PAGE
24
ועדת המדע והטכנולוגיה
18/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 146>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ב (18 ביולי 2012), שעה 9:30

<1. פרס האו"ם לממשל זמין>
<2. הצגת רשות התקשוב הממשלתי>
<3. דו"ח ממשל זמין לשנת 2012 וחלוקת הפרסים למשרדים השונים>

חברי הוועדה: >
רונית תירוש – היו"ר

אברהם מיכאלי

>
השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, מיכאל איתן
חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי

רווית זילברפרב - יועצת השר מיכאל איתן, משרד ראש הממשלה

כרמלה אבנר - הממונה על רשות התקשוב הממשלתי, משרד האוצר

מיכל לוי - מנהלת פיתוח עסקי בתקשוב הממשלתי, משרד האוצר

אופיר בן אבי - מנהל יישומים ממשל זמין, רשות התקשוב הממשלתי, משרד האוצר

בנימין חוגה - מנהל IT, ממשל זמין, משרד האוצר

דוד פורשר - מנהל חטיבת מוצרים ויישומים, ממשל זמין, משרד האוצר

אושרת יראל - ממשל זמין, משרד האוצר

שוקי פלג - אבטחת מידע, התקשוב הממשלתי, משרד האוצר

יפה יעקב ברסאנו - מנהלת אגף, שע"מ, רשות המיסים, משרד האוצר

שאול כהן - ראש אגף בכיר תקשורת, שע"מ, רשות המיסים, משרד האוצר

דרור לוין - מנהל חטיבת הפרויקטים, משרד האוצר

ענבל לוי - מערכות מידע, אגף המכס והמע"מ, משרד האוצר

נדב שרייבמן - ארכיטקט פתרונות, ממשל זמין, משרד האוצר

שלומי ארונוביץ - מנהל מערך הפיתוח, ממשל זמין, משרד האוצר

מאיה דבורי יעקובסון - היחידה לשיפור השירות לציבור, משרד האוצר

רם אלפיה - דוברות, משרד האוצר

רוויטל ויצמן - מנהלת אגף בכיר - מע' מידע, נציבות שירות המדינה

סיגלית סובול סביון - אחראית על אינטרנט, משרד החינוך

סופיה מינץ - מנהלת מינהל תקשוב ומערכות מידע, משרד החינוך

יאיר פראנק - ראש אגף בכיר מערכות מידע, משרד המשפטים

שגית אהרונסון - מנהלת צוות האינטרנט, המשרד להגנת הסביבה

יוני שקדי - עורכת אתר אינטרנט, המשרד להגנת הסביבה

אורן אריאב - מנהל אגף מערכות מידע, המשרד להגנת הסביבה

אורן בן חורין - מנהל טכנולוגיות, המשרד לביטחון פנים

הדי וגשל - ר' יחידת מידע, המשרד לביטחון פנים

משה אברמסון - מנמ"ר, משרד הפנים

נסים אליאסף - מנהל מערך המחשוב, משרד הפנים

שלום בן ישעיה - מנהל פרויקטים, המשרד לקליטת עלייה

אריק שייב - מנמ"ר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רחל זמשטייגמן - מנהלת אגף מערכות מידע, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

שמעון ברונר - מנהל אגף בכיר למערכות מידע, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עדי טיסונה - מנהלת חטיבת אינטרנט וממשל זמין, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ברק גרנות - ראש תחום הסברה ויחסי ציבור, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

סוזי לוי - יו"ר ועד העובדים הארצי, תמ"ס, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שמואל האוזר - יו"ר, רשות לניירות ערך

נתן הרשקוביץ - מנהל מחלקת מערכות מידע, רשות לניירות ערך

שרונה מזליאן לוי - דוברת, רשות לניירות ערך

אברהם אסא - אחראי תכנון, רשות שדות התעופה

יסמין גיל - דוברת, רשות שדות התעופה


גילה קושניר - אחראית מערכות רוחב, רשות שדות התעופה

ירון קוטלר - מנהל יחידת מערכות מידע, רשות המים

אורי שור - מנהל תחום דוברות והסברה, רשות המים

דוד גבאי - סמנכ"ל תכנון תיאום ובקרה, רשות העתיקות

נחמן אורון - יועץ אסטרטגי, לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל


