ב"ש, הנהגת הורים ארצית

רונה כהן - חברת ועד מנהל, מועצה ציבורית להורים בישראל

חגי שריר - הורה

זיו מגור - מנהל אגף לקידום זכויות, אלו"ט

כרמל אבנד - מנהלת חטיבת נעורים, אלו"ט

מלי כ"ץ מגן - רכזת חינוך, אלו"ט

ארנון מגורי - יושב ראש ועד ההורים, ביה"ס הרים, גבעת עדה

שרית אורן - סמנכ"ל, תנועת הכל חינוך

נטע לוי - מלווה התארגנות של סייעות ארצית, איתך - משפטניות למען הצדק החברתי

גלית גלעד - מנהלת אגף ממשל ומדיניות ציבורית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

זיוה מקונן-דגו - מנכ"ל, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

רג'א זעאתרה - נציג ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

אהוד פלג - מנכ"ל המועצה לצרכנות

רוני קלר - יו"ר הפורום לסלולריות שפויה

דוד בר דרור - קצין חומרים מסוכנים ובריאות הציבור

ד"ר יעל שטיין - רופאה

קרן קסטנבנד - פעילה, נציגי ציבור

מירב ישראלי

יהודית גידלי

מוריה אביגד
ס.ל., חבר תרגומים בע"מ
1. <הערכות פדגוגית לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ג>
2. <היערכות פיזית לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ג>

בוקר טוב. אני פותחת ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט. הישיבה היום מתקיימת לקראת שנת פתיחת הלימודים תחת הכותרת "היערכות פדגוגית לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ג", בהשתתפות שר החינוך גדעון סער ומנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר. הדיון היום הוא בעצם שיאו של סדרת דיונים שקיימנו לפני כשבועיים, דיונים אינטנסיביים לפתיחת שנת הלימודים. אני רוצה כאן לשוב ולהודות לשר, למנכ"לית ולכל אנשי משרד החינוך שלקחו זמן יקר כדי להגיע לכאן לכנסת כדי להציג את הנושאים האלה.
אני אזכיר בקצרה את הנושאים וגם את האמירות המרכזיות. היה לנו דיון בנושא האפליה שהעלה שגם אל מול המלחמה שמתקיימת, ומשרד החינוך עושה מאמצים ניכרים, יש היום מנגנונים סמויים רבים. קיימנו דיון בהחזרת הבריאות והטיפול בבריאות לבתי הספר שלא דרך זכיין חיצוני וביקשנו שתהיה תוכנית ברורה להחזרת התוכנית למדינה. התקיימו שני דיונים, אחד על המגזר הלא-יהודי, ששם התרשמנו שגם אם הדרך עוד ארוכה יש בהחלט התקדמות. היה דיון בנושא של המגזר החרדי שהחל קצת לפתוח את התחום הזה ובעיקר מה שניכר הוא שאנחנו לא יודעים הרבה ושיש בעיה חמורה של זליגת המנגנונים הקיימים בחינוך החרדי לחינוך הציבורי הכללי ושמאפשרים בעצם הפרטה בחינוך החרדי.
עסקנו בחינוך בגיל הרך, ששם יש אתגרים מרכזיים לקראת פתיחת שנת הלימודים אבל גם יש עשייה ניכרת, דיון עם השלטון המקומי שהיה דיון חשוב על השותפות הזאת והבניה של השותפות הזאת, על החינוך המיוחד והשילוב. שמחתי לשמוע שהשנה יש דגש מיוחד על הכנת בתי הספר הרגילים והמחנכים לקראת השילוב וביקשתי להצטרך לאחת מההכנות האלה. היה לנו גם דיון חשוב מאוד עם פרופ' דן אריאלי על הנושא של "עשה ואל תעשה" בנושא תגמול דיפרנציאלי.
כמו שאמרתי, אנחנו נפתח עכשיו עם הצגה של השר, המנכ"לית ואנשי משרד החינוך. כפי שאמרתי, במהלך ההצגה, פה ושם אני אשאל שאלות הבהרה. אני מבקשת לא להפריע במהלך ההצגה ולאחר מכן אנחנו נפתח את הדיון לכל המבקשים את זכות הדיבור. תודה רבה, שר החינוך.

תודה רבה, גברתי. אני רוצה להודות לך על סדרת הדיונים שאת מקיימת כאן גם במהלך פגרת הכנסת בצורה מעמיקה ומכובדת באתגרים של המערכת והאתגרים הם רבים. אנחנו נמצאים היום כבר בעיצומו של מפנה עמוק שמתחולל במערכת החינוך. אני לא מדבר על שינוי שיתחולל, אלא על שינוי שקורה בשטח. השינוי הזה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד ממדים. הוא בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בהקצאת המשאבים למערכת החינוך במהלך הקדנציה הנוכחית. אחרי שנים ארוכות של שחיקה, לעיתים נסיגה תקציבית, החינוך תופס מקום יותר מרכזי בסדר-היום הלאומי שבא לידי ביטוי קודם כל בספר התקציב. אני מקווה מאוד, אנחנו השבוע מתחילים בממשלה את סדרת הדיונים לקראת תקציב 2013, שאלו יהיו גם פני תקציב 2013. יש חשיבות רבה להמשכיות ורציפות באותם תהליכים שהתחוללו בשנים האחרונות ובניהם המיקום של החינוך בסדר היום הלאומי.

שניים, בתנופת רפורמות בכל שכבות הגיל. בעצם היום, מהגיל הרך ועד ההשכלה הגבוהה, כל המערכות, כל שכבות הגיל, נמצאות בתוך מהלכים של שינויים עמוקים והדבר הזה בוודאי מצד אחד מטיל מעמסה, מצד שני משנה את פני החינוך לטובה. בהעלאת שכר המורים, נושא שהיה, או תביעה שהיתה לאורך השנים ושיש לה קשר ישיר לתופעות של נטישת מקצוע ההוראה והחינוך במשך עשרות שנים, ולמעשה בשתי הרפורמות, גם ב"אופק חדש" וגם ב"עוז לתמורה", הונח מסד למקום אחר. אנחנו כבר רואים את זה בנתונים ההשוואתיים, עוד לפני השלמת הרפורמות, של הממוצע בשכר לעומת ממוצע השכר במשק, אנחנו כבר רואים את השינוי הזה. לא מן הנמנע שיש לכך קשר לתהליך מאוד משמעותי שקורה ושגם אותו כבר ניתן לראות בנתונים בשלוש השנים האחרונות של העלאה משמעותית של הביקוש להוראה, עליה משמעותית מאוד של הביקוש להוראה רציפה, שאם היא תימשך לאורך זמן היא בסופו של הדבר האסטרטגי החשוב ביותר למערכת החינוך.

בהישגים, אנחנו ראינו שיפור בהישגים. אני רוצה לשים דגש מיוחד על השיפור שראינו במבחני המיצ"ב ב-2011, האחרונים, או האחרונים שפורסמו, שהיה גם שונה מנתונים שראינו שנים קודמות שהצביעו על שיפור במובן הזה שהשיפור היה גורף לאורך כל שכבות הגיל, לרוחב כל המקצועות שנבדקו, כל המגזרים במערכת החינוך. המשמעות היא, מאחר שאני מייחס אמינות לתוצאות האלה, שיש שינוי עמוק, קונסיסטנטי, בתוך המערכת. אם אני צודק אנחנו נראה את זה גם בתוצאות המבחנים הבין-לאומיים שבוצעו באותה התקופה, דהיינו באביב 2011, והתוצאות שלהם עתידות להתפרסם בתוך 4 חודשים, שני מבחנים, PIRLS ו- TIMSS, בדצמבר 2012.

במאבק באלימות ובחיזוק המשמעת, אנחנו הצבנו את זה כיעד ואנחנו ראינו ירידה במחקר הרחב שעשתה ראמ"ה, מאוד רחב, ראינו ירידה של כ-25% באלימות לסוגיה בדגש על בתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, מעל ומעבר למקום שאנחנו הגדרנו כיעד. אנחנו עובדים על חלק ב' של תוכנית בנושא הזה, אנחנו רוצים להציג אותו אחרי חגי תשרי אבל אנחנו כבר ראינו שינוי מאוד מאוד משמעותי, מדיד, בסוגיה הזאת שהיא חיונית. במהלכים שתכליתם העצמת הניהול, גם ההתבססות של מכון "אבני ראשה" וגם מהלך הניהול העצמי שמתרחב בשנת הלימודים הבאה, ותציג אותו בהמשך המנכ"לית, הוא מאוד משמעותי להעצמת הכוחות שעומדים לראשות המנהל, שממנו אנחנו בסופו של דבר גם תובעים את התוצאות.
עכשיו גם בדגש על המהלכים שהתחלנו בהם מתחילת 2012, תחילת השנה הנוכחית, ויודגשו ביתר שאת בשנת הלימודים הבאה, מהלכים להקלת הנטל על הציבור. אני גם אודיע כאן היום, גברתי היושבת-ראש, על מהלך מאוד משמעותי, מעבר למהלכים שננקטו, לסבסוד הטיולים השנתיים בבתי הספר באופן דיפרנציאלי אבל ברוחב כל בתי הספר. על אף האישור שניתן בוועדה ברשותך לתשלומי ההורים לשנת תשע"ג, אנחנו נלך למהלך מאוד משמעותי בנושא הזה בעלות של 270 מיליון שקל כבר בשנת הלימודים תשע"ג.

יש שתי ועדות חשובות שיושבות על המדוכה בראיה שלי. ועדה אחת בכל נושא הבגרויות, כמובן יש איזה קשר לתכני הלימוד גם בחטיבה העליונה ובמידה מסוימת גם בחטיבות הביניים, ועדה בראשות המנכ"לית שעושה עבודה כבר מספר חודשים שאני מייחס לך חשיבות רבה בדרך לשינוי שחייב להיות אחראי, מאוזן, לא מהמותן, אבל זו ועדה שאנחנו מתכוונים לאחר מכן לבצע, אנחנו לא מתכוונים להניח המלצות על מדף. לא עשינו את זה באף אחד מהנושאים שטיפלנו בהם, בכל הנושאים ביצענו שינוי בפועל. הוועדה השנייה בנושא הכשרת המורים ובנושא המכללות להוראה, נדרש שינוי. הוקמה לפני זמן קצר ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, משה ליאון, בהשתתפות גם נציגים של המכללות להוראה ומשרדי החינוך והאוצר. אנחנו מאמינים שנדרש שינוי גם בנושא הכשרת המורים ואנחנו מתכוונים לבצע אותו.

לא היינו יכולים לצאת לדרך ללא שותפויות משמעותיות של כל הגורמים לעשייה במערכת החינוך: ארגוני המורים, שני ארגוני המורים, השלטון המקומי, שהוא השותף על פי חוק להפעלת מערכת החינוך, בוודאי ציבור ההורים, ציבור התלמידים, שהוא משותף אתנו באמצעות האורגנים הנבחרים שלו תמיד. התחלתי מארגוני המורים, הם הנציגים הנבחרים של ציבור המורים, אמרתי את זה אפילו לפני שאמרתי השלטון המקומי. אנחנו עובדים עם הארגונים היציגים של ציבור המורים, לא במאה אחוז מהמקרים מגיעים להסכמות אבל חותרים להגיע להסכמות על בסיס כבוד הדדי, על בסיס רצון לחזק את מעמד המקצוע, ונדמה לי שזה מה שקרה בקדנציה האחרונה, כמובן עם גיבוי של המערכת הפוליטית, של הממשלה, של הכנסת וסיוע שבוודאי עוד נזקק לו בהמשך.
נקודה אחרונה לפני המצגת ובמצגת יוצגו רק המהלכים העיקריים. מטבע הדברים יש הרבה מאוד דברים להציג ותמיד אנחנו, גם כשאנחנו נערכים לישיבות האלה מדי שנה, גברתי היושבת-ראש, תמיד מרגישים שהחמצנו דברים והחמצנו מהלכים אבל אנחנו חייבים לתחם את עצמנו למספר - - -

השנה קיבלתם הרבה שעות לדיונים כך שנראה לי - - -

כן. מטבע הדברים צריך לתמצת וצריך לנסות להציג את המהלכים המרכזיים וזה מה שנצטרך לעשות. משפט אחרון לפני המצגת, אני שמח מאוד שהצלחנו לבצע גם דבר שלא בוצע 64 שנה אבל לדעתי הוא היה דבר חשוב, נתתי לזה ביטוי, וזה הנושא של קיצור החופש הגדול ופתיחה מוקדמת יותר של שנת הלימודים. אני יודע שאולי התלמידים אוהבים את זה פחות, ההורים אוהבים את זה יותר, אולי זה גם טבעי, אבל בסופו של דבר, כולם שותפים לתחושה שהחופש הגדול הוא ארוך מדי, ובנוסף לזה, שפתיחת שנת הלימודים עד חגי תשרי זה זמן קצר מדי מכדי ליצור רצף לימודי. אם ניקח את השנה לדוגמה, ראש השנה יוצא ב-16 בספטמבר, אז במקום שבועיים יהיו 3 שבועות לפני ראש השנה, אולי רצף לימודי קצת יותר משמעותי.
צריך להבין שמדינת ישראל היא דומה בנושא של ה-1 בספטמבר אבל היא שונה כי יש לה את לוח השנה העברי. אני מאמין שלאורך השנים ידרשו מהלכים נוספים באותו כיוון של התאמת לוח הלימודים והחופשות ליותר קרוב ללוח השנה העברי עם מבנה יותר הגיוני של חופשות ולימודים.

יש כוונה ללכת לשינויים נוספים?

אני לא אעשה את זה בוודאי בשליפה. המערכת עוברת שינוי עכשיו, השינוי יוטמע, אנחנו, גם כאשר נבצע את זה, נבצע את זה באותו אופן. אנחנו התייעצנו עם כל הגורמים, היתה ועדה עם ארגוני המורים, עם כל הגורמים הרלוונטיים ואנחנו לא נמהר לעשות שינוי נוסף, אבל מאחר שלא השארתי את זה כסוד שאני גם מתכוון להישאר שנים ארוכות במערכת, אני בהחלט חושב שזה אחד הכיוונים ההגיוניים שהמערכת צריכה ללכת אליו וממה שאני רואה בשטח אני חושב שגם יש ציפייה ללכת בכיוון הזה. גם נלמד בשטח את המסקנות, את התובנות כתוצאה מהשינוי שמבוצע השנה.

אני מציע שנעבור למצגת ולנתונים, נדמה לי שאנחנו מתחילים בנתונים. אנחנו בעצם פה רואים את הנתונים של המערכת. למעשה, אם אנחנו כוללים את גני הילדים, עברנו השנה את המספר 2 מיליון, קצת יותר מ-2 ממיליון, 2,005,000 תלמידים, מתוכם קצת יותר מ-1.5 תלמידים בבתי הספר, כ-4,300 מוסדות חינוך, 141,000 עובדי הוראה. עובדי הוראה זה כמובן גם בגני הילדים וגם בבתי הספר. הנתונים מצביעים על הצמיחה הדמוגרפית, תמיד חשוב לזכור את זה.

התוכנית לא מחולקת פה.

אני לא חושב אבל אני מוכן לדאוג להעביר לכל אחד מחברי הכנסת את הנתונים שעוד הלילה עבדו עליהם. הגידול שאנחנו רואים הוא גידול של 35,000 תלמידים, גידול גם בחינוך העברי, גם בחינוך הערבי. צריך לזכור את המגמה הזו של גידול כי בהשוואה למדינות ה-OECD, שנמצאות בהתכווצות דמוגרפית, מדינת ישראל נמצאת בתהליך של גידול בכל מערכות החינוך שלה, אנחנו תכף נראה לסוגי מערכות החינוך. המשמעות היא כמובן באה לידי ביטוי בבינוי, באה לידי ביטוי בצורך בעובדי הוראה, באה לידי ביטוי בהתמודדות מתמדת עם סוגיה של צפיפות בכיתות. יש פה הרבה מאוד ממדים, וכאשר אנחנו רואים את ההשקעה של מדינת ישראל, אם אנחנו לוקחים את הנתונים מלפני כמה שנים של ה-OECD, שהיום אולי השתפרו, הם הוכיחו לנו שאנחנו נמצאים במקום ממוצע מבחינת ההשקעה ביחס לתוצר הגולמי, אבל במקום נמוך ביחס להשקעה פה תלמיד והדבר הזה נובע מאותו נתון שעליו אני אדבר עכשיו.

יש כאן חלוקה בחינוך הכללי לחרדי?

בואו נעבור לחלוקה הבאה שעוסקת במגזרים. אם אנחנו רואים את השקף, השקף מתייחס לחינוך העברי היסודי לפי פיקוח ואנחנו רואים בעצם גידול בכל המגזרים. אנחנו רואים בוודאי גידול גדול במיוחד בחינוך החרדי, אבל אני מבקש להפנות את תשומת הלב למגמה מאוד מעניינת, כמעט סודית, של גידול עקבי במספרים בחינוך הממלכתי. זאת אומרת, אם אנחנו מסתכלים על אמצע העשור הקודם אנחנו יכולים לראות שנים של ירידה, אנחנו רואים פה ירידה שהתחילה מאמצע שנות ה-90', 350,000, בעצם עכשיו הגענו לאותו מקום, אבל היתה ירידה שהגיעה בתשס"ו, ב-2005, אמצע העשור הקודם, 326,000 תלמידים. מאז, וזה התחיל במספרים יותר צנועים של גידול של בין 1,000 ל-3,000 תלמידים במחזור, או בשנתון, אנחנו יכולים לראות שבשנתון האחרון יש כבר עליה של 7,000. הדבר הזה הוא כמובן תמיד משקף מגמות בילודה אבל מן הסתם באיחור של כ-6 שנים. זאת אומרת, יש, בניגוד למיתוסים, גידול דמוגרפי בכל המגזרים והוא בא לידי ביטוי בהיקפי הכניסה למערכת.

מהם האחוזים, כבוד השר?

כל אחד פה, חבר הכנסת זחאלקה, גם אלה שאין להם תואר דוקטור, יוכל לעשות את זה בקלות.

הנתונים משקפים מגמה הפוכה. מבחינת אחוזים זה יורד.

אם אתה לוקח את האחוזים לעומת הגידול בחינוך החרדי, החינוך החרדי גדל בעקומה יותר משמעותית ומספיק להסתכל על השיפוע של הגרף בשביל להבין את זה. יחד עם זאת, יש פה מגמה מאוד משמעותית, ממגמה של התכווצות דמוגרפית – חייבים להבין את הנקודה הזאת – שהיתה מאמצע שנות ה-90' עד אמצע העשור הקודם. המגמה, במה שאנחנו קוראים המגזר הממלכתי, התהפכה. היא לא דומה בגידול הילודה למגזר החרדי אבל המגמה היא ברורה. כמובן, גם במגזר הממלכתי-דתי אנחנו רואים גידול, הוא כמובן יותר צנוע, 2,000 בשנה הזאת, גם בשנה הקודמת, אבל גם בו חל גידול.

הנושא של הקלה בנטל התשלומים הוא בעצם נושא ששמנו אותו במרכז בהחלטות הממשלה מחודש ינואר השנה בעקבות ועדת טרכטנברג. אני רוצה לומר לוועדה שאנחנו הצגנו בפני ועדת טרכטנברג את אותו סדר-יום שמתייחס בעצם לנקודות המרכזיות פה. יש פה נושא שיוצג בקרוב בפני הוועדה וזה נושא של תנועות נוער, גם בו יש מרכיב כזה. אבל המהלכים המרכזיים הם המהלכים של החינוך חינם לגילאי 3-4 - - -

חוץ מהילדים עם הצרכים המיוחדים.

רויטל, את יוצאת. אמרתי שאין הערות בזמן הדיון.

אני רוצה גם לומר, לא כתקדים להערות וקריאות ביניים, שאני גם מורגל בהן וגם אוהב אותן בדרך כל במליאת הכנסת - - -

אני לא.

לא, במליאה אני אוהב אותם, לא בוועדות, כי במליאה אני תמיד משתמש בזה בצורה מסוימת. אבל אני אומר, לא כתקדים, שאנחנו ניתן מענה גם בנושא ילדי השילוב, גם בנושא הילדים שזקוקים לסייעות. אנחנו מתמודדים עם זה. הישיבה האחרונה התקיימה ביום חמישי עם אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, אני מקווה שעוד השבוע אנחנו נסיים את העניין הזה וניתן לו מענה. חינוך חינם לגילאי 3-4.

ספרי לימוד כסוגיה אסטרטגית שאני אציג את כל הרבדים שלה, גם את הפיקוח על המחירים, גם את סוגיית ההשאלה. סוגיה, שאני אומר את זה בצורה גלויה, סבלה מהזנחה רבת שנים מבחינת הפיקוח האפקטיבי של המשרד ואנחנו מטפלים בה היום טיפול שורש. נושא שהוצג בפני הוועדה התחיל השנה, ב-2012, נושא של הסבסוד ליציאת תלמידים למשלחות בפולין, ניגע בו רק בתמצית, והנושא של סבסוד דיפרנציאלי של תשלומי הורים על טיולים, מה שאמרתי בתחילת הישיבה ואולי נתחיל עם השקף הזה.

כמו שאתם רואים, הטבלה הזו בעצם משקפת את מה שאנחנו מתכוונים לעשות. נושא הטיולים השנתיים מתוך נושא תשלומי ההורים הוא נושא מאוד בולט, במובנים מסוימים היה גם נושא כואב. הכרנו תופעות של ילדים שלא יצאו לטיולים שנתיים כי היד של ההורים לא היתה משגת. היו מקומות שהתמודדו עם זה עם יותר תושייה, עם פחות תושייה. אנחנו החלטנו לבחור בנושא הזה אחרי שהתלבטנו וקיבלנו גם בהחלטת הממשלה גיבוי תקציבי לבצע מהלכים בסוגיית תשלומי ההורים, התלבטנו הרבה מאוד מה לעשות ואיך לעשות. בחרנו בנושא של הטיולים השנתיים מהטעם שבוודאי ניתן לראות בזה נושא אינטגרלי מתוכנית הלימודים, דבר שאנחנו מעודדים אותו, רואים בו חלק מהקניית ערכים של אהבת המולדת, של ערכי טבע ונוף, ואנחנו רואים גם שהבטחת ההשתתפות של כל התלמידים היא דבר חשוב יותר.
גם פה אנחנו נלך למענה דיפרנציאלי. זאת אומרת, הסבסוד ינוע בין 40%-80% על פי הדירוג החברתי-כלכלי של בית הספר. התלבטנו איך ליצור מנגנון שהוא לא מאוד מסורבל לבדיקה כמה סבסוד צריך לתת בכל מקרה. אנחנו נלך לסבסוד בית-ספרי, כאשר בבתי הספר בדירוג חברתי-כלכלי הגבוה ביותר שיעור הסבסוד יהיה 40%, בבתי הספר החלשים ביותר מבחינה סוציו-אקונומית הסבסוד יהיה 80%. זאת אומרת, כולם ייהנו מאותן הנחות בשיעור שונה. אם אנחנו מסתכלים על הפירוט על פי שכבות גיל אנחנו רואים שהנחה ממוצעת לתלמיד בבית ספר יסודי תנוע בין 81-162 שקלים, אנחנו מדברים בשנת לימודים, בחטיבת הביניים בין 155-310 שקלים, בחטיבה העליונה בין 202-404 שקלים.

אנחנו רצינו לצאת עם זה היום. לנוכח העובדה שעקב אישור תשלומי ההורים על ידי הוועדה, יש אמנם מספרית לא הרוב אבל התחילו לגבות מההורים תשלומי הורים, כמובן שבמידה והדבר הזה נגבה יהיו החזרים, אבל להוריד את זה לשטח באופן מידי לביצוע לשנת הלימודים תשע"ג. אני מאמין שבזה אנחנו עושים שני דברים בבת אחת: אנחנו גם מקלים את הנטל על ההורים, את נטל התשלומים בגזרה מאוד חשובה, אנחנו גם עושים את זה בצורה שיש בה ממד של צדק חברתי שבא לידי ביטוי בדיפרנציאליות בביצוע.

נושא גילאי 3-4, בעצם החלטת הממשלה שנפלה לפני 7 חודשים בלבד, זה נראה כאילו זה לפני הרבה זמן אבל זו היערכות שבוצעה תוך כדי 7 חודשים, מה-8 בינואר, כאשר ועדת הכספים של הכנסת העבירה לנו את התקציבים הרלוונטיים רק בחודש פברואר, לפני חצי שנה. בעצם הממשלה קיבלה החלטה לבצע מהלך תוך 3 שנים, תוך 3 שנים להגיע לכלל הילדים בשתי שכבות הגיל הרלוונטיות, 317,000 תלמידים בגילאי 3 ו-4. הערכה שלנו היא שכבר בשנת היישום הראשונה יינתן מענה לכ-269,000 ילדים. דהיינו, קרוב ל-85% מהילדים בשכבות הגיל הרלוונטיות. קבלת ההחלטות על ידי הרשויות המקומיות כשיש פערים בין הביקוש להיצע תתבצע על פי קריטריונים אחידים, או הנושא הגילאי, או, רשויות שבוחרות בכך, הנושא הסוציו-אקונומי.
אני יכול לומר, ואני רק בשבוע האחרון הייתי בסיורים ב-3 ערים, במודיעין, ברחובות ואתמול ברמלה, 3 ערים שבהן ניתן מענה של 100%, שגם משרד החינוך, אבל גם הרשויות המקומיות, התארגנו במהירות ובאפקטיביות מאוד רבה כדי לתת מענה לכמה שיותר ילדים כבר בשנת היישום הראשונה של המהלך. אני מזכיר שהמתינו לו 27 שנים והיו כאלה שהציעו לנו להמשיך להמתין. אנחנו בחרנו להתחיל עם ידיעה שלא נוכל לתת את מלוא המענה בשנת היישום הראשונה אבל עם חתירה למתן מענה מקסימלי בשנת היישום הראשונה.

הבינוי שבוצע, אני רוצה לתת מושג. יצאו הרשאות לבינוי וכולן מומשו, כולן כבר הועברו לשטח בשלב שבו אני מדבר בהיקף של 1.3 מיליארד שקלים בשנת התקציב הנוכחית, זה כ-50% מתקציב של 2.6 מיליארד שבכל התקופה יושקע בהקמת גנים חדשים. צריך להבין שמה שהמהלך הזה עושה, הוא מגדיל – אני רואה את זה בשטח כשאני שואל מה היה הביקוש קודם ומה הביקוש עכשיו – הוא מגדיל את הביקוש לגנים הציבוריים, שקודם לכן, עקב התשלום, לא הלכו לגנים ציבוריים או הלכו לגנים פרטיים לא מורשים. המשמעות היא יותר ילדים שמשתתפים במסגרות של הגיל הרך, ואנחנו יודעים על פי המחקר שיש קורלציה בין הישגים לימודיים בהמשך הדרך בשלבים הבית-ספריים לבין מספר השנים שבו השתתפו במסגרת הללו.

אני רוצה למסור שבשנת הלימודים הקרובה יפתחו 860 כיתות גן חדשות, יותר מ-500 מהן אלה מבנים חדשים שנבנו בפרק הזמן הקצר הזה. יש עוד מספר עשרות מבנים שבהם יפתחו גני ילדים אחרי חגי תשרי, רובם יהיו מוכנים ב-27 באוגוסט. יש כ-500 גנים פרטיים, 400 ויש עוד 100 בתהליך שיכנסו למהלך על פי הפרמטרים שהוצגו פה בפני הוועדה ובעצם גם ההורים שם יזכו באותו סבסוד. יש 910 גננות חדשות שישתלבו במערכת הרשמית בלבד. אני אתן עוד נתונים לגבי גנים לא רשמיים. בסך הכול יש עלות של סבסוד תוספתי בשנת הלימודים הזאת קרובה למיליארד שקלים. חיסכון להורה, החיסכון להורה ששלח ילד למסגרת ציבורית בלתי מסובסדת קודם הוא חיסכון של כ-8,000 שקל בשנה, וכמובן שאם הוא שלח למסגרת פרטית החיסכון הוא יותר גדול.

