PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
25/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 768>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ו' באב התשע"ב (25 ביולי 2012), שעה 10:30

1. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 35) (רכב בשווי נמוך), התש"ע-2010
2. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40), התשע"ב-2012

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

שלי יחימוביץ

אברהם מיכאלי

אמנון כהן

>
דב בארי - רכז ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים, משרד האוצר

ג'לאל סויטאם - עו"ד, משרד האוצר

איה דביר - משפטנית, משרד המשפטים

אורנה ורקוביצקי - סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

מרים שמלצר - מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

מירי אנדבלד - מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

דניאל גוטליב - מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

כרמית נאור - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

רועי קרת - המוסד לביטוח לאומי

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

שמרית שקד
אייל לב ארי

וילמה מאור

הדר אביב
<1. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 35) (רכב בשווי נמוך), התש"ע-2010>

<2. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40), התשע"ב-2012>

אני מקווה שהביטוח הלאומי – חשבתי שאנחנו באים לפלירט קצר, אני רואה שאנחנו הולכים למשהו ארוך.

איך ציפית, שביטוח לאומי יוציא אותך בזול?

לא, אין לי טענות. ממש אין לי טענות, מהסיבה שזה היום יום רביעי בשבוע, היום האחרון למושב הנוכחי, ו' באב – אם אתה לא יודע, אז היום ו' באב, ביום ראשון יהיה תשעה באב, אני מקווה שיהיה לך צום קל – 25 ביולי 2012.

דע לך, כל בוקר קוראים תהילים לפי אותיות עבריות.

אני קם בנץ וקורא. אני קם בנץ, אני לא אומר לך מה אני קורא, אבל אני קם בנץ.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: הצעת חוק הבטחת הכנסה (רכב בשווי נמוך), של חבר הכנסת אמנון כהן, חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחבר הכנסת אברהם מיכאלי. ואת שאר אלה שנרשמו פה אני לא מקריא, כי הם לא באו. לא באו – לא חשוב להם.

לא, לא, בסדר.

אל תגיד לי לא. מי שחשוב לו בא. ואז, אם הוא בא, מקריאים את השם שלו. אני מבין שישבתם כולכם ביחד והגיתם את הרעיון. ואמרתם, אנחנו מחוקקים חוק ענק, וביקשתם רוויזיה.

אני ביקשתי רוויזיה, להגיד לך על מה?

לא חשוב. אנחנו מצביעים על הרוויזיה שלך. ומי בעד הרוויזיה? ירים את ידו.

רגע, מה?

כן, לפתוח את הדיון.

אחרת, אנחנו לא יכולים לדון בכם בכלל.

אחרת, אי אפשר לדון.

הצבעה 1

בעד – פה אחד

הבקשה לרוויזיה נתקבלה.

כל חברי הכנסת שנמצאים פה – ואתה, בשם מי הצבעת?

בשם אמנון כהן.

לא, אני לא חבר ועדה.

אתה לא יודע להצביע פה.

אני הצבעתי, זה בסדר.

אני לא מצביע.

אמנון כהן רצה להצטרף לוועדה, אבל אין לנו מקום, אנחנו לא יכולים לקבל אותו - -

אני סומך על חברי לסיעה. בסדר גמור.

- - אז אנחנו לא נספור את הצבעתו. ובכל זאת, כל חברי הכנסת שנמצאים פה תמכו ברוויזיה, ואנחנו נפתח את הדיון.

תן לי רק משפט לפני שאתה - - -

בבקשה, קח כמה שאתה רוצה.

קודם כל, אני מודה לאדוני היושב-ראש – אישרנו לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שלי ושל חברת הכנסת שלי יחימוביץ, היינו בפרונט וניהלנו הרבה מגעים מול הביטוח הלאומי.

שלי ניהלה גם הרבה מגעים מולי בעניין החוק הזה.

גם, גם מולך. ודאי, אתה היית השושבין, וגם שלחת אותנו מאחורי הקלעים לעשות את העבודה, ותודה רבה לך. הגענו להבנות ואף הכנסנו להצעת החוק שלנו מספר תיקונים של בני משפחה, והכול בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי. אישרת אותה, אדוני, בוועדה שלך, בקריאה שנייה ושלישית.

ואז מה קרה?

וברגע האחרון האוצר אמר שהחוק הזה הוא תקציבי, ואני נמצא בקואליציה יחד - - -

אבל אתה יודע שאם אישרו לך את זה והממשלה מסכימה, אז זה לא תקציבי.

"תקציבי" זה אומר שאין הסכמה שלהם. אם זה היה בהסכמה שלהם, ודאי הייתי מעביר. אז הייתי צריך לגייס יותר, ואני לא רוצה ללכת נגד הממשלה, כי אני קואליציה יחד אתך. אז נאלצתי – כי לפי התקנון אתם חייבים להניח את זה במליאת הכנסת – אז נאלצתי לעשות רוויזיה על מנת לחכות לעיתוי.

והנה, בג”ץ אמר שהחוק שלנו, שהוא ראוי וטוב ולא מחוקקים אותו, ובג”ץ כפה על המוסד לביטוח לאומי לתקן את העוול שעושים 50 שנה לאנשים שזקוקים.

בקיצור, מעכשיו אתה בוטח בבג”ץ.

למה, בג”ץ פה בדיון?

לא, אני אומר שבעקבות הבג”ץ יש חוק פה.

אבל הבג”ץ איננו.

בג”ץ לא קובע לנו. אנחנו בהפרדת רשויות.

לבג”ץ אין זכות הצבעה.

אני אומר שלצערי זה הגיע לשם, ודווקא הפקידות במוסד לביטוח לאומי היו פתוחים, היו אתי לאורך כל הדרך, היו יצירתיים ומצאו פתרון. גם האוצר היה בחלק מסוים יצירתי, ולאחר מכן - - -

- - -

אלו העובדות. עכשיו אתה, אדוני. ואני שמח ואני רוצה למזג. אני צריך להצביע על מיזוג.

אני גם רוצה להגיד מילה.

בבקשה, אין בעיה.

משפט אחרון: אני מבקש למזג את הצעת החוק שלנו עם הצעת החוק הממשלתית, אבל בתנאי – יש לנו סעיפים נוספים שלא נמצאים בהצעת החוק הממשלתית – שזה יבוא לידי ביטוי בתוך החוק.

אז אני מבקש מאדוני היושב-ראש, להפעיל את - - - לטובת הציבור. אני מכיר את הרגישות שלך. עשיתי את זה בתיאום אתם.

