PAGE
31
ועדת הכספים
23/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1164>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ד' באב התשע"ב (23 ביולי 2012), שעה 10:15

<הרפורמה ברשות השידור וההסכם עם העובדים, הצעתו של ח"כ ציון פיניאן>
<2. מעקב אחר התקדמות הרפורמה ברשות השידור>
<3. בעניין עיצומי העובדים ברשות השידור והשפעתם על שידורי הרשתות השונות.>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
אופיר אקוניס
נסים זאב
שי חרמש

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

שכיב שנאן

>
יונתן רזניק - אגף החשב הכללי, משרד האוצר

אפי מלכין - אגף הממונה על השכר, משרד האוצר

אבי כהן - האגף הכלכלי, לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה

מיכאל רבזין - עוזר סגן החשבת הכללית, משרד האוצר

יוני בן מנחם - מנכ"ל רשות השידור

אמיר גילת - יו"ר רשות השידור

ערן הורן - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

צביקה צימרמן - מנהל כ"א, רשות השידור

משה זמיר - עורך רשת "מורשת", רשות השידור

אברהם חיים - יו"ר ועד אגף הגבייה, רשות השידור

דני זקן - יו"ר אגודת העיתונאים

ענת זגורי-ביטון - חבר ועד אגודת העיתונאים

ניר שויקי - ראש תחום כספים, הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו

חיזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים

שלמה אברהם - חבר ועד, רשות השידור

דליה אטקין - חבר, רשות השידור

רן אפרתי - יו"ר ועד טכנאים-רדיו, רשות השידור

פאני ביטון - מנהלת מחלקת תש' לספקים, רשות השידור

ליאור יצחקי - ח, רשות השידור

יהודה כהן - ועד, רשות השידור

ענת עוזרי - יו"ר, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד מח"ר, רשות השידור

אורן צדקיהו - חברת ועד, רשות השידור

זליג רבינוביץ - עוזר בכיר למנכ"ל, רשות השידור

יצחק שבו - יו"ר ועד משולב מטה, רשות השידור

משה שגב - חבר ועד, רשות השידור

איאד חורב - רשות השידור

עוסאם ג'בר

שגית אפיק

טמיר כהן

יפה קרינצה
<הרפורמה ברשות השידור וההסכם עם העובדים, הצעתו של ח"כ ציון פיניאן>
<מעקב אחר התקדמות הרפורמה ברשות השידור>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו מתחילים את הדיון בנושא: מעקב אחר התקדמות הרפורמה ברשות השידור. יש דיון מהיר של חברי הכנסת אופיר אקוניס, נחמן שי וציון פיניאן. אופיר אקוניס כבר מגיע. נחמן שי יגיע? ציון, נתחיל בך, עד שיגיעו החברים שביקשו את הדיון המהיר. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש על שהכנסת את הנושא של הרפורמה ברשות השידור וזכויות העובדים לסדר-היום. לצערי, האוצר קושר בין הרפורמה לבין זכויות העובדים, ולא הא בהא תליא. יש רפורמה, צריך לעשות אותה, היא תיקח זמן. למרות שחתמו, האוצר מעכב את הנושא הזה, אני לא יודע משום מה. הוא רוצה את הראש של העובדים אז הוא קיבל גם את הנושא של הפורשים מרצון. אבל הרפורמה תקועה. נציג האוצר פה, שיספר לנו למה היא תקועה.

אבל אני רוצה לדבר יותר על זכויות העובדים ברשות השידור. אנחנו כל הזמן שומעים וגם רואים את עבודתם הטובה ונפלאה של העובדים, אבל זכויות העובדים שם – במקום הראשון במדינה שצריך לשמור עליהן - הן לא נשמרות, וזה לא בגלל המנהלים או בגלל האנשים שם אלא פשוט בגלל האוצר. יש עובדים עם משכורות רעב – עם 4,000 ו-5,000 שקלים. יש רשת מורשת, שם הנושא של העובדים בכלל הוא מכה קשה. אתן דוגמאות. ב-17 באפריל 2008 היתה צריכה להיות תוספת של 5% מכוח ההסכם הקיבוצי – היא לא ניתנה; בינואר 2008 – 16%, לא קוים; בדצמבר 2008 – 36%, לא נמצא; בנובמבר 2010 היה צריך להיות מענק של 2,000 שקלים - לא קיבלו; מינואר 2011 – תוספת שכר של 2.25%, גם לא קיבלו; תוספת מעונות החל מספטמבר 2011 – 300 שקלים לילד אחד ו-500 שקלים לשני ילדים, גם לא קיבלו.

גם תוספת מעונות הם לא קיבלו?

לא קיבלו. ההסכם של הפרישה נחתם ב-29 במרץ 2009. הסכם שכר קיבוצי טכנאים נחתם ב - - -

מי נמצא פה מהאוצר? תוספת מעונות גם לא קיבלו?

לא, שום דבר.

דרך אגב, אני מדלג כי יש יותר. גם 2,000 השקלים שאושרו פה ב-2010, כולם קיבלו והם לא קיבלו.

אז למה לא עשיתם על זה כתבה ברדיו?

עשו הרבה מאוד כתבות.

יש רפורמה שעולה כמיליארד שקלים. תפרידו בין הרפורמה לבין זכויות העובדים. את הרפורמה, ירצו – יבצעו, לא ירצו – לא יבצעו. הזכויות של העובדים זה חוק, צריך לשמור על החוק. אם הם לא שומרים על החוק, אז מי ישמור על החוק?

מי מרשות השידור מבקש להתייחס?

חבר הכנסת פיניאן צודק. העובדים של רשות השידור, שחתמו לפני שנה וחצי על הסכמי הרפורמה, לא קיבלו את התוספות. אני לא נכנס לכל הפרטים, אבל בעיקרון הוא צודק. אנחנו חושבים שלעובדים מגיעה התוספת הזאת, רצינו לתת להם. תיכף אתייחס לבעיות שיש בהקשר הזה, אבל אנחנו מוגבלים בהחלטות האוצר, אנחנו גוף מתוקצב על-ידי חוק יסודות התקציב.

כרגע רשות השידור מתקשה למלא את כל המחויבויות שלה בחוק - אם זה הפקות מקור שהתקציב הוגדל ל-74 מיליון שקלים השנה, עם זה כמובן תשלום השכר לעובדים. אני שוב אומר, העובדים הם הנכס העיקרי של רשות השידור. מדברים הרבה על נדל"ן, מדברים על דברים אחרים, אבל העובדים הם הנכס העיקרי של רשות השידור וצריך לתת להם את מה שמגיע להם, ואולי גם מעבר לזה.

אנחנו בשלבים האחרונים של הרפורמה. פה אנחנו באמת יכולים להיות אנשי בשורה – הרפורמה היא כבר במרחק נגיעה. יש כבר תאריך של 5 באוגוסט, שהוא היום שבו אנחנו אמורים לחתום על הסכם המימון עם האוצר ועם משרד ראש הממשלה, שהוא המשרד הממונה, וכבר רואים את השינוי באופק, עם תאריך ושעה. אני מקווה שנשלים בימים הקרובים את המשא ומתן. נשארו ניסוחים אחרונים של ההסכם.

מה התאריך?

5 באוגוסט הוא המועד לחתימת ההסכם.

אם זה לא ישתנה.

הוא צודק לחלוטין - אם האוצר יקבל רגליים קרות ברגע האחרון. מבחינת הרשות, אנחנו נחושים לעמוד בתאריך הזה.

לצערי, זה לא אתם.

ביום רביעי שעבר היתה ישיבה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, סוכמו העקרונות האחרונים שעוד היו נתונים במחלוקת ומפה זה רק עניין של ליטושים אחרונים. אנחנו מקווים שכולם יכבדו את ההסכם, שמבוסס גם על מתווה המימון שנחתם.

אני פחות מכיר את הרפורמה. העובדים הם חלק מהעניין? זאת אומרת, הם מודעים לכל מה שנעשה ברפורמה?

האבסורד הוא שהעובדים חתומים כבר שנה וחצי על הסכמי השכר, גם הסכם הפרישה נחתם עוד קודם, הם חתומים על כך שיהיה שינוי בהסכמי השכר, שינוי בכל המהות – הולכים להיות סלי עבודה חדשים, הולך להיות שעון נוכחות. כל הדברים האלה כבר מוסכמים על 11 הוועדים ברשות השידור.

כבר שנה וחצי.

כבר שנה וחצי.

אז מה קרה בשנה וחצי?