אני יכול לדווח בנושא של כוח האדם שבמהלך תשע"ב נפתחו קורסים להכשרת גננות בהיקפים משמעותיים. מסלול של אקדמיות להסבה, 365 תלמידות, מסלול של הרחבת הוראה, 45 תלמידות, מסלול של גננות פרטיות, 49 תלמידות. על הרצף התלת שנתי, אנחנו נשקיע בהכשרה 60 מיליון שקלים.
אם אני מסכם רגע את הנושא של גני ילדים, נושא כבד מאוד, בעיקר למי? למשפחות צעירות. הורים לילדים בגילאי 3-4 אלה משפחות צעירות, אלה משפחות בתחילת הדרך, הורדת התשלומים האלו מבחינתן זה כמו הורדה של משכנתא שנייה מהגב. הדבר הזה הוא בעל משמעות גדולה ביותר ולכן עשינו מאמץ לא על חשבון הסטנדרטים אלא על חשבון הקלה של הליכים בירוקרטיים בתוך המשרד. אנחנו גם יצאנו לרשויות המקומיות עם פניות עוד חודשיים לפני החלטת הממשלה כדי שיאתרו משבצות קרקע לבינוי של גנים חדשים לתת את המענה המקסימלי כבר בשנת היישום הראשונה. אבל בראייה שלנו של הקלת הנטל על ההורים, הדבר הזה הוא אולי המהלך המרכזי ביותר, בוודאי המהלך המרכזי ביותר מבחינת ההיקף התקציבי שמושקע בו, ובמקביל מושקע בעצם בעיבוי המערך של הקמת הגנים הציבוריים בכל הארץ.
נושא של ספרי לימוד. נושא של ספרי לימוד הוא נושא מאוד כאוב בהרבה מאוד פרמטרים. מה בעצם אנחנו מבצעים בימים אלה? אחד, קביעת קריטריונים כלכליים למחירים של ספרי לימוד. במידה רבה עד היום קביעת מחירי ספרי הלימוד היתה בידי ההוצאות לאור, שלפחות בחלק המקרים קבעו מחירים שהיו מחירים מופרזים בעיננו ובסופו של דבר מי ששילם את המחיר היה הציבור. אנחנו מקימים מינהל אכיפה ופיקוח במשרד שאחד התפקידים שלו יהיה אכיפה של המחירים המאושרים על ידינו לספרי לימוד, מבצעים מהלך של הוזלת העלויות של ספרי הלימוד על ידי קביעת פרמטרים למחירים הללו. האכיפה תכלול מניעת שימוש באמצעות ספרים שאינם מאושרים על ידי המשרד והקמת מאגר מקוטלג ופומבי של ספרי לימוד מאושרים.

האם תהיה גם כוונה שיהיו פחות שינויים בתוכניות הלימודים שמחייבות ספרים חדשים?

תוכניות הלימודים עוברות עדכון בהלימה לדרישות העכשוויות של מיומנויות חשיבה, של אמצעי הוראה חדשניים וטכנולוגיים שנכנסים. הכוונה שלנו בתוך המהלך הזה שיש מחויבות לפחות ל-5 שנים לשימוש בכל ספר.

הרושם לפעמים הוא שתחלופת הספרים באה מסיבות מסחריות ולא פדגוגיות.

אגב, אני לא יודע אם אתם יודעים שאנחנו עדיין בבג"צים על המהלכים שאנחנו מבצעים מול הוצאות הספרים. אנחנו בהחלט רואים מצב שבו לאינטרסים כלכליים גם של הוצאות לאור וגם של חנויות ספרים היתה השפעה אדירה ואנחנו היום פועלים גם באמצעות רגולציה, גם באמצעות פיקוח וגם באמצעות המהלכים שאני אציג כדי לכווץ את המשקל של אותם שיקולים שהם באים בעצם על חשבון הציבור.

למה אי אפשר לחסוך את הבג"ץ על ידי חקיקה - - - ?

כי לא בכל דבר אפשר לבצע חקיקה, אבל היו פעמים שבאנו לכנסת עם נושאים של חקיקה שיש להם קשר לספרי לימוד. אל"ף, היתה חקיקה ממשלתית שאני הבאתי לפה ב-2010 להוריד – ואני תכף אגע בנושא השאלת ספרי לימוד – את הרוב של ההורים הנדרש לאישור מ-90% ל-60%, זה בוודאי פתח לנו דלת הרבה יותר רחבה להרחבת המהלך הזה. היתה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אורי אריאל, שהיתה בשבילנו פלטפורמה גם בהיבט של מכניזם של פיקוח וקבלת אחריות לידי המשרד, ואם יהיו הצעות חוק טובות נוספות אנחנו נשקול אותן באהדה.

שאלה קטנה, אדוני?

אני רוצה קודם להציג, אני מוכן יהיה לענות על כל שאלה אבל אני רוצה לסיים את ההצגה. אני רוצה לגעת עכשיו בנושא השאלת ספרי לימוד. בעצם הרציונל הוא רציונל של חיסכון להורים בחיסכון ממוצע בין 280-320 שקל על פי שכבת גיל. בסך הכול, אנחנו מאמינים שהמהלך הזה בכלל בתי הספר שבהם הוא מבוצע חוסך להורים 140 מיליון שקל. מתוך זה 38 מיליון שקלים זה השווי של בתי הספר החדשים שנכנסו למהלך השנה, קצת יותר מ-300 בתי ספר, נציג תכף את הנתונים. זה מה שהצלחנו לחסוך באמצעות המהלך של השאלת ספרי לימוד.

אם אני יכול להציג את הנושא של ההשאלה, יש היום 1,325 בתי ספר, אם ראיתם קודם יש כ-4,300 בתי ספר במערכת, קצת יותר מ-1,300 בתוך המהלך של השאלת ספרי לימוד. הדבר הזה משפיע - - -

איך זה - - - ?

החלטות של ההורים. בבית ספר שבו 60% מההורים רצו אנחנו מעניקים את הגיבוי גם הלוגיסטי וגם התקציבי, גם על ידי רכישת המלאי הראשוני של הספרים שנכנסים לפול של ההשאלה וגם על ידי העמדת או סיוע לוגיסטי חיצוני או תקצוב לרכז בית ספרי שפועל בנושא הזה, הדבר הזה תלוי בהורים. היו בהחלט הרבה מאוד גורמים שעיכבו אותנו, אם זה מהורים שרצו לילדים יהיו ספרים חדשים – ואני תמיד אומר שהעם היהודי הוא עם שהוא לפעמים יותר טוב בקיטורים מאשר לעשות את השינויים בפועל.

מזל שאני לא אומר את זה.

אני אומר את זה. עבור בגורמים כלכליים, שאתה נגעת בחלקם, שניסו לשכנע הורים למה לא כדאי להם ולמה כדאי להם לרכוש ספרים חדשים, וכלה במנהלים שלא רצו מעמסה לוגיסטית נוספת על אף אותו סיוע שהזכרתי. אנחנו הצלחנו - - -

זה לא היה קיים באופן הפוך, זאת אומרת, בתי ספר שרצו ולא היתה היענות מספקת?

חבר הכנסת.

זו שאלה, זה משרת את הדיון, אני לא מעלה נושא חדש.

אני לא מכיר. אנחנו כמשרד דחפנו את זה, לא רק דחפנו את זה, הארכנו את מועד הרישום של הכניסה פעמיים כדי שכמה שיותר בתי ספר יכנסו. המנכ"לית אולי תרצה להוסיף. בכל אופן, בסופו של יום נוספו 386 בתי ספר על 939 בתי ספר שממשיכים בתוכנית, רובם בחינוך היסודי, 852 מהם בתי ספר יסודיים, מיעוטם בתיכוניים. 744 בתי ספר מבצעים את התוכנית בסיוע המנהלת של משרד החינוך, 581 בתי ספר מפעילים את התוכנית באופן עצמאי. אני כבר אומר מעכשיו, בתי ספר שירצו להיכנס לתוכנית בשנת הלימודים הבאה, אנחנו ממשיכים, אנחנו לא יכולים לכפות על ההורים, אנחנו מציעים את זה, אנחנו מוכנים להשקיע בזה תקציבים, אנחנו לא נכפה, אנחנו בהחלט נעניק את הסיוע וישוריינו לזה תקציבים גם בתוכנית התקציבית שלנו לשנת 2013.

אני רוצה להתייחס לנושא של הורדת מחירי ספרי לימוד. אגב, אולי כדי שתבינו את ההקשר, גם המהלך של השאלת ספרי לימוד בוצע אחרי שניסינו ללכת למהלך של רכישה מרוכזת של ספרי לימוד, המכרז הזה הוכשל על ידי גורמים כלכליים, ראינו שאין רצון להיכנס אליו ואז בעצם העברנו את אותם תקציבים שרצינו לטובת הרכישה המרוכזת להשאלת ספרי לימוד. הורדת מחירי ספרי לימוד עוסקת בהסדרת פיקוח על מחירי ספרי לימוד תוך קביעת מחירי מקסימום על פי קריטריונים כלכליים. צריך להבין שספר לימוד הוא לא מוצר רגיל, זה לא מוצר שעקרונות ההיצע והביקוש חלים לגביו. ההורים צריכים לרכוש ספר גם אם המחיר הוא גבוה באופן יחסי כדי לקיים את תוכנית הלימודים כסדרה. העיקרון שמנחה אותנו הוא שהמחיר ישקף רווח הוגן למו"ל אחרי שיקול התשומות וגם מחיר הוגן לצרכן. זאת אומרת, אנחנו רוצים לבחון את עלויות הפיתוח, ההדפסה, ההפצה וכדומה, ובחלק מהבחינה שלנו ראינו שהמחירים חרגו מזה.
אם אני מסתכל על שנת 2012 אני יכול לדווח לוועדה שהוזלו מחירים של למעלה מ-100 ספרי לימוד חדשים בשיעורים ניכרים. ב-2013, אנחנו עובדים בימים האלה על אישור של המודל בוועדת המחירים של משרד האוצר, נחיל את מודל התמחור על כלל ספרי הלימוד ותהיה לכך השפעה רוחבית ומשמעותית. במקביל, אנחנו מקימים, ובימים אלה מתקיים מכרז בנושא של מנהל מינהל פיקוח ואכיפה אצלנו במשרד, אחד מהתפקידים של המינהל החדש יהיה פיקוח גם על סוגי תשלומי ההורים באופן כללי ובדגש על נושא ספרי הלימוד. אנחנו בהחלט רואים בזה דבר מרכזי.
אני אעבור רק בקצרה על סוגיית המסעות לפולין כי הצגתי אותה בוועדה, נדמה לי בתקופת חבר הכנסת מילר. אני רוצה רק להראות שהמודל החדש שהלכנו עליו עם השלטון המקומי, עם הרשויות המקומיות, כבר הביא, על אף שנכנסנו אליו רק ב-1 בינואר, דהיינו באמצע שנת הלימודים תשע"ב, לגידול מאוד משמעותי של מספר המשתתפים, מ-23,000 ל-30,000. הצפי שלנו שישתתפו 35,000 תלמידים בשנת הלימודים תשע"ג. זאת אומרת, כבר תוך שנה וחצי הצפי הוא לעלייה של כ-50% בהיקפי התלמידים, תלמידי התיכון שיוצאים למהלך הזה, מהלך שגם משקיעים בו הרבה מאוד כסף. בסופו של דבר הוא שייך לאותו דבר, כמו ספרי הלימוד, כמו 3-4, כמו הטיולים, נושא של הקלת הנטל מעל ציבור ההורים. יש פה את המודל, כמובן הוא גם מודל דיפרנציאלי, ככל שהסוציו-אקונומי יותר נמוך הסבסוד יותר גבוה. בסך הכול הוועדה מכירה את זה.

נושא אחרון שאני אציג לפני שאני מעביר את רשות הדיבור למנכ"לית, כמובן שאני אהיה מוכן לענות לשאלות, זה הנושא המרכז בשנת הלימודים הבאה. בחרנו להתמקד במנהיגות של שני ראשי ממשלה מהגדולים שהיו למדינת ישראל, דוד בן-גוריון ומנחם בגין ז"ל, שגם בסמיכות למועדים שנוגעים – אנחנו ב-2013 נציין 40 שנה לפטירתו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אנחנו עכשיו, 2012, מציינים 20 שנה לפטירתו של מנחם בגין ז"ל. אנחנו בחרנו, גם עקב החלק שלהם במערכה להקמת המדינה, גם עקב המנהיגות שלהם כראשי ממשלה וגם עקב היכולת להעביר באמצעות האישיות שלהם לא רק ערכים של מנהיגות אלא גם תקופות משמעויות ביותר והחלטות משמעותיות ביותר מההיסטוריה הישראלית, מההיסטוריה של המאבק להקמת המדינה, בחרתי בנושא הזה כנושא המרכז לשנת הלימודים תשע"ג.
אני מזכיר רק שתשע"ב היתה בסימן אורח חיים בריא ופעיל, שנת הלימודים תשע"א היתה בסימן שנת השפה העברית, השפה הערבית במגזר הערבי. המטרות של התוכנית מוצגות כאן: היכרות עם חזונם ופועלם, התמודדות עם דילמות בתהליכים של קבלת החלטות מרכזיות, סגנון מנהיגות ודוגמה אישית, פועלם על רקע התקופה ההיסטורית ומהלכיה, דילמות עכשוויות של החברה הישראלית לאור התמודדויות של מנהיגים בעבר וחינוך למנהיגות. כאן רואים את התכנים, אנחנו בהחלט רוצים לקיים הרבה מאוד מפעלים במסגרת השנה הזאת, כולל תחרויות חיבורים, כולל חידונים, כולל צעדות בארץ. הטלוויזיה החינוכית תהיה שותפה למהלך של השנה הזאת. אני חושב שמגוון התכנים יהיה מאוד רחב. צירים מרכזיים מופיעים, הקמת המדינה ועיצוב צביונה, ממלכתיות, שלטון החוק ודמוקרטיה, החלטות מעצבות היסטוריה. נדמה לי שתהיה בתכנים האלו רלוונטיות לכל סוגי הציבורים, לכל סוגי הזרמים ולכל סוגי המגזרים בחברה הישראלית.

אתה רוצה לפתוח את הדיון עכשיו או המנכ"לית קודם?

אני אאפשר למנכ"לית להמשיך ולהציג. המנכ"לית תמשיך ותציג, זו בעצם אותה מצגת, את המהלכים המרכזיים לשנת הלימודים הקרובה, וכאן אנחנו ממשיכים ומציגים את סוגיית הרפורמות, איפה הרפורמות עומדות.

בבקשה, מנכ"ל משרד החינוך, דלית שטאובר.

בוקר טוב. אנחנו, כפי שהשר אמר, נמצאים בעיצומם של תהליכים שמחוללים שינוי בכל שכבות הגיל. בתחילת שנת הלימודים שעברה התחלנו בהטמעת רפורמת "עוז לתמורה" בחטיבות העליונות, רפורמה שהמורים שעבדו בחטיבה העליונה חיכו לה זמן רב והיא הביאה שיפור משמעותי בשכר המורה, תוספת ממוצעת של כ-51%, שינוי במבנה שעות העבודה של המורה, המורים שוהים 40 שעות שעון בבית הספר, במהלכן הם עובדים באופן פרטני עם תלמידים, עושים עבודה שהיא עבודה תומכת הוראה, מפגשי צוות, וכמובן, הרפורמה הזו עומדת גם על רגל נוספת של שינוי סביבת העבודה למורה, בניית פינות עבודה למורים, כל פינה כזו מאובזרת ומאפשרת למורה לקיים איכות חיים מקצועית במקום שהוא צריך לשהות בו 40 שעות עבודה.
אני רוצה לציין שלקראת ההרחבה של הרפורמה בשנה הבאה כל התקציבים לבינוי פינות העבודה יצאו מאוד מוקדם לקראת הקיץ והרוב המכריע של פינות העבודה של בתי הספר שמצטרפים לרפורמה תהיינה מוכנות קרוב מאוד לפתיחת שנת הלימודים או בפתיחת שנת בלימודים, וגם פה בסיוע מאד מאוד נמרץ ועבודה משותפת עם השלטון המקומי שהוא המבצע. כפי שאנחנו רואים במספרים, יש לנו השנה כבר 143 מוסדות ביישום מלא, 184 ביישום חלקי. לרפורמה הזו יש פעימות, זו רפורמה של הצטרפות מרצון, בתי הספר והמורים מצטרפים מרצון. בסך הכול, 327 בתי ספר נהנים בהיקף חלקי או מלא, כמו שאתם רואים את המספרים מול העיניים, 44 נוספו ביישום חלקי השנה וסך הכול יש לנו 327 חטיבות שנמצאות בתוכנית. אם אנחנו מסתכלים במספרים של עובדי הוראה - - -

למה מספר בתי הספר יורד מתשע"ב לתשע"ג? זה ביטוי של חוסר תקציב או ביטוי של אכזבה?

לא של חוסר תקציב. הכניסה לרפורמה היא כניסה שהיא בשלב הראשון, כמו שאמרה המנכ"לית, מרצון, אבל צריך להבין - - -

יש פחות רצון.

אני לא רוצה להסיק מסקנות כי היה גל מאוד מרכזי בשנה האחרונה, יש בהחלט, כמו שרואים במספרים, מספר פחות. יש בתי ספר כמעט באותו היקף שנכנסים ליישום המלא. צריך להבין מהו היישום המלא, היישום המלא הוא מעבר ל-40 שעות עבודה. מבחינתנו, יש לנו עניין, אנחנו מעמידים את המשאב הכספי, אבל אני רוצה להבהיר שמקץ 4 שנים כל החטיבות העליונות יהיו בתוך הרפורמה. היתה בעיה מרכזית, והמנכ"לית תציג תכף נתונים, שהכבידה בשנת היישום הראשונה והיא עיכוב בביצוע פינות העבודה למורים על ידי חלק מהבעלויות, בעיקר על ידי רשויות מקומיות כי רשויות מקומיות מחויבות בהליכים של מכרז להקמת פינות העבודה.

ומצ'ינג?

אנחנו מתקצבים, המשרד מתקצב את זה, אבל ההליך של המכרז לוקח זמן. אני מזכיר שחתמנו על הרפורמה באמצע אוגוסט, זאת אומרת, שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, מטבע הדברים, ב-1 בספטמבר שנה שעברה לא היו פינות עבודה, פינות העבודה בוצעו תוך כדי שנת הלימודים. עשינו מאמץ מאוד מאוד גדול ונעשה, ותכף המנכ"לית תראה את זה, מה מתבצע כרגע, גם בחודשי הקיץ, להדביק את הפיגור ולהיכנס למצב שבו אנחנו מלווים את הכניסה לרפורמה בהקמת פינות עבודה כדי שלבד מנושא השכר בהחלט יראו גם שינוי פיזי בבתי הספר שמתאים למעבר לשבוע עבודה של 40 שעות.
מה שאני יכול לומר מההתרשמות שלי, שבבתי ספר שעברו את כל השלבים בסך הכול יש שביעות רצון. אני לא אומר שזה פשוט, זה שינוי בהרגלים, יש גם הבדלים בין מורים יותר צעירים למורים יותר ותיקים כפי שאני רואה את זה בשטח, אבל בסך הכול, בבתי הספר שעברו את כל השלבים, מקבלים את השכר החדש, הוקמו פינות עבודה, בסך הכול אני רואה יותר שביעות רצון.

בבקשה.

אז כפי שאנחנו רואים, השנה, מאחר ולוח הזמנים היה אחר לגמרי, ההרשאות יצאו מוקדם מאוד אל השדה, כאשר העדיפות הראשונה היא לתת את ההרשאות לבתי ספר שמצטרפים לרפורמת "עוז לתמורה", אבל כבר אנחנו מכשירים, מתוך ראיה ומתוך הבנה שכלל החטיבות העליונות תהיינה ברפורמה, יוצאות הרשאות במספרים גבוהים כדי שבתי הספר יהיו מוכנים. אתם רואים כאן פריסה של ההרשאות שיוצאות לרשויות המקומיות ולרשתות. הרשתות, מוכרחים לציין, היו מאוד מאוד יעילות בבניית פינות עבודה, מאוד זריזות. הן יותר משוחררות מהמגבלות הבירוקרטיות, כפי שהשר ציין, של השלטון המקומי. רק כדי לסבר את אוזניכם, שלא תחשבו שמדובר באיזו התמהמהות של השלטון המקומי, לבנות פינת עבודה בבית ספר מבחינת רשות זה כמו לבנות בניין חדש, אותו תהליך, לכן זה לקח את החודשים שזה לקח ואנחנו כבר מאחורי הקושי הזה כאשר השטח ערוך.

אני רוצה לציין את מספרי המורים ובתי הספר, זה מאוד חשוב לראות את התמונה ולהבין שאם הרפורמות האלה מגיעות גם עם עושר עצום של שעות פרטניות שעומדות לרשות המנהל ונותנות מענה פדגוגי מדויק מאוד לצרכי תלמידים על פי מיפוי פדגוגי שנערך, יש כאן מנוף לשינוי תמונת ההישגים ותמונת המענים שניתנים לילדים. יש לנו השנה כבר מעל 190,000 ילדים שכלולים בתוך רפורמת "עוז לתמורה" בחטיבות העליונות וזה בהחלט מספר שאנחנו מצפים שהוא ישפיע על פני החינוך.
"אופק חדש". "אופק חדש", רפורמה שאנחנו ממשיכים בהטמעה שלה, רפורמה שמתבצעת כבר מזה מספר שנים, שביעות רצון מאוד מאוד גבוהה של המורים. יש כבר מחקרי הערכה גם של המורים, גם של המנהלים, גם של מה קורה בבתי הספר. כפי שאנחנו רואים, בגני הילדים היישום הוא מלא למעט יוח"א ולמעט חלק ממוסדות החינוך המיוחד. בבתי הספר היסודיים אנחנו נמצאים בשלב של יישום מלא אחרי השלמת המהלך השנה הזאת. כל בתי הספר היסודיים כלולים ברפורמה, והשנה היתה פריצת דרך מאוד מאוד משמעותית בחטיבות הביניים. להסביר את הנושא הזה? אני חושבת שזה חשוב שיידעו.

אני אסביר את הנושא הזה. אנחנו מכירים את חטיבות הבינים בשנים האחרונות כמקום שמתנהל בו ויכוח לגבי ביצוע הרפורמה. אני אפרט למי שלא יודע, אני חושב שהרוב יודעים. כמו שאתם יודעים, רפורמת "אופק חדש" שנחתמה בקדנציה הקודמת כללה גם את חטיבות הביניים, יחד עם זאת, בחטיבות הביניים ציבור המורים הוא הטרוגני, שייך גם לארגון המורים וגם להסתדרות המורים, ההסכם הקיבוצי נחתם עם הסתדרות המורים. היישום, כפי שהיה עד כה לגבי חטיבות הביניים, היה יישום בהיקפים לא מאוד גדולים, של כ-60 חטיבות ביניים בשנה. נכנסו למעלה מ-150, אינני יודע את המספר המדויק, במהלך השנים. לאחר חתימת הסכם "עוז לתמורה" היה ניסיון מצדנו לנסות להגיע להבנה בין ארגוני המורים בנושא חטיבות הביניים.

אני הבהרתי בצורה הברורה ביותר אינספור פעמים את הדברים הבאים: אל"ף, אנחנו מחויבים בהסכם הקיבוצי שנחתם בקדנציה הקודמת, הסכם "אופק חדש", במידה ולא תהיה הסכמה. בי"ת, אנחנו מעדיפים להגיע להבנה, אני לא נוהג לעשות את הדבר הזה ששרי חינוך נהגו לעשות בעבר, למתוח ביקורת על דברים שהיו בקדנציות קודמות, הייתי רק מעיר שיכול להיות שהיה עדיף לשמור על המסורת שהיתה במשך כל השנים, לחתום על הסכם עם שני הארגונים לגבי חטיבות הביניים, להבדיל משאר שכבות הגיל שכלולים בהסכם. אבל, אמרנו, ההסכם הזה, אנחנו נכבד אותו ואנחנו חושבים שחשוב שתהיה רפורמה גם בחטיבות הביניים.
במהלך השנה החולפת התקיימו שיחות עם ארגון המורים ועם הסתדרות המורים בכל מיני פורומים, גם בתקופת המנכ"ל הקודם, גם בתקופת המנכ"לית הנוכחית לא הצלחנו להגיע להבנה. לפיכך, ואחרי שבשנת הלימודים הקודמת הכניסה ל"אופק חדש" היתה בהיקפים מאוד מצומצמים, אם אינני טועה 14 חטיבות ביניים, השנה היא תהיה יותר גדולה, כפי שאתם רואים, כ-150 חטיבות ביניים. יחד עם זאת, אני רוצה לומר שעיקר חטיבות הביניים שנותרו לביצוע יהיו בשנת הלימודים תשע"ד, מאחר שההסכם עם הסתדרות המורים הוא עד תשע"ד מבחינת הביצוע ויש מספר הרבה יותר גדול – הנה, כתוב, נותרו בתשע"ד 305 מוסדות מחוץ לרפורמה. בסך הכול אני חושב שחשוב שהרפורמה תכלול את כל שכבות הגיל ואנחנו נעשה את המרב כדי שהיישום של הרפורמה יצליח גם בחטיבות הביניים.

כל עוד הן קיימות, כבוד השר, כל עוד הן קיימות. האם משרדך שוקל לבטל אותן?

אני מוכן לענות לזה, אני לא רוצה לקטוע את המצגת. אני ארשום לעצמי את השאלה.

מאה אחוז.

אנחנו ממשיכים בהטמעה גם במוסדות החינוך המיוחד, נעשתה הרבה מאוד עבודה כדי להתאים את הרפורמה למוסדות החינוך המיוחד. השנה, כפי שאתם רואים, 34 מוסדות חדשים מצטרפים מהחינוך המיוחד, וכל המרכזים הימיים, מרכזי הפסג"ה וגם החוות החקלאיות מכוסות באופן מלא ברפורמת "אופק חדש". אני רוצה לעבור ברשותכם לאחד המהלכים הגדולים שמתבצעים, עוד סוג של מהפכה, אדוני השר, שמתקיימת במערכת החינוך וזו התאמת מערכת החינוך למאה ה-21. אתם כולכם שותפים למהלך שהתחיל בצפון ובדרום ואני רוצה לציין דבר חדש שאנחנו יוצאים אליו השנה, פיילוט.

ברשותך, המנכ"לית, אני רק רוצה לומר עוד דבר.

בבקשה.

אנחנו בחרנו קודם כל להתמקד בפריפריה והכנסנו את כל בתי הספר היסודיים במחוזות הדרום והצפון, ואחר כך גם במחוז ירושלים, לתוך תוכנית התקשוב ואנחנו נמשיך בשנה הבאה באותו כיון ונכניס את חטיבות הביניים במחוזות האלה. יכולנו לפזר את המשאב דק בכל הארץ, בחרנו לעשות הקצאה דיפרנציאלית מתוך אותה תפיסת עולם שבה התחלנו את המהלך כדי שתלמיד שחווה למידה מתוקשבת בבית הספר היסודי לא יגיע לחטיבת הביניים ויחזור לימי הביניים. נכון שבתי הספר במרכז הארץ, אני רואה את זה בתל-אביב, אני רואה את זה בהרצליה, אני רואה את זה ברשויות נוספות, עשינו את זה גם בלוד מטעמים אחרים. יש ערים יותר מבוססות במרכז הארץ שנכנסות לתוכניות תקשוב עצמאיות, אנחנו תומכים בהם במשאבים של הדרכה, את עיקר המשאב התקציבי אנחנו משקיעים בפריפריה.

על התשתית הזו, שמזה מספר שנים גם ההצטיידות הבית-ספרית מאוד מאוד התרחבה, גם הצוותים השתלמו וגם רשויות שלא בתוכנית המאה ה-21, חברו מכוחותיהם הם, הגיעה העת לשדרג ולעלות מדרגה נוספת ואנחנו יוצאים לפיילוט של 100 בתי ספר, פורסם "קול קורא", מופיע באתר, שילמדו בשנת תשע"ג 4 מקצועות באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, ספרים דיגיטליים ותכף אני ארחיב מה עוד.

קודם כל, המטרה שלנו היא לייצר פדגוגיה חדשנית ומותאמת והטכנולוגיה היא בשירות הפדגוגיה הזאת. קודם כל נגיד את המטרות: לייצר למידה חווייתית, למידה עדכנית, לעודד את השימוש במיומנויות תקשוב ובאורייניות מידע, לאפשר התאמה אישית לקצב של התלמיד, לסגנון הלמידה שלו, התאמה אישית גם לסגנון ההוראה של המורה ולאפשר מעקב בזמן אמת אחר תהליך הלמידה. בין היתר, המטרות של התוכנית הזו הם לפתח חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות, לסייע בפיתוח לומד עצמאי, לעודד למידה חקר ולמידה שיתופית, להקנות אוריינות מדעית, למידה שהיא אותנטית, היא מאוד מסייעת בהעלאת המוטיבציה והעניין, לפתח כמובן מיומנויות נוספות של כלי תקשוב מתקדמים ולייצר גמישות ועדכניות בלמידה.

יהיו 3 מודלים בתוכנית הזאת. 30 בתי ספר עם טאבלטים, 30 בתי ספר עם הצטיידות אחרת ו-30 בתי ספר במודל של המחשב הוא של המורה, עם הלוח החכם, ואנחנו נלווה את זה בהערכה ובבקרה כדי ללמוד וכדי לייצר להמשך המערכת את הכניסה הנכונה של חומרים דיגיטליים מול חומרים מודפסים, תוך כדי שגם אנחנו נלמד מהמהלכים האלה בעולם.

אפשר לשאול שאלה?

לא.

