ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 23/07/2012

לימודי מדעים - בדרך להידרדרות או סיכוי לשינוי כיוון?

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 679

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ד' באב התשע"ב (23 ביולי 2012), שעה 11:30
סדר היום
לימודי מדעים - בדרך להידרדרות או סיכוי לשינוי כיוון?
נכחו
חברי הוועדה:
עינת וילף – היו"ר

מסעוד גנאים

אלכס מילר
מוזמנים:
דלית שטאובר - המנהלת הכללית, משרד החינוך

שושי כהן - מפמ"ר מדעים, משרד החינוך

כמאל חוואלד - מפקח באגף להכשרת עו"ה, משרד החינוך

עפרה מייזלס - יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

עפרה מייזלס - האקדמיה הלאומית למדעים

קרן בן נתן - ר' מנהל כ"א טכנולוגי ומחקר אכ"א, משרד הביטחון

שרה ישראלי - יו"ר סניף המורים ת"א, הסתדרות המורים

ורדה בן שאול - ממונה תחום מכללות להוראה ומכללות טכנולוג, מל"ג

יעל אדיב - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ור"ה

שקד אייזנמן - תלמיד תיכון במקצועות הרלוונטיים

תמי חלמיש אייזנמן - תוכן ותוכניות, מוזמנים נוספים

שושנה פולטין - מורה לביולוגיה, מוזמנים נוספים

שרה ישראלי - הסתדרות המורים, סניף תל-אביב

נילי אבינון - פעילה, מנהלי בתי ספר

רקפת שרון - נציגת רמ"א, מכללת אוהל אברהם

מנון הרן - מנהלת פרויקטים חינוכיים, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

ערן אסקרי - מורה למדעים מחוננים ומצטיינים

אורית חזן - ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון

תום היוס גיימס - מורה למדעים בכפר הירוק

יהודה סקר - נציג ארגון הורים ארצי

אתי ויסבלאי

ֹ–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי;
רשמת פרלמנטרית
אתי אפלבוים

לימודי מדעים - בדרך להידרדרות או סיכוי לשינוי כיוון?
היו"ר עינת וילף
צהריים טובים. אנחנו פותחים דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר-היום: לימודי מדעים – בדרך להידרדרות או סיכוי לשינוי כיוון.

הדיון מתקיים יחד עם מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר ויושבת ראש המזכירות הפדגוגית, עפרה מייזלס.

אני אפתח בכמה דברים ואז נפנה לאתי ויסבלאי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. משרד החינוך יציג את דבריו ונפתח את הדיון.

הנושא של הוראת מדעים הוא תמיד רלוונטי אבל הדיון היום הוא חיבור של שלושה כיוונים:

אחד, מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שנדון גם בדיון קודם, שעסק בכוחות ההוראה בתחום המדעים, בשעות ההוראה בתחום המדעים והכיוונים הבעייתיים משהו שנראים מתוך המספרים וזה יוצג.

שניים, כותרת ראשית בעיתון "הארץ" מלפני כמה שבועות, שעסקה בירידה הדרמטית במספר הנבחנים ב-5 יחידות בגרות במתמטיקה, בירידה דרמטית גם במספר השעות ומספר המורים במקצועות שונים בתחום המדעים. המטרה היא גם לעמוד על הנתונים עצמם, על המגמות ומה אנחנו רואים.

שלוש, נושא נוסף שעלה באחת השיחות הוא שאנחנו למדים שהרבה פעמים בתחום החינוך כוונות טובות ומה שקורה, לא תמיד יש חיבור חזק. אחד הנושאים שעלו, למשל, שרפורמת "עוז ותמורה" גרמה לעזיבה משמעותית של מורי מדעים מהמערכת בשל העובדה שהרבה מאוד מהמורים למדעים לימדו בו זמנית בשניים או שלושה בתי ספר. מרגע שהופעלה הרפורמה של שעות שהייה בבתי ספר, שעון נוכחות, הדבר הפך עבורם את המקצוע ללא כדאי. אלטרנטיבות אחרות הפכו לכדאיות יותר. במצב כזה יתכן שברפורמה שהמטרות שלה טובות וכוונותיה טובות, הביאה בלא שהתכוונו לכך, לירידה במספר המורים או ליציאה של מורים למדעים מתוך המערכת. גם על-כך אני מבקשת לעמוד.

אני מבקשת לפתוח בסקירה של אתי ויסבלאי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת על כוחות ההוראה ושעות ההוראה במקצועות המדעים והטכנולוגיה.
אתי ויסבלאי
לבקשת חבר הכנסת אלכס מילר בדקנו נתונים על מאפייני מורים במקצועות המדעים, בעיקר בחטיבה העליונה. במקצועות המדעים כוללים: מתמטיקה, פיסיקה, ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב ומקצועות טכנולוגיים.

אני חייבת לציין, בהקשר הזה, שלמרות שביקשנו, משרד החינוך לא העביר לנו נתונים בעניין הזה ולכן כל המידע שיש לנו מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
היו"ר עינת וילף
אני מקווה שהיום נשלים נתונים.
אתי ויסבלאי
כמה דגשים מרכזיים שעלו מתוך המסמך. בדקנו שינויים במאפייני המורים למדעים מול מספר המורים למדעים בין השנים 1999 ל-2010. ראינו שברוב המקצועות מספר המורים למדעים גדל בשנים אלה. אבל, כשאנחנו בוחנים את הנתונים לפי זרמי חינוך, כלומר, חינוך עברי, חינוך ערבי וחינוך ממלכתי דתי, אנחנו רואים שבמגזר הממלכתי והממלכתי דתי יש ירידה במספר המורים ברוב מקצועות המדעים. זה ניכר במיוחד במקצועות כימיה ומחשבים. במגזר הערבי, לעומת זאת, חלה עלייה במספר המורים למדעים בכל המקצועות, במיוחד במתמטיקה.

בדקנו גם את נושא גיל המורים וראינו שהגילאים של המורים למדעים עלו במידה ניכרת מ-1999 ל-2009. בשנת 2009 בין 22% מהמורים ל-40% מהמורים למדעים הם מורים מבוגרים שתוך עשור או שניים יהיו קרובים לגיל פרישה.

בכל הנוגע לשעות ההוראה ולמאפייני הוראה אחרים, כולל שיעור החשיפה, כלומר, מספר בתי הספר בחטיבה העליונה שבהם נלמד המקצוע, ראינו שברוב מקצועות המדעים, חוץ ממתמטיקה, חלה ירידה במאפיינים שונים של ההוראה כולל מספר השעות הכולל, מספר השעות לכיתה ושיעור החשיפה. הנתון הזה בולט בכל המגזרים, גם בחינוך הערבי וגם בחינוך העברי.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. מתוך הנתונים עולה שמלבד מהמגזר הערבי, יש ירידה במספר המורים במדעים. בכל המגזרים יש ירידה בשעות שמוקצות.
אתי ויסבלאי
זה תלוי במקצוע אבל בחלק גדול מהמקצועות יש ירידה במספר השעות שמוקצות. אני חייבת לציין, בהקשר הזה, שבשנת 2010 יש עלייה במספר השעות המוקצות אבל לא ראינו את הנתונים האלה בפילוח למגזרים ולכן אי-אפשר היה להשוות לשנים קודמות.
היו"ר עינת וילף
אז אמרת שיש תחילה של עלייה ויש גם תהליך שבו גיל המורים למדעים עולה וזה מעלה סימני שאלה לגבי העתיד.

מי שמעוניין לדבר מתבקש להעביר פתק למנהלת הוועדה.

זכות הדיבור למנכ"לית משרד החינוך. אני מבקשת להתייחס לנתונים ביחס למורים, לשעות, לגילאים. אני רוצה גם התייחסות לנושא של "עוז לתמורה". התייחסות לנושא של הבגרות, במיוחד, האם באמת רואים מגמה של ילדים שלומדים 5 יחידות אבל בורחים לבגרות של 4 יחידות ברגע האחרון?

מה משרד החינוך עושה ומתכוון לעשות בכל הנושאים האלה? בבקשה.
דלית שטאובר
בוקר טוב, תודה רבה גברתי יושבת הראש.

אני אחלק את הדברים ביני לבין יו"ר המזכירות הפדגוגית, פרופ' מייזליס.

הדברים שבחרת לדון בהם היום הם דברים שמאוד מאוד מעסיקים אותנו. מדובר בבעיה, בקושי שיש להתמודד איתו. משרד החינוך זיהה את הקושי הזה ופועל במספר היבטים. אנחנו רוצים כאן להציג את הנתונים מאוד בשקיפות על כל ההיבטים שלהם.

אני אבקש מפרופ' מייזלס להציג את נתוני הלומדים במקצועות השונים, את נתוני המורים במקצועות השונים, שאלה שתי סוגיות שהתייחסתם אליהן בעשור האחרון. אני רוצה לציין שכל דבר שאנחנו רואים אותו היום אצל התלמידים, יש לזכור שזאת החלטה שהתקבלה לפני 3 שנים על-ידי התלמיד, דהיינו, באיזה היקף של מגמה הוא בוחר ללמוד. מדובר בהחלטות אסטרטגיות גם מבחינת הכוונה של המערכת את התלמידים, גם מבחינת היכולת של המערכת לשמר אותם ולסייע להם להתמודד עם ההיקפים הרחבים. לכל זה אתייחס בהמשך.

כמובן, אתייחס גם לסוגיית המורים המלמדים.

אחרי שעופרה תציג את הנתונים, ברשותך, אעבור למהלכים שאנחנו עושים כדי להתמודד ולתת פתרונות למה שזיהינו הן ברמת לומדים והן ברמת מורים.
היו"ר עינת וילף
יש עותקים של המצגת הזאת לחברי הכנסת?
דלית שטאובר
לא הבאתי איתי עותקים. אנחנו נעביר.
היו"ר עינת וילף
כיוון שהמצגת לא מוצגת אז מאוד לאט וברור לגבי הנתונים.
עפרה מייזלס
בוקר טוב לכולם. אני שמחה להיות כאן בפעם הראשונה כדוברת. אני יו"ר חדשה של המזכירות הפדגוגית. אחד הנושאים הראשונים שעסקתי בהם, חוץ מהתחלת היכרות עם מגוון התפקידים בתוך המזכירות הפדגוגית ובמטה, הייתי צריכה להידרש לסוגיה של לימודי המדעים.

מה שאציג כאן הוא חלק ממה שלמדתי בנושא ויש ודאי עוד. אני לא אתן מספרים מדויקים על כל אחד. אני כן רוצה לדבר על מגמות וכיוונים כלליים.

בכיוון הכללי צריך לזכור שיש לאורך השנים עלייה במספר של הזכאים לבגרות יחד עם עליה מתונה באחוזים של הזכאות לבגרות מתוך כלל הניגשים. לכן, ירידה או עלייה במספרים של תלמידים שזכאים לבגרויות של 5 יחידות במקצועות השונים, צריך לראות בהינתן העלייה הזאת מתוך הסך הכול.