זכור את המשפטים האלה, הם נרשמים בפרוטוקול.

ודאי, אדוני. אני אומר, אחד חברי הכנסת החרוצים - -

לא, לא, לא.

- - שיכל להיות שר במדינת ישראל, ויתר על תפקידו כשר, ואמר, אני רוצה לשנות, לשנות הרבה דברים לטובת החברה.

טוב, אני חוזר בי. עזוב, עזוב.

ואני מבקש שאתה תהיה בחמישייה הפותחת בפריימריז של הליכוד.

ממי אתה מבקש?

מאלה שיקראו את הפרוטוקול.

הוא מבקש משלי, בחמישייה שלה, להכניס אותו.

רעיון לא רע.

- - -

לך עכשיו לעמית סגל, תגיד שנרקם רעיון בין חיים לשלי.

- - - כמו אלה מקדימה.

ואני רוצה גם להגיד תודה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שהיינו יד ביד בהצעת החוק הזו.

הוא לא מבין את זה. אנחנו מסיימים את הדיון בעוד חמש דקות.

יש לה תרומה רבה, ואני מאחל לה הצלחה בהנהגת המדינה. הצלחה בהנהגת המדינה, ואת ראויה לזה.

לא, אני רואה בזה יותר מזה.

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אמנון כהן ואני עובדים על זה כבר שלוש שנים, עם פגישות אינספור עם הביטוח הלאומי, ומשא ומתן מתיש על דבר שהוא כל-כך בסיסי – שבן-אדם שיש לו רכב ישן ומצ'וקמק יוכל לצאת לעבודה כדי סוף-סוף להתפרנס בכבוד, והוא לא יצטרך בשביל זה למכור את הרכב. כי אם הרכב יישאר אצלו, הוא לא יהיה זכאי לקצבה.

קודם כל, אני מצטרפת לכל הדברים של אמנון, אבל אני רוצה להוסיף עוד שלוש נקודות והן קריטיות. עולה כאן הצעת חוק ממשלתית שבעצם נועדה להחליף את הצעת החוק שלנו בצו בג”ץ. ואני רוצה להדגיש כאן שלושה דברים שהם משמעותיים, כי הצעת החוק הממשלתית היא עמומה. היא קובעת שהשר יקבע את סכום התקרה שממנו תישלל הזכאות, אבל לא אומרים לנו מה הסכום. אצלנו מדובר על 30,000 שקלים.

אני אתן לך בונוס. שמעת?

בסדר גמור.

אני אתן לך בונוס. את סומכת עלי, לא?

שיהיה כתוב אבל, הבונוס שיהיה כתוב, אין בעיה.

לא, כשהוא אומר "בונוס", הוא מתכוון למשהו יותר טוב אולי.

היא קובעת שהשר יקבע מנגנון בו הקצבה תקוצץ במדרגות בהתאם לשווי הרכב, אבל לא אומרים לנו מה המנגנון. אצלנו אין דבר כזה.
ודבר שלישי, היא לא קובעת את המנגנון בעצמו שבאמצעותו ייקבע שווי הרכב. הצעת החוק שלנו מסמיכה את השר לקבוע תקנות לקביעת שווי הרכב. בקיצור, אני מבקשת למזג, ואני מבקשת שבמיזוג יבואו לידי ביטוי ההבדלים האלה.

אני מבקש הפסקה של שלוש דקות בדיון.

אפשר לבקש מיושב-ראש הכנסת, שנאריך קצת את הדיון.

יש, יש.

אמנון, תאמין לי, אם היית דואג רק לדברים שלך.

דואג לך, לתקנון הכנסת. אני לא דואג לעצמי אף פעם. לפרוטוקול – אני לא דואג לעצמי אף פעם. ואני אומר, לא אכפת לי שהחוק לא יירשם על שמי, כי אין לי פריימריז.

שלוש דקות הפסקה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 10:40 ונתחדשה בשעה 10:50.)>

שוב, בוקר טוב. יש לנו אישור מיוחד לנהל את הישיבה הזאת בזמן שהמליאה עובדת, ואני מקווה שהאישור הזה לא יהיה לשווא. ואחרי שמיזגנו את החוקים - - -

צריך להצביע.

אה, לא הצבענו על המיזוג. אז קודם כל נצביע על המיזוג. מי בעד המיזוג של החקיקה? ירים את ידו.

הצבעה 2

בעד – פה אחד

הבקשה למיזוג נתקבלה.

כל חברי הכנסת שנמצאו פה ויש להם זכות הצבעה אישרו את המיזוג, ואנחנו ממזגים את הצעת החוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת אמנון כהן וחבר הכנסת אברהם מיכאלי, ועוד כמה מצטרפים, להצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40) הממשלתית.

ואחרי שאנחנו מצרפים את הצעת החוק, אז אנחנו גם נשלב בהם. אנחנו נרחיב את הצעת החוק הממשלתית ונכניס סעיפים לתוך הצעת החוק הממשלתית.
לפני שניגע ברטרואקטיביות, אני מבין שהצעת החוק הזאת צריכה גם תקנות. ומאחר שאני מדבר לפרוטוקול, אז בשנתיים האחרונות היו דיונים בביטוח הלאומי בנושא הבטחת הכנסה, בכל מיני דברים של ממון, נכסים, מבנים, חקלאות, הכול. והכול תקוע. ובאנו בהידברות עם הביטוח הלאומי – למה אתה מסתכל על השעון כל הזמן? אתה חושב שהוא מזייף?

לא. אני מתנצל, אני צריך לצאת ב-11 ורבע. כשאני אצא, תחליף אותי עורכת-הדין נאור, שגם היא מהמוסד לביטוח לאומי.

אין בעיה בכלל.

הסיכומים מול מנכ"ל הביטוח הלאומי ובין נציגי האוצר – ואני מכיר אותם והם יכבדו את מילותיהם, ואני לא נכנס לכל פרטי הסיכומים פה, אבל אני בטוח ששום פסיק ותג מהסיכומים לא ישונו. שום פסיק ותג.

כמוני, גם חברי, חברי הכנסת שהסכימו למזג על סמך מילותי שנאמרו להם שלא במסגרת הישיבה על כל הסיכומים וההסכמות, אמרו, אם כך הדבר, אנחנו יודעים שאנחנו מקבלים פחות אבל אנחנו מסכימים.