הם גם מסכימים לפרישה של 700 עובדים. זאת אומרת, העובדים הם בהחלט שותפים מלאים לכל התהליך. מה שקרה הוא שהמתווה המקורי של הרפורמה היה אמור להיות ממומן כך: 90 מיליון מענק של משרד האוצר; 240 מיליון הלוואה; היתרה היתה אמורה להיות מהעלאת האגרה. מאחר שמסיבות שונות האגרה לא עלתה, היא אפילו פחתה, נותרנו עם מחסור של סכום שהיום הוא 400 מיליון שקלים. זה היה פחות, בגלל שהאגרה ירדה זה עלה.

לפני שלושה חודשים מצאנו את המקור ל-400 המיליון האלה, וזה באמצעות נכסים של רשות השידור. ואני מדגיש: לא ה-נכסים, אלא נכסים. אנחנו מפנים את רוממה ואת בניין הרדיו הסמוך, מה קוראים רוממה רבתי לצורך העניין.

מפנים זה מוכרים.

מוסרים למדינה. זה לא בבעלותנו.

זאת אומרת, אתם תישארו שם?

לא, אנחנו מפנים את רוממה. הכסף משם ישמש לבניית קריית רשות שידור חדשה במתחם שערי צדק.

כמה כסף זה?

400 מיליון. כל הנכסים יוצרים 400 מיליון, פלוס קריית שידור מודרנית במתחם שערי צדק, על שליש מהמתחם. יהיה בניין של 24 קומות שבו נרכז את כל הפעילות בירושלים. אנחנו גם מפנים את הקריה בתל-אביב ובונים מתחם שידור חדש בלוד.

כמה כסף זה תל-אביב?

עבור הקריה אנחנו מקבלים 150 מיליון: 110 מיליון כהחזר - - -

ירושלים זה 400 מיליון ותל-אביב זה 150 מיליון?

לא, הכול יחד.

אעשה לך סדר. הסכום בכללותו הוא 400 מיליון; 150 מיליון זה הקריה והשאר זה ירושלים. ירושלים בנוי מ-290 מיליון ממתחם שערי צדק - אנחנו מפנים שני שליש ממתחם שערי צדק ובונים על שליש; יש לנו עוד נכס ברחוב ירמיהו, ויחד זה מביא אותנו ל-290. הקריה בתל-אביב זה 150 מיליון – מתוכם 110 מיליון הולכים להחזר הלוואה למדינה. יחד זה נותן לנו את ה-400 מיליון שקלים. 40 מיליון שנותרו מהקריה בתל-אביב הולכים לבניית מתחם רשות השידור בלוד. הפינוי של רוממה ובניין החוטים הסמוך יממן את הבנייה של אותו בניין בשערי צדק.

למה זה לא נעשה עד היום? זה לקח זמן.

עקב אי העלאת האגרה, שהיה אמור להיות המתווה הנוכחי, התהליך נתקע במשך כמה חודשים. בפברואר היתה פריצת דרך כשחתמנו על המתווה שמסכם את העקרונות שאמרתי עכשיו. מפברואר ועד היום סוכמו הפרטים של העקרונות ועכשיו אנחנו לקראת חתימה על הסכם.

מה זה שחבר הכנסת ציון פיניאן סיפר באריכות, שהעובדים לא מקבלים מה שמגיע להם? מי יודע לענות על זה? דני, בבקשה.

הסיבה העיקרית שלא מקבלים היא כי נמצאים איפשהו באמצע – כן עובדי מדינה, לא עובדי מדינה – אז בכל פעם שיש הסכמים ציבוריים הם צריכים להתחנן לקבל את מה שמקבלים כל העובדים במגזר הציבורי. לאורך שנים היו מאבקים על העניין, מאבקים משפטיים ואחרים.

האוצר וכל מי שאמור לאשר אישר את זה שסוף-סוף נהיה חלק מהמגזר הציבורי באופן מלא ונקבל את כל ההסכמים. אבל במהלך המשא ומתן, בין היתר כאמצעי לחץ, נקבע שתוספות השכר וכל מה שהמגזר הציבורי קיבל מ-2008 ישולמו רק כאשר תיכנס הרפורמה לתוקף. כלומר, הפכנו להיות בני ערובה של הרפורמה - אם יש רפורמה אנחנו עובדי ציבור, אם אין רפורמה אז אנחנו עדיין נמצאים באותו תחום אפור. זה עיקר הבעיה.

כמו במערך הכבאות.

נכון, יש הרבה דמיון .

מה הייתם נחשבים עד היום, עד החתימה על ההסכם?

אנחנו עובדי רשות ממלכתית ציבורית, אני לא יודע איך לקרוא לזה.

רשות סטטוטורית.

עובדי ציבור רק בחובות, לא בזכויות.

רגע, רבותי. דני, מבחינת העובדות, מה הייתם נחשבים עד חתימת ההסכם? אתם לא עובדי מדינה, אתם מקבלים את שכרכם מהתאגיד, מרשות השידור.

נכון, אבל מצד שני עם כל החובות של עובדי המדינה. למשל, נציבות שירות המדינה יושבת לנו על הצוואר עם כל הכללים של הנציבות.

מה למשל?

למשל, עבודה פרטית. מיליון דברים אחרים.

הבנתי. זאת אומרת, חלים עליכם כל הכללים של עובדי המדינה לחובה אבל לא לזכויות. זה מוכר לי. זו תמונת המצב. אתם מודעים לזה שהחובות חלים עליהם והזכויות לא?

נתייחס בהמשך.

אם אפשר, שיסבירו לנו גם מה צורת ההעסקה, מי מקבל איזה חוזה.

זו העסקה עם התאגיד, עם רשות השידור.

מי מקבל 5,000 שקלים ומי מקבל 80,000.

לא יודע. אני לא חושב שאנחנו צריכים - - -

חשוב לי להבין.

בסדר, תבקש והם יגידו לך. אבל אני לא חושב שזה - - -

האם אפשר לקבל מדרג שכר של עובדי רשות השידור – מי מקבל כמה ולמה?

אני לא חושב שהתפקיד שלנו להיכנס למה שקורה בתוך רשות השידור מבחינת העובדים. קודם כול, אני רוצה לדעת את המסגרת. יש פה הסכם בין האוצר לבין רשות השידור.

אני לא סתם שואל את זה. אני חושב שיש שם כמה חרדים שעובדים בשביל 5,000 שקלים בחודש והיתר כולם בשביל 80,000 שקל. מה אתה אומר?

אם יש חרדים ברשות השידור צריך לסגור את רשות השידור... זה ההומור השחור של ועדת הכספים, אל תתייחסו לזה, בבקשה. הוא התכוון לדרוזים. דני, תמשיך לגבי המסגרות.

אז הפכנו להיות סוג של בני ערובה של הרפורמה, אחרי שנתנו כל מה שעובדים יכולים לתת, וזה אומר צמצום של קרוב ל-40% בכוח אדם, שבכל מקום, בכל מפעל זה מספר מדהים. מאז 17 בפברואר 2011, שאז נחתמו ההסכמים, לא זז שום דבר. לא רק זה, גם הדברים שהיו לנו לפני ההסכמים, ההסכמים הישנים שלנו, תקועים כמו, קידום דרגות אישיות וסוגים אחרים של קידום והטבות נתקעו כי אנחנו עדיין בני ערובה. זה יצא שאנחנו עשינו כל מה שהיה צריך לעשות, הסכמנו להסכמי שכר חדשים - - -

אדוני היושב-ראש, איפה השר הממונה? קראנו הבוקר שיש שר ממונה, שהוא מיוזמי הדיון? האם הוא נמצא בישיבה הזו? הוא לא נמצא, אוקיי.

נכון לרגע זה, שאנחנו עכשיו דנים על העניין הזה, איפה זה עומד מבחינתכם?

אנחנו תלויים באמצע, בלי הסכמי שכר מצד אחד, שבהם אנחנו אמורים לקבל את כל הדברים האלה כחוק, כדת וכדין. מצד שני, תקעו אותנו גם בהסכמים ישנים, שלא מקיימים במלואם כי עצרו את הכול באיזשהו סוג של הקפאה עוד מ-2011, ואנחנו תקועים, יושבים באמצע. לכן התחלנו את העיצומים לפני כחודש. לבקשת היושב-ראש, השעינו אותם לתקופה של שבועיים. השבוע נחליט אם אנחנו ממשיכים או לא, בתקווה שבאמת יהיו בשורות בימים הקרובים.

תודה רבה. חבר הכנסת אופיר אקוניס, אתה מאלה שיזמו את דיון המהיר. בבקשה.

