ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 02/08/2012

הספורט כדרך - מפגש חגיגי עם שחקני NBA המבקרים בארץ

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 693

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום חמישי, י"ד באב התשע"ב (02 באוגוסט 2012), שעה 11:00
סדר היום
הספורט כדרך - מפגש חגיגי עם שחקני NBA המבקרים בארץ
נכחו
חברי הוועדה
עינת וילף – היו"ר
מוזמנים
עופר לידרור - יו"ר מחלקת הנוער, הפועל תל-אביב כדורסל

דוד קריזלמן - משרד אייפק, ירושלים

מרווין רוברטס - לוס אנג'לס לייקרס

ארני פיילקו - האיגוד הלאומי של שחקני העבר בכדורסל

קני באטל - גולדנסטייט / פיניקס / דנוור / בוסטון

סדריק סבאלוס - לוס אנג'לס לייקרס

סם וינסנט - בוסטון / סיאטל / שיקגו / אורלנדו

ג'ו קארול - גולדנסטייט ווריארס

בטסי קורן - מועצת המנהלים AIY AC

דניאל שאייס - אורלנדו מג'יק / דנוור נאגטס

סטיבן בארדו - דאלאס מאבריקס/סאן אנטוניו ספרס/דטרויט

דייל אליס - דאלאס מאבריקס/סיאטל סופרסוניקס/סאן אנטוניו ספרס/מילווקי באקס/דנוור נאגטס

ריצ'ארד ברנט - לוס אנג'לס לייקרס / ניו יורק ניקס

סדריק טוניי - ניו יורק ניקס/CAVS/אטלנטה הוקס

ווילי ברטון - מיאמי היט

ספנסר הייווד - לוס אנג'לס לייקרס / הניקס

סטיבן הווארד - יוטה ג'אז/סאן אנטוניו ספרס/סיאטל סופרסוניק

סוזן פיילקו - דיאדרה טוניי - ג'ארן ברנט

_
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
חבר המתרגמים

הספורט כדרך – מפגש חגיגי עם שחקני NBA המבקרים בארץ
היו"ר עינת וילף
צהריים טובים, אני פותחת דיון של ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הדיון היום יתקיים במתכונת של ישיבה חגיגית עם שחקני ה-NBA לשעבר שמבקרים בארץ כחלק מביקור שאורגן על ידי קרן החינוך אמריקה-ישראל. הם מתארחים כאן בוועדה והדיון יתקיים באנגלית. הם מתארחים בוועדה כדי לספר על העבודה שלהם, על החיבור שבין ספורט וחינוך, על העבודה שהם עושים בתחום הספורט כדי להנחיל ערכים לנוער, על פרויקט קריאה והקראה שהם עושים כחלק מה-NBA, ומכאן ואילך אנחנו נעבור לניהול הדיון באנגלית וגם הדוברים ידברו באנגלית.

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

אחר צהריים טובים. אני רק אפתח פגישה רשמית של וועדת החינוך, התרבות והספורט. זו פגישה ייחודית ומיוחדת בה הגעתם להעיד בפנינו לגבי העבודה שאתם עושים בחיבור יחדיו של ספורט וחינוך, ערכי הספורט, עם הערכים הכלליים שאנו רוצים לראות בחברה שלנו.

אני מבינה כי מיניתם כמה מכם לדבר. אז כל מי שרוצה לומר או להוסיף משהו נוסף יותר ממוזמן לעשות כן. פגישה זו משודרת ב- C-SPAN שלנו, ערוץ 99, כך שאנשים יצפו בה גם כן. אז אם תוכלו, לפני שתתחילו להציג את הנושא, אם תוכלו לומר לנו את שמותיכם ומעט על היסטורית הספורט שלכם ותחושת היסטורית ה- NBA ואז, כמובן , לעבור לפרזנטציות. הדובר הראשון שלנו הוא סטפן הווארד, לשמאלי. סטפן, אם תוכל בבקשה להציג את עצמך. והבמה שלך. תודה לכם.
סטפן הווארד
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה לך. אני שיחקתי ב- NBA עבור היוטה ג'אז, סיאטל סופרסוניקס והסאן אנטוניו ספרס. למעשה שיחקתי בישראל בשנת 2000 עבור הפועל ירושלים. שיחקתי בכל המדינה. למדתי באוניברסיטת דה פול בשיקגו. זה למעשה סיפור הכדורסל שלי.

תודה על שאתם מארחים אותי. זה באמת כבוד וזכות לפנות אל הכנסת. כשהגעתי לכאן בשנת 2000, הייתי אתלט ששיחק בהפועל ירושלים. כעת אני כאן כאתלט שגריר. כשאני בוחן את הדברים שהשפיעו על חיי עד כה, הדברים שהיו חשובים בחיי, ספורט וחינוך, עבורי, נמצאים תמיד בחזית. כבנם של מחנכים, כששני הורי הם מורים ומנהלים.

המוקד המוקדם של חיי היה ללא ספק חינוך. וללא ספק, מתחילת, או משלב מוקדם, חינוך היה תמיד בחזית של כל דבר בביתנו. ותמיד היו שני דברים שהיו מוחלטים בבית של מחנכים: אחד, המורים שלך תמיד מכירים את השם הפרטי של ההורים שלך ויש להם את מספר הטלפון שלך בבית, ושנית, הצלחה בבית הספר לא הייתה בגדר אפשרות, זו הייתה דרך חיים, ועבורי, זה היה משהו שדחף אותי אל כל דבר שהצלחתי להשיג בחיי.

אחד מהדברים שאני אוהב בנוגע לחינוך ושאני אוהב בנוגע לספורט הוא שהוא מאפשר לך להגיע אל מעבר לאמצעים שלך ומאפשר לך לעשות דברים רבים בחייך. וכשאני בוחן את העובדה כי חינוך, מאותו שלב מוקדם, איפשר לך לעשות כל כך הרבה, זה היה בגלל אותה התחלה מוקדמת ובשל אותו דגש על חינוך. ובאמת משלב מוקדם, היה ברור בביתי שחינוך ולא ספורט עומד להיות המוביל, וזה הגיע לחזית השנה השנייה שלי בתיכון כשקיבלתי ציון C בספרדית, ו- C אינו ציון רע, הוא ממוצע, הוא בסדר, אבל צריך לזכור שאני ילדם של מחנכים ולכן,
היו"ר עינת וילף
זה ציון רע.
סטפן הווארד
בדיוק. אז, ממוצע לא היה מקובל על ההורים שלי, והם ניסו להדגיש בפני שזה לא מקובל, או שזה לא צריך להיות מקובל עבורי. וכך, ברוגע, הם ישבו איתי ואמרו, "תראה, אם אתה מקבל עוד C בשלב כלשהו בשאר השנה בתעודה, אפילו באיות השם שלך, לא תשחק כדורסל במשך שאר השנה". באותה נקודה ניצבה בפני בחירה, בחירה בה בסופו של דבר החלטתי להצטיין בכיתה, באופן דומה לזה בו עשיתי במגרש. ואני מביט בהחלטה זו והיא באמת אחת שדחפה אותי לאורך חיי, משום שמעולם לא קיבלתי עוד C במשך חיי, לא בתיכון, לא במכללה.
היו"ר עינת וילף
אז זה ציון ה- C הכי טוב שקיבלת אי פעם.
סטפן הווארד
כן. אני יודע שכשהם אמרו את זה שהם עמדו לעמוד בזה, זה לא היה איום סרק אלא מה שהם רצו לעשות. ואם אני מביט לאחור ולהיות בתוכנית Academic All-American באוניברסיטת דה פול, אתה מביט בקריירת ה- NBA שלי והעמיתים המכובדים שלי כאן, עמיתי ל- NBA, קריירת ה- NBA שלי באמת אינה ניתנת להשוואה לאף אחד כאן. הדבר היחיד שמבחין אותי מכולם היה הניסיון החינוכי שלי, להיות Academic All-American והעובדה שאני ה- Academic All-American היחידי מאוניברסיטת דה פול.

