PAGE
26
ועדת הכלכלה
24/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 931>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ה' באב התשע"ב (24 ביולי 2012), שעה 13:00

<הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - מחיר אחיד ברשתות שיווק), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
עמיר פרץ

>
תמר פינקוס - ממונה הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד התמ"ת

ביתיה גוטל - כלכלנית ראשית הרשות להגנת הצרכן והסחר, משרד התמ"ת

חנה וינשטוק טירי - יועמ"ש הרשות להגנת הצרכן, משרד התמ"ת

יאיר זילברשטיין - רכז תעשיה באגף תקציבים, משרד האוצר

נועם שטרן - רפרנט תעשיה באגף התקציבים, משרד האוצר

הילה דוידוביץ -בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

עידית פרוים - מחלקה משפטית, רשות ההגבלים העסקיים

גיא בר צור - כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

נמרוד הגלילי - מנהל תחום ענפי רשתות שיווק, איגוד לשכות המסחר

סיגל בלט - מנהלת תחום סחר חוץ, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

עידו רז - יועץ משפטי, שופרסל

רמי לוי - מנהל רמי לוי שיווק השקמה

אלי שלום סתוי - יו"ר, פורום מזון ומכולות

דוד דהאן - הארגונים החברתיים

אתי בנדלר

לאה ורון

מוריה אביגד
<הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - מחיר אחיד ברשתות שיווק), התשע"ב-2012>

צהרים טובים. אנחנו פותחים את הישיבה, על סדר-היום הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - מחיר אחיד ברשתות שיווק), התשע"ב-2012, של חבר הכנסת עמיר פרץ, פ/3868. ההצעה עברה בקריאה מקדמית ב-11 ביולי 2012. בבקשה, חבר הכנסת פרץ.

אדוני היושב-ראש, אני מאוד מודה לך על הזמן שהוועדה בראשותך מקדישה לנושא, למרות שאנחנו נמצאים ערב פגרה ואני יודע עד כמה סדר-היום של הוועדה עמוס. אבל אני חושב שזה נושא שהיה ראוי שאנחנו נקדם אותו גם ערב הפגרה, אין לי ספק שכל הגורמים שמעורבים יעשו מאמץ כדי שנוכל למצוא פתרון. הסוגיה היא מאוד פשוטה, לא אני המצאתי אותה. הרי רוב הסוגיות שאנשי הציבור מטפלים, בדרך כלל הן מתוך זעקות השבר של אנשים שמשמיעים אותן מפינות כאלה ואחרות בארץ.

לצערי, זעקות השבר הפעם גם מהולות בתסכול מאוד גדול, מדוע? כי הרי על מה מדובר? מדובר על כך שאנחנו רוצים שכל רשת מזון בישראל תקבע מחיר אחיד למוצר בכל החנויות שלה בארץ. אין לנו בעיה עם תחרות, התחרות צריכה להתבצע בין הרשתות, שרשת אחת תתחרה ברשת שנייה, שיורידו את המחירים, זה בסדר גמור. אבל העובדה היא שנכנס לו לקוח בדימונה או בקריית שמונה או במגדל העמק או בשלומי ומוצא שעל אותו קפה נמס הוא משלם 20% יותר רק בגלל שהוא גר רחוק באותה רשת. ועכשיו בכלל, משרד המסחר והתעשייה, אני מבין, הולך לפתח איזושהי מערכת שאפשר לדעת את המחירים באופן מידי, אז בכלל התסכול יהיה מידי.

זו הצעת חוק של יושב-ראש הוועדה.

אני שמח, לא שמעתי על זה בדיון שהיה כאן עם קדמי.

זה מופיע גם במסקנות של קדמי.

אז שם שמעתי. אני מאוד שמח על כך כי אם זה של יושב-ראש הוועדה אז יש לי ביטחון מוחלט שזה יעבור ושזה יקודם. אבל תאר לך, עד היום לפחות, ידעו יומיים לאחר מכן שמישהו שילם 20% יותר, עכשיו יידעו בזמן אמת. יהיה מישהו בדימונה, ילחץ, יגיד: וואלה, בתל-אביב 20% פחות בקפה, מיד לוקח רכבת, שני אוטובוסים וטס לשם, טס לשם. הרי זה לא להאמין לאיזה מצב הגענו.
כל הניסיונות לתאר את התקורות זה חסר כל היגיון כלכלי. עם כל הכבוד לתקורות של השינוע, התקורות האחרות, של עלות השכירות, של עלות, לצערי, שכר העבודה של אותם העובדים שגם לעיתים יותר נמוך. כלומר, בסך הכול היה מקום שהיו צריכים דווקא להפחית את המחירים, דווקא בפריפריה היו צריכים להפחית את המחירים. אני חושב שהאמירה הכללית הזו שאומרים: אנחנו יודעים מה יקרה, כולם כבר מומחים: אנחנו יודעים מה יקרה. כמו שאמרו לי כשפעם ראשונה העליתי את הנושא של שכר מינימום, כל המומחים כאן, כולל בנק ישראל, אמרו: אתה יודע מה יקרה? תהיה אבטלה. זה מה שיקרה. עכשיו דוח בנק ישראל כותב שהמהלך הכי חשוב שהיה באותה תקופה הוא העלאת שכר המינימום כי זה גרם ליצירת מקומות עבודה נוספים, הפוך לחלוטין ממה שהמליצו.
עכשיו יבואו נציגי המשרדים, לצערי הרב, ויגידו: זה יגרום לעליית מחירים. במקום שבדימונה יורידו 20%, יעלו ברמת אביב 20%. אני לא מקבל את זה. היום יש סבסוד צולב. היום הרשתות מסבסדות את המקומות החזקים דרך ייקור המוצרים במקומות החלשים כי הם נלחמים על נפשו של הצרכן במקום החזק, ולכן הם מסבסדים. אנחנו יודעים שהטיעון הזה, של מה העלויות, התקורות מסביב, הוא יכול להיות נכון, אז מה, מחר יהיה מחיר חשמל שונה? החשמל, מישהו יגיד שפריסת התשתיות יותר יקרה, אז מה נעשה? מחיר קילו-ואט שונה? מה נעשה, מחירי מים שונים?
לצעירים שמגיעים הנה, גם היושב-ראש לא היה כאן באותה תקופה, אחד המכרזים הכי חכמים שהיו כאן שיצאו מוועדת הכלכלה, ההנחיות למכרז כשפרסו את רשת הכבלים בישראל והיו 3 חברות. החובה היתה על כל רשת, שכשהם לוקחים מעיר עם פוטנציאל רווח גדול הם חייבים לקחת לצידה גם את הערים הקטנות ומתחייבים שתוך 3 שנים יסיימו לרשת גם את אחרון המצפים, כי אמרו להם מראש: יכול להיות שאתם תפסידו פה, אבל אתם מרוויחים פה ואתם לא יכולים לקחת רק מה שנוח לכם, רק איפה שנראה לכם שהעוגה עמוסה בקצפת. אתם תיקחו את השירות שלכם על איזשהו תמהיל שגם נותן סיכוי לאותם תושבים באזורים אחרים.
עכשיו אני אומר לנציגי המשרדים, אתם הרי יודעים יפה מאוד שההכנסה הממוצעת באזורי הפריפריה יותר נמוכה, אז ממה נפשך? דווקא ההוא שמרוויח יותר משלם פחות? זו המדינה שאנחנו שואפים אליה? תעזבו את הסיסמאות הריקות מתוכן האלה של: תחרות תפתור את הכול. תחרות לא פותרת את הכול. יש דברים שהרגולטור, שזו המדינה, צריך להיות הגורם המרכזי שיוצר מצב שכולם נהנים מהתחרות, והתחרות צריכה להיות בין הרשתות. זה בסדר גמור, התחרות צריכה להיות בין הרשתות. לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהנושא הזה זועק לשמיים. דרך אגב, אם ניקח משהו דומה, רשתות שמוכרות תרופות, אפילו ב"סופר פארם". אתה לא תיכנס ל"סופר פארם" בתל-אביב ותקנה מחיר תרופה אחר מאשר בדימונה.