תודה, אדוני-היושב ראש. קודם כול, אני מתנצל על האיחור. אני עולה מוועדת הפנים, עשינו שם דבר לא פחות חשוב וזה לקדם לקריאה הראשונה את חוק הכבדת הענישה על מעסיקי המסתננים. גם רשות השידור חשובה לי, כידוע לכם. טיפלנו בה בהרחבה בוועדה סמוכה.

דרך אגב, לא התכוונתי לשר הממונה כעת, התכוונתי למיועד להיות השר הממונה על-פי כמה מן הפרסומים.

אוקיי, הלאה.

בכול אופן, אדוני היושב-ראש, תודה שהעלית במהירות את היוזמה שלי לדיון מהיר בנושא הזה. אני חושב שהכנסת הזאת עשתה רבות למען השידור הציבורי, רבות מאוד. אני לא בטוח שיש כנסת שעשתה יותר למען רשות השידור. למה? כי יש שידור מסחרי, הוא במשבר משל עצמו וזה דורש פתרון משל עצמו. אני חושב שגם לזה אנחנו נגיע בשנה ומעלה שנותרו לכהונתה של הכנסת הזאת. אבל כפי שאמרתי פעמים רבות, אין מדינה שמכבדת את עצמה בלי שידור ציבורי חזק, לא חלש.

אבל לא מטעם.

חבר הכנסת חרמש, אני חושב שכאשר שידור הוא מאוזן הוא טוב; כאשר שידור איננו מאוזן הוא לא טוב. בניגוד לטרנדים ובניגוד לאמירות גם של חלק מהתקשורת עצמה, אני חושב שרשות השידור עושה עבודה טובה. אני צופה בשידורי הערוץ הראשון ואני מאזין לשידורי "קול ישראל", ואני חושב שיש שם הרבה מאוד אנשים מקצועיים וטובים שהניחו את היסודות לעיתונות הישראלית. זו דעתי הפרטית.
אני מודאג מדבר אחד, אדוני, ולכן ביקשתי את הדיון הזה, וזה ממה שמצטייר כעיכוב של ביצוע הרפורמה. אני מבקש לקבל את כל הפרטים: מה מעמדה של הרפורמה היום? אם אתמול היה דיון לילי, זה בסדר, אם לפני ארבעה ימים היה דיון – אני רוצה לדעת מה מעמדה של הרפורמה היום. כי אם הרושם שלי הוא נכון, שהדבר מתעכב על-ידי הדרג הפקידותי במשרד האוצר, אני חושב שזה לא תקין. אגב, זה גם הסכמי שכר, זה גם דברים שמשפיעים על השידור בסופו של דבר. אנחנו רוצים שידור מתחרה, כן. לטעמי, אני מוכרח להודות, אין מספיק תחרות בישראל בגופי השידור. הייתי רוצה עוד, לכן עשינו את חוק הרישיונות. לא באים אנשים לקחת – זה לגיטימי, זה בסדר. אני רוצה עוד תחרות, עוד שידור, שידור חזק ברדיו ובטלוויזיה, שידור ציבור חזק.
אני מבקש לדעת מפקידי האוצר בדיוק איפה הדבר עומד, כי הדבר הזה משליך על השידור בסופו של דבר. בישראל יש שמונה מיליון אזרחים, לא כולם צופים ברשות השידור, אבל אני מניח שרבים מהם. הם רוצים שידור יותר טוב. השידור הטוב הזה, בסופו של דבר משמעותו כסף.
אבקש לדעת בתוך הדבר הזה, משום שאני חושב שיש לזה השלכה מידית, איפה עומדת העסקה שבה רשות השידור מוכרת את הנדל"ן שלה. הצעתי את זה לראש הממשלה לפני שנה, פחות או יותר, ואני רוצה לדעת איפה הדבר הזה עומד. את הדברים האלה צריך לעשות, לא לדבר יותר. זה נמאס. אני בטוח שזה נמאס גם עליכם, על הנושאים והנותנים. זה גם לוקח מכם זמן, משאב הזמן הוא משאב מוגבל והוא נלקח מכם. איפה הדברים עומדים, כדי שהציבור יקבל טלוויזיה יותר טובה ורדיו יותר טוב בשידור הציבורי. זה מגיע לציבור. תודה.

תודה רבה. עורך רשת מורשת, בבקשה.

בוקר טוב, אני עורך ברשת מורשת. הרב גפני ואחרים מכירים אותי גם רדיו אחרת, שהיתה פיראטית - רדיו 10. צעקו עלינו שאנחנו פיראטים, אז נסגר רדיו 10. הגענו לשידור הציבורי, ואז אומרים לנו: תשמעו, אתם עם כיפה על הראש, אז אתם צריכים להיות דפוקים, זה מה שיש. השכר שלנו, כמו שציין חבר הכנסת פיניאן, עומד על תחתית המדרגה של השכר ברשות, וזה לא באשמת ההנהלה הקיימת. אלה שבאו והתחילו את זה עשו את זה בצורה מכוונת כדי לפגוע בציבור שלנו. נקודה.
רשת מורשת לא מוגדרת כרשת. אומרים לנו: רפורמה, רפורמה, רפורמה. סיפורי סבתא.

כמה עובדים יש ברשת מורשת?

יש אולי 13 תקנים. אומרים לנו: אתם לא מוגדרים כרשת. אנחנו מדברים על זה כבר כמה וכמה שנים, היום גם ברשות יש נכונות, יש הקשבה ויש אכפתיות לעשות את רשת מורשת רשת נפרדת מרשת נפרדת מרשת א'. צריך 8 מיליון שקלים חדשים, חד-פעמית, כדי להפריד את הקוקטייל המטומטם הזה ולתת חופש פעולה לרשת מורשת. גם לציבור הזה מגיע את הדבר שנקרא רדיו, גם הציבור שלנו משלם את האגרה ומן הראוי שיהיה לו את הרדיו הנפרד הזה. זה סכום חד-פעמי של 8 מיליון שקלים, ויש נכונות ברשות לעשות את זה, אין את הכסף לזה.
בשביל זה אני פונה למי שאפשר לפנות פה. ישבנו עם האוצר והם אמרו לנו שאנחנו צודקים, הכל טוב ויפה. אפשר לבדוק בטבלת השכר ברשות, הכי נמוך זה עובדי רשת מורשת, בצורה מכוונת. קיבעו אותנו בצורה כזאת. כששאלנו למה לעובדי רשת מורשת אין שעות נוספות, לא הבינו אותנו. בחודשים האחרונים התחילו להגיד: אין לכם שעות נוספות. כן, זה כוון שלא יהיו לנו שעות נוספות.
הדרישה שלנו היא להפריד אותנו מרשת א', שהיא רשת חשובה ומאוד חינוכית, אבל הקוקטייל הזה לא שייך. אנחנו מבקשים לתת לנו את חופש הפעולה הזה ולאפשר 8 מיליון שקלים של תקציב חד-פעמי להפריד את הרשת הזאת.

תודה רבה. חברי הכנסת ידברו בסוף, אני רוצה לשמוע קודם את משרד האוצר. בבקשה, מר רזניק. מה אתה עושה בחשב הכללי?

אני רכז של משרדים כלכליים, מטפל בתחום תקשורת וגם ברשות השידור. לפני שאפרט על הרפורמה, כמו שחבר הכנסת אקוניס ביקש, אני מציע שנציג הממונה על השכר יענה על השאלות שנשאלו פה בנושא השכר, סולם דרגות ודברים כאלה, ואז נוכל להתייחס לרפורמה עצמה.

בבקשה.

שמי אפי מלכין, מהממונה על השכר באוצר.

מה אתה עושה שם?

אני מתעסק בעיקר בחברות ממשלתיות ותאגידים.

בבקשה. תתחיל במעמדם של עובדי רשות השידור.

הם עובדי תאגיד סטטוטורי, שהוא הרשות, שיש לה חוק משלה שמסדיר את עצם התאגיד, את התפקידים שלו, את המחויבויות שלו.

כמו חברת החשמל?

חברת החשמל היא חברה ממשלתית בבעלות המדינה. זו חברה בע"מ, שבמקרה הבעלים שלה זו מדינת ישראל. רשות השידור היא תאגיד, היא לא חברה בע"מ. חוק רשות השידור מגדיר - - -

מי המקביל שלה?

למשל, רשות ניירות הערך, מכון התקנים.

זה בסדר. אני הייתי מציע שנשווה את המשכורות.

אני חושב שברשות לניירות הערך ישמחו. תנאי השכר של עובדי רשות השידור גבוהים בצורה משמעותית מתנאי השכר של עובדי המדינה. יכולה רשות השידור להתייחס פה.

באמת, זה המצב? אמרתי את זה בתור בדיחה.

יש פה אנשים שיושבים ומרוויחים - - -

תלוי מי.

