PAGE
6
ועדת הכספים
17/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1159>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ב (17 ביולי 2012), שעה 12:00

<סעיף 14 (חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו) בהצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
שי חרמש

>
עו"ד דניאל רימון - ממונה חקיקה, רשות לניירות ערך

עו"ד אוריה שילוני - חקיקה, רשות לניירות ערך

שריה אורגד - תאגידים, רשות לניירות ערך

יעל וייס עפרון - תאגידים, רשות לניירות ערך

עו"ד נתי שילה - היועץ המשפטי, איגוד החברות הציבוריות

עו"ד דן אבנון - יו"ר איגוד הנאמנים בשוק ההון

עו"ד עודד אופק - איגוד הנאמנים בשוק ההון

עו"ד איתי יוספי - איגוד הנאמנים בשוק ההון

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<סעיף 14 (חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו) בהצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב-2011>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום סעיף 14 (חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו) בהצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב-2011.

מדובר בסעיף שפיצלנו אותו מתוך הצעת חוק תעודות התחייבות (תיקון מס' 48). מטרת הפיצול הייתה העובדה שהרשות יחד עם איגוד הנאמנים - וגם הוועדה הבינה את חשיבות העניין – ביקשה לקבוע הסדר ביחס לנציגויות. כיוון שהיה נראה לוועדה שהבקשה של הרשות להסמכה לתקנות היא רחבה מדי, הוועדה ביקשה מהרשות לבחון את הדברים ולנסות להגיע להסדר שיכניס את הנושאים לתוך החקיקה ולא שייתן הסמכה רחבה.

הרשות במשך שלושה שבועות עד כמעט חודש ניסתה להסדיר את העניין הזה בסעיף חקיקה ואני מבינה שבסופו של דבר אתם חוזרים אלינו עם אמירה שזה לא הלך.

כמעט מדויק. זה נכון. כבר בשלב הקודם ראינו שאין בידינו בשלב זה להביא הסדר מלא ולכן לא הבאנו אותו בחקיקה מלאה. רצינו הסמכה לקביעה בהסדרת משנה ואכן כפי שתיארה שגית, הוועדה לא אישרה את זה וביקשה מאתנו להתאמץ ולהביא את ההסדר לתוך החוק. עשינו ממש מרתון אל מול הגורמים הפעילים בתעשייה כדי לייצר דבר כזה וראינו שני דברים: האחד, בזמן הזה ועל מנת לא לסכן את הסעיף בכללותו, אנחנו לא מצליחים להשיג הישג כזה שיניח את דעתנו מבחינה מקצועית. השני, ממש בחודשים האלה קורה מעשה ובאופן טבעי קורים דברים בסדר בשוק.

מהם מבקשים עכשיו? אנחנו בעצם חוזרים לסעיף של החוק, אבל אני מבינה שבכל זאת יש לכם תיקונים.

נכון. כיוון ששני האיגודים הרלוונטיים – איגוד החברות הציבוריות ואיגוד הנאמנים – היו בשיג ושיח אתנו, גם על רכיבים אחרים בסעיף על אף שלא בגללם פיצלנו, אנחנו מביאים כרגע את התוצאות של השיג ושיח הזה שהוסכמו למעט אולי נקודה אחת שנתי שילה מאיגוד החברות ירצה להביע אותה בעצמו כשנגיע אל המקום.

אני רוצה להקריא לכם את השינויים.

אני בסעיף 35ח פסקה (2)(ב)(1). בטרם ישולמו למנפיק – זאת הבהרת נוסח.

ב(2)(2), לבדוק את הנכסים ולאו דווקא נכסי המנפיק כי חלק מהנכסים הם אינם נכסים של המנפיק.

ב-(2)(3), בסופו יהיה כתוב "לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי".

עד כאן זה הכול ברמה של נוסח והבהרות.

ב-(3), אחרי סעיף קן (ד) יבוא:

"ד1
סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו מתאימה ביותר. לעניין זה לא יראו בכינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים מבלי לגרוע מסמכויותיו וחובותיו של נאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא בין היתר:

(1)
לבחון האם הנסיבות המקימות את החשש כאמור נובעות מפעולות או עסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, שנעשו תך הפרת הדין. ואולם אם מונה למחזיק תעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו בסעיף 350יח לחוק החברות, לא יבצע נאמן בחינה זו שבמסגרת תפקידו של מומחה.