אני אתחיל מתחום המתמטיקה כיוון שלתפישתי הוא התחום היותר מאתגר כרגע את מה שקורה בתוך מערכת החינוך כיוון שמה שאנחנו רואים ב-5-6 השנים האחרונות זאת ירידה במספרי הזכאים בתחומי 5 יחידות, גם מקרב נבחנים זכאים.
היו"ר עינת וילף
לא הבנתי, תסבירו.
דלית שטאובר
זכאים לבגרות זה ילדים שזכאים לתעודת בגרות. כרגע אנחנו מתמקדים במספר הנבחנים שעוברים בהצלחה את המבחן, אבל זה מבחנים במקצוע מסוים. מדובר על נבחנים ב-5 יחידות לימוד.
היו"ר עינת וילף
האם יש מצב שמישהו נבחן ב-5 יחידות מתמטיקה והוא לא זכאי לתעודת בגרות?
דלית שטאובר
בדרך כלל לא, אבל אנחנו צריכים להיזהר במושגים שלנו.
היו"ר עינת וילף
יכול להיות מישהו שעשה 5 יחידות במתמטיקה ולא עשה שום דבר אחר?
דלית שטאובר
לא, אבל יכול להיות ילד שלא עשה בחינה מסוימת והוא ישלים אותה. בדרך-כלל, מי שבוחר ללמוד 5 יחידות הוא גם עובר את זה במאה אחוז. מי שנבחן במאה אחוז זה לא בעיה של חסם זכאות. אנחנו צריכים להיות זהירים במושגים. זכאות זאת זכאות לתעודת בגרות. אנחנו כרגע מדברים על נבחנים בהיקף יחידות במקצוע.
אלכס מילר
הנתון שמעניין אותנו הוא מה מחבר בין הלא זכאים לבין אלה שהצליחו? כמה נבחנים היו וכמה הצליחו?
דלית שטאובר
זה הנתון שתקבל עכשיו. אמרתי שקורלציה בין מספר הניגשים ל-5 יחידות למספר העוברים שואף ל-100%.
עפרה מייזלס
יש ירידה במספר התלמידים והתלמידות שעושים ועוברים 5 יחידות במתמטיקה ועלייה מקבילה כמעט, במספר אלה שעושים את זה ב-4 יחידות ואכן עוברים. בעצם אנחנו רואים הסטה, כזאת או אחרת, מ-5 יחידות ל-4 יחידות במתמטיקה. זה אלמנט אחד.
היו"ר עינת וילף
אני רוצה לחדד: כשעושים 5 יחידות במתמטיקה מקבלים פקטור של 25%?
עפרה מייזלס
זה לא פקטור, זה בונוס.
היו"ר עינת וילף
כשעושים 4 יחידות מקבלים 12.5% בונוס. כלומר, לצורך העניין, תלמיד שעושה את השיקול שלו – אם הוא חושב שב-4 יחידות הוא מקבל ציון שהוא משמעותית גבוה מה-5 יחידות, שמפצה על 12.5% שהוא מפסיד, הוא מעדיף ברגע האחרון להיבחן ב-4 יחידות. התוצאה הכוללת שלו מהבגרות זה רווח נקי.
עפרה מייזלס
ככל הנראה.
היו"ר עינת וילף
זה החישוב שהתלמיד עושה?
עפרה מייזלס
כן. הסיטואציה כיום היא שבחלק גדול מהמוסדות להשכלה גבוהה נדרש מינימום 4 אבל לא נדרש מינימום 5.
היו"ר עינת וילף
כלומר, כמעט אין מקצועות בהשכלה גבוהה שדורשים מינימום 5 יחידות.
עפרה מייזלס
אני לא יודעת אם אין כמעט, אבל יש לא מעט כאלה שאינם דורשים את זה. אני לא בקיאה עד כדי כך.
היו"ר עינת וילף
בסדר, אנחנו נשאל את האוניברסיטאות.
עפרה מייזלס
אלמנט נוסף זה בשאר המקצועות המדעיים הקלאסיים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, שאליהם אתייחס. ככלל, אנחנו מוצאים שם ירידה, אבל מאוד מתונה, במספר המקבלים ועוברים 5 יחידות. סליחה, ב-5 יחידות בפיסיקה יש ירידה מתונה. לעומת זאת, בביולוגיה יש עלייה במספר הזכאים ל-5 יחידות. בכימיה יש גם עליה, שנובעת רובה ככולה מהמגזר של הלא יהודים, קרי, ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים וכן הלאה.
היו"ר עינת וילף
זאת עלייה נומינאלית?
עפרה מייזלס
עלייה נומינאלית מאוד גדולה. לכן, כתוצאה מזה, בסך-הכול אנחנו מקבלים עלייה באלה שיש להם 5 יחידות כימיה. בניגוד לביולוגיה, ששם אנחנו רואים את העלייה בכל המגזרים בממוצע, בכימיה אנחנו רואים את העלייה במיוחד במגזר הזה.
היו"ר עינת וילף
העלייה המספרית הזאת במספר התלמידים, האם היא גבוהה מסך העלייה במספר התלמידים בכלל במדינת ישראל באותם שנים?
עפרה מייזלס
אני אגיד את זה במילים אחרות. יש עלייה בפרופורציה של אלו שיש להם 5 יחידות כימיה במגזר הלא יהודי, יחסית למספר הניגשים.
היו"ר עינת וילף
אבל רק שם. בכל המקומות האחרים הפרופורציה יורדת.
עפרה מייזלס
יש עלייה קטנה. היא לא יורדת, יש עלייה, אבל היא עלייה קטנה.
דלית שטאובר
יש עליה בביולוגיה.
עפרה מייזלס
יש עלייה משמעותית בביולוגיה אצל כולם, גם בהינתן במספר הגדול יותר של הניגשים לבגרויות.
דלית שטאובר
אנחנו רואים תמונה לא אחידה. אנחנו רואים תמונה מאוד ברורה של מתמטיקה, שיושבת גם על הסיבה שציינת, שתלמידים עושים בהחלט חישובי כדאיות בציון. אבל, גם במסרים של סב טקסט של מורים במערכת.
היו"ר עינת וילף
את מתכוונת שבית ספר רוצה להראות ציונים - - -
דלית שטאובר
שילד לומד 5 יחידות מתמטיקה וממש ברגע האחרון, בשיחה שהוא עושה עם המורה, אפילו ממליצים לו לרדת ל-4 כדי למקסם את הציון שלו במקום להמשיך ולהתאמץ ולמקסם את היכולות שלו ב-5 יחידות.

אני חושבת שיש פה מסר שהוא גם מסר ערכי, הוא גם מסר של מצוינות. אנחנו כמערכת נגיד אמירה בתוך תכניות העבודה וגם נתגמל את בתי הספר שיעודדו את המצוינות הזה. נתייחס לזה אחר-כך.
היו"ר עינת וילף
כל עוד הילד למד 5 יחידות ויודע 5 יחידות וברגע האחרון הוא עושה חישובי כדאיות. למה, לצורך העניין?
דלית שטאובר
זאת שאלה של הסתכלות. היום אנחנו כאן מדברים על ירידה במספר הנבחנים ב-5 יחידות ואת רואה עלייה במקביל ב-4 יחידות. כלומר, הפער בין 4 ל-5 יחידות במתמטיקה הוא פער משמעותי מאוד מבחינת המאמץ, מבחינת היקפי החומרים. זה ממש יושב על זה שילד יכול לקבל 100 ב-4 יחידות וציון מאוד ממוצע ב-5 יחידות. נכון שבעולם של אקדמיה שסופר כל שבריר של נקודה, אי-אפשר להתעלם מזה שתלמידים חיים בתוך העולם, מכוונים את עצמם לאקדמיה והם עושים שיקולי כדאיות. אבל, לעניות דעתי, אם מסר של מערכת, לא בשלב האחרון – אם אתה שחור על גבי לבן יודעת שההפרש יהיה לרעתו, אז אין מה לעשות. אבל אם, כמו שאמרתי, כל החלטה כזאת היא החלטה של 3 שנים אחורה ומערכת מבינה מה היא צריכה לעשות, מה נדרש, והיא מתוגמלת על זה שהיא תומכת בנער או בנערה לכל אורך התהליך במי שלמד 5 יחידות עד הסוף, אני אומרת לך שהוא יכול להצליח ב-5 יחידות. צריך לבנות את זה 3 שנים אחורה כדי לתת את כל הליווי הזה וזה אפשרי. אפשר להגדיל את מספרי הלומדים במתמטיקה 5 יחידות. מתמטיקה 5 יחידות היא לבני אדם.
היו"ר עינת וילף
האם הבעיה שלנו היא במספר הלומדים או במספר הנבחנים ברגע האחרון?
דלית שטאובר
במספר הנבחנים.
היו"ר עינת וילף
האם יש לנו מספרים שמראים שמספר הלומדים ב-5 יחידות לא ירד ורק מספר הנבחנים ירד? כלומר, יש את החישוב הכדאי של הרגע האחרון?
דלית שטאובר
אני אתן לך דוגמה שרציתי לומר אותה אחר-כך אבל אני אגיד אותה עכשיו. תכנית "נחשון" של מט"ח נותנת סיוע וירטואלי בשעות הערב לתלמידים שלומדים 5 יחידות בבוקר בבתי הספר. היא בדקה את הדבר הזה. אגב, השנה למדו 3,700 ילדים במסגרת תכנית "נחשון" של מט"ח שנותנת תמיכה וירטואלית. כלומר, מעבר למה שהם לומדים בבוקר, מעבר לכל מה שהמורה עושה איתם, הם נעזרים בחונכים של מט"ח שממש מסייעים להם ומתגברים אותם ומכל רחבי הארץ מגיעים אליהם. התכנית הזאת מאוד מוכיחה את עצמה. בבדיקה שעשתה מט"ח השנה זה מנה 50% נשירה מהקבוצה הזאת. 50% מהילדים האלה, אילולא היו מקבלים את התמיכה הוירטואלית של "נחשון" היו נושרים. כלומר, ניתן ללמוד מזה שתמיכה נכונה בתלמידים אמצעים שונים ומגוונים מסייעת גם להתמדה שלהם גם בהיבחנות. בסופו של דבר, מה שנותן קנה מידה זה כמה נבחנים בסוף הדרך.

אני רוצה לומר שההצלחה של התכנית הזאת באה גם לידי ביטוי במספרים בצורה אחרת כי השנה היה גידול של 700 תלמידים, מ-3,000 תלמידים ל-3,700 תלמידים. כלומר, הילדים מבינים שיש פה משאב שתומך בהם. בתי הספר מבינים ומפנים ואנחנו רואים גידול בזה. בהקשר הזה, אני גם אגיד משהו שהוא מאוד משמעותי: חלק מהקושי של תלמידים להיבחן הוא באמת בעניין של הנגשה של המגמות האלה ברמת פריפריה וברמת גודל בית ספר. לפעמים ילד רוצה ללמוד 5 יחידות אבל אין מספיק ילדים לקבץ מגמה כזאת. גם משום שאין מספר ילדים בבית הספר ובית הספר קטן. לפעמים יש קושי למצוא את המורה המתאים.

אנחנו הגינו את הרעיון של תיכון וירטואלי. תיכון וירטואלי שהילדים לומדים בו בכל גודל של קבוצה, גם אם זה תלמיד אחד, כמה בתי ספר או מקבץ של בתי ספר. אנחנו לומדים בבוקר בשעה שנתונה לנו במערכת אל מול מחשב ואחרי הצהריים, בתגבור הווירטואלי. התכנית הזאת תצא השנה לפועל. אנחנו מייעדים השנה 150 תלמידים שיצטרפו אליה כפיילוט בנושא של מתמטיקה ופיסיקה. בשנה הבאה 450 תלמידים ובעוד שנתיים 1,000 תלמידים, שזה גידול נטו. זה להגיע למקומות שעד כה זה לא התאפשר להגיע אליהם. אנחנו מדברים גם על גידול במתמטיקה ופיסיקה וגם על הרחבת המקצועות המדעיים כדי להתמודד עם הקושי הזה של גודל קבוצה ושל מורה איכותי ברמה של הנגשה ושוויון הזדמנויות לכלל ילדי ישראל.
היו"ר עינת וילף
תודה. פרופ' מייזלס, בבקשה.
עפרה מייזלס
תודה.

כפי שאמרתי וגם אמרה המנכ"לית, המוקד המרכזי בהקשר הזה הוא הירידה במתמטיקה מ-5 יחידות ל-4 יחידות וירידה לא מאוד דרמטית אבל די עקבית בפיסיקה. כאמור, בביולוגיה אנחנו רואים עלייה ובכימיה, למעט המגזר הממלכתי, אנחנו רואים עלייה.

אני רוצה להיכנס למשהו שהוא יותר בעייתי. הוא בעיקר בעייתי כאשר אנחנו מסתכלים לעתיד וזה הנושא של המורים וכוח ההוראה בתוך המקצועות הללו.

המקרה של מתמטיקה הוא ייחודי ואני תכף אגע בו, אבל בפיסיקה, בכימיה ובביולוגיה, מה שאנחנו רואים זאת ירידה מתונה אבל מתמשכת של מספרים של מורים. על פניו, היא לא מאוד גבוהה וניתנת לטיפול ברמה כזאת או אחרת, אבל הבעיה היותר מרכזית היא הזדקנות כוח ההוראה. יש מספרים גדולים מאוד של מורים, בפרופורציות גדולות, סדר גודל של 40% מכוח ההוראה שאמורים לפרוש בעשור הקרוב. לעומת זאת, כמעט ולא נכנסים מורים צעירים לתוך המערכת.

זה אומר שאם כרגע יש לנו ירידה מתונה שאולי ניתנת לטיפול. במערכת החינוך נעשו כל מיני הסבות וכן הלאה. בהסתכלות קדימה, 5 – 10 שנים קדימה, צריך באופן כזה או אחר להיערך על-מנת שכן יהיו מורים בפיזיקה, בכימיה ובביולוגיה. המצב הוא יותר קריטי בפיסיקה, פחות בכימה.

הנקודה שהיא יותר משמעותית מבחינת האתגר שהיא מציבה בפנינו, אלה המורים למתמטיקה. בניגוד למקצועות המדעיים האחרים,שבהם אם אין מורים, לצערנו פשוט מורידים את זה מהאופציות של בתי הספר והתיכון הווירטואלי בא לתת מענה, בין השאר, לקושי הזה. במתמטיקה, בהיותו מקצוע חובה, ממלאים את השורות. חייבים למצוא מיהו שילמד מתמטיקה כי זה מקצוע חובה. ואז אנחנו מקבלים, שבמהלך העשור האחרון יש גידול מאוד משמעותי של מורים יותר צעירים שנכנסו למערכת, שאין להם את ההכשרה המתאימה ללמד בגרויות בחטיבה העליונה. זה יכול להיות כיוון שאין להם תואר מהאוניברסיטה ותעודת הוראה לגילאים האלה ובין אם הם ממש לא מהמקצוע של הוראת המתמטיקה או אפילו לא קרוב אליה. כלומר, הם לא באו ממקצועות הנדסאים והם עברו הסבה.

אם אנחנו מסתכלים, למשל, על מורים שהם מתחת - - -
היו"ר עינת וילף
יש כאלה שטוענים שמתמטיקה הוא מקצוע עם פערים ברורים. יש כאלה שהם מוכשרים מאוד ויש להבטיח שהם במסלול מוגבר מגיל מאוד מוקדם, ויש כאלה שעבורם זאת התעללות נמשכת. נשאלת השאלה האם יש מקום פדגוגית ותפיסתית להגיד שיש אנשים שזה לא בשבילם ובכיתה ח' או ט' הם מסיימים עם זה וגמרנו. הם ילכו במסלול חיים שאין בו מתמטיקה.

יש מחשבות על הרעיון הזה?
עפרה מייזלס
זה נושא גדול. קיימות תפישות עולם שונות במערכת אבל אחת המלחמות והמאבקים הגדולים ביותר הם בתחום המתמטיקה. זה נקרא "מלחמת המתמטיקאים" ובהקשר הזה יש גישות ותפישות שונות לתפקיד המתמטיקה ולתפקיד בתוך מערכת החינוך של לימוד המתמטיקה. אני לא יודעת אם זה המקום להיכנס לכך. יש את אלה שבשבילם זה עינוי ויש את המדהימים אבל יש גם המון אמצע. מאוד יכול להיות שמתוך האמצע הזה יש לא מעט כאלה שבהוראה נכונה, בעבודה טובה, עם מורים מתאימים, עם מספר שעות מותאם, אפשר להביא אותם לאהוב מתמטיקה, ליהנות ממתמטיקה ולעשות בה שימוש נכון ויאה וגם לשקול מקצועות מדעיים וללמוד אותם באקדמיה, בהינתן ההצלחה שלהם במתמטיקה.

