ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 31/07/2012

החינוך במגזר הלא יהודי לקראת שנת הלימודים תשע?ג

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 689

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ב באב התשע"ב (31 ביולי 2012), שעה 11:00
סדר היום
החינוך במגזר הלא יהודי לקראת שנת הלימודים תשע״ג
נכחו
חברי הוועדה:
עינת וילף – היו"ר

מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

אחמד טיבי
מוזמנים:
מוחמד אלהיב - ד"ר, ממונה ארצי על החינוך הבדואי, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - ד"ר, מנהל אגף חינוך לערבים, משרד החינוך

מוהנא פארס - ממונה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי, משרד החינוך

גנאדי קמנצקי - מנהל אגף מיפוי ותכנון, משרד החינוך

שמעון אבני - ממונה ביטחון, מוסדות חינוך, משרד החינוך

מקס אביסרור - ד"ר, יו"ר ועד המנהל, מכללת לווינסקי

זיו בר - ע. ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

עאטף מועדי - ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

נורית בירגר - ס. ממונה נוער וחניכות, משרד התמ"ת

יערה שפירא - דוברת מועצת התלמידים והנוער הארצי

בראל טיורי - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

לבנת גבריאלוב - מרכזת בכירה תקציב פורמאלי במשרד החינוך

יואב אזולאי - מנהל אגף א' כלכלה וסטטיסטיקה, משרד החינוך

דוד מזרחי - מנהל אגף תקציבים - משרד החינוך

שמואל ביוטל - רס"ר, מ' חטיבת אבטחה/ר' תחום אבטחת מוס"ח במגזר הלא יהודי

אורי שמרת - אגף תקציבים, משרד האוצר
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
חבר המתרגמים

החינוך במגזר הלא יהודי לקראת שנת הלימודים תשע״ג
היו"ר עינת וילף
בוקר טוב. אני פותחת דיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט. הדיון היום עוסק בחינוך במגזר הלא יהודי לקראת שנת הלימודים תשע"ג. חבר הכנסת ברכה גם באחד הדיונים הקודמים הביע את רצונו בקיום דיון כזה ובהחלט ראיתי בכך חשיבות. אנחנו עושים שבוע של דיונים מרוכזים לקראת פתיחת שנת הלימודים ובהחלט יש חשיבות מיוחדת להקדיש דיון נפרד בכלל ובמיוחד לקראת פתיחת שנת הלימודים, על החינוך במגזר הלא יהודי. אנחנו נראה בהתחלה שלוש מצגות ממשרד החינוך, אחת על החינוך הערבי, השנייה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי והשלישית על החינוך הבדואי.

חברי הכנסת ירצו לפתוח. בבקשה, חבר הכנסת ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה
תודה, גברתי היושבת ראש. אני קודם כל מקדם בברכה את העובדה שאת מקיימת את הדיון הזה, יחסית בזמן מוקדם למה שהיה נהוג עד כה. הדיונים האלה התקיימו בדרך-כלל בסביבות ה- 27, 28 אפילו, אחרי פתיחת שנת הלימודים, 27 לאוגוסט כמובן, והעובדה שאנחנו מקיימים את זה היום, זה כיוון נכון בהחלט. הייתי חושב לשנים הבאות לעשות את זה אפילו יותר מוקדם, כי יש דברים שצריך לדאוג שיטופלו מיידיים ושיטופלו במהלך החופשה השנתית ואז אנחנו היום בחצי, בדיוק בחצי, ואני לא יודע כמה נספיק, אני מקווה שכן משרד החינוך יספיק. בכל אופן, אני רוצה להגיד, גברתי היושבת ראש, שעיקר המחסורים והבעיות של מערכת החינוך הערבית, על כל גווניה, אני לא עושה את ההגדרה של שלוש מערכות, אלא מערכת, הן סובלות מאותן בעיות מאותם ליקויים מאותם מחסורים, המחסורים האלה מוסכמים. זאת אומרת, ההערכה של מה חסר, מוסכמים בין הפעילים וחברי הכנסת לבין משרד החינוך וזה בעקבות ועדה, בעקבות ארבע ועדות שהוקמו על-ידי משרד החינוך בתיאום עם ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי כבר באוגוסט 2007 והוועדות האלה הגישו את מסקנותיהן בתחילת 2008 ולפחות בתיאור העובדות הם כבר נראים, למשל בעניין של הבינוי, בעניין של המחסור בכיתות לימוד, העניין של הצורך של כיתות בגין גידול טבעי, 529 כיתות כל שנה. העניין של הנושאים הפדגוגיים שקשורים למעמד השפה העברית, השפה הערבית, השפה האנגלית והפרובלמאטיקה הייחודית של בתי-הספר הערביים, העניין של הכשרת המורים וכל מיני סוגיות, אני מציע לך בזמנך החופשי, אם יש דבר כזה, לעיין בדו"חות האלה, אני חושב שהם מאוד מאוד מעניינים, לפחות זה תוצר של פעילות מתואמת ומשותפת של ועדות של משרד החינוך ושל ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי.

אחרי המצגת נתייחס אליה, אני לא רוצה להגיד דברים לפני שאני שומע את משרד החינוך.
היו"ר עינת וילף
אין בעיה. רק לפני כן, אני מנצלת את ההזדמנות לציין. מלבד הדוברים של משרד החינוך שיש להם מצגות, אם יש מישהו נוסף שמבקש לדבר בהמשך הדיון, אז רק לכתוב את השם והתפקיד על פתק ולהעביר למנהלת הוועדה, כדי לקבל את זכות הדיבור וגם כל מי שמבקש לדבר, לקרב אליו את המיקרופון ולהגיד את השם והתפקיד המלא, שיהיה לנו לטובת הפרוטוקול. בבקשה, חבר הכנסת גנאים.
מסעוד גנאים
תודה, גברתי היושבת ראש. אני גם מצטרף לברכות על קיום הדיון באופן ככה מוקדם, משום שהוא חשוב מאוד. אני מברך גם את הצוות שבא לפה, מר עבדאללה חטיב, מר מוהנא, מר מוחמד אלהיב וכולם שאנחנו מכירים מהשטח ואני יודע שהם מנסים ועושים את עבודתם אבל בואו, אנחנו מבקרים את המדיניות של משרד החינוך, אם יש מה, בדברים שאנחנו מעלים ואני מקווה גם שהנקודות שאני מעלה יתייחסו אליהן, במיוחד ד"ר עבדאללה וחבריי במשרד החינוך.

הדבר הראשון, לפי דעתי, שצריך לתת עליו את הדעת ולפתור אותו זה העניין של העסקת המורים והמורות הערביות. יש לנו אלפים והדבר ידוע. כל שנה, אני לא יודע, השנה אולי ייקלטו כ- 4,000, יישארו כ- 8,000 או 7,000, לא יודע את המספר בדיוק. אבל יש אבטלה, מה נעשה בעניין? בעיקר מה עושה משרד החינוך כדי להעסיק אותם בתחומים אחרים? או במיוחד, כפי שהזכרנו, שבמערכת החינוך העברית - - -
קריאה
לא, יש מחסור באיוש 4,000 משרות, כשיש 10,000 בוגרים שמחכים בתור. זה דבר שהוא בלתי סביר לחלוטין.
מסעוד גנאים
נכון. יש עניין של המחסור בכיתות שגם נרחיב עליו הלאה. למרות שמשרד החינוך עושה דברים, עושה דברים. היתה עלייה באחוז הזכאים לבגרות, נכון. אבל הפער עדיין ישנו בין החינוך הערבי ובין החינוך היהודי, היהודי, אם זה בבגרות או אם זה בפסיכומטרי. היה עניין של שמירת בתי-ספר ערביים, שאני גם מברך את השר על ההחלטה, אבל אני גם רוצה התייחסות מה יקרה הלאה, איזה בתי-ספר ייכנסו למעגל השמירה בשנה הבאה. יש מחסור בתקנים של יועצים חינוכיים, של פסיכולוגים, של קב"סים. אלו נקודות, אני מקווה, שחבריי יתייחסו אליהם וספציפית יש לי גם בקשר לשיטת הניקוד. אני גם שלחתי שאילתות בנושא הזה, אני מקווה גם שפה אם יש תשובות. הראשון זה ביטול הניקוד על מה שמכונה המתנה, שנות המתנה, בוטל, זה אחד. ושניים, זה הניקוד בקשר למבחן הערבית, שלפי דעתי ולפי דעת רבים זה ניקוד מאוד גבוה, זה משמונה עד 15 נקודות על מבחן הערבית, בהשוואה לניקוד על התעודה ועל התואר זה הרבה מאוד, שצריך לקחת את זה בפרופורציות וצריך לתת לו ניקוד שהוא הולם אבל לא כל-כך גדול.

גם אם יש התייחסות בקשר לחינוך הטכנולוגי, היה לנו דיון בוועדת המדע, חבר הכנסת ברכה גם היה, בקשר למעבדות אל קאסמי,למשל, ונציגת משרד החינוך אמרה שמשרד החינוך רק מתקצב מעבדות או מרכזים טכנולוגיים בתוך בתי-ספר ולא מחוצה לה. אז חסרים הרבה מעבדות, הרבה דברים שהם חסרים שם. משרד החינוך, מה עושה בעניין הזה? יש עוד כמה נקודות, אולי בהמשך.
היו"ר עינת וילף
בסדר גמור. אז אני פונה למשרד החינוך, מוכנים? אז אנחנו מתחילים עם עבדאללה חטיב, מנהל אגף החינוך הערבי. בבקשה.
עבדאללה חטיב
שלום רב ורמדאן כרים. אנחנו פה יושבים בצוות של האגף הערבי, מוחמד ומוהנא, ויושבים כאן פה צוות של מינהל כלכלה ותקציבים, יש פה את יואב ויש פה את דודי ויש פה את לבנת ויש פה גם כן נציגים של אגף הביטחון, נציגים גנאדי של הבינוי ואנחנו ניתן סקירה כללית על מערכת החינוך במגזר הערבי, לקראת שנת הלימודים תשע"ג.

אני רוצה להתחיל בנושא של נתונים על מערכת החינוך במגזר הערבי שהיו לנו ב- 2012, כלומר שנת הלימודים תשע"ב. הנתונים לגבי שנת הלימודים תשע"ג מבחינת אחוזים, אנחנו מדברים רק על עשיריות. היום אנחנו יכולים לראות שאחוז התלמידים הערבים במערכת החינוך הכללית מהווה כ- 18.3%. תלמידי המגזר הדרוזי מהווים, מוהנא התייחס לזה כ- 2.16, תלמידים מהמגזר הבדואי כ- 5.18. כלומר, המגזר הלא יהודי במשרד החינוך היום מהווה כמעט כ- 26% מכלל תלמידי מערכת החינוך במדינת ישראל.

אני רוצה להתייחס לנושא של הישגי התלמידים במגזר הערבי. אם אנחנו מתייחסים על תוצאות מבחני המיצ"ב במגזר הערבי, בראייה שמתשס"ז ל- תשע"א, אנחנו רואים שמבחני המיצב מתקיימים בתחום של מדעים, בתחום של מתמטיקה, בתחום של האנגלית, בתחום של הערבית, בשכבות גיל שהן ה' וגם בשכבות גיל של ח'. אם אנחנו מסתכלים על הישגי התלמידים במקצועות הליבה בשלב חינוך יסודי בכיתות ה', אנחנו יכולים לראות שיש עלייה הדרגתית ומגמת עלייה, החל משנת הלימודים תשס"ז לשנת הלימודים תשע"א, כנ"ל גם כן הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב בכיתות ח', אם זה במדע וטכנולוגיה, אם זה במתמטיקה, אם זה באנגלית ואם זה בערבית, אבל מה שמפתיע שזה ההישגים גם כן בערבית ביסודי, אנחנו ראינו שיש עלייה והעלייה הזאת מוסברת בשני דברים עיקריים. הדבר הראשון היא תוכנית הלימודים החדשה בשפה הערבית שאנחנו הלכנו מלפני שלוש שנים והתחלנו בהטמעתה והסוגיה השנייה זה הנושא של הכשרת המורים לשפה הערבית במגזר הערבי.

עוד סוגיה היא הנושא של הישגי התלמידים.
מוחמד ברכה
אתה תוכל לחזור ולהגיד לנו בבקשה מה מפתח הצבעים? אני לא רואה.
עבדאללה חטיב
מפתח הצבעים זה לפי שנים. בחום – תשס"ז, צהוב – תשס"ח, ירוק – תשס"ט וצבע סגול תש"ע. והצבע האחרון הוא תשע"א.
היו"ר עינת וילף
יש עותקים בשבילו?
עבדאללה חטיב
יש עותקים. יש עותקים של המצגת בפני חברי הכנסת.

בנושא של תוצאות מבחני הבגרות, אנחנו יכולים לראות גם כן שהחל משנת הלימודים תשס"ח, יש עלייה מגמתית והדרגתית בהישגי התלמידים במבחני הבגרות. אנחנו בתשס"ח היינו עם 32.4, מספר ואחוז הזכאים לבגרות בתש"ע, אנחנו עמדנו על 39.3, כלומר, מתשס"ט לתש"ע היתה לנו עלייה כמעט של 5%. היעד שלנו ב- תשע"א, אנחנו כבר קיבלנו נתונים מהשטח, מבתי-הספר. אנחנו מדברים על עלייה כמעט בין 2.5% ל- 3%, אנחנו מדברים על כ- 42% והיעד שלנו שהיה בשנת הלימודים תשע"ב, שהסתיימה, גם 44%. כלומר, אנחנו מדברים על עלייה הדרגתית ומדודה בנושא של תוצאות המבחנים, מבחני הבגרות ותלמידי המגזר הערבי.

אם אנחנו מתייחסים לנושא של המבחנים הבינלאומיים - - -
מוחמד ברכה
יש טבלה שמתייחסת לכך? יש טבלה שמתייחסת להשוואה עם מערכת החינוך היהודית?
עבדאללה חטיב
אנחנו יכולים גם כן לשלוח נתונים. אני לא הכנתי את זה, את האמת.
מוחמד ברכה
זה הדבר המשמעותי. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים להצביע על פערים, אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו עלינו מאפס ל- 10%. אנחנו עדיין בחוסר.
עבדאללה חטיב
ביחס למגזר היהודי, המגזר היהודי עומד על 56%. אני מדבר פה על מגמה היא כזאת, על מגמה של עלייה ועל מגמה של צמצום פער. נכון שהנושא של צמצום פער לא נראה בשקף, אבל אין לנו בעיה גם כן להעביר לכם את הנתונים שמעידים על צמצום פער בין שני המגזרים בשנים האלה.
מוחמד ברכה
צמצום הפער הוא זניח.
עבדאללה חטיב
אני אומר לך שיש צמצום פער. אם התחלנו מ- 18%, אנחנו מדברים היום על לא יותר מ- 15%, כלומר סגרנו פער של 3%. גם במבחנים הבינלאומיים שהתקיימו ב- 2011 ו- 2012, התקיימו מבחנים בינלאומיים, אם זה הפירס שהתקיים בכיתות ד', הטימס שהתקיים בכיתות ח' והפיזה שהתקיים בכיתות ט' ו- י', היתה תוכנית עבודה, היו גם כן משאבים שהוקצו, היתה גם כן הכשרה של כלל המורים. נעשו מהלכים שהם פדגוגיים במסגרת בתי-הספר והוצבו גם כן יעדים. הנתונים האלה יתחילו להתפרסם בדצמבר 2012, אבל למשל, בנושא של הפירס שנעשה בכיתות ד', אנחנו אמרנו שהיעד שלנו זה להעלות ב- 48 נקודות, כלומר, להעלות לשלב אחר ופה יש גם כן נתונים, יש גם כן יעדים שהם יעדים מדידים ואנחנו, נקווה שאנחנו נעמוד ביעדים, כי ליעדים אלה היתה תוכנית עבודה מדודה, הוקצו משאבים רבים ולכן אנחנו מאמינים שאנחנו נגיע ליעדים האלה.
היו"ר עינת וילף
מתי אמורים להתפרסם התוצאות?
עבדאללה חטיב
התוצאות של הפירס, אני בדקתי, התוצאות של הפירס יתפרסמו בדצמבר 2012 ושאר התוצאות זה בפער של חודשיים-שלושה, עד שיתפרסמו תוצאות גם הטימס וגם הפיזה.

