PAGE
2
ועדת הכלכלה
17/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 923>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ב (17 ביולי 2012), שעה 15:35

<הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – חובת הפנייה לוועדה מיוחדת טרם הגשת בקשה לביצוע משכנתה), התשס"ט-2009>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

איתן כבל

>
תמר קלהורה - עו"ד, משרד המשפטים

ענת הר אבן - היועצת המשפטית, רשות האכיפה והגבייה

צחי דוד - רפרנט שיכון ודתות באגף תקציבים, משרד האוצר

אוראל יפרח - רפרנט שיכון ומקרקעין, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

אביחי יפת - ראש ענף שיכון ומקרקעין אגף החשב הכללי, משרד האוצר

דוד עמדי - מחלקת הסדרה מוסדית באגף שוק ההון, משרד האוצר

יניב פרץ - מנהל מחלקת הסדרה באגף שוק ההון, משרד האוצר

ישראל שוורץ - סמנכ"ל אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

טל לוטוק - עו"ד, משרד הבינוי והשיכון

טל הראל - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עודדה פרץ - סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

רונן ניסים - לשכה משפטית, בנק ישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קישרי חוץ, איגוד הבנקים

לבנת קופרשטיין דאש - עו"ד, איגוד הבנקים

סיגל פאוסט - עוד בנק לאומי למשכנתאות, בנקים למשכנתאות

דרור פלדמן - מנהל סקטור מטה משכנתאות, מזרחי טפחות, בנקים למשכנתאות

ברכיה רוזנברג - מנהל רגולציה, בנק לאומי

רועי קציר - מנהל מחלקת רגולציה, בנק הפועלים

יהודה דואן - מנכ"ל ארגון נכי הפוליו

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

אבנר עורקבי - יו"ר ארגון הנכים בישראל

גיל בן מור - עורך דין, האגודה לזכויות האזרח

עמוס עטון - קול בשכונות, ארגוני סיוע לדיירים

אתי בנדלר

לאה ורון

רמי בן שמעון
<הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – חובת הפנייה לוועדה מיוחדת טרם הגשת בקשה לביצוע משכנתה), התשס"ט-2009>

צהריים טובים. אנחנו פותחים את ישיבתה הרביעית היום של ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון - חובת הפנייה לוועדה מיוחדת טרם הגשת בקשה לביצוע משכנתה), התשס"ט-2009, של חבר הכנסת איתן כבל ודב חנין פ/1603/18.
היה דיון ראשון בהכנה לקריאה ראשונה, נכון?

כן, כן, אדוני.

הייתה לנו שם איזושהי התלבטות ומחשבה, חבר הכנסת כבל, מה קורה עם זה?

בנק ישראל יציגו את מה שהם מציעים.

אנחנו מציעים פתרון לשני השלבים שיש פה. שלב אחד זה לפני שנשלח ללקוח לראשונה מכתב על הפיגורים, התראה שיש לו פיגורים. בשלב הזה אנחנו נוסיף הוראת ניהול בנקאי תקין, דרישה שהבנקים יתנו ללקוח כתובת לאן הוא יכול לפנות בבנק כדי לנסות להגיע לפתרון.

בשלב שזה כבר עבר לעורך דין – אנחנו גם ניתן הנחייה לבנקים, העורך דין הוא מייצג את הבנק ואז יש לו איזשהן סמכויות, בתור לקוח הבנק אומר לו אם הוא יכול להגיע להסדר עד, נגיד, למחול 10%. אז אם ההצעה של הלקוח לעורך דין להסדר היא חורגת מהסמכות שניתנה לעורך דין מלכתחילה, אז הם יורו לעורכי הדין החיצוניים שלהם במקרה כזה לחזור לבנק ולראות אולי הוא מאשר חריגה.

בהסדר, ההנחיה הזו, לא יהיה מצב שבקשה, נניח, הועברה לעורך דין שמונה ככונס והיא לא באה לידיעת הבנק?

בדיוק.

בדיוק זו ההנחיה?

כן.

אני רק רוצה לחדד, ברשותך. הרי זה לב הסיפור. כל הצעת החוק הזו וכל השינויים וכל הכללים נועדו כדי לא להגיע לעורך הדין. ברגע שהגעת לעורך דין אתה נכנס למסלול של "מטחנת בשר". אפילו הבנק כבר לא שולט בזה. זאת אומרת, גם אם הבנק לפעמים רוצה למשוך את זה אליו הוא לא יכול.

למה הוא לא יכול?

בגלל ששכר הטרחה כבד מאוד.

בגלל שכר הטרחה. האמת היא שאם אנחנו עוסקים בזה, אולי זה שווה שניכנס לעובי הקורה בנושא הזה, זה סיפור אמתי שברגע שזה הגיע לעורך דין – זה לא הדיון כאן – זה עולם ומלואו הסיפור הזה של גביית שכר טרחה על-ידי עורך דין.

חלק גדול מההסדרים נופלים בגלל שכר הטרחה.

מה ההצעה החדשה?

יש הצעה חדשה?

לא, זאת תוספת שביקש היושב-ראש.

זה בנוסף לתיקון שדיברנו עליו והגענו להסכמה לגביו.

לגבי הלוואות שהן בנקאיות בלבד ואין בהן חלק מדינה, כמו שעודדה אמרה.

אז מה עודדה אמרה?

בהתראה לפני פיגור יתווסף מספר טלפון שהלקוח יוכל לפנות אליו. וברגע שזה עבר לטיפול של עורך דין - - -

אתה מפרשן אותה בחייה. היא יכולה להגיד את זה יותר טוב. היא כאן.

כשהלקוח מציע הסדר שחורג מסמכות העורך דין, הוא יהיה חייב לחזור לבנק ולקבל אישור.

תהיה חובה לכונס ליידע את הבנק על ההצעה.

לאו דווקא כונס, אני מבינה שמדובר בכל עורך דין.

לא. כונס.

מדובר רק על כונס?

עורך דין שמונה ככונס.

אנחנו מדברים על הלוואות לדיור שהן לא הלוואות - - -

כן. אבל לפני כן יש שלב התראה באמצעות עורך דין. כבר כאן מתחיל - - -

אמרתי שגם בשלב של ההתראה תהיה לו כתובת. לפני שזה עבר לעורך דין תהיה לו כתובת בבנק שאליה הוא יוכל לפנות.

מאיפה הוא יידע?