נענה אחר כך על כל השאלה, יש כאן מי שמנהל את הישיבה. אני רוצה לומר שכפי שהשר ציין, תוכנית המאה ה-21 התרחבה מאוד, יש לנו כבר קרוב ל-1,450 בתי ספר בתוכנית, כמעט 50,000 מורים שמשולבים בתוכנית הזאת, 32,000 משלבים תקשוב באופן שוטף. אני רוצה לציין מהלך נוסף שאנחנו מתקדמים בו מאוד ומנסים להרחיב אותו וזה להגביר את האוטונומיה הניהולית של המנהל. אנחנו פועלים במספר גזרות בעניין הזה, הרחבת אזור הרישום, שינויים נוספים שאנחנו הולכים, ואחד המהלכים שיהיה בשנה הבאה ב-4 מחוזות הוא ניהול עצמי של בתי ספר.
התוכנית לניהול עצמי של בתי ספר מאפשרת הגדלת הגמישות, הסמכות במרחב שיקול הדעת של מנהלי בתי ספר, עם תשתית כלכלית ועם חופש פדגוגי יותר גדול. לבתי הספר עוברים יותר משאבים, עוברים אליהם יותר מוקדי קבלת החלטות והדבר הזה הוא הכרח כדי לייצר גם גיוון במערכת, גם ייחודיות במערכת וגם מצוינות במערכת. אנחנו מחפשים את הדרך הנכונה היום, את שביל הזהב בין הרגולציה והדרישות המאוד מוקפדות של המערכת לשיפור מתמיד לבין מקום של להט ותשוקה ואוטונומיה של מנהלים לעשות את הדברים שהם מאמינים בהם. נחסוך מכם את הנתונים כי אנחנו צריכים לקצר.
אני רוצה לציין מהלך נוסף שהוא צמצום התופעה של בתי הספר הומוגניים. השר הצהיר על מדיניות מאוד מאוד ברורה בתחילת שנת הלימודים הקודמת, בסוף הקיץ, שהוא לא יאפשר בתי ספר הומוגניים, בתי ספר שנגועים לכאורה באפליה של תלמידים. המטרה שלנו היא שכל תלמידי בתי הספר יוצאי כל העדות, יוצאי כל הגלויות, וגם הוותיקים, ילמדו ביחד. בשנת תשע"ב, כפי שאתם יודעים, נסגר בית ספר "נר עציון". השנה נסגרים 3 בתי ספר נוספים, אחד בנתניה, אחד בבאר-יעקב ואחד בחיפה. המהלך הזה מתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם נציגי הקהילה האתיופית, עם המנהלים, עם ההורים, כאשר הדאגה שלנו היא שילוב מוצלח של הילדים בהמשך וליווי שלהם בהמשך, על זה מושם דגש. הדגש הוא לא על סגירה אלא זאת התחלה של דרך שמבטיחה השתלבות מוצלחת של תלמידים בני העדה האתיופית בחברה הישראלית וכל המהלכים של המהלך הזה יימשכו עד למיגור התופעה הזאת גם בשנים הבאות. אני רוצה להגיד קצת על חדשנות ומצוינות.

מצוינות זה חשוב.

כן, מאוד חשוב.

רק אבל דברים חדשים.

טיפוח המחוננים זו תוכנית ממשיכה, יש בה חידושים ודגשים אבל נקצר. אני רוצה לציין את תוכנית האקדמיה בתיכון. קודם כל אני רוצה לציין שילדים בבתי הספר לומדים באוניברסיטאות, זה לא חדש. מה חדש? חדש שלראשונה היכרנו השנה בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה כשקולים ושווי ערך מבחינת תוכנית הלימודים, כך ילד שנרשם ולומד את הקורסים האלה הוא בעצם פטור מבחינת הבגרות, הוא גם צובר נקודות אקדמיות וגם אנחנו מקצרים את הדרך שלו לאקדמיה. התוכנית הזאת, מעבר לזה שהיא יושבת על רצון לעודד את המצוינות, לעודד את המוטיבציה של תלמידים, יושבת על תפיסה חברתית וכלכלית שבאה לזרז את סיום התואר הראשון לתלמידים ישראליים, שאתם יודעים שיש להם שנים רבות עד שהם מסיימים את הלימודים שלהם ומשתלבים בעולם העבודה.
זה לא המהלך החדשני היחיד, הצטרפו אליו, דרך אגב, הרבה מאוד בתי ספר, 85 תיכונים, כמו שאתם רואים. שנה הבאה גם יפתח תיכון וירטואלי שילמד בשיטות חדשניות, וזה כדי לצמצם את הפערים ולאפשר שוויון הזדמנויות לתלמידים בבתי ספר פריפריאליים שאין בהם מספיק תלמידים במגמה של 5 יחידות פיזיקה או 5 יחידות מתמטיקה ולהנגיש להם את הלימודים האלה בכל מקום שהם נמצאים בשעות הבוקר עם תמיכה וליווי אחר הצהרים באמצעות בית הספר הווירטואלי. תודה רבה לכם.

תודה רבה לשר ולמנכ"לית על המצגת המקיפה והמפורטת. אני הולכת עכשיו לפתוח את הדיון בכמה פעימות. המרכיב הראשון יהיה הצגה של מורה או מנהלת ולאחר מכן ידבר גם מזכ"ל הסתדרות המורים כחלק מפרויקט שהוא פרויקט דגל בוועדה. כמו שחלקכם כבר יודעים, הוועדה שמה לה למטרה להפוך את הוועדה לבמה מרכזית למורים ומורות מכל הארץ מתוך תפיסה שאומרת שמערכת חינוך מצטיינת היא זו ששואלת את המורים מה צריך לעשות ולא אומרת למורים מה צריך לעשות.
במסגרת זו אחת לשבוע מתארחת בוועדה, ואני אמשיך בכך החל ממושב החורף, מה-14 באוקטובר, מתארחת בוועדה מורה, מנהלת, מורה, מנהל – אבל עד עכשיו היו מורות ומנהלות – שמספרים לנו על הדברים שהן עושות בבתי הספר כדי לייצר שינוי. המטרה היא גם לתת במה כדי באמת לשמוע מהשטח באמת מה קורה ולשמוע את זה כאן בוועדה וגם לקחת את התובנות ולהעביר אותן בסופו של דבר לקובעי המדיניות. יש מנהלת ומורה שהופיעו כבר בוועדה, ביקשתי מהן להגיע לכאן היום, המפגש ביננו ארך בזמנו שעתיים, היום הן התבקשו בכמה דקות ספורות לתמצת את התובנות העיקריות שלהן מהשינוי שהן חוללו אצלן בכיתות ובבתי הספר ואני אתחיל אתם. אם תרצו אחרי זה להתייחס אפשר ואם לא אני אפתח את הדיון בכלל. אני מתחילה אתך, סוהר ריחאני-בשאראת, מורה לביולוגיה מנצרת, בבקשה.

תודה ושלום לכולם. אני כאן מציגה את היוזמה של בית הספר "הגליל" נצרת, זו יוזמה ייחודית שנובעת מהשטח ואני רוצה לתת דוגמה לחשיבותו של העצמת השטח, השטח זה מורים ומנהלים, ושהרפורמות יהיו גם מלמטה למעלה, לא רק מלמעלה למטה. זה דבר מאוד חשוב. אני עם ניסיון של 20 שנה ואני רואה שיזמות זאת בקרב מורים ועידוד יזמות הם הפתרון למערכת חינוך שהיא אקטיבית, שהיא חייה כל הזמן.

בית ספר "הגליל" הוא מראשוני בתי הספר במגזר הערבי. בשנות ה-60' וה-70' הוא היה מהטובים במגזר הערבי בארץ אני חושבת. בשנות ה-80' חלה ירידה משמעותית גם בהישגים וגם במשמעת ופשוט תלמידים טובים ברחו מבית הספר ובמקביל צמחו הרבה בתי ספר פרטיים שהם היום מהטובים בארץ. המצב נמשך עד שנות ה-90'. בתחילת שנות ה-2000 החל שינוי ביוזמת השטח, יוזמת השטח אלה מורים והנהלה. השינוי הזה, אני לא יכולה לפרט עכשיו, אבל זה הביא לשינוי גם באחוזי הבגרויות. אנחנו התחלנו מ-30-35 והגענו היום עד 50-55-60, כאשר זה בית ספר שאינו סלקטיבי, שמקבל את כולם. אנחנו היום עם כיתת מחוננים ראשונה באזור הצפון. רמת האלימות היא כמעט אפסית, וזה הדבר הכי חשוב שאני רואה במערכת החינוך, וכל זה תוצאה של העבודה בשטח של הצוות עצמו.

בית הספר התחיל בשנות ה-2000 גם במקביל כבית ספר ניסויי וזה נתן לו ולצוותים תמיכה לעבוד באופן עצמאי, אוטונומי, בתוך בית הספר. זה מדגיש את החשיבות של העבודה העצמאית בשטח. בית הספר היום נחשב למרכז הפצה ניסויי. הידע שהוא צבר לאורך 10 שנים זה ידע רב, זה ידע מאוד מועיל למערכת. אנחנו מבקשים מהמשרד שהידע שנצבר אצלנו, אנחנו התחלנו להפיץ את זה בצורה נקודתית אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה מערכתית בלי עזרת המשרד בהפצה מערכתית לכל מערכת החינוך.
דבר שני שאנחנו מבקשים, עוד שלב בהתפתחות בית הספר, זה הקמת המוסד האקדמי נצרת ליד בית הספר. אנחנו היינו שותפים מאוד אקטיביים בהקמת המוסד האקדמי ליד בית הספר וזה מתוך ראיה אסטרטגית שתלמידים שלנו ימשיכו את העתיד האקדמי במקום שיכול להנגיש להם את ההשכלה הגבוהה, זה המוסד האקדמי הראשון בנצרת.

עוד משהו שאני צריכה להדגיש הוא שהמהלכים האלה והשינויים האלה הביאו לבית הספר אוכלוסייה אחרת, אנחנו נשארנו עם האוכלוסייה הבינונית החלשה וגם נוספה אליה אוכלוסייה עם הישגים יותר גבוהים. כלומר, נעשינו מוקד משיכה לתלמידים גם עם הישגים טובים, נעשינו מוקד משיכה לצוותים, למורים שהם ברמה מאוד גבוהה. כאשר לפני 10 שנים המורים רצו לברוח מבית הספר, היום מורים מהטובים בארץ ניגשים לבית הספר, אז אני רוצה גם להתייחס למה שאמרתם, זה לא רק המשכורת והכסף, זה גם מקום עם יכולת התבטאות, עם יכולת ליזום, עם יכולת לבצע את מה שהבן-אדם עושה. תודה לכם.

תודה רבה לך סוהר, ואני אוסיף לדבריה שגם מה שעלה מהדיון ובדיונים נוספים עם מורים הוא שקודם כל יש צמא למנגנונים שיאפשרו למורים להעביר ידע שהם צברו. דיברתם על כך שיש עכשיו נושא של הכשרת מורים, אחד הדברים שצריך להיכלל שם הוא איך מורים מנוסים, מוצלחים, שיצרו שינוי או שאצלם הדברים מתנהלים כפי שהיינו רוצים, איך הם מעבירים את הידע הזה לכל מערכת החינוך.

לאפשר העתקה, מותר להעתיק.

העתקה רשמית.

ללמוד מהצלחות.

ללמוד מהצלחות. מורים דיברו על הצורך שחלק מהשעות שניתנות ברפורמות ילכו לשעות שמאפשרות למורים לעבוד יחד. אחד הביטויים שעלה כאן בדיונים הוא אוויר לנשימה, שהצורך של מורים לקבל שעות רשמיות כי בהן הם יושבים כצוות, עובדים כצוות, פותרים בעיות, מקדמים תוכניות, זה דבר הכרחי. מדובר על העבודה שבתחום כללי ההתנהגות והמשמעת הם רוצים מעט אוטונומיה, שהדברים יהיו ברורים, לא להשאיר אותם לבד בתחום הזה. אבל בתחום הפדגוגיה, שם הם רוצים להביא לידי ביטוי את היצירתיות ודווקא שם לפעמים יותר קשה, אז לתת יותר מקום למורים להביא לידי ביטוי – אתה יכול לעמוד בתוכנית הלימודים, בדרישות, אבל לעשות את זה בדרכם. סוהר, רצית להוסיף משהו?

כן, רציתי רק להבהיר קצת מה שעשינו, זה בעיקר שינוי של דרכי הוראה בבית הספר, מעבר לחקר. בית הספר פיתח מודל מיוחד במינו שנחשב היום ליחידה שלישית בבגרות, ייחודית לבית הספר, בנושא האזרחות שקראנו לה "חברה אזרחית", שזה נותן מענה מדעי איך לחבר את התלמיד לחברה שלו ואיך לגרום לו לתת ולתרום תוך עבודה בשטח, תוך חקר שנעשה בשטח.

אין ספק שהצגתם דברים מאוד מרשימים לגבי איך התלמידים הפכו לאזרחים פעילים. עליזה אילן, בבקשה, מנהלת חטיבת ביניים "הדרים". אני מציינת גם שאנחנו מקפידים שאלו יהיו אנשים מבתי ספר ממלכתיים כדי להראות על השינוי בתוך המערכת הציבורית. בבקשה.

באיזו עיר?

באר יעקב. אני שמחה להצטרף לדברים ששמעתי קודם לגבי הנושא של שילוב תלמידים אתיופים. בית הספר רשב"י, שקודם ציינתם שנסגר, כיוון שאני חטיבת ביניים יחידה באזור וחטיבת ביניים צומחת, סיימתי שנה ראשונה, אחרי שניהלתי את בית ספר א-ט לקחתי את חטיבת הביניים. היינו במצב שתלמידים ברחו לנס ציונה, ראשון לציון, הצביעו ברגליים. החלטנו שאנחנו רוצים בבית הספר לתת מענה לתלמידים בתוך בית הספר ולהורים ולגרום לחיבור, ודיבר כבוד השר על אהבת הארץ, לחיבור של התלמידים ליישוב שלהם. אנחנו מקימים בבאר-יעקב מוזיאון יישובי שהתלמידים בונים את המוזיאון הזה מא' ועד ת'. העבודה על המוזיאון מאפשרת לנו גם את השילוב של התלמידים יוצאי העדה האתיופית שמרגישים הרבה פעמים לא שייכים, ובאמת היתה לי זכות גדולה לנהל א-ט ולראות את הצרכים האמיתיים של התלמידים האלה ולראות עד כמה החיבור למקום, עד כמה חיבור למורשת, הוא מאוד חשוב.
אז באמצעות ציר מארגן שנקרא מוזיאון אנחנו בעצם עושים דברים שמימים ימימה המערכת רוצה, למידת עמיתים בתוך המערכת, למידת חקר, אוטונומיה של תלמידים, יצירת תוצר. אנחנו עובדים בשיטת ה-P.B.L, ,Problem-based learningכאשר התוצר מוביל את התלמידים וסוחף את ההוראה של המורים, סוחף את הלמידה של התלמידים. אנחנו התחלנו ממקום של מוטיבציה מאוד נמוכה של תלמידים ללמידה, היום אנחנו רואים פירות גם בהישגים של התלמידים כי בעצם מה שעשינו, אנחנו מלמדים גיאוגרפיה, היסטוריה, ספרות, מחשבים, אנחנו התחברנו מאוד לנושא הדיגיטלי, יש לנו מוזיאון וירטואלי כרגע ליישוב, הילדים יוצרים את המציאות של עצמם.

אני רוצה להדגיש כאן את הנושא של יצירת המציאות בעצמנו, שלנו, של המנהלים, של המורים, באמצעות למידה משותפת. אני דיברתי פה על זמן אוויר, שפעם דיברו על למידה של המורים כזמן אוויר וד"ר עינת וילף אמרה "אוויר לנשימה" ואני מסכימה אתה. 9 שעות שהייה שניתנות למורה, בעצם בשנה הזאת שהובלתי שינוי, גרמו למורים להקדיש את כל ה-9 שעות האלה ללמידה משותפת, למידת עמיתים, כדי להניע את השינוי הזה, את כל העבודה שלהם הם לקחו לאחר 9 השעות האלה. אני שואלת את עצמי איך אני ממשיכה את ההובלה של הפרויקט שהוא לא פרויקט, הוא אורח חיים כי התלמידים פעילים בסביבה שלהם, אוהבים את הסביבה שלהם, תלמידים מעידים על זה שהם כבר לא רוצים לצאת החוצה מהיישוב אלא ללמוד בתוך היישוב.
תלמידי רשב"י שיצטרפו אלינו יצטרכו ללמוד את היישוב, יצטרכו להיות חלק מאתנו ואנחנו רואים גם תלמידים של החינוך המיוחד שלוקחים חלק בפרויקט הזה כחלק מתלמידים רגילים בעניין של סיורים מודרכים בתוך היישוב כאשר הם מובילים את הסיורים. זאת אומרת, בעצם הפרויקט הזה הוא מיכל שמאפשר לנו לשלב את כל האוכלוסייה לטובת יצירת אזרחים פעילים שאוהבים את מקום היישוב שלהם.
מה שאני רוצה להדגיש שוב הוא הנושא של למידת העמיתים, שחסרה לנו כמו אוויר לנשימה. למידה מהוראה משובחת להוראה משובחת יותר, למידה של עבודה דיגיטלית שאנחנו שנים שאפנו שהמורה יזוז ממרכז הבמה הצידה, במשך שנה אחת הצלחנו להוביל למצב שהמורים פשוט לומדים יחד עם התלמידים את כל הנושאים ואני מאוד מקווה שזה יתאפשר לי. אחד הדברים שאני כן חושבת, יש את הנושא של הגשת יוזמות חינוכיות במשרד. אני הייתי מאוד מבקשת שהגשת היוזמה הזאת תהיה בדמות של שעות לבית הספר. אני לא בית ספר ניסויי ולא שום דבר, אני בית ספר רגיל לכל דבר שרוצה להוביל שינוי משמעותי שמוביל לתוצאות משמעותיות. יש עליה בהישגים במיצ"ב בשפה, עליה משמעותית בקרב התלמידים, שבקרב האוכלוסייה שלנו היא מאוד מאוד חשובה.

תודה רבה לך ותודה גם על העשייה. שוב אני מדגישה, גם אחד הדברים שעלה בדיון בנוסף ללמידת עמיתים והיכולת של המורים ללמוד אחד מהשני ולעבוד ביחד זה הנושא של פיקוח שמאפשר. כלומר, באה גם המפקחת ותיארו את ההבדל בין פיקוח שהוא פחות מאפשר לכזה שבאמת רואה את תפקידו כלאפשר למנהלים ולמורים להגיע להישגים.

אני רוצה עוד להוסיף בנושא הזה אם אפשר. הנושא של הפיקוח המאפשר, מצד אחד לאפשר את היזמות, מצד שני לא לאפשר את מעורבות ההורים שמחבלת הרבה פעמים בהוראה.

תודה רבה.

התערבות. ההבדל בין מעורבות להתערבות.

אני חייבת לומר שבבאר יעקב יש מעורבות מעולה של הורים בבית הספר.

תודה רבה לך, עליזה. אני עכשיו אבקש ממזכ"ל הסתדרות המורים לומר כמה מילים, אנחנו רק נפתח את הדיון לכל מי שביקש לדבר שהוא איש חינוך ואז תתייחסו ונפתח שוב, וכמובן חברי הכנסת.

אני מקווה שאני אהיה פה עדיין לשמוע את חברי הכנסת.

אתה תהיה פה, אני דואגת שכולם – נתת לי את הזמן?

אני אתן להם את ההזדמנות כי אני תמיד - - -

אני מקווה גם שהשר יהיה, שאנחנו נקבל גם תשובות לשאלות שלנו.

הכול מאורגן לפי הזמנים של השר.

אז עד 12:00, אדוני, נראה לי שאתה אתנו.

לא, לא.

אני מברך את השר והמנכ"לית על המצגת, על העשייה, אכן עשייה מבורכת ושנת הלימודים תיפתח בצורה מכובדת לשמחתם של הילדים, של המורים, של כל עובדי ההוראה וההורים. אכן השר צדק, מערכת היחסים והתיאומים ביננו לבין משרד החינוך היא מערכת טובה של הבנה ועבודה משותפת. נכון, לא על הכול מסכימים, גם לא צריך להסכים בכל דבר אבל אנחנו יודעים לעבוד במשותף כי במערכת החינוך היא כאור לרגלנו והמטרה היא שהילדים יתחנכו, המורים, הגננות וכל עובדי הוראה יעבדו בצורה נאותה.

יש לנו מספר דברים לקראת פתיחת שנת הלימודים. בכל מה שקשור לגננות, אנחנו עומדים על כך בתוקף שהן תקבלנה את 36 השעות הנוספות שקיבלו גם המורים, הן תקבלנה, שגננות יוח"א תצטרפנה ל"אופק חדש", הן ראויות ומגיע להן. באשר ל"אופק חדש", גברתי, הזכיר השר, אחת המטרות שלנו בהקמת "אופק חדש" היתה שהאנשים הצעירים הטובים ביותר במדינת ישראל ירצו להיות המחנכים של הילדים והנכדים שלנו והיום אנחנו מתחילים לראות את ההליך הראשוני בביצוע הדבר הזה. עד 27 לחודש יש לנו עוד משאים ומתנים עם משרד האוצר, נקווה שנסיים אותם בצורה טובה כי כולנו רוצים ששנת הלימודים תיפתח בחדווה ואני מאחל לכולנו שנת שלום קודם כל ושנה של שגשוג למערכת החינוך.

תודה רבה. אני אעבור לחברי הכנסת ואז למורים. בבקשה, חבר הכנסת אלכס מילר.

תודה, גברתי. ברצוני להתייחס לסוגיה של השאלת ספרים בעניין של הפיקוח על פי אותו המנגנון. אנחנו ממש מתקרבים לתחילת שנת הלימודים, אני חושב שכמות די מכובדת של בתי ספר הצטרפו לפרויקט הזה, עד כמה באמת אנחנו יודעים שמתי שנפתחת שנת הלימודים הילדים מקבלים את אותם הספרים? עד כמה בעצם המנגנון הזה הוא בפיקוח, כדי שלא יהיה מצב שנכנסים בלי ספרים, בלי כלום, ההורים לא כל כך יודעים מה לעשות, לחכות שיהיו ספרים או ללכת לרכוש ואז ילדים מתחילים להפסיד משעות הלימודים שלהם ללא חומר לימוד. זה בעניין הזה.
גם בעניין שקשור לאותם הגנים, שאנחנו באמת נתנו, אני חושב, פרק זמן די מכובד למשרד החינוך מבחינת ההכנות בעניין של חינוך חינם לגילאי 3-4 ויש הרבה שאלות שעולות סביב אותם הגנים שהגישו בקשות, או רצו להגיש בקשות, שנתקלו בבעיות כאלה או אחרות עם מעבר מפרטי לציבורי, ובסופו של דבר אני חושב שבחלק מהמקומות, לפחות ממה שאני קיבלתי, נתקלו בבעיות מאוד קשות גם מצד השלטון המקומי בסוגיות שונות וגם בסופו של דבר עם העניין של הטפסולוגיה וכו' ולא נכנסו לתוך הפרויקט. מרוב הבירוקרטיה ומרוב הבעיות שהיו שם מבחינת המעבר פשוט החליטו שלא להיכנס לזה ולחפש לעצמם פרנסה אחרת. אז אני חושב שדווקא בעניין הזה צריך לעשות איזשהו ריענון ולבדוק מי נפל ומאיזה סיבות ולראות אם אפשר להכניס אותם חזרה כי בסופו של דבר אתם מרוויחים פה, גם מהמבנים שבעצם היו בבעלות של אנשים פרטיים שבאמת רוצים להשקיע וגם היו עדיין הוצאות מאוד משמעותיות בחינוך שהיה עד עכשיו כחינוך פרטי.

תודה רבה, חבר הכנסת מילר. חבר הכנסת ברכה, בבקשה.

ראשית, אני מברך על הסקירה של השר ושל המנכ"לית. אני מתרשם שהעידן של 17 הקיצוצים שהיה ב-10 השנים האחרונות הסתיים ואני מקווה שאנחנו יוצאים לדרך חדשה. אני גם מברך את יושבת-ראש הוועדה שמכנסת את הוועדה לצורך העניין הזה בזמן מוקדם ממה שהיה נהוג בשנים האחרונות, אבל עדיין אפשר היה לעשות את זה עוד מוקדם יותר אבל אנחנו בדרך הנכונה, לפחות בעניין הזה.
אדוני השר, הרושם שלי מהסקירה הוא שאמרת על ההישגים והתוכניות ולא אמרת על הבעיות. אם הייתי מסתכל רק על הסקירה שלך הייתי חושב שאין צורך בשר חינוך, זאת אומרת, הכול בסדר והכול תקין ואפשר שאתה תסיים את התפקיד שלך אבל הבעיה היא לא כזאת כמובן, העניין הוא לא כזה, הוא רחוק מלהיות כזה. לפני כשבועיים יושבת-הראש כינסה, גם ביוזמתי, דיון על מערכת החינוך הערבית, על היבטיה השונים ואני חושב שזה היה דבר טוב. הייתי מצפה שלהבא גם המנכ"לית ואפילו השר – יגיע לעת הזו להיות, והבעיות של החינוך הערבי הן נקודת התורפה של מערכת החינוך בכלל במדינת ישראל.
יש אפליה מצטברת ובעיות מצטברות במשך עשרות שנים ואני חושב שהגיע הזמן שתרים את הכפפה, אדוני השר, ותקבע תוכנית מערכתית, גם פדגוגית וגם פיזית, שמתוחמת בזמן, גם 5 שנים, גם 10 שנים, אבל לפחות שאנחנו נדע לאן אנחנו הולכים, גם בהיבט של הבינוי והתנאים הפיזיים וגם בהיבט הפדגוגי וההישגים. לדעתי זה דבר שהוא מתחייב, מתחייב מידית. אם אנחנו נתקדם בעניין הזה זו תהיה ברכה לכלל מערכת החינוך, זה יעלה את ההשתלבות של הצעירים הערביים בחיי הכלכלה והחברה, זה ישפר את מצב מדינת ישראל ב-OECD , זה ישפר את מצב מערכת החינוך גם במבחנים הבין-לאומיים ואני חושב שזה יכול להיות רק לברכה. אני חושב שכדאי, כדאי באמת. אני קורא לך באמת כאן, מהדיון הזה, לבוא, ואני מוכן להיות ראשון האנשים שבאים אליך כדי להציע הצעות קונקרטיות. אני גם עשיתי כמה דברים לפני זה בבדיקת כל מיני סוגיות ואני רוצה שהם יעמדו גם לרשותך, גם בעניין של הבינוי וגם בעניין הפדגוגי.
בנושאים אחרים במהירות, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שהיתה צריכה להיות התייחסות לירידה, אמנם הזעומה, בתוצאות מבחני הבגרות, אבל גם לעשות דיפרנציאציה איפה היתה הירידה בעיקר. אם אנחנו מזהים איפה היתה הירידה, היא לא 0.2 במקומות מסוימים אלא הרבה מעבר לזה. המצב של מערכת החינוך במבחנים הבין-לאומיים, אני חושב שזה דבר שהוא לא מחמיא למערכת החינוך ואני חושב שהשר והמנכ"לית צריכים להתייחס לעניין הזה. על הנושא שיש 2 רמות של מערכות חינוך במדינת ישראל כבר אמרתי.
הנושא של האלימות, אלימות היא פועל יוצא גם של תנאים פיזיים וגם של עניינים פדגוגיים, של חינוך לערכים משותפים שיכולים לייצר מכנה משותף בקרב התלמידים אבל זה גם התקצוב לשמירה. השמירה נדרשת לא רק בגלל אירוע ביטחוני חס וחלילה אלא בגלל אירועים פליליים ששוטפים את מערכת החינוך, ואני חושב שבעניין הזה יש תקלה חמורה בכל מה שקשור לשמירה בבתי הספר הערביים.
בנושא תשלומי הורים, השר סער, אני חושב שכדאי שתיקח את הפרויקט הזה אחת ולתמיד, לבטל את תשלומי ההורים ולמצוא דרך חלופית שכל האזרחים ישתתפו במימון הפעולות הלא-פורמליות. יש הצעות גם שלי, גם של חבר הכנסת אורלב, ואני חושב שכדאי להקשיב להן. אם הביטוח הלאומי לא מסכים אני חושב שהממשלה יכולה לחייב, אבל יש מצב בלתי אפשרי שמנציח פערים ומרחיב פערים בגלל תשלומי ההורים שהם כביכול שוויוניים לאנשים שהם לא שווים מבחינה סוציו-אקונומית. הנושא של הסייעות בגני הילדים, יש לי דף שהועמד כאן ואני חושב שכדאי להתייחס למעמד שלהן ולמצבן.
בנוסף, ספרי הלימוד. אני רציתי לשאול במהלך הסקירה שלך אבל המנכ"לית התייחסה לזה בנושא של הרחבת השימוש באמצעים דיגיטליים. אני חושב שזה דבר מאוד נחוץ, גם בעידן ההתקדמות המדעית אבל גם בבחינת הוזלת עלויות ספרי הלימוד, מבחינת המשקל של ילקוט התלמיד זה עוזר, ולכן חשוב להאיץ את העיסוק בעניין הזה.

תודה רבה.

אני מסיים.

ממש בקצרה.