תלוי מי. נכון, יש שונות רבה. יש עובדים - - -

להבדיל ממך – עובדים.

זה בטוח.

נחזור רגע לשפיות. המעמד של עובדי רשות השידור זה כמו המעמד של הרשות לניירות ערך - תאגיד סטטוטורי על-פי חוק. יפה. הם לא נחשבים עובדי מדינה, ברגע שנחתם הסכם קיבוצי – למשל, נחתם הסכם עם ההסתדרות שמקבלים באופן חד-פעמי 2,000 שקל או מקבלים תוספת מעונות - מגיע להם? לפני שאנחנו מדברים על רפורמה. סתם, רשות השידור נוסעת במנהרת הזמן. מה דעתך?

בחובות הם עובדי רשות השידור?

כן, נגיע לחובות. בוא נלך לפי הסדר.

במה הם עובדי מדינה ובמה הם לא עובדי מדינה? אנחנו מכירים אותם, יש לנו כבר דוקטורט עליהם. את כל התשובות שלהם אנחנו כבר מכירים.

אלה מחלקות אחרות.

לא, זו אותה מחלקה.

לגבי ההסכם עם ההסתדרות, הוא חל על עובדי רשות השידור?

הוא לא חל בצורה אוטומטי. כלומר, עובדי המדינה המעסיק הישיר שלהם הוא הממונה על השכר והוא חותם על הסכם עם ההסתדרות. רשות השידור, כמו כל חברה ממשלתית, ההסכם הזה לא חל אוטומטית, אלא צריך לחתום על הסכם בין רשות השידור לבין ארגוני העובדים של רשות השידור, שחלקם אפילו לא הסתדרות. אגודת העיתונאים היא ארגון יציג נפרד, היא לא קשורה להסתדרות.

ואז מקבלים את התוספות של הסכמי השכר. במקרה הנוכחי זה קרה?

במקרה הנוכחי זה קרה וחתמו, אלא שיש סעיף בהסכם שקובע מתי התוספות האלה ייכנסו לתוקף.

אה, הבנתי. אז עכשיו חזרנו למה שאמרת, ציון.

זה נעשה במחטף.

סליחה, זה לא נעשה במחטף. יושבים פה נציגי העובדים - - -

לא, לא, שום דבר לא נעשה במחטף. היות שאני מבין לאט ואני לא מכיר את הפרטים, תתקן אותי אם אני טועה. מגיע להם תוספת של ההסכם הקיבוצי.

אני לא יודע מה זה מגיע.

רבותי, לא לעזור לי. תעשו לי טובה. המצב הוא שמגיע להם את התוספות של הסכמי השכר. רק מה? יש אצלם תנאי, שאין אצל עובדי המדינה: הם צריכים לחתום על הסכם עם העובדים, להשתלב בתוך המערך הזה. זאת אומרת, הם צריכים לעבור פרוצדורה נוספת שעובדי המדינה לא צריכים לעבור. עובדי המדינה, ברגע שנחתם הסכם קיבוצי או שנחתם איזשהו הסכם שכר, הם מקבלים את זה באופן אוטומטי. תאגיד על-פי חוק, במקרה הזה רשות השידור, צריכים לעבור עוד פרוצדורה, הפרוצדורה שציינת, וזה בסדר. אתם אמרתם שנכון שיקבלו את התוספות, אבל רק לאחר שתיכנס הרפורמה לתוקף. נכון?

לא.

אז תגיד.

מי שחתום על ההסכם הזה זו רשות השידור. אנחנו, הממונה על השכר, זה גורם שמאשר או לא מאשר את ההסכם.

מי קבע את ההתניה?

ההתניה נקבעה במשא ומתן.

האוצר קבע את ההתניה. אל תיתמם.

אני לא מיתמם. הממונה על השכר, כשהוא מחליט אם לאשר או לאשר את ההסכם, הוא מסתכל על מכלול שלם של תנאים. אחד מהם זה השכר הממוצע ברשות ביחס לעובדי המדינה. ואגיד שוב, המצב ברשות הוא יותר טוב מהממוצע בקרב עובדי המדינה. הדבר השני הוא המקורות הכספיים של רשות השידור.

זה לא מקור השוואה, עזוב.

אני חושב שאתה אומר דבר חשוב. הדבר החשוב שאתה אומר הוא שהמדיניות שלכם, שבוקרה בדוח מבקר המדינה לגבי הרפורמה בכבאות, היא מדיניות כללית שלא השתנתה. אתם מחזיקים כבני ערובה כל מיני גופים.

לא, לא.

סליחה, תן לי. אני שואל אותך.

אתה אומר לי מה אני אומר, עם כל הכבוד.

אני שואל אותך.

הממונה על השכר הקודם, אילן לוין, בריאיון פרישה ב"דה מרקר", בכותרת ראשית, אומר: המדיניות שלנו לייבש את רשות השידור. זה ציטוט מדויק: לייבש את רשות השידור. זו היתה המדיניות שלהם כל הזמן, מה הם מגלגלים פה עיניים למעלה? הממונה על הכר הצהיר על זה.

תן לו לסיים. דרך אגב, יכול להיות שהשאלה הזאת היא בכלל לשר האוצר, כי זו מדיניות. בסוף יש מדיניות, שאתה תופס מישהו במקום חשוב ואתה אומר לו: עד שאתה לא, אני לא משחרר.

ממש לא.

אוקיי, אז תן לי תשובה. הכוח שלכם הוא ענק, אנחנו יודעים את זה.

אפשר רק לחדד את השאלה, בתוספת קטנה? מי התנה – הבנו. אבל מה המחיר?

לא הבנתי.

ההתניה שלא נותנים את התוספות עד שהרפורמה לא מתבצעת, הבנו אותה.

לא, הוא לא אמר את זה.

השאלה שלי: מה העובדים צריכים לשלם בשביל לקבל את הרפורמה?

אני רוצה לתת רקע.

רגע. אמרת שהסכמי השכר לא תלויים ברפורמה.

לא, זה לא מה שאמרתי.

אני ממש לא מבין, אני מצטער. למדתי בבית-ספר חרדי ואומרים שלא למדתי ליבה. זה לא נכון, אגב. למדתי לימודי חול, אבל ההבנה שלי לא חזקה. מי למד בבית-ספר ממלכתי אומר שהוא מבין יותר ממני, לכן תצטרך להסביר לי יותר באריכות.

הבנתי ממך שהרפורמה היא לא הגורם שעושה את הסכמי השכר לתקפים.

לא. אז או שלא הסברתי את עצמי או שלא הבנת אותי נכון, אדוני.

אני כנראה לא הבנתי אותך. אתה יכול לענות לי בכן או לא, בגלל שאחרת לא אבין כלום? אין בעיה שעובדי רשות השידור יקבלו את התנאים של הסכמי השכר. יש פרוצדורה מאוד מוכרת. עובדי הרשות לניירות ערך קיבלו את הסכמי השכר.

לא בהכרח.

בהכרח.

אדוני יודע יותר ממה שאני יודע.

כל מה שצריך לעשות זה פרוצדורה, שאתה אמרת שצריך לעשות אותה. אתם צריכים לאשר את הסכמי השכר, שיחולו גם על - - -

ההסכמים כבר אושרו ונחתמו.

ואז שאלתי אותך למה הם לא קיבלו, למשל, תוספת מעונות. מה התשובה לשאלה הזאת?

התשובה היא כי הסכם השכר שנחתם – ואגב, התנאים בהסכם הם אחד לאחד כמו עובדי המדינה - עדיין לא נכנס לתוקף.

למה הוא לא נכנס לתוקף?

כי יש שורה שלמה של תנאי מתלים שאמורים להכניס אותו לתוקף. אחד מהם הוא הסכם מימון, התנאי השני, שהוא פחות משמעותי, הוא אישור שר התמ"ת להסכמים האלה. שני הדברים האלה עדיין לא קרו.

הבנתי. זה לא קשור לרפורמה.

לא. הסכם המימון - - -

תעשו לי טובה, אל תצחקו עלי. אני לא מבין, אני רוצה לשמוע. זה רק שר התמ"ת צריך לחתום והסכמי מימון. אגב, מה פירוש המילה "הסכם מימון"? איך יהיה מימון?

החשב הכללי - - -

איך החשב הכללי יעשה הסכם מימון?

הסכם המימון זה הרפורמה.

הוא מלווה בתמורה לנדל"ן, ואת זה אנשי החשב הכללי יכולים לפרט יותר.

איך קוראים לזה בעברית במילה אחת? רפורמה.

זה לא בעברית, אבל בסדר.