אנחנו נדבר גם כן על הבעיות המרכזיות של מערכת החינוך במגזר הערבי. אותן בעיות גם כן הצגנו אותן במקומות אחרים, אבל הבעיה הראשונה היא הבעיה של הפערים בהישגים הלימודיים בין שני המגזרים, בין תלמידי המגזר הערבי לבין תלמידי המגזר היהודי. הנושא של איכות ההוראה ואיכות המנהלים במגזר הערבי והיה שינוי ואני אתייחס לשינוי בנושא של נוהל קליטת מורים חדשים במערכת החינוך. הנושא של מיעוט מסגרות פנאי ברשות המקומית ועלייה בממדי האלימות שהיא גם כן בעיה שמדאיגה גם את כל מערכת החינוך וגם כן את הציבור הערבי. היום אני אומר לכם שהציבור הערבי מצביע על בעיית האלימות כבעיה מרכזית בקרב החברה הערבית. הנושא של מחסור בכיתות לימוד והסוגיה החמישית היא חוסר המעורבות של ההורים והקהילה בעשייה החינוכית לימודית ופה יש גם כן נתונים על ההשלכות, עלייה בממדי האלימות.
מוחמד ברכה
בבקשה לחזור לסעיף 3, מיעוט מסגרות פנאי. זאת אומרת, מה משרד החינוך מתנה, אתה יודע שמצב הרשויות הערביות הוא בכי רע, הם על סף קריסה והאפשרות שלהם להשתתף במימון פעילות לשעות פנאי זה כמעט אפסי. האם משרד החינוך ייקח על עצמו את האחריות למערכת החינוך ולילדים ולתקצב באופן מלא במקומות שהמצב הסוציו אקונומי נמוך?
עבדאללה חטיב
אני אתייחס לזה, חבר הכנסת מוחמד ברכה, כי גם כן זה נכנס במסגרת תוכנית העבודה של המשרד וזה היה יעד מרכזי שאנחנו הולכים גם להוביל אותו. בנושא של מדיניות המשרד אנחנו מדברים על שיפור איכות.
היו"ר עינת וילף
יש לי רק שאלה. אין חלוקה בין הנוצרים למוסלמים, נכון?
עבדאללה חטיב
אין חלוקה. אנחנו מדברים על מערכת חינוך ערבית. אנחנו לא מתייחסים לאוכלוסייה הנוצרית ועל אוכלוסייה מוסלמית.
היו"ר עינת וילף
מנקודת מבט של מי שבחוץ, התחושה היא שלפחות בתי-הספר הנוצריים, הלוואי עלינו בכל מערכת החינוך. כלומר, גם בהישגים, גם בכל היבט שהוא.
עבדאללה חטיב
אנחנו מדברים על הנושא של המוכר הבלתי רשמי. הרי כל בתי-הספר התיכוניים במדינת ישראל הם גם מוכרים שאינם רשמיים. יש כאלה שהם בשיוך של הבעלות ויש כאלה שהם בשיוך של הכנסיות או של גופים ועמותות. אבל אני יכול להצביע לך גם כן, היושב ראש, שיש בתי-ספר רשמיים, ציבוריים, במגזר הערבי, שהישגי התלמידים בהם גם מהגבוהים ביותר במדינה, אני יכול לנקוט בפרדיס, אחוז הזכאות שם עומד על 92%. אני יכול להצביע על שייח' דנון, שאחוז הזכאות שם כ- 83% ולהגיד גם כן שבאותם בתי-ספר שהם כנסייתיים, זה לא תלמידים שהם פרופר נוצריים. אני אתן לך למשל, כי בנצרת, 70% מהתלמידים הם מהכפרים הערביים שהם עוטפים את נצרת.
מוחמד ברכה
זה לא הנתון, מאיזה דת הם תלמידים.
עבדאללה חטיב
נכון.
היו"ר עינת וילף
כלומר שזה בתי-הספר.
מוחמד ברכה
למבחני הקבלה. זאת אומרת, יש, לא מקבלים כל תלמיד.
עבדאללה חטיב
באותם בתי-ספר יש סלקציה, באותם בתי-ספר, הם מקבלים את התלמידים הטובים ולכן גם אחוז הזכאות באותם בתי-ספר, אין כלים להתמודד עם התלמידים הבינוניים והתלמידים המתקשים.
היו"ר עינת וילף
OK, תודה.
עבדאללה חטיב
מדיניות המשרד, אנחנו נציג אותה במסגרת תוכנית העבודה שלנו ואנחנו נפרוט את זה במסגרת תוכנית העבודה של המשרד. אלה היעדים הפדגוגיים המרכזיים של המשרד, שהועברו גם כן לנושא של, לכלל מנהלי בתי-הספר, לכלל המפקחים וגם לרשויות המקומיות והיעדים האלה גם הוצגו.

הנושא המרכזי, אני רוצה להתייחס לנושא של תוכנית העבודה הספציפית. חוץ מהיעדים האלה, אני רוצה להתייחס לתוכנית העבודה הספציפית שאושרה על-ידי מנכ"לית המשרד, שקשורה לנושא של המגזר הערבי, כאשר היעד הראשון היה שיפור בהישגים הלימודיים, הן במבחני הבגרות, הן במבחני המיצ"ב והן במבחנים הבין-לאומיים. אנחנו פה מדברים לא רק על בתי-ספר תיכוניים, אנחנו התחלנו בנושא של הקדם יסודי, כי אנחנו מאמינים שהפערים מתחילים דווקא בקדם יסודי ודווקא בתחום של השפה הערבית ולכן יש תוכנית לימודים חדשה לנושא של שפה ערבית, היא תוטמע בשנת הלימודים הבאה בכל גני הילדים במגזר הערבי ויש לה תקציב שהוא תקציב ייעודי ואנחנו מדברים גם כן על הכשרת המורות באותה דיסציפלינה.

בחינוך היסודי אנחנו מדברים על שיפור או קידום הישגי התלמידים גם במבחני המיצ"ב שכוללים שפה, שכוללים את האנגלית, את המדעים והמתמטיקה. בחטיבות הביניים גם מקצועות המיצ"ב בחטיבה העליונה, אנחנו גם כן נציג לכם גם פרמטרים שהם פרמטרים מדידים. אנחנו מדברים על עלייה הדרגתית באחוז הזכאות לבגרות בקרב תלמידי המגזר הערבי ופה ייתכן שזה לא ברור מכאן, אבל במסגרת החוברת שהועברה לכם, אנחנו מתייחסים לכך שאחוז הזכאות במועד 2013 יעלה ב- 3%. אנחנו מדברים גם כן במקצועות, בשני אחוזים, אנחנו מדברים גם על מקצועות המיצ"ב, עלייה של 3%. אנחנו מדברים על עלייה באחוז התלמידים המאובחנים והמאותרים כי יש לנו תלמידים שהם תלמידי לקויות למידה שהנושא הזה לא טופל והיום אנחנו לכל בתי-הספר של חטיבות הביניים.
היו"ר עינת וילף
רק שאני אבין, אלה מטרות, זה לא, כלומר, אלה היעדים שאתם מציגים לעצמכם?
עבדאללה חטיב
אלה המטרות ואלה היעדים שאנחנו מציגים לעצמנו, כי אנחנו על-סמך התוכנית הזאת, אנחנו קיבלנו משאבים והתחייבנו גם כן להישגים לימודיים. אנחנו אמרנו – מול המשאבים שהמשרד ישקיע, אנחנו מתחייבים גם כן בתוצאות מצופות מתלמידי המגזר הערבי.
מוחמד ברכה
הערכה שלך שזה לא צנוע מדי?
עבדאללה חטיב
אני מדבר על מערכת שהיא מערכת גדולה, חבר הכנסת מוחמד ברכה ואנחנו מדברים על עלייה של 2%. עלייה של 2% במובנים שהם של הערכה ומדידה של הישגים לימודיים, אנחנו מדברים על עלייה שהיא עלייה הדרגתית. אני אומר לך אישית, עלייה של 5% או עלייה של 6% לפעמים מבחינה מקצועית פדגוגית, לא ניתנת להסברה. כי אנחנו היינו עדים לתקופה שיש עלייה של 7% ואחרי זה יש ירידה של 3%. אנחנו מדברים על עלייה.
מוחמד ברכה
זה היה תקלות במדידה. זה לא.
עבדאללה חטיב
נכון. ולכן אני מצפה לעלייה שהיא עלייה הדרגתית. אני אומר לך אישית, אני מפחד מהנושא של הקפיצות. קפיצות לפעמים אי-אפשר.
מוחמד ברכה
אני לא מבקש, לקפוץ בלי לשבור רגל זה לא רע, אגב. זאת אומרת, צריך כסף, זה כל העניין.
עבדאללה חטיב
נכון.
מוחמד ברכה
אם אני מסתכל על הדברים, למה אני אומר לך צנוע, כי אני מסתכל על הדברים במבחן של סגירת הפער. שוב, המוטו העיקרי שאני מתייחס אליו הוא לצמצם את הפערים וזה סגירה איטית מדי, לדעתי.
עבדאללה חטיב
בנושא, במשימה השנייה במסגרת הנושא של שיפור ההישגים הלימודיים, הסוגיה של בתי-ספר במיקוד. אנחנו איתרנו כ- 60 בתי-ספר בכל שלבי הגיל, יסודי, חטיבת ביניים ובתי-ספר תיכוניים. אותם בתי-ספר, הם לא הצליחו לשפר את הישגי התלמידים שלהם בשלוש השנים האחרונות ולכן אותם בתי-ספר הוגדרו כבתי-ספר במיקוד ואנחנו בנינו תוכנית שהיא תוכנית עבודה לאותם בתי-ספר ואנחנו הולכים להתערב בכל, אם ברמה של מנהל, של הכשרת מורים, של קליטת מורים, של תלמידי לקויות למידה, באותם בתי-ספר ותהיה תוכנית הוליסטית לכל בית-ספר בנפרד. יש תקציב שהוא ייעודי לתוכנית ההוליסטית הזאת.

המשימה השלישית במסגרת הנושא של שיפור ההישגים הלימודיים, היתה אחת הוועדות, היושבת ראש וגם חברי הכנסת, שדנה בנושא של לקויות למידה במגזר הערבי. היתה בעיה עד 2008 שלא היו מאבחנים תפקודי למידה ולא היו אנשים שמתמחים בנושא של לקויות למידה. מאז, המשרד הכשיר מאבחני תפקודי למידה, הן באוניברסיטת חיפה והן בשאר האוניברסיטאות והמכללות הערביות. אנחנו בחטיבות ביניים במגזר הערבי בשנת הלימודים תשע"ג, בכל חטיבות הביניים המשרד הקצה שעות לסוגיה של מתן אבחון או אבחונים לתלמידים שהם התלמידים המתקשים ושובצו שם מת"לים, מאבחנים תפקודי למידה, שסיימו תואר שני בלקויות למידה באוניברסיטת חיפה והם שולבו גם כן במסגרת כל חטיבות הביניים במגזר הערבי. כלומר, המהלך של לקויות למידה בחטיבות ביניים זה הוכנס לכל חטיבות הביניים במגזר הערבי.

עכשיו אנחנו הולכים להיכנס בנושא של לקויות למידה במגזר הערבי לכל בתי-הספר שיהיו במיקוד. אנחנו בנושא של לקויות למידה מתייחסים לשני פנים. הפן הראשון הוא הפן הטיפולי באותם 30 בתי-ספר שהם יסודיים, שהם במיקוד והנושא השני הוא הנושא של הפן המניעתי, כלומר אנחנו הולכים לעבוד גם כן עם ההורים, עם המורים, בנושא של החשיפה לנושא של לקויות למידה. כי היתה בנושא של האיתור של אותם תלמידים מתקשים ותפישת ההורים והחברה לתלמידים שהם תלמידים לקויי למידה.

היעד השני זה הנושא של שיפור איכות המורים והמנהלים במגזר הערבי. אנחנו עד 2010, היה נוהל.
אחמד טיבי
והמפקחים, והמפקחים בעיקר המפקחים. מחלות המפקחים הם נגע שפושה במערכת החינוך עד כדי שחיתות של חלק מהמפקחים.
עבדאללה חטיב
אנחנו, אני מסכים עם חלק מהדברים שנאמרו על-ידי חבר הכנסת אחמד טיבי ואנחנו שוחחנו לגבי זה אבל אני רוצה להגיד לחברי, חבר הכנסת אחמד טיבי, שאנחנו בתהליך, במסגרת התוכנית החדשה, במסגרת התוכנה החדשה של הניקוד, אין מעורבות של הפיקוח הכולל בנושא של קליטה או שיבוץ מורים. הנתונים היום שקופים. כל מועמד מקבל סיסמה אישית. הוא יכול להיכנס דרך הסיסמה האישית הזאת, הוא יכול לראות מיהם המורים שהם לפניו, מי המורים שאחריו ואין שום מעורבות לשום גורם בנושא של קליטת מורים ואנחנו הקמנו מרכז מידע ואנחנו ביקשנו מכל המורים. כל מורה שמרגיש שנגרם לו עוול, הוא יכול לבוא למרכז המידע ואנחנו הולכים לטפל באותם מקרים. אנחנו רוצים שהדברים יתנהלו בצורה מקצועית וגם שקופה.

הנושא של קליטת מורים, אנחנו פיתחנו נוהל חדש בנושא של קליטת מורים. הנוהל החדש מדבר על איכות מורים. אנחנו מתייחסים לנושא של ממוצע ההישגים בתואר הראשון ובתואר השני ואנחנו מתייחסים לנושא של מבחני בקיאות בשפה הערבית. כלומר, אנחנו העלינו את המשקל של הפרמטרים האיכותיים והיום מורים שנכנסים למערכת החינוך במגזר הערבי, הם מורים יותר איכותיים משני המדדים שאני הצגתי. לפי הנתונים שקיימים היום במשרד, אנחנו מדברים כ- 8,000 בקשות עבודה שיוגשו למשרד החינוך לקראת שנת הלימודים תשע"ג ואני אומר לכם, מתוך השעות שאנחנו נתייחס אליהם היום, אנחנו מדברים על קליטה של יותר מ- 3,000 מורים למערכת החינוך הערבית בשנת הלימודים תשע"ג, בהשוואה לשנת הלימודים תשע"ב, שבה קלטנו כ- 2,800 מורים.

אנחנו גם כן קלטנו מורים שהם במסלול המצוינים, מורים שסיימו במסלול המצוינים שהפסיכומטרי שלהם הוא מעל ל- 630. פתחנו להם אופק חדש שהם נקלטים אוטומאטית בתוך מערכת החינוך הערבית ואנחנו אומרים – ככל שאנחנו מטייבים את איכות ההוראה במסגרת בתי-הספר, כך אנחנו מעלים את הישגי התלמידים הערביים. יש את דו"ח מקנזי שמראה באופן ברור שככל שאתה משקיע באיכות המורים, זה מה שישפיע על הישגי התלמידים ולכן השר התווה מדיניות חדשה בנושא של קליטת מורים ומנהלים במגזר הערבי והיום אנחנו כבר שנתיים מפעילים את הנוהל ואנחנו עדים לכך שיש שביעות רצון מאותם מורים שנקלטים במערכת החינוך.