אתה מתכוון לגובה - - -

אני מתכוון לגבי הכול. אמרתי, הכול.

דב בארי, שים לב, כן?

הוא לא יודע לדבר. הוא לא קיבל רשות דיבור בוועדה הזאת. אף אחד חוץ ממך לא מקבל רשות דיבור אם הוא לא מצביע. רק אתה.

עכשיו אנחנו מדברים על החוק, על הסכמות שישנן ושכן אפשר להגיד, שנאמרו בטרום דיון.

האחת, התחולה של החוק תהיה מה-1.3.2012, רטרו. ההיערכות של המוסד לביטוח לאומי תסתיים עד ה-31.12.2012. וזמן התגובה של האנשים שיוכלו להגיב ולבקש את מה שמגיע להם, יהיה מה-1.1.2013 עד ה-30.9.2013, והביטוח הלאומי יעשה כמיטב יכולתו לפרסם, בנוסף לפרסומים של החקיקה, שקרה משהו במישור הזה, בייחוד לאוכלוסיות הרלוונטיות שהביטוח הלאומי יודע את שמם וכתובתם.

אדוני, מילה על ההיערכות.

רגע, היועצת המשפטית שלנו קודמת לך, כי היא קרובה אלי. ואתה, תראה איזה מרחק.

קודם כל, אני חושבת שכוונת הוועדה היא שההחלה הרטרואקטיבית היא רק כדי לתת גמלאות, ולא לשלול גמלאות, ולא להפחית גמלאות בשל החוק שחל רטרואקטיבית.

לדוגמה, אם היה אופנוע שפעם הוא לא שלל והיום הוא ישלול לפי החוק הזה, אז לא ישללו מבן-אדם רטרואקטיבית בגלל החוק הזה. אלא שהחוק הזה יכול רק להיטיב עם אנשים - -

אין חוק זה בא לגרוע, אלא להוסיף.

- - לפני יום הפרסום. מיום הפרסום והלאה - - -

ואני חוזר להסכמות – ההסכמות היו שלא משנה אם רכב הוא דו-גלגלי או ארבעה-גלגלי. זאת אומרת, גם אופנוע, לצורך העניין - - -

בגובה המחיר שלו?

גובה המחיר יהיה זהה לגובה הרכב. וקבענו שלא יהיה הארלי דוידסון חדש, כי זה 150,000 שקל ואנחנו לא רוצים.

זה זול.

על הארלי דוידסון חדש זה זול, הא?

בטח.

כמו כן, אם אנחנו מדברים על התחייבויות, אז המוסד לביטוח לאומי יגיש את התקנות לחקיקה הזאת ב-9 באוגוסט, יום חמישי, בשעה 10:00 בכפר המכביה. מנהלות הוועדה יגישו את התקנות לחקיקה הזאת, ולחקיקה שדיברנו על שאר הצרכים של אלה שמבקשים הבטחת הכנסה. זה ממון, נכסים, מגרשים, וכן הלאה – כל התקנות האלה יוגשו ב-9 באוגוסט.

אני רוצה את תגובת הביטוח הלאומי.

כן, אני אתחיל מהנושא של ההיערכות.

לא, לא. תתחיל מהתאריכים – אם אתם תעמדו בהתחייבות שלכם, ותביאו את התקנות ב-9 באוגוסט.

אני יכול להתחייב להביא טיוטת תקנות ב-9 באוגוסט.

לא טיוטה. אנחנו נצביע עליהן.

אדוני, אנחנו לא לבד במשחק הזה.

מי עוד במשחק הזה?

משרד האוצר ומשרד - - -

מבחינתכם, אתם תעמדו?

אנחנו, מבחינתנו, נביא ב-9 באוגוסט.

אתה ממשרד האוצר, מבחינתך?

בהתאם להסכמות, ה-9 באוגוסט זה בסדר גמור.

יפה. מי עוד צריך להביא?

לגבי המועצה – המועצה תעמוד בלוחות הזמנים.

המועצה תעמוד. איפה משרד המשפטים?

אני יכולה לבדוק את זה.

תבדקי. אם לא, לא נחוקק.

אדוני, מילה על ההיערכות, לפני שאני יוצא - - -

זה משרד המשפטים שלפני שעה ביקש לעבוד 40 שעות ביום. אמרתי להם שאפילו אנחנו בכנסת, אנחנו בוועד – וגילוי נאות: אני בוועד העובדים, לא מסוגל להזיז את השעון, להוסיף שעה. ובדקתי עם אמנון כהן בכנסת, שהוא כמעט כל יכול, ועדת הפנים, אמר לי: שמע, אני לא יודע להזיז את השעון, לא יודע לעשות יממה 28 שעות, לא יודע.

אתה לא יודע, נכון?

27.5 עוד אפשר.

28 זה רק בטח הרב עובדיה יודע. אתה לא.

אדוני, אפשר מילה על ההיערכות?

לפני שאני נותן לך, אני רוצה להגיד עוד משהו.

חבל.

לא, לא חבל כלום. אני רוצה שתבין שחבל על המתים. חוץ מזה, לא חבל על כלום.

אנחנו מעגנים עכשיו עבודה – הוא אמר שנתיים, ואני אומר לך, שנתיים ויותר שלי מול המערכת שלכם. ואני רוצה שיהיה ברור שאישור התקנות מצריך אישור ועדת העבודה והרווחה, ואתם מסכימים גם לזה.

מקובל.

אדוני, הציבור לא נדרש להיערכות כי הציבור מגיש תביעה כמו שהוא הגיש קודם.

הוא צריך לדעת.

לדעת הוא יידע, אנחנו נפרסם בכל - - -

שמע, אני ישבתי היום בבוקר עם הבוס שלך והתברר לי, וואלה, הייתי יכול לקבל יותר. אחר-כך שמעתי ממך - - -

אני בטוח, אדוני, שלא לעניין הזה. על העניין הזה אף אחד לא דיבר, בהבטחת הכנסה בסעיף 14 יש את עיקרון העל. כיוון שזו גמלת קיום, התשלום הוא ממועד הגשת התביעה ואילך, לא רגע קודם. בכל מקרה נעשה כאן חריג, אבל תשעה חודשים של חריג זה הרבה זמן, ואדוני, זה לא מוצדק. האיש יכול להגיש את התביעה היום – אנחנו נבדוק אותה לפי הכללים החדשים, ברגע שאנחנו נהיה מוכנים להגיש, אין מקום לחכות עם הגשת התביעה.

רועי, אני אגיד לך למה כן.