לאחר שאמרנו זאת, חלק ניכר מהקריירה שלי וחלק ניכר ממה שהצלחתי לעשות לאורך הקריירה שלי היה בשל אותו קשר בין ספורט ואקדמיה. חינוך מלמד אותך כיצד ללמוד. ספורט מאלץ אותך ללמוד שיעורי חיים. וכשאני בוחן את חברי הכנסת, אלו אנשים שגם הם נאלצו ללמוד שיעורים מהחיים בכל יום. אלו שיעורי חיים שהספורט מלמד אותך באופן בו יש לנצח, כיצד לעבוד, כיצד להיות ממוקד, כיצד לגלות חמלה, וחשוב מכל, כיצד להתגבר על קשיים. כשאני חושב על חברי הכנסת, העם בישראל, זה קשור להתגברות על קשיים, זה קשור ליכולת להיות ממוקד, זה קשור ליכולת להיות מחויב, ואלו חלק מאותם שיעורי חיים שהספורט מאלץ אותך להיות מסוגל ללמוד בגיל מאוד צעיר.

כפי שהזכרתי קודם לכן, כשאתה חושב על קריירת ה- NBA שלי, באמת שלא ניתן להשוות אותה לאף אחד כאן. אתם יודעים, יש לנו חברי היכל התהילה כאן. יש לנו חברה ששיחקו במשחקי אול- סטאר. אז יש אותי. ואתה מביט בקריירה שלי והיא באמת לא מיוחדת, עד שאתה בוחן את העובדה שהייתה לי קריירה של 15 שנים של חוזים בני שנה אחת. עכשיו, זה חשוב בשל העובדה שכל שנה בה שיחקתי הייתה שנה של חוזה. כל שנה בה שיחקתי, הייתי למעשה במבחן. וכך לא היה לי חוזה בן שלוש או ארבע שנים להסתמך עליו, להישען לאחור, להסתמך באמת על משהו. הייתי צריך לצאת כל יום ולשחק באופן הכי טוב שיכולתי.

כל שנה הייתה שנה של חוזה, כל משחק היה ווינר של משחק, או לוזר של משחק, וכל זריקה הייתה זריקה שחייבת להיכנס. ובאמת, עוברי, זו החשיבות של הקשר בין ספוט וחינוך. ועבורי, ספורט וחינוך תמיד היו מקבילים. ואחד מהדברים שאני אוהב בנוגע לספורט הוא ההיבטים המאחדים של הספורט. כשאני בוחן את הקריירה בת 15 השנים שלי, שיחקתי ב- 12 מדינות שונות, בהן דיברו 8 שפות שונות ועם למעשה 6 דתות שונות. אבל הנושא המאחד לאורך כל הקריירה שלי היה כי, מרגע שעלית למגרש הכדורסל, מרגע השריקה, ללא קשר לאיזו שפה דיברת, למי התפללת כשסגרת את עיניך או באיזה צד של המסילה נולדת, אותו קשר משותף שבנית עליו, שיצרת מאותה מטרה שיש לך כקבוצה, וזו מטרה אחת פשוטה, ואתה לא תמיד משיג אותה, אבל אותו קשר שיצרת כאותה קבוצה באמת מחזיק אותך בכל חייך. בזכות הכדורסל, יש לי אחים בצרפת, ספרד, איטליה, טורקיה. יש לי אחים בישראל. יש לי אחים בלבנון. יש לי אחים בסוריה. אפילו יש לי אחים בערב הסעודית. הבאתי את אחי מאמריקה לכאן עימי.

אמש כששתיתי כמה אספרסו קפוצ'ינו עם עמיתי ל- ESPN סטפן ברדו, הוא אמר לי משהו עמוק באמת, והוא אמר כי חינוך מאפשר לך לעזוב את העולם שלך מבלי לזוב. וחשבתי על זה ואמרתי, וואו. ובערך בניתי על הרעיון שלו ואמרתי כי חינוך אפשר לי לעזוב את עולמי מבלי לעזוב, אבל אז בסופו של דבר הספורט אפשר לי, מרגע שיכולתי להיכנס לאותם עולמות, לאמץ. הייתי יכול להבין אבל, חשוב מכל, הייתי יכול להצליח.

תודה לכם על שהקשבתם לי. אני מעריך זאת.
היו"ר עינת וילף
לטובת הנוכחים פה, דוברי העברית וגם בבית, סטיבן הווארד שיחק עבור היוטה ג'אז, הוא מספר שהוא היה ילד של הורים מחנכים שחינכו אותו כל העת להצטיינות ולא הסתפקו בציונים בינוניים והדבר הבטיח שגם כשהוא הלך לאוניברסיטה הוא שילב ספורט ומצוינות ברמה הגבוהה ביותר. הוא סיפר על הדרך שבה הוא רואה את הספורט כדרך שמלמדת שיעורים לחיים, הוא מספר גם על הקריירה הייחודית שלו, שמכיוון שכל שנה הוא חידש חוזה הוא היה חייב בכל פעם להתאמץ מחדש. הוא תיאר את הספורט כדבר שמקדם אחדות, הוא שיחק במדינות שונות עם אנשים מדתות שונות, דוברי שפות שונות, הוא מספר על האופן שבו הספורט איחד את כולם, ועל דרכו האישית, על האופן שהחינוך והספורט הבטיחו שלאורך חייו הוא היה יכול לחוות הצלחה.

הוא כמובן גם סיפר שהוא שיחק בפועל ירושלים. זה מה שחשוב.

הדובר הבא הוא ווילי ברטון, בבקשה. שלום לך, אם תוכל להציג את עצמך, ההיסטוריה שלך ואת הסיפור שלך, תודה לך.
ווילי ברטון
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אני עם אגודת השחקנים בדימוס. אני שמח להיות כאן. אני שמח שהבאתם את הקבוצה שלנו לכאן כדי לחלוק את הניסיון שלכם ועבורינו כדי לקבל מושג לגבי מהו הסכסוך מנקודת המבט שלכם. אני חושב שזה היה מאוד אינפורמטיבי עבורי כדי להעריך את דעתי שלי.

שיחקתי בספורט מקצועני, אבל לא תמיד הייתי הבחור הכי טוב, לא תמיד הייתי בחור טוב, לא תמיד הייתי הבחור שהקשיב להוראות. עכשיו, עשיתי כמה דברים כפי שאני רציתי לעשות אותם. לעיתים נכנסתי לצרות. אבל הייתי צריך להבין כי הצרות התחילו לפני זמן רב. הן התחילו כלפני שהתקבלתי ל- NBA, בגלל חלק מהדברים שעברתי באותו הזמן, לא יכולתי להבין את זה ולא יכולתי לשים את האצבע שלי על זה. הגעתי ממקום בשם דטרויט, מישיגן, שיכול להיות מקום די אלים. ולמדתי להסתיר את הרגשות שלי בדרכים אחרות במקום להתמודד עם הטראומה שהתרחשה סביבי. כדי לתת לכם מושג מה ראיתי ומעט על ווילי ברטון ומי אני כאדם, כשהייתי בן חמש, ראיתי לראשונה גבר נורה. אז ראיתי מראות טראומטיים כל הזמן, בצורות אלימות, דבר שזעזע אותי, כשגדלתי כמתבגר וכאתלט. ולאורך השנים, ראיתי הרבה דברים ורציתי להשפיע ורציתי לגרום לשינוי. פשוט לא ידעתי איך. והייתי צריך לקבל את הדרגות שלי, הייתי אומר, את המכות על הראש, מה שאנו מכנים למידה. אומרים שאנחנו לא לומדים לאט. אנחנו רק שוכחים מאוד מהר. אז לעיתים אנו חוזרים על טעויות שוב ושוב.