במכתב הפיגורים. יש בסעיף 13 להוראה 451 שלנו שמתייחסת לנושא של פיגורים – זה הסעיף שאותו אנחנו מתקנים עכשיו. אנחנו ומציעים להוסיף בהוראה שלנו הנחייה לבנקים - - -

מען לפנייה או משהו כזה?

כן. שתהיה לו כתובת. אם מודיעים לו שיש לו פיגור, עכשיו תהיה לו כתובת בבנק לאן לפנות.

עודדה, כדי שיובהר כאן שבסוף זאת לא תהיה אות מתה ואנחנו אחר כך נרדוף אחרי הרוח - -

ממש לא.

- - שיהיה ברור: שהלקוח יידע, לפני שהוא מגיע לעורך דין - - -

כן, כן, בגלל זה קבענו שזה בשלב שלפני.

ברגע שזה מגיע לעורך דין זה כבר סרט אחר לגמרי. לפני כן, כשהבנק ידע שזה הוא - - -

זאת הודעה ששולחים אותה ברגע שיש פיגור. ברגע שאדם מפגר בתשלום הראשון הוא מקבל הודעת פיגורים.

זה יופיע באופן חד-פעמי במכתב הראשון?

בכל מכתב פיגורים יהיה כתוב לו: אם אתה רוצה להגיע להסדר - - -

כל מכתב שמתייחס לנושא של הפיגורים, בין אם הוא נשלח על-ידי הבנק ובין אם הוא נשלח על-ידי בא כוח הבנק וכיוצא בזה?

לא. הרעיון הוא - - -

כי אני סימנתי לעצמי שאתם דיברתם כאן בהודעה על פיגור בתשלומים, לא ברור על-ידי מי נשלח, האם זה מכתב חד-פעמי או יותר מכך? אין כאן, לפחות לא בחומר שאתם צירפתם, אין הגדרה מהי "הודעה על פיגור בתשלומים".

לכאורה, יכול להיות שזה מכתב ראשוני שאומר לאדם: לתשומת לבך, אתה החודש לא שילמת את התשלום המגיע ממך. ומכאן הכדור כבר מתגלגל כי הייתה הודעה על פיגור בתשלומים ומכאן ואילך הוא לנפשו בלי שבעצם ניתן לו מידע נוסף לאחר מכן לא על קיום הוועדה, לא על אפשרות לפנות לכתובת מסוימת בבנק כדי להסדיר את חובותיו וכו'.

אז המכתב הזה, שהוא אכן מכתב שנשלח בשלב מקדמי, לפני שזה עובר לעורך דין, כבר נותנים לו את כל האינפורמציה למי הוא יכול לפנות כדי להסדיר את העניין הזה.

עודדה, האם יש הנחיות שלכם, הוראות שלכם, המדברות על מספר מכתבים, מספר התראו וכיוצא בזה או מספיק שנשלח מכתב אחד ואז כבר מעבירים את זה לטיפול משפטי?

הבעיה שלנו היא בדרך כלל הפוכה. על כל מכתב כזה גובים עמלה אז שולחים הרבה מדי מכתבים, פעם זאת הייתה לנו איזושהי בעיה, אבל אני חושבת שהבנק שולח כל חודש שיש פיגור.

אז אתם תבהירו שהמידע הזה צריך להיות בכל מכתב, בכל פנייה ללקוח שמתייחס לפיגור בתשלומים?

כן. אני רק רוצה לחדד שברגע שזה עבר לעורך דין - - -

באיזה שלב מעביר הבנק את הטיפול לעורכי דין?

זה משתנה, זה לא קבוע. יכול בנק להחליט אחת, יכול בנק אחר להחליט אחרת.

מהי התקופה המינימלית של הפיגור בתשלומים שאז הבנק נוקט בהליכים?

לפי חוק ההוצאה לפועל, אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל אחרי שישה חודשי פיגור. פעם היה אפשר לפתוח אחרי חודש.

עודדה, אם כבר נכנסנו לעניין הזה, כדאי שהדברים יחודדו. השאלות ששואלת היועצת המשפטית אתי בנדלר הן נכונות. אנחנו אחר כך נצא – למה בדיוק התכוונו? אני חוזר ואומר: העורך דין, זה בסיס החוק, זה בסיס התיקון.

זאת אומרת, כשאני אומר כל הזמן זה לא כי אני רואה בו איזה דימון אלא להסתכל על זה כאילו יציאה משליטה. אותו דבר זה צריך להיות סוג של התאמה - - -

גם החיוב של המערער בתשלומים, בתשלומים נוספים.

לכן אמרתי. כשאני אומר להגיע לעורך דין, אני אומר יוצא משליטה – זה כבר סיפור אחר של חובות והתחייבויות ועד שלא תשלם לי.

לעורך דין יש אינטרס למשוך.

אמרתי שזה דיון אחר וגם עודדה רמזה על זה.

מה שאני מנסה בעצם לומר זה שצריכה להיות התאמה, פחות או יותר, בנרטיב, בתפיסה, בין החוק כאן שאומר איך אנחנו גורמים לכך שהלקוח, לפני שהעורך דין נכנס לתמונה, יודע דבר דבור על אופניו מה המשמעויות.

אדוני, דע לך, הנה זו הודעה ראשונה, אתה יכול לפנות למקום זה וזה כדי לקבל את כל הפרטים ופעם שנייה, ודע לך, זה אחר כך עובר לעורך דין ואז התהליך הוא אחר. במובן הזה - - -

איתן, זה מה שקורה בפועל. זה מה שקורה בפועל, הרי אנחנו לא מאבדים את הקשר עם האנשים.

זה קורה, קורה.

בוודאי שזה קורה. קודם כל אמרתי לך, אתה לא צריך לכעוס. אל תיקח את זה אישית.

לא, אני לא כועס, אני מדבר - - -

יש לו מזג חם.

בדם ליבי.

בדם ליבם של הבנקים.

בדם כיסם.

חשוב לחדד שברגע שזה עבר לעורך דין, אז זה לא טוב שיהיו שתי כתובות. ברגע שזה עבר לעורך דין הכתובת צריכה להיות העורך דין.

זה נכון. מה ההבדל בין הלוואה של המדינה לבין זה? פה אתה צריך גם את המישהו זה אחר כך, כשהעורך דין לא מסוגל לתת את המענה.