משרד המשפטים, מה אמר?

אנחנו נוכל לעשות כל מאמץ. הנושא מורכב ויש אינטרס גם למשרד המשפטים שזה יהיה כמה שיותר מהיר, אבל אנחנו לא יכולים להתחייב באופן מוחלט.

מה היה הדיון הקודם שהשתתפת פה?

חוק שעות עבודה ומנוחה.

מה ביקשת? גמישות שעות, בלי הגבלה. אז תעבדו בלי הגבלה ותעמדו ב-9 באוגוסט.

יעשו כל מאמץ. זה מה שנתבקשתי למסור.

אז לאשר את החוק או לא לאשר את החוק? תגיד לבג”ץ שמשרד המשפטים לא יודע להתחייב כי הוא לא רגיל לעזור לאנשים נזקקים בפרק זמן קצר.

אני חושבת שכדאי לאשר את החוק כדי שלמשרד המשפטים יהיה תמריץ חזק לעשות כמה שיותר מהר, וזה מה שנתבקשתי למסור. אנחנו נעשה כמה שיותר מהר. אנחנו שותפים בצורך לעשות את זה במהירות.

טוב, אני לוקח את זה כאילו זה ייבחן בצורה אוהדת. ו"ייבחן בצורה אוהדת" בשבילי, זה חיובי.

אדוני, משרד האוצר? לפני שניכנס לחוק.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לחדד נקודה לעניין ההיערכות של הביטוח הלאומי.
אני דיברתי עם הביטוח הלאומי, ואני מאמין שאפשר לעשות פה קווץ' ולבקש מהביטוח הלאומי לעשות היערכות טיפה יותר קצרה. במקום תשעה חודשים – שלושה חודשים - - -

מה תשעה חודשים?

שישה חודשים, סליחה. במקום שישה חודשים – שלושה חודשים, ולהתאים את התחולה של התקנות למהות הקצבה. אנחנו מדברים פה על קצבה סוציאלית שנועדה לתת רשת ביטחון אחרונה לתושבים. העיקרון של לתת פה תקופת רטרו גדולה מדי הוא לא סביר. לכן אני חושב שכן צריך לדרוש מהביטוח הלאומי תקופת היערכות קצרה יותר, ועל זה גם נקבל תקופת היערכות - - -

אני רוצה להסביר לך את משרד המשפטים, או על הביטוח הלאומי.
משרד המשפטים צריך לאשר כמה תקנות שהן לא מסובכות במיוחד. הוא אומר: אני לא יודע אם נעמוד ביעדים, אנחנו, יש לנו הרבה עבודה, אנחנו נעשה מאמץ. בהיערכות, אם יבואו כל האנשים ביום אחד, יבוא הביטוח הלאומי ולא יעשה את העבודה. אנשים מעוניינים לבקש כמה שיותר מהר, הם רוצים את הכסף. הם יכולים לבקש, הם יקבלו כסף, כמה שיותר מהר, טוב להם. אבל לא כולם יודעים.
הביטוח הלאומי בא לעזור לאנשים, ואנחנו מאפשרים לאנשים שלא שמעו ביום הראשון ולא רצו ללכת מכות בתור – תן להם תשעה חודשים. לא קורה כלום. המסה הגדולה תבוא בשבוע הראשון.

אז אני רוצה, ברשות כבוד היושב-ראש, אם אפשר, לרדת לרמת החודשים, כמו שאתה עשית.

אוקיי, מה אתה מציע?

את תיקון החוק אנחנו מעבירים היום, בתקווה, ולתקנות נקבל את אישור הוועדה שבועיים מהיום.

לא שבועיים. שמענו – 9 באוגוסט.

כן. זה שבועיים מהיום, לא?

לא מבין. יש תאריכים.

יש תאריך, יש תאריך.

אתה תבוא לתקנות, אם לא, אני לא אאשר את התקנה שלך.

9 בחודש, כפר המכביה בעשר?

כן, קומה שלישית.

חדר מספר?

דפקת לה את הנסיעה לחוץ-לארץ עכשיו.

הביטוח הלאומי אומר שהוא צריך שלושה חודשים להיערך – עד אמצע חודש נובמבר, אם אני לא טועה.

סוף נובמבר.

סוף נובמבר.

אנחנו שואלים, האם אתם יכולים לקבל תביעות במהלך התקופה הזאת ולשים אותן בצד?

כן.

אז באותם שלושה חודשים לקבל גם את אותן תביעות ושלום על ישראל, בלי לסבך את התאריכים מבחינת מועד התביעה של מקבל הגמלה או דורש הגמלה, ומועד העבודה של הביטוח הלאומי. אותו זמן היערכות גם לתובע וגם לביטוח הלאומי, לכל התקופה.

שמע לי, חשוב לי השם של הביטוח הלאומי. גם ככה השם שלהם לא איי-איי-איי. אם אני אבוא ואגיש בקשה, והם נערכים שלושה חודשים – אני, כמגיש הבקשה, ארגיש גרוע שלא קיבלתי תשובה שלושה חודשים, ולא באשמתם.

לא רוצה, לא רוצה שהם ישימו בצד. לא רוצה לפגוע בשמם הטוב. אני לא רוצה שאנשים יתלוננו ויגידו: שמע, הגשתי וארבעה חודשים לא עונים לי. ולמעשה, מה זה לא עונים? הם בזמן היערכות.

לא רוצה. אני רוצה לשמור על שמם הטוב. ואם אני אגיש, יהיה זמן תגובה סביר. ולא רוצה לפגוע בשמם הטוב.

אמנון, עשית לי ברדק בישיבה, תאמין לי.

מה שאתה רוצה. אני יושב בשקט, לא מדבר בכלל.

כמה היום אתם משלמים רטרואקטיבית למי שהגיש הבטחת הכנסה?

אין תשלום רטרואקטיבית, בהתאם לסעיף 14.

כבוד היושב-ראש, בוא נחדד פה את הנקודה. אם אני מבין נכון מגברת אורנה ורקוביצקי מהמוסד לביטוח הלאומי – היא יודעת לתת תשובה בתקופת ההיערכות, כרגיל, כמקובל. היא רק לא תדע לשלם לפי אותם נהלים. זאת אומרת, התובע יקבל תשובה כמו במסלול רגיל.

זו לא תשובה. תגידי לי, מהביטוח הלאומי – עזוב, אל תדבר אתה – השם שלך לא חשוב לך?

תמיד, בהחלט.