אולם, כאן לאחרונה לאחר שחזרתי (פרשתי?) מהכדורסל, שיחקתי ב- NBA עבור חמש קבוצות שונות ושיחקתי בהרבה מקומות באירופה, בגביע אסיה אחד, פיינל פור אחד ביורוליג, שתי אליפויות רוסיה. אז זכיתי בהרבה אליפויות ושיחקתי הרבה כדורסל ברמות גבוהות ברחבי העולם, וזכיתי לניסיון רב ולמדתי כי השוק הבין לאומי הוא מקום נפלא עבורנו להתרחב אליו.

כשחזרתי, אחד מהדברים שהייתי מחויב אליו היה למצא אנשים כמוני, לנסות לעזור לאנשים שראו דברים שעשויים היו לזעזע אותם או שעשויים היו לעצב אותם בדרכים שהם לא ידעו כיצד לבטא מלבד ההבנה כי משהו קורה עם אותו אדם. אז יצאתי לתוכנית לימודים בשם כוכבים משכילים של המחר.

כדי לתת לכם מעט מושג על כוכבים משכילים של המחר, כוכבים משכילים של המחר הינה תוכנית לימודים מבוססת עדויות המתמקדת בזיהוי הגורמים האקדמיים, פיזיים, חברתיים ורגשיים וגורמים אזרחיים הנוגעים לקידום בריאות אצל סטודנטים שהינם אתלטים. אולם, ישנן מספר תוכניות לימודים שפיתחנו כעת שמשפיעות גם על הסטודנט. בדיוק חברתי לגנרל מילס כדי לטייל בכל רחבי ארצות הברית עם תוכנית לימודים זו, כדי להושיט יד ולמצא תשובות שהיו חסרות עבור סטודנטים אתלטים במשך זמן כה רב, שאלות בנוגע להיכן אנו מתקדמים מכאן, מה תפקידינו ומה האחריות שלנו בחברה.
היו"ר עינת וילף
התוכנית מיועדת לכל הגילאים?
ווילי ברטון
היא לכל הגילאים. אנחנו התמקדנו בתיכונים, אבל המחקר שלנו הראה, שוב, המחקר שעשינו כעת הוא, שוב, ברמה קלינית מדעית. עכשיו, מדע קליני, כשאתה אומר זאת, כדי להיות הוגן אתכם, למרבית מחלוקת הבריאות בארצות הברית אין למעשה רישיון מדע קליני (CS). דבר זה נעשה ברמה בין לאומית ועל בסיס בין לאומי בו הוא מכובד על ידי המחקר והקהילה מבוססת העדויות בכל רחבי העולם. אז תוכנית לימודים זו תוכל ללכת, ועם מעט תיקונים, תלוי באזור אליו אנו הולכים, תוכל ללכת לכל מדינה בכל מקום בעולם, משום שהפרטים שמחברים את תוכנית הלימודים הם אתלטים לשעבר, אתלטים גברים ונשים, אתלטים ברמה עולמית, חלק מהאתלטים היו NCAA אבל המשיכו להיות רופאים או ראשי מחוזות בתי הספר שלהם. זה חור על ידינו משום שאנו יודעים טוב יותר מכולם בפני מה אנו ניצבים, וזאת כדי להכין אותנו לתפקידינו ולאחריותנו, מה מצופה מאיתנו, מה עלינו לעשות. כשאנו נתקלים בבעיות, להיכן אנו פונים, עם מי אנחנו מדברים. אלו שאלות שעבורי, ואני בטוח, עבור חלק מהחברים האחרים שלי כאן, לא הוסברו אופן מלא לנו כשיצאנו לדרכינו. היינו צריכים למצא דרך ניסוי וטעייה. הרבה מהתשובות מצאנו דרך ניסוי וטעייה, כיצד להתמודד עם פציעות כשאתה מסובב ברך, כיצד להתמודד עם בריאות חבר משפחה, כיצד להתמודד עם כך שמישהו לוקח את מקומך בקבוצה, כיצד אני אמור להגיב, האם אני אמור לתמוך בקבוצה או להחמיץ פנים ולבקש העברה. אלו דברים שעשינו. לעיתים הם עזרו לקריירה שלנו, לעיתים הם פגעו בקריירה שלנו.

אבל כוכבים משכילים של המחר אמור להדריך אותנו ולהכין אותנו למה שאנו עושים. מספר אחת, עם הזהות שלנו. מי אנחנו, מדוע אנחנו כאן כאתלטים, מה האחריות שלנו למשפחות שלנו, מה האחריות שלנו לחברי הקבוצה שלנו ומה האחריות שלנו כלפי עצמנו. מהן המטרות כשאנו נכנסים, כשאנו עולים לראשונה, האם אנו רוצים רק לשחק כדורסל או האם אנו רוצים להיות בעלי השכלה.

משהו שאני יכול לחזור וכעת לומר כי המחקר שלנו מראה ברמת התיכון הוא כי אתלטים משמשים כגורם מניע עבור מחנכים. כשתלמידים מעורבים וחשים כ"חלק מ", הם נוטים להשתתף יותר בכיתה. כשהם משתתפים יותר בכיתה, הם רוצים לחפש משאבים חינוכיים כדי לשפר את עצמם, במקום להתייאש, להבריז מהכיתה או להיות מתוסכלים. מה שלמדנו גם בארצות הברית הוא כי לעיתים יש לנו בעיה עם הריון בגיל ההתבגרות. אתלטיקה משמשת כגורם מרתיע להיריון בארצות הברית.

ערכנו משאל בארצות הברית ובמשך תקופה של יותר מעשרים שנה איבדנו 30 עד 50% מהתלמידים האתלטים שלנו במשך תקופה של 20 שנה. עכשיו, זה לא קשור לצבע עור, זה לא קשור לרקע עירוני, פרברי או כפרי. זה היה שילוב של כל השלושה, משום שהיה מחסור בהכנה. ולכן יצרנו את תוכנית כוכבים משכילים של המחר: להכין את התלמיד האתלט למה שצפוי לו. לא רק זאת. לתת להם אסטרטגיות להצבת מטרות מראש, לא בשנה השנייה או בשנה השלישית, אלא בשנה הראשונה של התיכון, ללמד אותך על כספים.

כמו כן, אחד מהדברים שלדעתי הישראלים יבינו היטב הוא הנושאים שעומדים בבסיס העניין. הנושאים בבסיס העניין היו הגורמים החשובים ביותר בהם התמקדתי. כשאני מדבר על "נושאים שעומדים בבסיס", אני מתכוון לטראומה: טראומה נפשית, טראומה פיזית, טראומה חברתית, אלו דברים שעשויים להשפיע על האופן בו אנו מתמודדים עם אנשים. אלו דברים שלעיתים ירתיעו אותנו מלהשיג את מטרותינו וכמו כן יקימו חומה בין הרגשות שלנו והאופן בו אנו מרגישים באמת ומה שאנו תופסים כעולם.