הנושא של הכשרת מנהלים ובמיוחד בתחום של העל-יסודי. אנחנו גילינו שיש לנו בעיה. היו מכרזים בחינוך העל-יסודי, מעט מאוד מועמדים ניגשו לאותם מכרזים והיום אנחנו רוצים להקים צוות שהוא צוות כ- 50 מועמדים, צוות שהוא עם תואר שני, צוות שהוא יומלץ על-ידי מנהלי בתי-הספר או על-ידי אנשים שמכירים מועמדים שהם טובים ואותם מועמדים, אנחנו רוצים לעשות להם הכשרה כי אנחנו מעוניינים לקלוט את המנהלים הטובים. אנחנו אומרים דבר אחד וזאת המדיניות גם כן של השר – מנהל בית-ספר הוא, אפילו שמכתב את גורלו של אותו בית-ספר, הן מבחינת ההישגים והן מבחינת העשייה הפדגוגית חינוכית באותו בית-ספר. היעד השלישי.

לגבי ה- 50 האלה יהיו קריטריונים ברורים, תהיה ועדה במסגרת מכון אבני רושה, הוועדה הזאת, אנחנו נפרסם. יפנו מועמדים ונבחר את ה- 50 הכי טובים, בלי מעורבות של אף אחד בקליטת אותם מועמדים. אנחנו רוצים שהפרמטרים יהיו פרמטרים מקצועיים.

בנושא של היעד השלישי, שהוא הנושא של העצמת מסגרות החינוך הבלתי פורמאלי והעשרת תרבות הפנאי, אנחנו מדברים על הקמת מסגרות של החינוך הבלתי פורמאלי ביישובים הערביים, הפניית משאבים, הגדלת מספר המסגרות וחיזוק מועצת התלמידים והנוער ואני פה גם כן במסגרת התוכנית, אני אתייחס לכמה יחידות חדשות אנחנו נפתח במסגרת המגזר הערבי.

יש לנו עוד יעד בנושא שעלה גם כן הרבה במגזר הערבי, הנושא של.
היו"ר עינת וילף
אז רק אני אעצור אותך כאן דקה. כשאתה מציג כאן לאורך כל הדבר את היעדים. מתי אנחנו כוועדת חינוך, נכון לנו לנהל מולכם מעקב על העמידה ביעדים האלה? מתי אפשר יהיה להתחיל לראות?
עבדאללה חטיב
יש תאריכים.
היו"ר עינת וילף
2013?
עבדאללה חטיב
לא, מועד. שלבי התארגנות. הקמת מסגרות של החינוך הבלתי פורמאלי ביישובים במגזר הערבי, אוקטובר 2012. הגדלת מסגרות הפנאי – נובמבר 2012 ומדדי תפוקה ותוצאה, אלה התפוקות המצופות ב- 2013, אנחנו יכולים להגיד לכם כמה נפתחו במגזר הערבי.
היו"ר עינת וילף
כלומר לקראת דצמבר 2012, נוכל לראות אם נעשו הדברים האלה?
עבדאללה חטיב
נכון. נכון.
היו"ר עינת וילף
OK, תודה.
עבדאללה חטיב
בנושא של החינוך לחיי קריירה והכוון מקצועי, אנחנו מדברים ודיברנו הרבה על נושא של עודף המורים. עודף המורים נובע גם כן מחוסר הכוונה נכונה של הבוגרים, בוגרי בתי-הספר התיכוניים לא מקבלים הכוונה נכונה ולכן המשרד במסגרת תוכנית העבודה שלו, אנחנו הלכנו על שני פרויקטים. הפרויקט הראשון במשותף עם קו משווה, אנחנו הולכים להיכנס ולהקים 50 מרכזים להכוונה תעסוקתית במסגרת בתי-ספר תיכוניים במגזר הערבי. המשרד יתקצב באופן מלא את המרכזים האלה ותהיה פעילות של הכוונה באותם בתי-ספר. חוץ מ- 50 בתי-הספר האלה אנחנו לפני כחודשיים לקחנו את כל היועצות החינוכיות, כי אנחנו ערים לסוגיה המרכזית שזה אחד התפקידים המרכזיים של היועצת החינוכית באותו בית-ספר גם כן לתת או לחשוף את התלמידים לנושא של המגמות העתידיות ולצורכי גם כן החברה, הקהילה והמדינה. אנחנו במסגרת תוכנית החומש, זה אחד היעדים שאנחנו נשלים את הפער בין 50 בתי-הספר לשאר בתי-הספר במגזר הערבי. כלומר, התוכנית הזאת תופעל בכל בתי-הספר במגזר הערבי בשנת הלימודים תשע"ג.
מוחמד ברכה
יש משהו ייעודי לתלמידות, בהתחשב בעובדה שאחוז האבטלה בנשים הערביות הוא 80%?
עבדאללה חטיב
אנחנו, לתלמידות שהן הבוגרות.
מוחמד ברכה
זאת אומרת, יש תוכניות הכוונה מקצועית לתלמידות עם אפשרויות של הכוונה לקליטה בשוק העבודה לאחר מכן, להשתלב בשוק העבודה?
עבדאללה חטיב
אני רוצה להתייחס לסוגיה הזאת בשני, בפן הראשון, התוכנית הזאת היא תוכנית כללית לכל התלמידים, אבל בפן של החינוך הטכנולוגי, חבר הכנסת מוחמד ברכה, אני אציג גם כן תוכנית עבודה שמדברת על הנושא של הנשים ושל הבנות וגם בתחום של החינוך הטכנולוגי, כי אנחנו מאמינים שזה ישלב אותן בתעסוקה העתידית.

הנושא, העיקרון שאנחנו מדברים עליו הוא הנושא של תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך על-סמך מדד הטיפוח. אני רוצה להתייחס דווקא לנתון הזה. הנתון הזה מופיע אצלכם במסגרת החוברת שאנחנו חילקנו לכם ופה יש נושא הכלכלה והתקציבים שאנחנו השבנו אותם גם כן והם נתנו לנו את הנתונים האלה. הנתונים האלה מדברים על תקן בסיסי יסודי בתשע"א ותקן בסיסי יסודי ב- תשע"ב. אם אחוז, מספר השעות שניתן לתלמיד במגזר היהודי עמד בשנת הלימודים תשע"א על 1.43, תלמיד ערבי קיבל 1.46, בממוצע אחוז השעות שקיבלו התלמידים הוא 1.44. ב- 2012, כלומר, 2011, 2012, תשע"ב, יהודי, שעות לתלמיד, שעות תקן בסיסי לתלמיד עמד על 1.47, בתלמידי המגזר הערבי 1.54 והממוצע היה 1.48. אם אנחנו גם כן מתייחסים לנושא של ממוצע תלמידים בכיתה, במגזר היהודי, לפי התקן הבסיסי היסודי עומד על 28.7, תלמידי המגזר הערבי עומד על 28.9 וב- תשע"ב אנחנו רואים גם כן 28.7 ו- 29.8, אבל מבחינת הקצאת שעות אנחנו רואים שהמגמה ברורה, יש יותר שעות לתלמיד במגזר הערבי.
מוחמד ברכה
איך אתה מסביר שיש יותר שעות? אף ששבוע הלימודים בבית-הספר הערבי הוא קצר יותר.
עבדאללה חטיב
אנחנו מדברים על מכסת שעות. אנחנו מדברים על שעות למשל, על 37 שעות. אתה יכול לחלק אותם, את ה- 37 שעות לחמישה ימים ואתה יכול לחלק אותם לשישה ימים.

במערכת החינוך במגזר הערבי מחלקים אותם לשבע, שבע, שבע, שבע, כלומר, 28 ומוסיף להם גם, מוספים להם את השמונה, עד שהם מגיעים או 2/8, עד שמגיעים ל- 37. במגזר היהודי מחלקים את זה לשישה ימים. אבל מבחינת השעות, אנחנו מדברים על אותן שעות ופה אנחנו יכולים לראות שיש גם כן נתונים, הנתונים מעודדים מאוד מבחינת התקן הבסיסי. אנחנו רואים שהתלמידים במגזר הערבי מ- תשע"א ו- תשע"ב, מקבלים 1.52 לעומת 1.47. זה תלוי, בטח שזה תלוי במצב הסוציו אקונומי והיות ומרבית האוכלוסייה הערבית נמצאת באשכול 1 עד 3 ולכן הם מקבלים גם כן העדפה בחלוקת המשאבים.

בנושא של החינוך המיוחד, אלה הנתונים שהיו ב- תשע"א. המגמה נמשכה ב- תשע"ב. בנושא של החינוך המיוחד, שעות הטיפוח, אנחנו מדברים בנושא של שעות הטיפוח אנחנו מדברים על כך שהוקצו כ- 68,000 שעות. תלמידי המגזר הערבי, הבדואי והדרוזי, קיבלו 36% משעות הטיפוח בשלב החינוך היסודי שהוקצו למערכת החינוך במדינה.

הנושא של חיזוק השפה הערבית ושמעו את זה גם כן חברי הכנסת ערביים, אנחנו דיברנו על תוכנית לימודים חדשה בגני הילדים, שהוכנה ותוטמע בשלב היסודי פותחה ואושרה תוכנית לימודים חדשה שהוטמעה ותהליך ההטמעה שלה נמשך. אנחנו דיברנו על מבדק קריאה וכתיבה שהוא ייחודי לתלמידי המגזר הערבי. כלומר, אין בכל העולם מבדק בשפה הערבית לתלמידי כיתות א', זאת פעם ראשונה, הכלי הזה פותח על-ידי רמ"ה, בשיתוף אנשי אקדמיה מהמגזר הערבי, השתתפה שם פרופ' אלינור סעיד חדד והכלי הזה פותח ייחודית לתלמידי המגזר הערבי.
מוחמד ברכה
כשאתם כותבים תלמידים מתקשים בשפה הערבית, מה הכוונה? לכתיב?
עבדאללה חטיב
אנחנו מדברים על כך, למשל, שתלמיד במגזר הערבי, אחרי שהוא מסיים.
מוחמד ברכה
אתה מדבר על האיכות של השפה הערבית הספרותית, זה כמעט שפה חדשה לתלמידים. מה הקושי שנבדק? בכיתה א' אין מה לבדוק על תפקודי שפה.
עבדאללה חטיב
אנחנו מדברים על כך, חבר הכנסת מוחמד ברכה, במבדק של כיתות א', יש תשע משימות. כל משימה בודקת תחום מסוים – הכרת האות, צליל האות, המבטא של האות, קריאת משפט, קריאת טקסט. כלומר, מדברים על רמות. האזנה, דיבור, כתיבה. כלומר, במסגרת תשע המשימות האלה, יש משימות שהן, דרכן אנחנו יכולים לאתר את התלמידים שהם התלמידים המתקשים. בכל משימה אנחנו יודעים מה הסטנדרטים שתלמיד נורמאלי צריך להגיע אליה באותה משימה ואם התלמיד לא מגיע לאותם סטנדרטים באותה המשימה, אז אותו תלמיד מוגדר כתלמיד שהוא תלמיד מתקשה. אנחנו לא מתחילים לאבחן תלמידים בכיתות א' ו- ב', האבחון דווקא מתחיל בכיתות ג', בכיתות א-ב-ג אנחנו מדברים דווקא על הכלה, על מתן אפשרות לאותם תלמידים להשתלב במסגרת החינוך הרגיל ולכן אנחנו מנסים לאתר אותם דווקא בגיל שהוא בגיל קטן, בכיתות א'.

יש תוכנית לימודים חדשה לספרות הערבית בחטיבה העליונה. התוכנית הזאת הוצגה לכלל המורים.
מסעוד גנאים
היא מיושמת?
עבדאללה חטיב
היא, בשנת הלימודים תשע"ג, אנחנו ב- 27 לאוגוסט נתחיל ביישום התוכנית החדשה בכל כיתות י' במגזר הערבי. התוכנית הזאת היא תוכנית מודולארית. כלומר, בשלוש שנים. אנחנו מתחילים עם כיתות י' ואחרי שלוש שנים, השכבה הראשונה שתסיים בבגרות, תיבחן לפי התוכנית שהיא התוכנית החדשה. התוכנית הזאת, הוקצו לה גם כן משאבים רבים מטעם המשרד ואנחנו עכשיו בעיצומו של תהליך של בניית תוכנית לימודים. אנחנו באנו לכנסת ואנחנו התחייבנו בתוכנית גם כן לימודים חדשה בלשון ערבית והבעה. אנחנו עכשיו בתהליך של כתיבת אותה תוכנית ואנחנו מתחייבים שתוך שישה חודשים, אותה תוכנית גם כן, התהליך של כתיבתה יסתיים כי יש מתווה רחב שהוכן והתוכנית הזאת גם כן שהיא בתחום של השפה והלשון, היא תוטמע.

בקשר למפקח, נבחרה ד"ר ראויה בורברה, שהיא מפקחת חדשה לשפה ולשון. התקן שמילאה ד"ר ראויה בורברה בנושא של הספרות התפנה. בחודש אוגוסט יפורסם מכרז, ייקלט מפמ"ר חדש לתחום של הספרות הערבית וכך יהיו שני מפמ"רים. כי אנחנו, אנחנו גם כבר כבר עשינו הפרדה בין הלשון והבעה לבין הספרות הערבית.

בנושא של המועמדים, יש מבחן בשפה הערבית לכלל המועמדים להוראה במגזר הערבי. אני רוצה להגיד שהנתונים לא מעודדים, אני רוצה להגיד לכם שהמבחן שהתקיים לאחרונה, אנחנו מדברים על מצב ש - - -
מוחמד ברכה
להבדיל ממה שרווח בקרב המורים, אני מברך על הצעד הזה.
עבדאללה חטיב
תודה, זה היה צעד אמיץ של השר שהלכנו לבג"צ והיתה החלטה של הבג"צ והיה ויכוח, אבל אני אומר לכם, הרעיון של השר, שעמד גם כן על זה ולא ויתר ואני אומר לכם, אנחנו רואים את התוצאות במסגרת בתי-הספר. מה שכותבים המורים, אנחנו נמצאים בשטח. לפעמים, אני אומר – איך אותם מורים נקלטו באותה מערכת? כי היום, מורה - - -
מוחמד ברכה
ד"ר חטיב, אני רואה טפסי בחינות של הילדים שלי. יש בושות.
מסעוד גנאים
המצב קשה מאוד, אבל השאלה, אולי להתייחס לכמות הנקודות. המבחן זה בסדר, אבל 15 נקודות, זה יותר מתואר, אולי.
עבדאללה חטיב
אבל חבר הכנסת גנאים. אנחנו, בהמשך להערות שהיו, אני אומר לך הסוגיה הזאת גם כן נבדקת בימים האלה ואנחנו נעדכן את ועדת החינוך של הכנסת.