את מבינה שבן-אדם יבוא, ייתן לך טופס, ואת לא תשלמי לו שלושה חודשים?

אבל ככה אני לא אשלם לו תשעה חודשים.

הוא לא יודע שהוא צריך לקבל. תשמעי מה אני אומר לך.

אני איתך.

אני שומר על שמך הטוב. גם ככה שמכם לא טוב.

אני איתך.

נניח שזה עובר ב-9 באוגוסט – מהמועד שבו יעברו התקנות נצא בפרסום חזק לציבור.

נגיד לו תיערך - - -

לא, לא, לא להיערך.

גם היום, כל התביעות שדחיתי ממרץ עד היום, כתבתי לאנשים במכתב שאנחנו ממליצים בפניהם לשוב ולהגיש תביעה ב-1 בספטמבר, כי צפויה חקיקה חדשה.

מה את רוצה?

אני אומרת שאם ייקח לי עד שלושה חודשים היערכות, בתקווה שאצליח גם קודם – פשוט, יש חגים, אז אני לא רוצה סתם להתחייב – ברגע שאנחנו נהיה מוכנים - - -

תגידי לי, העורך-דין שדיבר ויצא, הוא לא מבין מה הוא מדבר?

הוא מבין טוב מאוד.

אז למה הוא ביקש כל-כך הרבה?

לא היה לנו ברור על איזה מחירון נסתמך. כי אם נצטרך לצאת למכרזים וכולי, זה ייקח לנו זמן. אבל אם אנחנו יכולים להסתמך על מחירון קיים, אז זה הרבה יותר פשוט. זה היה הקו המכריע, הנקודה המכריעה.

גם את המחירון קבענו.

אם יש מחירון ידוע, אז זה הרבה יותר פשוט להיערכות.

כמה זמן היערכות את צריכה?

עד שלושה חודשים, בהתחשב שמדובר בחופשות קיץ - - -

זאת אומרת, ב-30 בנובמבר?

כן, ומי שיגיש תביעה עד ה-30 בנובמבר נוכל לבדוק אותו רטרואקטיבית מ-1 במרץ, בתנאי שיתקיימו בו התנאים. וכל מי שיגיש תביעה עכשיו, אנחנו נגיד לו, גם אם הוא לא זכאי בגלל שאני כרגע לא יודעת לשלם לו, אנחנו נוציא מכתב - - -

בסדר, אבל אז לא יבואו אליכם אנשים גם אם יהיה זה.

עד 30 בנובמבר את? הורדת חודש?

יותר, יותר.

איך יותר?

קודם אמרנו חצי שנה.

אמרנו 31 בדצמבר. זה מה שאמרנו, זה רשום. הורדת חודש, אנחנו נרד ל-31 באוגוסט.

זה ממש בעייתי מבחינת ביצוע לבדוק אנשים רטרואקטיבית כל-כך הרבה זמן. יותר מזה, זה אומר שאנשים יתייצבו בלשכות ואני לא אוכל לשלם להם, ואני אגיד להם, חכו עכשיו עד - - -

את לא מבינה מה אני מדבר, אם ככה.

אנשים יתייצבו בלשכות – את תשלמי להם. אחד שלא הגיש בקשה, יוכל להגיש את הבקשה עד ה-31 באוגוסט. את לא עוצרת אף אחד. מאפשרת לאנשים שלא ידעו, לא שמעו, לבוא ב-31 באוגוסט – זה שיבוא ב-29 באוגוסט ויגיש את הבקשה, יהיה זכאי.

יהיה זכאי מה-1 במרץ.

כן, כן.

הוא יהיה זכאי רטרואקטיבית. וזה שיבוא ב-1 בספטמבר, לא יהיה זכאי רטרואקטיבית. זה הכול.

וואלה, תגיד לי, מה אתה רץ אחוז תזזית? קיבלת את כל מה שאתה רוצה. אה, לא קיבלת כלום?

ספטמבר 2013 – הוא אומר שלא יהיה זכאי לרטרו. עד ה-31 באוגוסט הוא יהיה זכאי לרטרו.

אז הוא נותן לו שנה. תוך שנה אני אצטרך לשלם רטרו מה-1 במרץ. זה מה שזה אומר?

כן. מה זה משנה? אני בכלל לא מבין אותך. עכשיו אני בכלל לא מבין. חשבתי שאני קצת מבין במתמטיקה ומספרים, ועכשיו אני מבין שאני לא מבין.
בואי נגיד שהוא הגיע אליך ב-1 בדצמבר – נתת לו רטרו ממרץ, והתחלת לתת לו שוטף. מה זה משנה לך? זה אותו כסף. על הכסף שהוא לא לקח ממך, עוד הרווחת בריבית פק"מ. היה לך רווח על מה שלא שילמת. מבחינת הביטוח הלאומי, אם כולם יבואו באוגוסט – מבחינת כסף, אתם תעשו כסף. מה לעשות, נו? התאריך נקבע - - -

אני רוצה להבין אותך עד הסוף. זה אומר שמי שיגיש ב-30 באוגוסט 2013 - - -

יקבל רטרו ממרץ 2012.

אוקיי. אבל זה אומר המון-המון בירוקרטיה, כי אני אבקש מהם אישורים על הכנסות וכולי רטרואקטיבית שנה ומשהו. אנחנו לא רגילים לזה. היום אנחנו עושים חודש אחד רטרו.

אנחנו דנים עכשיו בהגדלת שעות העבודה.

לא, זה לא עניין שלנו. זה עניין של הציבור, איך זה נראה.

יהיה בסדר. תשמעי, לא נעים לי להגיד, אבל אם הייתם דואגים לציבור כמו שאנחנו דואגים לציבור פה בוועדה, היה בסדר.

עד ה-30 בנובמבר הם לא משלמים כלום?

כלום.

כלום. הם נערכים.

כן, אדוני. אתה מסתכל בטלפון, מצביע, מקבל רשות דיבור, מסתכל בטלפון – בבקשה. לא האמנתי שהדיון הזה יהיה כל-כך ארוך וקשה.

מה שחשוב בדיון הזה שכולנו יודעים על מה מדובר ואין חלקים פתוחים.

אם אתם עוד לא מבינים על מה מדובר, אז תבואו לעבוד באוצר.

כבוד היושב-ראש, צריך להדגיש ובל נשכח שאנחנו אומרים שאותו מבקש גמלה יכול לתבוע גמלה כבר היום. זה לא שהוא יכול לתבוע גמלה מסוף מועד ההיערכות.