זאת אומרת, יש המון אמצע בתוך הדבר הזה, בין העילוי המדהים שלומד מתמטיקה גם בלי מורה לבין המתקשה, יש המון אמצע. אני חושבת, לכן, שויתור בגיל מוקדם לעצמנו ולתלמידים על האופציה הזאת, אני לא בטוחה שזה כיוון חינוכי שהייתי ממליצה עליו. כשאגמור להיפגש עם סדר גודל של 30 אנשים שיש להם מעורבות בנושא ולכל אחד מהם יש דעה, אולי נצליח לגבש דעה בנושא הזה גם במזכירות הפדגוגית.

אני כן רוצה לציין את מה שהתחלתי לומר קודם. אם אנחנו מסתכלים, למשל, על מורים למתמטיקה עד גיל 45, אנחנו מקבלים נתון שלקרוב ל-40% אין הכשרה ללמד מתמטיקה והם מלמדים בחטיבה העליונה ומכינים לבגרות, גם 3, גם 4 וגם 5 יחידות. בין השאר זה נובע מכך שהמערכת זקוקה למורים ועושה הכשרות כאלה ואחרות.
היו"ר עינת וילף
איך זה נראה בשטח? מנהל בית ספר - - -
דלית שטאובר
כמו שאמרה עופרה, הרי בכל כיתה עומד מורה. כשאת בוחנת את ההכשרה של המורה ואת בודקת האם המורה הוכשר באקדמיה בתואר אקדמי במקצוע שאותו הוא מלמד, אז בחינוך שאינו יהודי, באופן גורף התשובה היא כן. המורה שם הוכשר למקצוע שאותו הוא מלמד. המצב לא היה כך לפני מספר שנים. היום יש הקפדה מאוד גדולה. במגזר הערבי ההיצע של אקדמאים בהוראה עולה מאוד על הביקוש. מאחר ויש הרבה מאוד אנשים משכילים שפונים להוראה במגזרים האלה, הן באנגלית, הן במתמטיקה, הן בכימיה והן בפיזיקה, יש עלייה במספר המורים המוכשרים על-פי תחום הוראתם. אנחנו רואים קשר ישיר בין הישגים לימודיים של תלמידים לבין היות המורה מוכשר בתחום שהוא מלמד.

כשאת בוחנת את התמונה במגזר הממלכתי, לצערי זה לא כך. יש מורה שיש לו B.E.D בחינוך היסודי, שאין לו תואר במתמטיקה או בחטיבת הביניים. במקום הזה יש לנו תובנות שהן קשורות לתוכנית הפעולה שלנו. הזמנו מחקר שיבדוק מה צריך לדעת המורה למתמטיקה. יש לנו תובנות שהן חלק מתכנית ארוכת הטווח שאנחנו נבנה. ההתמודדות עם כל הסוגיות שעולות כאן יש לה היבט קצר טווח שמכריח אותנו לעשות הסבות כאלה ואחרות. אנחנו עושים אותן בשפע, ואני אפרוש אותן אחר-כך, כדי לתת מענה מיטבי במסגרת הנתונים האפשריים. כמובן שזה מחייב היערכות אסטרטגית שעליה אנחנו שוקדים בימים אלה, כדי שבאמת במקצועות הבעייתיים, שמתמטיקה הוא העיקרי ביניהם – קודם כל, לאורך הדרך יגדלו מספר המורים בכיתה שיש להם הכשרה מתאימה בתחום הדעת מתמטיקה. זאת אחת המטרות האסטרטגיות בתכנית העבודה החל מהשנה והלאה. אתם יודעים שדברים כאלה קוצרים את הפירות בשלב יותר מאוחר. אנחנו זיהינו את הקושי הזה ונטפל בו.

היום, כשאת נכנסת לבית ספר, את יכולה לראות מורה שלמד את הנושא המתמטי בצורות כאלה ואחרות לצורך ההוראה אבל הוא לא למד תואר אקדמי במתמטיקה.
עפרה מייזלס
אני סיימתי, אני רוצה לסיים במשהו חיובי.
היו"ר עינת וילף
לא התייחסתם למגזר החרדי? מה אנחנו יודעים על מה שכן קיים, אם בכלל? מה כן קיים בתחום המדעי במגזר החרדי?
דלית שטאובר
במגזר החרדי אנחנו יודעים קודם-כל, שהבנות נבחנות במבחני בגרות ואילו הבנים לא בכל בתי הספר. אנחנו רואים היום התעוררות - - -
היו"ר עינת וילף
כל הבנות במגזר החרדי נבחנות במבחני בגרות?
דלית שטאובר
לומדות ליבה והרוב הגדול של הבנות נבחנות במבחני "סאלד", שהן אקוויוולנטיות ל-9 יחידות מבחני בגרות, עם השלמות כאלה ואחרות שהם משלימות.
היו"ר עינת וילף
ב"סאלד" יש מדעים?
דלית שטאובר
יש מתמטיקה ואחר-כך הן עושות את ההשלמות. הן צריכות לבחור במקצוע מורחב. יש בתי ספר שממש עושים בגרות. גם בחינוך של הבנים אנחנו רואים שינוי מגמה. יש אלינו פניות ואנחנו רואים שהחברה החרדית משתנה. היא מכירה בצורך להשתלב בעולם העבודה. יש אלינו יותר ויותר פניות גם בחינוך טכנולוגי. כמובן שאי-אפשר לעשות חינוך טכנולוגי ללא מתמטיקה ומקצוע מדעי. יש גם הצטרפות לנושא של בגרות. אנחנו רואים את המגמה הזאת.
היו"ר עינת וילף
האם יש בתי ספר של בנים חרדים שמבקשים ללמוד לבגרות?
דלית שטאובר
לא רק שיש. יש אפילו ישיבות תיכוניות חרדיות שעושות בגרויות מלאות.
היו"ר עינת וילף
על איזה סדרי גודל אנחנו מדברים?
דלית שטאובר
אין לי כאן את המספרים של האוכלוסייה החרדית אבל אוכל להעביר.
היו"ר עינת וילף
מבחן "סאלד" במתמטיקה נחשב אקוויוולנטי לכמה יחידות בגרות במתמטיקה?
דלית שטאובר
2 יחידות. התלמידות צריכות לעשות תוספת של יחידה אחת ולהשלים ל-3 יחידות הנדרשות לתעודת בגרות.
היו"ר עינת וילף
אז מהו הדבר החיובי?
עפרה מייזלס
דיברנו על הישגי בנות. אני, כמי שלמדה פיסיקה בין השאר, שבתחום הפיסיקה שהיה מקצוע מובהק, אחוז הבנות עלה במהלך 10 השנים האחרונות מסדר גודל של 30% ל-35%. אני חייבת לציין את העלייה המאוד דרמטית במגזר הלא יהודי מ-44% ל-53% של בנות שלומדות פיסיקה, מתוך כלל אלה שלומדים והם עוברים 5 יחידות בפיזיקה. הגענו ל-53% בנות במגזר הערבי.
היו"ר עינת וילף
עוד כמה שאלות לפני שחברי הכנסת מתייחסים. מה מספר המורים החדשים למדעים שנכנסים למערכת בכל שנה לחטיבה העליונה ולחטיבת הביניים?
עפרה מייזלס
אני לא יודעת כרגע את מספר המורים. במתמטיקה, למשל, בחטיבה העליונה חסרים מידי שנה כ-300 מורים במתמטיקה. מהאוניברסיטאות יוצאים כ-50 מורים. זה האתגר הגדול שעומד בפנינו. מידי שנה יש כ-250 מורים שיחסרו לנו, שיש להם את ההכשרה ללמד בחטיבה העליונה.
אלכס מילר
את רוצה להגיד שמתוך בוגרי תואר שני במתמטיקה באוניברסיטאות, 50 נכנסים למערכת החינוך? אי-אפשר להיכנס לתיכון בתואר שני.
דלית שטאובר
צריך תעודת הוראה.
אלכס מילר
לפי מה שאני יודע, בתיכונים מלמדים מתואר שני ומעלה. עד היום נאמר שמי שיכול ללמד בתיכון זה אנשים עם תואר שני. השאלה, האם זה מה שקורה בשטח או מי שמלמד היום בחטיבה העליונה אלה אנשים שאין להם תואר שני?
עפרה מייזלס
אתה רוצה לשמוע את האמת?
אלכס מילר
כן.
עפרה מייזלס
אנחנו כל-כך במצב מאתגר, שאנחנו מדברים כרגע על מסיימי תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטאות שעושים גם תעודות הוראה ומוכנים להיכנס למערכת, סדר-גודל של 50-60 מכל האוניברסיטאות.
אלכס מילר
מתי שיניתם את זה? אני יודע שעד היום - - -
עפרה מייזלס
לא שינו. אם היית מוריד את זה לאלה שיש להם תואר שני ותעודת הוראה ונכנסים למערכת, היית מגיע למספרים על יד אחת.
אלכס מילר
זאת אומרת ששיניתם. זאת אומרת, שהיום אפשר ללמד בתיכון גם עם תואר ראשון.
עפרה מייזלס
עם תואר ראשון במתמטיקה.
אלכס מילר
אז מה זה משנה אם אני תואר ראשון במתמטיקה או תואר ראשון בפיזיקה?
עפרה מייזלס
אתה יכול גם עם תואר ראשון בפיזיקה אם עברת את ההכשרה המתאימה והשלמות. אנחנו מדברים על זה ש-40% מהמורים הצעירים – למעשה, 250 מתוך 300 חדשים שנכנסים, לא למדו תואר ראשון, לא במתמטיקה, לא בפיזיקה, לא בכימיה, לא בהנדסה ולא בשום דבר שיש בו רמה מאוד גבוהה של מתמטיקה בלימודים אקדמאים. נכנסים אנשים שגמרו B.E.D או אנשים שאפילו לא גמרו B.E.D במתמטיקה אלא במשהו אחר.
היו"ר עינת וילף
את אומרת שכל שנה מצליחים לגייס 50 – 60 מורים למתמטיקה שהם בוגרי אקדמיה. האם אנחנו רואים כמה נשארים במערכת או שיש גם בעיה של שחיקה שלהם?
עפרה מייזלס
לי אין את הנתון.
היו"ר עינת וילף
התהליך שבו מורים עוברים תהליך הסבה למורים למתמטיקה. זה תהליך מוסדר שהפיקוח מאשר והוא הופך להיות מורה למתמטיקה?
עפרה מייזלס
אני לא בקיאה בזה.
דלית שטאובר
עפרה יחסית חדשה בתפקידה.

אכן כך, יש בהחלט הסבה למתמטיקה. אני יכולה לפרט.
היו"ר עינת וילף
בינתיים אתן לחברי הכנסת להתייחס.

חבר הכנסת מילר, בבקשה.
אלכס מילר
הנושא של לימודי המדעים נדון כאן בכנסת בכל פעם מחדש ואנחנו תמיד נמצאים באותו מצב. המצב הוא שאין מורים. כל מי שחי בסרט שבוגר תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה או כימיה ייכנס לתיכון, הוא טועה בגדול. אם נמשיך להיות במדיניות הזאת שאנחנו מצפים שהם ייכנסו, זה לא יקרה.

בארצות הברית עובדים בתיכונים קרוב ל-300 מתמטיקאים מישראל. הגיוס של אותם האנשים, עושים אותו באוניברסיטאות. מאיפה זה בא? חברות ההייטק יכולות לשלם שכר הרבה יותר מהשכר שמשולם במערכת החינוך. כמובן, בסופו של דבר, אותם אנשים מחפשים צמיחה אישית ברמה של השכלה ובטוח שהם לא יכולים למצוא את זה בתיכונים.

כל שנה אנחנו מדברים על תכנית לימודים במתמטיקה וקרוב ל-20 שנה אין תכנית. אמרתם שבעוד שנתיים תסיימו תכנית לימודים. למשל, ספרים. כל הסוגיות האלה נדונות במשך שנים ולא יוצאות לפועל. אני חושב שדווקא למדינת ישראל, אל מול המדינות האחרות, יש אפשרויות שאין למדינות אחרות. קודם כל, יש את עניין העלייה. אני לא יודע מתי פעם אחרונה היתה לכם תכנית עם משרד הקליטה ועם הסוכנות להביא מורים ממדינות אחרות. המצב שם לא פשוט. הם סובלים שם גם ברמה כלכלית וגם בנושא האקדמיה. אפשר לנצל את זה ואפשר להביא אותם. בסופו של דבר אנחנו מדברים על אותם המורים שנמצאים היום במערכת החינוך והם בגיל מבוגר. בתוך עשור אתם תאבדו את רוב המורים במדעים המדויקים כי כולם יצאו לפנסיה. זאת עלייה משנות התשעים.

אותו דבר גם ברפואה, זאת אותה בעיה. האוצר הלך איתנו על הנושא של "מענק היובל", אותה קרן שאמורה לקום בתוך שלושה חודשים ותיתן הטבה לכל אותם המורים העולים שיש להם ותק במדינות מוצא יחד עם הוותק בישראל של 25 שנה והם יקבלו 2,500 שקלים. זה כלום יחסית למה שאפשר לעשות.

הבעיה היא לא רק במתמטיקה אלא גם בשאר המקצועות. אתם מדמיינים שבוגר אוניברסיטה בפיזיקה או במקצועות אחרים ייכנס היום לתיכון? לא, אתם יודעים שאלה לא נכנסים. אם יש להם אופציות, הם הולכים למדינות אחרות כמו ארצות הברית.

חייבת להיות תכנית אסטרטגית שמשלבת גם את הנושא של העלייה. יש נתונים ואפשר להגיע לאותם אנשים. אני חושב שצריכה להיות כאן בקשה לקיים דיון בממשלה. יש לכם את הוועדה לעלייה. לעשות תכנית משולבת של מה שאתם צריכים כמערכת אל מול מה שאפשר לעשות היום. צריך להשקיע בזה כספים וזה יעלה לא מעט למדינת ישראל להביא את האנשים האלה ולהכשיר אותם.