אני מציין בראשי פרקים, את רואה. בנושא של בן גוריון ובגין, לשר החינוך יש את מערכת השיקולים שלו והתפיסה האידיאולוגית שלו, אבל אני חושב שבהיבט של הקניית ערכים אישיים שהם מודל, אני חושב שהיה צריך לחנך לערכים אחרים בקרב מערכת החינוך הערבית, כפי שמצאתם לנכון להכניס את הרב קוק למערכת החינוך הממלכתית-דתית, אני חושב שיש מקום לקחת גם את הנרטיב, גם את האמירה, גם את החוויה של התלמידים הערביים ולהתייחס אליה.
הדבר האחרון הוא הנושא של פתיחת שנת הלימודים ב-27 לחודש. בשנים הקרובות זה יהיה סמוך לחודש הרמדאן, כפי שזה קיים היום. אני חושב שצריך גם כן להתייחס להיבט הזה. בעצם יש חודש שלם לפני פתיחת שנת הלימודים שהתפקוד של התלמידים והיכולת שלהם להתארגן וכו' הם פחותים. אני יכול להרחיב במקום אחר.

תודה רבה, חבר הכנסת ברכה.

הנושא האחרון, האחרון בהחלט.

זה היה כבר האחרון. תודה רבה, חבר הכנסת ברכה. יש לנו הרבה דוברים.

סבסוד טיולים ערכיים, אני חושב שיש מקום גם כן להתייחס לערכים אוניברסאליים ולא רק לערכים לאומיים ולאומנים.

תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, אורחים יקרים, אנחנו מברכים כולנו את התלמידים על פתיחת שנת הלימודים. כמובן, לא כל הילדים שמחים שחוזרים ללימודים כי יש הרבה דברים. אני שמעתי, עשיתי סקר קצר בעצמי ומצאתי שיש דבר המוסכם על כל הילדים כמעט, שהם לא עשו שום דבר בחופש, לא הספיקו לעשות שום דבר למרות כל מה שעשו. צריכים יותר זמן. אני רוצה לתת ברכה קצרה לשר ואחר כך לתת כמה דברי ביקורת בקצרה.
אני רוצה לברך, אומרים בעברית "לברך על המוגמר", אני רוצה לברך על המותחל, לא על המוגמר, וזה החינוך חינם, שזה צעד גדול מאוד. אני גם רוצה לציין את עבודתו העיקשת של השר בשמירה על התקציב, בהגדלת התקציב, זו לא עבודה קלה. אנחנו היינו מורגלים לקיצוצים כל הזמן והגיע סוף סוף שר שעומד על המשמר.

מצבך קשה, גדעון, יש לך שבחים.

לא, תכף תראה, תכף תשמע.

אני מקווה שהוא יאזן את זה בקרוב.

אני שמעתי את השר אומר מספר פעמים על התקצוב הדיפרנציאלי של כל מיני פרויקטים ולכן תמוהה בעיני עמדתו בפגישתו עם ראשי המועצות האזוריות בהתנגדותו להעברת תקציבים מרשויות חזקות שיש להן הרבה כסף לרשויות שאין להן כסף. במקום שהשר ייזום, שהמשרד ידחוף, המשרד מנסה להכשיל את המהלך הזה. יש מצב מעוות היום, יש עיוות גדול מאוד שבו המועצות הכי עניות שאין להם תקציב בכלל, צריכות לשלם אותם תקציבים, אותו כסף על חינוך או על פרויקטים מסוימים בחינוך כמו הרשויות החזקות וזה עיוות שצריך לתקן אותו. לא להגיד עכשיו, למצוא כל מיני דרכים פתלתלות כדי להתנגד לו, לשר החינוך, אני לא מתנגד לשר החינוך, אבל למה לפגוע במהלך הזה שיועיל רבות לרשויות החלשות? העמדה הזאת היא לא הגיונית, לא הוגנת, לא צודקת ולא נכונה ואני מקווה שהשר ישקול אותה מחדש.
השר אמנם חזק בהגנה על התקציבים אבל הוא מנסה להשליט ראיית עולם ימנית מאוד במערכת החינוכית. מדובר באותם טיולים שהוא מדבר עליהם, מדובר בכפיית לימודי בן גוריון ובגין על החינוך הערבי, מדובר בטיולים לחברון, בתמיכה באוניברסיטת באריאל, בפיטורי מפמ"ר האזרחות, שאלה פיטורין שערורייתיים, בפסילת שיר של יצחק לאור. אני כאן רואה ומנסה דרך הפוליטיקה לנצח את האסתטיקה, כי איציק לאור הוא אסתטיקן גדול ומשורר גדול ורק מסיבות פוליטיות פוסלים אותו. אני אומר לך, כבוד השר, הפוליטיקה היא בת חלוף, האסתטיקה היא בת אל-מוות. תודה רבה.

תודה רבה. אני מבקשת עכשיו לעבור למורים.

ברשותך, אולי אני אתייחס רק לדברים של חברי הכנסת, לפחות שני חברי כנסת שהפנו דברים, לשאר תתייחס המנכ"לית.

בסדר, תתייחס לדברים של חברי הכנסת, מאה אחוז.

אני לא מסכים עם חבר הכנסת זחאלקה בדבר אחד, שהפוליטיקה היא חולפת. אני חושב שהדבר הכי קבוע ונצחי זה הפוליטיקה.

הפוליטיקה היא מתחלפת כל הזמן.

הפוליטיקאים מתחלפים.

הפוליטיקאים אבל גם הפוליטיקה במובן שמה שאומר השר סער יחלוף, מה שאמר איציק לאור ילמדו בעוד 10 שנה.

ומה שעשה איציק לאור.

הוא לא עשה שום דבר, זו עלילת דם.

חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה. בבקשה, השר.

אני אשתדל בנימה עניינית להתייחס לדברים שנאמרו על ידי חבר הכנסת ברכה וחבר הכנסת זחאלקה.

ומילר מה?

לחבר הכנסת מילר תתייחס המנכ"לית משום שהוא העלה סוגיות מסוימות ואני חילקתי עם המנכ"לית למה אני אתייחס ולמה היא תתייחס. קודם כל, לא אמרתי שאין בעיות במערכת החינוך, במערכת החינוך יש הרבה מאוד בעיות והרבה מאוד קשיים וגם כשפותחים שנת לימודים אלה מאמצים קשים ביותר, וגם כשיש סיכום תקציבי אלה מאמצים קשים ביותר. בסך הכול הצגנו את הדברים המרכזיים, וגם כשהצגתי את הדברים המרכזיים אז הוצג חטיבות ביניים, אמרתי: רבותי, בחטיבות הביניים יש מחלוקת, היה ככה, ניסינו לפתור, זה מה שאנחנו עושים. גם בספרי לימוד אמרתי מה היו הבעיות ביישום, אולי היינו רוצים שיותר בתי ספר יכנסו, יש פחות ממה שהיינו רוצים אבל אנחנו באמת מתאמצים ובאמת משתדלים לשפר את המערכת ואני חושב שכל מי שיסתכל על הכיוון של המערכת הוא כיוון טוב. כמובן שחינוך זה תהליכים ארוכי טווח, אי אפשר אחרי מספר שנים לבוא ולהתרווח, להפך, אני בדיוק רואה את המרחק, עיקר הדרך עוד לפנינו, אבל אני חושב שהתבצעו דברים מאוד משמעותיים.

אנחנו מטפלים, אני יכול להגיד גם מטפל הרבה בנושאים של המגזר הערבי וגם נוכח הרבה במגזר הערבי ואני חושב שניתנים למגזר הערבי מענים גם תקציביים וגם פיזיים שלא ניתנו בעבר, ואני חושב שמי שרואה מה קורה במגזר הערבי – אם למשל אני לוקח את תוצאות המיצ"ב של 2011, בפעם הראשונה אפשר לראות לא שיפור בהישגים עם הותרת הפער על כנו אלא בפעם הראשונה רואים צמצום פערים אמיתי בהישגים ואני רואה בזה חשיבות גדולה ביותר. יש בעיות של תרבות ארגונית, אני לא הסתרתי, אני דיברתי על זה בגילוי לב ואני אשמח לבוא ולדבר גם בעתיד איפה עשינו התקדמות ושינינו את דרכי קבלת המורים ואיפה עדיין אני רואה בעיות שהן בעיות שלא קשורות לנושא תקציבי, במינוי מנהלים ובנושאים אחרים. אבל בסך הכול, ואני מקווה, בצדק הצגת את המבחנים הבין-לאומיים כמדד, הצבנו את זה גם כממד, אני לקחתי על עצמי אחריות גם, אני קיבלתי על עצמי אחריות שהצגתי, תוכנית יעדים ברורה כולל בנושא המבחנים הבין-לאומיים. אנחנו נדע עוד 4 חודשים האם הצלחנו או לא הצלחנו. לגבי סוגיית תשלומי ההורים, עדיין אנחנו רחוקים ממצב שתיארת של ביטול טוטלי של תשלומי ההורים אבל כן אנחנו עושים מאמץ גדול - - -

רק תחליף, אני לא מדבר על להעמיס את זה על תקציב המשרד.

שבא ונאמר הנושא של הצעת ועדת לנגרמן. אז המשמעות היא הטלת מס נוסף על אזרחי ישראל ובדבר הזה לא הגענו לכלל הבנה. הגענו בקונטקסט של ועדת טרכטנברג לקונטקסט שמאפשר לנו להוזיל את תשלומי ההורים וזה מה שאנחנו עושים. ומה שעשינו היום עם הנושא של הטיולים זה מאות שקלים לילד, והשאלת ספרים זה מאות שקלים לילד, וגני הילדים זה יותר מאלפי שקלים פר ילד. ולכן, זו בהחלט המטרה שלנו אבל עדיין מדינת ישראל היא מדינה עם מגבלת משאבים כמו כל מדינה, אנחנו לא יכולים לקבל את כל מה שאנחנו רוצים וצריכים, לא רק רוצים אלא צריכים. אבל כשאנחנו, ואני אגע בזה גם אפרופו הדברים של זחאלקה, כאשר אנחנו מקבלים משאב תוספתי, ונתתי פה דוגמה של נושא הטיולים השנתיים, אנחנו כן משתדלים לחלק אותו באופן דיפרנציאלי. זאת אומרת שהחלש הוא יקבל יותר ואני אתן עוד דוגמאות פה, בכל משאב תוספתי שקיבלנו, חילקנו אותו באופן דיפרנציאלי.
לגבי הנושא של בגין ובן-גוריון, אני חושב שהידע על שניים מראשי הממשלה החשובים שהיו למדינת ישראל, שעמדו בראש המדינה תקופות ארוכות, קיבלו החלטות היסטוריות, הוא חשוב לכל התלמידים בכל המגזרים, והידע הזה צריך להיות גם נחלת התלמידים והבוגרים של מערכת החינוך במגזר הערבי, ואני גם חושב שיש הרבה מאוד, ואני גם הנחתי לנסות גם למצוא תוכניות ייחודיות. למנחם בגין, אני נותן רק פשוט דוגמאות, ויכוח קשה מאוד בנושא הממשל הצבאי על ערביי ישראל עד 65'. מה, זה לא איזה דבר שאפשר ללמוד? תפיסתו בנושא חוקה? בנושא השלום עם מצרים? לא בכל דבר צריך לחשוד, לא כל דבר. נכון, השקפת העולם שלנו היא שונה, היא שונה, ובהחלט אני מוביל את המערכת על פי דרכי - - -

זו הבעיה.

אין כוונה, בוא נגיד, לחנך את התלמידים במגזר הערבי להצביע ליכוד, למרות שהייתי מאוד שמח אם הם יעשו את זה. אין כוונה כזאת. הכוונה היא להקנות ידע והייתי עושה עוול כלפי המגזר הערבי אם הייתי אומר: שם לא צריך ללמוד על בן גוריון ומנחם בגין, וגם התלמידים בחמד ילמדו על בן גוריון ומנחם בגין.

ואנחנו מה?

אמרתי גם שיהיו תכנים ייחודיים, בהחלט אמרתי.

אז תוסיף תכנים ייחודיים למערכת החינוך הערבית.

אני לא חש צורך להתנצל. זה דבר מוזר אבל באף אחת מהסוגיות שהועלו על ידי הדוברים אין לי איזה רצון להתנצל על משהו. עכשיו אני מדבר על תקצוב דיפרנציאלי. אני לא נגד תקצוב דיפרנציאלי. אני, כשהיה עכשיו המהלך של תקצוב בינוי גני ילדים בהקשר של טרכטנברג, התקצוב היה דיפרנציאלי. זאת אומרת, הכנסתי פעם ראשונה מדד סוציו-אקונומי ומדד של מרחק מהמרכז, ורשויות רחוקות מהמרכז ויותר חלשות סוציו-אקונומית, קיבלו יותר כסף פר גן מאשר רשות - - -

לכן, כמו עמדתך כמו בנושא השני.

רק רגע, אבל תאזין, אני הקשבתי לך בקשב רב. אני חושב שאני גם יכול לשכנע אותך, תתפלא. ואני אומר לך שאני בעד תקצוב דיפרנציאלי וכשיש לי כסף תוספתי אני מחלק אותו באופן דיפרנציאלי. כשהיה לי כסף לתוכנית תקשוב אני אמרתי: אני, את כל בתי ספר היסודיים במחוז צפון, רוצה לפני מחוז תל-אביב. במקרה אני תושב תל-אביב. אבל למה אני נגד התוכנית שהוצגה לי, ואני אומר את זה בצורה גלויה, של האוצר לתקצוב דיפרנציאלי? מכיוון שכל עוד לא הוגדר על ידי המדינה סל בסיס לתלמיד, מה המדינה מחויבת לתת פר תלמיד, אני מתנגד לפגיעה בתקצוב של הרשויות בנושא החינוך, ומדוע? כי מה שיקרה הוא שעיקר ילדי ישראל, כי זה לא רק הרשויות החזקות, מה שמוגדר כרשויות חזקות זה כולל את רוב ילדי ישראל, מה שיקרה הוא שמה שהן היום נותנות ככסף תוספתי יינתן כדי לתת מענה לבסיס שהיום המדינה נותנת, ומה שיקרה שרמת החינוך תיפגע וזה יהיה צעד ראשון, חבר הכנסת זחאלקה, או לא ראשון, בבריחה מאחריות המדינה לחינוך וגלגולו לרשויות המקומיות כדי שהחינוך ימומן מכספי הארנונה ולא מכספי המסים שמשלמים אזרחי ישראל.
אני חושב שזה צעד, בנסיבות הקיימות, מאוד מאוד מסוכן ואני חושב שאפשר ללכת לרעיון הזה אך ורק אחרי שנגדיר מה הסל הבסיסי שהמדינה חייבת לתת לכל תלמיד, לא משנה איפה, ואחרי זה, על גבי זה, אפשר לתת תוספות, וכמעט בכל דבר יש תקציבים תוספתיים שמקבלות רשויות החלשות. לכן אני אומר, צריך מאוד מאוד להיזהר. אני התנגדתי כשנכנסתי למשרד, היה דוח פוגל בתקופת השרה הקודמת ושר האוצר הקודם, והתנגדתי ליישום דוח פוגל מאותם נימוקים, וכל עוד לא יובטח סל בסיס לתקציב אני מתנגד לתקצוב דיפרנציאלי והוא לא יעשה טוב. לגבי הדברים שאמרת, חבר הכנסת זאחלקה, בכל המישורים, אל"ף, אני מכבד את עמדתך ואת דעתך. האשמת אותי בטעמים פוליטיים ויש לי תחושה שדווקא ההתקפה שלך היא פוליטית.

תודה רבה.

הפיטורין של המפמ"ר הם נקיים מפוליטיקה?

חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה. אנחנו עכשיו עוברים למורים. מה שאני אעשה עכשיו הוא ככה, אני אקרא את הדוברים, אני אקרא גם את הדובר הבא כיוון שכל מי שביקש זכות דיבור צריך לשבת ליד מיקרופון אז הדובר הבא גם צריך להיערך לשבת על יד מיקרופון. כיוון שהזמן קצר אני אגביל את הדוברים בזמן אז אני מבקשת להיות מאוד תמציתיים ולהקפיד על הדברים שלכם. אני מתחילה בבקשה עם פדרו גולדפרב ואחריו אריאל עמר.

צהרים טובים לכולם, שמי פדרו גולדפרב, רכז אזרחות והיסטוריה בבית ספר "נופי הבשור" עוטף עזה. כדי להיות תמציתי אני רוצה להגיד את הדבר הבא: נראה לי שיש דיסוננס בין הדברים שנאמרים לבין הדברים שקורים בשטח והדיסוננס מתחיל לקבל פרופורציות לא מקובלות. כל הדברים ששמעתי כאן מטעם כבוד השר ומטעם המנכ"לית מקובלים, הלוואי שיוכלו להגיע לדברים שהם רוצים במסגרת התוכניות ובזמן הקרוב, אבל, בשטח, המורים והתלמידים מרגישים אחרת. למרות שיש רצון לחנך את התלמידים להיות תלמידים ביקורתיים, להיות תלמידים יצירתיים, התלמידים מקבלים מהממסד דווקא את המסר ההפוך: אתם חייבים להיות צייתניים, וזה מסוכן. אם אני לא טועה, כבוד השר, אתה ואני באים ממקורות דומים.

אתה מבואנוס איירס או מקורדובה?

מארגנטינה.

אבל מאיפה?

אני מבואנוס איירס, אתה מקורדובה.

אני נולדתי בארץ, אבא שלי היה מקורדובה אבל.

בסדר, המשפחה. להבדיל אולי מחלק ניכר מאלה שהיושבים כאן, הגעתי לישראל ב-81' מדיקטטורה צבאית, וכבוגר דיקטטורה צבאית אני חייב להגיד, יש סממנים טוטליטאריים במערכת החינוך שלנו שאנחנו צריכים להיזהר מהם.

תודה רבה.

משפט אחרון.

לא. אריאל עמר, בבקשה, ואחריו יעל גוראון. יעל, את מוכנה? בבקשה.

בוקר טוב, אני יעל, אני מורה לתרבות ישראל, מקרא, ספרות ואזרחות בבית ספר "הרטוב". לא התייחסתם בדברים שלכם למהלך מרכזי לקראת שנת הלימודים הקרובה, נשמח אם תתייחסו, הוצאת מפמ"ר אזרחות מתפקידו. אני רוצה לומר שאנחנו, המורים לאזרחות, חווים משבר אמון עמוק לקראת פתיחת שנת הלימודים ואני אמנה 4 סיבות ואז מן הסתם יגמר לי הזמן.
הסיבה הראשונה היא הפיטורין של המפמ"ר ללא סיבה מקצועית מספיקה, מלבד עניין הספר שהוא עניין שולי יחסית להתקדמות הגדולה של המקצוע תחת הנהגת המפמ"ר. כל מה שדיברתם עליו קודם, כבוד השר וכבד המנכ"לית, קרה אצלנו במקצוע האזרחות בשנים האחרונות: הכשרת מורים איכותית בשטח, השתלמויות אטרקטיביות שמורים נהרו אליהם, למידה חווייתית ועדכנית, אתר מטח, שהוא אתר של טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה כפי שהזכרת, למידה שיתופית, למידת חקר, פיתוח חומרי הוראה, כנסים שהתאימו למורים והיו בשיתוף מורים, בשביל מורים. המפקח בסגנון מנהיגות של דוגמה אישית פיתח קהילת מורים שהיתה בשביל כולנו מודל חינוכי ממעלה ראשונה, מפמ"ר שקיבל את כל המורים מכל המגזרים והוביל אותנו בבטחה, פיתח הוראת אזרחות במדינה שלנו, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית למקומות שאנחנו לא היכרנו קודם. כמובן גם הזכאות לבגרות עלתה, כל ההשקעה הגדולה שהמשרד משקיע בחינוך, הכשרת מורים שציינתם קודם, פשוט קרתה בשקט תחת ידה. אנחנו עדיין ממתינים לשמוע סיבה ממשית לפיטורין ולעצירת המהלך הזה.
הסיבה השנייה זו התעלמות מוחלטת בקבלת ההחלטה מקולם של המורים בשטח, בשדה. התייחסות אלינו רק על גבי התקשורת, התייחסות לאנשי השדה כעשבים שוטים, פשוט ככה. להערכתי, התעלמתם גם מעמדת ארגון המורים שרן ארז הביע באמצעי התקשורת של מחאה על המהלך החד צדדי הזה. אנחנו עדיין ממתינים לפגישה כדי להשמיע את הדברים שלנו באופן ברור.
הסיבה השלישית שחשוב לי שתתייחסו אליה היא שאנחנו כרגע עובדים תחת עמימות רבה סביב התכנים של תוכנית הלימודים, יש עכשיו הרבה שינויים ואין לנו בעצם הנהגה. אנחנו רגילים שלפני ה-27 לחודש מגיעה אלינו הודעת מפמ"ר לגבי איך להתחיל את השנה הזאת, כרגע אנחנו נמצאים בחוסר סדר מוחלט מבחינתנו, לא ברור לאן הדברים הולכים.
הסיבה הרביעית והאחרונה שאני רוצה לציין היא חשש גדול מהעתיד לבוא, ההנהגה החדשה שתיבחר למקצוע. אנחנו מכירים מעורבות עמוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית, אנשיו חברים כיום בוועדת המקצוע, אנחנו מכירים את הסימון של המפמ"ר הבא ואנחנו יודעים שבמכון הזה מדברים על ציונות מונוליטית מסוג אחד שמי שלא שותף לה פשוט עתידו כעתידו של המפמ"ר, לצאת החוצה. אנחנו הולכים לקראת אינדוקטרינציה ולא חינוך לאזרחות.

תודה רבה. גל אורון, בבקשה, ואחריו רונית בלום.

שלום, אני אדבר בקצרה. אני גם מורה לאזרחות בבית הספר הריאלי בחיפה ואני רוצה גם להתייחס לסוגיה של - - -

רק שאני אבין, אני הגעתי לישיבה של הכנה פדגוגית לפתיחת שנת הלימודים, מה שאני שומע שיש פה אחד אחרי השני - מדברים על אותו בן אדם.

חבר הכנסת מילר, בבקשה - - -

עם כל הכבוד, העניין הובן.

חבר הכנסת מילר.

סליחה, זו ועדה של הכנסת. גברתי, זו ועדה של כנסת.

זו אכן ועדה של הכנסת - - -

את מגבילה כאן חברי כנסת בזכות הדיבור - - -

לא הגבלתי, כולם דיברו כמה שהם רצו.

את כן, סליחה, אני ישבתי פה ואני שמעתי, חבר הכנסת היה באמצע זכות דיבור, את ביקשת ממנו לקצר - - -

חבר הכנסת מילר, כולם קיבלו את מלוא זכות הדיבור.

את מביאה פה אנשים שכולם מדברים על נושא שבכלל לא קשור לדיון הזה. עם כל הכבוד, זה לא עסק ככה.

חבר הכנסת מילר, אם לא היית מפריע הדברים היו מתקדמים בשקט.

לא, גברתי.

בבקשה, תמשיך, אני מצטערת על ההפרעה.

אני רוצה להגיד כמה דברים בקצרה שאני חושב שהם רלוונטיים לדיון. דבר ראשון, למי שפחות מצוי בסיבה של הפיטורין של המפמ"ר, אני חושב שחשוב שכל אזרחי מדינת ישראל יידעו שהאינטרס שלהם הוא שהמפמ"ר יישאר בתפקיד. אני חושב שזה האינטרס של מערכת החינוך - - -

בוא נעשה משאל עם.

חבר הכנסת מילר, בבקשה.

לא, רבותי, קצת הגזמתם אני חושב, עם כל הכבוד.

אנשי מערכת החינוך, משרד החינוך, אני חושב שמורים, הורים ותלמידים באשר הם, ואני אסביר למה אני מתכוון. המפמ"ר שפוטר הגשים הלכה למעשה את חזון החינוך הממלכתי במדינת ישראל. אני חושב שמקצוע האזרחות, שהוא מקצוע שהוא טעון באופן אינהרנטי והטבע שלו לעסוק בסוגיות קונפליקטואליות, לקח אותו איש מקצוע שהעמדות הפוליטיות שלו, לי בכל אופן, בתור אחד שעבד אתו 4 שנים, אין לי מושג מהן, והצליח לייצר מרחב של שיח, מרחב של דיאלוג, מרחב שבונה אזרחות משותפת ממורה שעובד בטייבה עד מורה שגרה במגרון, עד מורה בחיפה ומורה מאילת. כל הערכים שהיום משרד החינוך מנסה לקדם, שזו חשיבה ביקורתית, חינוך לאזרחות משותפת, חינוך לחברה פלורליסטית, המפמ"ר הצליח להגשים את זה הלכה למעשה ומי שיכול להעיד על זה טוב מכולם, אני חושב, אלה המורים.

תודה רבה.

עוד מילה אחת. אני חושב שהסוגיה הזאת, ובדקה כנראה לא הצלחתי להעביר אותה לכולם, היא סוגיה קריטית עד כדי כך שאני קורא לכבוד שר החינוך, כמו במקרים שאנחנו יודעים ששרים אחרים מתערבים באופן אישי ומשמיעים את הקול, ובלי לפקפק או לזלזל בשיקול הדעת של המנכ"לית אני מבקש ממנו ובשם הרבה מורים שעומדים מאחורינו לצאת פה באמירה, ואני פונה אליו לעשות שיקול דעת נוסף ולהתערב בסוגיה.

תודה רבה. רונית בלום ואחריה חגי לביא.

מה זה, יש פה רשימה?

יש רשימת דוברים.

לא, אז תגידי לנו, גברתי, אולי אנחנו נצא.

אתה מוזמן לצאת.

כל מי שאת הבאת כאן בשביל הפרובוקציה הזאת אז אנחנו נבוא כשכל זה יגמר. מה זה הקרקס הזה? נו, באמת.

יש כאן רשימה ארוכה של מורים, גננות וסייעות שביקשו לדבר.

רבותי, זה לא הנושא של הדיון. אם זה היה הנושא של הדיון, תאמינו לי, הנוכחות של הח"כים היתה גם בצד השני, עם כל הכבוד.

חבר הכנסת מילר, בוועדה הזו מורים ידברו. כולם ידברו. אני מבקשת, אין כאן סדר, קיבלתי פתקים, אני מקריאה פתקים. רונית בלום ואחריה חגי לביא, בבקשה.

בוקר טוב. אני מלמדת בתיכון "רוטברג" ברמת השרון. אני שותפה לאיזושהי עשייה חינוכית ואנחנו באמת באים כאן כאנשי חינוך קודם כל ומורים לאזרחות. מה שבעצם מוביל אותנו בעשייה ובחשיבה זה איזשהו קו שאנחנו מנסים לענות עליו, איזה סוג של - - -

לא יאומן, לא הגיוני שרק מה שמדברים זה המפמ"ר לאזרחות.

זה חלק מהנושא.

זה חלק מהנושא? כן, כמובן. מה זה קשור לישיבה פדגוגית?

חבר הכנסת מילר, בוועדה הזאת מורים מדברים.

בסדר, שידברו, לבריאות.

תודה, בבקשה.

אני לא מגביל אף אחד, אני רק, גברתי, מבקש שאם את עושה דיון בנושא מסוים שאנחנו נגיע לדיון בנושא הזה ולא לנושא אחר.

הדיון הזה ימשך עד 13:00 בנושא. בבקשה, תמשיכי.

הקו שמנחה אותנו זה בעצם תשובה לאיזושהי שאלה שאנחנו שואלים כשאנחנו נכנסים לכיתה, איזה סוג של בני אדם ואיזה סוג של תלמידים ואזרחים אנחנו רוצים להוציא מתוך מערכת החינוך. התשובה שאנחנו מנסים לענות עליה היא גם ברמה האנושית אבל גם ברמה האזרחית כשותפים, כאנשים שמכירים את המערכת השלטונית, את המדינה הדמוקרטית והמדינה היהודית שבה הם חיים, מכירים את המורכבות שלה ומסוגלים לחשוב ולתת תשובות לשאלות קשות תוך מחשבה חופשית. ולכן אני כאן שותפה באמת לסוגיה הזאת ומבקשת לבצע חשיבה כי אני חושבת שהדברים נאמרו בצורה מאוד ברורה. תודה.

תודה רבה. חגי לביא ואחריו אריאל עמר.

שלום, אני מורה לאזרחות בבית ספר בירושלים.

נו, באמת.

אני רוצה בתחילת דברי להצטרף לדבריו של חבר הכנסת מילר, אני רוצה להצטרף אליך ולומר שגם לי צר מאוד גם כמורה לאזרחות וגם כאזרח שהפורום היחיד שמאפשר לנו המורים להציג את דעתנו בפני השר ובפני המנכ"לית זה הפורום הזה. אין ספק שאם היו נפגשים אתכם קודם ויכולים להציג את הדברים גם ביתר אריכות מאשר בדקה שמוקצבת לנו כאן, יכול להיות שהיינו יכולים להרגיש שבאמת מקשיבים לנו כמו שאתה אומר שמקשיבים והדבר לא כל כך נראה.

באיזה ספר אזרחות זה כתוב, השיטה הזאת?

חבר הכנסת אורלב.

דמוקרטיה? שמעת פעם על הנושא הזה?

המורים בוחרים את המפה? יש כזאת שיטה?

אני מבקשת שקט, בבקשה. חבר הכנסת אורלב.

אסור קריאת ביניים?

אסור.

גם קריאת ביניים אסור?