אבל במוצרים אחרים כן. תרופות נקבעות על פי משרד הבריאות, לא על ידי "סופר פארם".

אני מבין, אני מבין. אז מה שנכון בשבילי – עם כל הכבוד לכם, זה פשוט מקומם אותי שאתם בכלל מסוגלים להעלות על דעתכם, אתם הרי מודים בכישלון. יש אנשים שאותו לחם ואותם מוצרים בסיסיים זה התרופות שלהם, זה מה שיש להם בחיים. מה, כל התחרות מכוונת לכך שבסוף מי שנהנה מכך זה רק החזקים? אז החזקים מקבלים – אדוני היושב-ראש, אני מסיים. אדוני היושב-ראש? אני רוצה משפט בשבילך.

כן, אנחנו עסקנו בפרוצדורות של הוועדה.

אני יודע. אני אומר כך, משפט אחרון: אנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו. מה המצב היום במדינה? ככל שהמצב שלך בבנק יותר קשה כך הריבית עליך יותר גבוהה. זאת האמת. אז לא נוכל לעשות הרבה כי הבנקים מחויבים שמ"אובר" מסוים הם יתנו את אותה ריבית, אבל מה לעשות שכוח המיקוח של מי שמחזיק בהון הוא יותר גדול, יקבל הלוואות יותר נוחות. אני אספר לכם סיפור.

עם הבן שלך והחבר.

נכון, סיפרתי. תאמין לי, זה כואב לי כל פעם.

אנחנו לא שמענו.

עם הנסיעה לתאילנד.

הבן שלי השתחרר מצה"ל, שני לוחמים, הוא וחבר שלו, שניהם משדרות, שניהם היו מסתערבים, לוחמים, חבל על הזמן. לוחמים אנושיים אבל, פעם אני אגיד לכם מזה. פעם שאלו אותי אם יש צבא הומניטרי, זה נראה לי מוזר, איך מישהו שיורה יכול להיות הומניטרי? זה לא נראה הגיוני, אבל יש. הבן שלי נכנס פעם לאיזשהו אירוע וראה נער שהיה מועמד למעצר, נער פלסטיני, אבל במקרה הוא ראה גם שיש לו בחדר תמונה של הסכם השלום והוא הציע לחבר'ה שיקלו אתו, מה שנקרא "בנסיבות מסוימות".

שניכם השתחררו מצה"ל, הוא רצה לנסוע לתאילנד, אמרתי לו: אתה רוצה לנסוע? תשלם, מה אתה רוצה ממני? אז הוא אומר: מה? אמרתי לו: לך קח הלוואה מבנק, אני אהיה ערב לך, וכשתעבוד תחזיר אותה. אז הוא הלך עם חבר שלו לקבל 10,000 שקל הלוואה. הוא קיבל פריים+2, משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק, ממש נמוך, ולחבר שלו אמרו: פריים +12. לא יאומן. התקשרתי למנהל הבנק אמרתי לו: תגיד לי, אתה לא מתבייש? הוא אומר לי: אין לי ביטחונות, אין לו זה, אין לו זה. קודם כל אמרתי לו: מה, הוא לקח ממך מיליון שקל? מה הוא הולך לגנוב לך כבר? ילד, רק השתחרר, אתה עכשיו מנהל לי ביטחונות כאילו הבנק הולך להתמוטט בגלל זה, אני הביטחון שלו. והורידו לו לפריים+2.
כלומר, בכל מקום אנחנו רואים שהחזקים – אז מי שאין לו כסף ואין לו כסף לשלם הלוואה כזו שלא ייסע לתאילנד, אבל מה אתם רוצים, שלא יאכלו? מה אתם רוצים, שלא יכנסו לרשת? שלא יקנו מוצרים בסיסיים? מה אתם רוצים? הרי ברור לכם שפה יש דבר נורא שסל המחיה של איש בפריפריה יקר יותר מסל המחיה של מישהו במרכז הארץ ובואו נשנה זאת. עד כאן, אדוני. תודה.

למי יש עוד משהו לומר באופן כללי על ההצעה?

רק לציין את עמדת הממשלה.

עמדה חדה, הייתי אומר.

הממשלה תומכת בקריאה טרומית בהצעת החוק, ובלבד שיהיה תיאום נוסח עם משרדי הממשלה. תיאום נוסח כזה עדיין לא נעשה. כמו כן, הממשלה בהחלטתה מבקשת, מצפה, שלפני שההצעה עוברת לקריאה ראשונה היא תוחזר בחזרה לוועדת שרים כדי לקיים דיון בנושא.

למה הכוונה בקטע הזה שראיתי אותו לראשונה בהחלטת הממשלה? למה אתם מתכוונים שהוועדה לא תפרסם? היא תדון? תקבל? תחליט?

לא, על פי הצעת ההחלטה הממשלה תומכת בטרומית, ההצעה עברה טרומית. אחרי זה אנו צריכים לשבת בינינו עם המציע, עם משרדי הממשלה, לתאם את הנוסח, לראות. הממשלה תומכת בהצעת החוק כי הממשלה - - -

יש עוד הצעות חוק שלגביהן התקבלו החלטות כאלה של הממשלה?

שמה? שהיא אומרת שלפני - - -

כן, בוודאי.

שלפני שהצעת החוק תועלה לקריאה ראשונה היא תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה?

אני עוד לא ראיתי את המשפט הזה.

על זה אני מדברת, זה התקדים.

אין דבר כזה.

מזה? איך הסכמת לזה, עמיר?

אני לא הייתי בוועדת שרים.

עוד אין הצעת חוק לדון בה היום.

בקריאה הטרומית זה נאמר?

לא עלה, לא.

לא עלה בקריאה הטרומית?

לא עלה אבל זה כתוב. אם נוכל לעמוד בזה נעמוד בזה. אני לא חושב שיהיה בזה צורך אם יהיה תיאום בנוסח. אני חושב שבסך הכול יצטרכו להודיע לוועדת השרים שיש תיאום אז הכול יהיה בסדר.