אני לא חושב שיש לכם היום נתון של אנשים שעלו ועדיין לא עובדים במערכת החינוך ושבעבר היו מורים למתמטיקה, לפיזיקה, לכימיה. ניסיתם לאסוף את הנתון הזה? צריך לפנות אליהם דרך לשכת התעסוקה כי הם רשומים כאן ולהכשיר אותם על חשבון משרד החינוך. לדעתי אתם תעלו ב-20% את כמות המורים שיכולים להיכנס לבתי ספר.

כל יום אני עובר ברחובות ורואה מודעות על שיעורים פרטיים במתמטיקה ובפיסיקה. כשמתקשרים הם אומרים שהם עובדים בבית ולא במערכת החינוך. אני חושב שאם לא תהיה התעוררות בעניין הזה, נמצא את עצמנו במצב שלא נצטרך לפנות לתלמיד ולבקש ממנו לבחור כי לא תהיה אופציה. לוותר על המקצועות המדעיים בתיכון, אסור שזה יקרה. המשאב העיקרי של מדינת ישראל זה המשאב האנושי. אם נוותר גם על העניין הזה, חבל על הזמן לכל המדינה.
דלית שטאובר
אין סיכוי שזה יקרה.
אלכס מילר
פרס נובל בכימיה יוצא מהטכניון והשנה הטכניון ביטל את "הכימיאדה". איך הגענו למצב הזה? כי אין מספיק כסף, כי אין רצון – זה דבר לא הגיוני. יש לי מכתב שאומר שהשנה החלטתם לבטל את ה"כימיאדה". זאת בעצם הנגזרת. בסופו של דבר, ברגע שהנושא התקציבי עולה, אם זה באוניברסיטאות או במערכת החינוך, אז אומרים: נחשוב איך אנחנו מתקדמים הלאה.

אני אומר שצריך להיכנס למצב חירום כי אחרת נמצא את עצמנו בלי מורים. תלמיד שנחשף למורה שהיה מורה לגיאוגרפיה או להתעמלות ופתאום הוא מלמד מתמטיקה, תאמינו לי, הוא בחיים לא ימשיך הלאה. זה מה שקורה היום. קרוב ל-40% מהמורים במערכת אין שום קשר למתמטיקה. איך אדם כזה נכנס לכיתה? מה הוא מלמד? זה שהוא ישב בערב וקרא איזה ספר שאלוהים יודע מי כתב אותו?
היו"ר עינת וילף
תודה רבה.

חבר הכנסת גנאים, בבקשה.
מסעוד גנאים
תחילה רציתי לבקש שתי הבהרות. המנכ"לית דיברה על תכנית "נחשון" של מט"ח. האם התכנית הזאת היא גם בבתי הספר הערביים?
עפרה מייזלס
כן.
מסעוד גנאים
אני שמח שיש עלייה בזכאויות בתחומי המדעיים במגזר הערבי אצל הבנות. רציתי לברר מה המצב של המורים למדעים?
דלית שטאובר
בפיסיקה יש עלייה ברורה במגזר הערבי במורים לפיזיקה.
מסעוד גנאים
אם יש עודף, אז למה שלא ילמדו גם בבתי ספר עבריים?
עפרה מייזלס
אין עודף, אבל יש עלייה. יש עלייה במספר המורים לפיזיקה במגזר הלא יהודי. יש עלייה במספר המורים לביולוגיה. יש עלייה במספר המורים והמורות לכימיה ויש עלייה גם במספר המורים והמורות למתמטיקה. גם שם יש הזדקנות אבל היא לא מאוד גדולה.

כמו שאמרה המנכ"לית, במגזר הלא יהודי, המקצוע של הוראה, כולל הוראת מדעים, הוא מקצוע אטרקטיבי, הוא נחשב יוקרתי. יש פנייה גם של כוח הוראה מגוון שאפשר לבחור מתוכו את הטוב.
היו"ר עינת וילף
מבחינת הנגישות של המגזר הערבי, מספר מורים 5 יחידות פיזיקה מול מספר התלמידים. אנחנו יודעים איפה זה עומד? בכמה בתי ספר מציעים מגמות מוגברות פיזיקה, מתמטיקה וכימיה ביחס לבתי ספר יהודים.
דלית שטאובר
לאור העלייה במספרי הלומדים אני מבינה שמציעים יותר ויותר כל הזמן.
היו"ר עינת וילף
אבל האם הנגישות היא עדיין פחות מהמגזר היהודי או שגם הנגישות היא יותר?
דלית שטאובר
לא נתקלנו בשום קושי כזה במגזר הערבי או במגזר שאינו יהודי. למיטב ידיעתי, אין בעיה כזאת.
עפרה מייזלס
אני אולי אתן את הדוגמה של פיזיקה. מספר העוברים 5 יחידות פיזיקה במגזר הלא יהודי עלה מ-1,400 לקרוב ל-1,800 במהלך קרוב לעשור. זאת עלייה דרמטית. עשייה מהסוג הזה דורשת הכנה קודם. זה לא שמישהו פתאום מגיע לכיתה י' ולהחליט. צריך גם בכיתות ז'-ט' להיות בתוך המדעים. אני רואה עשייה מאוד יפה במגזר הלא יהודי.
היו"ר עינת וילף
האם מישהי מכן נתקלה בעניין הזה של שעון נוכחות ב"עוז לתמורה" כחסם למורים למדעים?
דלית שטאובר
אני חושבת שאני מבינה את הסוגיה שאת מתכוונת אליה. קודם כל, לא היתה נשירה ממערכת החינוך של מורים בעקבות "עוז לתמורה". אלא מאי? "עוז ותמורה" שינה את מבנה העבודה ואת היקף שעות העבודה של המורה. מורה שמשרתו היתה קודם 24 שעות 100% הוראה עם גמולי בגרות כאלה ואחרים ובפועל לימד 18-19 שעות פרונטאליות, צריך עכשיו לשעות בבית הספר 40 שעות כמשרה מלאה.
היו"ר עינת וילף
עם שעון נוכחות?
דלית שטאובר
בוודאי.

חלק גדול מהמורים המצוינים לפיזיקה ולמתמטיקה, עבדו ביותר מבית ספר אחד. נדמה לי שאת מצביעה על התופעה הזאת. עכשיו, מאחר ו-40% משרה יש להם שעות תומכות הוראה ויש להם שעות פרטניות כחלק מהמשרה, בעצם העומס עליהם בעבודה ביותר מבית ספר אחד הוא גדול.

אנחנו אישרנו למורים האלה לעבוד מעבר למשרה. כתוצאה מכך שגם השכר של המורה עלה ב-42% כתוצאה מ"עוז לתמורה" והוא שוהה יותר שעות בבית הספר, אז בעצם במקצועות האלה מבוקשים יותר מורים כי חלק מהמורים האלה התחלקו על יותר מבית ספר אחד. אני חושבת שאת מצביעה על התופעה הזאת.
היו"ר עינת וילף
יכול להיות שגם כאן צריך למצוא פיתרון.

שני דוברים ביקשו להתייחס.
מסעוד גנאים
את התופעה הזאת של תלמידים שלומדים 5 יחידות מתמטיקה ואחר-כך משכנעים אותם לגשת ל-3 יחידות, אני מכיר מקרוב, כמורה לשעבר וגם כאב לתלמידים ביב'.

אני מניח שהקושי במתמטיקה לא מתחיל בכיתה יב'. זה תהליך שמתחיל מבית הספר היסודי. אנחנו "מאשימים" את התלמידים כאילו שאין להם אינטליגנציה וכוח. הם מתקשים, הם רוצים זכאות בלי ה-5 יחידות.
דלית שטאובר
אמרתי לך שהם עושים את החישוב.
מסעוד גנאים
אומרים לי שהמבחן של 5 יחידות הוא קשה מאוד ולא רבים יכולים לפתור אותו. האם אפשר לבחון את הגישה עצמה, איך ללמד מתמטיקה ואיך למוד מתמטיקה. אולי אפשר לרכוש ניסיון ממדינות אחרות בעולם. אני לא מתמחה בתחום אבל אולי דרושה דוקטרינה אחרת?
דלית שטאובר
נשמע את ההתייחסויות של המשתתפים ואז אציג את העשייה שלנו ואתייחס לשאלות.
היו"ר עינת וילף
אורית חזן מהטכניון, בבקשה.
אורית חזן
שלום. תודה על זכות הדיבור.

אני רוצה להציג את הדברים שהטכניון עושה באופן מאוד מערכתי, גם מנקודת המבט של התלמידים וגם מנקודת המבט של המורים. אנחנו יכולים לדאוג שיהיו הרבה תלמידים אבל אם לא יהיו מורים אז זה לא יעזור לאף אחד.

מבחינת התלמידים. אתם מוזמנים להיכנס לאתר הטכניון ולראות שם את מדיניות הקבלה החדשה לטכניון.
דלית שטאובר
אתם עשיתם דבר מדהים בשיתוף איתנו.
אורית חזן
תודה. זה נכון, זה נעשה בשיתוף עם משרד החינוך.

זה נכון שהתכנית הזאת נבנתה עם משרד החינוך, היא מאוד מתאימה למגמה של עידוד לימוד מקצועות מדעיים טכנולוגיים. הרעיון שלתלמידים יהיה מקבץ של 5-5-5, מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה או כימיה ועוד מקצוע שלישי או מדעי או טכנולוגי מהקבוצה המובילה של המקצועות הטכנולוגיים.

כל מי שייכנס לאתר של הטכניון יראה את מדיניות הקבלה ויראה שזה לא נכון שאפשר לקבל 75 יחידות ולקבל בחישוב הקבלה ציון יותר גבוה מ-104. זה פשוט לא נכון. המספרים מאוד פשוטים וזה לא נכון. עדיף לקבל 70 ב-5 יחידות בשביל להיכנס לטכניון.
היו"ר עינת וילף
עדיף לקבל 70 ב-5 יחידות מאשר לקבל 100 ב-4 יחידות?
אורית חזן
תיכנסו למספרים ותיראו.
היו"ר עינת וילף
זה מיוחד לכם, לא?
אורית חזן
אני מוכנה להסביר את המתמטיקה.

זה מנקודת מבט של התלמידים. קיבלתי את המייל שמשרד החינוך הפיץ לכל המנהלים והמנהלות.
היו"ר עינת וילף
כיוון שרואים את הערוץ וכיוון שיש תלמידים שחושבים שעדיף להם לקבל 100 ב-4 יחידות על פני 70 או 80 ב-5 יחידות, תקדישי שתי דקות להסביר למה הם טועים. אולי כך נציל כמה וכמה תלמידים.
אורית חזן
הדבר הכי טוב שהם צריכים לעשות זה להיכנס לאתר הטכניון. הם יראו כמה דברים טובים יש בטכניון, איזה דברים מעניינים, איזה אנשים נפלאים. בצד ימין, באתר הטכניון יש חדשות והאייטם הראשון או השני מדבר על מדיניות הקבלה החדשה של הטכניון. יש שם טבלה.

למשל, במתמטיקה, המשקל שנותנים לציון ב-5 יחידות הוא כפול 10. ב-4 יחידות הוא כפול 8.
דלית שטאובר
חשוב להסביר את העיקרון. הטכניון עשה מעשה כדי לעודד מצוינות במתמטיקה ובמקצועות מדעיים בכך שהוא אומר לתלמידים: ברגע שאתם עושים את זה, אני מגדיל לכם את הבונוס מעל ומעבר. זה מה שמסבירה עכשיו נציגת הטכניון.
אורית חזן
חוץ מזה שיש גם את התוספות, שמקבלים עוד 30 נקודות לציון. אני מציעה שכל תלמיד ותלמידה יעשו לעצמם את החשיב, מה קורה אם הם לומדים רק שני מקצועות או מה קורה אם הם לומדים 3 מקצועות.
היו"ר עינת וילף
עדיין בגלל שזה מכריע, בגלל שכל-כך הרבה תלמידים עושים את החישוב הזה וכל-כך הרבה מורים עושים את החישוב הזה וברגע האחרון, תסבירי לתלמידי ישראל מדוע כדאי להם לקבל 80 ב-5 יחידות על פני 100 ב-4 יחידות.
אורית חזן
בתנאי שאחר-כך נדבר על המורים.
היו"ר עינת וילף
ברור.
אורית חזן
ניקח את מתמטיקה. ב-5 יחידות הם מקבלים בונוס 30 נקודות. הבונוס יהיה חיבורי, דהיינו, לציון 90 במתמטיקה, התוספת תהיה שווה ל-30 נקודות. זה רק ב-5 יחידות. אם המשקל הוא כפול 10, אז נגיד שקיבלת 70 ב-5 יחידות אז יש לך 100, שזה ה-30 נקודות הנוספות. תכפילי ב-10 וקיבלת 1,000.

לא כל-כך התעמקתי ב-4 יחידות אבל ב-4 יחידות התוספת היא 10 נקודות והמשקל הוא כפול 8.
היו"ר עינת וילף
כלומר, אם הוא קיבל 100 ב-4 ביחידות, הוא מקבל 110 וכפול 8 זה 880, שזה פחות מ-1,000.

זה רק בטכניון?
אורית חזן
אני יודעת רק על הטכניון.
היו"ר עינת וילף
אחר-כך נשמע לגבי אוניברסיטאות אחרות.

מכאן אנחנו אומרים לתלמידי ישראל שבטכניון כדאי לעשות 5 יחידות ולהיבחן ב-5 יחידות.
אורית חזן
אני יודעת שהמנכ"לית וראש המנהל למדע ולטכנולוגיה נפגשו עם ההנהלה ושמעו את זה.

עכשיו נדבר על המורים. בשנה שנה וחצי הטכניון התחיל גישה שונה להוראת מדע וטכנולוגיה. הרעיון הוא לקחת את הפול האדיר של בוגרי ובוגרות הטכניון – אני מדברת רק בוגרי ובוגרות הטכניון שיש להם ידע מדעי, טכנולוגיה, הנדסי מצוין, כי הם גמרו את הטכניון – שנמצאים בכל מיני שלבים בחיים שלהם.