אתם יודעים, יצאתי עם תוכנית לימודים זו כדי לעזור. ואני אתן לכם מושג לגבי משהו אחר שעשיתי עם תוכנית לימודים זו ומה שהוא עשה עבורי, ואני אומר זאת ואסיים. ממש עכשיו התבקשתי על ידי ה- NBA להגיש הצעה לעזור עם פיתוח שחקנים של ה- NBA. יצרה איתי קשר אגודת השחקנים. הצורך לכך אינו רק בתוך ארצות הברית, אלא הצורך לכך הינו בין לאומי עם תלמידים אתלטים.
היו"ר עינת וילף
האם התוכנית שלך בתוך בתי הספר או באופן אינדיבידואלי עם הילד לאחר בית הספר?
ווילי ברטון
זה אחד מהשניים. הדבר הנפלא בכך: ישנה גמישות עם תוכנית הלימודים. תוכנית הלימודים, היא תלויה בבית הספר עצמו. חלק מבתי הספר היו רוצים לקיימה אחרי שעות הלימודים. חלק מבתי הספר היו רוצים לקיימה במהלך שעות הלימודים וכמו כן לספק לתלמיד אתלט נקודות זכות עליה, משום שזה פחות או יותר סוג של קורס פסיכולוגיה. הדבר הנפלא בנוגע אליה גם כן הוא שאנו רוצים להכין את המאמנים שלכם. יש לנו תוכנית לימודים עבור המאמנים. אנחנו רוצים גם להכין את ההורים ולתת להם מושג למה לצפות.
היו"ר עינת וילף
אז, אתה עובד עם הורים לאחר שעות הלימודים?
ווילי ברטון
כן, אנחנו עובדים עם הורים, אבל רכיב המפתח החשוב ביותר לכך הוא המאמנים כפי שמצאנו במחקר שלנו. למאמנים ההשפעה הגדולה ביותר על התלמיד האתלט, יותר מכל אחד אחר באופן ניכר. אז אם נוכל לצייד את המאמנים בידע כיצד לאמן את התלמידים שלהם, ואז לצייד את המאמנים בידע כיצד ללמד את תוכנית הלימודים, ישנו קשר ישיר. ראו, מה שאנו רוצים לעשות הוא שאנחנו לא רוצים להגיע לסביבה שלכם ואנחנו לא רוצים לשנות את מה שאתם כבר עושים. אנחנו לא רוצים לשנות כלולם. אנחנו רק רוצים לאמן אתכם ולצייד אתכם במה שראינו, כאנשי מקצוע, בנוגע לאופן הטוב ביותר להכין את התלמיד, כיצד להכין באופן הטוב ביותר את התלמיד האתלט כדי שיקבל ויהיה בעל תוצאות חיוביות.

יש לנו גמישות. ושוב, ברצוני לומר כי זה מתחיל להתרחב. והדבר הנפלא בנוגע לזה הוא, האנשים שממש כאן, אלו יהיו המורים. אחד מהדברים שהייתי רוצה לעשות הוא שהייתי רוצה לקחת את מה שיש לנו כשחקנים שפרשו אצלנו – WNBA, NBA, אתלטיקה קלה. הייתי רוצה לקחת אנשים אלו ולהכשיר אותם, ואלו יהיו המורים שיבואו אל בתי הספר וילמדו את המאמנים. אז יש לי רשת ממש כאן – אני לא צריך לחפש רחוק – של אנשים שכבר עומדים בדרישות.

תודה לכם.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך על דברים אלו. ואני אסכם מהר בעברית.

ווילי ברטון מדטרויט מישיגן מספר שהוא היה שחקן מקצועי אבל שלא תמיד עבד לפי הכללים, שזה קשור לרקע שלו, הוא מספר שהוא גדל בסביבה אלימה, שבפעם הראשונה שהוא ראה אדם נורה זה היה בגיל חמש ושמגיל מאוד צעיר הייתה לו תחושה שהוא רוצה לשנות, רק הוא לא ידע תמיד איך. היה לו ברור שהוא רוצה לעזור לאנשים כמותו ובעקבות זאת הוא פיתח תכנית שנקראת 'לחנך את הכוכבים של המחר'. זו תכנית שמסייעת לספורטאים במערכת החינוך, לא רק בארצות הברית אלא בעולם כולו, שמתייחסת לצרכים הפסיכולוגיים שלהם, לטראומות שהם עברו, לצרכים האקדמיים, לצרכים הבריאותיים, צרכי זהות, שייכות, הוא דיבר אפילו על מניעת הריון בגיל מוקדם, איך לנהל את עצמם, לקבוע מטרות לחיים וגם סיפר שהתכנית הזאת מיועדת למאמנים בהיותם האנשים המשפיעים ביותר על הספורטאים בתוך בית הספר.

הדובר הבא שלנו הוא ד"ר ריצ'רד ברנט, בקשה.
ריצ'ארד ברנט
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אני מאוד שמח להיות כאן. למעשה, אני מאמין שביום שני הגעתי בטיסה עם מספר שחקני NBA שקיבלו השראה מחלום. וכולנו הגענו ל- NBA משום שחלמנו באופן די רציונאלי או לא רציונאלי בנעורינו, והייתי אחד מאותם אנשים. ובמשפחה שלי, לא היו משכילים. אני האדם היחיד שבאמת סיים תיכון ומכללה וקיבלתי תואר דוקטור באופן כללי. אבל כל הקריירה שלי לאחר שסיימתי לשחק כדורסל במשך 15 שנים ב- NBA הייתה שאני בעסקי החלום. אני מאמין כי חלומות באמריקה, עם הצלקות והפגמים שלה וחוסר השלמות, אמריקה היא המקום בו חלומות באמת מתגשמים. בדיוק כמו בישראל. יש לכם מספר אנשים כאן, מדינת ישראל נוצרה מחלום. אני קיבלתי השראה ממספר אמריקאים, החלום שלהם, והאפשרויות האלו התממשו.

אני חושב שהיה זה לפני כ- 100 שנים שהאחים רייט אמרו כי האדם יכול לעוף כמו ציפור בשמיים, ואנשים אמרו שזה בלתי אפשרי. אבל אותה חוסר אפשרות הפכה למציאות סבירה. ביל גייטס, יושב הראש של מיקרוסופט, בהיפרדות והתרחקות שלו מ- IBM אמר, "רבותי, אתם יכולים לשמור על המפלצת הטכנולוגית הזו. אני רוצה את מה שבתוך המכונה הזו ואני אשנה את העולם". וכמובן שאנשים אמרו שזה בלתי אפשרי, אבל אותה חוסר אפשרות הפכה למציאות סבירה. פיל נייט, יושב הראש של נייקי, נייקי, אימפריית אתלטיקה של 50 מיליארד דולר – מייקל ג'ורדן, "Just Do It". Just Do It – לפני ארבעים שנים, פיל נייט מכר נעלי סניקרס מהחלק האחורי של המכונית שלו. חברה מתוך חלום בלבד. ג'ורג' ברנרד שואו, הפילוסוף הגדול, אמר, "אני חולם חלומות שמעולם לא היו ושואל מדוע לא". ועל מדרגות אנדרטת לינקולן, בשנת 1963 מרטין לותר קינג אמר, "יש לי חלום". כמובן שהחלום שלו לא היה כל כך אישי. החלום שלו היה לאנושיות והביא את אמריקה צעד אחד קרוב יותר לאיחוד מושלם יותר.

אחד מהדברים שאני מדבר עם אנשים צעירים עליהם, ואני מדבר עם אולי כ- 25 עד 50,000 אנשים צעירים בכל שנה, באמצעות האינטרנט, באמצעות ביקורים, על ידי כל מיני דברים ובשיחות על חינוך ועל חלומות ועל המימדים חסרי הגבולות של האפשרויות האנושיות, אותה אפשרות מלהיבה כפי הנראה כל אחד. והנוסחה שחיברתי כדי לעזור לאנשים צעירים היא בעלת חמש נקודות פדגוגיות. אחת היא מודעות, מי אתה. כאדם שחור באמריקה, הייתי צריך לפענח מי אני באותו איחוד לא מושלם. הדר השני היה מחויבות, לא פעם בשבוע. כל יום, שעה אחרי שעה, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע ושנה אחר שנה, מחויבות. אמונה בצדקת הדרך: הנתיב בו אני הולך הוא הדרך הנכונה עבורי ואני לא עומד לתת למישהו לסכן אותו. אומץ: אתה חייב להפגין אומץ, כשאתה מנסה ללכת בעקבות חלום, לומר לא, בגלל שאנשים אחרים ינסו להסיט אותך ממה שאתה מנסה לעשות. והרכיב האחרון הוא שליטה. כשחקן NBA, הייתי בהרבה מסיבות, ראיתי הרבה נשים יפות.
היו"ר עינת וילף
לא פוליטיות.
ריצ'ארד ברנט
הייתי במספר נסיבות שהיו עשויות לסכן את החלום שלי. אבל לא נתתי לזה לקרות, בגלל שהייתי בנתיב להצלחה. רציתי כי ההורים שלי יתגאו בי, רציתי כי החברים שלי יתגאו בי, רציתי כי השותפים שלי יהיו גאים בי. זה היה נתיב בו בחרתי והוא הצליח היטב.