בנושא של מידת הניקוד שניתן למבחן הבקיאות בשפה הערבית, לעומת הממוצע בהישגים הלימודיים וגם כן לעומת התואר האקדמי. כי היו שנים שלתואר האקדמי ניתן ארבע והשנה אנחנו דווקא שינינו, נתנו שמונה ונתנו יותר משקל לאלה שיש להם תואר שני ולאלה שיש להם תואר שלישי, במטרה גם לטייב את איכות הנקלטים במערכת החינוך במגזר הערבי.
קריאה
מדברים על ניקוד, מידת הניקוד, יכולים להסביר את הרקע של זה, מה זה אומר בכלל?
היו"ר עינת וילף
בבקשה.
עבדאללה חטיב
במגזר הערבי ישנה שיטת ניקוד שפותחה מלפני כ- 15 שנה. הסיבה המרכזית של פיתוח השיטה הזאת היא העודף של המורים ולא היו קריטריונים ברורים לקליטת מורים במגזר הערבי, לא היו קריטריונים שקופים ולכן מלפני תקופה, פותח הכלי הזה. אבל הכלי הזה, לצערי הרב, כאשר פותח באותה תקופה, לא חשבו על פרמטרים שהם פרמטרים איכותיים ומקצועיים ודווקא מלפני שלוש שנים, כאשר השר נכנס לתפקידו, התקיימה ישיבה עם שר החינוך, נקבעו פרמטרים מקצועיים פדגוגיים, לקבלת מורים יותר טובים למערכת החינוך במגזר הערבי והיום אנחנו מדברים על קריטריונים איכותיים. היום מורה שרוצה להיקלט במגזר הערבי, הוא צריך להיות עם תואר ראשון לפחות, אבל יש העדפה למורים שיש להם תואר ראשון בהצטיינות, הוא צריך לעבור, מורה לשפה ערבית, צריך לעבור את מבחן הבקיאות בשפה הערבית בממוצע שהוא מעל ל- 85, ונתנו משקל גם כן לסוג התואר שיש למועמד, אם יש לו תואר ראשון, אם יש לו תואר שני ואם יש לו תואר שלישי ויש גם כן התייחסות לנושא של ותק בהוראה. כי מורה שיש לו ותק בהוראה, מקבל תוספת של ארבע נקודות, לעומת מועמד שלא עבד במשרד החינוך מסיבה אחת, כי אותם מורים במסגרת האופק החדש שהם נקלטים במערכת, הם חייבים להשתלם בתוך המערכת ולכן היות והמשרד משקיע באותם, הכשרה של אותם מורים, אז גם כן אנחנו רוצים לתת העדפה לאותם מורים שהם יוכשרו במסגרת העבודה שלהם במשרד.

אנחנו גם כן נכין או רוצים להכין תוכנית גם כן לימודים חדשה בספרות לחטיבת ביניים, ואנחנו בעיצומו של התהליך הזה. אני רוצה להציג גם נתונים לגבי התוכנית להפחתת מקסימום תלמידים בכיתה ל- 32. הנתונים נמצאים גם כן מעל ל- 66% מהכיתות שפוצלו, כיתות ג', ד', ה', שפוצלו במדינת ישראל, בחינוך היסודי בשנת הלימודים תשע"ב, הנם מהמגזר הלא יהודי. כלומר, אני מתייחס למגזר הערבי, בדואי ודרוזי. אנחנו מתייחסים ל- 461 כיתות מתוך 701. אנחנו מדברים על 66% מהכיתות שפוצלו, היו במגזר הערבי. גם בחטיבות ביניים אנחנו אומרים שהאחוז הוא עומד היום על 52%, כלומר אנחנו רואים שהמגמה היא מגמה של מתן העדפה על-סמך מדד הטיפוח למגזר שהוא המגזר הערבי. הנושא של הרחבת צו חוק חינוך חובה, לפני כשבועיים השר הציג את היישובים שנכנסו במסגרת היישובים אנחנו יכולים לראות שהיום מספר היישובים שנכנסו לתוכנית הזאת הוא עומד על 90 יישובים, מהם 49 יישובים שהם יישובים מהמגזר הערבי.

בנושא של פיצול כיתות א', אנחנו מדברים, כל הכיתות במגזר הערבי, כיתות א'-ב', פוצלו. בכיתות א' קיבלו תוספת של עשר שעות לחיזוק השפה והמתמטיקה, בכיתות ב' קיבלו כחמש שעות, אנחנו מדברים על כ- 1,000 כיתות בכל שכבת גיל ואנחנו מדברים על עלייה משמעותית או על תוספת משמעותית מאוד בנושא של שעות. למשל, אם אנחנו מדברים על 1,000 כיתות בשלב כיתות א', אנחנו מדברים על הקצאה של עשר שעות, אז אנחנו מדברים על כמעט כ- 10,000 שעות למגזר הערבי בשכבה א' ואנחנו מדברים על כמעט 5,000 שעות שיתווספו. זה פיצול תלמידים, זה לא פיצול, אני אתייחס גם כן לסוגיה של הכיתות ושל המחסור ויש פה גם כן את גנאדי שיתייחס לזה.

אני רוצה להתייחס לנושא של יום חינוך ארוך וארוחה חמה, הנתונים גם כן ברורים. אנחנו מדברים על 37 שעות, איפה זה מופעל, הנתונים מעודדים מאוד. אנחנו מדברים כיום כ- 1,239 מגני הילדים בחינוך הרגיל, מהם 426 גנים בחינוך הערבי. אנחנו מדברים על 34% מהגנים במגזר הערבי נהנים מיום לימודים ארוך, כנ"ל גם בבתי-ספר היסודיים, אנחנו מדברים על 32%. בנושא של מפעל הזנה, אנחנו מדברים על 34% מגני הילדים, משולבים במסגרת מפעלי הזנה, בתי-ספר יסודיים, אנחנו מדברים על 25%. ביום חינוך ארוך נהנים כ- 275,000 תלמידים, מתוכם 117,000 תלמידים במגזר הערבי, אשר מהווים 23% מכלל התלמידים במערכת החינוך הערבית.

אני רוצה לעבור בנושא של קידום ההוראה אני התייחסתי שבשנת הלימודים תשע"ב נקלטו כ- 2,800 מורים במעמד של שיבוץ, ניתנה פה העדפה למורים שהם המורים היותר איכותיים. חינוך אישי בחטיבות ביניים, 50 חטיבות ביניים נכנסו במגזר הערבי לנושא של הניצול של שעות החינוך, לנושא של החניכה בקבוצות קטנות של תלמידים ואנחנו רואים את האפקט של זה על הנושא של האלימות של אותם תלמידים.

התאמת מערכת החינוך, שהיא הופעלה במחוז צפון ומחוז דרום, אנחנו מדברים על כך שבשנת הלימודים תשע"ג, המהלך הזה יתרחב גם כן לחטיבות הביניים ומחוז הצפון וחטיבות.
מסעוד גנאים
תקשוב, הכוונה?
עבדאללה חטיב
הכוונה של התקשוב. אנחנו מדברים בשלב החינוך היסודי במחוז צפון ומחוז דרום. במחוז צפון ומחוז דרום, אנחנו מדברים על תקציב של 420 מיליון שקל. במחוז הצפון, אם אנחנו דיברנו על 200 בתי-ספר יסודיים, אנחנו מדברים על 166 בתי-ספר מהמגזר הלא יהודי, כלומר מרבית בתי-הספר במחוז הצפון ששולבו במסגרת התוכנית הזאת הם מהמגזר הערבי. אותו מהלך נמשך גם בחטיבות הביניים.

בנושא של הבטחת מוסדות חינוך אנחנו, היתה החלטת ממשלה שקידם אותה השר בנושא של אבטחת מוסדות חינוך, תקציב הועבר לנושא של המשרד לביטחון פנים ופה יש את הצוות של האבטחה. אתה רוצה להוסיף, שמעון?
היו"ר עינת וילף
לא, תסיים.
עבדאללה חטיב
אנחנו מדברים על תקציב שהוא 30 מיליון שקל. אנחנו מדברים על תוכנית שהיא לא לשנה אחת. אנחנו מדברים על תוכנית שהיא ארבע שנתית. ב- 2012 יוצבו, אנחנו, היעד שלנו היה 134 שומרים במוסדות החינוך העל-יסודיים, 11 שוטרים ואותו מהלך גם כן יורחב לכלל המוסדות שאנחנו מדברים על סך 560 מוסדות חינוך, תוך ארבע שנים. הנושא של החינוך הטכנולוגי שהתייחס אליו גם חבר הכנסת מוחמד ברכה, הוא שאל לגבי נושא של הבנות. בסעיף השני, בשנת הלימודים 2012 – 2013, יחלו 400 תלמידות נוספות לימודים בבתי-ספר טכנולוגיים או מקצועיים וגם ייפתחו מגמות שהן מגמות טכנולוגיות יוקרתיות במסגרת בתי-הספר התיכוניים. זאת היתה החלטת הממשלה ואנחנו עובדים לפי אותה החלטה.

בנושא של הרפורמה "אופק חדש" - - -
מסעוד גנאים
קראנו על ידיעה של סגן השר, שמשרד החינוך מקצה כ- 50 מיליון שקל להקמת מרכזים טכנולוגיים אזוריים. לא יודע, יש לכם מידע בנושא הזה?
עבדאללה חטיב
אני מכיר את התוכנית הזאת, אבל אני לא יכול למסור פרטים שהם לא מדויקים. אני יכול להעביר אליכם, אין לי בעיה. אני מוכן להעביר את זה. בנושא של רפורמת אופק חדש. בנושא של אופק חדש, אנחנו מדברים על כך שהתוכנית הזאת יושמה ב- 346 בתי-ספר, במגזר הערבי אנחנו מדברים על כ- 380 בתי-ספר יסודיים, כלומר מרבית בתי-הספר במגזר הערבי כבר משולבים. הבעיה היא בעיה של חטיבות ביניים, אבל יש מגמה שחטיבות ביניים רבות במגזר הערבי ייכנסו בשנת הלימודים הבאה לנושא של האופק החדש וגם לעוז לתמורה. הנתונים גם כן פה מופיעים בשלב החינוך היסודי, בשלב חטיבת ביניים וגם בגני ילדים, הנתונים מעודדים מאוד.

בנושא של עוז לתמורה, גם, אנחנו מדברים על 27% מבתי-הספר שנכנסו לעוז לתמורה ב- 2011, 2012, ב- תשע"ב היו מהמגזר שהוא המגזר הערבי 32% מבתי-הספר בבדואי ו- 55% מבתי-הספר היו במגזר הדרוזי. ברמה ארצית אנחנו מדברים גם כן על מגמה או על עלייה בבתי-הספר שישולבו במסגרת הדו"ח.

במסגרת של טרכטנברג, ישולבו כ- 81 יישובים במדינת ישראל, הנושא של המלצות דו"ח טרכטנברג ולסבסד העשרה בתום לימודים לגיל שלוש – תשע. 81 רשויות נכנסו. מהמגזר הלא יהודי ייכנסו כ- 66 רשויות ואנחנו יכולים גם כן להעביר לכם נתונים לגבי אותן רשויות. כלומר, 66 רשויות מהמגזר הלא יהודי, ייכנסו לתוכנית הזאת מתוך ה- 81 רשויות. תוכנית החומש ממשיכה. אנחנו מדברים על תקציב של 80 מיליון שקל. אנחנו מדברים על נושא של לקויות למידה, על חינוך לקריירה ואנחנו מדברים על החינוך הבלתי פורמאלי והנושא של תוכניות לימוד. סקרתי תוכניות לימודים אבל אנחנו מדברים על תוכניות לימודים חדשות. תוכנית לימודים חדשה שפורסמה בתחום המורשת והתרבות הערבית, ואנחנו נחל בהטמעת אותה תוכנית. דיברתי על התוכניות בנושא של השפה הערבית. תוכנית לימודים בהיסטוריה, למגזר הערבי, אנחנו מתחייבים שתוך שנה אותה תוכנית תפורסם, יש מתווה מפורט שאושר. פרופ' מוסטפה כבהא היה אחד החברים שכתבו את המתווה לתוכנית הלימודים והוא גם כן יהיה חבר בכתיבת אותה תוכנית לימודים והנושא של מקצוע דת האסלאם. בנושא מקצוע דת האסלאם הצוות נמצא היום בשלב, כלומר הם סיימו את הכתיבה של תוכנית היסודי, סיימו את הכתיבה של תוכנית חטיבות הביניים. נשארו להם שני פרקים בתוכנית של העל-יסודי. התוכנית הזאת גם תסתיים תוך תקופה קצרה.
מסעוד גנאים
של המפקח שם, הרי יש בעיה של - - -
עבדאללה חטיב
יש פנייה לנציבות שירות המדינה מטעם המשרד ואנחנו מעוניינים לקדם את הסוגיה הזאת.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך, ד"ר עבדאללה חטיב.
אחמד טיבי
שאלה אחרונה ברשותך, מה לגבי מורים שחוקים, ותיקים מאוד, שרוצים לצאת, לעזוב את המערכת. אתם, הרושם שאתם מערימים עליהם קשיים, המשרד.
עבדאללה חטיב
חבר הכנסת טיבי, יש מכסה שנקבעת על-ידי האוצר. אני, אין לי נתון מדויק לגבי אותה מכסה, אבל היתה פנייה אישית שלי לגבי הנושא של המגזר הערבי, קיבלנו תוספת למגזר הערבי, המחוזות קיבלו הודעה, כלל המחוזות קיבלו הודעה, צפון חיפה ומרכז קיבלו הודעה לגבי המכסות שלהם ואנחנו אמרנו שלמחוזות, במידה ואתם לא אישרתם, תעבירו את זה להחלטת הוועדה העליונה שיושבת בלשכה של אגף בכיר לכוח-אדם בהוראה ואנחנו נוכל לאשר גם כן מכסה נוספת ייעודית למגזר הערבי.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. מה שאני אעשה, ברשותכם, כדי שנספיק. יש עוד שתי מצגות. יהיה עוד סיבוב, אל תדאגו, יהיו עוד שתי מצגות קצרות ואז תוכלו גם להתייחס, גם לשאול, ואז אני אפתח את זה לציבור. בבקשה, מר פארס מוהנא, הממונה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי, בבקשה, המצגות לחברי הכנסת.
פארס מוהנא
שלום לכולם. אני חייב להגיד שהמגזר הדרוזי והצ'רקסי נהנה וממשיך ליהנות מהשיטה החדשה של התקצוב במשרד החינוך ואני בא מהעולם הזה ואנחנו עברנו מעולם של תקצוב פר כיתה לתקצוב פר תלמיד ולתקציב לפי מצב סוציו אקונומי וזה רק משפר - - -
מוחמד ברכה
זה כל המערכת עברה, לא רק אתם.
פארס מוהנא
זה נכון, אבל הרווח הוא למגזר הפריפריאלי. הפריפריה הגיאוגרפית וגם הפריפריה החברתית. כלומר, אם המצב הסוציו אקונומי בתל-אביב הוא גבוה, אז הם יקבלו פחות שעות, בגלל השיטה. כלומר, השיטה היטיבה דווקא עם המגזרים האלה ולא היטיבה עם מגזרים אחרים. אני מכיר את זה. הרבה יישובים גדולים יהודים, פחתו המון שעות בגלל השיטה.

בנוסף לדברים שידידי ועמיתי עבדאללה דיבר עליהם, אני אוסיף משהו ייחודי למגזר הדרוזי והצ'רקסי, קצת נתונים. אנחנו מדברים על 41,000 תלמידים, פחות או יותר. מגזר יחסית קטן, כמו שהוצג קודם – שניים ומשהו אחוזים מהאוכלוסייה במדינת ישראל. הגידול הטבעי נמוך מאוד במגזר הדרוזי, גידול טבעי שלילי. אנחנו נאלצים לפעמים לסגור כיתות ולסגור גנים. מבחינתי זה בסדר, זה חיובי, יש כאלה שאומרים שלא, אני חושב שזה דווקא טוב, דווקא כיוון של איכות וכיוון של חינוך יותר טוב. כמובן, זה משפיע על תקנים.
היו"ר עינת וילף
זה על רקע יילודה, זה לא על רקע עזיבה?
פארס מוהנא
זה על רקע של יילודה. יילודה נמוכה, 1.8 ילדים לזוג.
היו"ר עינת וילף
כמו בשבדיה.
פארס מוהנא
כמו בשבדיה. הגליל נראה כמו שבדיה.
היו"ר עינת וילף
זה נכון.
פארס מוהנא
לגבי בגרויות, אותה מגמה במגזר הדרוזי קיימת, כאשר בשנת 92, וזה לא הרבה זמן, אנחנו עמדנו על 19% בגרות. היום אנחנו בסביבות ה- 50%. כלומר, אם ניקח את הנתונים החדשים, סביבות ה- 50%.
מוחמד ברכה
על-מנת לדייק, מר מוהנא, האחוזים מתייחסים לקבוצת הגיל ולא לניגשים-?
פארס מוהנא
האחוזים מתייחסים לניגשים. כלומר, לתלמידי י"ב, נכון. ואם תסתכל עוד שני שקפים נדמה לי, על אחוז הלומדים ב- י"ב, תדע שהפערים לא כל-כך גדולים. כלומר, נכון, הנתון הזה ירד, אבל ההשוואה גם חשובה.
מוחמד ברכה
הנשירה היא גבוהה.
פארס מוהנא
לדעתי, הנשירה היא לא גבוהה, בהמשך אציג נתון. אני חייב להגיד עוד פעם.