תיאום נוסח כזה עוד לא עשינו. אני מניחה שהדיון היום הוא לצורך שמיעת עמדות כל הצדדים הנוגעים בדבר ואני חושבת שזו מטרת הדיון.

גברתי קובעת ליושב-ראש הוועדה מה מטרת הדיון?

אני אומרת מה החלטת הממשלה, זו החלטת הממשלה.

אין הצעה, אין במה לדון.

הממשלה תרשום בפניה שהשורה האחרונה לא מקובלת ואם היא לא רוצה את הצעת החוק שתמשוך אותה. אנחנו לא נחכה לפני העלאה לקריאה ראשונה. תיאום זה תיאום, אבל אין משמעות לשורה האחרונה מבחינתנו ואל תעשו את זה גם בהצעות חוק אחרות שאמורות להגיע לוועדת כלכלה. מה זה הדבר הזה שאני צריך להחזיר לכם? אני עובד ואני מחזיר לכם בסוף? גם מתאמים וגם אתם רוצים שאחרי שאני מחוקק, שהוועדה מחוקקת, צריך להחזיר לכם ולקבל עוד "אוקיי"? אז שוועדת השרים תחוקק וזהו. תעשה קריאה ראשונה, תעשה קריאה שנייה, תעשה קריאה שלישית.

אני גם רוצה להבין, האם ועדת השרים נותנת הוראה לוועדת הכלכלה לא לפרסם ברשומות הצעת חוק שהיא אישרה? אני רוצה להבין את המשמעות של העניין.

אני יכול להגיד, אני מכיר פשוט את הפרוצדורה הזו מהצעת חוק אחרת. ועדת שרים דנה בנושא, עלו שם הסתייגויות של משרדי הממשלה מצד אחד, מצד שני זיהו את הבעיה והחליטו שמן הראוי לנסות- - -

זה התיאום.

זה התיאום.

לא, לנסות לקדם פתרון. המשמעות של ההחלטה, וזו החלטה שהיא די מקובלת, לפחות בממשלה האחרונה - - -

יש החלטה כזו? יש תקדימים כאלה?

כן, כן, בוודאי שיש.

שמחזירים לממשלה?

פעם ראשונה שאני נתקל בזה.

אין דבר כזה, אין דבר כזה.

זה לא היה צריך להגיע לכאן בכלל.

אני אסביר מה המשמעות של זה.

אבל יש תקדים כזה?

יש מספר תקדימים שאני מכיר - - -

אני שואל אותך שאלה פשוטה, אתה מסתובב.

מה?

אני לא מכיר החלטת ועדת שרים מסוג זה. אם יש, תגיד יש. אני לא מכיר.

למיטב ידיעתי אני חושב שיש.

אין, תאמין לי. אני מציע לך להגיד - - -

בסדר, אני צריך לבדוק את זה. אני אגיד מה המשמעות של החלטת הממשלה כמו שאני מבין אותה. הממשלה מתנה את התמיכה שלך בהצעת החוק בכך שלאחר יעשה הדיון והתיאום עד כמה שניתן זה יוחזר לוועדת שרים בשביל לגבש את - - -

מי יחזיר? אני רוצה להבין, מי יחזיר?

אין דבר כזה.

המציע. לא הוועדה, זה לא היה צריך להיות היום פה.

המשמעות של אם זה לא יוחזר, הוועדה כמובן לעשות מה שהיא רוצה, המשמעות של זה היא שהממשלה מתנגדת. זו המשמעות של זה.

אני מעדיף שהממשלה תתנגד.

האפשרות היתה שזה לא יגיע באמצע לדיון לוועדת הכלכלה. יהיה תיאום נוסח, יחזור המציע עם זה לוועדת שרים ואחרי ההחלטה זה מגיע לוועדה.

איך יהיה תיאום נוסח בלי דיון?

אני לא מבין למה ועדת שרים אמורה להתנגד אחרי שהממשלה תיאמה את הנוסח.

זה לפני קיום דיון.

לא היה צריך להיות היום דיון בכלל.

אין שום מניעה לקיים את הדיון, אין שום - - -

מה זאת אומרת? ועוד איך צריך להיות דיון, גם בשביל לתאם נוסח אנחנו צריכים לשמוע את האחרים.

כן, אבל לא חשבו שתיאום הנוסח וההחלטות יהיו במסגרת הוועדה. אנחנו עושים תיאומי נוסח אינסוף באינספור משרדי ממשלה, אנחנו לא עושים את זה בחדר הישיבה. מה שהתכוונו, אמרו: אנחנו נאשר את זה בקריאה טרומית, אנא שבו ביניכם, עשו תיאום נוסח, חיזרו אלינו, אז תחליט הממשלה אם היא תומכת בהצעת החוק או לא, והיה והיא תומכת זה יגיע לוועדה. לא היתה כוונה שבאמצע יהיה דיון.

ואם הועדה לא תתמוך בנוסח שתואם, כפי שקורה חדשות לבקרים? זאת אומרת, לא ברמת העקרונות אולי, לפעמים זה ברמת העקרונות אבל לפעמים זה ברמת הנוסח כי כידוע - - -

זה תלוי אם זה ברמת הנוסח או ברמה העקרונית.

אם זה ברמה העקרונית הם יכולים להגיד: אנחנו לא תומכים, ואם זה ברמת הנוסח הם יגידו: לכו הלאה ולכו לוועדה.

גם בדרך כלל ועדת שרים לא מתנגדת רק בגלל כשלים ניסוחיים.

אבל ועדת השרים החליטה לתמוך.

כן, אבל בתנאים.

היא תומכת בטרומית בלבד.

היא תמכה בטרומית בתנאי שזה חוזר אליה עוד לפני שזה מגיע לוועדה, אחרי תיאום נוסח. לא היתה כוונה שיהיה דיון בוועדה.

בואו נתקדם. אדוני היושב-ראש, אני מציע שנשמע את הצדדים, אתה תשלח אותנו לתאם נוסח ונתאם נוסח, בסדר?

ומה יהיה אחרי? אחרי שתיאמנו והצבענו? יש בעיה אחרי זה, נוצרת בעיה ביני לבינך כי אני רוצה להעלות את זה למליאה ואתה מחויב לו. אני לא מוכן מחויב להתחייבות הזאת. אני לא מחזיר את זה לוועדת שרים.

אדוני היושב-ראש, אני לא מחויב לכלום, אני לא הייתי בוועדת שרים. אני רוצה לעשות עם הממשלה, אני מעונין ללכת אתם יד ביד כדי להעביר את זה, כי אותי לא מעניינים כיפופי ידיים מול הממשלה, אותי מעניין איך מעבירים את הצעת החוק. לכן אני אשמח לעשות כל תיאום, אני לא חושב שאתה צריך להתחייב לתיאום הזה.

בסדר, בשביל זה אני - - -

התיאום הזה חשוב מאוד מבחינתנו.

התיאום כן, ההחזרה לוועדת שרים.

הממשלה חושבת שיש כאן בעיה אמיתית, יש כאן בעיה - - -

אז תפתרו את כל הבעיות בתיאום.