אני מדבר עם אנשים צעירים, וחלק מהאנשים שואלים אותי, "טוב, מדוע אתה מדבר עם אנשים צעירים?" בגלל שבפנים שלהם, אני רואה השתקפות של עצמי. ומאחר ולא הייתי חלק מהתרבות החינוכית, זה הגיע אלי מאוחר. ותנו לי לספר לכם כעת סיפור מהיר כיצד, כשעזבתי את המכללה, לא היה לי תואר. פיתו אותי. הייתי שיכור מההילה והדראמה של הספורט. רק רציתי לשחק כדורסל. רציתי להיות מישהו. רציתי להשיג את הבחורות. ובערך בשנה החמישית שלי כשחקן כדורסל מקצועני, קרעתי את גיד אכילס שלי, ורופא נכנס ואמר, "אולי לא תשחק יותר כדורסל מקצועני". ההבנה הכתה בי, טוב, אני יכול לשחק יותר, או, אם אני לא יכול, כדאי שאחזור לבית הספר. כדאי שאתכונן לחיים מעבר לתחום הכדורסל למרבה המזל, הניתוח הצליח, אז שיחקתי עוד 10 שנים והתחלתי במסע של חזרה לבית הספר והפיכה לתלמיד רציני, בעוד שלפני כן הייתי בדרך צדדית, לגמרי לא מוכן, ללא דאגה ומנותק. כשחזרתי, הייתי לגמרי מוכן, לגמרי ממוקד, ועברתי ישר לימודי תואר ראשון, שני, ודוקטורט.

אז, השכלה וחלומות, אתלטיקה ואקדמיה, יכולים באופן מושלם ופרודוקטיבי לחיות זה לצד זה, וזה הסיפור שאני מספר לאנשים צעירים. תודה לכם.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך על סיפור זה. האם אתה מדבר עם צעירים גם מחוץ לארצות הברית?
ריצ'ארד ברנט
כן. כשמזמינים אותי ואני מקבל שכר, כן.
היו"ר עינת וילף
טוב לדעת.

אז אני אסכם בקצרה את עדותו של דר' דיק ברנט. הוא מספר שהוא הגיע ממשפחה מרקע ללא חינוך ושהוא היחיד במשפחתו שלא רק שסיים את לימודיו התיכוניים, גם עשה תואר ראשון ותואר שני ודוקטורט. במשך 15 שנים הוא שיחק ב-NBA והוא סיפר שבהתחלה הוא עמד לא להשלים את לימודיו, כל מה שהוא רצה זה לשחק, אבל הוא נפצע והוא הבין שהוא עלול להישאר בלי זה ובלי זה והוא חזר ללימודים, השקיע ברצינות בלימודים ובזכות ניתוח הצליח גם להמשיך לשחק ספורט עוד שנים רבות.

הוא מגדיר את עצמו כמי שנמצא בעסקי החלומות, מספר על אמריקה וגם על ישראל כמקומות של הגשמת חלומות, מספר על אנשים שהגשימו חלומות, בין אם אלה חלומות אישיים, בנייק ובמייקרוסופט או מרטין לותר קינג שעסק בחלום למען האנושות.

הוא מספר גם סיפור פרטי על כך שבטקס הסיום בעת מסיבת הסיום, בעוד שכל חבריו הלכו לחגוג, הוא שיחק כדורסל וכולם ידעו שזה מה שהוא עושה ובאמת זה בסוף נתן לו את מסלול ההצלחה בחייו.

הוא מסתובב בכל רחבי ארצות הברית וכפי שאמר לנו, בתשלום גם בחו"ל, ומדבר עם צעירים על חלומות ועל מימוש חלומות, על בסיס של חמישה עקרונות, על פיתוח תודעה של הצלחה, התמודדות עם זהות, הוא מדבר על ההתמודדות עם זהות כאדם שחור, על המחויבות הנמשכת, בין אם זה ללימודים ובין אם זה לספורט, על אמונה וביטחון בעצמך, על האומץ גם להגיד לא וגם על שליטה לעמוד בפני פיתויים שהוא סיפר שהם רבים שעומדים בפני השחקנים.

תודה רבה לך על סיפור זה.

יש לנו מעט זמן לפני סוף השעה, אז אשמח אם כל חברי המשלחות יציגו עצמם ואולי יספרו לנו בכמה מילים על ספורט וחינוך וניסיונם. אז בבקשה.
ספנסר הייווד
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי ספנסר הייווד, שיחקתי ב- NBA במשך 14 שנים, שנה אחת באירופה. 15 שנים של כדורסל מקצועני. הייתי חבר בנבחרת האולימפית משנת 68 שזכתה בזהב. אני גם התובע במשפט היווד נגד ה- NBA. הלכתי לבית המשפט העליון באמריקה ושחררתי את שחקני הכדורסל כדי שהם יוכלו להרוויח מעט כסף. אני אב לארבע בנות, ואישה, ואני אסיר תודה על היותי כאן בקרב אנשים צעירים נפלאים אלו. וד"ר דיק ואני מכירים זמן רב. הוא היה המאמן שלי בניו יורק ניקס, ואני זכיתי באליפות של שנת 1980 עם הלייקרס. אני אסיר תודה על היותי כאן במדינה זו עם חברי לקבוצה וכמה עמיתים. זהו מסע נפלא ומקום מאוד רוחני להיות בו. אז תודה לכם.
היו"ר עינת וילף
תודה לך. זה ללא ספק כבוד וזכות לארח את כולכם כאן.

בבקשה.
סדריק טוניי
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי סדריק טוניי וגם אני שחקן לשעבר. עבורי זה היה מאוד מאיר עיניים. באתי יחד עם אשתי דיאדרה ואנחנו מצפים מאוד לחזור לכאן וללמוד יותר על ישראל ועל מה שמתרחש בישראל. עמיתי ואני מעוניינים מאוד ללמוד עוד, ואני חושב שכולנו בנקודה מסוימת פשוט נדהמים ממה שלא ידענו ומהסיפורים שאנו מקבלים בארצות הברית וכיצד אנו שומעים בעצמינו, להיות עדים בפועל לחלק מהדברים ולחלק מההיסטוריה שבתוך מדינה נפלאה זו.
היו"ר עינת וילף
תודה לך. דיאדרה?
דיאדרה טוניי
(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שלום. שמי דיאדרה טוני, וכפי שסדריק אמר, אני אשתו של שחקן NBA לשעבר. ואני מאוד שמחה ונרגשת להיות כאן. אני גם מעצבת אופנה לשעבר וגם מחנכת. לימדתי עיצוב אופנה במשך תשע שנים. ואני מאוד מעוניינת. זה מאוד מסקרן עבורי לבקר כאן ולהיות עדה לסיטואציה זו.
היו"ר עינת וילף
תודה לך.