לכן אנחנו אומרים שאנחנו נחייב שבשלב הזה, עורך הדין לא יוכל בגלל האינטרסים שלו לפסול הצעות פשרה על הסף אלא יהיה צריך להעביר אותן לידיעת הבנק ולקבל תשובה מהבנק אם כן או לא. אני רק מחדדת שבעניין המכתב, זה מכתב שכבר נשלח על-ידי עורך דין, אז הכתובת היא כבר עורך הדין, במכתבים האלה כבר לא תהיה כתובת בבנק.
למיטב ידיעתי, המכתב השלישי הוא בדרך כלל מעורך דין, אבל יש פה נציגים של הבנקים – אולי הם יכולים להציג לכם דוגמאות.

אני רוצה להגיד שאני מטפל בהרבה מקרים שנקלעו לבעיות וישראל יכול להעיד על זה, אני מטפל בהרבה מקרים כאלה כאשר אתם מעבירים את הנושא לעורך דין, העורך דין מתעקש והבנק רוצה לפעמים לעזור אבל העורך דין כופה ואומר מה הוא רוצה שיהיה ולא מה שהבנק רוצה. אפילו אם הבנק בא לקראת הנכה, העורך דין מתעקש. למה? כי יש יותר רווח ככל שהוא מציק לאותו אדם וקובר אותו עמוק – אז הוא מרוויח יותר.

אני רוצה להגיד משהו לטובת הבנק – כאשר אני לוקח מקרה כזה ואני הולך לבנק ואני לא הולך לעורך דין, אני נכנס לבנק ושובר שם את הראש יחד עם המנכ"ל או עם מי שצריך ואנחנו מגיעים לפתרון ועוזרים לאותו אדם.
אני רוצה שהעורך דין ששולחים את החייב אליו, לא יוכל לעשות עושר על הגב של אותם מסכנים. אני רוצה לגעת בנקודה מאוד חשובה שכדאי שנכיר אותה. יש אנשים שלקחו משכנתה וחלו, קיבלו גידול סרטני ועברו לבית חולים – עד שהם מטפלים מול משרד השיכון או כל גורם אחר כדי למצוא פיתרון וזה עובר לעורך דין אז מתחילות הצרות: מוכרים את הבתים ועושים להם צרות צרורות. אני אומר לכם את זה מניסיון, לא סתם. אני יכול לתת לכם שמות. אני מחקתי בבנקים גם 2 מיליון, בהבנה עם הבנקים.

מחקתי גם לנכים במקרה שבאתי לבנק, הסברתי והצדקתי את הנושא והגענו להסדר. אבל מה קורה כאשר העורך דין נמצא בתמונה? הוא לא נותן לך. הוא רוצה את הכסף שלו והוא מגדיל והוא מאריך את הנושא עד שהוא מוציא את הנשמה לאותו אדם.

לכן אנחנו מציעים את הפתרון המתקבל על הדעת: אנחנו ננחה את עורכי הדין שפועלים מטעמנו להביא בפני הבנק כל הסדר שמציע לקוח בכל מקרה. כלמר, במקום שהנושא יסתיים בטיפול עורך הדין והוא יתן תשובה שאולי תהיה - - -

מה שאני שומע: אם זה יהיה מול העורך דין זה יהיה מאוד בעייתי. אנשים מקבלים את המכתבים האלה מעורכי דין, הם לא יוכלו לשבת למשא ומתן עם עורך דין. אני לא מבין כל כך את העניין הזה עם הכתובות.

אם פנית לוועדת החריגים של הבנק, הבנק אומר לעורך דין: כרגע יש לי תקופת Grace של חודש, חודשיים שלושה, למשא ומתן והטיפול עובר כרגע אלינו. ניתן לך תשובה לגבי המשך התיק אחרי שנסיים ת המשא ומתן.
אני לא מבין מה כל כך מסובך. אתם דווקא יוצרים את התסבוכת ברגע שאתם עושים את הדו-שלבי הזה. פשוט מאוד תקבעו שיש ועדה אחת, כתובת אחת. ועדת חריגים היא בבנק, והבנק, אם הוא מקבל פנייה מהלקוח וזה כבר בטיפול אצל עורך דין אז הוא מוציא מייל לעורך דין ואומר לו: כרגע אנחנו במשא ומתן עם הלקוח. זה לא נראה לי כל כך מסובך.

יש כנראה אי הבנה. לבנק אין ועדת חריגים. הבנק מזמין אותך לנהל משא ומתן עם מנהל הסניף.

לא משנה, הכתובת היא - - -

ברור, ברור. התהליך הראשון הוא תהליך כזה. הבעיה היא, ואמר את זה יהודה דורון נכון, השלב בו העורך דין נכנס לתמונה. מה הצעת החוק, שאני חוזר עליה בפעם המי יודע כמה, מבקשת לומר – וההצעה המקורית שלי אומרת להחיל אותה גם על המשכנתאות הפרטיות – עד לשלב שהכורך דין נכנס, אתה מאפשר ללקוח למצות את ההליך, יש מי שמקשיב לו וגם מי שיודע לענות לו על השאלות. הרי ברור לכולנו, וזה לא לדיון עכשיו, שברגע שזה הגיע לעורך דין זה כבר סיפור אחר.

צודק במאה אחוז. צריך להשעות את העברת התיק לתקופה מסוימת כדי למצות את המשא ומתן בתוך הבנק, לפני שמתחיל להיות שכר טרחה שהופך לאבן על הצוואר ואי אפשר להוריד אותה. דבר נוסף, זה אולי נשמע טכני, אבל זה מאוד חשוב שבנק ישראל ינסח את המכתב הזה שהבנק מעביר.

אנחנו ראינו יותר מדי דוגמאות. גם היום לפי החוק הבנק צריך ליידע אותך על הוועדה הבין משרדית – יש לנו דוח עם הרבה עדויות של אנשים שבכלל לא ידעו על הוועדה הבין משרדית, הבנק לא יידע אותם למרות שאמרו לו ליידע אותם.

כמה פניות כאלה יש לך?

אין לי דרך לעשות מחקר מספרי. יש לי מחקר איכותי ויש לי הרבה מדי פניות, הרבה מדי עדויות.

כמה מקרים כאלה יש - - -

אני אומר לך שהתנועה לחיים בכבוד בדקו - - -

יש לך מספר? בבקשה.

יש לי הערכה.

תנקוט במספר.

אבל אתה לא נותן לי לדבר, ריבונו של עולם.