תחשבו, למשל, על מהנדס או מהנדסת בגיל 35. הם גמרו את הטכניון לפני 10 שנים. הם מאוד מצליחים בהייטק אבל אתם יודעים שבהייטק יש הרבה משברים ומאוד קשה לעבוד בו הרבה שנים. לפעמים רוצים לעשות שינויים כי יש אילוצים ולפעמים המערכת מאלצת לעזוב בגיל 40. אנחנו אומרים להם שבלי התחייבות מראש יבואו לעשות תואר ראשון נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים שכולל תעודת הוראה. תקבלו מלגת שכר לימודים לשנתיים - - -
היו"ר עינת וילף
כלומר, אתם מאתרים אותם ופונים אליהם.
אורית חזן
כן, יש לנו רשימת תפוצה של כל הבוגרים והבוגרות. זה גם בפייסבוק של ארגון הבוגרים, זה גם היה בעיתונות והופיע באתרים. זה מאוד נגיש לכל מי שרוצה. עכשיו זה גם מתגלגל מפה לאוזן בחברות ההייטק כי התכנית הזאת קיימת כבר שנה. בתכנית של יום בשבוע או שני חצאי ימים, אתם באים לטכניון, מקבלים מלגת שכר לימוד לארבעה סמסטרים ובסוף מקבלים את התואר הזה שכולל תעודת הוראה במדעים או בטכנולוגיה ויכולים לעשות איתו מה שרוצים.
היו"ר עינת וילף
המימון של זה תרם?
אורית חזן
מייד, אני רוצה לתת נתונים. אני רוצה להסביר על הרציונאל שאנחנו לא מחייבים, זה מאוד חשוב. אנחנו אומרים שהידע של הוראה ולמידה מאוד חשוב גם בהייטק. אני מכירה טוב את ההייטק הישראלי, יש שם תהליכי למידה והוראה בצוות וללקוחות וגם שם צריך לדעת ללמד וללמוד שם.

דבר שני, אנחנו יודעים שגם אם זה לא רלוונטי להם כרגע – היה משהו כשהם היו צעירים והם רצו ללמוד את זה אבל האילוצים, הלחץ והכסף גרמו להם ללכת ללמוד מדע או הנדסה בטכניון.

דבר שלישי, אני חושבת, מתוך שיחות עם אלה שהתחילו ללמוד השנה, שיהיה אולי מודל חדש של מורים שגם קצת יתייחס לקשיים שאתם ציינתם. האנשים האלה רוצים לתרום ולתת והם גם טובים, אתם צריכים לראות אותם. הם טובים גם פדגוגית וגם מבחינת הידע. הם אומרים: אולי נלמד כיתה או שתיים בבוקר לפני שאנחנו הולכים להייטק, בשביל הנשמה ובשביל הכיף. נביא לתוך בית הספר את כל הידע שיש לנו מההייטק. נביא את הדברים הכי חדשניים, הדברים הכי יצירתיים שאנחנו עושים. נהיה חלק מאווירת בית הספר ואחר-כך נלך להייטק ונספר לחבר'ה כמה דברים טובים עשינו היום. יכול להיות שכשהם יגיעו לגיל 40 או 45, הם יהיו חלק מהמנגנון הבית ספרי והם ירצו לעזוב או שיהיה משבר שייאלץ אותם לעזוב. אז הם כבר יהיו חלק מהמנגנון ויהיה להם יותר קל להשתלב. בדרך הזאת אנחנו גם פותרים את בעיית השכר כי עיקר ההכנסה שלהם תהיה מתוך העבודה שלהם בהייטק. הם יקבלו שכר על העבודה שלהם בבית הספר אבל עיקר ההכנסה תהיה מההייטק. גם עניין השחיקה ייעלם, זה רק ייתן להם יותר אנרגיה לתרום.

אני אתן לכם נתונים כדי שתבינו את הפוטנציאל שלהם. השנה, תשע"ב, התחילו 60. בשנה הבאה נרשמו כבר 20. היעד שלנו שיהיו 100 כל שנה. יש 90,000 בוגרי טכניון במהלך השנים. אם ב-10 שנים נגיע ל-700-800 אנשים, שמצד אחד יש להם ידע טכנולוגי, מדעי הנדסי מאוד מעודכן ומצד שני, יש להם את היכולת ללמד, מספיק שכל אחד ילמד כיתה או שתיים.
קריאה
זה רק בתיאוריה.
היו"ר עינת וילף
אני אבקש לא להפריע.
אורית חזן
זה החזון ויכול להיות שזה מה שיקרה גם בסופו של דבר.

הנתונים מאוד מעניינים. מתוך ה-60 שהתחילו בשנה האחרונה, אני אדבר גם על מגדר וגם על מגזר כי זה מאוד מעניין. ההתפלגות שלהם, המגדרית והמגזרית, משקפת את האוכלוסייה במדינת ישראל. הרוב הם גברים יהודים. קחו בחשבון שזה מדגם מוטה כי אלה בוגרי טכניון ורוב בוגרי הטכניון הם גברים יהודיים. עדיין, שני שליש מהם אלה גברים יהודים. בקיצור, יש שם רוב לגברים יהודים. בערך שליש מהמגזר הערבי. זה דבר מעניין כי זה מראה שהתכנית הזאת פונה לאוכלוסייה שמלכתחילה לא בחרה במקצוע בגלל האילוצים שכולנו מכירים.

לגבי מימון, הם מקבלים מלגת שכר לימוד מהטכניון. זה מה שאמרתי קודם, הרעיון עכשיו הוא שהטכניון נותן. הוא מקבל את הבוגרים של מערכת החינוך. בסופו של דבר זה לא לתת ולקחת וזה לא סכום אפס כי כולם הרוויחו.
היו"ר עינת וילף
אם, למשל, הטכניון גייס תרומות ייחודיות לתכנית הזאת - - -
אורית חזן
במקביל, אנחנו מגייסים לזה תרומות אבל הוא לא התנה את זה בהתחייבות למשרד החינוך. הוא לא התנה את זה בקבלת תרומות אלא פשוט הטכניון יצא לדרך. קל לעשות את החישוב. זה 60 כפול מלגת שכר לימוד לשנה. זה מה שהטכניון השקיע בזה.
היו"ר עינת וילף
מתקציבו.
אורית חזן
נכון.

זה ברור שאם התלמידים יהיו יותר טובים, יהיו סטודנטים יותר טובים, יהיו חוקרים יותר טובים. זאת מערכת אחת שמזינה את עצמה. זה לא דבר אחד על חשבון השני.

דבר נוסף. אנחנו גם הפעלנו קליניקה חינוכית מדעית השנה ויש סטודנטים שלומדים בטכניון ואנחנו נותנים להם הכשרה של סמסטר אחד לחניכה של קבוצות קטנות של תלמידים ובסמסטר השני הם הולכים לבתי ספר פעם בשבוע לשעתיים שלוש. הם מסייעים לתלמידים שבית הספר רוצה לקדם. השנה זה היה פיילוט. נדמה לי שהות"ת מממן את הפעילות הזאת והשנה היו בערך 30. אנחנו מקווים שבשנה הבאה זה יגדל לכל חיפה ולאזורים יותר רחוקים. חלקם רצו ללמד בבתי הספר שבו הם למדו. הם עושים את זה בימי שישי כשהם נוסעים הביתה.
היו"ר עינת וילף
היתה לי שיחה עם מישהו שאחראי על בחינת הנושא של לימוד המדעים בבריטניה. גם שם המצב קשה. אחד הרעיונות שהם העלו, ואני אשמח לשמוע את דעת האוניברסיטאות, זה לאפשר למורים למדעים בתיכונים להיות חלק מקבוצות חוקרות באוניברסיטאות. שמם יהיה על פרסומים מדעיים, שהם יהיו חלק מקבוצות חוקרות. האם אצלכם יש איזו מחשבה לשלב מורים למדעים בתוך קבוצות חוקרות באוניברסיטאות עצמן?
אורית חזן
קודם כל, אם מורים ירצו, אני בטוחה שאפשר יהיה לעזור להם. אני חושבת שהפעילויות שציינתי הן פעילויות שהן בלתי תלויות בדבר. הן לא תלויות בתנאי ההעסקה של המורים, הן לא תלויות ברצון טוב של אף אחד חוץ מאשר ברצון טוב של אנשים שבאמת רוצים ללמוד, לקדם ולתרום. אין לי ספק שאם דבר כזה יקודם ויעודד על-ידי משרד החינוך, תהיינה הרבה אפשרויות בתוך הטכניון.
היו"ר עינת וילף
באוניברסיטאות יש כיוון מחשבה כזה בכלל?
דבורה מרגוליס
אני משערת שאם תהיה יוזמה כזאת, אפשר יהיה לבדוק היתכנות ורצון מצד המורים. אני לא בטוחה שמה שמפריע היום למורים למתמטיקה בתיכונים זה נושא הפרסומים המדעיים. אם זאת הבעיה, אני בטוחה שהאוניברסיטאות ישמחו להתגייס ולעזור. אני לא רואה כאן בעיה.

הנושא של לימודי מדעים בתיכונים, הקליינטים של לימודי המדעים בתיכונים אלה האוניברסיטאות. יש דאגה מאוד גדולה כבר תקופה מאוד ארוכה, בקרב ועד ראשי האוניברסיטאות בנושא הזה. הדאגה הזאת הובעה לפני שנה ושנתיים במכתבים שהגיעו מדיקני הפקולטה למדעים, מדעי החיים ומדעים מדויקים, על מידת ההשקעה שהאוניברסיטאות נדרשות להשקיע בהבאה של סטודנט שנה א' לרמה שבה הוא יוכל להתחיל ללמוד בתחומים האלה.

לעניין המתמטיקה. למיטב ידיעתי ומכל מה ששמעתי באקדמיה, המתמטיקה היא בסיס להמון תחומים, לא רק בתחומים של מדע וטכנולוגיה אלא גם בתחומים הומניסטיים או סמי הומניסטיים. לכן ברור לחלוטין שמאוד חשובה האיכות של התלמידים שלומדים את התחומים האלה. המהלך שעשה הטכניון הוא בראשותו של פרופ' פול פייגין, שהוא המשנה הבכיר של נשיא הטכניון. הוא עומד גם בראש הצוות הבין-אוניברסיטאי למדיניות קבלה בתוך ור"ה. זה גוף שמאחד גם את אנשי המנהלה שעובדים עם קבלת סטודנטים וגם את אנשי האקדמיה שעוסקים בזה.
היו"ר עינת וילף
יש מחשבה לאמץ את מדיניות הטכניון לכלל האוניברסיטאות.
דבורה מרגוליס
זה בדיוק מה שאני אומרת. הוא מוביל מהלך שעכשיו הוא ברמת כלל הרקטורים של 7 האוניברסיטאות למחקר של ישראל, כולל האוניברסיטה הפתוחה כמעמד של משקיפה. השאיפה שלנו, ביחד עם משרד החינוך – אני יודעת שפרופסור פייגין נמצא גם בוועדות שנמצאות אצלכם בתחומים אחרים. אנחנו מנסים להפוך את הדבר הזה למשהו שהוא נוהג או נוהל. נשאיר כרגע את ההגדרה המשפטית של זה אבל שזה יהיה משהו שיהיה נכון לכלל המערכת האוניברסיטאית בהתייחסות שלה למי שלומד מדעים וטכנולוגיה.
היו"ר עינת וילף
אז צריך עוד יותר לחזק את הקריאה לעשות 5 יחידות במתמטיקה כי עוד מעט זה יהיה בכל האוניברסיטאות.

תום, מורה למדעים בביולוגיה.
תום היוס גיימס
שלום. אני רוצה להתייחס לנושא של גיוס בוגרי אקדמיה במקצועות המדעיים במקצוע ההוראה. נאמר פה שבמגזר הלא יהודי המצב הרבה יותר טוב מהמגזר היהודי מבחינת גיוס המורים והיוקרה של המקצוע. אני מניח שתנאי ההעסקה של המורים במגזר הלא יהודי זהים לתנאי ההעסקה במגזר היהודי. זאת אומרת, שנושא היוקרה של המקצוע הוא נושא שיש לתת עליו את הדעת.

אמנם הנושא הכלכלי של מהו תלוש המשכורת שמורה מקבל הוא נושא מהותי שמהווה שיקול. ברגע שסיימתי את התואר שלי בביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, אני חשבתי מה אני אעשה עם תלוש המשכורת שלי כמורה וזה מאוד ציער אותי מגוון האפשרויות שלי לקבלת התלוש הזה.
דלית שטאובר
במיוחד אם אתה בתל-אביב.
תום היוס גיימס
נכון.

הסיבה שהלכתי להיות מורה היא לא סיבה שקשורה לכסף אלא היא על אף הכסף. בכל מקצוע, ולא משנה באיזה ענף, יש שיקולי יוקרה, יש שיקולי הגשמה עצמית, יש תחושת שליחות וסיפוק. במדינה שלנו כיום יש בעיה תדמיתית מאוד גבוהה למקצוע ההוראה. אני מאמין שהפיתרון יכול להיות מצוי גם בנושא של קמפיין תקשורתי להעלאת יוקרת המקצוע. זה נעשה בעבר - - -
דלית שטאובר
כמו: מורה טוב, מורה לחיים.
תום היוס גיימס
למשל, כמו, "צא לנוף ואל תקטוף", ששינה באופן גורף מגמה התנהגותית של תושבי ישראל. אפשר לעשות שינוי גם בתחום הזה. בסופו של דבר, מורים שנמצאים במערכת – לא נדבר על "עוז לתמורה" – הם נמצאים שם על אף השכר שהם מקבלים. אם אפשר היה לאפשר לאדם שמסיים מקצוע מדעי להגיד לאדם: אנחנו צריכים אותך כשליח, אנחנו צריכים אותך כמנהיג. אנחנו צריכים שתכשיר את הדור הבא של הילדים בישראל וניתן לו את התחושה של הסיפוק והשליחות, אולי נוכל לגייס עוד כמה מורים. אמנם לא עשיתי סקר אבל אני שומע סביבי חברים שנמצאים בתחום שלי ואומרים: שמע, קסם לנו הרעיון של להיות מורה, אבל להיות מורה?