בסך-הכל, ופה עלה לדיון, בדיון הקודם, השאלה אם אנחנו נדביק את הפערים, האם זה טוב או לא טוב. הייתי אומר את זה בשני משפטים. אם נסתכל על מערכת החינוך הדרוזית ונשווה אותה מול עצמה, יש התקדמות יפה מאוד. אם ניקח את מערכת החינוך הדרוזית ונשווה אותה מול החינוך היהודי, יש לה הרבה מה לעשות. הרבה מה לעשות. כלומר, אם במגזר היהודי הבגרות עומד על 62% נדמה לי בארצי, אנחנו 50%, יש לנו בעיה קשה. אותו סיפור באקדמיה ואותו סיפור ב- PhD וכן הלאה. אבל חינוך לא בונים ביום אחד. אנחנו צריכים לזכור ואני חדש בתפקיד, יחסית, שנה שלישית, יש לנו, אפשר להגיד ככה, דור מדבר של מורים במערכת שעצם זה שסיימו כיתה י"א י"ב, לפני 20 שנה ונעשו מורים. אנחנו צריכים לזכור איך בחרו מנהלים לפני 20 שנה ואותם מנהלים עדיין מכהנים. אנחנו מנסים כל הזמן לחדש את המערכת. לחדש גם במורים חדשים, גם במנהלים חדשים. במגזר הדרוזי, בשנתיים האחרונות, אנחנו החלפנו 20% של המנהלים, שזה מהלך מצוין, בהסכמה. יש כאלה לפנסיה, יש כאלה שלא. יש מקרים שאנחנו חייבנו את המנהלים ולפחות שני מקרים שהייתי שותף להם, אחרי דו"חות פדגוגיים.
מסעוד גנאים
אני רוצה לשמוע את זה, משום שזה קשה מאוד לפטר אלא אם יש, אני לא יודע מה הוא עשה.
פארס מוהנא
קשה לפטר מורה בישראל. אתה צריך לדעת. קשה לפטר מורה בישראל.
מוחמד ברכה
שזה טוב.
פארס מוהנא
שזה טוב?
מסעוד גנאים
לא תמיד.
היו"ר עינת וילף
בסדר, לא ניכנס לוויכוח.
מוחמד ברכה
בעיקרון הגדול – זה טוב, כן.
היו"ר עינת וילף
לא ניכנס, OK?
פארס מוהנא
אני הייתי מבקר איתך בשיעורים של מורים שצריך, אני מת לפטר אותם ותגיד, תשנה דעה. יש מורים שצריך לפטר, אין מה לעשות.
היו"ר עינת וילף
בסדר. השאלה היא תמיד של איזון. בבקשה.
פארס מוהנא
כן, לשאלתך, חבר הכנסת גנאים, לא קל, אבל אם עושים נכון, אם נניח שולחים את המפקח והוא עושה דו"חות פדגוגיים ואנחנו משתפים את הרשות המקומית, נראה לי שבסוף אפשר. לא כל יום יהיה מנהל. אבל אם בשנה אחת נפטר מורה על רקע פדגוגי, אני חושב עשינו את שלנו. לא קל.

בנושא של מיצ"ב, אני חושב התוצאות דומות, השקף פחות ברור אבל בסך-הכל במגזר הדרוזי, ההישגים הם בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי, מבחינת הישגים, גם במיצ"ב, גם בבגרויות. לגבי סטודנטים.

אי-אפשר לבקש אקדמיה אם אין בגרות איכותית. לכן צריך לעמול קשה כדי לשפר את הבגרות. אנחנו עושים את זה בעשר השנים האחרונות, יש עלייה יפה מאוד, ואני רואה את זה באופן ברור, במקום שיש בגרות טובה, גבוהה, ואיכותית, יש גם אקדמיה טובה, לפי יישובים. אנחנו רואים פה שקף של סטודנטים. כאשר, עוד פעם, ההשוואות אולי לא יישמעו טוב לאנשים, אבל אם בשנת 68, נכנס הדרוזי הראשון לטכניון ויש 200 סטודנט, אני חושב שזה יפה מאוד. אבל אנחנו עדיין לא ממצים את הפוטנציאל של האוכלוסייה בתוך הטכניון. הייתי אומר ככה במושגים פיסיקאליים, שהווקטור בעלייה, אבל אולי הזווית לא מספיק טובה, צריך לשפר אותה. אבל אין ספק שיש פה התקדמות יפה מאוד בכל הלימודים של האקדמיה. ב- PhD יש לנו בעיה קשה מאוד, רק 19 דוקטורנטים שלומדים וזה חמור, אנחנו צריכים לפעול מול המל"ג כדי לשפר את זה.

אחוז התלמידים הלומדים ב- י"ב, חבר הכנסת ברכה.
היו"ר עינת וילף
יש, אגב, יציאה לחו"ל, לדוקטורט? לאירופה? לארצות-הברית?
פארס מוהנא
מעט מאוד. מעט מאוד, גם יציאה לירדן מעטה מאוד, אם נשווה מספרים, מעטה מאוד. מהרבה סיבות, אבל מעט מאוד. יחסית גם למגזר הערבי.

אחוז הלומדים ב- י"ב הוא עומד על 85%. יש עוד 15% שלא רואים אותם בבתי-הספר, אבל הם לא ברחוב. אלה עוד קבוצה של תלמידים שלומדים בבתי-ספר תעשייתיים, עוד בתי-ספר שלומדים בכל מיני בתי-ספר של צה"ל, חיל חימוש ודברים כאלה, ויש קבוצה קטנה של בנות דתיות שאין להן מסגרת, שאנחנו בינתיים אומרים – אולי ילכו דרך קידום נוער, אבל אוכלוסייה של בנות דתיות שהן מצוינות, פשוט הסיבה הדתית לא מאפשרת להן לבוא לבית-ספר מעורב.

הפסיכומטרי, כמו כל תלמיד ערבי, הפער הוא פער גדול של מעל 100 נקודות בין מי שעושה את המבחנים בערבית לעברית. לגבי סטודנטים, אני אציג פה שב- 2005, אחוז הסטודנטים היה 0.5% מכלל הסטודנטים. ב- 2011, אנחנו עומדים על שני-שליש, כלומר, עלייה יפה, אבל אם אני מסתכל על אחוז הדרוזים באוכלוסייה שהוא כמעט שני אחוז, יש לנו הרבה מה לעשות כדי להגיע למצב הנורמאלי שאני כן רוצה אותו.

אחת הבעיות המרכזיות ואני לא מציג את זה שהבנות הן בסדר, אני מציג את זה שהבנים הם לא מספיק בסדר.
היו"ר עינת וילף
אפשר גם להגיד שהבנות בסדר.
פארס מוהנא
תמיד כשאני מציג את זה, אומרים – מה, אתה שוביניסט? אבל לא, אני לא שוביניסט. אבל אני מציג את העניין של הבנים, לא את ההתקדמות של הבנות.

כבר מגיל מוקדם, עכשיו, יש כאלה שמספרים גיל ההתבגרות והצבא, זה לא נכון, פשוט. המוטיבציה של הבנות יותר גבוהה, מתחילה בכיתה ה' אפילו. פער של 48 נקודות בערבית. בכיתה ח' הפער הוא מתחיל, עולה ל- 51 נקודות במתמטיקה בין בנים לבנות. הבגרות מחולק ל- 40 – 60 כלומר, אם ניקח את הבנות הדרוזיות, הבגרות שלהן דומה למגזר היהודי. אם ניקח את הבנים, מצבם קשה מאוד. באקדמיה, באוניברסיטאות, 70% בנים, 30% בנות, בכל התארים, כולל ב- PhD, ב- MA ובתואר ראשון, בטכניון 50 – 50, שזה משהו אנומלי.
מוחמד ברכה
זה דומה, פחות או יותר, לאוכלוסייה הערבית באקדמיה, שזה 64% בנות.
פארס מוהנא
נכון. לדעתי, יש שורשים דומים לסיפור הזה בפער בין בנים לבנות. אולי יש, הסיפור של השירות הצבאי, יש לו מימד אחר.
היו"ר עינת וילף
אגב, זו מגמה עולמית, זה בכל העולם.
פארס מוהנא
זה נכון, כן.

לגבי תוכניות לימודים, גם אצלנו אנחנו משפרים את תוכניות הלימודים. יש תוכניות לימודים משותפות לנו ולמגזר הערבי, למשל בלשון ערבית. בערבית, בחטיבת הביניים, בערבית ביסודי זה אותה תוכנית לימודים.

אני הייתי ככה, חשבתי, אולי איזה בעיות מרכזיות יש שצריך לטפל בהן, ההבדלים בין בנים לבנות, הצגתי אותו, התרחקות מערכים, זה מתבטא בהתנהגות של הבנים יותר בכפרים אחר-הצהריים וזה מביא אותי לסיפור שעבדאללה גם הציג אותו, הסיפור של תרבות הפנאי אצל בני נוער. הסיפור של השפה הערבית. השפה הערבית היא בעיה, כלומר, תלמידים מצליחים במתמטיקה וערבית היא כמעט מחסום בבגרות והייתי לוקח את זה לשני מקורות. מקור אחד הוא סיפור של מיומנויות, של שפה, והסיפור השני הוא סיפור של, הוא יותר קשה, הוא סיפור של עמדות. כלומר, עמדות של בני נוער מהשפה, כאילו השפה היא שפה עתיקה ושפה מיושנת והיא לא שפת האייפון והיא לא שפת הפייסבוק וכן הלאה, זה סיפור שצריך להתמודד אתו בדרכים אחרות. תוכנית לימודים לא תספיק, כלומר, הטכנולוגיה בצד השפה. העמדה של בני הנוער לא בצד השפה, זה הסיפור. יש פער. כלומר, הטכנולוגיה מאפשרת, אבל בני הנוער פחות.
מוחמד ברכה
את זה הייתי לוקח את הדבר הזה שאתה אומר שזה עמדות, שיש טיפוח של חשיבה שמתרחקת מהשפה הערבית בקרב ציבור הצעירים הדרוזים, והסיפור הזה שאנחנו מדברים על שתי מערכות ועל חינוך ערבי וחינוך דרוזי, לדעתי, יש מגמה רשמית במדינת ישראל, להפריד את האזרחים הערבים הדרוזים משאר האוכלוסייה הערבית וזה מתבטא ומשליך על הילדים ועל התלמידים.
פארס מוהנא
אני חושב שהסיפור של הערבית הוא שייך לכל המיעוטים.

לגבי מעורבות הורים, אני חייב, מעורבות ההורים דומני בכל המגזרים, בכל המגזרים היא פחות רצינית. לא מספיק שהורה יבוא למסיבה בסוף השנה. כשאני מדבר על מעורבות הורים אני מדבר על לקחת אחריות ופה הדיון הוא כמעט פנימי, נכון? זה לא, אני לא בא להתיפייף, יש ועדי הורים בכל בית-ספר, זה לא מספיק. ועד הורים זה משהו טכני, אני מדבר על משהו יותר עמוק.

אני אומר לכם, משרד החינוך משקיע המון כספים והרבה זמן, ואנחנו, אמנם יש ביקורת על איכות המנהלים והמורים והמפקחים, אולי גם על הממונים, אין בעיה, אבל אם האוכלוסייה לא תתגייס לטובת החינוך ואם סדר עדיפות הקהילתי חברתי לא ישתנה, הדברים, קשה לשנות אותם. אני בא ועומד מול הציבור שלי, לא פה בכנסת ואני אומר – חבר'ה, אם אתם לא תשתנו, החינוך לא ישתנה. אי-אפשר שאנחנו, יש לנו קודים וערכים מסוימים שהם לפעמים מתנגשים עם בית-הספר המודרני. אם אנחנו לא נשתנה, זה גם לא ישתנה. את זה אנחנו צריכים לעשות מול מעורבות הורים. יש לי פיילוט בשני בתי-ספר. בית-ספר שהוא נחשב טוב, בית-ספר תיכון, ובית-ספר פחות טוב, עם אוכלוסייה קשה ואני בניתי שם קבוצה של הורים ואנחנו מנסים איתם לקיים דיונים וגם קצת ללמד אותם איך להציב גבולות, המתח הזה בין העולם המודרני לבין העולם המסורתי, פשוט ההורים של היום פחות יודעים לעשות את זה וחובתנו, לדעתי חובה, בית-הספר לא חובתו רק ללמד גיאוגרפיה ומתמטיקה, חובתו גם לקחת את ההורים ולתת להם מענה על הצרכים שלהם.

הייתי אומר, הסיפור של הבינוניות. פחות חמש מתמטיקה, פחות חמש פיסיקה, פחות חמש כימיה וזה מעציב. המוטיבציה של הבנים, דיברנו. שבע זה סעיף מאוד חשוב, זה גם קשור למה שעבדאללה אמר. הסיפור של הפנאי. הילדים, אחרי שלוש, שלוש וחצי, כמעט ואין להם מה לעשות אחר-הצהריים. מתוך 12 יישובים, רק שני מתנ"סים עובדים באופן חלקי, ועשרה מתנ"סים סגורים, אין מתנ"ס. כלומר, פשוט בן הנוער, אחרי השעה שלוש, אין לו מה לעשות חוץ מלהסתובב ברחובות, חוץ אולי לצאת לעיר הגדולה וזה סיכון ולבקר שם במקומות שאנחנו מאוד לא רצים. זה סיפור, לדעתי, שצריך להעלות אותו ברמה של חברי הכנסת, איך אפשר להחזיר את המתנ"סים ליישובים.
היו"ר עינת וילף
אבל רק שאלה, זה גם נושא שמאוד מעניין אותי בהקשרים אחרים. האם בכלל נעשית עבודה, הרי באיזה שהוא שלב, זה פחות צריכה להיות שאלה של איך מעסיקים את בני הנוער, אלא האם בני הנוער, יש אווירה שלוקחים יוזמה, מפעילים, יוצרים מסגרות. כלומר, החל מאיזה שהוא שלב, בני הנוער הם אלה שיכולים להפעיל מסגרות שונות, פעילויות שונות. כלומר, האם בכלל יש אווירה או תודעה של יוזמה בקרב בני הנוער, כדי לייצר מסגרות עבור עצמם או עבור בני נוער צעירים יותר?
פארס מוהנא
זה כמו הסיפור של התרנגולת והביצה. כלומר, בגלל שאין מסגרות, אי-אפשר להגיד לבני הנוער – OK, אתם לא יוזמים. אבל מצד שני, אם אנחנו בוחנים הזדמנויות אפילו קטנות, בני הנוער מתגייסים בצורה מלאה. יש להם מוטיבציה לבוא ולפעול ולבוא להשתתף בפעילויות נוער בכל מיני תנועות נוער שכמעט קיימות באופן חלקי. אבל הסיפור לא אצלם, הסיפור אצלנו, לדעתי.