בבקשה.
ג'ארן ברנט
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אני ג'ארן ברנט ואני בנו של דיק ברנט. ואני תלמיד ואני כעת לומד במכללה. אני אסיר תודה על ההזדמנות להיות כאן. זהו ללא ספק החוויה החינוכית הטובה ביותר שהייתה לי מחוץ לארצות הברית. ואני מקווה שאוכל לחזור יום אחד ולחוות יותר ממה שיש לכם להציע כאן. תודה לך.
היו"ר עינת וילף
תודה לך, נשמח לארח אותך שוב.
דייל אליס
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אני דייל אליס, שחקן כדורסל לשעבר ב- NBA, בוגר אוניברסיטת טנסי. הייתי הראשון במשפחתי שקיבל תואר ממכללה. יש לי שני ילדים כעת עם תואר ממכללה. אחת עם תואר שני שלקחה שנה חופש כדי להתקדם וללמוד את תואר הדוקטורט שלה. אני כעת מנחה ילדים באמצעות אתלטיקה, ליצור איזון בין ספורט ולימודים ואתלטיקה. זה כבוד להיות כאן.
היו"ר עינת וילף
תודה לך. בני כמה הילדים שאתה מדריך? האם הם במכללה, תיכון, צעירים יותר?
דייל אליס
מגיל 7 עד 18.
היו"ר עינת וילף
בבקשה.
סטפן בארדו
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

הי. אני סטפן ברדו, שחקן NBA לשעבר, ואתם (כפי?) שתדעו מהסבב שבדיוק התרחש. אני נדהם מהניסיון ומהמידע שקיבלנו מהאנשים שהגיעו להציג בפנינו. שמעתי הרבה דברים שונים בנוגע למדינה הזו. אף אחד מהם לא השתווה למה שחוויתי, ואנחנו רק ביום השני. אז אני נדהם ונהנה להיות כאן. תודה לכם.
היו"ר עינת וילף
תודה לך.
דניאל שאייס
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי דני שייס, שיחקתי 18 שנים ב- NBA. כמו כן, זה סוג של עסק משפחתי. אבי, דולף שייז, שיחק 16 שנים והיה חבר לקבוצה של דיק ברנט בתחילת שנות ה- 60. היה לי את המזל לשחק פעמיים במכבייה כאן בישראל, חוויה נפלאה נוספת. כמו כן עבדתי רבות עם אתלטים צעירים, צעירים מדייל, לרוב שחקנים מתחילים בין הגילאים 8 ל- 12, ולימדתי מיומנויות חיים באמצעות הספורט. אחד מהדברים שלדעתי ספורט מלמד באופן הטוב ביותר הוא שיעורי חיים, דברים כגון מחויבות, דברים כגון ללמוד מהטעויות שלך, דברים כגון משמעת, עבודת צוות. ואלו שיעורי חיים מאוד נגישים באמצעות הספורט, וזו הייתה החוויה שלי. שנית, יש ילדים העוסקים בפעילות פיזית בה הם באמת קולטים מידע רב בתחומים רבים, לא שלא רק נאמרים להם מילולית, אלא שהם חווים בעצמם. כמו כן את גורם ליצר התחרותיות שלהם לפעול. וזו סביבת למידה חזקה מאוד שלוקחת את הילדים מסביבת ספורט וגם כוללת את מיומנויות החיים בתוכה. היא מערבת גם את ההורים. הם לוקחים את מיומנויות החיים הביתה ואז מיישמים אותן לעולם, וזה משהו שמניסיוני מצליח מאוד.
היו"ר עינת וילף
האם אתה עובד עם תוכנית לימודים עבור מיומנויות חיים אלו, או שאתה רק סוג של?
דניאל שאייס
לא, יש לי קבוצה מאוד ספציפית של שמונה מיומנויות שאני מלמד לאורך תקופה בת שמונה שבועות, ואלו רק המעט שהזכרתי. אבל אני מדבר גם על איזון בחיים, מדבר על יושרה. ואלו כולם דברים שאינם רק חיוניים בהצלחה בספורט, אלא גם בהצלחה בחיים.
היו"ר עינת וילף
תודה לך.
בטסי קורן
(אומרת דברים באנגלית להלן התרגום החופשי)

הי. אני בטסי ברנס קורן. כפי שאתם יכולים לראות, שיחקתי כשחקן סנטר עבור הניקס. למעשה כתבתי כמה ספרים על ספורט ואני כותב גם טור על ספורט בכל יום. והעניין שלי בעולם הספורט הוא לגרום לנשים להתעניין באמת בלשחק ספורט, בשל כל הסיבות ששמענו: עבודת צוות, מנהיגות, אקדמיה. ואני גם תומכת נלהבה בכך שנשים יתעניינו בספורט... צופות וכי רבים מענפי הספורט הנחשבים לנשלטים על ידי גברים, כגון כדורסל או פוטבול, אינם בהכרח ענפי ספורט שנשים יכולות ליהנות מהם גם כן.
היו"ר עינת וילף
כאן בוועדה, אנו ללא ספק מדגישים את קידומן של נשים, ונשים בספורט, ומימון עבור נשים בספורט. ואני במיוחד אהבתי גם את הניסיון שלך בעזרה לגרום לנשים להתעניין בספורט ולדבר באופן אינטליגנטי על ספורט ומה שזה עושה ליכולתן להתקדם באופן כללי בחברה האמריקאית. אז, תודה לך.

בבקשה.
ג'ו קארול
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב. שמי ג'ו ברי קרול. אני בוגר של אוניברסיטת פורדו, 1980. התואר שלי הוא בכלכלה, דבר שסיפק לי בסיס לעסקים בהם אני מעורב כעת כיועץ השקעות. שיחקתי במרבית קריירת הכדורסל המקצוענית שלי עם הגולדן סטייט ווריורס. ותודה רבה לכם על שאתם מארחים אותנו.
היו"ר עינת וילף
תודה לך. האם אתה מעורב בחלק מהפעילויות שהוזכרו כאן, או משהו אחר במונחים של הנחיית אתלטים או פעילויות חינוכיות?
ג'ו קארול
יש לי אגודה מאז 1985 בה אנו מנחים אנשים צעירים, מספקים מלגות לילדים שאולי לא היו זוכים להזדמנות להשכלה גבוהה רק בשל כסף. אז לא רצינו שזאת תהיה בעיה. אז במידה בה יכולנו, עזרנו להם עם זה כמו גם עם תוכניות לאחר בית הספר ודברים אחרים. שחקנים רבים עושים זאת. אני לא יודע אם יש פרסום רב לזה תמיד, אבל שחקנים רבים, גילינו שזה עוזר לנו משום שזה גורם לנו לחיות בהתאם לסוג ערכים זה שאנו מקדמים לילדים.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך.

בבקשה.
סדריק סבאלוס
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אני סדריק סבאלוס, שחקן לשעבר במשך 11 ב – NBA. כיום אני חבר באגודת השחקנים בדימוס ב- NBA. אני באמת מבורך על היותי כאן אתכם, כאן במדינה שלכם. אני חוגג את יום הולדתי היום, אז זו יותר ברכה להיות כאן.
היו"ר עינת וילף
אנחנו אומרים, מזל טוב.
סדריק סבאלוס
להיות כאן ופשוט לחוות את כל הדבר. יצאתי להליכה מוקדם יותר הבוקר, אני רץ, ופשוט זלגו לי דמעות בנוגע לכמה אני שמח שאני כאן, כיצד לקח לי 43 שנים להגיע למקום הזה. והייתי לי הזדמנות לעשות כן קודם, משום ששיחקתי עבור הפועל תל אביב ולא זכיתי להזדמנות לבקר באדמה הזאת, הודות למלחמה שהתחיל. וזה פשוט ראוי לציון כיצד דברים מתרחשים ומתהווים.