לא משנה, אבל זו הרפורמה. אז למה אתה הולך סחור סחור? תראה איך התבלבלתי, מזל שהסבירו לי.

זאת אומרת, מה שאתה אומר זה דבר מאוד פשוט. חבל על ההתחכמות הזאת, אפילו אני כבר הבנתי. אתם אומרים את מה שאמרתם בכיבוי, מה שאתם אומרים כל פעם מחדש. אמרתם. זה לא נציב שירות המדינה, זה משרד האוצר על כל אגפיו. אתם אומרים דבר נורא פשוט: יש רפורמה. אתם רוצים את הרפורמה? טוב. אתם לא חותמים על הרפורמה – אין תוספות שכר.

נכון. זה בדיוק כך.

זה נכון או לא?

זה נכון, אבל אתה מציג את זה לא נכון.

כלומר, התשובה לשאלתי, מר רזניק - - -

אבל אדוני היושב ראש - - -

אז התשובה לשאלתי, במילה אחת, היא: כן. אז למה כל כך הרבה מילים? זה קורה בתע"ש, זה קרה בכבאות, זה קורה בכל מקום.

אני רוצה להוסיף משהו, חבר הכנסת גפני. יש הבדל אחד – אנחנו חתמנו. אנחנו מילאנו אחרי מה שהיינו צריכים לעשות.

אתה מכיר אותי הרבה שנים. מה אתה חושב, שאם אני אומר שאני לא מבין, אני לא מבין?

הבנו שאתה מבין. בסדר.

לא, הולכים סחור סחור כאילו שהם חברים בוועדה.

דרך אגב, זה לא תוספות שכר, זה פיצוי שחיקה.

אני יודע. היו פה דיונים על הנושא הזה, זה לא דבר שבא מאליו. היו דיונים, ולא הסכמנו בשום פני ואופן שאנשים לא יקבלו את זה. אישרנו את בג"ץ פרי כדי לעודד את המעונות לכולם. בין יתר הדברים היה הנושא הזה. היו הרבה דברים שקיבלנו כאן בוועדה: היתה תוספת בנייה של מעונות, היה עידוד נשים לצאת לעבודה. בין היתר, היתה תוספת מעונות. אם אתם לא מקבלים את תוספת המעונות זה בניגוד למה שנאמר לנו ועניין אותי לדעת האם הרפורמה קשורה בעניין. רציתי רק לראות איך אומרים את זה בסוף במשרד האוצר. מצאתי. בהתחלה זה היה חתימת שר התמ"ת ותוספת מימון – איזה מילים. אז הרפורמה אחראית לעניין.

הרפורמה אחראית לעניין.

אפשר לשמוע עליה קצת?

המצב היום – ונמצא פה סמנכ"ל כספים של הרשות והוא יכול לפרט על העניין הזה יותר - שלרשות אין כסף לשלם את תוספות השכר האלה, גם אם ההסכמים היו נכנסים לתוקף. לכן הקשר לרפורמה הוא לא מנותק.

בטח, תחכו עוד שלוש שנים בכלל - - -

לא, לא.

לא שילמתם שום דבר לכן התאסף לסכום רציני. אם הייתם משלמים כל דבר בעיתו ובמועדו - - -

אדוני, רשות השידור היא לא גוף מתוקצב. המדינה לא מעבירה לה שקל, אף פעם לא העבירה. יש אגרה, הרשות ניזונה מהאגרה ומפרסומות. אז אפשר להאשים את משרד האוצר בהרבה דברים, הוא אף פעם לא העביר ולא היה אמור להעביר כספים לרשות השידור. יש לה אגף גבייה שגובה לה.

מר מלכין, אתה חורג לסמכות לא לך. אתה מאגף הממונה על השכר, אתה לא אחראי איפה יהיה הכסף. על זה אחראי החשב הכללי.

נכון. אני אומר שלא נכון להציג את זה כאילו הרפורמה היא משהו לא קשור.

רק תגיד שהרפורמה, זה בסדר. אנחנו יודעים את הקשר הזה.

היא קשורה כי אם לא תהיה רפורמה לרשות לא תהיה אפשרות לשלם את התוספות.

מבחינתך, אתה אומר שהעובדים זכאים לקבל את הכסף, אלא שיש קושי במימון. אתה לא מכיר את המימון. על המימון נדבר עם החשב הכללי.

לא. אני אומר שההסכם הקיבוצי, שאותו הממונה על השכר אמור לאשר, קובע תנאים מתי ההסכם נכנס לתוקף. קבועים בו תנאים.

לא נכון. לא נכון.

רבותי, עם כל הכבוד. עוד מעט תעשו פה אוהלים. אני מודה לך, מר מלכין. עדכנת אותי, עכשיו אני יודע.

אני חייב לציין היחיד שדוחף את הרפורמה בכל הכוח כדי להוציא את העגלה מהבוץ זה משרד ראש הממשלה והחבר'ה של המשרד הכלכלי. אני רוצה להפנות את תשומת ליבך לריאיון שהעניק הממונה על השכר הקודם, אילן לוין, לפני שהוא פרש מתפקידו, לפני כחודשיים. הוא הודיע בריאיון ל"דה מרקר" שהמדיניות שלהם היא לייבש את רשות השידור. זו היתה כותרת ראשית ב"דה מרקר", וזה מה שמאפיין את המדיניות הזאת.

למה?

הוא נימק למה?

הוא השווה את זה לחברת החשמל וכו'. זה סוג של הענשה של הרשות. לא הצלחתי להבין למה.

צריך להתעסק רק בקידום הרפורמה.

אבל למה הוא רצה לייבש את הרפורמה?

לא בטוח שמבחינת השידור. אנחנו צריכים להגיע למצב - - -

העובדים שלנו, הם עושים את השידור. מה זאת אומרת לייבש את רשות השידור?

אין שאלה. אני מסכים אתך.

מה עם הממונה הנוכחי?

אני לא רוצה להתייחס. אני רק אומר לך שמי שדוחף את העגלה קדימה כדי להוציא אותה מהפלונטר זה משרד ראש הממשלה. עכשיו הצליחו לרתום - - -

ומי שם מקלות?

אתם יודעים בעצמכם. אני לא רוצה - - -

תודה, יוני.

חשוב לי לציין, אנחנו בתהליך הזה כבר כמעט שנה, החל ממתווה העקרונות למימון ועכשיו ב-fine tuning האחרון. כמו שאנחנו רואים את הדברים, משרד האוצר על כל אגפיו – אם זה החשב הכללי, הממונה על השכר או אגף התקציבים, שמעורב בכל שלב יחד עם הרשות - הם מובילים את הדבר הזה. אנחנו פותחים חסמים יחד עם הרשות. לא נכון להציג את זה פה כאילו שהם תוקעים את התהליך, כי באמת אלה תהליכים מאוד מורכבים, ומי שמעורב בפרטים יודע.

גם אתה אומר שב-5 באוגוסט זה ייחתם?

חד-משמעית. היה דיון ביום רביעי, התאריך קבוע, כבר קבעו מקום. ב-5 באוגוסט בלוד אנחנו חותמים על הסכם המימון וגם - - -

למה בלוד? אני בעד, אבל למה?

אסביר. המתחם של הרשות בתל-אביב עובר לשם. באופן חד-משמעי, ב-5 באוגוסט יהיה טקס חתימה עם מנכ"ל ראש הממשלה ונציגים ממשרד האוצר ורשות השידור. חתימה גם על הסכם המימון ועם על הסכם הנדל"ן, ובזה זה ייגמר.

כל הכבוד. אתה כמו רב לוי יצחק מברדיצ'ב - אתה מסנגר על כולם, כולם בסדר. בבקשה, אגף החשב הכללי.

אפרט מעט על הרפורמה ואז אעדכן אתם איפה זה עומד. אם יהיו לכם שאלות אשמח לענות. הרפורמה, שמתגלגלת כבר הרבה מאוד שנים במשרד האוצר וברשות השידור, עלתה בחודשים האחרונים על פסים אופרטיביים לקראת חתימה ויישום. מבחינת רשות השידור, הרפורמה כוללת התייעלות בנושא כוח אדם, שדרוג טכנולוגי, עמידה ביעדי הפקות מקור שהרשות מחויבת אליהן, ובמתווה החדש של הרפורמה תהיה גם התייעלות בנושא הנדל"ן.