התנועה לחיים בכבוד, שאתה עשינו את הדוח הזה, מקבלת המון-המון פניות של אנשים שהסתבכו - - -

- - -

אתה לא נותן לדבר.

הם עשו בדיקה בקרב הפונים אליהם - - -

סליחה, אדוני, אנחנו עוברים לחקיקה. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. השעה כבר 16:00.

אנחנו מכדררים ברחבה.

במרכז המגרש.

כן. כבר אמרנו את הדברים האלה. לכן אני אומר ככה: אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. יש לנו את הזמן לשבת ולנסות ברוח הדברים שאמר היושב-ראש, לנסות להביא את הדברים בצורה יותר מזוקקת, כמו שניסינו ב-24 השעות האחרונות.

הצעת החוק מדברת, קודם כל, על השינויים אצלכם בכללים, התיקון בחוק ברשות האכיפה והתוספת שנוגעת גם למשכנתאות פרטיות שלקראת קריאה שנייה ושלישית, נביא הצעה יותר בהירה, יותר נהירה, יותר מנוסחת.

אני חוששת, אדוני, שזה יהיה בעייתי לעשות את זה אחרי הקריאה הראשונה.

למה אי אפשר לכתוב בדברי ההסבר שייבחן הנושא של ההלוואות האחרות?

אני אמרתי שנכניס את זה, את לא הבנת אותי. אני אומר להשאיר את הפתח קיים.

אני רוצה להסביר משהו בכל זאת. ככל שתתקבל הצעת בנק ישראל בשינויים אלה ואחרים, לא מדובר יותר בתיקון של חוק הלוואות לדיור אלא מדובר, אך ורק, בתיקון חוק ההוצאה לפועל. הנושא של הוראות ניהול בנאי אינן רלוונטיות בכלל לדברי ההסבר להצעת החוק של תיקון חוק ההוצאה לפועל.

אתה שאני אכתוב שבתיקון חוק ההוצאה לפועל, שבעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית תבחן הוועדה את האפשרות לתקן את חוק הלוואות לדיור?

לא, לא.

אני לא כל-כך מבינה את ההצעה.

אתן אמורות לעזור לי, לא לספר לי מה הולך או לא. ישבתי אתכן מספיק זמן. אל תתנו הרגשה רעה שבזבזתי את זמני. אני מנסה לומר כך, אני מבין את מה שאת אומרת. אני אומר שכן נכניס את זה עכשיו להכנה לקריאה ראשונה, נכון?

שהחוק יתייחס בפירוש לתיקון חוק הלוואות לדיור?

כן. ואחרי זה אני מתחייב כאן - - -

לא, לא, לא.

שנייה. קודם כל, מי שבינתיים מצביע זה אני.

ואני.

ואתה. אני אומר את זה בדיוק על אותה פלטפורמה של התחייבות. הרי בינתיים אני עומד בהתחייבויות שלי ונלחם כדי לעמוד בהתחייבויות שלי גם כשקשה. לכן, מה שאני מנסה לומר, תמיד המערכת של הקואליציה היא חזקה ממני, היא יכולה תמיד למשוך ולהגיד מה שהיא רוצה. אני מנסה ללכת כדי לעזור גם לייעוץ המשפטי - - -

אתה צריך ללכת בדרך האחרת - - -

נכון.

היא טוענת שפרוצדורלית זה לא - - -

הרי זו לא קריאה שנייה ושלישית עכשיו.

ניסינו לא להכריע בזה.

אני רק מנסה לתת את הפתח כדי לאפשר לנו לחזור חזרה לקריאה שנייה ושלישית כדי לתת את המענה בדיוק על פי הסיכומים בינינו. אני לא מנסה לגנוב.

בקיצור, חבר כנסת כבל רוצה שזה יעבור קריאה ראשונה עוד לפני - - -

אבל הנוסח של הצעת החוק לא מתאים. אנחנו הסכמנו על תיקון ב-451.

חברים, אני רוצה להזכיר לכם את הדבר הבא, אני אגיד לך איך אני אעשה: מצדי, נחזור למתווה - - -

אבל התיקון - - -

שנייה. גם ככה – תאמר האמת – עם משקפת של 20 על 120 אפשר לראות את החוק שלי. אולי תראה את מה שכתוב פה? ישבנו יותר מפעם אחר, הגענו להבנות, כי בסוף אני רוצה להגיע לתמצית של הטיפול בעניין הזה.
אני הולך גם בוועדה הזאת, בנושאים האלה, בצעדים קטנים. לא צעדים גדולים. אני יכול להגיד שאני חוזר בי מההבנות, תחזרו בכם מההבנות. כבר עשינו את זה, ניסיתם לעשות את זה אתי בפעם הקודמת. אני לא רוצה את זה, אני לא רוצה כיפוף ידיים.

אני בסך הכול אומר: חברים יקרים, בואו ננסה כדי שנחזור לכאן לקריאה שנייה ושלישית ונעשה את הדברים ביחד. אני מתחייב – אני לא גנב – אני מתחייב לבוא לכאן ולומר לכם שסיכום שהיה לנו לגבי הסעיפים שיובאו - - -

אולי מישהו ינסה לסכם מהם כל ההבנות שהגיעו אליהן כרגע ונראה אם אפשר לעשות את זה בדרך אחרת. אני לא רוצה לגרום לעוול.

לכן, גברתי היועצת המשפטית, כל מה שאני מנסה זה לבנות לנו גשר עד לקריאה השנייה והשלישית זה הכול.

אז אולי מישהו יכול לסכם אילו הבנות יש עד כה.

הנוסח שמוצע היום בהצעת החוק לא מתאים להבנות שהגענו אליהם. אם נסיר את ההתנגדות ונעביר את החוק כמו שהוא – אלו לא ההסכמות שהגענו אליהן.

אבל אני לא ביקשתי להעביר את החוק כמו שהוא.

אבל אפשר לגמור את זה עכשיו.

אני עדיין לא יודעת מהן ההבנות.

אין בעיה. אני מתייחס למה שהיועצת המשפטית אמרה. אני אפילו לא צולל לתוך העניין.

חבר הכנסת כבל, אני מוכרחה לומר שאני לא הבנתי עד הסוף סביב אילו הסכמות מתכנסים כאן. אני מציעה שמישהו ינסה לסכם ואז נראה מה אפשר לעשות.

בבקשה, עודדה.