אבל הפתרון הוא לא בהכרח של קביעת מחיר אחיד.

אבל איך זה יידון היום?

לא, היום זה משהו אחר.

אנחנו לא יודעים מה הפתרון הנכון. היתה ועדת קדמי שדנה בנושא הזה - - -

לא דנה.

היום אנחנו לא מצביעים.

גם אין עוד על מה, אין נוסח.

מה זה "אין נוסח"? יש נוסח.

של הוועדה? הממשלה אמרה: את הנוסח הזה אנחנו לא רוצים, אנחנו רוצים שתעשו תיאום, תחזרו אלינו ואז או נתמוך או לא נתמוך.

תמצאו פתרון לבעיה.

עזבו, נו, חבר'ה.

הממשלה מכירה בבעיה שאדוני מעלה.

היה רוב בממשלה לתמוך והם מצאו פתרון כדי לצאת מזה, בסדר?

אבל הסיבה היא שגם הממשלה חשבה שיכול להיות מאוד שהפתרון שמוצע בהצעת החוק הוא לא הפתרון הנכון להתמודד עם הבעיה של יוקר המחיה בפריפריה.

ואז הם לא יתמכו.

לאור הקשיים שמשרדי ממשלה העלו.

וגם לאור העובדה שהנושא הזה נדון בוועדת קדמי תקופה מאוד ארוכה.

הוא לא נדון.

הנושא של יוקר המחיה בפריפריה?

הוא לא נדון.

הפתרונות שם הם אחרים. הוא נדון והפתרונות אחרים.

בדיוק, הפתרונות הם אחרים וכל הדברים האלה עלו בוועדת שרים.

לא, סליחה, בואי נעשה סדר, גברתי. הנושא הזה היה בוועדת שרים לפני 8 חודשים, או 6 חודשים, ועדת שרים אמרה: תמתינו לוועדת קדמי, אמרנו: מסכימים להמתין לוועדת קדמי. אני, לא מישהו אחר, בנושא הזה. הציעו לא לדון בזה בכלל עד שוועדת קדמי תסיים את דיוניה. אמרתי: למה לא? נסיים. הגיעה לפה ועדת קדמי, הופיעה בפני הוועדה, שאלתי: האם הנושא הספציפי הזה של פערי המחירים בין מרכז לפריפריה נדון או לא?

נדון והחליטו לתת פתרון אחר.

לא, לא, לא נדון כלל וכלל.

אני ישבתי בוועדה.

אני אומר לך מה היה בוועדה פה.

זה לא נכון, הנושא הזה נדון.

הנושא הזה נדון ולא נכנס להמלצות כי נתנו פתרון אחר לזה, לא כי הנושא לא נדון. ועוד איך, הוא נדון בהרחבה רבה.

טוב, אז תשכילו אותנו, בואו נשמע מה הפתרון.

אנחנו נשמע את כל הגורמים, נשמע את הממונה, את הכלכלנית הראשית, ואני מניחה שגם הגופים אחרים ישמיעו את עמדתם. להצעה הזו יש השלכות כלכליות.

אני לא מנהל את הדיון, מי שמנהל את הדיון זה היושב-ראש, הוא יחליט.

תודה, עמיר. מי רוצה מטעם הממשלה להציג? בבקשה.

שלום וברכה. כמה דברים שוועדת קדמי, שישבתי גם בחלק מדיוניה, הסכימה, והממשלה מסכימה וכולנו מבינים שיש בעיה של הפרש מחירים בין הפריפריה למרכז. השאלה היחידה שצריך לשאול, או המרכזית, היא מה הכלי לטפל בבעיה הזאת, והאם הכלי שכבודו מציע, חבר הכנסת, הוא כלי שיש בו יותר סיכויים מסיכונים ומה הסיכויים שלו. אני חושבת שאפשר לזהות כמה בעיות בהצעת החוק שהופכות את החוק למסוכן. אני לא אומרת: זה לא יצליח, אני לא אומרת: זה יעלה מחירים. אני אומרת: אף אחד לא יודע אם זה יצליח, השאלה אם זה, בהתחשב בבעיה, סיכון ששווה לקחת אותו. אני רק אזכיר 3 נקודות פה: הנקודה הראשונה שאני רוצה להתייחס אליה קשורה לתחרות. סימון מחירים, או הצהרה על מחויבות למחיר מסוים, עלולה להיות בנסיבות מסוימות כלי שמאפשר לרשתות לתאם מחירים.

איך?

אנחנו מודיעים: אנחנו כבולים למחיר הזה, זה המחירים שלנו בכל הרשת בארץ. לא משנים כל יום מחיר בכל הארץ, זה פחות גמיש, רשת אחת קבעה ככה, רשת אחרת רואה, זה יכול להיות כלי לתיאום מחירים.

זה כל כך לא הגון. הרי אתם יודעים שב-80% מהארץ המחיר הוא אחיד, רק ב-20% מהמדינה, איפה שהכי קשה, שם משנים את המחירים.

אני לא מכירה את הנתון הזה.

זה לא נכון.

לא נכון, בכל סניף וסניף יש תיאום מחירים משלו בסופו של דבר, כל אחד לפי רמת התחרות שלו.

זה נכון.

יאיר, רגע, תן לי לסיים, בבקשה. אני לא מכירה את הנתון הזה, אני כן מכירה את זה שבאנגליה 4 הרשתות הגדולות החליטו באופן וולונטרי, כי זה מה שהם רצו, לעשות את זה. מה שאומר שאולי זה יכול לפעול דווקא לטובת הרשתות.

אם יש תיאום תכניסו אנשים לבית סוהר, בשביל זה יש חוק - - -

בינתיים הצרכן יאכל אותה.

למה יאכל אותה? אם יש תיאום, תילחמו בתיאום.

כבוד חבר הכנסת, אני רק אומרת שזה יכול לתת כלי שיאפשר תיאום בחסות החוק. דבר שני, כבודו, גם אם לא יהיה תיאום ותצליח הצעת החוק ותביא לזה, אני מניחה שאת זה אפשר לנחש, אף אחד לא יודע, בפריפריה קצת ירד המחיר ובמרכז קצת יעלה. נניח אפילו 50-50. מי נפגע פה? לא נפגעים רק עשירי ישראל, מי גר במרכז? מי גר בבית-שמש? באשדוד? מי גר בבני-ברק ובירושלים? אתה, במטרה לפתור בעיה של אוכלוסייה שצריך לטפל בה, אתה אומר: אין לי בעיה, נעשה סבסוד צולב, נפיל את זה גם על האזרחים החלשים במרכז הארץ. אני חושבת שבבואך לעזור לאוכלוסייה אחת, ביד השנייה אתה פוגע באוכלוסייה אחרת שהיא חלשה לא פחות.
הדבר השלישי, רק אם יורשה לי לסיים, אני חושבת שגם לו זה לא יקרה וזה לא יקרה, בפרוצדורה הצעת החוק הזאת היא מאוד מאוד מסובכת ליישום, למה? יש נניח רשת, לא נזכיר את שמה, שיש לה שני סוגי רשתות, הרשת היקרה והרשת הזולה. מחר היא תגיד: נכון, הרשת הזולה תישאר זולה אבל הסניף בירוחם יהיה "טה-טה בעיר", יהיה הרשת היקרה, וגם הרשת בקריית שמונה תהיה בסניף היקר. אי אפשר להגיד לרשת: אסור לכם לשחק עם הסניפים כרצונכם, זה נראה לי כבר לא הגיוני באמת לתכנן להם את התוכנית העסקית. מהצד השני, הם יכולים לעקוף את זה בקלות, גם סוגיית המבצעים, שכבר נדונה אז אני לא אלאה את כולם בטיעון הזה, מחזקת את זה שאפשר כל החנות תהיה במבצע כל יום. אז הצירוף בין הדאגה של תיאום המחירים, הדאגה של פגיעה באוכלוסיות החלשות והדאגה שבסך הכול קשה מאוד להשיג את מטרת החוק בגלל המבנה של המשק הזה, מוציא את זה - - -