למה? כן, אני רוצה שאנשים יגידו: בטח להיות מורה כי זה אחד התפקידים הכי חשובים בחברה הישראלית. זאת תודעה חברתית. בתודעה הציבורית הישראלית, מקצוע ההוראה לא נחשב כמקצוע שהוא אחד מהחשובים בחברה הישראלית.
היו"ר עינת וילף
תודה. כאן בוועדה תמצא בוודאי הד לקריאתך. כאן בוועדה הבמה היא של המורים.

שושי פולטין, מורה לביולוגיה, בבקשה.
שושנה פולטין
שלום. כאמור, אני מורה לביולוגיה. חשוב לי לציין שאני בת 57. אני רואה בגיל המורים אסון לאומי בחינוך – ממש כך. בחדר המורים שלי, 50% מהמורים הם מעל גיל 55. 70% מהמורים הם מעל גיל 50. אני רואה את זה הרבה מסביבי. אני גם מדריכה ואני רואה את זה גם בבתי ספר אחרים. עם כל הכבוד לפיתרון של הטכניון, שיבוא מישהו לשעתיים בבוקר, עוד בתנאים של "עוז לתמורה", אני לא רואה איך זה נעשה. זאת אומרת, לא זה הפיתרון. אני חושבת שממש צריך להכריז על אסון לאומי בחינוך, לא פחות. זה לגבי גיל המורים.

אני חושבת ש"עוז לתמורה" בהחלט מעמיק את העניין. זה לא דבר מדיד אבל אני בהחלט שומעת מורים מבוגרים כמוני שאומרים: טוב, ברגע שנעבור ל"עוז לתמורה" מלא אני פורש. זאת אומרת, המורים האלה אומרים שהם יפרשו. השינוי ב"עוז לתמורה" מבחינת אורך החיים הוא כל-כך דרסטי, שהרבה מורים ותיקים פשוט לא רוצים לעמוד בפני העניין הזה ובהחלט מתכוננים לפרוש. אני חושבת שהבעיה תעמיק, מה גם שאני שומעת שבבתי ספר שבאמת עברו ל-100% עוז לתמורה, מורים כבר הורידו מאחוז המשרה שלהם, למרות שהם לא מלמדים בבתי ספר שונים, כי הם לא מעוניינים לעבוד יותר מ-40 שעות או 36 שעות בגיל 55. אני חושבת שהבעיה הזאת תלך ותחמיר.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו זה הנושא של מצוינות. היום המערכת משדרת זכאות לבגרות, נקודה. אם אני כמדריכה הולכת לבית הספר ומורה אומר לי: תשמעי, אני הלכתי למנהל ואמרתי לו, מה אתה מעוניין 80% מצטיינים או 100% זכאים? התשובה שלו היתה חד משמעית – 100% זכאים. זאת אומרת, אין היום שום נקודה שאומרת למורים ולמנהלים לשאוף למצוינות. אני חושבת שזה משליך גם על לימודי המתמטיקה. אם יש איזה סיכוי שבעתיד התלמיד לא יצליח ב-5 יחידות, אז אומרים לו שיעשה 4 וזהו, מה הוא צריך 5 יחידות?

אני מעבירה את רוח הדברים כי אלו הדברים הלא מדידים. ברגע שהמערכת תשדר מצוינות והמערכת תיבדק על זה – אני אפילו יכולה לספר סיפור אישי. בתחילת השנה קיבלתי את רשימת הציונים של התלמידים שלי. 80% מהתלמידים היו ב-85% ומעלה, זאת אומרת, מצוינים. עמדתי בחדר המנהלת והיו שם שתי מורות שהתלמידים שלהם הם תלמידים חלשים באתגר ובמב"ר. זה בסדר שהם נותנים להם את תשומת הלב. מה היה התהליך? זכאי או לא זכאי? כך הם עמדו. עמדתי עם הדף ואף אחד לא שאל אותי בכלל כי זה בכלל לא מעניין. אני אומרת את זה ברצינות: זה לא מעניין אם התלמידים היום מצוינים. זה דבר שהמערכת צריכה לשנות.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו זאת תכנית "נחשון". תכנית "נחשון" היא תכנית ממש מצוינת. היא תכנית מצוינת ללמידה פרטנית. אני לא רואה בה פיתרון כולל במקום מורים.
דלית שטאובר
נתנו אותה כתמיכה בנוסף למורים.
שושנה פולטין
כן. תלמידיי משתמשים בה, אני מפנה אותם. אני משתמשת במצגות "נחשון", אבל היא לא תפתור את בעיית מחסור במורים.
דלית שטאובר
זה לא הוצג כך.
עפרה מייזלס
זה לא קשור, אלה שני דברים נפרדים.
שושנה פולטין
אני מדברת על למידה מרחוק כפיתרון למחסור במורים. בכל מקרה, בכתבה ב"הארץ" אחד הפיתרונות למחסור במורים היה למידה מרחוק. אני אומרת מתוך ניסיוני. היתה לי קבוצה של תלמידים שהשתתפה בפרויקט מצוינות בכיתות ט' ללמידה מרחוק. במקרה זאת היתה קבוצה של הנדסה גנטית. זה משהו שהיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן ולא מטעם משרד החינוך. כשראיתי שזה קבוצתי וזה נעשה בכמה בתי ספר, זה לא היה מספיק אטרקטיבי לתלמידים. מהר מאוד הם איבדו קשב. היה צורך בתמיכה של המורה המקצועי. אי-אפשר להשתמש בלמידה מרחוק כתחליף למורה המקצועי. צריך את המורה המקצועי פלוס, אולי, למידה מרחוק.

הבהרתי את דבריי?
דלית שטאובר
הבהרת מאוד. אולי אני לא הבהרתי מספיק את תפישת עולמי. אין תחליף למורה בכיתה, אין תחליף למגע.
שושנה פולטין
זה לא יכול להיות, מוכרח להיות מורה מקצועי בכיתה.
דלית שטאובר
אבל, כשיש מורים ואת תיארת את התהליך, תכנית כזאת נותנת תמיכה שמאפשרת לתלמידים להתמיד ולהיבחן בסופו של דבר. תמיד טוב שיש עוד רשת ביטחון לתלמידים.
שושנה פולטין
"נחשון" הוא מצוין, כפי שכרגע הוא נעשה.
היו"ר עינת וילף
ערן אסקרי, מורה למדעים, בבקשה.
ערן אסקרי
אני בן 37, מורה שנה חמישית. בשנים האחרונות אני בעיקר עם אוכלוסיות של מחוננים ומצטיינים.

יש לי שני דברים לומר. אחד הדברים קשור למה שאמרו תום ושושי. כדי לא לחזור על הדברים אני אגיד את זה באמצעות הסיפור שלי. אני עברתי איזה תהליך. אחרי שעשיתי תעודת הוראה והגעתי למקצוע הזה מבחירה למרות שידעתי מה זה אומר מבחינה כלכלית. החלטתי שאני לא רוצה ללמד בתיכון, למרות שתעודת ההוראה שלי היא לתיכון. התואר הראשון שלי הוא בביולוגיה. ידעתי מבחינתי מה זה אומר להיות מורה לבגרות. ידעתי שאני לא רוצה להיות "עבד" של הבגרות. לימדתי בחטיבה שנה וחצי והבנתי שגם בחטיבה המגמה די דומה. יש התכווננות מאוד חזקה לכיוון של ציונים. שנה לפני המיצ"ב יש מבחני מפמ"ר. בסופו של דבר הגעתי לעבוד עם האוכלוסיות האלה של מחוננים ומצטיינים. היום אני מלמד ג' עד ו', יכול להיות שבשנה הבאה גם בחטיבה.

הגעתי לנישה הזאת בדיוק מהסיבה ששושי דיברה עליה, למשל, שאין שום תמריץ למורה לעסוק במקצוע הזה מהכיוון של מצוינות. אני יודע מה זה לוקח ממני. איזה דברים זה דורש ממני ומה זה לוקח ממני כמורה אם אני צריך לעסוק כל השנה וללמד לפי תכניות עמוסות. אלה תוכניות רוחב. אתה צריך לרוץ עם החומר כי אתה צריך להספיק למבחן. אין שום סיכוי להעמיק בדברים בצורה משמעותית, כדי שהלמידה תהיה משמעותית. זה לוקח ממני הרבה ולא בשביל זה הגעתי למקום הזה של הוראה.

בנישה שבחרתי לי יש לי קצת יותר לבוא לידי ביטוי. על-פי רוב יש לי מעורבות הרבה יותר גדולה בתכניות הלימודים. אני יוצר אותם בעצמי או לוקח תכנית ומשפר אותה. שם אני יכול גם להעמיק יותר בדברים מסוימים ובדברים אחרים פחות. להחליט לעצמי יותר את אופי הלמידה שלי.

זה מתסכל אותי. אני חושב שיש לי הרבה מה לתת גם לאוכלוסיות "הרגילות" או למערכת הפורמאלית אבל אני לא שם כי אני יודע שזה ייקח ממני הרבה דברים שאני לא מוכן שזה ייקח ממני. זה נושא אחד, שהוא יותר ברמה התיאורטית.

הנושא השני שרציתי לדבר עליו קשור למה שאמרה אורית חזן מהטכניון וזה הנושא של הכשרת מורים. כשחשבתי לעשות תעודת הוראה בסוף התואר הראשון – אני יודע שיש הכשרות מיוחדות למורים מצטיינים כמו "מכון קרן" או כמו "תכנית רביבים" באוניברסיטה העברית, שהן תכניות להכשרת מורים במחשבת ישראל ובתחומים יותר הומניסטים. לא היה ידוע לי, לפחות, על קיומה של מסגרת משמעותית להכשרת מורים בתחום המדעים. זה משהו שחסר. לדעתי גם היום הוא חסר. אם יקום גוף כזה, זה יהיה טוב.
היו"ר עינת וילף
כמו שאתם יודעים, פה בוועדה אנחנו שמים דגש מיוחד על קולם של המורים ומעמדם של המורים. לכן גם היה חשוב לי היום שיבואו מורים לוועדה ויבטאו את הדברים שהם מרגישים ורואים מתוך פעילויותיהם בשטח.

ד"ר רקפת שרון, נציגת ועד המכללות, ממכללת אוהלו.
רקפת שרון
אני מייצגת את המכללות להוראת מורים. המכללה להוראת מורים היא כלי שהיה יכול מאוד לעזור בהכשרת מורים ובסגירת הפערים שאנחנו שומעים עליהם במשרד החינוך. כמה מורים למדעים יהיו בעוד 5 או 10 שנים במחסורים הקיימים?

הקושי הגדול שאנחנו רואים בהרבה מאוד מכללות ועל אחת כמה וכמה בפריפריה זה לגייס סטודנטים להוראת המדעים. מכיוון שסטודנט להוראת המדעים צריך ללמוד גם את הדיסציפלינה של המדעים ברמה אוניברסיטאית, ברמה שבה הוא יוכל ללמד את התחום אבל הוא גם צריך לרכוש את היעד איך ללמד. זה משהו שלא כל-כך דיברו עליו פה. מורה שמלמד מדעים זאת דיסציפלינה שצריך לדעת איך לעשות אותה.

נתנו פה דוגמאות אישיות. אני בוגרת הטכניון, הדוקטורט שלי הוא מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. חשבתי שאין בעיה, אני באה ללמד מורים למדעים ואני מלמדת אותם כפי שלימדו אותי. עומד מרצה, מלמד, עושים בחינה, הכול בסדר.

לקח לי פרק זמן והייתי צריכה ללמוד שנתיים במופת בקורס של מורי מורים. היום אני מבינה את החשיבות האדירה של התייחסות לפרופסיה, למקצוע ההוראה, שאנחנו הרבה פחות מדברים עליו. אי-אפשר לעשות את זה בלי שיהיו סטודנטים. לכן זה איזה צוואר בקבוק. יודעים שזה חשוב, מדברים על זה כבר כמה וכמה שנים. יודעים את המספרים, כמו שפרופסור מייזלס אמרה אבל לא מצליחים לגייס סטודנטים, בין השאר כיוון שזה לא יוקרתי. בין השאר, כיוון שהדרישות הן גבוהות ומי שיש לו מוח מדעי יעדיף ללכת לאוניברסיטה וללמוד ולצאת עם תואר. אם באיזו שנה הוא יצטרך לעשות תעודת הוראה או להיכנס לבית הספר בלי תעודת הוראה.

אנחנו חושבים שמאוד חשוב לעודד את הסטודנטים להוראת המדעים שיגידו למכללות. יש כמה רעיונות שמתחילים לרוץ ואני חושבת שחשוב מאוד שיחשבו עליהם ביחד או שיעלו אותם לאיזו רמה של מודעות.

כן, זה כרוך גם בתקציבים, הלוואה מותנית, מה שמקובל לתת לחלק מהסטודנטים, להפנות אותה באופן גורף למדעים לכל ה-4 שנים. זאת אומרת, זה כן מותנה בכמה שנים של הוראה במערכת, אבל כל שכר הלימוד משולם.