מה המדינה שמה מהצד השני? מענק של 90 מיליון שקלים, מתוכם 10 מיליון כבר הועברו לפני שנתיים לטובת שידורי הערוץ הראשון ב-HD; הלוואה על סך 240 מיליון שקלים, ועוד הלוואת גישור עד שיימכרו נכסי הנדל"ן, על סך 290 מיליון שקלים. בסך הכול למעלה מ-600 מיליון שקלים שמשרד האוצר מוציא.
איפה זה עומד? בחודשים האחרונים היו מגעים מאוד אינטנסיביים בין הנהלת הרשות למשרד האוצר, בתיווכו של משרד ראש הממשלה שמאוד מעורב בעניין הזה ולמעשה מוביל אותו. אני קצת מופתע מהאמירות פה שמשרד האוצר מעכב את הרפורמה, תוקע את הרפורמה. אני לא חושב שהיתה פעם אחת שהתבקשנו לשבת לשולחן עם נציגי הרשות ולא ישבנו, ואני מדבר על ימים ארוכים. אני יכול לציין את יום רביעי האחרון כדוגמה, שישבנו אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומיד לאחר מכן נשארנו לשבת עם נציגי הרשות. אם מישהו מנציגי הרשות יתקן אותי, אני אופתע אך אשמח. המצב היום הוא שרוב הפערים, למעט פינות קטנות שאפשר לגשר עליהן, סגורים ומוסכמים בין הרשות לביננו.
מה מעכב את הרפורמה היום? שני דברים עיקריים. הדבר הראשון הוא שחסר מקור מימוני כדי שהרפורמה תוכל לצאת לפועל. זה אמור להגיע או מהפסקה של הפחתת אגרת הטלוויזיה או - אפשרות שנדונה בוועדת הכלכלה - העלאת אגרת הרדיו בסכום של תשעה שקלים לאורך מספר שנים. עד שלא יתבצע תיקון החקיקה - - -

זה לא אושר בוועדת הכלכלה.

נכון, לא אושר. כרגע זה בטיפול של משרד ראש הממשלה. עד שהדבר הזה לא יושלם, התוכנית העסקית של רשות השידור לא מאוזנת ולא אנחנו ולא רשות השידור נצא לתוכנית עסקית לא מאוזנת כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד שנה-שנתיים במצב יותר גרוע.

5 באוגוסט זה עוד כמה ימים.

אז אין חתימה ב-5 באוגוסט. אבי, אתה נקבת ב-5 באוגוסט, אבל זה לא יהיה – לא בלוד, לא בנתב"ג ולא בשום מקום אחר - משום שאין אישור של ועדת הכלכלה.

הבנתי. כמה כסף חסר?

את המספרים המדויקים סמנכ"ל - - -

לגבי מה שאמרת – העלאת האגרה או הפסקה של הפחתת האגרה - כמה כסף זה?

אנחנו מדברים על תשעה שקלים בשנה עד שנת 2018. בסך הכול, זה כמה מאות מיליוני שקלים.

לא, זה סכום פרוזאי. מה הסכום שנדרש כדי לסגור ב-5 באוגוסט? למכור עוד צריף של רשות השידור, עוד מתחם? אם יש בכלל מתחמים שיכולים לצאת למכירה.

אתם יכולים לענות על השאלה בכמה כסף מדובר?

את הסכום המדויק סמנכ"ל הכספים של רשות השידור מכיר יותר טוב ממני. תשעה שקלים בחודש אמורים לתת את הפיצוי.

דיברת על מכירת המתחם ברוממה והנושא של הקריה בתל-אביב. פתאום אתה אומר – מה שאמר אבי כהן ומה שנאמר כבר קודם - שב-5 בחודש עומדים לחתום על הסכם ואני כבר רגוע ויכול כמעט לעבור לסעיף הבא. אלא פתאום אתה זורק פצצה ואומר: עם כל הכבוד ל-5 באוגוסט, עדיין חסר כסף מכיוון שבוועדת הכלכלה דובר על הפסקה של הפחתת האגרה או העלאת האגרה. ועדת הכלכלה צריכה לאשר או לא לאשר את העניין הזה. אם לא יאשרו, מה יקרה? כמה כסף יהיה חסר? אולי נתרום להם חלק מבניין הכנסת. נראה מה לעשות, אבל תגיד על מה מדובר. הרסת לנו את החגיגה. אבי, שמעת מה הוא אמר? איך ה-5 באוגוסט?

אסביר בצורה מדויקת. בפתח דבריי אומר שה-5 עומד ויהיה.

למה לך להתחייב? פעם מישהו אמר: אין תאריכים קדושים.

הוא אומר נכון לרגע זה.

הסוגיה של האגרה היא לא חדשה, היא סוגיה שרצה כבר כמה חודשים. בעקבות הישיבה בוועדת הכלכלה הוקמה ועדת חלופות, ועדה מקצועית שהגישה המלצותיה לוועדת הכלכלה. ועדת החלופות אמרה שנאפשר לאגרה להמשיך לרדת ובמקביל נעלה את אגרת הרדיו בסכום כזה שיהיה איזון כלכלי לרשות. למתווה הזה אנחנו הולכים. ניסינו לבוא בדברים, יחד עם חבר הכנסת שי חרמש, על הצעת חוק כדי לסיים את כל התהליך הזה לפני תום מושב הכנסת. לא הצלחנו. מכיוון שלא הצלחנו, הפצנו בתחילת השבוע תזכיר חוק ממשלתי, שלוקחת את המלצת ועדת החלופות ואמורה להביא אותה לסיום הליך החקיקה.

מתי? את חוק הגולן עשו ביום.

מועד הסיום של ההפצה הוא ביום ראשון, בתשעה באב. מיד אחר כך נכנס את ועדת השרים לחקיקה כדי נאשר באופן עקרוני את המתווה הזה. על סמך הדבר הזה אנחנו מתכוונים לבקש מהחשב הכללי וממשרד האוצר לחתום על הדבר הזה, על סמך החלטת ועדת השרים לחקיקה על החוק הממשלתי. אנחנו באמת חושבים, אחרי שיחות שקיימנו אתם ואנחנו לא זורקים באוויר - - -

זה באמת ב-5 באוגוסט - - -

אם יאושר תזכיר החוק הממשלתי, אתם חותמים על ההסכם?

אנחנו נחתום על ההסכם, וזה נגזר מתפקידנו, רק כשנבין שלרשות השידור יש תוכנית מאוזנת פיננסית.

לא שאלתי אותך ציונות, שאלתי אותך שאלה מאוד פרקטית. אתם בכוונה מבלבלים אותי. תעשה לי טובה, תענה לי על השאלה שלי. אבי כהן אמר שביום ראשון, בתשעה באב, אם חס וחלילה לא ייבנה בית המקדש, תהיה ועדת שרים וייגמר תזכיר החוק. ועדת השרים תאשר את המתווה שעליו מדובר. אם ועדת השרים תאשר, אתם חותמים על ההסכם?

נכון להיום, מה שדובר אתנו זה משהו אחר. נצטרך לבחון את זה. אני רוצה לחדד, יש פה עוד שני דברים. להזכירכם, אנחנו מדברים פה על הנקודה הראשונה שמקשה כרגע על יישום הרפורמה, יש גם נקודה שניה. אבל לגבי הנקודה הראשונה, צריך להזכיר שזה לא מצב שמשרד האוצר עוצר את יישום הרפורמה. רשות השידור - - -

זה מה שאתה עושה. אתה מגמגם. כן או לא?

אני לא מגמגם, ואם תתנו לי להסביר אני אסיים.

כן או לא? אם תגיד כן – כן; לא – לא. יש לנו גם אמצעים אחרים להכריח אתכם.

מה לעשות שהמציאות היא מורכבת, זו לא תשובה של כן ולא. אודה לכם אם תתנו לי לסיים.

בבקשה. אני נותן לך.

המצב הוא שגם רשות השידור לא רוצה ולא היתה מוכנה, לפחות בעבר, לחתום על הרפורמה כשהעניין הזה לא סגור. צריך להבין שלרשות השידור יש מחויבות מאוד גדולה לעובדים, למדינה. היא צריכה להבין שיש לה מקורות פיננסיים ליישום הרפורמה, זה לא רק אינטרס של משרד האוצר. אנחנו צריכים לחשוב על זה ולקבל החלטה, זה לא משהו שאני מחליט ובגלל זה לא אתן לכם עכשיו תשובה של כן או לא. דיברו אתנו על מתווה מסוים, שלפיו אנחנו מוכנים לחתום.

שלחו אותך לפה רק להגיד לא?

לא, אני לא אומר לא. אני מתאר לך את המצב. רציתם תיאור של המצב, אני מתאר לכם את המצב עובדתית. זאת האחריות שלנו כי לא נשחרר 600 מיליון שקלים על משהו לא סגור פיננסית, עם כל הלחצים. אני רוצה להתייחס גם לנקודה השניה.

לא, אין צורך. יש לי שאלה אליך. לפני שבאת לישיבה ידעת על הבעיה הזאת?