היום הוא לא יכול, כי אין תקנות.

לא, אבל הוא יכול להגיש תביעה.

אני מתנצל. מהיום שבו התקבלו התקנות הוא יכול להגיש גמלה. זה לא שהוא יכול להגיש גמלה בעילות ובתנאים האלה מספטמבר. זאת אומרת, יש היערכות של שנה ושלושה חודשים לאותו תובע גמלה. את זה חשוב לציין.

אז הם לא צריכים היערכות.

אני בודקת אותו בכל התנאים, יש כל-כך הרבה תנאים לבדוק. רק לחישוב הגמלה אני צריכה להיערך עד שלושה חודשים. זה משהו חדש לגמרי.

אדוני, ממשרד האוצר, במסגרת העלויות שהגדרת כל הזכאים מה-1 במרץ קיבלו את הכסף. לצורך העניין, בתקציב שלך, הכסף יצא, הלך. אתה בונה תקציב – הכסף הזה יצא.

עכשיו, אנחנו רבים או לא רבים, מדברים על מתי יבואו לקחת אותו. אחד יבוא לקחת אותו במרץ. ב-1 בספטמבר איחרת את הרכבת. אתה לא יודע לקבל את הכסף יותר, אתה מקבל לא רטרו. כל מי שיבוא ב-1 בספטמבר 2013, איבד את הרכבת הרטרואקטיבית, היא כבר נסעה מהתחנה.

כל מי שיבוא במסגרת התקציב, לוקח את החלק שהקצבת לו. אני לא מבין – כולכם מצטייני דקאן שם, איך אתם? כמה?

טוב, סגרנו.

שלי, את רוצה לנהל את הישיבה?

אני? לא. אתה מנהל אותה מצוין.

כבוד היושב-ראש, אומרת פה נציגת המוסד לביטוח הלאומי, שלעניין התשלום יש לה קושי לבצע תשלום לפני סוף מועד ההיערכות. זאת אומרת, לפני סוף נובמבר 2012. אבל היא אומרת שהיא כן יודעת לתת תשובה באותה תקופה. זאת אומרת, תקופת ההיערכות היא לעניין התשלום ולא לעניין התקופה.

תקשיב, אנחנו בכלל לא מתווכחים. אני הבנתי מה שאמרתי לך, הבנתי. אפילו אנחנו, חברי הכנסת, הבנו. ואנחנו יודעים שלפני ה-30 בנובמבר לא יהיה כסף.

כן יהיו תשובות.

כן. כסף לא יהיה. אין לנו טענות. אנחנו לא מצפים שמישהו יבוא ויקבל את הכסף לפני ה-30 בנובמבר. בשביל זה הגדרנו את התאריך הזה. אין בעיה.

אבל אתה, כשאתה נערך ובונה את התקציב, אתה יודע שאתה תצטרך לשלם את הכסף רטרואקטיבית ממרץ 2012. הבנת. יפה לך.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר?

מה עכשיו?

אם אנחנו הולכים על מנגנון כזה של תשלום רטרואקטיבית של שנה, למעשה, מה שייווצר הוא שייכנסו שני אנשים למוסד לביטוח הלאומי, האחד עם רכב והשני בלי רכב – האחד יקבל רטרואקטיבית והשני לא יקבל רטרואקטיבית.

נכון.

אבל אדוני, לפעמים האוכלוסיה החלשה יותר היא דווקא בלי הרכב.

מאה אחוז. את רוצה לתת גם להם?

אני רוצה שתביני, גברת - - -

אבל קודם לא נתת לו - - -

שלי, שנייה, שלי.

אני לא פותח אתך משא ומתן. יש לך ממונים? אני סיכמתי אתם. אני לא פותח אתך משא ומתן. אני רק מסביר את הכללים איך זה ינוהל. אני את המשא ומתן סיימתי עם הבוס שלך. זה נגמר. כן יקבל, החלש, החזק, הבלונדיני, זה כבר נגמר. זה מאחורינו. אנחנו כבר לא שם.

עכשיו אנחנו בכללים איך יקבל, ואנחנו מתישים את עצמנו על הכללים האלה כל-כך הרבה זמן. המשא ומתן היה מתיש הרבה יותר, אבל הכללים הם פשוטים. הכול כבר נקבע. ועכשיו ההגדרות הן כאלה, ואנחנו נקרא את החוק ונדבר על החוק ונקרא את ההגדרות, ונגמור את הסיפור הזה.

תודה רבה, תעברי להקראה.

כמו שדובר פה בישיבה, אנחנו בעצם מחוקקים חוק בעקבות החלטת בית-המשפט העליון. בית-המשפט העליון ביטל את הסעיף בחוק כי הוא קבע שהיתה חזקה גורפת – כל מי שיש לו רכב, למעט החריגים, לא זכאי להבטחת הכנסה. בית-המשפט אמר, זה פוגע, יש אנשים שלא מסוגלים להתקיים באופן הכי מינימלי. אין להם את הכסף הזה, הם זקוקים להבטחת הכנסה, ובכל זאת, אתה מונע מהם הבטחת הכנסה בגלל שיש להם רכב. ולכן בית-המשפט אמר שזה לא חוקתי.

יש לנו זמן. את לא צריכה לבלוע את המילים. לאט-לאט.

אבל מצד שני, בית-המשפט אמר שהוא לא חולק על זה שבעלות על רכב או שימוש בו עשויים בכל זאת לסייע באומדן ההכנסה של הבן-אדם. ולכן אנחנו כן יכולים לייחס לרכב איזושהי משמעות כלכלית מסוימת.
בית-המשפט קרא למחוקק להשיג את התכלית של הסעיף – להבטיח שהבטחת הכנסה תינתן רק לאלה שנזקקים לה באמת, ולעשות את זה בדרכי חלופיות, לפגוע פחות בזכות של אנשים לקיום מינימלי בכבוד. וזה ההסדר שהממשלה מציעה.

אני רוצה להסביר רק את ההבדלים בין ההסדר שהממשלה מציעה ובין החוק שקיים היום.

היום, החוק מדבר על רכב בבעלות התובע או בשימושו של התובע. כלומר, גם אדם שהיה בשימושו רכב, שללו לו. היום החוק יגיד: בעל רכב לרבות מי שנוהג ברכב מנהג בעלים אף אם אינו רשום כבעליו. כלומר, לא כל שימוש יפסול, אלא רק אם אדם נוהג ברכב מנהג בעלים.