דבר נוסף שיכול להשתלב עם חלק מהדברים שעלו, זה מתן מעין קריירה נוספת. זאת אומרת, ללמוד את הוראת המדעים במכללה בתוספת של קורסים ייחודיים שיתנו הכשרה כמו: מדריכי טיול, ניהול, עובדי מעבדה, עובדי יקבים. לא בשביל להסיט מהוראה אלא בשביל לתת איזה מענה למי שמפחד. אני באה מהעולם הזה. אדם שואל את עצמו: אם יהיה לי קשה? אם אני לא אצליח אז מה אני אעשה. קשה אחר-כך לעשות משהו עם ה-B.E.D. מעט מאוד אוניברסיטאות מאפשרות לעבור מב-B.E.D במדעים, למרות שתחום הידע נלמד, לעבור ללמוד בתואר שני. זה גם משהו ששווה לטפל בו. זאת אומרת, מכיוון שתחום הידע נלמד ומאחר והמרצים הם דוקטורים בתחומים הספציפיים, לפתוח את האוניברסיטאות ולאפשר תואר שני לא רק בהוראה אלא גם תואר שני בתחום כמו ביולוגיה. אם זה ישווק נכון, זה אולי יאפשר משיכה של יותר אנשים לתחום הזה.
היו"ר עינת וילף
לפני הדוברת האחרונה אני אתייחס לנושא הזה: אנחנו מדברים הרבה על הסבה של אנשים שנמצאים במדעים להוראה. יש הנחה מובלעת שהדבר הקשה הוא המדעים והדבר שיותר קל – אני יודעת שאתן לא שותפות לתפישה הזאת, אבל ההנחה שמובלעת לפעמים בתכניות האלה זה שאת ההוראה זה דבר שאפשר להוסיף ומה שקשה להשיג זה המדעים. אני יודעת שאתן לא שותפות לתפישה הזאת אבל אני חושבת שמאוד חשוב להדגיש פה בוועדה. ההוראה לא פחות קשה מהמדעים. הייתי טוענת שאפילו למצוא מורה טוב או למצוא מדען טוב, אני לא בטוחה מה יהיה יותר קשה. לכן, באותה מידה שיושבים וחושבים על תכניות הסבה למדענים, הייטק, טכנולוגיה להוראה, אני בכלל לא מזלזלת. נאמרו כאן משפטים: מורה לתנ"ך שיהיה מורה למתמטיקה זה לא טוב. אם יש מורה מצוין ואדם בעל יכולת לימוד גבוהה ואפשר לתת לו הכשרה, תואר ובסיס ידע במדעים, אני רואה בזה שווה בעוצמה לאמירה ההפוכה. אני חושבת ששני המקצועות האלה הם מקצועות מאוד קשים, גם ההוראה וגם המדעים. ההנחה שאפשר לעשות יותר הסבה בכיוון אחד מאשר הסבה בכיוון שני, אני חושבת שזאת הנחה שאסור שתהיה במערכת. אני יודעת שאתן לא שותפות לתפישת העולם הזה.

נילי אבינון, מפעילי חינוך, בבקשה. אח"כ מנכ"לית משרד החינוך.

נילי אבינון

תודה.

האמת הוא שהתחלת בכיוון שרציתי לדבר עליו. אני שמחה שהדיון כאן הוא דיון שמתמקד בנושא שמצביע על בעיה הרבה יותר רחבה במערכת. כמו שתום אמר, נשאלת השאלה איך אנחנו מייצרים את אותה גאוות יחידה של להיות מורה, שתמשוך אחר-כך מורים טובים למערכת ובכך גם לפתור את הבעיה היותר ספציפית.

אנחנו מנהלים את הדיון הזה מתוך פרדיגמות שהן בחלקן מיושנות ואנחנו בכלל לא מנסים לפרוץ אותן. אנחנו מדברים על דרכי הוראה כפי שהם היום. אנחנו מדברים על הכשרה של מורים כמו שהיא היום. אנחנו מדברים על מורים בבתי הספר כמו שהם היום ואנחנו מדברים על הקשר הגורדי בין בתי הספר לבין תעודת הסיום לבין האוניברסיטה והמכללות כמובן מאליו וכדבר הנכון והראוי.

אני רוצה כן להעלות כאן שאלות קצת יותר רחבות. אני רוצה לשאול איך מערכת שאין בה מנגנון ניהול קריירה של מורים חושבת שהיא יכולה למשוך כוח אדם פנימה? איך מערכת שלא שמה את הדגש על הכשרה של המורים ועל ליווי שלהם במהלך השנים שהם כבר בבית הספר ונותנת בהם את האמון? האמון יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה מאוד דרכים. למשל, אם מוקמות ועדות שדנות בניירות מדיניות, צריכים להיות שם מורים ובדרך-כלל אין. למשל, כשבאים לדון בכל מיני סוגים של נושאים שקשורים למורים, לדאוג שמורים יהיו במקומות האלה, מתוך הבעת אמון באוכלוסייה הזאת.

כל הדברים האלה לא קיימים. אז, כשאנחנו באים לשאול את עצמנו למה אין כוח אדם טוב וספציפית במדעים, אני חושבת שקודם כל אנחנו צריכים להידרש לדבר הזה.

אגב, במרחב הזה אני גם מדברת על אוטונומיה למורים. אני מדברת על לתת להם ללמד בשיטות הוראה שונו ת ומגוונות. ברגע שיהיה את המרחב ליצירה ולמקום האישי של כל מורה ומורה, אני חושבת שהמקצוע יהפוך להיות הרבה יותר אטרקטיבי ואז, גם מי שלומד היסטוריה וגם מי שלומד מתמטיקה, ירצה אחר-כך גם להיות מורה. מכאן תיווצר לא רק תחושת השליחות אלא תחושה של כיף לי להיות בבית הספר, ידיי לא כבולות, נותנים בי אמון ואני יכול ליצור. זאת תחושה אדירה שמייצרת גם את הרצון שלנו להיות בכל מקום שאנחנו נמצאים, גם אם זה לא להיות מורה בבית ספר.

בקצרה אני רוצה לשים את הזרקור על הקשר הגורדי היום בין תעודת הבגרות, 12 שנות לימוד שמתנקזות לתעודת בגרות. אנחנו מדברים פה על 4 יחידות, אנחנו מדברים על 5 יחידות, אנחנו מדברים על בונוסים. אנחנו לא מדברים על הלמידה המהותית בבית הספר עצמו. אנחנו לא מדברים על התלמידים ואיך אנחנו רוצים שהם יספגו את הידע הזה. אנחנו רוצים לשכנע אותם ללמוד מתמטיקה? בואו לא נדבר איתם על הבונוס שהם יקבלו על 5 יחידות.
היו"ר עינת וילף
הסיבה שהעלינו את זה היא כי הם לומדים 5 יחידות ויורדים ברגע האחרון בגלל חישובי בונוסים. כלומר, יש פה תהליך הפוך, יש את הלמידה אבל אין עניין בבחינה. יש דברים אבל כאן זאת תופעה מאוד ייחודית.
נילי אבינון
חשוב לי להבהיר את הנקודה הזאת. קודם כל נדבר על איזה תלמיד אנחנו רוצים ואיזו תעודת סיום אנחנו רוצים לתת לו, שמשקפת תהליך של 12 שנים שהוא עשה בבית הספר. רק אז נידרש לשאלות כמו: איך התעודה הזאת גם יכולה לעזור לאוניברסיטאות בסינון ובמיון? איך אנחנו בתור משרד החינוך, שצריכים להראות יעדים של זכאות לבגרות – נאמר פה מספיק על זה – איך אנחנו בכל זאת גם מדברים על מערכת שיש בה עוד ערכים מלבד ציון איקס או וואי?
היו"ר עינת וילף
מנכ"לית משרד החינוך, בבקשה.
דלית שטאובר
תמיד עונג גדול לשמוע את המורים מדברים.

כפי שנאמר כאן, קודם כל, הצבנו את נ תוני הלומדים. כדי ליצור שינוי, הן בנתוני הלומדים והן במספרי המלמדים ובאיכות של הקבוצות האלה, מדובר בתכנית ארוכת טווח שנדרשת, מעבר לפתרונות מיידיים שאותם אני אציג.

תלמיד לא בוחר ללמוד 5 יחידות מתמטיקה בכיתה י', אם לא היה משהו שהתחיל קודם, שתמך במקום הזה. כנ"ל, אגב, לא רק במתמטיקה. זה נכון גם לגבי ספרות, גם לגבי ביולוגיה וגם לגבי תנ"ך. השדר של מצוינות במערכת זה שדר שהוא חלק מהתכנית האסטרטגית של שר החינוך ויעד שלו.

לפני שאני אציג את הנתונים אני רוצה לומר את המהלכים שלנו. בתכנית היעדים שר החינוך הציב יעד של בגרות איכותית, מעבר ליעד של זכאות. נעשו מהלכים לכיוון הזה. אני חושבת שאנחנו צריכים הרבה יותר להביא את זה לקדמת הבמה, להטמיע את זה בצורה יותר נכונה. אכן, בהנחיית השר, אני לוקחת על עצמי לגבש תכנית לגיבוש היקפי הלומדים בכלל המקצועות המדעיים וגם מקצועות הליבה ומקצועות הרוח, כדי לשדר את השדר של מצוינות וכדי להביא את בתי ספר לעניין הזה של תגמול מול המצוינות, כפי שנאמר כאן על-ידי המורה והמדריכה שושי.

אני מאוד מאמינה במה שאמרה נילי, שהמקום בין רגולציה לאמון ואוטונומיה של מורה, הוא מקום שאנחנו צריכים למצוא את שביל הזהב אליו. אני אמרתי את זה בהתבטאויות שלי ואני פועלת לכך. עם כניסתה של יו"ר המזכירות הפדגוגית אני הנחיתי לבדוק את היקפי תכניות הלימודים אל מול השעות, מתוך הנחייה שיהיה זמן למורה להעמיק, להביא את הלהט שלו ואת האהבה שלו כי בלי זה אין מצוינות. המצוינות יושבת, מצד אחד, על הישגים ברורים ומדדים ברורים ומהצד השני, על אדם אוטונומי שמקבל החלטות וזוכר כל יום למה הוא בחר במקצוע הזה ומביא את המצוינות שלו לידי ביטוי. זאת תפישת עולם שאנחנו מקדמים אותה. זה גם יביא למעמד מורה וגם לדברים נוספים. אנחנו בהחלט רואים עלייה בפונים להוראה, בעקבות המגמות החברתיות האלה, שמחזירות שוב. יש הבנה היום בחברה לגבי המקום של השליחות והתפקיד החברתי של מורים, יחד עם הרפורמות שהעלו בצורה משמעותית את שכר המורה והביאו אותו לממוצע במשק מבחינת השכר, מה שלא היה שנים. זה, יחד עם היעדים, אני מאמינה שיביא לידי ניראות, כולל התגמול הדיפרנציאלי שנבנה כרגע כפרמטר ב"עוז לתמורה" של בתי ספר מצטיינים. צריך להביא לידי ביטוי את הפן הזה.

כדי להגיע למקום הזה אנחנו הלכנו אחורה לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. תגברנו בשעות לימוד רבות מאוד ובימי הדרכה רבים. בואו נזכור שהקדנציה הזאת נכנסה לפעולה אחרי שנים של קיצוצים מאסיביים במערכת החינוך, שפגעו מאוד בהיקפי השעות, גם ביסודי אבל בעיקר בחטיבת הביניים. המקצועות המדעיים נפגעו בצורה קשה מאוד כתוצאה מזה. אנחנו הוספנו אלפי שעות במקצועות המדעיים, כולל אפשרות להקטין קבוצות. נתנו אפשרות לבתי ספר לחלק שתי כיתות לשלוש קבוצות כדי לאפשר למורה מגע יותר אישי. הוספנו מאוד ימי הדרכה. כל תכניות הלימודים רועננו במקצועות המדעיים. ברור מאוד למורים היום מה הם צריכים ללמד לאורך השנה. לפני זה המערכת התנהלה בצורה אחרת. הדברים האלה מאוד מאוד הובהרו וכל מורה זכה לקבל גם הדרכה לחיזוק.

במקביל, אנחנו פיתחנו תכנית. הרבה מאוד מסלולים של מצוינות במסגרת התכנית של עתודה מדעית טכנולוגית. במסגרת הזאת גם נפתחו כיתות נוספות שמובילות לבגרות מדעית טכנולוגית איכותית, ל-3 מקצועות מורחבים, כפי שנאמר כאן. כרגע אני מתייחסת לתלמידים ואחר-כך אתייחס למורים.

במסגרת התכנית הזאת גם נפתחו מעבר לכיתות כ-200 מסלולי מצוינות לתלמידים בכיתות ז' עד יב'. אני אשאיר לכם כאן תכנית למצוינות במודיעין, שכבר מחטיבת הביניים מעודדת בנות לבחירה במקצועות של פיזיקה, ביולוגיה וכימיה ועוד כהנה וכהנה. שלא לדבר על מה שאנחנו עושים עם כל האולימפיאדות הבינלאומיות כדי לעודד תלמידים לעשות מעבר למה שקורה בשיעור.

בנוסף, תכנית "טוב" של טכנאי בגרות. היא נפתחה כדי לענות על צרכי התעשייה שמשוועת לתלמידים שהם בוגרי התחומים האלה. המטרה שלה היא להכשיר עוד 2,500 טכנאים מידי שנה. התכנית הזאת מתרחבת.

נפתחו מגמות חדשות בחינוך הטכנולוגי כדי להגיע ליעד גדול יותר במספר הלומדים במג מות האלה. מספר הלומדים גדל משנת תשס"ט ב-10,000 תלמידים, מ-112,846 בתשס"ט ל-122,653 בתשע"ב, גידול שמהחווה 2.2% מעבר לגידול הטבעי. כלומר, זאת הצלחה בכל מדד אובייקטיבי.