יש בהוראת ניהול בנקאי תקין 451, נהלים למתן הלוואות לדיור של המפקח על הבנקים. סעף 13 בנושא פיגורים והתראה לפני מימוש. בנוסח הקיים היום כתוב שבמכתב הפיגורים יודיעו ללווה שיש לו פיגורים בהלוואה שהוא יכול לפנות לוועדה המיוחדת. וגם "התאגיד הבנקאי יודיע ללווה זמן סביר מראש על כוונתו לפתוח בהליכים למימוש הנכס".

אנחנו מציעים להוסיף פרטים שתכלול ההודעה. אנחנו רוצים להוסיף שיהיה כתוב שההודעה תכלול הסבר מפורט שיתייחס לעניינים הבאים: אחד, קיומה של הוועדה המיוחדת; שתיים, מטרת הוועדה המיוחדת; שלוש, זכותו של הלווה - - -

מה היה הנושא השני?

מטרת הוועדה המיוחדת – מטרתה לסייע ללווים שיש להם קשיים. שלוש, זכותו של הלווה לפנות לוועדה מיוחדת בבקשה לסיוע; ארבע, אופן הגשת הבקשה לסיוע לוועדה המיוחדת והמסמכים שיש לצרף אליה; מועדים רלוונטיים כאמור בסעיפים 5(א) ו-5(ב) לחוק הלוואות לדיור, בין היתר כתוב שם שאתה יכול לערער על ההחלטות שלה תוך 60 יום.

עכשיו יש כאן מספר דברים: אל"ף, ההוראה הזאת, ככל שמתייחסת להודעה על פיגור בתשלום, מתייחסת רק להלוואות שחוק הלוואת לדיור חל עליהן, דהיינו – הלוואות מתקציב המדינה ובסיוע המדינה.

נכון, ורק בהן יש את האפשרות לפנות לוועדה המיוחדת – זאת הייתה ההסכמה עד אתמול. אנחנו מוסיפים היום שני דברים נוספים: באותו סעיף אנחנו נוסיף התייחסות להלוואות לדיור שאין בהן אפשרות לפנות לוועדה מיוחדת, במקרים האלה – אפשר שזה יהיה גם בכל המקרים, זאת אומרת, כתובת בבנק זה טוב לכולם – יודיעו ללקוח, במסגרת אותו מכתב של הודעה על פיגורים, גם מה הכתובת בבנק שהוא יכול לפנות אליה אם הוא רוצה לנסות להגיע להסדר החוב. זה בשלב ההתחלתי, כשמכתבי הפיגורים נשלחים אליו לפני שהעניין עובר לעורך דין.

כתובת בבנק או טלפון?

כתובת בבנק ומספר טלפון.

למה הכונס אמור להיות חלק מההחלטה לגבי הסדר החוב? כונס הוא כלי לגבייה או אמצעי לגבייה או הזרוע הארוכה של בית המשפט לעזור לכם לגבות את הכסף. אם יש הצעה להסדר, למה זה לא שיקול עסקי של הבנק נטו?

הוא שלוח של - - -

לעגן את החלק המשפטי. אבל אם לקוח מציע או רוצה Grace של עוד כמה חודשים כדי להתאזן?

מה שאני בעצם מבקש זה שלפני שהוא בכלל נכנס אתו למשא ומתן - - -

זה השלב הפחות בעייתי, כי מי שמספיק ערני להסתדר בשלב הזה ויש לו את היכולת להסתדר – אז הוא יסתדר.

אני אומר לך שלא תמיד. הרי על מה הדיון עכשיו - - -

כי עם הבנק אתה מסתדר. אם יש לך רצון להסתדר ואתה לא מזניח את זה ואתה תגיע לבנק בשלב הזה, עוד לפני שיש עורך דין, אין לך בעיה.

אז אני רוצה לתקן אותך, אדוני היושב-ראש, אני עוסק בזה הרבה, אתה יודע כמה אנשים אפילו לא מודעים בכלל שיש ועדה בין משרדית? זה על אותו עיקרון. כאשר האזרח מגיע – אתה מדבר כאילו כולם יודעים הכול – והוא נכנס והוא יודע למי לפנות.

אני יודע שהרוב לא יודעים.

הרוב הגדול לא יודע.

טוב, אתה רגוע?

כן.

אז אפשר להתקדם.

אדוני היושב-ראש, אולי יש לנו תשובה לשאלה.

כן, בבקשה.

אני מבנק לאומי למשכנתאות. כל הצעה שלווה מציע עוברת לבנק. אין לכונס שיקול דעת לדחות את ההצעה ללא אישור הבנק. הכונס יכול לתת את תגובתו לעניין משפטי, למשל, אם הלווה נמצא בהליך של פשיטת רגל והוא מבקש דברים שדורשים את אישור בית משפט לפשיטת רגל. אז הכונס כ- Officer of the Court יכול להגיד: אדוני, אני לא יכול להיעתר לבקשה שלך כי אתה בפשיטת רגל.

אבל אם הלווה, למשל, מבקש להגיע להסדר של 25 תשלומים או 30 תשלומים או פריסת ההלוואה ליתרת התקופה – ההצעה הזאת מועברת לעיון הבנק.

זה שאת יודעת – זה בסדר וזה נשמע טוב. השאלה היא אם הלקוח שפונה באותו יום לכונס מקבל את התשובה הזו – אני אעביר לבנק ואני אקבל תשובה.

כן, כן.

לא.

אני אומר לך, מעדות אישית - - -

אני יכולה לדבר בשם בנק לאומי למשכנתאות שמרכז לא מעט תיקים ולומר שכל הצעה להסדר שמועברת על-ידי לווה – מועברת להתייחסות הבנק. הכונס לא לוקח לעצמו - - -

חשוב גם שהלווה יידע את זה. יש הבדל אם לווה מציע משהו והכונס אומר לו שלא מקובל ובזה נגמר התהליך - - -

אלו התשובות שמקבלים.

בדיוק. לא יקום ולא יהיה. או לבין זה שהוא אומר: אני מעביר את זה לתגובת הבנק ונחכה לתגובת הבנק.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברר: נדמה לי שגברת פאוסט דיברה על שלב שבו מונה כונס נכסים - - -

גם בשלב של פתיחת התיק ועוד לפני מינוי כונס.

לאחר שהחלו הליכים בהוצאה לפועל, נכון?

נכון. וגם לפני שנפתח תיק הוצאה לפועל או לפני שמוגשת תביעה ועורך הדין שלנו שולח מכתב התראה - - -

מי זה "שלנו"?