תתחילו לעשות דברים קשים.

לדעתי, עדיף למצוא פתרון נקודתי לפריפריה, כמו שהציעה ועדת קדמי.

מה הציעה ועדת קדמי?

ועדת קדמי הציעה בכל מיני כלים לתמרץ פתיחת מתחרים בפריפריה, היא הציעה בכל מיני כלים להגביל שטחים של מתחרי אחד, היא הציעה כלים מידתיים לטיפול בפריפריה.

תפסיקי כבר, נו, באמת, זו חוצפה. זו חוצפה ממש. הם הציעו להפקיע שטחים רק במרכז, לא הציעו שום דבר שמתמרץ בפריפריה, בדיוק להפך. הציעו שסניפים קרובים – איפה הם קיימים? מה הדוגמה שנתן קדמי? בדיזינגוף. שם הוא נתן דוגמה. לא במקום אחר. תפסיקו כבר. זו פשוט נורא להגיד לכל העניים: מותר לך למות מתחת לגשר. את זה אנחנו יודעים. אבל תפסיקו, תצאו מזה כבר. כל החיים אתם מחזיקים בתפיסה מעוותת. מה תפקידה של הממשלה? איפה הרגולטור נכנס פה? כל הזמן יש לכם טיעונים מטיעונים שונים ומשונים, אין לכם רבע ניסיון. הניסיון הזה עוד פעם להגיד שבפריפריה אני אתמרץ אותם להקים, איך תתמרצי? תפטרי את כל הרשתות שיבואו לפריפריה מארנונה? מה תתמרצי? תגידי עכשיו. תגידי: אני הולכת להעביר חוק כל רשת שתקום בדימונה תהיה פטורה מארנונה והממשלה תשפה את דימונה. בואו, בבקשה. זו כנות. תתמרצי מה? תעודדי אותם? תתני להם מודעות בעיתון? מה הסיפור הזה? תחליטו כבר. זה כל כך מקומם. תגידו: אין לנו פתרון – אין לנו פתרון, בסדר, אז נגזר דיננו.

אנחנו אומרים שזה לא הפתרון.

סליחה, אין לכם פתרון ואתם פשוט נעולים במקומות פשוט מזעזעים. הייתם פעם במקום כזה? הייתם פעם בשכונה שיש רק מכולת? שהבחור מהמכולת צריך לקנות מהסופר את שישיית הקולה כי שם הוא מקבל אותה יותר זול מהספק שלא מוכן למכור לו בגלל הלחץ - - -

אבל זה לא יפתור את המכולת.

סליחה, אל תפריעי לי. והגמלאי שיש לו בקושי משכורת ב-28 לחודש, מגיע ומלווה מהאיש, והם משלמים פי 50% יותר מאשר אנשים. הייתם? פגשתם אנשים כאלה פעם? תלכו תראו איך שודדים אותם. איך את החלק המרכזי של שכרם, שבעמל רב הם משיגים אותו, הם צריכים לשלם על החידלון הזה. יש לכם פתרון? בבקשה. אל תבלבלו אותנו עם הצהרות. תגידו: הגענו למסקנה, אנחנו הולכים לסבסד רשתות באזורי פיתוח בא', ב', ג'. כמו שאתם עושים במפעלים, כמו שאתם עושים במקומות אחרים. זה בסדר, זה לגיטימי. תביאי הצעה מעשית, אני אשמח מאוד.

כן.

אני רוצה לחדד שתי נקודות: אל"ף, הצעת החוק הזאת לא פותרת בעיות של מכולות, היא לא חלה על מכולות.

לא, אני סתם נתתי דוגמה, סליחה. ברור שהיא לא חלה על מכולת.

ולכן, אם יש במכולת מישהו ששודד לבי עם הנשדד ולבי עם השודד, כי הם שניהם כנראה עניים והם מנסים לשרוד. אותו בעל מכולת במקום שכוח אל חי מזה ואין לו ברירה.

מה את אומרת? מה את אומרת?

אבל זה לא יחול עליו ממילא.

ומה את עושה בעניין?

על מכולות אנחנו לא מדברים - - -

נניח, אם את כל כך יודעת על השודדים האלה, למה את לא עושה כלום? תעשי משהו, את משרד. תחייבי את "קוקה קולה" למכור לבעל המכולת באותו מחיר שהוא מוכר באותו יישוב לסופר מרקט, ולא שבעל המכולת ילך לקנות בסופר מרקט כדי למכור לקשישים. תחייבי אותם. למה "קוקה קולה" מסרבת למכור לבעלי המכולות? זה לא חלק מתחרות.

אני רוצה רגע להמשיך. ראשית, כולנו מסכימים שיש בעיה, אני לא יודעת אם לגבי כל המוצרים או לגבי חלק מהמוצרים אבל, קודם כל, יש מספר מצומצם של מוצרים שהם בפיקוח ובדוח ועדת קדמי הוחלט להרחיב, אמנם לתקופה של שנתיים, מוצרים נוספים שיוגדרו ככאלה, להטיל עליהם פיקוח והמחיר יהיה אחיד. לא משנה רשת או לא רשת, המחיר יהיה אחיד. זה אחד מהדברים. אני רוצה לחדד את העניין של הרשתות, מה שאמרה הכלכלנית, שיש "שופרסל", יש "מגה", יש "שופרסל דיל", "יש שופרסל ביג", יש שופרסל אאוטלט", יש "מגה אאוטלט", כל מיני דברים. זכותה של הרשת להחליט מה הסוג של הרשת שיהיה במקום נתון, החוק הזה לא יעזור כלום כי אם הם יחליטו שמה שיהיה במקומות האלה זו החנות עצמה, ולא ה"ביג", ולא ה"אאוטלט" ולא ה"עיר", זה יהיה מחיר אחר ובמקום אחר הם יוכלו לעשות מחיר זול.

זה יהיה "מגה בעיר" לצורך העניין.

בסדר, נו, מה לעשות?

אבל תארו לעצמכם שהיום היה קיים החוק הזה, האם אתם חושבים שמה שקרה במעלה אדומים, באשדוד, בבית-שמש, יכול היה לקרות?