הנקודה התשיעית היא נקודה גם קריטית לגבי הסיפור של איכות ההוראה. ההוראה, לפחות במגזר הדרוזי, המגזר שלי, היא הוראה מיושנת, נוקשה. המורה נכנס ונואם בתוך הכיתה ופחות משתף את הילדים. אין הוראה בקבוצות, אין הוראה מותאמת. אני מגזים, OK? לכן, אחת המטרות של החינוך הדרוזי הוא לשפר את ההוראה וללמד את המנהלים והמורים איך לעבוד נכון עם ילדים ואני מאוד מצטער שהבוגרים של מערכות, של המוסדות להשכלה גבוהה ושל הסמינרים, הם לא מספיק טובים בהוראה הדיפרנציאלית, ההוראה המודרנית.
היו"ר עינת וילף
אם אפשר רק מאוד בקצרה את השאר.
פארס מוהנא
כן. גיוס לצה"ל, יש אחוז גבוה, 83%. במסגרת הצבא, יש לנו פרויקט עתידים, 160 מהנדסים משולבים בתוך הצבא, הפרויקט עושה עבודה יפה מאוד, כיום לומדים עוד 71 ילדים. הייתי ככה, אני כבר דיברתי על המטרות פחות או יותר, אבל אם אני עכשיו רוצה לנגוע בדברים הנכונים, הייתי נוגע בסיפור של דרכי הוראה. חשוב מאוד לשלב את ההורים נכון ולבחור מורים איכותיים למערכת החינוך. אני רק רוצה לספר לכם על פרויקט מאוד ייחודי שזו גם אסטרטגיה שאני נוקט לעשות. אני מאמין במערכות גדולות, אי-אפשר להגיע לכל ילד. אבל אם נעשה משהו ייחודי, שישפיע על מעגלים סביב, זה חשוב מאוד לכן אנחנו פתחנו במרץ פרויקט שנקרא ניצני טכניון, 100 תלמידים מצטיינים, מכיתה י', מגיעים חצי יום לטכניון. מצד אחד, אני מרוויח את אותם 100 ילדים, מצד שני, ה- 100 ילדים האלה, ישפיעו גם על ילדים אחרים ובתי-הספר, תתחיל ביניהם תחרות חיובית וכך המגזר כולו ירוויח מזה. הילדים האלה יפגשו בטכניון מורים מהטכניון, ילמדו בעברית את מקצועות המתמטיקה וכמובן ישפרו את הפסיכומטרי שלהם. אבל בגדול, הייתי אומר, הפרויקט הזה הוא יפתח אתוס להשכלה בכפרים הדרוזים, מה שחסר. כלומר, משאבים יש, שעות יש, אנשים טובים – יש, אנחנו צריכים לחבר את כל החוטים. תודה.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך על המצגת הזאת ואנחנו עוברים למציג האחרון מטעם משרד החינוך, ד"ר מוחמד אלהיב, ממונה ארצי על החינוך הבדואי, בבקשה. לנו אין מצגת, אז אנחנו נצפה.
מוחמד אלהיב
שלום לכולם. לגבי כל המטרות והיעדים של המגזר הערבי, זה נכון ותקף במאה אחוז לגבי המגזר הבדואי, לכן אני לא אחזור על מה שאמר חברי ועמיתי כאן, ד"ר עבדאללה חטיב. אולי נתייחס לדברים תוספתיים שקשורים באופן ייחודי למגזר הבדואי. המגזר הבדואי גם כן אנחנו מתייחסים לבדואים צפון ולבדואים דרום. במגזר הבדואי צפון הוא נכלל בתוך המכלול של המגזר הערבי בכלל והוא דומה במאה אחוז שם גם מבחינת המורכבות של הבעיות וכל מה שחל למגזר הערבי, חל גם במאה אחוז לגבי המגזר הבדואי בצפון.

לגבי המגזר הבדואי בדרום, דווקא יש מורכבות אחרת, בעיות אחרות לחלוטין, ולכן אנחנו גם, אני לא אתייחס עכשיו על העבר, מה שנעשה, כי גם מה שנעשה התייחס אליו עבדאללה, מה שכל הנתונים שהם הוצגו שם, הם תקפים במאה אחוז לגבי המגזר הבדואי. אבל יש שתי החלטות ממשלה שמתייחסות למגזר הבדואי, שהן עתידיות ומ- 2012 ו- 2013. החלטה אחת זו החלטה 3211 מיום 15 למאי 2011, מתייחסת למגזר הבדואי בצפון על 70 מיליון ש"ח לחמש שנים, 35 מיליון ש"ח מתייחסים מתקציב משרד ראש הממשלה ועוד 35 מיליון ש"ח מתקציב משרד החינוך. בנוסף לכך, עוד 70 כיתות לימוד תוספתיות בגני ילדים למגזר הבדואי בצפון. אז זה אנחנו מתחילים לבצע ממש החל מהשנה הזו בהחלטות הממשלה. נבנו תוכניות פדגוגיות מפורטות הן לבתי-הספר בצפון והן לבתי-הספר בדרום וכנ"ל לגבי היישום של בניית גנים וכיתות לימוד.

לגבי המגזר הבדואי דרום, היתה גם החלטת ממשלה ב- 11 לספטמבר 2011, שמספרה 3708 והיא מתייחסת על סכום כולל של 124,390,000. זה לחמש שנים. מתוכם, יש פירוט מקיף לתקציב הזה אבל הוא, אני אגיד אולי בסעיפים כוללים, איך התקציבים האלה יחולקו במהלך חמש השנים הקרובות צמצום פערים לימודיים במגזר יוקצו 25 מיליון ש"ח, תוכניות ייעודיות לשיפור ההישגים הלימודיים וצמצום הפערים והרחבת ההתמדה בלימודים והשלמת בגרויות – 15,370,000 ש"ח, שדרוג מערכות החינוך הטכנולוגי מדעי 13,800,000 ש"ח, חינוך טכנולוגי, הרחבת מה שנקרא טו"ב, מסלול טו"ב, טכנאי ובגרות, זה 4,800,000 ש"ח, הקמת מרכזי מצוינות 9,500,000 ש"ח, חינוך לקריירה, שגם חברי, ד"ר עבדאללה חטיב התייחס אליה, זה 4,670,000 ש"ח, השלמה השכלה למבוגרים ובעיקר לנשים – 11 מיליון ש"ח, תוכניות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי – 40,250,000 זה לחמש השנים הקרובות.

יש תוכנית מפולחת וכבר נבנתה יחד עם הגורמים המקצועיים, יחד עם מחוז דרום ואנשי המקצוע שלנו במטה נבנתה. שילבנו גם גורמים ממשרדים אחרים, כמו התמ"ת והג'וינט ומשרדים אחרים, לפעול בתוכנית מקיפה.
היו"ר עינת וילף
אם נוכל גם לקבל את הנתונים אלינו?
מוחמד אלהיב
אני אעביר.

בחמש השנים האחרונות נבנו שישה בתי-ספר תיכוניים חדשים, וזה תקדים היה במדינת ישראל ביישובים מה שנקרא המוכרים, היישובים הלא מוכרים, שהם תחת אחריותה של המועצה האזורית אבו באסמה וזה אל הוואשלה, אום בטין, אבו גרנאט, ביר הדאש ומולדה. אנחנו מתכננים עכשיו ב- 27 לאוגוסט, פתיחת עוד שני בתי-ספר, אחד זה באבו תלול והשני בטרבין, עוד שני בתי-ספר חדשים, יצטרפו למעגל. זה אמור להוסיף עוד הרבה, בעיקר בנים ובנות ובעיקר בנות, למעגל הלימודים כי אחוז הנשירה הוא כל-כך גבוה בקרב המגזר הבדואי בדרום, הוא קרוב, קצת ל- 40%, אבל בתי-הספר האלה הם, אנחנו עדים בחמש השנים האחרונות, צמצמו באופן דראסטי את אחוז הנשירה ובעיקר בנות.

אני יכול גם לדווח כאן על, יש לנו בעיות מורכבות מאוד שם, בדרכי גישה ליישובים הלא מוכרים.

דרכי גישה, אין דרכים סלולות שם אבל יש התחלה במספר יישובים ובשנה הקרובה גם כן מתכננים עוד סלילת כבישים, זה כמובן, זה לא באחריותו הישירה של משרד החינוך, אנחנו בסך-הכל קטליזאטור ודוחפים יחד עם המשרדים הרלוונטיים, עם המועצה האזורית של אבו בסמה, אבל לשמחתי יש התקדמות, לא בקצב שאנחנו היינו מצפים לו ורואים אותו, אבל יש עשייה.

אנחנו השלמנו את כל בתי-הספר, הן בצפון והן בדרום, לכל תוכנית התקשוב הלאומית, היום כל בתי-הספר, קיימת בהם מערכת תקשוב לאומית ואחד מבתי-הספר שלנו, מתוך שלושה בתי-ספר ברמה הארצית, באמת זכה בפרס החינוך הארצי בשנה שעברה ואפילו זה בית-ספר שנמצא במסגרת הפזורה הבדואית, זה בית-ספר א-סייד.

בתי-ספר שאין בהם מערכת חשמל, משרד החינוך מממן דרך מועצת אבו בסמה ורשות החינוך שקשורה לנו גם כי אנחנו מממנים שם בעשרות מיליונים לשנה, הן לכל נושא ההסעות וגם לכל נושא הגנראטורים. יש שם גנראטורים ביישובים שאין בהם חשמל, אנחנו מכניסים כמות של בין 600 ל- 700 ליטר סולר כל בוקר, לבתי-הספר האלה וכך אנחנו הופכים את בתי-הספר לבתי-ספר פעילים.

מבחינת משרד החינוך ואגף מינהל הבינוי, אין מניעה לבוא ולתת מבנים יפים ונבנו בתי-ספר לתפארת מדינת ישראל בדרום, אבל הבעיה היתה ועדיין קיימת ביישובים שלא קיבלנו עליה הכרה זה אחריותו של משרד הפנים בנקודה הזו.

כל בתי-הספר בדרום מקבלים הזנה, להוציא יישוב אחד שזה שגב שלום. אנחנו במשא ומתן כבר כמה שנים עם ראש הרשות, אנחנו נותנים להם גם את הזכות הזו, אבל הם שם פשוט לא ניצלו את הנתינה הזו. כ- 46,000 תלמידים בדואים בדרום מקבלים ונהנים ממפעל ההזנה.
היו"ר עינת וילף
יופי, תודה רבה ואני רוצה להודות לשלושת הדוברים על הסקירות המקיפות ועל זה שהם חולקים אתנו את הנתונים. יש שלושה דוברים, לא חברי הכנסת שביקשו לדבר, אני אפנה לכל אחד מכם, חברי הכנסת אז יתייחסו וישאלו שאלות ואם אנשי משרד החינוך ירצו להוסיף, להגיב, כמובן. אז בבקשה, עאטף מועדי, מנכ"ל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, בבקשה.
עאטף מועדי
תודה, גברתי, יושבת הראש. באמת אנחנו מברכים בוועדת המעקב על כל העשייה שמרגישים, יש עשייה בזמן האחרון ויש התקדמות אבל לצערנו, ולא נקלקל את השמחה פה, זה עדיין טיפה בים, לצרכים האדירים שיש לחינוך הערבי ואני אמנה כמה דברים והמספרים כולם נמצאים על השולחן.

עניין התשתיות והמחסור בכיתות שהוא יותר מ- 8,000 כיתות, בקשתנו לתוכנית חומש 2012 – 2016, זה לא קל, זה פוגע כמעט בכל העשייה החינוכית. זה באקלים וזה בעשייה וזה באלימות וזה בהכל. בנוסף, אם אנחנו מדברים היום על רפורמות, שהן טובות וזה משאבים באמת שנכנסים למערכת, אבל כשאין תשתיות, אז אין תוצאות. להפך, לפעמים זה מעמיס עוד יותר. לדעתי, ואני באמת אחראי על מה שאני אומר, אין שקט בבתי-הספר הערביים, אין שקט. יש בלגאן שם. יש משאבים ויש מורים ויש תלמידים, אבל אין שקט שם, כי באמת, המערכת לא רגועה. וזה חשוב מאוד לציין את זה.

הדבר השני שגם קשור, עניין הפערים בהישגים. למרות שאנחנו שמענו, יש התקדמות פה, יש התקדמות שם, הפערים, וזה שאל חבר הכנסת ברכה בצדק, אם אנחנו משווים. אנחנו עדיין עומדים על כ- 25% פער בין תלמיד יהודי ותלמיד ערבי בכל הרמות, בכל הרמות, שזה מיצ"ב, שזה כל המבחנים הבינלאומיים, זה הבגרות וזה גם משליך על הפסיכומטרי.

יש לי משהו להזהיר פה, יש באמת דבר שמתחילים להרגיש אותו בשטח ואנחנו בשטח. יש תעשיית פסיכומטרי הידועה לכולם, אבל היום יש תעשיית מיצ"ב. לצערנו.
מוחמד ברכה
תעשיית מיצ"ב?
עאטף מועדי
תעשיית מיצ"ב. בית-הספר עובד, בשביל באמת לשפר את הציונים. כל המערכת נרתמת, המנהל, המורים, ההורים, והתלמידים, כדי באמת להתמודד עם בעיית המבחנים של המיצ"ב. וכדי להיראות שאנחנו במצב טוב. יש תעשייה אדירה שם, יש שיעורים פרטיים והתחיל, אני מתאר לעצמי, אם זה יימשך, המגמה הזו תוך שנתיים שלוש, יהיו לנו גם מכונים ואנשים מתעסקים בזה, איך להתמודד עם המיצ"ב. אני מדבר על מכונים ועל מערכות, חוץ ממערכת משרד החינוך. לדעתי זה מסוכן, צריך לקחת את זה בחשבון.
מוחמד ברכה
הכוונה שזה יהיה על חשבון המקצועות האחרים?
היו"ר עינת וילף
לא לא, זו מגמה בכל מערכת החינוך, מה שאתה מצביע.
עאטף מועדי
כשאנחנו רוצים לשפר את ההישגים של תלמידים.
מוחמד ברכה
אם רוצים לשפר את המקצועות, את ההישגים של התלמידים במקצועות המיצ"ב, מה רע בזה?
עאטף מועדי
לא רע אבל לא להפוך את זה למטרה של ציונים.
היו"ר עינת וילף
בדיוק.
עאטף מועדי
אם אנחנו הופכים את זה לציונים, זה, חבר הכנסת ברכה, בא על חשבון דברים אחרים, מאוד בסיסיים.
היו"ר עינת וילף
זו בעיה חמורה בכל מערכת החינוך.
עאטף מועדי
בעיה חמורה, מרגישים את זה בשטח ואנחנו מעבירים את זה לוועדה הנכבדת הזאת.
היו"ר עינת וילף
צודק, זה אכן בא מהשטח. עוד משהו?
עאטף מועדי
כן. עניין החינוך המיוחד. הוצגו פה דברים אבל כדאי לציין את זה, היום, חסרים כ- 50, אפילו יותר מ- 50 תקנים לחינוך המיוחד, שזה תקנים לכיתות מקדמות, כיתות גן.
מוחמד ברכה
להערכת מי חסרים 50?
עאטף מועדי
הערכתי אני, כי עשינו עבודה.
מוחמד ברכה
משרד החינוך חולק על זה?
עאטף מועדי
לא חולק כי כבר המנכ"ל קיבל מכתב כמעט מפורט איפה חסר וכמה חסר שזה דברים, התלמידים שעברו ועדות השמה, הם יודעים, הם ידועים למשרד החינוך, תשובת המנכ"לית אלינו היתה מאוד פשוטה שבשנה שעברה לא היה תקציב, מה שנקרא סעיף 25, גם בשנה הבאה לא יהיה ואנחנו אמרנו – לא נסכים. אם כן זה יימשך ובאוגוסט.
מוחמד ברכה
2013.
עאטף מועדי
אני מדבר על השנה הקרובה, חבר הכנסת ברכה, אם לא יוקצו כבר באוגוסט התקנים האלו, כנראה לא יהיה מנוס להגיע לבג"צ, כדי לפתור בעיה זו. חסרים יותר מ- 10,000 שעות שילוב וזה מאוד בעייתי. אז עיקר מה שאני אומר זה עדיין סביב יישום חוקים וחקיקה, שזה קשור לכל הנושאים. יש התקדמות פה ושם, אבל זה לא מספיק. שני נתונים מספיקים – תשתיות והישגים, כדי להראות איפה אנחנו עומדים.