של הבנק. עורך הדין שולח בשם הבנק מכתב התראה על פי החוק ובמהלך תקופת ההתראה ועד לפתיחת התיק מועברת בקשה להסדר על-ידי הלווה – הבקשה מועברת להתייחסות הבנק.

יכול להיות שאלו ההנחיות שלכם אבל כנראה שהגיעו הרבה מאוד עדויות שהן לא יורדות לשטח, ההנחיות האלה.

יש את מי שהגיש את הצעת החוק ולמה הוא התכוון, והוא בדק – אני בדקתי את זה ועשיתי את זה גם עם עמותת "ידיד" והשתדלנו לעשות את העבודה. יש שני טאקטים. זה כבר טאקט שהאדם יודע ומנהל משא ומתן, הוא כבר בתוך הלופ. הטענה המקדמית שלי – אני מודה, לא בדקתי את זה לגבי הלוואות פרטיות – אבל לגבי הלוואות משרד הבינוי והשיכון, כפי שאמרתי, רוב האנשים הם אנשים שפחות מן הממוצע, אפילו כשיש הלוואה יותר טובה בבנק הם הולכים ולוקחים את ההלוואה של משרד הבינוי והשיכון.

כשאני אומר שהם עוד לפני השלב שבו הם יודעים עם מי הם מדברים בכלל, רציתי לאכוף – ובעצם זו בקשתי – אם כבר הגיע לכדי כינוס נכסים, שיידע הבנק שאם הוא לא נודע לו שיש לו לפני כן ועדה בין משרדית ולא עבר את כל התהליך הזה ולא הודיעו לו ולא אמרו לו את זה – אי אפשר יהיה לממש את הנכס הזה.
בסוף, פתאום אני מוצא שאנחנו מתעסקים באלף ואחד דברים, אבל הדבר הבסיסי הזה – אפשר להרחיב בזה בקריאה שנייה ושלישית – אבל זה בסוף הסיפור. מי שכבר נמצא במשא ומתן הוא בעניינים. אני אומר שכל העניין הזה הוא בראש ובראשונה לגבי אותה קבוצת אוכלוסייה – אין לכם מושג כמה הם – שאפילו לא יודעים שיש ועדה בין משרדית כזו.

גם בנוסח האזהרה שמפיקה לשכת ההוצאה לפועל – תקני אותי אם אני טועה – נרשמת האפשרות לשלם מחצית מחוב הפיגורים וחצי שנה של עיכוב הליכים עד להסדרת היתרה. זה נרשם באזהרה שהחייב מקבל מלשכת ההוצאה לפועל.

זה משהו שהמדינה מוציאה, לשכת ההוצאה לפועל מוציאה, האפשרות הזאת להציע הסדר. זה רשום באזהרה מעבר למכתב שהבנק מוציא, מעבר למה שעורך הדין אומר, לשכת ההוצאה לפועל עצמה, באזהרה הרשמית של המדינה שהיא מוציאה, מודיעה לחייב: אתה יכול לשלם ולקבל עיכוב הליכים.

אבל אם הוא לא יכול לשלם את המחצית, אז מה עשינו?

זה נרשם בחוק.

בחוק היא אומרת שיכול להיות שכתוב, השאלה אם זה מגיע - - -

אני חושבת שגם באזהרה זה רשום.

אני מבנק "מזרחי-טפחות". היועצת המשפטית ביקשה לעשות סדר ואני מבין שאנחנו עושים סדר ומתבדרים מהסדר. בדיון אתמול, חבר הכנסת כבל אמר בתחילת דבריו שהוא רוצה להתמקד בסוגיה של הוועדה הבין משרדית, שהציבור ידע על קיומה בצורה ברורה וזאת הייתה מטרת הצעת החוק.

הפתרון שהוצע אתמול והיושב ראש ביקש אחר כך להרחיב בו, נתן מענה ראוי לדבר הזה באמצעות תיקון ל-451 להוראת נוהל בנקאי תקין, הרחבה של הנחיות הבנקים בכל מה שקשור לגילוי לגבי הוועדה, הפרטים שצריכים למסור – עודד הפרטה את זה.
בנוסף, הוצע שם תיקון לחוק הוצאה לפועל שגם הוא בא לחזק, לתפור, את הנושא הזה באופן מלא. אני חושב שהמטרה הבסיסית של חבר הכנסת כבל קיבלה מענה. מה שעלה אתמול בדיון זו הטענה שאומרת שיש לקוחות שחוק הלוואות דור לא רלוונטי לגביהם והוועדה הבין משרדית לא רלוונטית להם. היושב-ראש ביקש למצוא מענה לסוגיה הזאת.


מה שנעשה ב-24 השעות האחרונות זה הניסיון לתת מענה לסוגיה הזאת באמצעות תיקון נוסף, הרחבה של התיקון לנוהל בנקאי תקין, בשני היבטים: אל"ף, שבכל ההודעות על פיגור שיוצאים מהבנקים, עוד לפני המעבר לעורך הדין – זה הנושא הראשון שעודדה התייחסה אליו – תהיה הפנייה ברורה לגבי הגורם בבנק שאפשר לפנות אליו ולהגיע להסדר; בי"ת, כאשר יש את ההתערבות של עורך הדין, נאמר פה שיש קצר כביכול או חסימה בין עורך הדין לבין הבנק, על מנת למנוע את הדבר הזה, גם מבחינת הוראה רגולטורית אמר בנק ישראל: אנחנו נרחיב את ההודעה הרגולטורית באופן שעורך הדין יהיה חייב ליידע.
אצלנו וגם נאמר על בנקים אחרים, גם היום הוא נדרש, אבל זה לא רגולטורי אלא נוהל פנימי אולי. תהיה רגולציה שאומרת שעורך הדין חייב ליידע את הבנק לגבי ההצעה להסדר שעומדת על הפרק – והבנק יקבל את ההחלטה. בכל מקרה הבנק מקבל את ההחלטה, זה גם כיום ככה.
יש מי שטען שעורך הדין חוסם את המעבר של מידע לבנק או משהו כזה. התיקון בא לתקן את זה. זה הסדר, זאת ההשלמה שביקש היושב-ראש. אני חושב שזה נותן מענה גם לבקשה של כבל וגם להשלמה שביקש היושב-ראש.

עוד נקודה קטנה. אנחנו רוצים שהוא יהיה חייב להגיד ללקוח: אני מעביר את ההצעה שלך לבנק. שהלקוח גם יידע.