ברור שידענו שהבעיה קיימת. ידענו בדיוק מה תהליכי החקיקה שמתקדמים, וגם רשות השידור ידעה, ולפי זה אנחנו פועלים וככה זה מופיע גם בהסכמים.

אבל ההחלטה האם לחתום על הרפורמה עדיין לא התקבלה או שהיא שהתקבלה החלטה שלא חותמים עד שזה לא ייגמר?

אתה שואל תחת הדבר - - - ?

אגיד לך בדיוק מה אני שואל. אני העברתי הרבה חוקים בכנסת, כמו רבים מחבריי. ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה היא עדיין לא חוק. כדי ליישם את החלטת ועדת השרים לחקיקה צריך לעבור את החקיקה בכנסת, עד סוף הקריאה השלישית. האם מבחינת החשב הכללי, מבחינתכם, עד שהחוק לא יעבור בקריאה השלישית לא תחתמו על ההסכם או שבעצם העובדה שהממשלה קיבלה החלטה שזה המתווה שהולכים עליו כן תחתמו על ההסכם? זאת השאלה. היות שאתה אומר שידעת את זה קודם, בטח דנתם על זה.

לא.

לא דנתם?

לא. הסצנריו שהציג כרגע משרד ראש הממשלה, אותו אנחנו שומעים עכשיו בפעם הראשונה - -

אז זה מה ששאלתי אותך.

- - ועל זה לא דנו. בגלל זה אני אומר לך שזה יהיה חוסר אחריות מבחינתי לענות על שאלה כזאת.

ומה נראה לך, מבחינתך?

אני לא יודע, זאת החלטה שגורמים בכירים ממני צריכים - - -

- - -

אי-אפשר לנהל ככה ישיבה. רבותי.

זה דבר שהחשב הכללי צריך לחשוב עליו, לקיים על זה דיון ולקבל החלטה. בגלל שאתם רוצים לקבל תמונת מצב מעודכנת על איפה הרפורמה עומדת, אני רוצה לתאר גם את הקושי השני, כי הוא גם חשוב.

מה הקושי השני?

אפי יתקן אותי אם אני טועה, כי אני לא איש של הממונה על השכר, אבל כשנחתמו הסכמי העבודה עוגנו במסגרתם סלי עבודה. הבדיקות שבוצעו הראו שרשות השידור, תחת סלי השכר החדשים שנחתמו, תצליח לפעול ולעמוד במחויבויות שלה. בשלושה פיילוטים שרשות השידור ביצעה בתקופה האחרונה, עם ההתקדמות ברפורמה, הראה שתחת סלי השכר הנוכחיים רשות השידור לא מצליחה לעמוד במטלות שיש לה ולא מצליחה לשדר חודש שלם.

הדבר הזה הוא בעייתי משתי בחינות. קודם כול, הוא בעייתי מבחינת ההסכמים וההתחייבויות שנחתמו מול הממונה על השכר, כי למעשה זה מהווה פריצה של הסלים וזה צריך להיסגר בין הרשות לבין הממונה על השכר. הדבר הבעייתי השני הוא שזה יוצר גירעון בתוכנית העסקית של רשות השידור, של 20 מיליון שקלים לשנה בערך. המספרים עדיין לא סגורים כי עדיין צריך לראות מול הממונה על השכר איפה זה עומד.

הנושא הזה ידוע לכל הצדדים, זה עלה בדיון שהיה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה ביום רביעי. מבחינתנו ומבחינת משרד ראש הממשלה, ברגע שהרשות חתמה על הסכמי השכר הם מחויבים להם. לאף אחד אין רצון לפתוח אותם, ורשות השידור צריכה למצוא דרך, ולהציג אותה בפנינו, איך הם פועלים תחת המציאות החדשה שנוצרה.

חבר הכנסת אקוניס לא היה כשהצגתי את לוחות הזמנים. אנחנו מדברים על ה-5 באוגוסט לחתימה על הסכם המימון עם משרד ראש הממשלה ועם משרד האוצר. זה שם קץ לסחבת הארוכה של שנים רבות בינינו לבין משרדי הממשלה הרלוונטיים.

את זה אמרת בתחילת הישיבה. בינתיים נודעו דברים חדשים.

אין פה שום דבר חדש.

לא מבחינתך.

אני רוצה לומר שבכל מה שנאמר פה אין הפתעות. הכול ידוע.

האוצר תמיד באותו קו - תמיד לא.

לא "לא", התניה.

אני פשוט לא חושב שזה נכון. אני גם יכול לתת דוגמאות איך שחררנו פה לא מעט דברים.

הכול נאמר ביום רביעי אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואין פה שום הפתעות. מה שסוכם זה שאנחנו חותמים על הסכם המימון ב-5 באוגוסט. בהסכם המימון יהיה תנאי מתלה, וזה מופיע בהסכם עצמו. התנאי המתלה להפעלת ההסכם הזה והתנעת הרפורמה הוא תיקון החקיקה.

אנחנו רוצים, ואמרנו את זה גם קודם, להניע את העגלה הזאת. נקעה נפשה של כולם מהסחבת הארוכה הזאת ואנחנו רוצים להניע את התהליך. התהליך הזה יונע בטקס החתימה. מטקס החתימה ועד ההוצאות הכספיות הראשונות יש פרק זמן של שלושה חודשים להרשמה לפרישה מרצון וכו'. אנחנו מעריכים ומקווים שבמהלך הפגרה יהיה תיקון לחקיקה ואז ביום שיוכרז כיום הקובע להחלה בפועל של הרפורמה, אחרי טקס החתימה יהיה גם תיקון חקיקה. בלי תיקון חקיקה, זה ברור לכולם, אין מימוש של הרפורמה. בהסכם שנחתום עליו זה מופיע.

בהסכם השכר עם העובדים זה מותנה בחתימה של שר התמ"ת ובחתימה על הרפורמה. אז ברגע שהרפורמה תיחתם, ב-5 באוגוסט, העובדים יתחילו לקבל את הסכמי השכר?

הם יתחילו לקבל מהיום הקובע. הם יקבלו גם ברטרו.

מתי? תאריך.

אדוני, השאלה היא לא לרשות השידור. האם אתם חותמים ב-5 באוגוסט?

היושב-ראש תיאר את המצב נכון מאוד. יש תנאי מתלה, אומר שחותמים על ההסכם ב-5 באוגוסט, אבל ההסכם ייכנס לתוקף עם השלמת תיקון החתימה.

אז למה חותמים?

אז אתם תולים את ביצוע הרפורמה בחקיקה. הבנת מה הם עושים?

הבנתי, הבנתי. יש רק דבר אחד – משרד האוצר יודע שלא כדאי לו לעצבן את ועדת הכספים. אנחנו עדיין לא בשלב הזה.

בבקשה, רצית להגיד משהו. אנחנו מתכנסים לקראת סיכום.

אני נציג ועד הטכנאים בטלוויזיה. מה שאנחנו רואים פה זה זריית חול בעיניים. הייתי שותף במשא ומתן הזה, ארבע שנים של מריטת שיער. כבר לא נשאר לי שיער על הראש. במהלך המשא ומתן הזה בוצעו פיילוטים והוכיחו שנעמוד בסלי העבודה, עם המתכונת החדשה של העבודה בטכנולוגיה חדשה וכל מה שקשור בזה. פתאום עכשיו שומעים מנציג האוצר שלא עומדים בפיילוטים - - -

זה לא מנציג האוצר, זה הנהלת הרשות אומרת.

אלה נתונים של הרשות.

סליחה, לפי מה שמשתמע מהדברים כרגע אולי יפנו כדי לפתוח את ההסכם, שזה דבר שלא ייעשה.

לדבריכם, עמדתם בפיילוט הזה.

עמדנו בפיילוט. הכול עובד.

תודה. דני זקן, בקצרה.

אכן, הפיילוטים החדשים שנעשו, לפי בדיקה שאנחנו עשינו, הם לא כל כך מדויקים. הפיילוטים הישנים הם יותר נכונים. הבעיה היא בטח לא 20 מיליון שקלים בשנה. אם כבר, זה מיליונים ספורים ואפשר להתגבר על זה.

דבר שני, זה לפתחם של חברי הכנסת הפעם. לפני שמונה שנים הם אלה שתקעו את רשות השידור עם הפחתה באגרה של 5% כל שנה. הפתרון: מצד אחד, הפחתה באגרת הטלוויזיה ומצד שני הפחתה פחותה באגרת הרדיו. כלומר, הציבור יוצא נשכר מהעניין, אבל תקציב רשות השידור מרוויח. זה בגלל הפער בין משלמי אגרת הרדיו למשלמי אגרת הטלוויזיה. לכן, אני מבקש שאם אותו תיקון חקיקה יגיע זה ייעשה מהר ויאפשר לנו סוף סוף להיכנס.