אהבתי את מה שהווארד אמר קודם לכן בנוגע לאופן בו ספורט משפיע על הרבה דברים ונותן לך הזדמנות, מתנה, כמו גם הרופא שאמר כי חלומות שאנו מתארים לעצמנו שמתקיימים, אנו הופכים אותם למציאות. זה תלוי בנו למקם עצמנו בעמדה זו. אותו התרחיש איתי והרבה מעמיתי כאן, לגבי חלומות שחלמנו אבל גם השימוש במה שהיה לנו מבחינת כשרון במגרש הכדורסל, כדי לחוות תואר בכלכלה, כדי לקבל תואר כראשון במשפחתו ולהרחיב זאת, לשבור את אותה השרשרת של תרבות שונה, להרחיב לבנותיו, וכיצד יש להם תארים.

אז כשאנו חולמים, אנו שמים עצמנו בעמדה שעלינו להרחיב על המקום אליו עמדה זו לוקחת אותנו אליו, להיכן היא הביאה אותנו, היכן היינו, והחוויה פשוט ממלאת בשמחה. האגודה שלי, אנו עוזרים לילדים להתקרב מעט יותר ליעילות במשחק הכדורסל. עכשיו, כשכולנו גדלנו, הדבר הגדול ביותר שלנו כשנשחק בטורנירים ובליגות: האם אנחנו שומרים על החולצה. האם נקבל את חולצת ה- T. אילו נעליים הם נותנים לנו. האם ישנו גביע. האם ישנו פרס לשחקן המצטיין. האם ישנו תיק. וכולי, וכולי. אני מנסה לשנות את זה. המצב הכלכלי של אנשים מסוימים, אולי חלק מאיתנו כאן, כילדים לא יכולנו להרשות לעצמנו דברים אלו או שלא יכולנו אפילו להרשות לעצמנו לשחק, והמערכת של AAU כמו גם של Club Ball יקרה במידה מסוימת, לדעתי, משום שאני לא זוכר אפילו פעם אחת בה אימי הגיע עם כסף מכיסה, מלבד עבור נעליים, כדי שאשחק כדורסל. בתור מי שגדל בלוס אנג'לס איינג'לס, זה ניתן לנו: פארקים בכל מקום, מזג אוויר נפלא. במקומות כגון דטרויט, מישיגן, ללא ספק יש בהן נקודות של קור, כך שחייבים להיכנס לתוך מבנה כדי לעשות את מה שצריך לעשות, או לגרוף שלג, או מה שלא צריך לעשות כדי להשתתף במשהו שאתה אוהב. בקליפורניה זה היה סוג של נתון: פארקים בכל מקום. זה ספורט נפלא שאתה לא צריך אף אחד אחר כדי לשחק עימו או להתחרות, במובן מסוים, כפי שהדוקטור אמר, שהוא חלומות המשחקים נגד רוחות הרפאים של העבר, הווה, עתיד, כשנשף סיום לימודי התיכון שלו התקיים. אתה יכול לשחק משחק תחרותי עם עצמך. אני אוהב את זה בספורט הזה.

מה שאני נותן בחזרה לילדים הוא לאפשר להם לשחק עבור הנעליים שלהם, לאפשר להם לשחק עבור המשחקים שלהם, החולצות שלהם חולצות ה- T שלהם, הפרסים שלהם, באמצעות החינוך שלהם. אז במקום שאני אגרום להורים שלהם לשלוף את הארנק שלהם, הם חייבים להביא הגדרות של מילים, משפטים, חיבורים. זה השכר שלהם כדי לשלם וההזדמנות שלא רק לקחת משהו בחזרה עימם מלבד הפרס, אותה נעל שהם עומדים לגדול ממנה, אותה חולצה שתתבלה להם, תיקרע ותינזק: ההזדמנות ללמוד, לחפש וגם לעזור לאחרים. תודה.
היו"ר עינת וילף
תודה לך, זה רעיון נפלא.

בבקשה.
סם וינסנט
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי סאם וינסנט. כמו כל האנשים האחרים, היכולת לומר כי שיחקתי ב – NBA וששיחקתי עם כמה שחקנים נפלאים בכמה משחקים נפלאים הייתה אושר נפלא, ובאמת בורכתי על כך שיכולתי לממש חלום זה. הייתה לי גם הזדמנות לאמן. הייתי מאמן ראשי ב- NBA והייתי מאמן ראשי בחו"ל. הייתה לי הזדמנות לאמן באפריקה, אימנתי באסיה, אימנתי באירופה. אז ניסיון זה סיפק לי גם נקודת תצפית להבין כיצד בספורט ניתן להשפיע על חייהם של אנשים. אז זה היה באמת נפלא.

אבל עלי להודות לחברים מ- AIPAC. אני חושב שקיבלתי שיחת טלפון מג'ף. וכששמעתי לראשונה על מסע זה של להגיע לישראל, לא ידעתי למה לצפות, לא הייתי בטוח מה באמת הרעיון. ישבתי בשיחת הוועידה הראשונה וקיבלתי מעט מושג על חלק מהמקומות ההיסטוריים בהם נהיה וכמה מהדברים התנכיים שנעשה. וזה היה מרגש. אבל רק להגיע לכאן ולהתחיל להבין חלק מהאתגרים ולהבין כיצד החיים וחלק מהקשיים, חלק מהדברים שאנשים כאן עוברים, גורם למסע זה להיות אפילו יותר מיוחד.

זה היה כבוד אמיתי, זה היה נפלא. אני עובד עם אגודת השחקנים בדימוס. ואני חייב לומר, בזמן זה בחיינו יש לנו מנכ"ל חדש, שעוד מעט תהיה לו הזדמנות לדבר. אבל ארני פילקאו עשה עבודה נפלאה של בלקחת את הארגון שהיה טוב, משום שיש לנו כמה אנשים נפלאים המעורבים באגודה שלנו. אבל הוא לקח אותו לרמה חדשה בפרק זמן קצר. ועבור חלק מהאנשים שעבדו די קרוב לאגודה, תבינו למה אני מתכוון. חלק מהאנשים בפריפריה, אולי אתם לא. אבל בתור מי שנמצא במעגל הפנימי ושמשתתף בשיחות ונמצא בפגישות, אני יכול לומר בכנות שהיכן שהיינו להיכן שאנחנו, והיכן שיש לנו הזדמנות להגיע, הינו באמת עתיד בהיר. ורק להקשיב לסטפן ולהקשיב לווילי, אנחנו, כמו שאמרתי, יש לנו כמה שחקנים נפלאים בדימוס ולכולנו יש סיפורים נפלאים ולכולנו יש חוויות נפלאות וערכים ודברים לחלוק. ואני מקווה כי בזמן מסוים נוכל לארוז זאת בתוכנית לימודים ונוכל לחלוק זאת עם ילדים בכל רחבי העולם, משום שאני חושב שמה שיש לנו הינו ייחודי ומיוחד ויוכל לעזור לבנות חיים.

תודה על ההזדמנות להיות כאן. היה זה עונג. ואני מקווה שתהיה לנו הזדמנות לחזור מתי שהוא בעתיד.
היו"ר עינת וילף
בהחלט, אנחנו ללא ספק נהיה כאן.

בבקשה.
קני באטל
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי קני באטל. תודה לכם חברים על שאתם מארחים אותי כאן בארץ הקודש. אני יודע שהגעתי לכאן עם ידע מועט, אבל אני עוזב עם ידע רב. לגבי, אני בוגר של אוניברסיטת אילינוי. אב לשישה. אני עוסק במשחק במשך זמן רב. אני מאמן את המשחק. יש לי תוכנית AAU שונה לחלוטין מתוכניות AAU רבות. כדי להיות בקבוצה שלי, KB Hoops, עליך להשיג ממוצע B. ילדים המשיגים ציוני C אינם יכולים לשחק. השנה יש לי שישה ילדים שהולכים למכללה עם מלגות. יש לי ילד אחד שנמצא כבר בווסט פוינט. הוא מעולם לא קיבל B בחייו, מחטיבת הביניים כל הדרך לתיכון. אז הוא הולך לווסט פוינט השנה. ואני קפדן מאוד בכל הנוגע לחינוך. אני מוודא כי הילדים שלי ילמדו שעורי חיים בתחום שעומד לעזור להם מאוחר יותר בחיים.