היה זמן דיון, חבר הכנסת אורלב, חברי הכנסת דיברו לפני כן.

גם כשיעור באזרחות, אסור קריאת ביניים? מה הסיפור הזה? זה שיעור רע מאוד באזרחות מה שקורה כאן, שיעור רע מאוד.

חברי הכנסת דיברו קודם לכן, המורים והגננות ידברו.

אולי התלמידים יבחרו את המורים והמורים יבחרו את המפקחים והמפקחים יבחרו את השר. מה זו השיטה הזאת? מה קרה? התבלבלתם לגמרי.

לא, אבל יש אמונה בסיסית - - -

התבלבלתם לגמרי, חברי המורים.

העם חושב שזה רעיון טוב, תודה.

חבר הכנסת אורלב, בבקשה, להפסיק.

מה זו השיטה הזו? את נותנת יד לדבר פסול, תדעי לך. את נותנת פה יד לדבר פסול מן היסוד.

חבר הכנסת אורלב, בוועדה הזו מורים ידברו.

הם ידברו וידברו לעניין ועל דברים שהם צריכים לדבר עליהם. מה זה הדבר הזה?

מה שמרשים להם?

אני חושב שאחד הדברים שמפריעים לי באופן אישי יותר מכל בדיון הציבור הוא באמת שאנחנו מראש מחליטים מה אנשים הולכים להגיד לפני שהם אומרים. חשוב לי לומר שאנחנו המורים לא מבקשים לבחור מפמ"ר, אנחנו כן מבקשים לומר שאנחנו מרגישים תהליך מאוד חיובי שהתרחש בלימודי האזרחות, מכל המגזרים אגב, שמתרחש בשנים האחרונות תחת הובלתו של אדר וחושבים מתוך היכרות מקצועית עם השטח, אנחנו אלה שמלמדים בסופו של דבר, שמן הראוי קודם כל שקולנו ישמע, ואם הדרך היחידה שלנו לבוא ולומר את דברנו ולהשמיע את קולנו באמצעות הוועדה הזו כי מסרבים להיפגש אתנו אז זו הדרך שאנחנו נאלצים לעשות את זה. אני חושב שאנחנו רוצים אזרחים פעילים ואקטיביים וזה מה שאנחנו מנסים להראות, ודוגמה אישית, כפי שהשר ביקש בעצמו בתחילת דבריו.

תודה רבה. אריאל עמר ואחריו שלומית כהן.

שלום, אני מורה ומחנך בתיכון שליד האוניברסיטה העברית, לא רחוק.

גם לאזרחות?

גם באזרחות, עד שתתיר לי להמשיך, כל עוד תתיר לי. קודם כל אני רוצה לומר הערה מתודולוגית למצגת שהיתה כאן.

בעדינות, בעדינות.

אני אומר את זה בעדינות.

ההערה שלך – תשתדל, אתה בוועדת הכנסת.

חבר הכנסת מילר.

אתה בוועדה של הכנסת.

אין בעיה, להגיש לך ידיים?

אם זה מה שאתה מלמד את הילדים שלך, אם זו הדמוקרטיה שאתה מלמד את הילדים שלך, צר לי, צר לי שאנשים כמוך נכנסים לכיתות של הילדים שלנו. צר לי.

חבר הכנסת מילר, בבקשה. חבר הכנסת מילר, לא.

ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה, ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה.

צר לי שאתה, בדרך שלך, של התגובות שלך - - -

ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה.

זו הדמוקרטיה שאתה מלמד?

חבר הכנסת מילר, בבקשה. תמשיך, בבקשה. אני מבקשת לא להגיב באופן אישי.

אם כן, הערה מתודולוגית על המצגת. עד שקופית 17, שהיא הראשונה שעסקה בפדגוגיה, שזו המטרה של המפגש היום, לא דיברנו פדגוגיות, לא דיברנו חינוכית.

כן, עכשיו עברנו לדמגוגיה.

חבר הכנסת מילר, תן לדבר.

תפסיק עם היהירות הזו, בחייך, מה זה?

סליחה, אני מורה בישראל ואני רוצה להשמיע את קולי. תודה לך. אז לשם ההתכנסות שלנו, לשם הפדגוגיה, ראוי להתייחס לעניין החינוכי לדעתי, כבוד השר, מהיבט חינוכי ולא מהיבט כלכלי. זו הערה מתודולוגית על המצגת עצמה. עכשיו ברצוני להתייחס למעגל הרחב יותר של פיטורי אדר מפמ"ר, שזו פדגוגיה, אדוני השר, אדוני חבר הכנסת מילר, זו בהחלט פדגוגיה וזו פדגוגיה אכבר חינוכית. לא ניתן לנתק את פיטורי המפמ"ר, לא ניתן לנתק זאת ממהלכים ציבוריים, התקפה ציבורית כוללת על אנשים בעלי אידיאולוגיה מסוימת.

תודה רבה. שלומית כהן, אחריה מוחמד חאג' יחיא.

שלום, אני מורה לאזרחות גאה מבית ספר "פלך" בירושלים. אני רק בקצרה אגיד במשפט אחד, אין פה שום עניין פוליטי של ימין ושמאל, יש פה אדם, מנהיג חינוכי בעל יושרה מקצועית שפוטר ואנחנו דורשים לדעת מדוע כי אנחנו אנשי המקצוע.

תודה. מוחמד חאג' יחיא, בבקשה, ולאחריו אמיר תדמור.

זה פורסם. תקראי את הפרוטוקול של ועדת החינוך, תקראי את הפרוטוקול, תראי את השגיאות שהוא עשה. זו בושה שאדם כזה יכול היה להיות מפמ"ר בישראל, אדם שמוציא ספרים עם טעויות.

הוא לא הוציא ספרים - - -

חבר הכנסת אורלב, בבקשה.

הוא הוציא ספרים עם טעויות, הוא אישר ספרים עם טעויות. תקראי את הפרוטוקול.

חבר הכנסת אורלב, בבקשה.

אז מה? - - -

מה, מה זה "אז מה"?

תקראי את הפרוטוקול. מורה לאזרחות, תקראי פרוטוקולים.

חבר הכנסת אורלב, אני קוראת אותך לסדר.

היינו בוועדות, קראנו את הפרוטוקול.

היינו בוועדה הזו, זה היה משפט שדה.

מוחמד חאג' יחיא, בבקשה.

יש לי בקשה מכבודך, תני לי טיפה יותר זמן כי אני מייצג רחשי ליבם של ציבור מורים מלא ולא חצי דקה כי יש הרבה ממורים יהודים שמדברים ומשקפים את כל צבעי הקשת ואני הערבי היחידי שמדבר אז אני מבקש טיפה יותר זמן כי יש לי הרבה מה להגיד בעניין.

אם אתה רצה שהשר יתייחס אין הרבה זמן.

לא הרבה זמן, עוד חצי דקה יותר. אני רוצה להתייחס. כפי שאתם יודעים, אני מורה ותיק, שרדתי המון המון מפמ"רים ולא הייתי מוכן לבוא להגן על אף אחד מהם ופה אני רוצה להגיד שני דברים מאוד חשובים פדגוגית, בלי להתייחס לאדר כהן כמפמ"ר אלא כאדם. 25 שנים לימדתי אזרחות כשהייתי מנוכר למקצוע, הייתי ממש מנוכר למקצוע, לא יכולתי לחנך לאזרחות ולא יכולתי ללמד מדינה יהודית, לא יכולתי כי התכנים היו זרים לי גם מבחינה חינוכית וגם מבחינה פדגוגית.
היום, ב-5 שנים האחרונות וב-4 האחרונות במיוחד, אנחנו, המורים הערביים בישראל, מתחילים גם לחנך לאזרחות וגם ללמד מדינה יהודית וגם לתת נרטיב יהודי למדינה היהודית וגם לתת נרטיב פלסטיני למדינה היהודית בזכות תכנים מאוד קטנים שהמפמ"ר הוסיף. תוכנית החלוקה, כעובדה היסטורית שהתלמידים הערבים יצטרכו ללמד גם נרטיב יהודי וגם נרטיב ערבי ושהם יחליטו. אני לא בא לחנך, אני בא לתת להם עובדות שנותנות מתוך מסגרת של תוכנית לימודים שנותנת לי את האפשרות לתת לתלמיד הערבי לחשוב. מה שקורה עכשיו, זה עומד בסכנה מאוד גדולה.

הדבר השני שהוא הכניס ונתן לי לחנך לאזרחות טובה הוא האשכול של התלמידים הערבים. עד לפני 5 שנים התלמידים הערביים היו חייבים, חייבים להיבחן במדינה יהודית על הגדרותיה השונות לפי הזרמים היהודיים, היום התלמיד הערבי נבחן על שלטון מקומי, נבחן על מפלגות, נבחן על זכויות מיעוט, נבחן על תקשורת, נבחן על הכול ואז יש לו מעורבות יותר אזרחית בנעשה מסביבו.
דבר שלישי, מטרת הביצוע, ופה אני רוצה לסיים. מטרת הביצוע באה ונתנה לתלמיד הערבי אפשרות להיות מעורב בחיי החברה שלו ואני רוצה לספר אנקדוטה על טייבה. כולכם יודעים מה זה טייבה, כולכם יודעים איזו אלימות יש בטייבה, בזכות מטרת הביצוע המשטרה בטייבה הפכה להיות מגורם עוין וכלי דיכוי בידי השלטון והפכה להיות משטרה קהילתית שבאה, נכנסת לכיתות, מציגה בפני הכיתות ותלמידים ניגשים למשטרה ושואלים שאלות ואומרים להם: למה אתם לא עושים מספיק? ויש תשובות. זה בזכות הדברים הקטנים שהמפמ"ר הזה הכניס. הייתי מבקש מכבוד השר לשקול ביתר שאת ובצורה יותר מקצועית את פיטורי המפמ"ר ולקחת בחשבון את רחשי ליבם של המורים ושל התלמידים בישראל.

תודה רבה. אני אעצור כאן כדי לאפשר לשר להתייחס ואני אמשיך מאוחר יותר גם עם מורים, גננות וסייעות שביקשו לדבר וגם עם כל שאר הדוברים. בבקשה.

תודה, גברתי, אני מודה לך שבאמצעות ישיבת הוועדה אני יכול להתייחס בפומבי גם לנושא הזה, כאשר מאז התקבלה ההחלטה, נדמה לי לפני שבוע ימים לערך, אולי קצת יותר, לא היתה לי ההזדמנות לעשות את זה ואני שמח שאני יכול לעשות את זה כאן. קודם כל, כדי שלא יהיה איזשהו ספק, אני נותן גיבוי מוחלט ובלתי מסויג להחלטת המנהלת הכללית שלא לתת קביעות למפמ"ר אזרחות. מנכ"לית המשרד שהיתה בתקופה הרלוונטית, גם ממלאת מקום יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, קיבלה החלטה מקצועית, עניינית. אני ראיתי גם את ההתלבטויות וגם את התהליך ויש לי בשיקוליה ובשיקול דעתה בכלל אמון מוחלט.
יתרה מזאת, כל ההליך הזה במידה רבה היה לפנים משורת הדין, מדוע? כבר בשנה שעברה, שהיתה צריכה להתקבל החלטה – ואני מסביר במה מדובר, מדובר על החלטה למתן קביעות, החלטה למתן קביעות איננה לא פררוגטיבה מוקנית של מי שצריך להחליט בעניינו וגם לא דבר שזוכים בו באמצעות לובינג נמרץ ומתוקשר ככל שיהיה – וכבר אז, לפני שנה, יושב-ראש המזכירות הפדגוגית דאז, ד"ר צבי צמרת, היה בדעה חד משמעית שלא ניתן לתת קביעות למפמ"ר אזרחות על רקע תפקודו למרות - - -

בגלל הצלחתו אולי.

חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

רבותי, פה יהיו רק עובדות, כל מי שיש לו סבלנות לשמוע את העובדות ייקח נשימה ארוכה, יתרווח במקום ויקשיב. למרות עמדת הממונה על המפמ"ר – מי שממונה על המפמ"ר זה יושב-ראש המזכירות הפדגוגית – קיבלתי את עצת מנכ"ל משרדי דאז שהחליט לתת שנת ניסיון נוספת למפמ"ר אזרחות כדי שעניינו ייבחן בעצם פעם נוספת. היתה גם מערכת יחסים מסוימת, לא צריך לשכוח מי היה כפוף למי, למרות שבדיון מהסוג הזה אפשר לשכוח שיש חשיבות בכלל לשאלה הזו, מי כפוף למי, אבל היתה מערכת יחסים מסוימת, אמרנו: בוא ניתן עוד שנת ניסיון, ייכנס לתפקיד אדם חדש. ומי שכיהן בעצם בתפקיד ממלאת מקום יושב-ראש המזכירות הפדגוגית בשנה החולפת עד לתאריך ה-1 ביוני, שאז נכנסה לתפקידה פרופ' עפרה מייזלס, שיושבת כאן אתנו, שהיא מכהנת בחודשיים האחרונים בתפקיד, היא מנכ"לית המשרד. אני שמעתי כאן בדיון אמירה כאילו עניין הספר באזרחות הוא שולי. זה היה הציטוט.

ביחס לדברים האחרים.

חברת הכנסת וילף, אני לא רוצה להעיר, אני מכבד אותך כיושבת-ראש, הרי ניסית לעשות דיון בניגוד לתקנון שנבלם, אחר כך ניסית לכנס את הוועדה לדיון מיוחד שהיושב-ראש לא אישר, מצאת דרך לעקוף את זה ולקיים את הדיון ואני מכבד את זה כי, כאמור, יש לי הזדמנות להציג את הנתונים, אבל תני לי בזמן התמציתי הזה שאני מתייחס – הרי גיליתי איפוק מסוים, פנו אלי להתראיין, לא מיהרתי – תני לי עכשיו, ביריעת הזמן הקצרה הזאת להציג את העובדות. ואני אומר בצורה הברורה ביותר, אני מקבל את עמדתה המקצועית של המנכ"לית שעניין הספר, וזה לא היה חומר הלמידה היחידי שאליה התייחסה החלטתה, היה עוד אחד לפחות, למיטב זכרוני - - -

תחשפו אותו, אם אפשר.

תסלח לי, אותך אני הרי רואה בכל עצומה, אם זה נגד הביקורים בחברון ואם זה בנושא הזה, אתה חותם על עצומות קובע ואני מכבד את זה.

זה גם משהו מעבר לעצומה שקורה.

אבל אני מכבד את זה.

תודה רבה.

אני רק אומר, באופן קבוע יש לך ביקורת על מדיניות המשרד, בכל זאת אני קובע אותה ולא אתה. כמו שאמר אחד הדוברים האחרים "פיטורי השר" בפליטת פה פרוידיאנית, לזה צריך לעשות שינוי מסוים בבחירות דמוקרטיות, כלומר, הם מלמדים בחירות, ואז אולי גם תזכו להגשת חלומכם.

אם נוכל ללמד בחירות.

אני מבקשת.

בינתיים אין לכם שום בעיה ואף אחד לא נגע בשערה משערות ראשכם ואתם באים ומתבטאים פה בחופשיות כמו שמקובל במדינה דמוקרטית ברוך השם, אבל זה לא אומר: אל"ף, שעמדתכם נכונה, בי"ת, שעמדתכם קובעת. במקרה הזה היא לא נכונה והיא לא קובעת. אני אומר, עניין הספר באזרחות, אל"ף, לא רק ספר מוטה מאוד, אלא ספר עם סטנדרטים מקצועיים נמוכים, רווי שגיאות עובדתיות, רווי שגיאות עובדות שהתבקשו לתקן ולא תוקנו - - -

ודווחו כאילו תוקנו.

ודווחו כאילו תוקנו. אני לא נכנס לכל הטעמים, הרי את הדברים האלה בחנו גורמי המקצוע והם היו פה בנושא הזה בוועדה הזאת ואין אחד מכל אנשי המקצוע, כולל מפמ"ר אזרחות לשעבר אדר כהן, שהיה אצלי בלשכה בדיון בנושא הזה, כולם פה אחד, כולל אדר כהן שאישר את הספר, אמרו: אי אפשר ללמוד מהספר הזה. אז אם אושר ספר בתהליך שזה בוצע ובתוצאה שראיתי אותה, לפי דעתי, אם סבורה המנכ"לית שזה לא דבר שולי, כפי שנטען פה, אני מסכים עם העמדה שלה. זה לא דבר שולי. אדרבה, הייתי מצפה ממורים לאזרחות, בוא נאמר, אותה מידה של תסיסה שמתגלית אפרופו סוגיית הקביעות, כן או לא, לאדר כהן, שתהיה אותה מידה של תסיסה לגבי ספר שאלה הם תכניו. את זה לא ראיתי. אבל אני רוצה לומר, אני גם לא רואה בהתארגנות כזו או אחרת גוף יציג, אני גם שומע מהשטח קולות אחרים לגמרי - - -

לא ממורים לאזרחות.

גם ממורים לאזרחות, לא כולם כפופים להתארגנות והם אומרים את דעתם למרות - - -

נשמח לארח אותם פה תמיד.

אף אחד לא כפוף להתארגנות, זה בסדר.

זה בכלל לא רלוונטי מכיוון שמי שאמור להעריך בסוגיה, ומי שמסוגל להעריך בסוגיה של מתן כפיפות אלה הממונים ובמקרה זה אני גם יכול להעיד, לא היתה שום עמדה שנקבעה מראש למנכ"לית לגבי מפמ"ר האזרחות, נהפוך הוא, היתה פתיחות מוחלטת בתחילת כהונתה בסוגיה הזאת והיא שפטה את הדברים כפי ששפטה והיא ביצעה את תפקידה ואני נותן את הגיבוי. ואם בכלל אני יכול להגיד משהו על הקמפיין - - -

אין קמפיין.

אין קמפיין? מה, אתם באמת עיוורים לחלוטין?

אם היו לחצים היו לחצים של קמפיין מאורגן שכלל גם הפעלה של מדריכים לאזרחות כלפי מורים לאזרחות. יושב-ראש ועדת החינוך לשעבר יודע על מה אני מדבר. החומרים האלה הרי הוצפו מתוך המערכת אלינו במידה רבה מאוד של תדהמה. ההליכים שנקטה המנכ"לית, אם היא תרצה היא תרחיב, כללו גם פגישה עם מדריכים לאזרחות. גם כאשר פנתה אלי יושבת-ראש הוועדה והציעה להיפגש עם מורים קיבלה תשובה חיובית.
אבל אני רוצה לומר, היו פה תופעות פסולות אבל אנחנו עמדנו על קיום הליך הוגן. מה זאת אומרת הליך הוגן? אני רוצה לתת דוגמה שלי כשר ממונה. אני זוכר שלפני כחצי שנה ביקש חבר הכנסת אלקין, יושב-ראש הקואליציה, שהיה כאן, לקיים דיון על תפקוד מפמ"ר אזרחות פה בוועדה בתקופת כהונת היושב-ראש הקודם, חבר הכנסת מילר, וזה אושר לדיון מהיר על ידי נשיאות הכנסת. אני פניתי גם למציע וגם ליושב-ראש הוועדה ואמרתי להם: רבותי, יש פה אדם שעניינו לא צריך להתנהל בפני טריבונל פוליטי, לא צריך להתנהל בפני פורום פוליטי, הוא עומד בפני הכרעה על מתן קביעות, זה צריך להתבצע באופן מסודר, באופן מכובד, באופן ראוי. ואני גם אומר בהערת אגב, אינני אומר שלאיש אין זכויות, אינני אומר את זה, אינני אומר לאיש אין כישרונות, בסופו של דבר הדברים נשקלו על כלל ההיבטים הרלוונטיים, למרות שהיו תופעות, אני אומר עוד פעם, היו תופעות בעייתיות, היו דברים שבוצעו בניגוד לתקשי"ר, היתה הפעלה של אנשים, אנשים שיש להם – מדריכים מול מורים, שיש להם איזושהי מרות, החתימו על עצומות. אלה לא דברים שצריכים להיות בתקופת מבחן של אדם למתן קביעות, כן או לא. ההליך התנהל בצורה ההוגנת ביותר וגם תוך כדי איפוק מרבי לתופעות האלה.

דובר פה על נושא של חשיבה ביקורתית. גבירותי ורבותי, אין אדם אחד שאמון על חשיבה ביקורתית. קודם כל, פה לא שמענו בדיוק חשיבה ביקורתית, שמענו מקהלה, הייתי אומר אפילו כמעט בלי ניואנסים. החשיבה הביקורתית עדיין לא נמצאת בכיסו של אף אחד. כאשר אני שומע מדובר, וזה גם פוגע באמינות כי תמיד צריך חוש מידה בחיים, שאדם אומר תוך השוואה למשטר הפשיסטי בארגנטינה, תרשו לי להתייחס לזה כי במקרה היה לי דוד שהיה שנים ארוכות בכלא בתקופת המשטר הפשיסטי בארגנטינה, המשפחה שלי יודעת מזה משטר פשיסטי על בשרה, שבמערכת החינוך יש נורמות טוטליטריות שמזכירות לא את זה? איזה מין שיעור לאזרחות זה לתלמידים? קודם כל אני אגיד לכם למה אני מקווה, שמעתי את הדברים שלכם בכבוד, אני מכבד את עמדתכם, אני מאמין שהיא יוצאת מתוך הערכה כנה לאדם שעבדתם מולו, אני מצפה שתהיה לפחות הערכה דומה למי שהחליט ולשיקוליו ולעובדה שזה היה אחרי שנה נוספת, אחרי חוות דעת של יושב-ראש מזכירות פדגוגית מסוימת - - -

כבוד השר, האם אתם מוכנים לפגישה?

גברתי לא תפריע לי, אפילו לא לשנייה. שמעתי אותך בלי להפריע.

האם אתם מוכנים לפגישה לא כאן?

תרצו להיפגש אתי, תפגשו אתי. אין שום בעיה. לא צריך להפריע בשביל זה.

בשמחה, נקבע אתכם תאריך.

אני אומר עוד פעם, אל"ף, כבוד, אותה מידה של כבוד למי שקיבל את ההחלטה גם אם אתם לא מסכימים אתה, וגם אמון בטוהר שיקוליו, ושניים, הבנה שזאת מערכת, כי המשך הקמפיין הזה בסגנון הזה בסופו של דבר עלול לגרום נזק למקצוע האזרחות וזה מקצוע שהוא מאוד יקר ללבי. יש מי שנדמה לי באופן מידי מונתה לממלאת מקום על פי התייעצות שהיתה בין המנכ"לית לבין יושבת-ראש המזכירות הפדגוגית. לימודי האזרחות ימשיכו להתקיים, לא תהיה פגיעה בנושאים של חשיבה ביקורתית, יש נושאים שלובנו וקרו והתקבלו עליהם החלטות בוועדת מקצוע באופן מושכל. אין לי שום מושג מי יהיה, מי יבחר במכרז להיות מפמ"ר אזרחות בעתיד אבל אני מצפה שגם אותה מידה של כבוד שאנחנו רוחשים לעמדה שהיא עמדה שונה, ואני מאמין שהיא נובעת ממקומות אמיתיים, לא ממקומות לא אמיתיים, תהיה כלפי החלטה שהתקבלה.

תודה רבה.

אני מתנצל שאני צריך לצאת, אני סיכמתי מראש עם יושבת-הראש.

אנחנו ממשיכים, המנכ"לית נשארת ותקשיב לכל הדוברים. אנחנו ממשיכים.

סיכמתי מראש, עוד לפני שיכולתי להעריך איך הדיון יתפתח, אבל היה לי חשוב מאוד להתייחס לסוגיה הזאת לפני שאני הולך ואני מאוד מודה לכם שהעליתם אותה.

אנחנו ממשיכים את הישיבה, הישיבה נמשכת עד 13:00 אחר הצהרים בהשתתפות המנכ"לית וכל מי שביקש את זכות הדיבור ידבר ויישמע כיוון שגם מדובר בנושאים מקצועיים. אני רק רוצה לשוב ולהגיד שהדבר החשוב ביותר שיש הוא שאנחנו נדע לתת במה לכל המורים. אני ממשיכה בבקשה עם כל מי שביקש את זכות הדיבור. רותי תורגמן, סייעת מאשדוד, בבקשה. אחריה זיוה אבידן, סייעת, אחרי זיוה, מירי דהן. בבקשה, רותי.

אנחנו הסייעות כאן כי במשך השנים התעלמו מאתנו. רפורמת "אופק חדש" אינה מתחשבת בסייעת. מטילים מטלות על הגננות בלי להתחשב בתפקיד של הסייעת וההתארגנות הפדגוגית אינה מושלמת אם אין הגדרת תפקיד של הסייעת במחלקת החינוך. יש לכם את הדפים של עמותת "אתך" שם שמסבירים בדיוק את כל המטלות של הסייעות. תודה.

תודה רבה.

אני רק רוצה לומר לזה, גברתי, את לא היית בפגישה הקודמת ואני אמרתי בפורום הזה, אני זימנתי את הסייעות אלי לפגישה, כבר נקבע תאריך למיטב ידיעתי ואת מוזמנת להצטרף, אני אמרתי שאני מרימה את הכפפה הזאת וניתנה לזה תשובה בוועדה הקודמת.

אני אדגיש גם שבעקבות הופעתן של סייעות בוועדה ואמירות אז המנכ"לית בהחלט אמרה בצורה חד משמעית שהיא מעלה את הנושא מבחינת סדר העדיפויות, מקדמת, היא קבעה פגישה והדברים ימשיכו להתקדם. זיוה אבידן, בבקשה, ואחריה מירי דהן.

באותו הקשר, אנחנו סייעות חינוכיות מתארגנות על מנת שנפסיק ליפול בין הגורמים השונים ואנו דורשות הכרה במעמדנו כעובדות הוראה במערכת החינוך. היה חשוב לי להגיד את זה וזה הכול בינתיים.

תודה רבה. מירי דהן, בבקשה, סייעת, ואחריה אריאלה לוי.

לשמחתי אני צמודה למורה שאני מאוד מעריכה ומוקירה רק שבזמן אקוטי, כשילד בא מסביבה או ממשפחה עם בעיות, הבעיות בזמן אמת הן עלינו כי מורה לא יכולה להתנתק מללמד כיתה שלמה אלא אנחנו צריכות לטפל בבעיה בזמן אמת. מה שקורה, אין לנו גוף שנותן לנו ונטילציה, ריענון, ואנחנו מספר רב של סייעות בארץ. אני תחת כובע של דוברת של כל הסייעות בארץ. יש בקשה שאני אכוון גם לגבי סייעות שהן מכוח אדם, ש-6-7 שנים עובדות ואין מי שיגבה אותן. אנחנו לא מוצאים מקום לגשת אליו לשטח את הבעיות שלנו, לרענן את עצמנו מבחינה נפשית כי אנחנו נתקלים בהמון המון בעיות וגם לקבל תגמול כספי, לא מוצאים מקום.

תודה רבה לך. אריאלה לוי, סייעת, בבקשה.

כמעט בכל ועדה הועלתה סוגיית הסייעות כנשות חינוך, רציתי דווקא להעלות את השאלה לכבוד השר דווקא, אני מקווה שזה יגיע אליו. היתה הסכמה מלאה מכל הגורמים שהסייעת היא באמת אשת חינוך. לדברי השר, הוא לא מעוניין שתהיה בריחה מאחריות של המדינה לרשויות המקומיות בנושא החינוך, כך צריכה להיות ההתייחסות לסייעת החינוכית. אנחנו מקוות שכבוד השר יהיה איש בשורות, אולי דרך מנכ"לית משרד החינוך וידאג לתקן עוול שנמשך 64 שנה.

תודה רבה לך. דורית חזן, גננת, בבקשה.

גם לצערי השר הלך ורציתי דווקא ממנו תשובות. אנחנו בישיבות הקודמת העלינו המון המון סוגיות שלא דנו עליהן ואני חייבת להעיר שהדיון הזה הבהיר לי מעל לכל ספק כי יש ניתוק רציני בין הדברים שנאמרו, בין המצגת, לבין מה שקורה בשטח, וכשאני מדברת על השטח אני מדברת אך ורק על גני הילדים, על החינוך בגיל הרך. אני חייבת לציין שתולדות הרפורמה החדשה, "אופק חדש" בעיקר, בעצם הולידו הקמת "ארגון גננות מחנכות", הקמת "ארגון סייעות חינוכיות ארצי", הקמת "סטודנטיות למען הגיל הרך", הורים הנקראים "גן סגור" וכנראה לא בכדי. כבוד השר, אני חושבת, וגם המנכ"לית, הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות יפנימו שצוות הגן תפקידו לחנך ולדאוג לרווחת הילד, לא לעסוק במעשי קסמים והישרדות יומיומית אשר תוצאותיהם הרות אסון ושפני הניסיון הם בעצם הילדים. הגענו ברפורמה הזאת לפרשת דרכים. הצעתנו היא לשתף פעולה כי עד היום לא קיבלנו שום מענה, וכמו שבאו כאן המורים לאזרחות ואמרו: לא היתה לנו דלת פתוחה שתקבל אותנו, זה מה שהיה עד היום, אף אחד לא רצה לקבל אותנו ולשמוע את כולנו וטוב שיושבת-ראש הוועדה הזמינה אותנו לכאן וקיבלה אותנו ושמעה את קולנו.