לגבי הטענה של רשת מורשת, מה הסיבה שהם נמצאים - - -?

קודם כול, אנחנו חושבים שזה לא נכון ששתי הרשתות יהיו יחד.

אני שומע את זה הרבה שנים.

העלות הכספית היא הרבה יותר משמונה מיליון, היא לפחות פי שניים. ברגע שנוכל נמצא את הדרך להפריד בין שתי הרשתות.

אבל זה נכון שממוצע השכר שלהם נמוך?

כן.

אז זה לא בסדר.

בטח שזה לא בסדר. הם צודקים.

אז אנחנו נצטרך לתקן את זה.

גם ברפורמה המצב שלנו תקוע, בגלל שהוועדים שחתמו על הרפורמה לא הסתכלו על העובדים של רשת מורשת. זה המצב.

אנחנו לא אוהבים שיש אפליה.

גם בערבית קיימת אותה אפליה. בגלל שלא היינו מקורבים להנהלות כאלה ואחרות.

את זה אני מכיר – זה החרדים והערבים. צריך לתקן את העניין הזה, גם של הרשת הערבית וגם של הרשת הדתית. אי-אפשר לעשות את זה.

התשובה שברגע שזה יתאפשר יעשו את זה היא תשובה כל כך בעלמא, שאתה לא - - -

נצטרך לטפל בזה באופן פרטני ולפתור את הבעיה הזאת. באמת כבר הרבה שנים שאני שומע את התלונה הזאת.
בבקשה, חבר הכנסת שי חרמש.

אני נענה לבקשתך לקצר ומוותר על זכות הדיבור.

חבר הכנסת שכיב שנאן.

אני לא מוותר על זכות הדיבור כי יש לי שאלה אחת שאני רוצה לקבל עליה תשובה. כמובן, אני מברך על כל המהלך ובעד קידום העניין, אבל נשארה לי שאלה אחת. אני מבקש שיעבירו לוועדה את רשימת העובדים. אני חושב שלא עומדים ביעד של 10% חרדים, רחוקים מאוד ממנו. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות - - -

אתה רוצה את רשימת העובדים הערבים והחרדים?

החרדים בעיקר.

אותי זה לא מעניין, אבל אם אתה מבקש אז בבקשה.

אדוני, זו התערבות של המחוקק ברשימת עובדים בגוף. אסור לנו, הכנסת הזאת מספיק עושה דברים לא מקובלים.

כן, זה לא נושא שלנו.

אני רוצה לדעת מדוע לא עומדים ביעד של 10% מהעובדים.

זאת שאלה, אבל לא צריך את הרשימה.

אתה יודע מה, אני לא רוצה את הרשימה. יש לי את הרשימה, אני מכיר את כל העובדים.

לגבי החרדים אין חוק כזה, רק לגבי הערבים.

אבל אני רוצה לדעת למה אין.

מה עם תוספות השכר? עדיין לא קיבלנו תשובה.

כמו שאני יודע, התנאי המתלה שהוא הציג - - -

רבותי, לא מדברים בלי רשות דיבור. שכיב, תשלים בבקשה.

השאלה היא מה התוכנית של רשות השידור כדי לעמוד ביעד של שילוב, ש-10% מכלל העובדים יהיו בני מיעוטים – היעד הממשלתי שהממשלה קבעה.

עכשיו יש קורס שמסתיים לעורכי חדשות בעברית ובערבית בטלוויזיה. אנחנו מקווים שאם הרפורמה תצא לפועל נוכל לקלוט עוד כמה מבני המיעוטים ברשות.

זו לא תשובה.

זו התשובה שיש.

רבותי, אני מבקש לסיים את הדיון. המציעים, תגידו אם זה מקובל עליכם. רשמנו לפנינו, ואנחנו גם מבקשים שזה אכן יקרה, שההסכם ייחתם ב-5 באוגוסט. הנושא הזה מתמשך זמן רב מדי. אנחנו חרדים גם מהפגיעה בשידור הציבורי, אבל בעיקר מהפגיעה בעובדים. אנחנו דורשים מהחשב הכללי לסיים את העניין הזה גם מבחינת העובדים. ברגע שהממשלה מחליטה שהיא הולכת על המתווה הזה של החקיקה שמאושרת בוועדת השרים לחקיקה, מנקודת ראותו של משרד החשב הכללי הנושא הזה צריך להיות סגור כלפי העובדים. יש את המתווה, שעל-פי התאריכים שנקבעו צריך להיעשות. כפי שנאמר כאן על-ידי נציג הממונה על השכר, כל התוספות יינתנו רטרואקטיבית, וצריך לבצע את זה באופן מיידי.
למעשה, מבחינת החקיקה בעניין הזה זו לא ועדת הכספים, אבל אנחנו הוועדה שממונה בסופו של דבר על תשלומי הכספים של מדינת ישראל. אם לא יימצאו מקורות מימון או שהעניין הזה יתחיל להיסחב, אנחנו נביא מקורות מימון.

יש מאיפה.

וכשאנחנו נביא מקורות מימון יהיה פה מאוד מעניין, מאוד מאוד, מכיוון שיותר מהכסף שאתם דורשים אנחנו יכולים להביא. אני לא יודע מה יקרה בפגרה, אבל אם אחרי הפגרה המצב יימשך רגיל מבחינת הקואליציה ואני עדיין אהיה יושב-ראש הוועדה – אם אכן כך יהיה, כאן הכול זמני - יש הרבה מאוד כסף שיתגלגל בוועדה מיד אחרי הפגרה. הרבה מאוד כסף. לא בעשרות מיליונים ולא במאות מיליונים אלא בהרבה מאוד מיליארדים שאני לא יודע למה סתם מבזבזים אותם. למשל, יש את הכסף של האלקטרוניקה הבידורית. מדובר על 260 מיליון שקלים, שאפשר להעביר לטובת רשות השידור. למה צריך לתת את זה להפחתת מכסים מיותרת, שבסוף גם לא מגיעה לצרכן אלא לכמה יבואנים? אני מציע שלא תעצבנו אותי, שלא אתחיל לומר את כל הרשימה מפני שהרשימה תהיה ארוכה מאוד ויהיה הרבה מאוד כסף.
לכן, ועדת הכספים דורשת לסיים את הסאגה הזאת, ומיד. 5 באוגוסט זה תאריך יעד. אני מציע להיצמד לתאריך הזה, לסיים את העניין, להתכנס למתווה של תשלום לעובדים ולקבל את החלטת הממשלה שאת זה צריך לבצע.

אל תשכח את התוספת של מכסת העובדים.

אני לא כל כך אוהב את זה, משום שמדובר על רשות השידור - - -

הוא ויתר על הדרישה לרשימה. הוא מדבר על - - -

חבר הכנסת שכיב שנאן מבקש לשלב, הוא מעלה את זה בכל המקרים שעולים פה. אני עשיתי את זה בהתחלה, כשהייתי יותר צעיר, עד שהתייאשתי. הוא התחיל עכשיו, מקווה שיצליח. אנחנו מצטרפים לבקשה שלו.

הבנתי. אז אני מוותר גם על הדרישה להכניס עובדים, לפי הרב גפני.

לא אמרתי. דווקא יוני ענה תשובה טובה, וצריך באמת לשלב.

הוא יודע שזו האמת.

אני משבח את יוני על זה שמאז שהוא נכנס לתפקידו הוא העלה אנשים בדרגה וקידם אנשים בצורה מכובדת וטובה, ועל זה אני שומר לו חסד נעורים. אני גם אומר את השמות: יאסר עטילה, פארח חליבי ווסים כיוף.

ועדת הכספים דורשת להשוות את מעמדן של הרשתות, גם של הערבים וגם של הדתיים. לא להשאיר את המצב כמו שהוא.

לא של הערבים, שידורים בערבית.

גם לפי דבריכם, המצב הוא שהאנשים שם מקבלים שכר נמוך וצריך להפריד את זה. צריך למצוא לעניין הזה פתרון ומהר. זה לא בסדר, זה גם מכתים את שמה של הרשות. יש לה שם טוב, וזה מכתים את שמה שכאילו עושים אפליות כלפי מיעוטים, גם כלפי רשת מורשת וגם כלפי הרשת הערבית. בתוך המכלול של הפתרון, צריך למצוא את הפתרון גם לעניין הזה.
מודה לכם על הדיון. נניח את המסקנות על שולחן הכנסת. אני נועל את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:26.>