אבל זה צריך לקרות על חשבון האנשים המסכנים בדרום? הוא צודק במה שהוא אומר.

אם החקיקה הזאת היתה קיימת היום - - -

אבל השאלה היא האם זה צריך לקרות על חשבון המסכנים שם, איפה שאין תחרות. זה מה שהוא אומר.

למה אתה לא פותח שם חנות?

אני בעזרת השם אגיע גם לשם. אבל עד שאני אגיע לשם מה יקרה?

אל"ף, אני מבקשת לא להפריע לי. אני לא רואה עשירים מאוד גדולים, לא במעלה אדומים, לא בבית שמש ולא באשדוד. אני רק אומרת שאילו החוק הזה היה קיים היום הורדת המחירים, שדווקא מגבירה את התחרות, שם לא היתה מתקיימת.

למה, התחרות שם זה באותה רשת? התחרות במעלה אדומים זה באותה רשת?

לא, אבל הם לא היו מורידים את המחיר בכל הארץ כי הם לא - - -

למה, כי הם מרוויחים יותר בדימונה? זה מה שאת אומרת בעצם?

לא, כי בדימונה הם גם עשו את אותה תחרות.

לא, אני שואל אותך, איזה קשר יש? אלה שתי רשתות שנאבקות אחת בשנייה במעלה אדומים, טוב מאוד. מה זה קשור בכלל?

אבל אתה רוצה לחייב כל רשת באותו מחיר בכל הארץ.

לא, אבל הם לא היו יכולים להוריד את המחיר. כשרמי לוי נכנס - - -

הם לא היו יכולים להוריד אפילו לא כדי להתחרות.

למה הם הורידו שם? תסבירי לי מה הסיבה שהורידו שם.

תחרות.

תחרות.

תחרות של מה?

תחרות בין רשתות.

נו, שיתחרו בין הרשתות. אם הם מרוויחים במעלה אדומים 10 שקלים בנס קפה, שירוויחו ב-10 שקלים גם בדימונה ושירוויחו ב-10 שקלים גם בתל-אביב, מה קרה? איזה קשר? זו תחרות בין הרשתות. המחיר שלהם לא נקבע בתוך הרשת, זה לא שבאה חנות אחת לרשת ואומרת – טוב, אני לא רוצה להיכנס, דיברתי יותר מדי, בואו תתנו פתרונות.

הממשלה דנה בשנה האחרונה במסגרת ועדת קדמי בצורה מאוד נרחבת בנושא של יוקר המחיה והמזון והיא מצאה שבראש ובראשונה המחירים בכל הארץ הם יקרים ביחס למה שהם צריכים להיות והם צריכים להיות יותר זולים.

דרך אגב, שמתם לב שתל-אביב זו הפריפריה של ניו-יורק? כי בניו-יורק "אסם" מוכרים יותר בזול מאשר בתל-אביב.

הסיבה המרכזית שוועדת קדמי מצביעה עליה היא למעשה היעדר תחרותיות בשוק המזון, גם במקטע של הקמעונאיות שאנחנו מדברים עליו פה וגם במקטע של היצרנים. אנחנו רואים שלמעשה בכל סגמנט בשוק יש לנו מעט מאוד יצרנים, מעט מאוד שחקנים בשוק הקמעונאות והדבר הזה הוביל בשנים האחרונות לעליית מחירים. דבר שני שהוועדה מצאה הוא שיש הבדלים מאוד מאוד גדולים במחירים ברחבי הארץ, לאו דווקא בין פריפריה ללא פריפריה אלא בין איפה שיש תחרות למקומות שאין תחרות. זה יכול להיות גם באזור המרכז לצורך העניין שעד עכשיו לא היה בהם תחרות ורק "שופרסל" ו"מגה" שלטו שם וזה יכול להיות במקומות מרוחקים. בסופו של דבר, הפרמטר שמסביר את הפערים הוא תחרות.
לא צריך להשלות את הציבור. אנחנו כממשלה לא מצאנו, ואני גם לא חושב שמישהו יכול להצביע על איזשהו מעשה אחד של קוסמות שיכול לפתור את הבעיה הזאת. זו בעיה שמאפיינת בכלל את המשק הישראלי, בטח את שוק המזון, שהוא שוק שאינו תחת רגולציה של הממשלה, הוא שוק עם מגוון גדול מאוד של מוצרים. צריך לקחת בחשבון שאנחנו קובעים מחירים שלפעמים יכול להיות, וזו גם תהיה כנראה התוצאה של החוק הזה, שרשתות פשוט לא ירצו למכור חלק מהמוצרים בפריפריה, כי הם יצטרכו להוריד את המחיר בכל הארץ בשביל אזור מסוים, הם פשוט יעדיפו לא למכור את המוצר שם. ולכן, אם יעבירו את החוק הזה צריך לחייב את כולם, גם את הספקים, למכור להם בעלויות קבועות ובכל הארץ, בדיוק כמו שעשו בכבלים.

קודם כל, הספקים מוכרים בעלויות קבועות. לא לספר סיפורים. "אסם" מוכר גם לאילת וגם לתל-אביב באותו מחיר. קודם כל שיידעו שאין כזה דבר שיש שינוי מחירים אם יש שינוע נניח לבאר-שבע או שינוע למרכז הארץ. אני פשוט רוצה שיהיה לך להשכלה כללית, אין שינוי במחיר. זאת אומרת שאם "אסם" לוקח את המוצר שלי לבאר-שבע והוא נמצא נניח בפתח- תקווה או שהוא מביא לי את זה לראש העין, בראש העין אני לא מקבל את זה יותר בזול. זה אותו מחיר אם הוא משנע את זה לבאר-שבע, אם הוא משנע את זה לאילת. קודם כל שהשינוע לא יהיה פה סיבה. קודם כל שתדע, הקטע של השינוע, אני אומר לך מה הולך תכלס במציאות. לא לספר סיפורים. כל מה שקשור לשינוע שים בצד, אין בזה שום עניין.

עמיר, כמה זמן ייקח כל התיאום שלך?

בפגרה חודש, משהו כזה.

כן, אבל אנחנו נדון גם בפגרה, זו הצעה מאוד חשובה.

אין בעיה. תגיד אתה. אבל בוא נשמע את הרשתות, אותם שמעת מספיק.

יש פה הגבלים עסקיים שכדאי לשמוע.

אני רוצה רק להשלים את הטיעון שלי. לעניות דעתנו ההצעה הזו היא הצעה שהכוונות שלה הן טובות, לבעיה כולם צריכים להתגייס ולפתור, ולא שיש פתרון קסם. אני חושב שהפתרון שמוצע פה הוא פתרון שהוא יותר הצהרתי, יותר מלאכותי, אני לא חושב שיש לו את הכוח לפתור את הבעיה גם מהטעמים שאמרו פה, או שמנוונים לחלוטין את השוק הזה.

תציע משהו אחר.