תודה רבה.

אנחנו מבקשים לשתף פעולה והעלינו כאן כמה טענות, אני חייבת רק לציין - - -

דורית, אני חייבת לסיים, יש הרבה דוברים.

אבל ביקשנו לקבל תשובות על 5 נקודות שהן: תחנות יציאה מהגנים, תוספת תקנים וכוח אדם, שינוי תקנון בקביעת גיל הרישום והפעלת מנגנון יישובי לגננות מחליפות. כל הדברים האלה צריכים להתקיים עוד בטרם פתיחת שנת הלימודים. המנכ"לית מוכנה להיפגש אותנו או לשלוח אותנו לגורמים אחרים רק ב-11 בספטמבר, שזה אומר שאנחנו לא נגיע לגן מוכנות וערוכות ואני לא רוצה להגיד איזו אנדרלמוסיה תהיה בתחילת השנה בגנים. אני רוצה לציין דבר נוסף, שגם הארגונים שלנו, כל הארגונים שהזכרנו, עברנו ביחד ואנחנו רוצים כגוש אחד להגיד שאנחנו צוות חינוכי לגיל הרך, צריך סוף סוף לתת את הדעת מהתחלה, מהשורש, מהזרעים ולא מהגזע, מכיתה א' והלאה, שנותנים את התקציבים הגדולים.

תודה רבה. לי אור, גננת, בבקשה ואחריה שרון, גננת.

שלום, אני מ"ארגון גננות מחנכות". אני רוצה להעלות את הסוגיה למנכ"לית לגבי החלפת סייעות בזמן שביתות. בנוגע לחוזר מנכ"ל, לבטל את אותו חוזר מנכ"ל שבו אנחנו נדרשות לעבוד עם מורים מחליפים בזמן שביתה של סייעות בגנים.

תודה רבה. שרון רוגוזינסקי, גננת, בבקשה.

אני מבקשת לקבל תשובות לשאלות, כפי שאמרה חברתי דורית, אנחנו בעצם רוצות להציף את הכשלים, את הבעיות, לקבל מענה ותגובות מכבוד השר או מהמנכ"לית ואנחנו מאוד נודה אם תתייחסו לשאלות שלנו כבר עכשיו בדיון הנוכחי, מה הדרכים והפתרונות שהמשרד מציע לגבי מילוי הצרכים הבסיסיים של הילד בגיל הרך, אם זה ארוחות צהרים מזינות, אם זה פינות מנוחה, טיפול בילדים בלתי גמולים, כל הנושא לגבי "אופק חדש", לגבי תחנות יציאה, עכשיו יש 2 תחנות יציאה, ב-13:30 וב-14:00, דבר שיגרום לבלבול מאוד גדול הן מבחינת ההורים, הילדים ותחנת רכבת בגן והסייעת שתעמוד כשומרת בשער, זה דבר שמאוד מאוד יפריע למהלך התקין ולא ייתן שום היגיון לנושא ומענה ל"אופק חדש", חצי השעה הנוספת הזאת. לגבי מנגנון החלפת גננות, אנחנו קמות בבוקר חולות, לא מרגישות טוב ונאלצות להגיע לעבודה כי אין לנו מחליפות. אין למי לפנות. תודה רבה.

תודה רבה, נותרו לי עוד 3 אנשי חינוך, מורים, ואחרי זה אני עוברת לדוברים אחרים. דן ישראלי, בבקשה, ואחריו תומר בליטי ואחריו אמיר תדמור. נמצאים עוד פה? – לא. בסדר גמור, אז סיימנו עם אנשי ההוראה בשטח, אני עוברת עכשיו לבעלי תפקידים. אנחנו לוקחים הפסקה של 2 דקות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:45 ונתחדשה בשעה 11:50.)>

אנחנו חוזרים להמשך הדיון. אני רק אסביר, לבקשת השר, הוא ביקש לאחד את שני הדיונים ולהפוך אותם לרצף אחד ונעניתי לכך וזו הסיבה שהדיונים בעצם שלובים זה בזה. אני עכשיו אקדיש כחצי שעה לסיים את כל סבב הדוברים ואז משרד החינוך יחזור ויוכל להתייחס, גם לשאלות שעלו וגם לשאלות של בינוי, שגם הן חלק מהישיבה.

כפי שאמרתי, יש הרבה דוברים ואני מבקשת מכל אחד לדבר בתמציתיות, מתחילים עם גלית גלעד מארגון בטרם ואחריה ארנון מגורי, בבקשה.

שלום. אנחנו רוצים לעדכן בפורום הזה בנוגע להיערכות הפיזית לקראת תחילת שנת הלימודים כשבשלוש השנים האחרונות נהרגו 14 ילדים בתאונות בתוך בתי הספר או בדרך אליהם, לצערנו. בין השנים 2008 ל-2009 אושפזו כאלף ילדים שנפגעו במהלך שעות הלימודים, בשנת תש"ע בלבד דווח על 18,000 ילדים שנפגעו במסגרת מערכת החינוך. השאלה המתבקשת היא כיצד הורה ששולח את ילדיו ללמוד במערכת החינוך בישראל יודע שהמוסד שהילד לומד בו הוא בטוח, ויתר על כן, אפרופו לצערנו האירועים שקרו לאחרונה, האם מגרש המשחקים או מגרש הכדורסל בטוח עבור פעילות הילדים שנעשית בהם, האם הרשויות ביצעו בדיקה מקיפה ואישרו את פתיחת המוסד לפעילות.

תודה רבה.

עוד לא סיימתי. ברשותך, עוד דקה.

לא, יש ממש זמן מוגדר לכולם. ארנון מגור, בבקשה.

שלום. אני יושב ראש ועד ההורים של בית ספר הרים בגבעת עדה. אנחנו כבר קיימים שנתיים במתכונת הנוכחית ועד היום אנחנו לא מבינים למי אנחנו שייכים ומי מטפל בנו. אנחנו נזרקים ממשרד החינוך שכנראה מתנער מאיתנו, למשרד הפנים, למועצה המקומית, אין לנו מתקני חצר כבר שנתיים, יש כסף, מטרפדים לנו. ראש המועצה מחזיק תקציבים, מנהלת מחוז חיפה נפגשה איתנו, כנראה שהרימה ידיים, המפקחת מבטיחה דברים וחוזרת בה, וכרגע אנחנו נמצאים די בנתק ממחוז חיפה שלא יודע מה לעשות איתנו ולא יודע להתמודד עם משרד הפנים.

תודה רבה. זיו מגור, בבקשה ואחריו יעל ארזי.

שלום. רציתי רק לשאול, דיברו מקודם על החלטת הממשלה, טרכטנברג, רציתי לדעת אם הקריטריונים של המצב הסוציו האקונומי והקריטריון הגילאי, האם יש איזה שהיא התייחסות לילדי השילוב היחידני, כלומר האם יש עדיפות לקבלת סל השילוב של ילדי השילוב היחידני.

שלום, אני יעל ארזי, נציגת הסטודנטיות למען הגיל הרך. יישום החלטת הממשלה על חוק חינוך חינם נעשתה ידי משרד החינוך במהירות שיא. המערכת המסתמנת תהיה אחת מהצפופות בעולם כאשר התנאים הם הישרדותיים, כשהם 35 ילדים על גננת וסייעת בלבד, זאת אומרת שתי נשים בלבד על 35 ילדים. כסטודנטיות לגיל הרך אנחנו רוצות להתריע פעם נוספת שהמשמעות של הנתונים האלה בשטח היא פגיעה ישירה ברווחת הילדים ובאיכות חינוכם ועד שיגיעו לגיל חובה יהיה הרבה יותר קשה והרבה יותר יקר לטפל בבעיות שייווצרו. אנחנו מעוניינות מהדיון הזה היכן עומדת כעת הבחינה של תוספת תקנים וכוח אדם לגילאי 3 בשעת תשע"ג. תודה.

אני רוצה קודם כל לברך. אני מעמותת 'איתך', משפטניות למען צדק חברתי ואנחנו מלוות בייצוג משפטי ובליווי סייעות מכל המגזרים, המגזר הערבי, המגזר החרדי וסייעות עירוניות ובאמת הרבה בזכות חברת הכנסת וילף אני חושבת שהתחילו לזוז כאן גלגלים ובאמת נקבעו פגישות ואני מאוד מקווה שיהיה קידום של הנושא של הסייעות העירוניות ולקיחת אחריות של משרד החינוך. אני רוצה כאן להתייחס לעוד סוגיה שלא נידונה כאן וזה הנושא של הסייעות בחינוך החרדי שסופגות הפרות חוק ופגיעה חמורה בחוקי המגן ובזכויות הבסיס שלהן. אנחנו מקבלות בעמותה שלנו עשרות פניות, הייתי אומרת מאות פניות בשנה של סייעות מגני ילדים של עמותות חרדיות שונות, שמקבלות מתחת לשכר מינימום, שצריכות לשלם לממלאת מקום בזמן מחלה ולא מקבלות ימי מחלה ועוד. משרד החינוך צריך לפי חוק לפקח על זה מכיוון שהעמותות האלה מתוקצבות על ידי משרד החינוך ולא עושה זאת מספיק.

תודה רבה, ואנחנו גם נקדיש לזה דיון במושב הבא. רויטל לן כהן.

קודם כל אני רוצה לציין ששאלות שנשאלו בישיבה של ה-2 באוגוסט, רובן לא קיבלו מענה עד היום ויש ילדים ששבועיים לפני תחילת השנה אין להם מענה. אני לא רוצה לדבר על זה באופן נקודתי, אנחנו עדיין מחכים לאותן תשובות, חבל על הזמן של עוד שאלה.

אני כן רוצה לדבר על כמה דברים מרכזיים שקשורים לשילוב יחידני. דבר ראשון, יש יעד הכלה ומדברים על הורדת אלימות ואחד הדברים שהיו יכולים לעזור בכל הדברים האלה זה באמת הכלה עם סובלנות ולמידת השונה, ובפועל לא מכינים, לא את הילדים המשלבים לזה ולא את צוותי ההוראה.

השר דיבר פה על שתי ועדות שהם שמים עליהן דגש, הוא דיבר על ועדה בנושא בגרויות וועדה בנושא הכשרת מורים ולא התייחס לחלוטין לנושא של ועדת היישום של המלצות דוח דורנר, פשוט כי ממסמסים אותן, ואני רוצה להגיד בצורה שגם אם היא בוטה שהתחושה שלנו, גם הצוותים החינוכיים בתוך בתי הספר וגם ההורים וגם העמותות, שלא רק שאין שום כוונה ליישם את זה, אין שום כוונה ליישם את זה כרוח הדוח המקורי, כמו מה שרצתה בסופו של דבר לייצג השופטת בדימוס דורנר.

אני רוצה לדבר על כך שאם אנחנו מדברים פה על נושא של למידת עמיתים ולמידה מניסיון, ההורים משלבים כבר קרוב ל-15 שנה את הילדים במערכת, עוד לפני שידעו בכלל להגיד את המושג ועדת שילוב, ולא לדבר איתנו, אל"ף, על הניסיון שלנו, ובי"ת, על הדברים בפועל שהילדים צריכים, כי ילד לא מתחיל בשמונה ולא נגמר באחת וחצי או בשתיים, חוטא למטרה של כולנו, שהיא המטרה של טובת הילד.

ודבר אחד שלא שייך לנושא של השילוב, דיברנו על הנושא של ספרי הלימוד. אני זוכרת שכשאני הייתי ילדה הייתה לי מקראה שקיבלתי מאח שלי שאחר כך אחי קיבל ממני והדבר היחיד שהתחלף זה המחברות. כשכל שנה אנחנו צריכים לקנות לילדים ספרים חדשים, כי הם כותבים בספר ועובדים בספר, זה מייקר את המערכת. תחזרו בבקשה לספרים ולכתיבה במחברות אם אתם רוצים לייעל, זאת הדרך.

כבר יצאה על זה הנחיה, את לא מעודכנת.

בנושא השילוב עדיין. יעד 12 הוא באמת יעד מבורך שנוסף למערכת החינוך הכללית. סוף סוף מערכת החינוך הכללית מכירה בזה שהילדים שמשולבים בתוכה, המערכת הכללית צריכה לדאוג להם, אבל רק איזה אנקדוטה קטנה שמעידה על בעייתיות בדרך. למשל, רוצים לתת הדרכה לבתי ספר, אז לא מדובר על זה שמספר השעות של ההדרכה לבתי ספר בנושא הזה הוא במשורה, אבל נוצר מצב שלא יכלו לקחת מקצוענים לתחום הזה, למה? כי לתפקיד ההדרכה לוקחים אדם ונותנים לו תקן מדריך. תקן מדריך, מהמעט שאני כבר הצלחתי להבין, זה מן סוג של קוד של עובד שמפוטר כל שנה, לא מקבל קביעות והוא עובד קבלן בעצם. זה משהו חדש במשרד החינוך, שכל דבר זה תקן מדריך וזה סוג של עובד קבלן. נותנים לו, במקרה הטוב, אפשרות לעבוד בתור מדריך יום בשבוע, הוא כן חייב להיות גם מורה. זאת אומרת מראש מנטרלים את האפשרות שאנשים יתמקצעו בתחום הזה ויהפכו להיות מדריכים מקצוענים וטובים לנושא של שילוב והכלה, כי מי מסוגל להתפרנס מיום בשבוע? גם לרוץ להיות מורה, למצוא חלקי משרה אחרים וכו'. אז זו רק אנקדוטה איך מתוך כוונות טובות בסופו של דבר הדרך יכולה למסמס את המאמצים.

תודה רבה. שלומית ביסמנובסקי, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לדבר על חוק חינוך חינם חובה. מערכת החינוך הפרטית שפעלה יותר מ-60 שנות קיומה של מדינת ישראל ועד היום עשתה עבודת קודש בתחום החינוך בגיל הרך וכולנו תוצרים של המערכת הזאת, שמעניקה לילדים יחס חם ותשומת לב אישית, עבודה בקבוצות קטנות התואמת את גיל הילדים ואת צרכיהם ונותנת גם מענה להורים עם שעות פעילות רבות וחופשות מצומצמות. כל זאת לא ניתן לתת בחינם, חינם זה לא בהכרח טוב יותר, חינם זה גם לא בהכרח זול יותר, אולי ההיפך הוא הנכון, במקרים מסוימים. וחברים יקרים, ההורים לא מודעים לכך שהחינוך חינם הזה הוא גם חובה עבורם בעוד מספר שנים, או שנה או שנתיים, כשכל המערכת תהיה מוכנה, החל מעוד שנה-שנתיים לא תהיה בידיהם זכות הבחירה עוד על חינוך ילדיהם והם למעשה יילקחו לגנים עם 35 ילדים, גננת וסייעת.

אנחנו מבקשים, למען הילדים ולמען ההורים, לעשות מספר דברים על מנת ליישם את החוק בצורה מיטבית וטובה. אחת, הסירו את המילה 'חינם' מהחוק והשאירו את זכות הבחירה בידי ההורים. שתיים, הקטינו את מספר הילדים בכיתות, הוסיפו אנשי צוות לכל כיתת גן כולל מטפלות לילדים ולא רק סייעות לגננות. הסדירו פינות להחלפת טיטולים או הגבילו את גיל הכניסה לגן הציבורי לגיל 3 בספטמבר. הילדים הרכים האלה צריכים אסטרטגיות הוראה שונות לגמרי ממה שהורגלו להן הגננות בסמינרים, ועד אז תחזירו את הילדים הרכים לגנים הפרטיים, האיכותיים והטובים, שעשו את עבודתם נאמנה במשך למעלה מ-60 שנות קיומה של מדינת ישראל. אל תיתנו לחינוך לגווע, אל תיתנו למדינה להידרדר לתהום, אל תחכו לצונמי ואל תהמרו על היקר לנו מכול. חברים, תמנעו היום את הנזק של מחר. תודה.

תודה רבה. עורך דין גדעון פישר.

תודה, כבוד היושבת ראש. למי מכם שעוד לא יודע, זו הזדמנות מצוינת להוסיף עוד הישג חשוב מאוד למשרד החינוך לקראת השנה הבאה, ארגון ההורים הארצי, לאחר הרבה מאוד שנים שלא היה ארגון הורים ארצי, קם על הרגליים. וזו בחירה שהייתה לפני כחודש וחצי, כך שאם אני מצרף להישגים של משרד החינוך, כפי ששמענו אותם היום, והבשורות הטובות להורים על ההקלה בתשלומים להורים, אם זה סבסוד טיולים של 270 מיליון שקל, אם זה המסעות לפולין, בעשרות מיליוני שקלים עבור עשרות אלפי תלמידים, אם זה הנושא של מיזם השאלת הספרים, שמאות בתי ספר נכנסים אליו וזו הקלה להורים, הדברים האלה, בעיניי, הם התחלה מאוד מאוד טובה. אני חושב שאנחנו אלופי עולם בלהעביר ביקורת, אבל גם צריכים לדעת לבוא ולומר שאפו וכל הכבוד למאמצים של משרד החינוך והעומדים בראשו, גם המנכ"לית שיושבת כאן וגם שר החינוך, שלצערי כבר לא כאן. מה שחשוב לי מכול זה להעביר את המסר דרך יושבת הראש למשרד החינוך, לשתף את ארגון ההורים הארצי החדש בוועדות ההיגוי, גם בנושא של חלוקת הכספים של המסעות לפולין, גם בנושא של המלגות, גם בנושא של מיזם השאלת הספרים. כל הדברים האלה הם דברים שאם ייעשו בשיתוף פעולה איתנו, עם ועד ההורים היציג שנבחר, זה יעשה טוב והבשורות תגענה עד אחרון ההורים במדינת ישראל.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. אמנם בחינות הבגרות הבאות לא קרובות, אבל יש את הנושא של ועדת ההקלות ללקויות למידה וההתאמות. ברור שיש כאן עניין שצריך להגיע לאיזה שהוא תהליך בהסכמה עם ארגוני המורים אבל לפחות אלינו, לשולחננו, הגיעו המון פניות של הורים שהם בבעיה, כי לא מילאו להם את הטפסים בגלל אי הסכמות עם ארגוני המורים ואני קוראת פה לבוא ולעשות את התהליך הזה בהסכמה עם ארגוני המורים ולדאוג שהדברים האלה יוסדרו.

דבר נוסף שלא תכננתי לומר, אבל אחד הדברים שעשינו כשיצאנו לדרך בארגון החדש זה לבנות את השותפויות. אני סגנית יושב ראש ארגון ההורים הארצי ויו"ר ועד ההורים היישובי בחיפה. יצירת השותפויות זה באמת לבוא ולשבת לשיח עם כל השותפים. זה לא אומר שתמיד נסכים, רוב הסיכויים שהרבה פעמים גם לא, אבל יוצאים לדרך חדשה של שינוי אווירה ושינוי תפיסה. אני אומר משהו שאולי כנציגת הורים זה לא, איך אומרים? לא משווק את עצמי או אותנו טוב, אבל כשדיברו פה על גבולות ועל הגדרה של גבולות ועל שותפות ועל מעורבות והתערבות, אמרו התערבות, אז אני מאוד מכבדת מורים בתפיסת העולם שלי מתחילת הדרך ואני לא רואה מצב שבו אנחנו כהורים יכולים להסכים לקטע שהורים יקבעו מי יחנך, או מורים יקבעו מי יקבל- - - זה מאוד קומם אותי ואני חושבת שזו התחלת פשיטת רגל לכל תפיסת העולם של המערכת, יש גורמי מקצוע, אני אפילו לא יודעת מה הדיון של אזרחות, באמת שלא, אבל אם אנחנו רוצים לצאת לדרך חדשה, שילדים יכבדו מורה כשהוא נכנס ויכבדו מנהל ושאנחנו, כהורים, נחזיר לעצמנו את הסמכות ההורית, זה מתחיל אצלנו, וכשאני שומעת משפט כמו 'הורים מתוסכלים, ילדים אומללים', זה מאוד מצער אותי ומדאיג אותי ואני מקווה שבוועדת ההיערכות הבאה אנחנו נשמע אקורדים שהם של ביחד.

אתם נשמעים כמו ועד הורים מטעם משרד החינוך.

נכון, אתה צודק, אנחנו פרו משרד החינוך.

אתם צריכים להילחם במשרד החינוך למען הילדים, לא לצאת בסיסמאות.

חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו לא- - -

אתה יודע שאיפה שיש מלחמות- - -

זאת מלחמה, מאבק למען זכויות.

איפה שיש מלחמות שוכחים את הביטוי 'לאכול את הענבים ו- - -

אתם עשיתם את זה טו-מאץ', הגדשתם את הסאה בנושא הזה, עם המחמאות שלכם למשרד החינוך.

חבר הכנסת זחאלקה, אני קוראת אותך לסדר.

זו הופעה מבישה.

יובל כחלון, יושב ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה.

תודה לך, גברתי יושבת הראש. אני יובל כחלון, בן 17, מצפת, יושב ראש מועצת תלמידים ונוער ארצית. בנושא ההיערכות, אני חייב לציין שהנושאים שהציגו כאן השר והמנכ"לית הם נושאים שכן מחלחלים למטה וכן אנחנו התלמידים ובני הנוער חווים אותם ומרגישים אותם, בין אם זה ההקלות במסע לפולין, בין אם זה עניין האלימות שאנחנו פועלים בצורה אינטנסיבית כלפיו, תנועות הנוער וערכים. אני חושב שמה שחשוב לשים עליו דגש הוא העניין של מטרות מנחות. מעבר לזכאות לבגרות וציונים גבוהים, חייבת להיות מטרה מנחה שהיא יצירת חברה ערכית. אנחנו, בני הנוער, אנחנו דור העתיד, באמת שנקבל ערכים וניצור חברה ערכית והמסר למורים ואנשי החינוך, תזכרו לפעמים שלקבל 80 במקום 90 אבל לדעת שהלכו 10 נקודות על זה שאתה בן אדם יותר ערכי, בן אדם יותר טוב, לפעמים זה עדיף. כך שתהיה לנו שנה מוצלחת, עם הרבה שיתופי פעולה.

אנחנו בהחלט בעד. אתי אלוני, ראש מינהל חינוך, בבקשה.

טוב, שלום, צהריים טובים. אני מבקשת לומר שאנחנו הולכים בעוד כשבועיים לשנה רווית רפורמות באופן משותף, בין אם זה המשך ובין אם זה התחלה. יש לנו דרך ארוכה והאמת שהיא לא פשוטה, אבל אני רוצה כן להצטרף ולברך, אל"ף, על השותפות בחשיבה, גם אם יש מחלוקות ויש ולא מעטות והן גם הונחו כאן, כאן או במשרדך, המנכ"לית, או במשרדו של השר. אני רוצה לברך על הבשורה על תשלומי ההורים לנושא הדיפרנציאלי, לנושא הטיולים השנתיים. אני חושבת שזו בשורה חשובה והיו גם פה הרבה מאוד ויכוחים, הורים ישלמו, זה רשות, הילד לא ייצא והוא יישב בחדר מחשב וכו'. אני מברכת על לקיחת האחריות בעניין הזה.

אני מבקשת להעלות ארבע סוגיות עקרוניות שהן גם לא חדשות, אבל אני מוצאת לנכון גם בפורום הזה להעלות אותן. אחת, אנחנו בעוד שבועיים הולכים לפתוח את גניי הילדים 3-4 ואני מבקשת מיום חמישי האחרון שוב לצטט זעקה גדולה שלנו, של ראשי הרשויות, בעיקר הגדולות, שבאות וקוראות ובדרך אליכם שוב נייר שקורא לחשוב שוב על תוספת נדרשת לכוח האדם. אני אמרתי את זה בוועדה הקודמת, כשהצגנו את ההיערכות, שישנן ראשי רשויות שפתחו את הכיס ואמרו 'אנחנו מממנים עלינו סייעת נוספת'. ואמרנו שאנחנו עוד פעם הולכים לאיזה שהוא שינוי שכולנו מברכים עליו, אבל לא יכול להיות שהוא יהיה על פי הקופה ורצונו הטוב של ראש הרשות, ואנחנו מבקשים לחשוב על זה. אני מבקשת להזכיר כאן, המנכ"לית, שעלה רעיון לשים את זה כעבודה מועדפת ולבדוק את האפשרות של מיד לפתוח את האופציה הזאת ואנחנו חושבים שהגיעה העת ואולי צריך לעשות משהו מהיר ולהביא את כוח האדם הזה, המסייע הזה, גם אם הוא יהיה עד דצמבר.

ועוד משהו קצר אבל גדול, וגם את זה את מכירה, גברתי יושבת הראש, זה מוביל אותי למשהו יותר גדול שצריך גם לומר אותו פה והמנכ"לית גם עליו יודעת, אנחנו מחכים לנושא צו החינוך, שנת הלימודים מתחילה, אנחנו, כשלטון מקומי. ושמחתי לקריאתו של השר שלא לייצר דיפרנציאציה אלא ללכת לבסיס, אנחנו מבקשים שזה יקרה.

תודה רבה. נעמי ריפתין, יושבת ראש המזכירות הפדגוגית בהסתדרות המורים.

אני מבקשת לחזור לדיון הפדגוגי בצורה מברקית. אין ספק שעגלת החינוך היא עגלה עצומה, היא מייצגת את החברה שלנו, מלאה רבדים, משרד החינוך עושה עבודה ענקית ואדירה עם הרבה התמודדות, אבל כולנו צריכים לזכור שמי שעושה את כל מה שמשרד החינוך מחליט בשטח זה הגננות והמורים וכל דרגי ההוראה. אנחנו חושבים שלטווח הארוך מספר אבני יסוד, מספר עמודי תווך, אם היו מתבצעים, וזה לא לשנה ולא לשנתיים, אני שמחה שהשר אומר שהוא יהיה לתקופה ארוכה, אולי אפשר להמשיך איתם, יש מגמות כאלה במשרד, אנחנו בהסתדרות המורים חושבים שתרומה פדגוגית עצומה לבנות ילד שלם עם ידע, עם השכלה, אבל גם אדם מלא ואזרח מלא, אנחנו צריכים לעשות את מספר הדברים שאני אציין. אחת, צמצום מספר התלמידים בכיתות. כל מורה אחרי חצי שנה בכיתה, כל גננת, מבינים שזה בלתי אפשרי לחנך 35 או 40 ילדים, לתת תשומת לב לילד, ללמד ילד כמו שצריך, לבנות ילד עצמאי וחושב. גני ילדים, אין אבסורד גדול מזה, ש-35 ילדים בני 3, 4 ו-5 יהיו בגנים, איך אפשר להגיע לילד? אנחנו רוצים להידמות ל-OECD. שתיים, הפרטה זוחלת של בתי הספר הציבוריים, צריך לעשות מלחמה בנושא ולתת לכל הילדים את מקצועות הנשמה. הסיבה שהורים מחפשים את הפרטי, כי אין להם כיתות קטנות ואין להם מקצועות נשמה. פיתוח מקצועי למורים. מנכ"לית משרד החינוך, אין מקום למורה לבחור משהו בשביל הנשמה שלו, הכול מוכתב מלמעלה. כמובן שינוי בבגרויות.

אתם עשיתם את זה.

אנחנו ביקשנו 20% לנשמת המורה. ומסלול מקצועי בעל יסודיים שחסר מאוד.

תודה רבה. אשר אוחנה, בבקשה.

שלום רב. אני רוצה לדבר על נושא שהוא קצת שונה, לא שמעתי בכלל שדיברו עליו, הנושא של מצב חירום, בדרום בעיקר, בזמן מלחמה או גראדים. אני מבקש התייחסות איך המערכת נערכת השנה למקרים כאלה, אני מקווה שלא יהיו לנו, איך התלמידים ממשיכים ללמוד דרך הבית. אני יודע שהייתה תכנית, אבל היא לא כל כך הצליחה, זה לא כל כך הלך, הייתה איזה שהיא בעיה עם זה. אני מבקש התייחסות, האם אנחנו נערכים, האם יש איזה שהיא תכנית מיוחדת לנושא הזה. זה אחת.

שתיים, הנושא של סגירת בתי הספר. הייתי רוצה לדעת האם יש מדיניות איך קובעים לגבי סגירת בתי הספר, האם זו מדיניות שהיא כלל ארצית, זה נמצא ברשות המקומית או במקום אחר, כי אנחנו לפעמים שומעים על החלטות טובות, כמו ראש העיר רוביק דנילוביץ שקיבל החלטה לסגור בתי ספר, ולעומת זאת במקומות אחרים שלא סגרו את בתי הספר.

ועוד דבר אחד אחרון, קטן, נושא פולין. שמעתי שהשר התייחס לנושא פולין, אני מאוד שמח שמעלים את נושא פולין, אבל צריך לקחת את זה שוב פעם בחשבון, כשנותנים את כל ההקלות שיש וכל הדברים הטובים שיש שם, יש הרבה תלמידים שעם כל הרצון טוב, כשהם לא יוצאים לטיול הזה הם נשארים מאוד מאוכזבים. אנחנו לא מתייחסים אליהם ולא רואים אותם, אז אני מבקש גם אליהם להתייחס. תודה.