זה כולל רכב של הילד שלו שנמצא עמו, וזה קיים בחוק גם היום. רכב, למעט אופנוע, דיברנו על זה. בעצם, לפי החוק החדש מכניסים גם אופנוע.

רכב, כולל אופנוע.

כן. היום בחוק זה למעט אופנוע. ומעתה, כולל אופנוע.

לפי הכלל הקבוע היום, ככלל, רכב שולל זכאות לגמלת הבטחת הכנסה למעט חריגים. ולפי ההסדר המוצע, בעלות על שני רכבים או בעלות על רכב בשווי שקובע השר בתקנות, היא זאת ששוללת באופן גורף את הזכאות להבטחת הכנסה. כלומר, אם יש לו מעל X, הוא לא יהיה זכאי. אם יש לו מתחת ל-X שייקבע, ינוכו לו מסכום הגמלה סכומים כפי שייקבע השר.

כפי שהיא סוכמה בתקנות.

כפי שיקבע השר בתקנות, באישור ועדת העבודה.

יפה.

היום יש חריגים לחוק, חלקם יישארו וחלקם יימחקו.

חריגים של מצב רפואי – נכה ברגליים, ילד נכה, רישיון רכב שהופקד – יישארו. החריגים שדיברו על רכב ישן והכנסה מעבודה, ותובע שהחזיק רכב בשל עבודה ופוטר מעבודתו – יימחקו. לפי החריגים האלה, אדם שהחזיק רכב, לא שללו לו בכלל מהבטחת הכנסה. כרגע לא יחולו החריגים האלה, הם מבוטלים.

הוספת את הנושא של אישור ועדה ואני מציעה לקרוא.

קראי.

רגע, אנחנו רוצים להוסיף גם את הסעיפים מהחוק שלנו?

כן. בהסכמה אתכם אנחנו מוסיפים לחוק את הסעיפים מהחוקים של אמנון כהן, שלי יחימוביץ ומיכאלי.

יש פה נוסח לדיון 25.7.12: הצעת חוק הבטחת הכנסה – זאת הצעת החוק הפרטית.
אני מניחה שאנחנו לוקחים ממנה את התיקונים שמסומנים בסעיף 1, פסקאות (1) ו-(2). כלומר, התיקונים לסעיף 2 ו-3. חבר הכנסת אמנון כהן?

כן.

"בפסקה (2), אחרי "הורהו של התובע" יבוא "או שהוא אחיו של התובע המתגורר


עמו";

סעיף 9א(ג) מונה מספר מצבים בהם החזקת רכב על-ידי התובע לא תשלול את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה. פסקה (2) שבו, עניינה ברכב המשמש את התובע או בן משפחתו לקבלת טיפול רפואי. מוצע כאן להוסיף להגדרת בני משפחה גם את אחיו של התובע שמתגורר עמו.


"בפסקה (3), בסופה יבוא "וכן תובע שהוא מורשה נהיגה של נכה כאמור לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9."

פסקה (3), עניינה ברכב שמשמש את התובע או את בת-זוגו או את ילדו להסעה ברכב משום שהוא נכה ברגליו. וכאן אנחנו מציעים להחיל את ההוראה הזו גם על תובע המשמש מורשה נהיגה עבור אדם אחר שהוא נכה ברגליו.

אתה רוצה להצביע על הפסקאות?

לא, תקריאי את כל החוק ואנחנו נצביע על הכול ביחד.

לא פספסת כלום?

אחר-כך ישנן פסקאות (6) ו-(7) שנמחקות.

לך שב שם. אני רואה אותך מתקרב לפה, אז אני לא מרגיש טוב.

יש לי שאלה משפטית.

משפטית – אנחנו נסמיך את היועצים המשפטיים.

לא פספסת איזה סעיף קטן שם? אני סומך עליך, היועצת המשפטית שמרית, שאת עושה מלאכתך נאמנה.

שמע, אתה יודע, שבגרמניה עכשיו, בחוק, אסור לעשות ברית מילה. אנחנו נתקן את זה בחוק פה.

לא, לא. ביטלנו את זה.

טיפלנו בזה ברמה - - -

טיפלנו בזה, חיים. אנחנו לא סומכים על הכנסת - - -

הם נסעו לאירופה כדי לשכנע - - -

הוא אמר: סעיף קטן.

שמע, ההסדר שאתם מציעים הוא שונה.

הוא יותר טוב.

בפסקאות (6) ו-(7) יש הסדר שונה. ככל שהתיקון שלכם הוא ל-(6) ו-(7), הוא לא יהיה רלוונטי כי הוא יורד. - - - אותו להסדר אחר.

ושאר הסעיפים – בני משפחה, וזה, הכול סידרנו?

היו פה שני תיקונים שהקראתי, וזה מה שאני חושבת שרלוונטי כרגע.

"הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40), התשס"ב-2012
תיקון סעיף 9
1.
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981, בסעיף 9(א), בהגדרה "הכנסה",



פסקה (5) – בטלה.



2.
בסעיף 9(א) לחוק העיקרי –



(1)
במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא:





"(א)
בסעיף זה –






"בעל רכב" – לרבות מי שנוהג ברכב מנהג בעלים, אף





אם אינו רשום כבעליו;





"רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה;





"תובע" – לרבות ילדו הנמצא עמו;




(ב)
תובע שהוא בעל שני רכבים או יותר או שהוא בעל רכב




ששוויו עולה על סכום שקבע השר, לא יהיה זכאי לגמלה לפי




חוק זה; הסכום האמור יעודכן באופן ובמועד שיקבע השר."

זה הכלל, כמו שאמרנו. מי שיש לו שני רכבים או מי שיש לו רכב בשווי שעולה על הסכום שקבע השר, לא יהיה זכאי לגמלה. גם התקנות האלה באישור ועדה.

ושר האוצר.

זה כבר כתוב בחוק. את עצמכם כבר הכנסתם לחוק.

לא, לא. צריך לתקן את סעיף 3. כתבתי לך על זה. את ההסמכה שלך את צריכה להוסיף גם בסעיף 3 לחוק הזה, לדעתי.

כן, כן, אני יודעת.