גברת פרץ, בהשלמה להצעה שהעברתם לוועדה קודם לכן, התוספת הראשונה שאת דיברת עליה – אני רוצה לסכם לעצמי את הדברים – היא שלגבי כל סוגי ההלוואות לדיור, ההודעה על פיגור בתשלום תכלול כתובת וטלפון, שני דברים, בבנק אליהם ניתן לפנות. השאלה היא אם צריך לכתוב: על מנת להגיע להסדר או גם על מנת לערוך בירורים לפעמים.

גורם וטלפון.

גורם וטלפון כי טלפון בלבד בדרך כלל מגיעים ל"אנא השאר הודעה" או אם אתה רוצה את זה לחץ ככה ואז יודיעו לו להשאיר את הפרטים ויחזרו אליו. השאלה אם זה טלפון מאויש בכל שעות העבודה.

בשביל זה יש לנו יחידה לפניות ציבור. אנחנו עוברים למישור של אכיפה, את מדברת - - -

אני מדברת לפני ההוראות של האכיפה. כשאת מדברת - - -

אני אומרת שיש הוראה לחייב את זה. את אומרת שיכול להיות שהבנק לא יבצע את זה, אז יש - - -

לא. הוא יבצע את זה, זה רק עניין מענה קולי.

זה יכול להיות מענה אנושי.

מענה אנושי במשך כל שעות העבודה של הבנק למשל.

אנחנו יכולים להכניס בדברי ההסבר של התיקון את רוח ההוראה שבאמת המטרה היא שתהיה זמינות ויהיה מישהו שיכול ויחזור אליו לא מיד אלא יום אחרי זה.

הנושא השני הוא שעורך דין שמטפל מטעם הבנק בגביית חובות בשל הלוואה לדיור יהיה חייב וליידע את הבנק על כל פנייה אליו להגיע להסדר? זה גם יהיה כלול בהוראה הזו? ניתן הוראה לבנק לחייב עורכי דין שפועלים מטעמם.

ושלא תיחסם הדרך לאותו אדם להגיע גם לבנק, למרות שיש עורך דין.

הוא יגיע לבנק באמצעות העורך דין. אי אפשר שעכשיו יהיו שתי כתובות.

הוא יוכל להגיע כי כך פתרתי בעיות. עורך הדין לא רוצה ואני פתרתי אתכם את הבעיות לאותם נכים. אם אתם תחסמו את זה כרגע אז העורך דין יגיד את מה שיגיד, הוא ישלח, ואתם לא יודעים מה קורה ומה לא קורה. אני רוצה שאתם תשמעו גם אם הסיפור.

למה לא מגיעה לפחות פגישה אחת לאדם כזה שרוצים לפנות אותו מהבית, עם נציג הבנק. אחת לשבת עם הבנק. אני לא מדבר שיטריד את הבנק כל יום – רק אחת.

מכיוון שאותו אדם מקבל לא פגישה אחת אלא כמה וכמה פגישות במהלך התהליך, מאוד פשוט. כאשר התשלומים שלו מתעכבים, החל מאותו רגע, האדם כל הזמן נמצא במגע עם הבנק. יותר מכך, הבנק נמצא עם האדם כי הוא מבקש להחזיר לעצמו את ההלוואה. לכן זה לא מצב שיש נתק בין הלקוח לבין הבנק, אין מצב כזה.

קיים צוות גבייה טלפוני שיוצר קשר עם הלווים, עם החייבים, לאורך כל הדרך מהפיגור הראשון, מהוראת הקבע הראשונה שחוזרת. עד שזה מועבר לטיפול משפטי, קיים צוות גבייה אצלנו שפונה ללווים, שיוזם פניות ללווים ומנסה בכל הכוח להגיע לדבר איתם.

לך לתיקים שלהם, של הרפרנט שמטפל מול אותו אדם, היום הכול נכתב, כל פנייה, כל צעד, שאותו רפרנט בסניף עשה – נכתב. תראה כמה טלפונים אנשים פונים או מנסים להתקשר לאותו אדם כדי להגיע אתו להסדר.

אני יושב-ראש הוועדה המיוחדת ואני רואה את הדברים האלו. לא פעם ולא פעמיים, אני רואה עשרות פעמים שאנשים מנסים להגיע לאותו אדם כדי להגיע אתו להסדר. אני לא ראיתי פעם שהבנק חסם אותו אדם - - -

הבנק לא חסם. העורך דין חוסם.

אנחנו חוזרים שוב לאותו - - -

אנחנו חייבים לסיים, חבר כנסת כבל. חייבים לסיים.

האמור בהוראה הזאת יחול על כל הודעה על פיגור בתשלום.

על כל הודעה על חוב פיגורים בהלוואות לדיור.

בסדר. תימסר ללווה בהודעה על פיגור בתשלומים – כל הודעה. דבר שני, בסעיף קטן (ב), כשאתם אומרים "תאגיד בנקאי יודיע ללווה זמן סביר מראש על כוונתו לפתוח בהליכים למימוש הנכס הממושכן" האם אתם משאירים את זה לשיקול דעת פתוח מה הוא זמן סביר מראש לצורך העניין הזה?

לא התכוונו לגת בזה. אנחנו לא נתקלים בבעיות עם זה.

אם כך צריכים לעבור לתיקון לחוק ההוצאה לפועל.

רגע, לגבי הוועדה המיוחדת, אתם מקפיאים את ההליכים עד שיש הכרעה סופית של הוועדה או ועדת ערר, אם יש ערר?

לא. אין הצעה כזאת.

אתה רוצה להחליף אותי? תתמודד לכנסת, תגיש הצעות חוק. אני לא נגד. אני מנסה להגיד לכם שאני כבר כשהסכמתי ללכת זה לא כי אני נגד - - -

שאלתי - - -

שנייה. אני התחלתי מנקודה מסוימת – אני חוזר עליה בפעם המי יודע כמה – נקודת המוצא שלי בעיקר נגעה למשכנתאות של המדינה שמתחיל תהליך שהאזרח בכלל לא ידע שיש לו יכולת ללכת לישראל שוורץ.

לגבי התיקון המוצע בחוק ההוצאה לפועל, אתם רוצים להציג אותו בבקשה.