תודה רבה. וכמו שאמרתי, נתייחס לזה גם בישיבות בהמשך. אישית פה אני חושבת שזו טעות לשלוח אותם בגיל תיכון. אבנר ביטון, יושב ראש הנהגת ההורים בבאר שבע, בבקשה.

שלום לך. אני בא לדבר מנקודה שכל כמה חודשים ישנה איזה הסלמה בדרום ובבאר שבע נופלים גראדים. עד עכשיו נפגעו כחמישה מוסדות חינוך בבאר שבע. היה לנו עד עכשיו המזל שלא שלחנו את הילדים לפני כן לבתי הספר ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היו בבית הספר תלמידים באותו זמן. אני נוגע בנקודה אחת, גני הילדים. יש מספר גני ילדים בבאר שבע ואני יודע שגם באזור הדרום שלא ממוגנים. אני לא מצפה ואני לא יודע איך גננת וסייעת יכולות לקחת 35 תלמידים, לשים אותם מתחת לשולחנות כשישנה אזעקה. אני מבקש למגן, לתת מרחבים מוגנים לגנים האלה.

תודה רבה. זיוה מקונן דגו, מהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.

כבוד יושבת הראש, כבוד המנכ"לית. קודם כל אני רוצה לברך גם את השר וגם את המנכ"לית שלקחו את הנושא של הטיפול בתלמידים יוצאי אתיופיה ברצינות. כבוד השר, בטקס הענקת פרס ישראל גינה את הגזענות ואת תופעת הגזענות שיש כלפי יהדות אתיופיה בכלל, והמנכ"לית בהחלט לקחה על עצמה את הטיפול באופן אישי לגבי החלטות של השר לסגור את בתי הספר שהם 100% ו-50% יוצאי אתיופיה. עם זאת בסופו של דבר הילדים האלה, יוצאי אתיופיה, בשלושה בתי הספר שהוחלט לסגור אותם השנה והם נסגרו, הם אלה שנענשים, הם אלה שנאלצים לצאת בהסעות כדי להשתלב, כדי לדאוג לאינטגרציה. התופעה הזאת, אם תמשיך, ואנחנו יודעים שהיא תמשיך, כי יש בריחה גדולה של הורים אחרים או ילדים אחרים מבתי הספר שיש בהם ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה, והבעיה הזאת היא בעיה חברתית ישראלית. ההוצאה של ילדים או סגירה של בתי הספר האלה והפיזור זה לא הפתרון, הפתרון הוא איך מאפשרים לאחרים להשתלב והבעיה היא לא של יוצאי אתיופיה בלבד, אלא לאפשר לכלל האחרים שישלמו את המחיר. לא רק יוצאי אתיופיה צריכים לשלם את המחיר.

תודה רבה. רג'א זעאתרה, בבקשה.

תודה, גברתי יושבת הראש. אני נציג ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי. בשנים האחרונות אמנם יש יותר השקעה בחינוך בכלל ובחינוך הערבי, כתוצאה מיישום, עדיין חלקי, של המלצות הוועדות המשותפות למשרד החינוך, הוועד הארצי וראשי רשויות המקומיות וועדת המעקב לענייני חינוך ערבי. אנחנו דורשים להפוך את ההמלצות לתכנית חומש מתוקצבת בדגש על לא ניהול פערים, לא צמצום פערים, אלא סגירת פערים. זה כשלעצמו חשוב מאוד, אבל זה לא הדבר היחידי, נחוץ גם שינוי במדיניות. אגב, הוויכוח הזה על נושא השנה, בגין ובן גוריון, איך ייתכן שבחינוך הממלכתי הדתי יש אפשרות לניהול עצמי, שהם יכולים לקבוע בעצמם ומתייעצים איתם על מה ללמד ועל מה לחנך, ואילו בחינוך הערבי כופים את זה בלי להיוועץ עם אף אחד. אותה מגמה אנחנו עדים גם בפולין, כשמכריחים עכשיו מורים ערבים להיסטוריה לעשות השתלמות בעניין השואה. אנחנו כמובן לא נגד לימוד השואה, להיפך, אבל כאשר עושים דברים בכפייה זה לא הולך טוב. יש החלטה של משרד החינוך להקים מחדש ועדה משותפת בעניין תכני לימוד. אני קורא למנכ"לית להפעיל את הוועדה הזאת. ועניין אחרון, העניין של הוראת השפה הערבית בבתי ספר יהודיים. זה גם תורם לקידום שוויון, זה גם תורם להעסקת נשים ערביות וזה בעיקר תורם לכך שהאזרחים היהודים במדינת ישראל גם יכירו את המיעוט הערבי הפלשתיני שחי בקרבם. תודה.

תודה רבה. קרן קסטנבנד.

שלום. אני רוצה להתייחס לנושא של פיקוח של תקציב החינוך ברשויות המקומיות. אני מקרית שמונה, אנחנו יודעים שיש פערים מאוד מאוד גדולים בין הרשות המקומית לרשויות האזוריות בפריפריה הצפונית. לאחרונה התבשרנו ש-30 מיליון שקלים מתקציב הרשויות המקומיות בנושא החינוך צומצם, רציתי לדעת קודם כל בנוגע לפיקוח על זה. ובנוגע לחינוך בלתי פורמלי שלא הייתה לזה הרבה התייחסות ברשויות שהאוכלוסיות שם מאוד מוחלשות, אני חושבת שחינוך בלתי פורמלי ראוי שיהיה חזק. בקרית שמונה, אנחנו יודעים, שנסגרו כ-10 מתנ"סים והחינוך הבלתי פורמלי בפריפריה, צריך בהחלט לחזק אותו.

תודה רבה. אודי פלג, בבקשה.

היות שהזמן קצר, אז בצד ההתפעלות מהדברים שקודמו באמת במשרד, אני רוצה להתייחס לשני היבטים, היבט אחד פדגוגי ערכי, שני פדגוגי צרכני.

לגבי פדגוגי ערכי, אנחנו היינו עדים בשנה האחרונה לרעידת אדמה צרכנית ששינתה את סדרי היום הממשלתיים וביטאה באמת מצוקה של הצרכנים, אבל חלק מהמצוקה הזאת, כפי שגם עלה בוועדות השונות, הייתה התנהגות ערכית של המגזר העסקי כלפי הצרכנים שלא ביטאה ערכים שמערכת החינוך אמורה להכשיר בהם את אזרחיה מחר, שימצאו את דרכם למגזר העסקי. ערכים כמו רגישות חברתית, כמו התחשבות, כמו ערבות הדדית החליפו מקום עם הישגיות ומקסום רווחים כחזות הכול בשיטת מצליח. השאלה שלי איפה המחאה הצרכנית של השנה האחרונה קיבלה ביטוי בתכניות הלימודים של השנה הבאה.

ההיבט הצרכני נוגע לספרי הלימוד. כאן ההוצאה הכבדה ביותר הייתה ונשארה ספרי הלימוד. יש בעניין הזה הרבה מאוד רפורמות מבורכות במשרד, הן לא כל כך מחלחלות לשטח, ישנה הוראה בחוזר מנכ"ל לשנת 2005, שמ-2010 לא יהיו יותר חוברות עבודה שמכפילות את מחיר הספרים בכל מקצוע ואף על פי כן ברשימת ספרי הלימוד של השנה הזאת אנחנו מוצאים חוברות עבודה. נכון, יצאה לפני חודש הוראה של המנכ"לית לא לרשום בספרים ולא לרשום בחוברות כדי שניתן יהיה באמת להשמיש את מפעל הספרים המשומשים גם שלא בתוך מפעל ההשאלה המבורך, אבל הדברים האלה מקבלים הוראות אחרות בחוזרי מנכ"ל אחרים ולכן אנחנו מבקשים לעשות סדר עם הדברים, בעיקר להשגיח על אכיפה ויישום על ידי בתי הספר.

אתי בנימין, בבקשה.

תודה רבה. מי שלא מכיר אותי, אני יושבת ראש הנהגת ההורים הארצית. אני רוצה, בבקשה, להתייחס למספר נקודות, ברשותך, ממש בקצרה. קודם כל נושא ספרי הלימוד, אני מברכת על הפרויקט של משרד החינוך להשאלת ספרי לימוד והלוואי שזה היה פרויקט חובה בכל בתי הספר. יחד עם זאת דיברתם על ספרים דיגיטליים, דיברתם על מחשוב מערכת החינוך, הקדמה למאה ה-21, אני מבקשת לדעת האם באותם בתי ספר בהם הכנסתם את הקדמה הזאת קיבלתם אישור ממשרד הבריאות, כי ידוע לי וראיתי מחקרים לא מעטים על טכנולוגיית ה- Wi-Fiשבאמת עלולה לעשות נזק בלתי הפיך לילדים. אני מבקשת את ההתייחסות של משרד החינוך לזה, ואם אין משרד הבריאות אז לעצור את כל הפרויקט.

הנושא של מפגעים בטיחותיים בבתי ספר. אני רוצה לדעת כמה התקציב של משרד החינוך השנה, כמה הוציא המשרד לטיפול במפגעים בטיחותיים להיערכות לפתיחת שנת הלימודים. אנחנו לא מוכנים יותר לתאונות האלה שקורות לילדים, כמו שראינו עם התלמיד אלון רונן ז"ל בחצר בית הספר. חלילה אם זה היה קורה ביום לימודים, הרבה יותר תלמידים יכלו שם להיפגע ואני ממש מבקשת את כל הבדיקות האלה ואת כל הטיפול במפגעי הבטיחות לעשות בצורה היסודית ביותר ולא לחסוך כסף על גב הילדים.

נושא אבטחת מוסדות חינוך. נוספו גני ילדים, אנחנו רוצים לדעת כמה מאבטחים יהיו חסרים בפתיחת שנת הלימודים ואיך נערכים לזה.

הנושא הנוסף זה נושא של הסעות של החינוך המיוחד. הרבה רשויות מקומיות נוהגות שלא לתת הסעות לילדי החינוך המיוחד עד אחרי החגים ולחסוך את הכסף הזה. אנחנו דורשים שיהיו הסעות מהיום הראשון של הלימודים לכל ילדי החינוך המיוחד.

תודה רבה. דר' יעל שטיין.

קודם כל אמנם אני באה לפה כרופאה אבל יש לי ניסיון עשיר בחינוך, אני ניהלתי מערכת של גני ילדים במשך כמה שנים והייתי יושבת ראש ועד הורים בגן ילדים. משרד החינוך מכניס Wi-Fi בבתי הספר בניגוד ברור להמלצת משרד הבריאות ולהמלצת המשרד להגנת הסביבה. אני נכחתי בכל הדיונים הרלוונטיים, אני מתעסקת בסיפור הזה כבר שנה וחצי, אני פניתי גם ליועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה וקיבלתי את תשובתך, אני חושבת, ותשובתך אומרת שאתם בודקים את העניין. העניין נבדק ויש הנחיות ברורות וזה לא שמשרד החינוך מציע לבתי הספר את ה-Wi-Fi, משרד החינוך מכריח את כל בתי הספר להטמיע את ה-Wi-Fi בלי שום אופציה לעשות משהו אחר. אני מאוד מעריכה את כל התכניות החדשות, את כל הדברים שאתם עושים, אני יודעת כמה קשה לנהל מערכת חינוך, היה לי ניסיון אישי מאוד קשה, התנהלות עם גננות, עם הורים, עם כל הדברים האלה, אני מאוד מעריכה, אבל זו תהיה בכייה לדורות אם אתם תקרינו עכשיו את כל ילדי ישראל.

תודה רבה. דוד בר דרור.

אני רוצה להמשיך בכיוון של יעל. הנושא של ה- Wi-Fiהוא הקטע הקטן. טלפונים, יש הנחיה לא להכניס, איפה הפיקוח, למה אין אכיפה? בנושא הזה יצא מסמך לאחרונה של ממשלת ארצות הברית, הוא מעלה הרבה תהיות, אני לא אכנס לזה, קצר הזמן, אבל ראוי היה שמישהו ייקח את עצמו ויכניס חשיבה מחדש.

שתיים, ב-5 לפברואר השנה הונח מסמך על ידי פרופ' אלי שטרן על הנעשה בבאר שבע והסביבה. אני מדבר על 1,035 חומרים באוויר. אני רוצה להזכיר לכולנו, אנחנו הולכים להוריד 50,000 משפחות דרומה בשנתיים הקרובות במסגרת פרויקט צה"ל דרומה, מי לוקח אחריות? אני שואל את הגברת, כדאי ללכת על זה מהר למנכ"ל משרד ראש הממשלה.

תודה רבה. רוני קלר, בבקשה.

אני יושב ראש פורום לסלולריות שפויה, עמותה רשומה שמתעסקת בקרינה בלתי מייננת ומחפשת לעשות איזונים בנושא הקרינה. אני קורא את הדברים מהכתוב, למנכ"לית יש את הדף. כבר בפתח הדברים מודגש בזאת שישנו חוזר מנכ"ל משרד החינוך, המלמד על זהירות מונעת שיש לנקוט עת באים התלמידים להשתמש במכשיר הטלפון הסלולרי. חוזר מנכ"ל זה מדגיש כי ישנן השלכות בריאותיות מהקרינה האלקטרו מגנטית הנפלטת ואף אומר כי בחודש מאי 2011 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים כמסרטן אפשרי. עוד נאמר בחוזר מנכ"ל זה כי משרד הבריאות אימץ את עקרון הזהירות המונעת, בדגש על אוכלוסיות הילדים ובני הנוער. חוזר מנכ"ל זה לא נולד ביום בהיר אחד, כך סתם- - -

תודה רבה, אני מצטערת, אין זמן לקריאה- - -

אני באמצע הדברים.

אני מבינה, אבל אני מצטערת, ארבעה דוברים דיברו בנושא הזה.

אני מבקש את ההתייחסות של המנכ"לית למסמך הזה, יש לה אותו, ואני מבקש גם את ההתייחסות של השר. חבל לי שהוא לא פה.

בסדר גמור. תודה רבה לך. בזאת הסתיימו הדוברים, אני רק אומר שהיו בקשות והגיעו גם שאלות לוועדה, שאלות בכתב, הרבה עסקו בנושא של גני הילדיים, היום הארוך, החיבור בין גני הילדים לבין הצהרונים, הרבה מאוד מכתבים ושאלות שהגיעו בנושא הזנה, גם שאלות פרטניות, גם מה שייעשה בגני הילדים הארוכים, מה יקרה בבתי הספר עם הצהרונים, והרבה מאוד שאלות שעסקו גם בהכנה לשילוב, הכנת המורים לשילוב ועלויות של אבחונים. לפני שכל שאר הדיון חוזר אליכם ולאנשי המשרד אני רוצה לשאול שני דברים קטנים. קודם כל אני מבינה מהדברים שעלו כאן שבנוגע לסייעות הרפואיות לילדים בגילאי 3 עד 5, כיוון שזה עדיין לא חובה אבל זה חינם, הנושא הזה נמצא במשא ומתן מול האוצר. אני מבינה שמדובר בסכום של 6.5 שקלים, זה נכון, אורי?

אני לא מכיר את הסכום הזה. ייתכן.

אוקי, ייתכן.

גברתי, אני רוצה רק להזכיר שהם הגישו תלוש שכר פעם קודמת ולפי התלוש הזה זה יוצא 3 נקודה משהו.

אני מתייחסת לנושא של הסייעות הרפואיות, ושוב אני קוראת כאן חד משמעית לסגור את הנושא מוקדם, לא לחכות. מדובר ככל הנראה בסכום מאוד פעוט, כדי לאפשר שילוב של ילדים. גם אם זה חינם וזה לא חובה, להתחיל את השילוב כבר עכשיו. בזמנו עלה רעיון, ואני מבקשת ליישם אותו, שבתי ספר יחויבו להציג את בדיקות הבטיחות, כמו שמוצג במעליות. בתי הספר אומרים שיש להם אותם, אבל שהדבר יהיה מוצג במקום ברור ובולט ואני אשמח לשמוע תגובה לדבר הזה, כי עלה גם רעיון לחוקק, אבל אם אפשר בלי חוק אשמח, ואם לא, יהיה חוק.

ולבסוף אני רוצה לשאול איזה הנחיות יש ליום הראשון של פתיחת שנת הלימודים. כפי שאת ודאי יודעת, אני מאמינה שמה שלא עושים בתחילת השנה לא יקרה מאוחר יותר בכל הנוגע להנחלת כללים, כללי התנהגות. למדנו כאן בסדרה ארוכה של דיונים ששום דבר לא מובן מאליו לילדים, כל דבר שקשור באיך להיות תלמיד, איך להתנהג בכיתה, איך להתנהג בהפסקה. הדברים האלה צריכים להיות מובהרים, הם צריכים להיאמר בצורה ברורה בתחילת השנה ומכאן ואילך לאפשר למורים להקדיש את כל הזמן הנדרש, גם על חשבון לכאורה התקדמות בחומר, כי אחרי זה משלימים את זה פעמיים ויותר, לאפשר למורים את הזמן, גם בינם לבין עצמם להתייעץ, למצוא פתרונות ולהבטיח שהכללים נאכפים באופן עקבי, באופן שווה, כל העת. אני מאוד הייתי שמחה אם תצא המלצה, גם אם זה לא הנחיה, שתבקש שאת היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים להקדיש להדרכת הילדים בהתנהגות בבתי הספר כדי מהתחלה להבהיר מה הן הציפיות ולא להשאיר את הדברים האלה להמשיך.

אני רוצה גם לשאול אם תהיה התייחסות לבינוי, אם יש מחשבות על איך לתגמל בתי ספר ששומרים היטב על בית הספר. זה קשור גם להתנהגות, ונדליזם עולה הרבה מאוד כסף למערכת, חייבת להיות דרך שבה לצורך העניין בתי ספר שהראו שהם שומרים היטב על בית הספר ועל הציוד יקבלו תקציב למשל שלא נוצל, או דברים בסגנון הזה, כדי להראות שבכל זאת לא רק מתקנים את מה שהתקלקל, אלא שמהתחלה דואגים גם שיהיו נורמות ראויות של התייחסות לבינוי ולציוד. קודם כל תודה רבה על החזקת המעמד עד עכשיו ואני אשמח אם תתייחסי לפי הסדר שאת בוחרת לנושאים שעלו.

אז קודם כל אני אבקש מיגאל צרפתי להתייחס לנושא הבינוי שעלה כאן, ואחריו אני אבקש מאריה מור להתייחס לכל נושא הביטחון והבטיחות. אלה נושאים מאוד כבדים שעלו כאן, אחר כך תהיה התייחסות לנושא של הבריאות שעלה כאן, נעשה קודם הכרה של שלושת הנושאים האלה ואחר כך לפי הסדר.

שלום לכולם. אני אסקור בקצרה את כל הפעילות שנקט מינהל הפיתוח במשרד החינוך בשותפות עם גורמים אחרים בתוך המשרד כדי להבטיח ששנת הלימודים הקרובה תיפתח בצורה תקינה. אז קודם כל אנחנו למעשה עובדים כשיטה על פני שני טווחי זמן. ישנו הטווח המיידי, שהוא בעצם מתן מענים מיידיים פחות או יותר לפתיחת שנה, באמצעות מבנים יבילים במקומות בהם יש לנו בעיה של קורת גג ויש גידול בתקן ואין אפשרות לצאת להליך בנייה מסודר. במסגרת זו אנחנו תקצבנו הקיץ כ-255 מבנים יבילים בעלות של 25 מיליון שקלים. בנוסף העביר המשרד, באמצעות מינהל כלכלה ותקציבים, סכום של 55 מיליון שקל לטובת שיפוצי קיץ-בטיחות וכל הדברים שכרוכים בהכנת מוסדות החינוך, ובנוסף אנחנו הקצינו 40 מיליון שקל לטובת שיפוצי מוסדות חינוך לצורך הכנתם לתחילת שנת הלימודים. במסגרת זו אנחנו התאמנו מבנים שעמדו ריקים לטובת מוסד חינוכי ראוי, או סגירת קומות עמודים וכל מיני אלתורים מכל מיני סוגים כדי לתת מענה בזמן קצר.סך הכול תקצב המשרד 120 מיליון שקל לטובת המטרה הזו של פתיחת שנת הלימודים עם הסעיפים הללו שהזכרתי.

דובר בהרחבה בבוקר על הנושא של גני 4-3, אני אתן את זה יותר מכיוון המספרים. תוקצבה בנייתם של 1,361 גני ילדים בהיקף תקציבי של מיליארד ו-300, כפי שאמר השר. כיום יש אירועי בנייה של גנים 4-3 בכ-170 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. מתוך הגנים שייפתחו השנה, אותם 860 במספר, 550 הם תוצר של בנייה חדשה שבנייתם תסתיים לקראת תחילת שנת הלימודים הקרובה כשהשאר זה התאמות שנעשו במבנים קיימים. כמובן שככל שינקוף הזמן אנחנו מצפים שמתקופת החגים וצפונה, עד לינואר יצטרפו עוד לא מעט גנים לתוך המערכת כך שיוכלו להחליף כל מיני פתרונות זמניים בפתרונות קבע ראויים.

בנייה של בתי ספר – משרד החינוך בשנת התקציב 2012 תקצב בנייה של כ-1,900 כיתות לימוד. למעשה זה כולל גם תקציב שהוקדם לנו בשנת התקציב, זאת אומרת זה תקציב 2012 פלוס הקדמה. כמובן שכפי שאתם יודעים יש פרויקטים מאוד גדולים, בהמשך אני אתן גם סקירה כמה בתי ספר חדשים ייפתחו לקראת שנת הלימודים החדשה, כמובן שיש לנו פרויקטים שהם מאוד גדולים, בהיקפים של עד קרוב ל-10,000 מטרים לפרויקט, כך שהדברים האלה מן הסתם- - -

יגאל, אני אבקש, כיוון שנשאלו כאן המון שאלות, אם תוכל לגשת לשאלות.

זה החלק הקל, כי למעשה בכל מה שנוגע לתחום שלי, אז קודם כל עלתה פה סוגיה של בית ספר הרים בגבעת עדה. בית ספר הרים הוא בית ספר שלמעשה אנחנו לקחנו מבנה ישן שקיים בגבעת עדה והתאמנו אותו לטובת הצרכים שלו, עבור הילדים שנכנסו לשם לדעתי לפני שנתיים בפעם הראשונה. כל מי שמכיר את זה מקרוב יודע כמה מאמץ וזמן הושקע לטובת העניין. במהלך חודש מרץ האחרון אנחנו גם תקצבנו בהיקף של כ-5 מיליון שקל בנייה של שלב נוסף בבית הספר. אני מבין שהדבר הזה מתעכב, לא מתקדם כמו שצריך. אני מודיע, גם להורים שנמצאים פה, אני אקח את הדבר הזה באופן אישי כדי לקדם אותו וכל חסם שיעמוד בדרך, אם זו המועצה, אם זה גורם אחר, אנחנו נדאג להתגבר עליו. פה הפרויקט מתוקצב ואנחנו לא רואים שום סיבה שהוא לא ייצא לדרך ונעשה כל דבר לזרז את העניין הזה.

מיגון מוסדות חינוך, בדגש על פערי מקלוט כפי שעלה בקונטקסט של באר שבע במקרה הזה. אז קודם כל מי שאמון במדינת ישראל וקובע את הצרכים של מיגון מוסדות חינוך וכל מבנה אחר הוא פיקוד העורף. למעשה פיקוד העורף הוא הגוף שהרשות המקומית צריכה לפעול מולו לעניין הזה. יש היום הליך של השלמת פערי מיגון בטווח של עד- - -

איפה האחריות של משרד החינוך?

תיכף אני אגיד. למעשה היום יש הליך שפיקוד העורף מתקצב בהיקף של 80 מיליון שקל כיסוי פערי מקלוט בטווח של עד 15 קילומטר מעוטף עזה, הוא גם מתכנן והוא גם מבצע. זו חלוקת העבודה, כך הייתה מאז ומעולם. כל דבר מן הסוג הזה ראוי שהעירייה תפעל מול פיקוד העורף.

נושא נוסף שעלה פה , אני לא מומחה לו אבל אני חושב שרותם או מישהו מחבריי יידע להרחיב עליו, נושא ה-Wi-Fi. אני רק יודע שיש היום ועדה שיושבת על המדוכה יחד עם המומחים לנושא קרינה- - -

היא כבר פרסמה, עירית תתייחס לזה.

בסדר, אני פשוט יודע שקיימת ועדה כזו.

אם יש ועדה, למה אתם דוחפים את זה?

אני מבקשת לא להפריע.

זה לא תחום ישיר שלי, אני מאמין שייתנו לך תשובה רחבה. דבר נוסף לשאלה שהועלתה על שיפוצים במוסדות חינוך או טיפול במפגעי בטיחות או דברים כאלה. אני רוצה רק להזכיר שהחובה לתחזוקת מבנים היא חובה ישירה של הרשות המקומית, שכמובן המשרד במה שיכול לעזור עוזר כמדי שנה. זהו, עד כאן דברים שנוגעים לתחום שלי.

אז רק השאלה עדיין על הנושא של חיבור חינוכי בין היחס של מי שנמצאים בתוך בית הספר לבית הספר, לציוד, לבין העלות של השיפוצים. זה אצלך, זה לא אצלך?

אני אגיד לך מה התשובה לזה, לעניות דעתי. ההתקדמות של המהלך של הניהול העצמי היא בסופו של דבר תביא בהכרח לקשר הזה שאת מדברת עליו, שהוא קשר ראוי והכרחי. מאחר שאם מנהל המוסד אחראי על התקציבים שלו, ככל שהוא חוסך בצבע ובשיפוצים, הכסף הזה נשאר לו לצרכים אחרים. אנחנו ראינו שמוסדות בניהול עצמי, למשל כמה הם חוסכים חשמל, כמה הם מוודאים שילדים יכבו את המזגנים כשהם יוצאים, משום שבסופו של דבר הכסף הזה נותר לצרכים אחרים. אני מאמינה שמעבר לרעיון הזה שהעלית כאן עכשיו, שננסה בהחלט לדחוף אותו יחד עם השלטון המקומי באופן עקרוני, כי הוא נכון, גם המהלכים שאנחנו עושים יקדמו את זה.

כתב לי בינתיים באס.אמ.אס ראש המועצה של בנימינה-גבעת עדה שהוא מתחייב לצאת למכרז לבניית שלב ב' תוך חודש. אז אנא שימרו שהדבר הזה קורה, במידה שיש בעיה- - - אירוע בנייה לא קשור בהכרח לשנת לימודים, ראוי שייצא כמה שיותר מהר ולא יתעכב.

אני אתחיל בנושא הביטחון. נמצא יחד איתי ניצב משנה ישראל סינגר, רמ"ח אבטחה במשטרת ישראל, כי האחריות המלאה לאבטחת מוסדות חינוך היא של משטרת ישראל, אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא בהכנת מערכת החינוך ופרויקט האבטחה. הפעילות של משרד החינוך יחד עם מה שהמשטרה ביצעה בשנה האחרונה מתמקדת בעיקר במגזר הלא יהודי, פיתחנו מערכת של קב"טים במגזר שלא היו במהלך שנים, היינו צריכים להכשיר אותם ולהכין אותם למהלך, הוצבו שומרים במגזר הלא יהודי ברשויות, במקום 132, בפועל, בגלל בעיות ברשויות, 104 שומרים. נתנו את ה-28 תקנים שלא נוצלו לרשויות שמנצלות ובספטמבר הקרוב יתחילו 132 תקנים כאשר שלב ב' בהחלטת הממשלה על 149 תקנים נוספים יהיו בינואר 2013.

בנושא המאבטחים, אנחנו עשינו את כל ההיערכויות יחד עם המשטרה, כנסי מאבטחים, כנסי קב"טים, התארגנויות ברשויות המקומיות. רוב העבודה היא ברשות המקומית, מכרזים, התקשרויות עם חברות האבטחה וכו'. אנחנו לא יודעים על פערים חוץ ממספר מקומות שאני אמנה- - -

כלומר לא ידוע על פערים מבחינת מאבטחים בגנים ובבתי ספר?

כן, ממספר מקומות.

חוץ ממספר מקומות בודדים שהם בטיפול.

חוץ ממספר מקומות שאני אמנה כרגע ויש להם פתרון. יש באילת בעיה של מספר מאבטחים, כנראה שיש לזה פתרון, מטפלים בזה כרגע. יש בעיה בבת ים, שהמכרז לא צלח וכרגע מטפלים להעביר את המכרז, על מנת שהנושא הזה יוכל להיות מופעל באמצעות חברות אחרות שלא זכו במכרז הרגיל של המועצה. בעיריית ירושלים, במשך שנים, זה עשור, זה לא יום אחד, יש חוסר בכוח אדם של מבטחים, בכלל במערך האבטחה בכל העיר, כולל במוסדות חינוך, זה 60 מאבטחים שחסרים כל שנה. פעם זה היה 140, לפני שלוש שנים, במהלך משותף של משטרת ישראל ומשרד החינוך, היה מהלך שהמשטרה אישרה אותו, של לאבטח את אשכולות גני הילדים באמצעות מאבטחים ניידים, עם רכבים שהסתובבו בין אשכולות הגנים והמהלך הזה כנראה יורחב. אלה לפחות ההמלצות של העירייה, היות שאין מאבטחים לצורך העניין. יש רצון, אבל אין מצאי. זו אחת הבעיות. זו גם לא בעיה תקציבית. אני אבקש מישראל שהוא ניצב משנה האחראי על הנושא בארבע השנים האחרונות שאנחנו שותפים יחד לתהליכים לפרט יותר.