"(ב1)
השר רשאי לקבוע כי מגמלתו של תובע שבבעלותו רכב





אחד ששוויו אינו עולה על הסכום שנקבע לפי סעיף קטן





(ב), ינוכו סכומים שיקבע;"

"לרבות סכומים העולים על ההכנסה שניתן להפיק מהרכב;"






"לעניין זה רשאי השר לקבוע סכומים שונים בהתחשב,





בין השאר, בגילו של התובע, בשווי הרכב" – זה מה





שסיכמתם, נכון? זה יהיה בהתחשב בשווי הרכב –






"ובהכנסתו מעבודה."



(2)
בסעיף קטן (ג) -





(א)
ברישה, במקום "לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו





הכנסה" יבוא "הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) לא





יחולו".






(ב)
פסקאות (6) ו-(7) – בטלות.


3.
בסעיף 31(ב) לחוק העיקרי, אחרי "9(ב)" יבוא "9א(ב1)"."
פה יהיה תיקון בהתאם למה שקבענו. זה יהיה גם הסכמת שר האוצר וגם הסכמת הוועדה לשתי התקנות, ל-(ב) ול-(ב1).

9א רבתי (ב), ו-9א רבתי (ב1).

בדיוק. לשני סוגי התקנות – אישור הוועדה והסכמת שר האוצר.

איפה יש להם זכות ערעור במידה שהם קובעים משהו לגבי שווי רכב בצורה כזאת או אחרת?

יש מחירון.

אין זכות ערעור.

יש מחירון מסודר, שֵם המחירון. הכול מסודר.

בהצעה של אמנון כהן כתבו איזושהי הוראה לשווי - - -

לא, לא, יש מחירון. מגדירים את המחירון, הוא פותח את המחירון, זה מה יש.

מחירון של יצחק לוי?

אבל אנחנו לא אמרנו. אתה שאלת סתם עכשיו.

סעיף התחילה – אני לא קוראת עכשיו, כי אמרת שנצא, ננסח ונחזור. נכון?

תאריך התחולה – 1 במרץ 2012.

תאריכים של היערכות – היערכות הביטוח הלאומי תיערך עד ה-30 בנובמבר. אנשים יוכלו להגיש בקשות עד ה-31 באוגוסט בקבלת רטרו, ומה-1 בספטמבר לא יקבלו רטרו.

תציין שנה, חיים, שיהיה ברור.

1 בספטמבר 2013.

כמו כן, התקנות יוגשו לאישור הוועדה ב-9 באוגוסט 2012, ומשרד המשפטים יעשה כמיטב יכולתו לעמוד ביעדים.

אדוני היושב-ראש, אני מצטערת שקצב העמידה שלי בדיון הזה לא במיטבו, משום שאני מחליפה את הרפרנט שמטפל בחוק הזה.

אבל אני חוששת שההוראה שיצרתם, ואם אפשר היה בכל זאת לחשוב בשנית על הפתרון שהציעו – לייצר את החפיפה בין התקופות – יהיה טוב יותר. זה גם מחטיא את המטרה של הגמלה הזאת שנועדה לשמש לקיום בסיסי באופן מיידי, ולא לפצות על נזקים. וזה גם יוצר את הפער המאוד-בוטה הזה בין מי שאין לו רכב ולא יכול אפילו יום אחד אחורה לתבוע, ובין מי שנוצרת לו תקופה של שנה ושלושה חודשים - - -

את רוצה שמי שאין לו רכב יוכל לתבוע אחורה?

אני לא רוצה את הדבר הזה - - -

אז את רוצה לקחת מאלה שאין להם. את בשם הצדק - - -

לא, לא, לא. אני ממש לא רוצה. אני מציעה - - -

תשמעי, אבל את לא מאלה שאני מסכם אתם על כסף. את המנסחת. מי שאני מסכם אתם על כסף הם משרד האוצר והביטוח הלאומי, אבל אני רואה את הנדיבות שלך.

ההערה שלי אינה נוגעת לכסף. ההערה שלי נוגעת לכך שאני מבינה שנקודת המוצא שבשלה ביקשת לתת תקופה ארוכה יותר להגיש את התביעה, היא שאנשים לא ימצאו עצמם, חס וחלילה, במצב שהם לא מודעים לזכויותיהם ולכן אינם מצליחים לממש אותן.
אם נותנים פרק זמן של חצי שנה, למשל, ומלווים את זה בפרסום מצד המוסד לביטוח הלאומי, עם התחייבות שלו לפרסם את הדברים - - -

אני מבין שהשם של הביטוח הלאומי לא חשוב לך.

לטובת השם של הביטוח הלאומי, אפשר באותם שלושה חודשים שבין יום הגשת התביעה ליום שבו הביטוח הלאומי מסוגל להתחיל לשלם את הכסף - - -

דיברת עם האוצר?

לא. אני מדברת, בבקשה, עם כבוד היושב-ראש והוועדה.

דיברת עם האוצר שזה לא כלכלי לו?

לא, לא דיברתי עם משרד האוצר.

אז דברי אתו.

אני לא מדברת על הפן הכלכלי, אני מדברת על הפן המשפטי.

למרות זאת, אני מנסה להציע הצעה שגם תאפשר לאנשים למצות זמן תביעה משמעותי, גם תיידע אותם בדבר הזכויות שלהם ולא תיתן להם ללון על זכויותיהם, וגם לא תפגע בשמו הטוב של המוסד.

אתם תפרסמו את זה ברדיו כל יומיים? ברדיו, כל יומיים, במשך חודש?

אפשר לבקש מהמוסד לביטוח הלאומי איזשהו תהליך של פרסום אפקטיבי. אני לא משרד מבצע, אבל אפשר לבקש מהמוסד לביטוח הלאומי להציע פתרונות אפקטיביים לפרסום והעברת המידע - - -

רדיו, כי הם לא שומעים משהו אחר. רדיו ברוסית, באמהרית, מה?

אדוני ממשרד האוצר והביטוח הלאומי, אתה רוצה להעביר את החוק הזה? תעשה סדר בשכונה שלך. הם מתנהלים שם כמו שכונה במשרדי הממשלה.

אדוני, אני חייב להציג את חוק הכבאות במליאה.

אתה הולך לכבות את השריפה.

אני חוק שני, אחריו, אז אני לא רוצה פתאום להיות - - -

גם אני צריכה ללכת.

בוא נצביע קודם, אחר-כך תעשו את הבלאגן.

כבוד היושב-ראש, אמרנו שנחזור להצבעה פה בעוד כמה דקות ונראה אם אנחנו מבינים אחד את השני בעניין הסוגיה הזאת, כדי שנמנע את הבעיה הזאת.

אנחנו עושים הפסקה בוועדה לעשר דקות.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>