לעניין שמירת בתי-הספר, באמת, בירכנו על החלטת השר, החלטת הממשלה, אבל שתדעו, עדיין בשטח אין יישום. זה היה אמור להתחיל ב- 1 לינואר 2012, אבל זה לא התחיל. המשאבים לא הגיעו, התקציבים לא הגיעו והפרויקט הזה לא פועל.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך ואחרי זה נבקש גם את ההתייחסות. זיו בר, מהמרכז לשלטון מקומי, בבקשה.
זיו בר
שלום. אנחנו, גם ההתרשמות שלי מהדיון וגם מהסיורים שאנחנו עושים מול ראשי רשויות, אז מול האתגרים הגדולים אנחנו, יש התרשמות שבאמת נעשה פה מאמץ ואני רוצה גם להגיד יישר כוח בתחומים שאתם מתעסקים בהם. אני רוצה לדבר על פער שלא עלה פה ופונים אלינו ראשי רשויות בעניין הזה ובנושא של החלטת ממשלה, יישום חוק חינם שלוש-ארבע והסוגיה של בינוי.

מה שקורה היום, כדי שרשות תבנה, היא מגישה פרוגראמות והצעות לבנייה למשרד החינוך, הרשויות במגזר הערבי, חלקן, אין להן שטחי הרחבה, הן לא יכולות להגיש הצעה לבינוי. פנינו עם העניין הזה למדינה ואמרנו – הן לא יכולות לבנות, כי פשוט אין להם שטחי בניין, תעשו כמו שאתם עושים במקומות אחרים, תעזרו להם בשכירות ומה שאנחנו יודעים שהתשובה והמגמה באוצר היא שלא מתקצבים את הנושא של שכירות אלא מחכים שכל הבינוי יסתיים ורק אז יפנו תקציבים לנושא של שכירות וזה בעצם אנחנו מדברים פה כל-כך הרבה על חינוך, אם כבר עכשיו בגילאים שלוש-ארבע אנחנו יוצרים את הפערים האלה, אחר-כך צריך המון משאבים כדי לסגור אותם ואני אשמח להתייחסות בעניין הזה.
היו"ר עינת וילף
מצוין. נבקש גם להתייחס לזה.
מוחמד ברכה
אין התייחסות לעניין של ההכבדה בגלל Matching על רשויות חלשות?
זיו בר
זו סוגיה אחרת, אתה אומר, לא לגבי בינוי. הסוגיה של Matching, הכללית?
מוחמד ברכה
לא, סוגיה נפרדת. זאת אומרת, אתה מייצג את השלטון המקומי.
זיו בר
כן.
מוחמד ברכה
אתה אמור לייצג את האינטרס של הרשויות המקומיות.
זיו בר
Matching קיים.
מוחמד ברכה
את הקשיים שלהם.
זיו בר
Matching קיים ברשויות חלשות, גם במגזר הערבי וגם ברשויות אחרות, זה מכביד מאוד, גם 10%, גם 15%, זה גם דיון שאנחנו מחר נציג את זה, את ההיערכות של השלטון המקומי ונדבר על ה- Matching.
מוחמד ברכה
ציפיתי שד"ר חטיב ייתן תשובה על זה, במהלך הסקירה שלו.
זיו בר
זה נכון.
היו"ר עינת וילף
ד"ר מקס אביסרור, בבקשה.
מקס אביסרור
שלום לכם. פשוט רקע. אני הייתי יושב ראש איגוד מנהלי מחלקות החינוך במשך שבע שנים, היום אני יושב ראש ועד מרכז קשרי הורים מורים ומערכת החינוך וגם נציג ארצי של רשת אנקורי, רשת פרטית במערכת החינוך.

אני רוצה להתייחס לנושא של הדיון היום ואני מתחבר לדברים של חבר הכנסת ברכה. תראו, אני עשיתי מחקר מאוד מקיף בנושא של הקשר בין התקצוב של מערכת החינוך בשלטון המקומי, לבין ההישגים הלימודיים והתמקדתי בבגרויות ומצאתי כמה נתונים שצריכים לעניין אתכם. קודם כל, אני שמחתי על ההתקדמות בצמצום הפערים בתחום ההישגים הלימודיים, זה מאוד חשוב, אבל, אבל. מצאתי, אל"ף, שכל הרשויות המקומיות, המחקר היה מקיף, ארצי, שכל הרשויות המקומיות הערביות, הלא יהודיות, נמצאות באשכולות מ- 1 עד 4. דבר שני, כשהוקם, כשחוקקו את חוק חינוך חובה דיברו על כך שתהיה שותפות בין המדינה, קרי הממשלה, לבין השלטון המקומי, במימון מערכת החינוך המקומית, כשבסופו של דבר תרגמו את זה אחר-כך להסכמים של 25% לשלטון המקומי ו- 75% הממשלה. מה שיצא במחקר הוא שהרשויות המקומיות הערביות מממנות 27%, כשהמגזר היהודי, 37%. מה המסקנה? המסקנה היא, קודם כל, מה המסקנה? המסקנה היא שהרשויות המקומיות היהודיות משקיעות הרבה יותר בתחום החינוך, מעבר למה שמשרד החינוך נותן וזה בגלל הייתי אומר העוצמה הכלכלית שלהם יותר שהם יותר מאשר הרשויות הלא יהודיות ומה לעשות שנמצא קשר מאוד מובהק, מתאם מאוד גבוה, בין המימון שנותנים משרד החינוך והרשויות המקומיות לבין ההישגים בבגרויות. מה זה אומר? וזה אני מתחבר לדברים שלך חבר הכנסת ברכה, שאם, נכון שיש מימון דיפרנציאלי, אבל המשקל של מעמדה וחוזקה של הרשות המקומית, צריך לקבל את המקום הנכון. כי מה לעשות, הרשויות הלא יהודיות נמצאות באשכולות הנמוכים וכנראה שצריך לממן יותר את העניין הזה ויש קשר הדוק בין זה לבין ההישגים הלימודיים. זה אחד. ודבר שני, אני מבקש.
היו"ר עינת וילף
ממש בקצרה.
מקס אביסרור
כן, כן. לנציג של המגזר הדרוזי במשרד החינוך, אני מציע לך את שירותיי כמרכז מהות לתת, כי אני נותן הנחיות בנושא של קשרי הורים ומורים במערכת החינוך. אם תצטרך ייעוץ מקצועי ואנשים מקצועיים, אני לרשותך. תודה.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. יערה שפירא ובראל טיורי ממועצת התלמידים והנוער הארצי, בקצרה בבקשה.
יערה שפירא
תודה. צהריים טובים. אנחנו רצינו להדגיש את החינוך הבלתי פורמאלי שהוזכר קודם לכן על-ידי נציגי משרד החינוך, חינוך בלתי פורמאלי, אף על פי שהרבה פעמים נוטים פחות להזכיר אותו, הוא חינוך לכל דבר, הוא בוודאי חלק אינטגראלי מכלל החינוך שבן נוער זקוק לו. אני מאמינה שאם אנחנו בונים תוכניות לפיתוח איכות החינוך של מגזרים, ראוי לתת דגש מיוחד דווקא על מסגרות של חינוך בלתי פורמאלי, משתי סיבות עיקריות, אל"ף, משום שפיתוח של תנועות נוער, מועצות נוער, ארגוני נוער, אין לי ספק שבסופו של דבר מביא להעלאה באחוזי הזכאות לבגרות ובי"ת, משום שחינוך הוא לא רק ציוני בגרות. בוודאי אם אנחנו מדברים על פעילויות פנאי לבני נוער ועל מניעת אלימות, תנועות נוער וארגוני נוער ובוודאי מועצות נוער שאני משתייכת אליהן, הן ארגונים שמדגישים מאוד פעילויות ערכיות והתנדבותיות ואלה דברים שחשוב לנו לפתח.

אם מדברים על מועצות נוער, דווקא בשלושת המגזרים האלה, אני מניחה שאתם גם מודעים לעובדה שיש לנו פחות מועצות נוער. חברתי, לינה טיבי, יושבת-ראש מועצת תלמידים והנוער מחוזית מחוז מגזר ערבי, נאבקת ונאבק המחוז שלה מזה שנים על הקמת מועצות נוער רשותיות במגזר וגם במגזרים הדרוזי, שיש לנו באמת מועצות חזקות, במרר, בינוח ובירכא, אבל חסרות הרבה מאוד מועצות. במגזר הבדואי שמיוצג במחוז דרום, גם כן הבעיה קצת פחות חמורה אבל חסרות לנו מועצות.

אני חושבת שבסופו של דבר, כשיש גוף נוער יציג, עצם ההקמה שלו היא פעילות חינוכית חשובה והוא דואג לייצוג של הנוער ולחינוך שלו ולחינוך שלו לפי הצרכים המיוחדים של אותו יישוב.
היו"ר עינת וילף
יופי, תודה רבה. עוד מהמועצה? להוסיף? בסדר. טוב, חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
מוחמד ברכה
ברשותך, יש לי שאלה לנציג אחר של משרד החינוך, שלא נטל חלק בישיבה.
היו"ר עינת וילף
תעשה את זה בזמן הדיבור, כל אחד לפי הסדר.
מוחמד ברכה
שאלה.
היו"ר עינת וילף
אתה תשאל בזמן, כל אחד מכם ידבר.
מוחמד ברכה
אני רוצה תשובה.
היו"ר עינת וילף
משרד החינוך יסיים עם תשובות לכל הנושאים שעלו. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
מוחמד ברכה
למה אתה שותק, גנאדי?
היו"ר עינת וילף
סליחה, חבר הכנסת ברכה, אני מנהלת את הדיון, ברשותך.
מוחמד ברכה
אני לא מתערב, אני מבקש את רשותך.
היו"ר עינת וילף
אז אתה תשאל שאלה בסדר שלך.
מוחמד ברכה
הגענו לסיכומים.
היו"ר עינת וילף
אתה תשאל שאלה בזמנך. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי
אני מוותר לברכה.
היו"ר עינת וילף
תודה. חבר הכנסת גנאיים, אתה רוצה להתייחס?
מסעוד גנאים
אני רוצה רק שתי הערות.
היו"ר עינת וילף
נלך לפי הסדר. אני הולכת לפי הסדר.
מוחמד ברכה
זה מהותי? אני לא רוצה לדבר עכשיו, אני רוצה לשאול שאלה.
היו"ר עינת וילף
ואין זכות דיבור יותר.
מוחמד ברכה
למה לא?
היו"ר עינת וילף
כי זהו, אני מסיימת את הדיון. אני עוברת לפי הסדר, ביקשתם כל אחד להתייחס, ביקשתם סבב נוסף, אני עושה סבב. חבר הכנסת גנאיים, אתה רוצה להתייחס?
מסעוד גנאים
כן, כן, אני רוצה רק כמה הערות. הערה ראשונה בקשר לאופק חדש, עוז לתמורה והתקשוב. אני מסייר בבתי-הספר כמעט כל שבוע. יש מורים ומורות, במיוחד הוותיקים, בוכים. בוכים מהעומס. הם נאנקים תחת העומס הזה, סבל, סבל. אומרים אופק חדש ותקשוב והכל ביחד. יש מורות שאמרו לי שאין להם חיים פרטיים, משפחתיים. נהרסו להם. אז זהו. אז אני חושב, יש פתיחה מחדש, שמעתי שאתם פותחים על-ידי מזכ"ל ההסתדרות, שפותחים מחדש את ההסכם אופק חדש או יש דיונים, התיקונים, משהו כזה? אז אני מאוד רוצה שמשרד החינוך, תהיה אזנו קשבת לצעקות האלה, משום שאנחנו בסוף רוצים את המורה החזק, המנהיג, לא את המורה העבד. זה אחד.

שתיים, והערה אחרונה, בקשר לכל ההתחשבות שאמרנו, אם זה לשר, אם זה לכולם, שכחברה ערבית פלסטינית, אנחנו רוצים להתחשב בייחוד שלנו, בזהות שלנו וזה בא לידי ביטוי כאשר משרד החינוך רוצה לעשות מהשנה הבאה שנת בן גוריון ובגין והיתה תשובה על-ידי סגן השר שיש התחשבות בחברה הערבית ומחפשים אלטרנטיבות. אז אם יש תשובה, אם יש אלטרנטיבות לנושא הזה, אני רוצה לשמוע.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. חבר הכנסת ברכה. אני מקפידה על הסדר. בבקשה, אתה רוצה לשאול?
מוחמד ברכה
כמובן שאני רוצה.
היו"ר עינת וילף
אז תשאל, בבקשה. אנחנו סוגרים את הדיון.
מוחמד ברכה
אני בכלל יזמתי את הישיבה הזאת, ביקשתי שהישיבה הזו תתקיים, כדי להגיד את הדברים. אבל פורמליסטיקה, טוב, מה אני אעשה?

לפני השאלה אני רוצה לומר דבר כזה, זאת אומרת, אני כמובן ער לסקירות שנתנו נציגי משרד החינוך, כמובן שהם מכוונים את הזרקורים להישגים או להתקדמות שהיתה וליעדים שהם רוצים לבנות ואני באמת מאמין שהם רוצים להצליח בתפקידם והצלחתם היא הצלחת המערכת כולה, אין לי שום ספק. זאת אומרת, אנחנו לא משני צידי המתרס, במובן הזה, אלא אנחנו רוצים לקדם עניין ולכן גם הביקורת שנאמרת והשאלות הנוקבות שנאמרות, הן על-מנת לקדם את מערכת החינוך בכלל במדינת ישראל ובקרב הציבור הערבי שסובל ממצב לא טוב.

אני מציע מול המצגות שניתנו כאן, אני מציע לכם, תיקחו את הדו"חות של הוועדות המשותפות, של משרד החינוך, של ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ולראות, זה דברים שמוסכמים על משרד החינוך וזה דברים שמתבססים על נתונים שהם לא במחלוקת ולראות איך אנחנו מתקדמים בכל המקומות ובכל הסעיפים. אני אומר לך, ד"ר חטיב, שאני מתרשם, לא רק מתרשם, אני אומר בוודאות, שההתקדמות ביישום הדו"חות, הוא מועט ביותר. מועט ביותר. וזה בכל התחומים, גם בחינוך מיוחד וגם בשעות הפנאי ואני באמת מצטרף לדברים שאמרה נציגת מועצת התלמידים, דברים כדרבנות, גם בעניין של בינוי שאני אתייחס אליהם בנפרד, גם בעניין של התכנים והנושא הפדגוגי, גם עניין של מעורבות ההורים. גם בעניין של שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, תוך לקיחה בחשבון את המצב הסוציו אקונומי הנמוך של הרשויות הערביות, שלא יכולות לממן כל מיני פרויקטים. בכל הדברים האלה אני מתרשם שאנחנו, יש לנו כברת דרך ארוכה. הדו"חות שנתתם ורודים מדי לעומת המציאות.

הנקודה האחרונה, שהיא לא שאלה אלא שהיא מחייבת תשובה. אנחנו לא מזמן, גברתי יושבת הראש, לפני שנכנסת לתפקידך, דנו בוועדה בעניין של תוכנית החומש לבינוי במערכת החינוך. וכידוע, תוכנית החומש של 2007 – 2011, הסתיימה ב- 2011. בתקציב של 2012 אין אזכור, אין אזכור לעניין של הבינוי. לא רק לבינוי של סגירת הפער, של המחסור שקיים, אלא אפילו בכיסוי הצורך למען כיסוי הגידול הטבעי, שזה 529 כיתות כל שנה. רק כדי להדביק את הגידול הטבעי. שנה שלמה זה לא קיים, בשנת 2012. זה לא קיים בתקציב. תוכנית החומש החדשה לא אושרה בתום התוכנית הקודמת, 2011, הקודמת הסתיימה 2011. ונוצר מצב שלא רק שאנחנו לא סגרנו את הפער, אני אגב, עשיתי חישוב בזמנו, גברתי היושבת-ראש, וגיליתי שבקצב של תוכנית החומש 2007 עד 2011, אנחנו נסגור את הפער במחסור בכיתות לימוד, בעוד 32 שנים. עכשיו יש שנה שאפילו לא סגרנו כיתה אחת מהפערים, שנה של 2012, שום דבר, לא גידול טבעי ולא פער שמצטבר משנים עברו.