ברגע שיש לך "שופרסל דיל" ו"שופרסל שלי" ו"שופרסל אקספרס", 3 סגמנטים באותה רשת עם מחירים שונים לחלוטין, וגם בין הרשתות היום יש לך בכל סניף מחיר אחר לגמרי, אני לא חושב שיהיה אפשר בפועל ליישם את ההצעה הזו, כי בסופו של דבר "שופרסל" תמיד יוכלו לפתוח את - - -

מה ההצעה שלך?

אבל זה קיים גם היום, מה הבעיה?

למה לא הבנתי, מה אתה מציע?

בקלות אפשר לעקוף את ההצעה הזו גם בנושא של המבצעים וגם בנושא - - -

את זה הבנתי, מה אתה מציע?

במקום שיהיו 3 סניפים של "שופרסל" יהיו 12 - - -

אנחנו נשב ונעשה תיאומי נוסח, אנחנו לא יכולים לשבת פה - - -

עזבי נוסח, מה אתם מציעים?

העקרונות, מדובר על העקרונות. מה העקרונות?

- - -

ההצעות של הממשלה במסגרת ועדת קדמי - - -

רגע, סליחה, את רוצה לומר את דבריך?

לא, אבל אתי שאלה אותי משהו ועניתי לה.

אבל אלה דברים חשובים מה שאת אומרת.

אני שאלתי מהם העקרונות. אני ביקשתי להתייחס פחות לנוסח ויותר לעקרונות שהממשלה מציעה.

ואז מה השיבה על זה גברת פינקוס?

אמרתי שלעניין העקרונות, מאחר ויש כל מיני בעיות והפתרונות הם שלובים והם לאו דווקא בנוסח, לכן אמרה הממשלה: אנא שבו בניכם, תלבנו את כל האפשרויות, אחר כך תנסחו מה שאתם רוצים ובואו אלינו. לא, אני לא קוסם, ולא חבר הכנסת עמיר פרץ, ולא משרד האוצר, אנחנו לא קוסמים ויכול להיות שצריך לעשות 10 דברים, וכשאומרים: אז מה הפתרון? מה הפתרון? – הפתרון הוא לא אחד. הפתרון הוא כל הדברים שישנם בוועדת קדמי, אבל זה לא משהו שאפשר לשלוף אותו. אנחנו עוד לא ישבנו כדי ללבן, אפילו לא בחנו, לא הסברנו ולא דנו ביננו מה המשמעות של כל מיני דברים בדוח ועדת קדמי.

בסדר, אז אין טעם לשמוע הערות אם אין נוסח בסיסי.

אני חושב שמה שהממשלה הצביעה עליו בוועדת קדמי הוא שאין פתרון מלאכותי לבעיה שהיא בעיה מבנית. מה שוועדת קדמי אומרת, שרק באמצעות תחרות וקידום תחרות – בדיוק כמו שקרה עכשיו באזור בית-שמש, ברגע שנכנסו הרשתות של הדיסקאונט, ויושב פה רמי לוי ויודע טוב מאוד למה הוא תומך בהצעת החוק, כי ברגע שהוא נכנס הגיבו הרשתות האחרות גם כן בהורדת מחיר. ופה אתה רואה מקום שבו אנשים עם מצב סוציו-אקונומי - - -

רגע, אני רוצה להבין - - -

רגע, אני אסיים ואתה תבין בדיוק מה אני אומר. הורידו את המחיר וההצעה הזו למעשה אומרת, וזו הסיבה שיש פה תמיכה נלהבת, שהם לא היו יכולים להתחרות בו באזור הזה, כי בשביל להוריד את המחירים באזור בית שמש היו צריכים להוריד את המחירים בכל הארץ ואז כנראה שהם לא היו מורידים את המחירים בבית שמש.

ואנשי בית שמש לא היו נהנים.

הם לא היו יכולים להוריד את המחיר בבית שמש ולא היו יכולים להתחרות.

אתה השוות? אתה יודע בכלל? אתה עשית השוואת מחירים בין בית שמש לבין רמת אביב?

כן. אנחנו בוועדת קדמי - - -

אתה עשית? יש לי מושג בכלל - - -

יש לי מושג - - -

עזוב אותי מוועדת קדמי, מה זה אלוהים, ועדת קדמי?

יש לי מושג יותר ממה שהיה לפני - - -

תסלח לי, כמה זמן אתה עובד בשירות הציבורי?

כמעט 6 שנים.

אז תירגע קצת, למה אני אביא לך דוחות, לא ועדת קדמי, ועדות שהשמות שלהם יותר מפוצצים, שהיום כולם בולעים את הדוחות של הוועדות. עם כל הכבוד, זו לא תורה מסיני.

שום דבר פה הוא לא תורה מסיני, אני מסכים אתך.

אז לכן, אני אביא לך נושאים שהממשלה והאוצר היו בטוחים שזה הדבר היחיד שצריך לעשות, נו אז מה? השתנו דברים. עובדה. ואולי אם היו מקשיבים קודם היה הרבה יותר טוב.

אני מציג את מיטב הידע שקיים כרגע. הוועדה, וגם הרשות להגבלים עסקיים, עשו עבודה מאוד מאוד מקיפה שבה הם בדקו את המחירים בארץ באזורים מסוימים, למעשה בכל הארץ - - -

בנושא הזה לא טיפלו.

כן טיפלו. אמנם הדברים שהוועדה מציעה והממשלה מציעה הם לא לשביעות רצונך ואתה חושב - - -

לא, אני שאלתי את קדמי בוועדה אם הנושא הזה טופל והוא אמר שלא.

אני הייתי גם בישיבה וגם הייתי בוועדה, הנושא הזה בוודאי טופל בוועדה. מנסים למצוא את הפתרונות. הוועדה אמרה: אין לנו פתרון קסם לנושא הזה של פריפריה מול מרכז כמו שאין לנו פתרון קסם בכלל ליוקר המחירים בישראל מול העולם. אין לנו המלצה אחת שבאה ויכולה לשנות את המצב מהקצה אל הקצה. זה מכלול שלם של דברים שאם הם ייושמו הם כן יוכלו לתת פתרון טוב. שני הפתרונות המרכזיים שאנחנו מציעים בנושא הזה הם: אל"ף, להגביר את התחרות האזורית. היום הבעיה היא בעיה אזורית. יש לך מקומות שיש תחרות מאוד מאוד גדולה, שרשתות דיסקאונט נכנסו אליהם, ויש מקומות שלא נכנסו אליהם בכלל ואנחנו רוצים להגביל את האפשרות של הרשתות הגדולות לפתוח סניפים חדשים, ולמעשה ברגולציה לאפשר למתחרים שלהם להיכנס ולהוריד את המחירים. הדבר השני הוא שקיפות מחירים. אני לא חושב שזה דבר שצריך לזלזל בו, זאת ההצעה של היושב-ראש, אבל האימפקט של הדבר הזה הוא אימפקט מאוד מאוד גדול.

להפך, אני בעד. אני רק אומר לך שקודם סידרו את האנשים והם לא ידעו אז הם לא היו מתוסכלים, עכשיו הם יידעו, כל בוקר הם יידעו.