כפי שאמרתי, גובשה תכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך המדעי הטכנולוגי, במסגרתה כבר הוכשרו מאות מורים ללמד מקצועות אלה בשלבי הגיל השונים.
היו"ר עינת וילף
התכנית הזאת פורסמה?
דלית שטאובר
כן, היא תכנית שמפורסמת. כל שנה יש הסבות.
היו"ר עינת וילף
ממתי התכנית האסטרטגית?
דלית שטאובר
3 שנים. עכשיו זאת השנה השנייה. שנה של תכנון ושנתיים של ביצוע.
היו"ר עינת וילף
לתכנית הזאת יש תקצוב, יעדים, רואים איך כל שנה מגיעים למספרי המורים?
דלית שטאובר
תקצוב, יעדים, בקרה, ברמת תלמידים וברמת המורים.
היו"ר עינת וילף
אבקש לקבל אותה ובמושב הבא נרצה להציג אותה.
דלית שטאובר
ד"ר עופר רימון יציג אותה יחד עם שושי המפמ"רית למדעים שנמצאת כאן. אני חושבת שזה שווה ממש התעמקות בפני עצמה.

כבר מחטיבות הביניים ומבתי הספר היסודיים יש דגש: תוספת שעות, תוספת הדרכה, תוספת עצומה של שעות פרטניות לתמיכה בתלמידים. בחטיבה העליונה יעדים מאוד ברורים של מצוינות ועידוד המצוינות לבגרות איכותית, כחלק מתכנית היעדים.

לגבי המורים. הכשרת מורים בפועל התבצעה עם המורים הקיימים, כדי שיהיו להם כל הכלים הנדרשים להוראת התכנית כפי שהיא עודכנה. כדי לסבר את האוזן, היו חסר למורים בביולוגיה ידע בפיזיקה, שזה חלק מתכנית הלימודים. נעשתה השלמה, השתלמות והדרכה כדי ליצור את ההשלמה הזאת.
היו"ר עינת וילף
כמה מההשתלמויות וההסבות הן על-ידי מורים למדעים?
דלית שטאובר
קודם כל, כל ההדרכה מתבצעת על-ידי מורים למדעים מצטיינים שהם מורים מעולים שנשארים ללמד בבתי הספר שלהם ויוצאים בנוסף להדריך את המורים, בתוך בית הספר שהמורה מלמד. הם מגיעים ליום לבית הספר, הם יושבים עם הצוות של המורים, בשעה שהמנהל מתווה לזה. מעבר לשעה הזאת הם נכנסים לשיעורים ונותנים סיוע לכל מורה. אנחנו רואים שיפור מאוד גדול בכל המדדים האובייקטיביים, גם של התוצאות במבחנים בינלאומיים וגם בתוצאות המיצ"ב ואני בטוחה שנראה את זה בהמשך.

פתחנו לימודי מוסמך בהוראה, M-TEACH, תכנית מדהימה. ביקרתי בה וראיתי את התלמידים. מדובר באקדמאים שמשלבים לימודי תואר שני עם הכשרה להוראה בבתי ספר על-יסודיים. מדובר בחבורה של מצטיינים. במסלול הזה הם לומדים לתואר שני ולתעודת הוראה במתמטיקה ומדעים ויש להם עוד אפשרויות.

אנחנו מעודדים סטודנטים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות ללמוד באחד מתחומי המדעים כהתמחות ראשית ולהכשיר אותם להוראה בתחום הזה. הכרזנו על זה כדי לתמוך כמקצוע מועדף ונותנים הלוואה מועדפת בסיוע במימון שכר הלימוד בגובה של 5,800 שקלים לכל שנת לימוד. ההיערכות במסלולים הנ"ל תביא להגדלת מספר הכיתות בהן הנושא יכול להילמד עם מורים מאוד מוכשרים. כאמור, מדובר במהלך לטווח ארוך. במיידי יש לנו הסבות ומידי שנה אנחנו מסבים כ-50 מורים נוספים, מעבר למורים שמגיעים: מהנדסים, אנשים שעבדו בכל מיני מקצועות אחרים ורוצים לחזור להוראה. אנחנו יודעים מראש איפה אנחנו משבצים אותם והשיבוץ שלהם מובטח. הם נקלטו בהצלחה בלתי רגילה במערכת.
היו"ר עינת וילף
האם הם מקבלים ליווי בתוך המערכת?
דלית שטאובר
הם מקבלים ליווי. אי-אפשר להצליח ללא ליווי כי זה מעבר מאוד מאוד קשה. אנחנו ראינו בשנה שהיה משבר בהייטק לפני מספר שנים והיתה תכנית של הסבה להייטק, היתה נשירה מאוד גדולה ואנחנו הפקנו מזה הרבה מאוד לקחים.
היו"ר עינת וילף
כמה מורים מצוינים למקצועות לא מדעיים שעוברים הסבה למקצועות מדעיים?
דלית שטאובר
יש לי כאן את כל הנתונים ואני יכולה לפרט אותם. יש לנו 5 קורסים במכללות שלומדים בהם כ-100 מורים לתשע"ב. לתשע"ג מיועדים 7 קורסים כאלה שילמדו בהם 160 מורים שחלקם ממשיכים לשנה ב'. בהסבת אקדמאים יש קורס במכללת הקיבוצים, לומדים בו 27 מורים והוא ייפתח בשנה הבאה.
היו"ר עינת וילף
אלה מורים שנמצאים בתוך המערכת ומקבלים - - -
שושי כהן
הסבת אקדמאים, לא.

זה השבחה של כוח הוראה, מורים שבאים מתחום ביולוגיה וכימיה שהם רוב המורים שמלמדים בחטיבות הביניים. אנחנו מרחיבים את ההשכלה שלהם ורישוי להוראת הפיזיקה בחטיבות הפיזיקה. זה מהלך עם מכללות. זאת לא השתלמות, זאת ממש הכשרה.
דלית שטאובר
בנוסף אנחנו פועלים לגייס סטודנטים איכותיים ואקדמאים בעלי תואר ראשון לפחות להכשרה ולהשמה, שאנחנו מעניקים להם פטור משכר לימוד ובונוסים למתמידים. אנחנו מגייסים אנשים מתחום המדעים וההנדסה לקראת קריירה שנייה. אלה אנשים בגילאי 35 עד 50. נותנים להם מענקי עידוד והכרה בוותק קודם, כדי למצב אותם בתוך המערכת כי אחרת הם מייד נושרים בגלל בעיית השכר.

יש לנו כאן סיכום של הפעולות שנעשו ב-4 השנים האחרונות. נשאיר לכם אותו ברצון.

כפי שאמרתי, אלה הפעולות שנעשו. בנוסף, אני רוצה לחזור ולהדגיש שאנחנו מבינים שכל מה שאנחנו עושים נותן מענה למיידי ועוד מספר מההכשרות נותנות מענה לטווח הבינוני. מדובר בסוגיה שצריך להיערך אליה באופן אסטרטגי. אנחנו מבינים את זה, אנחנו בונים את זה ביחד. נפגשתי עם פרופסור פול פייגין. אני חושבת שהיוזמה שנעשית כאן היא יוזמה יוצאת מן הכלל בהיותה פורצת דרך, כי היא מגייסת באופן פרואקטיבי אנשים שהם לא מובטלים, שהם היום נטועים בעולם העבודה. אומרים להם: אם היתה לכם איזו ציפור קטנה בלב. אמרתי לפרופסור פול פייגין שעל-פי תפישת עולמי – הרי מדובר באנשים שהשתלבו בחטיבה העליונה. מדובר על על-יסודי. אני בהחלט חושבת שצריך לאפשר לאנשים כאלה להישאר נטועים בעולם ההייטק ובעולם התעשייה ולהיות יומיים בשבוע בבית ספר. כבר פרופסור מייזלס ופרופסור פייגין ייפגשו בעניין הזה. יש 60 בוגרים של השנה הזאת שהם באמצע. אמרנו שכבר עכשיו נדאג לשיבוץ שלהם, לסייע להם כדי שהאנשים האלה באמת ייקלטו וההכשרה הזאת תהיה אפקטיבית. אנשים כאלה, המערכת תתבשם מהם. הם אוהבים הוראה, הם יביאו לילדים גם את הניחוח של העולם האחר, הם לא ינתקו ממנו והם גם ילמדו בהיקף שלא מנתק אותם מהעולם הזה.

כל המהלכים האלה ביחד, המהלכים האסטרטגיים שעכשיו אנחנו מתכננים אותם, הפעולות האלה שהן לטווח קצר ובינוני והיוזמות המשותפות שלנו עם האקדמיה, עם הטכניון ועם האוניברסיטאות, אמורות לתת מענה. כפי שאמרתי בשקיפות, אנחנו מבינים שהקושי המרכזי הוא בנושא של מתמטיקה כמקצוע שבו צריך להיערך במספרים מאוד מאוד גדולים, בצורה יותר מינורית למספרים האחרים.

שוב אני מדגישה, אנחנו רואים את זה כיעד הכרחי שלקחנו על עצמנו החל מהשנה הזאת וגם לשנים הבאות.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה.
עפרה מייזלס
אני מאוד רוצה להודות לדוברים. מאוד ריגש אותי לשמוע אנשים שמאוד אכפת להם מהמערכת, משקיעים במערכת ומציעים הצעות טובות וחשובות לצרכי חשיבה על האתגרים שעומדים בפנינו כרגע. זה מאוד משמח אותי. לא משמח אותי שצריך אבל משמח אותי שיש אנשים טובים רבים במערכת שאפשר להיעזר בחשיבה שלהם, בתכנונים שלהם, בהצעות שלהם וברצון ובמוטיבציה לקדם את האתגרים שעומדים בפנינו. זאת נקודה אחת שרציתי לומר.

אני לוקחת מכאן שני דברים לחשיבה, מעבר לדברים שחשבתי קודם. אחד, זה הדגש על מסר של מצוינות ולאו דווקא רק במדעים, עם כל הכבוד למדעים. צריך אנשים עגולים, שיש בהם כל מיני היבטים וכל מיני תחומים.

הדבר השני, הוא חשיבה על שינוי בחוויית הלמידה בתוך מערכת בית הספר ואולי זה יהיה מעבר למערכת בית הספר, כך שעבור כל השותפים, המורים והמורות, התלמידים ואנשי ההוראה שנמצאים במערכת, החוויה תהיה חוויה מעצימה ומעשירה ופחות החוויה, שלפחות קיימת בחלק מהמקומות, של לחץ, של מתח ושל היבחנות וכן הלאה. זה לא במקום מבחנים אבל זה לשנות משהו באיזון בין הדברים. אני אשמח מאוד שכל מי ששומע אותנו ורוצה להיות שותף ולעזור לנו בדרכים המגוונות שכל אחד יכול להביא מכישרונותיו ויכולותיו.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה.

אני אחזור על הקריאה הזאת כי בשבועות האחרונים, אחת לשבוע הציגה מורה לוועדה את עבודתה. היו כמה מורים שעשו דברים מרתקים בתחום המדעים. קראנו לזה לגו. לקחו את תכנית הלימודים, פירקו אותה ובנו אותה מחדש באופן שעמדו בכל היעדים של תכנית הלימודים אבל זה נעשה באופן לגמרי אחר. בזכות זה שהיתה להם גמישות הם הצליחו לעשות את זה. אני חושבת שמאוד חשוב שהמורים האלה יוכלו להציג את העבודה שלהם כדי שאפשר יהיה ללמוד מתוך זה.

אני מסכמת את הדיון. אני רוצה להודות לשתיכן על הצגת הדברים, על הדברים שנעשים, על הקדשת הזמן ועל-כך ששמעתם את כל הדוברים.

אני מברכת על כך שקיימת תכנית אסטרטגית בתחום המדעים. אנחנו נבקש לקבל אותה, כולל התקצוב, היעדים והעמידה ביעדים עד כה. אנחנו נבקש להציג אותה בתחילת המושב הבא של הכנסת.

אני חוזרת על הקריאות שנאמרו כאן, לבחון כחלק מהתכנית את מיצוי כוח האדם בכמה כיוונים: מיצוי מורים עולים שנמצאים מחוץ למערכת. למצות מורים שעזבו את המערכת ולראות מה נדרש כדי להחזיר אותם. להסתכל על שאלת ההסבות וההכשרות באופן דו צדדי ושווה. כלומר, מדענים ואנשי טכנולוגיה להוראה ומורים מצוינים למדע וטכנולוגיה, כשני תחומים שהעוצמה והכישרון שנדרשים בהם הם נדירים ולכל הפחות שווים.

שמחתי לשמוע שנושא הכשרת מורים על-ידי מורים מצוינים נעשית. אני רוצה לחזק את המגמה הזאת. אני גם טוענת ששם יש את המקום לתת תגמול נוסף, לאותם מורים מצוינים. אני מבקשת לברך וגם לחזק את המגמה הזאת.

בנושא של ליווי מורים, גם לברך על המגמה ולחזק אותה. אין ספק שכולנו למדנו. לא רק למורים למדעים, לא רק מי שעבר הסבה, תהליך הליווי של מורים חדשים למערכת הוא הדרך הכי טובה להבטיח שכל הכסף שהולך על כל ההכשרות לא מבוזבז כמה שנים לאחר מכן.

אני רוצה בהחלט להביע תמיכה במהלך של הטכניון ועל אפשרות הרחבתו לכלל האוניברסיטאות בכך שאם יש שיקולים שנעשים ברגע האחרון רק לטובת בחינת הבגרות במתמטיקה, השיטה שלכם מורידה את השיקולים האלה ואני מברכת על כל ניסיון להוריד את השיקולים האלה מסך השיקולים שהתלמידים עושים ברגע האחרון, בבחירה שבין 4 ל-5 יחידות. על-ידי כך לעודד אותם להמשיך עם מה שהם יכולים ממילא.

אני רוצה לחזק ולעודד את הקריאה להיפגש עם מורים למדעים ומורים בכלל כדי לדבר על חוויית ההוראה. למצוא, אם צריך, פיתרונות נוספים בכל שאלת הנוכחות, שעון הנוכחות, עוז לתמורה, כדי שאפילו לא נפסיד מורה אחד מהמהלך הזה, שזאת בוודאי לא הכוונה.

אני רוצה להודות לכן ולהודות לכולכן. נשלח לכן את כל הנתונים שהובטחו.

תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.

קוד המקור של הנתונים