ושוב, אני שמח להיות כאן. שיחקתי עם או נגד חלק ניכר מעמיתי כאן, דבר שהופך חוויה זו ליותר מיוחדת. אז, תודה לכם חברים שוב על שאתם מארחים אותי.
היו"ר עינת וילף
תודה לך.

בבקשה.
סוזן פיילקו
(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי סוזן פיילקואו ואני רופאת ילדים. ביקרתי בישראל פעמים רבות, אבל זו הפעם הראשונה בה הייתה לי הזדמנות לבקר עם קבוצה כזו, וגיליתי כי זו חוויה מדהימה, פרספקטיבה שונה לחלוטין ודי משנה חיים.

מנקודת מבט רפואית, ברצוני להדגיש חלק מהדברים שנאמרו כבר. אבל אני חושבת שספורט, כמובן, הוא חלק חשוב מבריאות ילדינו, אבל לא פחות חשוב לבריאות הנפשית של הצעירים שלנו והאופן בו הוא משפיע על הרווחה החברתית הכללית שלהם כמו גם מבחינה אקדמית, ושוב, כמו גם מפרספקטיבה כללית של בריאות נפשית.

ברצוני להודות לכם על שארחתם אותנו, ואני נהניתי מאוד מהזדמנות זו.
היו"ר עינת וילף
תודה לך.
ארני פיילקו
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה לך. שמי ארני פיילקואו. אני מנכ"ל אגודת השחקנים בדימוס של ה- NAB. גברתי היו"ר, זה כבוד מוחלט להיות איתך ועם הוועדה שלך ולהיות בכנסת. היה זה ביקור נפלא עבורנו עד כה, ואנחנו רק מתחילים אותו. אייתה לי הזדמנות גם עם סוזן לסייר בישראל מספר פעמים. שיחקתי במכבי לפני 15 שנים בעצמי. אני דוגמה למישהו שהיה לו חלום, כמו כולם סביבי בשולחן, להיות אתלט מקצועי, והבנתי בשלב מסוים של חיי שאותו חלום של אתלטיקה לא יוכל להתרחש על גבי המגרש אבל אולי יוכל להתרחש בדרך חלופית. והייתה לי הזדמנות נפלאה לאורך הקריירה שלי להיות בצד האדמיניסטרטיבי והניהולי והעסקי, ויש לי כבוד גדול לייצג את כל האנשים הנפלאים שאתם רואים סביב שולחן זה.

מה שברצוני להוסיף בקצרה הוא, לפני שנכנסתי לתפקיד זה, במשך שש השנים האחרונות שרתתי כנשיא מועצת העיר ניו אורלינס בזמן שלאחר המאורע הנוראי המכונה קתרינה שבאופן בסיסי הרס עיר אמריקאית. ומה שמצאנו כתוצאה מכך: שדרך אחת להחזיר עיר, להחזיר ממשל, להחזיר שירותים לאזרחים, היא להשתמש בחינוך ככלי יעיל לעשות כן. ללא ספר ספורט במאריקה ובעולם עזר לסלול את הדרך להתאוששות של עיר גדולה עכשיו. אבל באמצעות תוכניות כגון חונכות, באמצעות שימוש באתלטים מקצועיים ומהמכללות והמודל לחיקוי שהם שימשו, והיכולת לפתח תוכניות עם אתלטים מקצועיים אלו, בין אם מדובר בתוכניות קריאה, בין אם אלו תוכניות במתמטיקה, שילדים יוכלו להתרגש מהן, משום שספורט הוא סקסי, ספורט הוא מרגש, ואפשר להשתמש בספורט ובמודלים לחיקוי שאתלטים אלו מהווים, כדי לעזור ולהביא זו לרמת הקהילה, לגרום לילדים ללמוד כיצד לקרא טוב יותר, כיצד ליישם מיומנויות במתמטיקה ודברים כאלו. וברצוני להציע זאת כמשהו שבאופן ברור עבד בארצות הברית היטב ואני בטוח שיעבוד במדינת ישראל. אז, תודה רבה ותודה רבה לכם על שארחתם אותנו.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך.

בבקשה.
מרווין רוברטס
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אחר צהריים טובים. שמי מרווין רוברטס, ותחילה ברצוני לומר תודה לכם על שארחתם אותנו. זו הייתה חוויה משמעותית. שיחקתי כדורסל מקצועני במשך שבע שנים. לאחר מכן, במשך 25 השנים הבאות הייתי בחיים התאגידים באמריקה התאגידית. ורק מהאזנה לעמיתי והסיפורים והביוגרפיות שלהם, זה הופך אותי למאוד גאה ושמחל להיות חלק מאחווה של אתלטים מקצוענים, אחווה קטנה מאוד, בה, כמו שד"ר ברנט הזכיר, אפשר לחלום ולעיתים רחוקות אכן משיגים מטרות אלו.

למדתי מוקדם בחיי כי כדורסל הוא קצר טווח אבל חינוך הוא לנצח. במסע זה בו אני נמצא, למדתי משהו בכל יום. ודבר אחד שאני מנסה להעביר לאנשים צעירים הוא כי יש ליזכור: כל אחד מלמד אחד. חינוך תמיד יהיה כאן. ספורט תמיד יהיה למשך זמן מסוים, אך איש לא יוכל לעולם לקחת את החינוך מכם. תודה רבה לכם.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך, על מילים אלו.
עופר לידרור
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי עופר לידור. אני מתנדב, המנהל של מועדון הספורט לנוער של הפועל תל אביב. זה כבוד לארח אתכם בישראל ולהקשיב למה שיש לכם לומר. זה מאוד מרשים. מועדון הנוער של הפועל תל אביב הוא מועדון בתל אביב עם 15 קבוצות של ילדים מגילאי 8 שנים ועד לגילאי 18 שנים. עיקר הפעילות שלנו היא בצפון תל אביב, בה נמצאת אוכלוסייה אמידה יותר, זה מקום טוב יותר בתל אביב. אך כמועדון, המטרות שלו הן ללכת גם לפרברים הדרומיים של תל אביב ולתת כדורסל לאנשים ולילדים להם אין הזדמנות לעשות זאת, ובעיקר למהגרים חדשים ולאנשים המגיעים מאפריקה שאין להם דבר מלבד כדורסל, ואנחנו נותנים להם.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה.

ברצוני להודות לכולכם. ברוצי להודות לשלושת הסיפורים – סטפן הווארד, ווילי ברטון וד"ר דיק ברנט. תודה לכם. תודה לכולכם על שחלקתם את הסיפורים שלכם איתנו, על שהבאתם לחזית את החשיבות של ספורט ובניית אופי וערכים והדגשת החשיבות של חינוך לחיים, ועל כל העבודה שאתם עושים בלחבר יחדיו ספורט וחינוך ולקחת את הסיפורים שלכם ולתת השראה לאחרים עימם.

הייתה זו זכות אמיתית וכבוד לארח אתכם כאן בפגישה רשמית של וועדת החינוך, תרבות וספורט. וברצוני כעת לעבור לעברית כדי לסגור את הפגישה, וברצוני רק להודות לכם מאוד.

אנחנו סוגרים בזאת את הדיון, דיון חגיגי עם חברי NBA לשעבר שחלקו איתנו את הניסיון שלהם בספורט ובחינוך. הישיבה סגורה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.

קוד המקור של הנתונים