רק במענה לשאלות עלו כאן, בבקשה.

צהריים טובים לכולם. כמו שאריה אמר ואני רק אשלים, מקוצר הזמן, את מה שהוא אמר. אנחנו נערכים בשיתוף פעולה מלא, זו לא השנה הראשונה, אנחנו עושים את זה הרבה מאוד שנים. היום ראש אג"מ הציג את זה למפכ"ל ולכל סגל הפיקוד הכללי במסגרת סיכום היערכות משטרת ישראל לפתיחת שנת הלימודים. יש לנו כמובן גם את ההיערכות. אני מזכיר לכולנו שכבר בשבוע הבא, ב-19, ביום ראשון, נפתחת שנת הלימודים במגזר החרדי ואנחנו כמובן נערכים לזה.

מבחינתנו, יחד עם משרד החינוך וגורמים נוספים, את שאלת לגבי יום פתיחת שנת הלימודים, אנחנו מפעילים מוקדים, חמ"לים מה שנקרא, עם כל הגורמים, כולל חדר מצב במשרד החינוך, כדי לצייר תמונת מצב.

לקחים משנים קודמות, התייצבות מאבטחים, מעל 95%, זאת סך הכול התייצבות טובה מאוד. משטרת ישראל כמובן תממש את האחריות שלה על פי החלטות הממשלה גם באבטחה מרחבית עם ניידות סיור, עם מתנדבים ומה שאריה אמר, בירושלים אנחנו שוקלים להרחיב גם את האבטחה המדלגת. אנחנו מסכמים את הרענונים יחד עם משרד החינוך לקב"טים ברשויות המקומיות, כולל למאבטחים. אנחנו נעמיד סדר כוח של כ-4,400 מאבטחים שהיום עושים גם הכשרה בסיסית, כי בסך הכול סדר הכוח מתחלף, וגם רענונים.

השנה אנחנו נמשיך את ההיערכות במגזר הלא יהודי, על פי החלטת הממשלה, ואני כבר קורא, מה שאמר פה המנב"ט של משרד החינוך, לחשוב כבר על 2013 ולהעמיד את התקציב. מדובר בעוד 149 מאבטחים, תקציב של 18 מיליון שקל על פי החלטת הממשלה, שאני קורא למשרד האוצר או מי שצריך להעביר את התקציב, להעביר אותו כי השנה זה עבר מאוחר. אי אפשר להעביר את התקציב בינואר ולצפות שיחד עם משרד החינוך אנחנו נהיה ערוכים בינואר. אז צריך לעשות גם את זה.

אנחנו היום בישורת האחרונה של לקבוע את תעריף השעה של שכר המאבטח עם עליית המע"מ, זה כמובן משפיע על התקציב. אני מזכיר את כל מה שקשור בגני ילדים, מה שהוזכר כאן. מבחינת האבטחה, אם יהיו עוד גני ילדים נאבטח אותם. אנחנו נצטרך, כמדינה, כמשטרת ישראל, שהיא גורם מבצע, לעוד תקציב.

הנושא האחרון, דובר פה על עבודה מועדפת, צריך להבין שיש קושי לממש גם בירושלים, למרות שהעלינו את שכר השעה, תקני מאבטחים, זה לא מקצוע שאנשים רוצים להגיע אליו, ואני חושב שהגיע הזמן לראות בזה עבודה מועדפת כמו במקומות אחרים, או אפילו בעדיפות על מקומות אחרים, כדי שנוכל לממש את כל התקנים. עד כאן, תודה.

בנושא בטיחות, אני אגע בשני נושאים. אחת, את העלית את הנושא של אישורי בטיחות. תהליך האישור של בתי ספר וגני ילדים הוא תהליך שמתחיל בסביבות אפריל-מאי, שבו בעצם מונחים בהנחיה שלנו דרך המחוזות אנשי הבטיחות של הרשויות והם מכינים, על ידי בדיקות ותהליכי עבודה שעכשיו נמצאים בשיא העבודה, את בתי הספר וגני הילדים לקראת פתיחת שנת הלימודים.

כל רשות מקומית מחויבת לאשר את מוסדות החינוך שלה על ידי טופס של אישור שמאשר שבית הספר נבדק, תוקנו הליקויים והוא מוכן לקראת פתיחת שנת הלימודים. הדיווח הזה מועבר למשרד החינוך, אבל זה קודם כל באחריותה והיא זאת שמבצעת. הבקשה שלך לגבי הנושא הזה שיהיה איזה שהוא פתק שהורה נכנס וכו', את הדברים האלה אנחנו צריכים לבדוק, אנחנו נבחן את זה. אנחנו צריכים לעשות את זה בשיתוף עם השלטון המקומי.

בנושא של מתקני ספורט, עלה העניין של מתקני ספורט לאור התאונה שהייתה בשבוע שעבר. הסיפור הזה של מתקני סל הוא סיפור לא פשוט. יועץ בטיחות רגיל שמומחה למוסדות חינוך לא יכול לראות את הכשל הזה, הוא מסתובב במגרש, הוא רואה את העמוד, העמוד הזה צבוע כחול, הוא תקין, הכול בסדר, הוא לא מצליח לזהות את הכשל שיש שם שיביא חס וחלילה לאסון, ולכן הדבר הזה מחייב בדיקה ייעודית של מעבדה מוסמכת שעובדת לפי תקן וכו' וכו'.

ומי האחראי?

האחראי כמובן, מי שעושה את כל הבדיקות, לא רק את הבדיקה של מתקני ספורט, זה גם בבדיקות אחרות, וזו הרשות המקומית, אבל כאן הם היו מחויבים לבצע, וגם אנחנו מנחים לעשות את זה אבל זו בדיקה יקרה, לא כולם עושים את זה. לאור האירוע הזה הוצאנו מסמך ממש אתמול לכל הרשויות, לכל מי שמתעסק מבחינתנו ומרכז את ניהול הבטיחות במוסדות החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, כדי שיבצעו את הבדיקה הזאת ושדברים כאלה לא יישנו. עד כאן.

אני מפקחת על תחום הבריאות במשרד. ממש ענייני, לגבי הסייעות הרפואיות. ככלל למרות המצוקה אני רוצה להגיד, כל פנייה שנערכת למשרד, לוועדה בין משרדית, משרד הבריאות ומשרד החינוך, הנושא ניתן לילדים, הן לטיפולים והן לצורך השגחה, תלוי במצב הרפואי שלהם. אנחנו, נכון לשנת הלימודים האחרונה, אישרנו 785 סייעות רפואיות בחינוך הרגיל, שזה למעשה משחרר את ההורים גם מדאגה וגם לפעמים ואפילו לעיתים להיות פיזית במוסד החינוכי.

הסוגיה של ההשגחה של הסייעות עולה פה בדיון עם האוצר, כנ"ל לגבי גילאי 4-3, אני מקווה שיימצא לזה פתרון. אנחנו בהחלט דואגים לתת מענה, גם הדרכה, גם העסקה על ידי הרשות, גם מעקב אחרי ניצול השעות שאכן מועברות.

הנושא של שירותי עזרה ראשונה לתלמידים – אנחנו מקיימים אותם, יש לנו שירות שניתן על ידי מוקד ייעודי ובמקרה של היפגעות מגיע מטפל לבית הספר. אנחנו נערכים לקראת חידוש ורענון מכרז חדש, כי אנחנו מסיימים את ההתקשרות. השירות פועל בכל הארץ, גם בפריפריה, גם במרכז הארץ, מגיע חובש שמטפל, ניתן טיפול, זה לשחרר ולוותר על לצלצל להורים כדי להגיד להם 'הילד נפצע', שירות שאנחנו נותנים. הוא מאוד מובנה, מאוד מסודר.

הנושא של הטלפונים הסלולריים שהוזכר פה. הנוהל שלנו מדבר באמת על עיקרון הזהירות המונעת. הנוהל שלנו מדבר על להמעיט, איך להעדיף, אנחנו רוצים להקנות לילדים התנהגות מושכלת. אנחנו לא אומרים לא לקדמה, אבל כשאתה כן רוצה את הקדמה הזאת, איזה שימוש מושכל תעשה. כנ"ל לגבי ה-Wi-Fi שהוזכר פה. אנחנו בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, שהוא המנדט במדינה לנושא הזה- - -

הוא נגד זה.

- - - מהמשרד להגנת הסביבה אמר שאתם הכנסתם ארונות חשמל לכיתות בניגוד להמלצתו.

אנחנו עובדים בוועדה משותפת שבה שותפים המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד החינוך, כשהעיקרון של המסמך שהוגש לדב חנין פה בוועדה הוא האורים והתומים. אנחנו נמצא את הפתרונות שאכן ייתנו מענה. מצד אחד לא להגיד לא לקדמה, כי זה מה שאנחנו רוצים, עם מקומות שבהם ניתן להשתמש באמצעים כמו חוטי ולא אלחוטי, למצוא את הפתרונות. אנחנו מודעים לנזק שעלול להיגרם, אנחנו נעשה את הכול שהוא לא ייגרם.

הנושא של שירותי בריאות לתלמיד – היה פה דיון על זה. מחוז דרום חזר למשרד הבריאות, שאר המחוזות לספק. אנחנו כמשרד החינוך מרעננים את הנוהל, שמנהל יידע איזה שירות מגיע, איך הוא צריך להיערך מבחינת בית הספר, חדר אחות, העברת הצהרות בריאות וכו'. והדבר האחרון, עבר חקיקה הנושא של הפיקוח על המזנונים והקיוסקים. זה עבר בוועדת שרים, עבר קריאה ראשונה, אנחנו כבר מקווים ומבחינה טכנית אנחנו נערכים לעשות פעילות עם ההורים שדיברו פה על שותפויות כדי לפקח, אבל לראשונה אנחנו מקבלים את המנדט לפקח, כי זה חלק מהתכנית הלאומית וחלק ממניעת ההשמנה שאנחנו פועלים.

הייתה כאן שאלה מאוד חשובה על נושא החינוך הבלתי פורמלי, אני אבקש מארז אשל לענות על זה. רק להגיד משהו במשפט על רכז נוער.

אני משמש כמנהל מינהל, חברה ונוער החדש במשרד החינוך. לגבי המפקחים הרשותיים ולגבי המעורבות בתוך הרשויות. בסך הכול העבודה של המינהל היא בהסתכלות של חינוך מבוקר עד ערב, האחריות שאנחנו נוטלים מהצד של קידום נוער עד לחינוך בתוך בית הספר, דרך המדריכים, דרך מדריכי השל"ח ואחר הצהריים, נמצא בתהליך גם של הטמעה של המפקחים הרשותיים, של העבודה הכוללת ועבודה עם הרשויות. בתור חדש בתפקיד אני יכול להגיד דבר אחד, אני באתי בסך הכול מתוך העולם של המכינות הקדם צבאיות והמדרשות למנהיגות, העבודה שנעשית ומסירות הנפש שנעשית עם כלל הגורמים וכלל הארגונים, אותי בחמישה שבועות שאני בתפקיד מרשימה, ואני אומר לכל מי שנמצא כאן, יש על מי לסמוך ויש את אותה אוזן קשבת והעולם של יצירת התכנים הלא פורמליים מתנועות הנוער עד לשנות השירות, עד לארגוני הנוער, הוא תופעה שלא קיימת, בהבנתי, בשום מקום בעולם המערבי ואת התוצאות אנחנו כן רואים.

רק אם תוכל פשוט להתייחס לשאלה הספציפית שנשאלה. את שאלת על קרית שמונה.

אני כן יודעת שמינהל חברה ונוער זה מאוד חזק, אבל מה קורה באוכלוסייה שהיא מוחלשת, של עירייה שכל התקציב שלה הולך לכסות גירעונות, גם תקציבי חינוך שמגיעים, מתנ"סים נסגרו בשנים האחרונות, אין חינוך בלתי פורמלי, לא בקרית שמונה וברשויות האזוריות, ההורים משלמים כי הם יכולים, הפער הולך וגדל בין קרית שמונה לבין הרשויות מסביב כשיש המון המון רשויות בטווח מאוד מאוד קטן.

אני אתן על זה תשובה פשוטה. אחת, בכל מקום שיש בעיה ספציפית, נגיע אליו, כמו ברשויות הדרוזיות שאנחנו מטפלים בהן היום. כל מקום שמתנ"סים נסגרים אנחנו מגיעים, ונדע לתת את הפתרון. בסופו של דבר גם בקרית שמונה וגם בכל הפריפריות יש גם את האנשים, מתוך המערך הבית ספרי למערך הרשותי, התהליך של יישום החקיקה הוא בקצב כזה שהשנה אנחנו מכפילים את המפקחים הרשותיים, ואני אגיד לך אישית, אני אגיע בשבועיים הקרובים לקרית שמונה ונלמד את הדברים.

עוד כמה שאלות שנשאלו, אז אני רוצה לתת גם להן תשובה. קודם כל זיוה שאלה בנושא שהוא מאוד מאוד משמעותי בחברה הישראלית והוא נוגע למערכת החינוך וזה היחס של החברה הישראלית ליוצאי אתיופיה. מאוד חשוב לי להבהיר כאן, סגירת בתי ספר היא חלק מביצוע המדיניות, היא לא כל הצעדים. צעדים ברוח הדברים שאת הצבעת עליהם, זיוה, מתרחשים כבר היום בנתניה, בראשון ובמקומות שונים ברחבי הארץ, כאשר אנחנו מצמיחים מכיתה א' ושומרים על אחוז של אינטגרציה, לא מזיזים את הילדים, כפי שאמרת, יוצאי אתיופיה, אלא מצמיחים מלמטה אינטגרציה על ידי פתיחת אזורי רישום, על ידי הפיכת בית הספר לייחודי ואטרקטיבי לאוכלוסיות חדשות שיבואו בשל הייחוד של בית הספר ובכך תהיה אינטגרציה טבעית. אנחנו פועלים בדרכים שונות, את יודעת שהדבר הזה הוא מאוד מאוד קרוב ללבנו, אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד מחשבה, ואכן זה מאוד חשוב שבכל מקום יינתן הפתרון ההולם לטובת הילדים ולטובת המטרה של חברה אחת ושילוב הילדים האתיופים בהצלחה כמובילים בהמשך בעמדות מפתח ובעמדות מנהיגות.

לגבי השאלה שלך, יובל, יושב ראש מועצת התלמידים. דיברת על סוגיה כל כך חשובה, אני מאוד מודה לך, על העניין של יצירת חברה ערכית ומתן 10 נקודות ל-, אני רוצה לציין כאן שיש לנו תכנית שנקראת בגרות חברתית, תעודת בגרות חברתית שבה ילדים באופן מובנה, ואנחנו ניתן לזה נראוּת, זה בדיוק מוביל את המהלך הזה, שילדים פעילים למען הקהילה, למען החברה, לא שנה אחת, לא שנתיים, אלא באופן מובנה והדבר הזה מקבל הכרה במצוינות שלהם. לא שהם הלכו לזה כאיזה שהיא אופציה של בררת מחדל כזו או אחרת, אלא זו הכרה בהם כקבוצת עילית וקבוצת מצוינות, זה מאוד בהלימה שלנו.

סיגלית ציוני, את שאלת לגבי ועדות התאמה. אני רוצה לסבר את האוזן כאן לנוכחים. יש כ-300,000 ילדים בחינוך העל יסודי. יש כאן מישהו שרוצה לזרוק מספר כמה ילדים הגישו בקשה לוועדות התאמה מה-300,000? 200,000 ילדים. אני רוצה לומר לכם, רבותיי, שאין 200,000 ילדים לקויי למידה במדינת ישראל. אני רוצה לומר לכם שכל ילד שוועדת ההתאמה לא אישרה לו התאמות הגיש ערר, כלומר הנושא הזה הוא בין היתר שב ומדגיש את החשיבות של יעד ההכלה, יעד שהוא רב שנתי, שהוא מחייב את מה שנאמר, ותיכף אני אגיע אליך, לסוגיה שאתה העלית, למה מורה שלא עבר הכשרה בהכשרה הבסיסית שלו להוראה למתן מענה לצרכים מיוחדים לילדים שהם היום בכיתה רגילה, כל כיתה רגילה, כל כיתה רגילה היום מורכבת מילדים עם צרכים שונים וילדים עם קשיי למידה ולקויות למידה, ובואו נעשה את ההבחנה, לכל אדם נורמלי ורגיל יש קושי מסוים, זה דבר טבעי ומורה צריך לדעת להתמודד עם זה בתוך בית הספר. יעד ההכלה יוביל את זה לאט לאט, אנחנו גם פועלים בוועדות ההתאמה, אבל בסופו של דבר, רבותיי, נוצרה כאן תופעה שיש אחריות משותפת לכולנו לא לעשות בה שימוש לרעה.

בנושא ההדרכה – אנחנו מאוד מאוד מאמינים שאנשים שמגיעים להדריך הם צריכים להיות אנשים מיומנים ומומחים, אלא מה? תמונת המצב שאתה הצגת הוצגה בצורה שאינה משקפת את המציאות. מדריך הוא מורה קבוע במערכת, במשרה מלאה רוב הפעמים, מורה שבשל המצוינות שלו ובשל המומחיות שלו מקודם לתפקיד הדרכה. הוא קבוע במשרד החינוך, הוא קבוע במשרה מלאה, ועל זה הוא הופך להיות מדריך. תפיסת העולם היא שכדי לשמר את המומחיות שלו ואת האותנטיות שלו חייבת להיות לו רגל נטועה בכיתה עם ילדים, ולכן הוא שומר על אחוז מסוים מהיקף המשרה שלו בהוראה וזו לא משרה קבועה כמו מורה, משום שהמערכת צריכה גמישות במשאב הזה כדי להכניס חדשים מצוינים שנולדים ומתפתחים ולשחרר את אלה שמתעייפים. אין משרה מתוקננת כזו וזו בוודאי לא העסקת קבלן או מה שנאמר פה, אין שום קשר למציאות, מדובר במורה קבוע שעובד במשרה מלאה. רק שנבין את זה.

לגבי שלומית ביסמנובסקי, מארגון הגננות, שהעלתה את הסכנות של חוק חינוך חובה חינם. אנחנו כרגע לא מדברים על חינוך חובה, אנחנו מדברים על החלטה של חינוך חינם שהיא נתונה לבחירה להורים. אני מבקשת שלא נזלזל באינטליגנציה של ההורים. ההורים הם הורים שאוהבים את הילדים, דואגים לטובת הילדים והם בוחרים היום אם הילד יישב בבית, אם הוא יילך לחינוך פרטי שהוא לגיטימי ויש לנו את כל הכבוד אליו, או האם הוא יילך לחינוך ממלכתי, חינוך חינם. ממשלת ישראל קיבלה החלטה ויש לי את כל הכבוד והעונג להיות שותפה במימוש שלה, שהמדינה נותנת את השירות של חינוך חינם לשנתון שההורים רוצים לשלוח למדינה, אין בזה חובה. אני חושבת שזה מהלך עצום, בואו לא נמעיט מחשיבותו ובוודאי לא נמעיט מחשיבותן של הגננות הפרטיות שעשו עבודה מעולה במשך הרבה מאוד שנים ועוד ימשיכו לעשות, כי תמיד יהיו כאלה שירצו את השירות.

לגבי הסוגיה שעלתה כאן על קשיים בירוקרטים שנשאלנו בהקשר הזה. אני רוצה לומר שזאת הייתה מטרה ראשונה, לפשט הליכים בירוקרטים. הדבר הזה קרה גם בנושא הבינוי, שמאוד פישטנו הליכים בירוקרטים, אחרת לא היו כל כך הרבה יחידות גן מוכנות, וגם בתהליכי הרישוי של הגנים הפרטיים. כדי לסבר את האוזן, הוגשו למעלה מ-1,000 בקשות של גנים פרטיים לחבור למהלך של חינוך חינם, כ-500 נפסלו בשל אי עמידה בסטנדרטים, כל ה-500 האחרים, גם אם היה להם איזה שהוא קושי ביורוקרטי, למרות פישוט ההליכים, אנחנו סייענו להם ואכן 500 גנים חוברים למהלך של חינוך חינם.

אם אפשר התייחסות לחינוך הציבורי בגנים, ביקשנו כמה וכמה פעמים.

אני אתייחס לזה. אני אגיד במפורש, אתן הוזמנתן לפגישה במשרד החינוך, חבל שהדברים לא מוצגים בצורה מדויקת, אם הייתם נענים- - -

מתי?

לא את מתכתבת איתי, אלא דובר ואיש יחסי הציבור שלך כותב לי. ואיש יחסי הציבור שלך כותב לי ורוצה לכפות עליי עם מי ייפגשו, כאשר אני מפנה לו את אנשי המקצוע, שאחראים על הגיל הרך, מבקשת מהם לפגוש אתכם מידית ואתם מסרבים, משום שאתם רוצים לפגוש- - -

11 בספטמבר, אנחנו כבר חצי שנה מבקשים.

אני ברשות הדיבור שלי, אני הקשבתי קשב רב- - -

דורית, אני אוציא ואני מאוד מבקשת, אדוני שם מאחורה, אני מבקשת לצאת. אנחנו לא מנהלים כאן דיונים על כן או לא פגישות.

אני אשמח לקבל את התשובות כאן.

שמעתי את התאריך שנקבת, אני אומרת שאני אבקש להקדים אותו, אבל גם צריך לדעת שצריך לכבד כאשר פונים ואנשים מוזמנים לפגישות ברמת סמנכ"ל, זה בעל תפקיד גבוה מאוד, מכובד מאוד, ואי אפשר לעבוד בכוחנות תמיד ולהכתיב בדיוק את מי יפגשו. אם בעיות לא נפתרות ברמה הזאת, עולים לרמה הבאה, אבל קודם כל באים לשיח ולפגישה שמשרד החינוך מזמן ופותח את הדלת.

אני לא רוצה להתווכח על זה, דנו בזה ולא משנה.

גם אני לא.

הנושא השנתי הוא נושא לכלל המערכת, גם אתה לא דייקת בעניין של החינוך הממלכתי דתי. החינוך הממלכתי הדתי, בנוסף לנושא השנתי, יש לו דמות נוספת שהוא דן בה, גם בחינוך הערבי תהיינה התאמות כדי שבאמת המורה ירגיש בנוח על מנת ללמד, זה לא יהיה בדיוק אותן פעילויות של החינוך העברי, באותו נושא ודאי שנדרשות התאמות לכל אחד מהמגזרים כדי שירגיש בנוח, אבל כפי שהשר אמר יש נושאים שהם רלוונטיים לכלל המדינה.

איך זה שלחינוך הערבי אין אלטרנטיבה?

אמרתי, תהיינה התאמות. אתה הצגת תמונת מצב שאינה נכונה, כאילו הנושא השנתי בחינוך הממלכתי דתי הוא נושא אחר ולא היא, החינוך הממלכתי דתי לוקח על עצמו דמות נוספת, בנוסף לנושא השנתי, וזה ההסבר. אני חושבת שבגדול התייחסתי למרב הדברים, השאר בוודאי בוועדה- - -

לא התייחסתם לשילוב.

השילוב, כן. השר התייחס לזה. אז אני אומר. הזמן הוא קובע גם, יש גם יושבת ראש ועדה. השר התייחס לזה, לא נוותר על נושא השילוב. הוא אמר, אנחנו נמצאים במשא ומתן עם האוצר, יושב פה נציג האוצר, הוא יכול לאשר את זה.

את מדברת על 160, אנחנו מדברים על כל השאר.

על כל השאר אני מדברת. יש שלושה נושאים שנמצאים בהילוך גבוה של משא ומתן עם האוצר, אחד זה הסייעות הרפואיות שדיברת עליהן. לא על זה אני מדברת, אני מדברת על מתן מענה לשנתון הנוסף שמשתלב כרגע, 4-3, בהיבט של הילדים עם הצרכים המיוחדים, כדי לאפשר להם שוויון הזדמנויות. על זה דיברנו וזה הנושא שאת העלית.

אני לא העליתי את הנושא הזה. אני דיברתי על משהו אחר ולא קיבלתי מענה, לא היום ולא ב-2 באוגוסט.

אנחנו לא קיבלנו בכלל תשובות.

אני מסיימת כאן את הדיון המאוד ארוך שהיה, כולם קיבלו את זכות הדיבור, נעשה מאמץ- - -

גברתי, במשך חמש שנים לא עונים לנו בכל אוגוסט על השאלות האלה.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושאים האלה, אני רק מסכמת את הדיון בכמה דברים. קודם כל אנחנו נמשיך לעקוב אחרי כמה שאלות שהעלו כאן, גם בנושא השילוב וגם בנושא גני הילדים, 4-3 אבל גם 5, בנושא של הגדלת התקנים לאורך זמן, הנושא של כניסת ילדים בלתי גמולים שאני חושבת שזה דבר שנצטרך להתייחס אליו. אמרתי בצורה ברורה בישיבות קודמות שנוהל הורה מחליף לסייעת זה דבר שאנחנו מבקשים להוציא אותו ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושאים שנמצאים על סדר היום.

אני מסכמת את הדיון כך: ראשית, אנחנו צריכים בכל זאת לשים לב שזו שנת לימודים רביעית שנפתחת כסדרה. אני חושבת ששר החינוך לא היה מאמין שהוא יהיה כאן לפתוח שנת לימודים רביעית, גם מבחינת הכנסת וגם מבחינת שנת הלימודים.

אנחנו נמשיך לעקוב בימים הקרובים אחרי פתרון מול האוצר, גם של הסייעות הרפואיות, הנושא של הגננות, אותם עיצומים שקטים, להביא אותם לידי סיום, להוציא את נוהל ההורה המחליף ושאלות האבטחה שעוד נותרו פתוחות. אני מבקשת עדיין להוציא המלצה ברורה להקדיש את היום הראשון ללימודים ואת תחילת השנה להבהרה ברורה של כללי ההתנהגות.

בבתי הספר השיעורים הראשונים מוקדשים לקריאת התקנון. זה נוהל קבוע.

טוב מאוד. גם בביקור שיהיה ב-27 באוגוסט, בפתיחה, אני אבקר בבית שמש, ביקשתי במיוחד לבקר אך ורק בבתי ספר שממלאים את ההנחיה הזאת, כדי לראות כיצד הם עושים את זה, כדי לראות שהדבר נעשה. אני מזכירה שביקשתי לבוא להכשרת מורים בחינוך הרגיל, כיצד לשלב, לראות איך זה נעשה.

המושב הבא של הכנסת ייפתח ב-14 באוקטובר. בוועדת החינוך אנחנו לוקחים על עצמנו לקדם כמה נושאים מרכזיים. בראש ובראשונה הוועדה תמשיך להיות בית לעובדי ההוראה באשר הם, למורים ולמורות, לגננות ולסייעות ולתת להם במה ופתחון פה. אנחנו ניקח בצורה ברורה את הנושא של מנגנוני ההפרטה ונשים עליהם זרקור, מנגנוני ההפרטה הגלויים והסמויים במערכת, ואת הדרך שבה החינוך החרדי ומה שאנחנו מאפשרים לחינוך החרדי גורם לזליגה לתוך החינוך הציבורי. נמשיך בהחלט בכל הנושא של המאבק באלימות, הדגש על הכללים, על הגיבוי. יחד איתכם ועם שתי הוועדות אנחנו נוסיף שני דברים, אחד זה ההתייחסות להכשרת מורים, עם אמירה ברורה שהמערכת צריכה להתכוונן לתפיסה של מורים אמנים ומורים שמכשירים מורים ושמתוגמלים על העברת הידע ועל הכשרת המורים, וגם נפנה זרקור לנושא של הבגרויות, של הערכה, ועד כמה הדבר משרת את הלמידה. אני אתחיל גם לעסוק בנושא האהוב עליי, של הזכויות וחובות התלמידים, ויובל, אני מקווה שנמצא בך שותף לא רק לזכויות אלא גם לחובות.

בעיקר לזכויות.

אני מקווה שאולי סוף סוף יהיה מנהיג שגם מבין שצריכות להיות חובות. לגבי האינפלציה בלקויי למידה. כאן את תמצאי גיבוי מוחלט לכך שיש כאן אינפלציה. אגב, אם 200,000 ביקשו התאמות, במקרה הזה מבקשים הקלות, אז כבר תיתני אותם ב-300,000, תקבעי אותם כסטנדרט החדש ובסוף יסתיים הסיפור הזה. יש לכך פתרונות, תקבלי כאן גיבוי כי ברור שאלה שזקוקים לזה באמת לא מקבלים את מה שהם זקוקים לו בגלל הרוב המכריע שמנצל את זה לרעה, וזה קשור גם לכל שאלת הבגרויות, המגנים ומה שזה גורם למערכת החינוך. אני רוצה להודות לכל המשתתפים על הדיון. אני רוצה להודות לכם על העמידה האיתנה במשך ארבע שעות של דיון ארוך ואנחנו נמשיך בתחילת המושב הבא. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:05.>