(2)
לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות משא ומתן עם החברה לשינוי תנאי לתעודות ההתחייבות.

ד2
כונסה אסיפת מחזיקים – במקום אסיפה מיוחדת כי ההגדרה הזאת כבר איננה קיימת בחוק – ואחרי "הנאמן בהתאם להחלטה" יבוא: "עשה כן, יראו פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הקשורות להחלטה".

אני רוצה לומר מילה לגבי סעיף (ד1). נכון שבסופו של דבר לא הבאנו הסדרה מלאה לעניין הנציגות. יחד עם זאת, הנציגות זה לא מוסד שהמצאנו בהוראת החוק הזאת. ישנן פעולות ישירות בין על ידי המחזיקים כולם, בין על ידי מחזיק בודד, בין על ידי נציגות כזאת או אחרת מתוכו, אל מול המנפיקים והפעילות הזאת תמשיך להיות בעולם. אנחנו לא התכוונו לכונן אותה בחוק הזה אלא התכוונו לקבוע לה כללים. גם היום, בוודאי מאז 2008, הרשות מדברת עם הנציגויות האלה, מה זה עושה למידע פנים, מה זה עושה להגבלים העסקיים ויש הרבה מאוד הוראות שאנחנו פועלים מולם. אנחנו פשוט לא רוצים להציג כאן מצג שווא. לכן היה כאן איזשהו רעיון שהובא ממשרד המשפטים ונדחה על ידי היועצות המשפטיות של הוועדה ואני רוצה להציג את הפער בין העמדות.

לא. למה זה משנה עכשיו?

חשוב לי להגיד שאין כאן הטעיה של הוועדה.

ברור שאין אבל זה אפילו קצת יותר מקומם כשאני שומעת שיש נציגויות אבל אי אפשר להסדיר אותן בחקיקה. הייתה לכם תקופה של חודש לנסות להביא הסדרה לנציגות הזאת.

ולא הצלחנו.

מה שאנחנו מתנגדות, לתוספת שביקשתם אתמול בלילה וזאת התוספת של או לפקח על משא ומתן.

זה לא אנחנו ביקשנו אלא משרד המשפטים.

לא משנה. זה יביא לכך שלכאורה אנחנו מכניסים את הנציגות – כך אני רואה את זה – בדלת האחורית.

לא הייתה לנו כוונה כזאת.

אבל זה מה שיוצא מזה.

אני אגיד לך מה רצינו להגיד.

ברור לוועדה, והיה ברור לוועדה גם לפני חודש, שכנראה יש נציגויות כאלה, אבל גם ברור לוועדה שאין להן הסדרה כרגע בחקיקה. זה המצב.

המצב כפי שתיארה שגית הוא מדויק לאשורו. כל מה שרציתי להגיד הוא שאין בהסמכת הנאמן כאן לנהל משא ומתן משום אמירה שאין לגופים אחרים סמכות לנהל משא ומתן.

זה רק לא מוסדר.

יש כאן חלק מהגופים שהעירו על כך והתבקשתי לומר את הדברים לפרוטוקול. האחת, זה לא מוציא מסמכותם של אחרים, ושנית, גם כאשר סמכותם של אחרים קיימת, זה לא אומר שהנאמן לא יוכל להיות מעורב אלא להפך, הציפייה היא שהוא יהיה בתוך התמונה.

יש למישהו הערות? בבקשה, בקצרה.

עורך דין נתי שילה, היועץ המשפטי של איגוד החברות הציבוריות.

אני מתייחס לסעיף קטן (ד1) שאומר שסבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו וכולי, ואז הוא יכול לעשות כל מיני פעולות.

אני רוצה להסביר שלגבי רובו ככולו של החוק הזה לא התנגדנו ואנחנו לא מתנגדים אבל יש כאן משטר חדש לעניין פעולתו של הנאמן במהלך השוטף של העסקים מאז החברה מנפיקה אגרות חוב. קיים מצב שלגביו המפקחים כיום, הרגולטורים למיניהם, לא מרוצים כאשר לכאורה בכל האירועים שהתרחשו בשוק בשנים האחרונות, כי הנאמנים לא מילאו את תפקידם כמו שהם צריכים.