קודם כל, הנוסח שכתוב כרגע הוא שבסעיף 81ב1(ב), במקום פסקה (1) זה צריך להיות בסוף של פסקה (1). בנוסח המוצע, מערכת ההוצאה לפועל, ראש ההוצאה לפועל, אמור לבדוק שהבנק מילא את חובתו ואין שום כוונה ויכולת לרשם ההוצאה לפועל לבדוק שהבנק מילא את חובתו. לכן מצאנו נוסחה שאומרת שלבקשה למימוש משכנתה יצורף תצהיר של הבנק, אני אקריא את הנוסח.

איזה סעיף זה?

סעיף 81ב1. הוא סעיף מאוד מורכב, יש לו (א) קטן ו-(ב) קטן. ל-(ב) קטן יש (1). בסוף של סעיף (1) יבוא הנוסח הבא: "לבקשה של תאגיד בנקאי לביצוע משכנתה יצורף תצהיר המעיד על כך שעל פי רישומי התאגיד הבנקאי הוא פעל בהתאם לסעיף 5א(ה) לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992". אני מציעה להוסיף שאם לא חלה החובה האמורה על התאגיד הבנקאי, יצוין גם עניין זה בתצהיר.

אני חושבת שהמקום היותר מתאים מחוק ההוצאה לפועל זה דווקא התקנות. כסעיף 99 שמדבר על בקשה למימוש משכנתה ושם יש - - -

הבעיה היא שאנחנו בהצעת חוק. אני גם אמרתי מההתחלה שזה יכול להיות עניין לתקנות, אבל ברגע שזה במסגרת הכנת חוק, אני לא יכולה לתקן את התקנות דרך הצעת חוק.

את מציעה זה שהוועדה תגיד: שלום תודה, ותלך הביתה.

חברים יקרים, אני מודיע לכם שאני מתנגד. אני כבר יש לי בג"צים עם הסיפור של תקנות. אנחנו נעביר את היום בהכנה לקריאה ראשונה. אלוקים גדול.

הנוסח בסעיף יהיה 81ב1(ב)(1), בסופו יבוא: "לבקשה של תאגיד בנקאי לביצוע משכנתה יצורף תצהיר המעיד על כך שעל פי רישומי התאגיד הבנקאי הוא פעל בהתאם לסעיף 5א(ה) לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992". ומה עוד?

"אם לא חלה החובה האמורה על התאגיד הבנקאי, יצוין גם עניין זה בתצהיר". מאחר שהחובה האמורה בסעיף 5א היא בדיוק ההשלמה של כל העניין שאתם דיברתם עליו. החובה של 5א(ה) חלה רק על הלוואות משרד השיכון.

יש הרבה הלוואות לדיור שבעצם אין חובה לדווח על ועדת חריגים, אז כשאני מקבלת את בקשת הביצוע של המשכנתה אני לא יודעת אם זה הלוואת זכאים או הלוואת דיור רגילה, אז אני רוצה שלבקשה יצורף תצהיר שבו יגיד הבנק אם זאת הלוואה של זכאים – הוא יידע אותם על החובה לפנות. ואם זאת לא הלוואה של זכאים אז לא חלה עליו החובה הזו. אני רוצה לקבל תצהיר.

אני מבקשת להפנות את תשומת הלב, אני לא מביעה עמדה כרגע בקשר לעניין הזה, שחלה חובה על התאגיד הבנקאי לצרף תצהיר. אף אחד לא בודק את תוכן התצהיר, אף אחד לא בודק אם זה בוצע בפועל או לא בוצע בפועל.
זאת אומרת, להוצאה לפועל אין כאן שום אחריות. זה ברמה של לסמן וי, הייתי אומרת. יש תצהיר, סומן וי וזהו, בזה נגמר העניין.

אמרת שאת לא מביעה עמדה בעניין הזה אבל אני רוצה להביע עמדה ולהגיד שבסופו של דבר זה בנק שמגיש תצהיר להוצאה לפועל ומולו קיים חייב שיכול לבוא מול רשם ההוצאה לפועל ולהגיד: לא פעל כך.

אין לו סמכות. הוא לא יכול בגלל זה להוריד את שכר הטרחה או משהו, שיהיה ברור.

לא, הוא לא יוריד את שכר הטרחה, אבל יש דיון על החוב של אותו אדם.

רשם ההוצאה לפועל הוא לא גוף סטטוטורי כלפי הבנקים.

חברים יקרים, אני מצטער, הרי כל העניין הוא שהגעת להוצאה לפועל. הגברת או האדון שעומדים שם אומרים: הוא צריך לוודא האם הלקוח הזה עבר והעבירו אותו את כל מסלול האפשרויות האלה לפני שמתחילים - - -

זה לא מה שמוצע כאן, חבר הכנסת כבל.

אז אני עונה לך.

איתן, אולי אני אעשה עוד דיון?

מבחינתי אין בעיה.

למה למהר? אני לא מרגיש שלם עם - - -

אני אגיד לך מה אני לא מרגיש: בסוף, מרוב שעסקנו בהלוואות של הפרטיים, בסוף הצעת החוק שלי, שהיא כל-כך פשוטה, היא לא מסובכת, לא צריך למצוא פרשנות - - -

אפשר לפצל?

אין מה לפצל.

בחוק הלוואות לדיור לפצל, את מה שאנחנו לא רוצים לאשר עכשיו – נפצל ואפשר להמשיך.

אין. כל ההסכמה היא שלא יהיה תיקון לחוק הלוואות לדיור.

אז בגלל זה אני אומר שנפצל ואז לא נאשר את החלק שלא מתקדם בינתיים ורק נשאיר את זה כאופציה, אבל לא משנה, בכל מקרה יהיה עוד דיון.

ממילא כבר לא נספיק להביא את זה לשנייה ושלישית.

אני גם לראשונה לא אספיק.

אני הבנתי מה שאדון היושב-ראש הציע לי.

בסדר?

יהיה עוד דיון?

אנחנו די הגענו להסכמות, ומה שהגענו להסכמות איתם זה יותר מתחליף ראוי אז סתם חבל לעכב - - -

אבל הישיבה הזאת נעולה כי הוועדה כבר הייתה אמורה להתחיל בשעה 15:30 את התקנות בעניין שירות נתוני אשראי.

אני לא אחראי. את קובעת את סדר-היום.

אכן כן. ולפיכך, היושב-ראש נועל את הישיבה.

אני רק מבקשת, אם אפשר, תגבשו בינתיים את הנוסח המתוקן של הוראות ניהול בנקאי תקין, בסדר? תודה.

טוב. אשמח לראותכם שוב. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:25.>