אם יש משהו שאנחנו למדים ממנו בשנה האחרונה הוא שהתסכול של הצרכנים, המחאה של הצרכנים, מביאה לשינוי מהקצה אל הקצה של ההתנהגות של כל השחקנים בשוק, ומידע טוב לשחקנים ולצרכנים, ייתן להם כוח מאוד מאוד גדול מול הרשתות. אלה דברים מאוד מאוד מרכזיים, שגם כן, מאוד קשה ליישם אותם, אבל אנחנו בעזרתכם נצטרך שינויי חקיקה בשביל ליישם אותם. אני חושב שהמלצה כזו, למרות שהיא באה לפתור בעיה נכונה והיא עם כוונות טובות, אני לא חושב שיש לה את היכולת לפתור את זה, אני חושב שיש סיכוי מאוד מאוד גדול שבסופו של דבר המחירים רק יעלו.

אני אדבר אתך בצורה רגועה, בניגוד למה שדיברתי קודם לגברת - - -

ביתיה.

ביתיה. זה לא מכוון אליך אישית ואם חלילה נפגעת ממשהו אני מתנצל מקרב לב כי אני נגד להתמודד עם פקידים. פקידים עושים את מלאכתם ואני בעד להתמודד מקצועית אבל אם יש ויכוח לוהט הוא צריך להיות מול השר הממונה, לא מולם. אבל בכל אופן, לא אישי. תקשיב לי טוב, הרי מה אתה אומר? אתה אומר דבר והיפוכו. הרי למה הממשלה לא נדרשה למחירי הקוטג', לפיקוח על הקוטג'? להתרחשויות הכול-כך גדולות שקרו? למה הממשלה לא נדרשה? מתי היא נדרשה? כשקמה זעקה גדולה. לא הממשלה יזמה פיקוח על המחירים, לא הממשלה יזמה את הטיפול ביוקר המחיה. הממשלה אמרה: תחרות, תחרות, תחרות, זה מה שקובע. זה מה שהממשלה אמרה. נוצר מצב שבו, מה שנקרא הקש שבר את גב הגמל , וגם מעמד הביניים התמוטט ופרצה לה סערה מאוד גדולה והממשלה הגיבה. זה המצב היום. אתה רוצה לחכות לרגע שבו בדימונה ובמקום אחר יתחילו להפגין באלימות כנגד רשתות ואז יגיבו? הרי לא אתה יזמת, עם כל הכבוד, הממשלה נאלצה לעשות דברים. אתם לא עסקתם בקוטג' כי חשבתם שזה נכון לעסוק בו, נאלצתם לעסוק בקוטג'.
הנושא של פיקוח על המחירים היה כמעט חזיר בבית המקדש, לומר דבר כזה. והיום החזיר הזה הוא כבר לא חזיר, הוא כבר כבש, הוא כבר טלה. אפשר להכניס אותו, לטפל בו כמו שצריך. כנ"ל יקרה לכם עם העניין הזה. אני מציע, בוא לא נחכה עד שיהיה משבר, בוא נעשה את זה עכשיו. זה הכול. אם יהיו לך פתרונות אחרים, תאמין לי, אני לא נעול על הצעת החוק שלי. תביא פתרונות, תגיד לרמי לוי: מחר, אם תבוא לפריפריה תקבל סבסוד ל-5 השנים הראשונות עד שתיכנס. תגיד לרשת אחרת: אני מכניס אתכם ככה. אל תדבר אתי על תחרות אזורית כי מה אתה רוצה, שמה יעשו עכשיו? הפועל שיסיים את העבודה שלו ב"פניציה" בירוחם, ייסע לבאר-שבע כי באר-שבע היא חלק מהאזור שלו? אתה תיתן לו רכב? אתה תיתן לו דלק?

לא, אני אומר שאני אמנע גם את התחרות בבית שמש.

אנחנו חייבים לסיים את הדיון כי אנחנו צריכים להכין דברים למליאה.

יש לי הצעה לפתרון אם אפשר.

אני חושב שאתה טועה בנושא שאתה תמנע את התחרות בבית שמש.

- - -

אני רוצה לשאול שאלה. למה הם צריכים להתחרות דווקא בגלל שאני נכנסתי לשם? למה באשדוד לא ירדו המחירים עד שלא נכנסתי? למה בבאר שבע לא ירדו? למה צריכים לחכות עד 2015? אז שיהיה מחיר אחיד.

כי זו התחרות. היום אתה לא נכנס.

מר לוי, אתה מפריע לנעול את הישיבה.

מר לוי, אנחנו חייבים לנעול את הישיבה.

יש לי הצעה לפתרון, הצעה ממש טובה.

אחרי הדיון תפתח אתם, תציע להם.

להציע אבל לוועדה פה, צריך לחקיקה להביא את זה.

- - -

בגלל זה אני חושב שאתה אומר שתהיה תחרות, בלי שאתה תעודד אותה לא תהיה. לא תהיה.

זה בסדר גמור, הוא נכנס למקומות, הוא מוריד את המחיר בצורה דרסטית, הוא גם מרוויח - - -

אבל הוא לא יכנס למקומות שלא כדאי לו.

יאיר, אתה מפריע להם לנעול את הישיבה.

רבותי, אנחנו חייבים לסיים את הישיבה.

יש לי הצעה לפתרון, הצעה טובה.

טוב, רק תקבע לוח זמנים.

לגבי תיאום?

כן.

כמה זמן אתה צריך?

כמה שאתה תגיד, אני אעמוד בו.

כמה הממשלה צריכה לתיאום בעניין הזה?

מאחר והעניין הוא לא פשוט, באמת הוא לא פשוט כי אנחנו לא רוצים להתמקד –כמו שאמר חבר הכנסת, הוא מוכן למשוך את זה אם יהיו פתרונות אחרים וכדי לקבל פתרון צריך לשבת וצריך לעשות תיאום.

חבר הכנסת עמיר פרץ יודיע לנו כשיסתיים התיאום.

אז אנחנו מבקשים אחרי הפגרה של הכנסת.

מהחששות שלהם עולה שיש איזו קרטליזציה שיש באוויר, שלא תגרום בעצם להעלאת מחירים בכל הארץ. אלה החששות שלהם, זה מה שנראה.

לא, ממש לא.

מר דהאן, סליחה, עם כל הכבוד.

כבוד המציע, עד אחרי הפגרה מקובל עליך?

אין בעיה. אבל במהלך הפגרה מתאמים, כן?

ברור.

אנחנו פה.

מי ראש הצוות שלכם? למי אני פונה?

אנחנו לא נוסעים לחוץ-לארץ.

למה? תיסעי, זה לא פסול. קודם כל, זה לא פסול. אם את נוסעת, תאמיני לי, אין לך על מה להתנצל, זכותך לנסוע.

מאחר והתיקון הוא לחוק הגנת הצרכן אז התיאום הוא מולנו, מול הרשות, אבל התיאום צריך להיות גם עם משרד האוצר.

מול הרשות ומול היועצת המשפטית.

ניפגש אחרי הפגרה. הישיבה נעולה, תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:55.>