אני מצטרף למר עאטף מועדי שאמר דברים חשובים. אם אין ספסל לימודים, כל התוכניות האלה זה באוויר. אם אין כיסא, אם העניין של קליטת מורים חדשים ומשרות חדשות וכיתות עם צפיפות נמוכה יותר, הכל זה מתאדה.

לכן, אני הייתי מצפה, גברתי היושבת-ראש, וזו היתה השאלה שלי שיכולתי לנסח אותה בפחות מילים, שהנציג של משרד החינוך שאחראי על הבינוי שיושב כאן, מר גנאדי, שיגיד לנו אם 2012, היישום של 2012, ייכנס בכלל לתוכנית הבאה, או שאנחנו, יש לנו חור של תוכנית חומש מ- 2007 עד 2011 ואחר-כך יש לנו ב- 2013 ל- 2018. ויש 2012, שזה שנה יתומה. הייתי רוצה לשאול מה התוכניות ואם התקבלה ההחלטה לגבי תוכנית החומש הבאה, האם באמת 11,000 או 8,000 כיתות, כפי שהיה ואיך זה מתחלק בין מערכות החינוך. האם זה רק לכיסוי גידול טבעי, או גם לצמצם את המחסור המצטבר.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. אני עכשיו עוברת לאנשי משרד החינוך. אני אבקש שתתייחסו לכל השאלות, כל אחד בתחומו, שעלו פה. אז בבקשה, מר גנאדי קמנצקי, בבקשה, מנהל אגף מיפוי ותכנון.
גנאדי קמנצקי
למרות שהתוכנית של 11,000 כיתות עוד לא אושרה בממשלה, אנחנו קיבלנו ממשרד האוצר מספר כיתות בהתאם לתוכנית הזאת, לשנת 2012. זאת אומרת, קיבלנו בסביבות 2,100 כיתות, שזה בהתאם לתכנון הקודם.
מוחמד ברכה
ל- 2012?
גנאדי קמנצקי
ל- 2012. עכשיו אנחנו חלק הרשאות כבר יצאו וחלק מההרשאות הן בדרך. כמובן שהמגזר הערבי מקבל בהתאם לצרכים ובהתאם לבדיקות שאנחנו עשינו. המענה שלנו במגזר הערבי הוא בהחלט נותן, עקב הגידול הטבעי, שזה בעיקר במגזר הבדואי, ובצפון זה בעיקר סגירת הפער, בעיקר סגירת הפער. לכן, אני לא יודע מה יהיה עם המשך תוכנית 11,000 תאושר או לאור כל השינויים שקורים עכשיו במשק זה יקוצץ, אבל נכון לעכשיו, אנחנו נמשיך.
מוחמד ברכה
אמרו שאין קיצוץ בחינוך.
גנאדי קמנצקי
אז לא יהיה קיצוץ ב- 11,000 - - -
מוחמד ברכה
לפחות ככה הכריזו בממשלה אתמול.
גנאדי קמנצקי
מצוין. אז לא יהיה קיצוץ.
מוחמד ברכה
נכון? חינוך, רווחה - - -
קריאה
ב- 2013. ב- 2014, יכול להיות שיהיה קיצוץ.
גנאדי קמנצקי
אז התשובה לשאלתך, שאין חור שחור ואנחנו עומדים באותו קצב ולא באותו קצב, סליחה, בקצב מוגבר, כי אם בחומש הקודם אנחנו קיבלנו בערך 1,600 כיתות בשנה, אז פה יש לנו 2012 – 2,100 כיתות בשנה וזה מאפשר כמובן גם להתקדם במגזר הערבי.
היו"ר עינת וילף
יופי. תודה רבה לך. ד"ר עבדאללה חטיב, אתה רוצה בבקשה להתייחס?
עבדאללה חטיב
אני רוצה להתייחס לנושא של הוועדות ועמיתי מוהנא ומוחמד יתייחסו גם כן לנושאים. בנושא של הוועדות. חבר הכנסת ברכה, אנחנו, קודם כל, בתקופתו של שושני, אנחנו גם כן קיימנו ישיבות סטאטוס לגבי ביצוע המלצות של ארבע הוועדות בדגש על ועדת ההישגים, ועדת לקויות למידה ו-ועדת תוכניות לימודים שאני הייתי חבר בשתי ועדות שהן ועדות מרכזיות, ההישגים והתוכניות לימודים וגם ועדת לקויות למידה, הייתי גם כן שותף בגיבוש ההמלצות. אנחנו לגבי ועדת ההישגים, אני יכול לפרוט פה ועאטף יעיד שהוא גם כן היה במסגרת הוועדה הזאת, מרבית ההמלצות שהיו במסגרת ועדות ההישגים, יושמו, החל מהנושא של השפה הערבית, החל מהנושא של השפה העברית, החל מהנושא של טוהר הבחינות, החל מהנושא של חינוך לחיי קריירה, החל מהנושא של טוהר הבחינות, החל מהנושא של ארגון לימודים, החל מהנושא של תוספת שעות. אני יכול פה לתת לכם גם כן סקירה מקיפה לגבי היישום של אותן המלצות שהיו במסגרת ועדת ההישגים ואתם תוכלו לראות שמרבית אותן המלצות יושמו במסגרת תוכנית העבודה של המשרד.

בנושא של ועדת לקויות למידה, אנחנו השנה ממשיכים ליישם את מרבית ההמלצות. אנחנו דיברנו על הכשרת מת"לים, הכשרנו, דיברנו על העברת שעות לבתי-הספר ועל שילוב ושיבוץ מת"לים במסגרת אותם בתי-ספר, עשינו. בנושא של הקלות לבחינות בגרות, אנחנו נתנו ואוצ'רים וניתן בשנת הלימודים הבאה גם כן ואוצ'רים לבתי-הספר, לתלמידים שלא יכלו גם כן לממן את העלויות של האבחון וגם פיתחנו כלים לאיתור תלמידים שהם תלמידים שהם מתקשים ותלמידים שהם עם לקויות למידה.

בתוכניות הלימודים אני סקרתי את הנושא של תוכניות לימודים ייחודיות למגזר הערבי. בנושא של הבינוי, גנאדי נתן סקירה אבל יש את התוכנית שגנאדי דיבר עליה של 11,000 כיתות, ואני מאמין, גנאדי, שאנחנו נוכל לתת תוך תקופה גם כן נתונים על נושא של הבינוי במגזר הערבי לשנת הלימודים 2012. אני יכול לתת נתון לגבי הנושא.
מוחמד ברכה
הגיע הזמן לקבוע תוכנית שהיעד שלה הוא לא איך להעביר את חמש-שש השנים הבאות, אלא איך לסגור את הפער אחת ולתמיד, בתוך תקופה.

יש לי הצעה, אני מוכן להביא אותה, יש לי הצעה שאני עובד עליה כבר כמה חודשים, אני מוכן להביא אותה.
עבדאללה חטיב
אני, רק נתון שהוא נתון קטן, בנושא של ועדת טרכטנברג.
מוחמד ברכה
אגב, שלא תעלה מעבר למה שעולה עכשיו העניין של הבינוי למערכת החינוך.
עבדאללה חטיב
הבינוי, רק נתון אחד, חבר הכנסת ברכה, בנושא של טרכטנברג והבינוי בגני ילדים. יש הרשאות לבינוי של 1,329 גנים וכל המערכת מתוכה נגזר.
מוחמד ברכה
בתוך ה- 11,000 או מחוץ ל- 11,000?
גנאדי קמנצקי
לא. פתחו נישה חדשה, מחוץ ל- 11,000.
עבדאללה חטיב
אנחנו מדברים רק על טרכטנברג, אנחנו מדברים על 1,329 ואנחנו גם כן נתנו נתונים פה. המגזר הערבי קיבל, המגזר הלא יהודי, 529, כלומר, אנחנו מדברים על 40%. אנחנו, חבר הכנסת ברכה, ערים לסוגיה של המחסור בכיתות לימוד וישבנו, אני אומר לך, היתה ישיבה במשרד ראש הממשלה עם ראשי רשויות ערביות לפני כשבועיים, הנושא של התכנון והבינוי במגזר הערבי הועלה שם, ואני ביקשתי להעלות את הסוגיה של מחסור בקרקע זמינה במסגרת הרשויות המקומיות הערביות כי חלק מהבעיה היא גם מחסור בקרקע זמינה וסוכם שם שהנושא המרכז שיובא לדיון בישיבה הבאה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יהיה הנושא של התכנון במגזר הערבי, כולל הנושא של מחסור בקרקע זמינה לבניית מוסדות חינוך.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה.
מוחמד ברכה
ל- Matching עם הרשויות המקומיות, לא התייחסת.
היו"ר עינת וילף
כן, אם תוכל גם להתייחס לנושא הרשויות המקומיות. אני מייד עוברת לשניכם.
מוחמד ברכה
ה- Matching גם עם הרשויות המקומיות.
עבדאללה חטיב
אנחנו, סוגיית ה- Matching היא סוגיה שהועלתה מספר פעמים. אני אתן לך דוגמה. גם בנושא של האבטחה, יש את ה- Matching, המשרד משתתף בשני שליש, תקן אותי, והרשות צריכה להשתתף בחלק. אני קיבלתי נתונים ועדכון שחלק מהרשויות לא הסכימו לשמירה כי הם לא הסכימו להשתתף אפילו בשליש.
מוחמד ברכה
הם לא יכולים, זה לא שהם לא רוצים.
עבדאללה חטיב
אפילו בשליש שהם אמורים. יש פה נוהל שהוא נוהל אחיד לכל הרשויות.
מוחמד ברכה
לא יכול להיות נוהל אחיד כשיש מצב סוציו אקונומי שהוא לא אחיד. לא יכול להיות.
היו"ר עינת וילף
חבר הכנסת ברכה, אתה מוזמן לדיון שלנו מחר, על החלוקה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי בנושאי חינוך.
מוחמד ברכה
חשוב מאוד.
היו"ר עינת וילף
כן. בבקשה, מר מוהנא פארס, אם יש לך מה להוסיף.
מוהנא פארס
לגבי בינוי ואני בקשר עם ראשי הרשויות, אכן יש בעיה של קרקע. לפעמים המשרד מקצה אפילו הרשאות תקציביות מוכנות והרשות לא בונה והיא לא בונה בגלל, היא לא בונה בגלל שאין מספיק קרקע וזו סוגיה שמעבר לרשויות המקומיות.

אני, לגבי תנועות נוער, אני מוכן להרים את הכפפה, גם אתכם, ולזמן דיון אצלי עם המפקחים הרלוונטיים ולקדם שבכל יישוב תהיה מנהיגות תנועה. לגבי חינוך מיוחד, הפער הוא לא, לדעתי לא משקף. תלוי הפער של מה, איזה סוג של כיתות. אם אתה מדבר על חינוך מיוחד סגרגטיבי, מסכים אתך. אבל אם אתה מדבר על לקות למידה רגילה, לפעמים יש הרגשה שיש לנו, אנחנו מוצפים בבקשות מיותרות ואני אומר לך שניהלתי בית-ספר יסודי פעם, הדבר הראשון שעשיתי, סגרתי את הכיתה ללקויות למידה. היעד שלי היה לשלב את הילדים בתוך הכיתות הרגילות וזה עשה להם רק טוב. כלומר, לפתוח עוד כיתות ועוד מסגרות לחינוך מיוחד, זה לא מספיק טוב פדגוגית, אלא אם יש בעיות אובייקטיביות של חינוך מיוחד.
מוחמד ברכה
זה עניין של הערכה מקצועית.
עאטף מועדי
נכון. OK.
היו"ר עינת וילף
כן, אבל גם כאן אני יכולה להגיד.
מוחמד ברכה
הגישה הנכונה של לשלב בתוך המערכת.
עאטף מועדי
לגבי אופק חדש, אתם יודעים שהמשרד השקיע המון כסף כדי לקיים פרויקטים אופק חדש ותקשוב. אני יודע, יש עומס על המורים. אבל אנחנו צריכים לזכור שבמחקר שרמ"ה עשתה, דווקא יש שביעות רצון אצל רוב המורים מאופק חדש בבתי-הספר היסודיים, אבל החשוב ביותר שמתוך 30 מורים בבית-ספר אחד, הילדים נהנים מעוד 150 שעות, תוספת שעות פרטניות וזה חשוב מאוד. העומס, אפשר לפתור אותו דרך, הרי זו בעצם גישה חדשה של הוראה ולימים שתוך שנים, העומס הזה יבוטל והמורים יתרגלו לעולם החדש.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה ומוחמד אלהיב, אם יש לך מה להוסיף.
מוחמד אלהיב
אני אתייחס לתוכנית אל"ה שהיא דווקא הוכנסה בשנה שחלפה, אנחנו גם נמשיך בה בכל בתי-הספר, בחטיבות הביניים, בשנים הבאות. זו תוכנית לאבחון לקויות, תלמידים עם לקויות למידה. אנחנו כמשרד גם תקצבנו את כל חטיבות הביניים בעוד שמונה שעות וחלק מהשעות גם מסל בית-הספר. גויסו כל המת"לים אשר הכשרנו אותם בשלוש-ארבע השנים האחרונות, אין היום אפילו מת"ל אחד מובטל במסגרת התוכנית הזו.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה ואני מסכמת את הדיון.
אורי שמרת
כב' היושבת ראש, אם אפשר רק משפט אחד להגיב על החומש. אני נציג האוצר. אני יכול להגיד בוודאות שתוכנית החומש בשנה הבאה, בשנים 2012 עד 2016, תהיה גבוהה ב- 30% או יותר, מתוכנית החומש לשנים 2007 – 2011.
מוחמד ברכה
איך הורדת 600 כיתות במשפט הזה.
אורי שמרת
לא, רגע. בנוגע למספר הסופי שייסגר, זה יהיה 10,500 אם זה יהיה 11,000, זה ייסגר בסוף בדיוני התקציב 2013. חשוב שייאמר.
היו"ר עינת וילף
חשוב מאוד ותודה רבה.

אני רוצה להודות לאנשי משרד החינוך על כך שהגיעו גם עם מצגות ונתונים ורקע ותוכניות. אני חושבת שהדבר הזה היה חשוב ביותר ובסך-הכל אני חושבת שיש הסכמה שהמגמה היא חיובית אבל בהחלט רצון לראות את הפעילות הרבה יותר מהר לצורך סגירת הפערים. מחר אנחנו מקיימים דיון, כחלק מהדיונים שמתקיימים לקראת פתיחת שנת הלימודים, כדיוני פגרה. אתמול קיימנו דיון שעסק באפליה במוסדות החינוך ועסק בשאלת בריאות התלמיד, היום קיימנו שתי ישיבות, אחת על החינוך הלא יהודי ואחת על החינוך החרדי. מחר אנחנו נקיים ישיבה שתעסוק בחינוך לגיל הרך ובהיערכות לפתיחת שנת הלימודים בנושא הזה וכן בנושא של השלטון המקומי, במיוחד בנושאים שעלו כאן על הדרך לחשוב על האופן שבו הרשויות מתקצבות את החינוך ואיך ראוי או לא ראוי להתייחס לזה ברמה הלאומית.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים ולכל הדוברים בדיון. צהריים טובים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.

קוד המקור של הנתונים