אירועים שמתרחשים ברגע זה.

מתרחשים ברגע זה אבל היום יש קצת תזוזות. הנאמנים, לטענת הרגולציה, לא מילאו את תפקידם כמו שהם צריכים והם רוצים, בעקבות החקיקה החדשה, שלמעשה הנאמנים יהיו הרבה יותר ערניים לגבי מה שמתרחש בחברות לפני שמגיע מצב שבו מעמידים את החוב לפירעון מיידי או מגיעים להסדרי חוב. גם הדבר הזה מקובל.
מה החשש שלנו כחברות או כחברות שינפיקו אגרות חוב. בעקבות המצב החדש, אמנם חברה לקחה הלוואה והיא צריכה לשלם אותה בחזרה וכולי, דבר עליו אין ויכוח, אבל אנחנו לא רוצים שיגיע מצב שגם במהלך עסקים רגיל כל אירוע שמתרחש בחברה, כל עסקה שנעשית בחברה, כל דבר, יש היום מעין מפקח חדש, מפקח על, שהוא יהיה בעצם הנאמן לאגרות החוב. כל מה שאנחנו רצינו בסעיף הזה שבו מדובר על חשש סביר שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, שיהיה לעניין הזה איזשהו טריגר, איזושהי סיבה כמו זה שחלה הרעה בעסקי החברה, שהייתה איזו התפתחות שלילית בעסקי החברה, שייאמר משהו שהוא הגורם לכך. לצערי לא נענינו.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להעיר? אני לא אפתח עכשיו דיון.

גם פיצלנו את זה. אני רוצה להגיד באיזה מסגרת אנחנו נמצאים. פיצלנו את זה בשביל הנציגויות. אנחנו חוזרים לכאן בלי נציגויות ועכשיו אנחנו פותחים את הסעיף על דברים אחרים.

זה לבקשת הגופים ולא מיוזמתנו.

כן, לבקשת הגופים, אבל יש כאן ועדה שמקבלת החלטות.

דן אבנון, יושב ראש איגוד הנאמנים. הסיפא לסעיף (ד2) שאומרת שיראו בפעולת הנאמן כעומדת בהוראות סעיף זה, הכוונה, וזה מקובל על רשות ניירות ערך, לכל סעיף 35ח ולא רק לסעיף הקטן בו הוא נמצא.

הוא רוצה להבהיר שסעיף זה, זה לא רק הסעיף הקטן, לא רק (ד2). הוא לא מאמין לנו.

אני לא מקבל את הדברים שחברי נתי שילה אמר לגבי זה שהנאמנים לא פעלו כהלכה.

לא, אני לא אמרתי את זה.

הוא לא אמר. בסדר. לא ניכנס לדיון הזה. יש לכם מה להעיר?

שקלנו את הערותיו של איגוד החברות וחלקן מצאו את ביטוין כאן. לגבי ההרעה, לא רצינו לסטות מהוראות דומות שיש בחוק החברות. 275, 302, 315 משתמשות במטבע הזה. רצינו לחזור עליו ולהיות קוהרנטיים. שנית, הרעה לא חייבת להיות אלא יכול להיות מצב סטאטי. אין הרעה אבל מגיע מועד פירעון ואי אפשר לעמוד בו. שלישית, לפעמים ההרעה היא לא בעסקי המנפיק אלא יש הרעה כללית במשק.

מכל הסיבות האלה, כן, הכוונה להתמודד עם כשל שבו חלק מהנאמנים – גם אם לא כולם – לא עמדו על המשמר באופן מספק ואנחנו רוצים להאיץ בהם לפעול. אין לנו שום עניין לתת כאן גורמים שיהוו מקל בגלגלים שלהם ויפריעו להם לרצות לפעול או יכבידו עליהם.

אנחנו מצביעים על חובות הנאמן, סמכויותיו והגבלות על פעולותיו כפי שתוקנו על ידי הרשות לניירות ערך.

זה בעצם סעיף 14 להצעת חוק ניירות ערך (תעודות התחייבות) אבל זה יבוא בנפרד למליאה.

אנחנו מצביעים.

הצבעה
בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית – פה אחד

הצעת החוק אושרה

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא הבא שבסדר היום.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15>