אתי אקרלינג - מנכ"ל, איגוד האינטרנט הישראלי

פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

שמואל חן - דובר ועדת המדע והטכנולוגיה

רועי גולדשמיט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים בע"מ
<פרס האו"ם לממשל זמין>
<הצגת רשות התקשוב הממשלתי>
<דו"ח ממשל זמין לשנת 2012 וחלוקת הפרסים למשרדים השונים>

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח ישיבה חגיגית, יש לומר, היום 18 ביולי 2012, כ"ט בתמוז תשע"ב. הישיבה היא בנושא ממשל זמין ויותר ספציפית בהקשר לפרס המכובד שקיבלנו מהאו"ם ואני אסביר. כל שנתיים האו"ם מפרסם דוח לגבי המדינות השונות באשר לשימוש שהמדינות השונות עושות בכל מה שקשור לאינטראקציה עם האזרחים שלה, מה שאנחנו קוראים ממשל זמין, מאפשרים להם לא לכתת את רגליהם אלא לעשות הכול במרחב הסייבר, או המרחב הקיברנטי. ב-2010, בדוח הלפני אחרון, ישראל התמקמה או מוקמה במקום ה-26 מבין המדינות, שאני חושבת שזה כשלעצמו מכובד, אבל שמכובד עוד יותר שבדוח 2012 קפצנו בעשרה מקומות למקום ה-16. הקפיצה הזאת היא מאוד מאוד משמעותית וזכתה להרבה מאוד שבחים מהאו"ם ולכן גם מדינת ישראל קיבלה פרס. היא סומנה במקום השלישי באסיה ובמקום הראשון למעשה במערב אסיה. אני חושבת שמאוד התבקש שמדינת ישראל תהיה במקומות הללו. אנחנו נחשבים בעולם כמדינת היי טק, כמדינה עם ראש מאוד יצירתי, מאוד מפותחים בתחום הטכנולוגי ובעיקר בתחום של תקשוב וזה רק התבקש ואני שמחה שבאמת זכינו להכרה. מה שיותר משמח אותי שיושב לצדי השר מיכאל איתן, המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור. למעשה הוא הראשון, אני חושבת, מבין חברי הכנסת, שגם כחבר כנסת ראה את החשיבות בנושא התקשוב ועשה ככל יכולתו על מנת לעודד מערכות שונות החל ממשרדי ממשלה דרך הכנסת, אתר האינטרנט הראשון של הכנסת קם בזכותו ובדחיפתו, הוא גם פנה לבית המשפט העליון וכעבור זמן לא רב אכן הנושא התבצע גם שם ובעצם בכל מקום שהוא יושב הוא משאיר את חותמו וכמובן מאוד לטובה ואני שמחה שהגלגל נסגר באופן מאוד צודק, כי מי שיצא לקבל את הפרס באו"ם הוא לא אחר מאשר השר איתן.

מעבר לחלוקת התעודות, שבעצם זו הנגזרת של אותו פרס, ומעבר לדברים שנשמע מהשר, על החוויה שחווה באו"ם בעת שקיבל את הפרס לטובת מדינת ישראל ולטובת ממשל זמין באופן ספציפי, וכמובן אנחנו נשמע את כרמלה בנושא הזה, אני רוצה קצת לשנות את סדר הדברים מכפי שנכתב ולפני שכרמלה תציג את רשות התקשוב הממשלתי אנחנו נשמע דוח על ממשל זמין לשנת 2012 תוך חלוקת הפרסים והתעודות למשרדים השונים. אני כבר אומרת שיש קטגוריות שונות, אבל אנחנו נפתח דווקא בקטגוריה של מינהל מטה ומידע, כאשר נוכל להתייחס לרשות לניירות ערך ולשחרר את פרופ' האוזר לפגישה חשובה נוספת שיש לו.

אז קודם כל נשמע מהשר איתן קצת על הפרס ואולי נראה כבר את המגן שקיבלנו.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
ראשית, תודה רבה. אני רוצה לציין באמת גם את תרומתה של יושבת ראש הוועדה, לא לאירוע הזה כשלעצמו, אבל יש לזה סמליות, כי היושבת ראש אמרה כל הזמן, בכל הפגישות שאני השתתפתי פה, 'השתמשו בציונים לשבח, בטפיחה על השכם, על מנת לעודד תיתנו פרס', וכל הזמן היא חזרה על הדברים האלה ואני חושב, במיוחד במגזר הציבורי, כשאנחנו פועלים כולנו בסופו של דבר לא לרווח של גורם כזה או אחר אלא לרווחת הציבור כולו, והיכולת לתגמל אותנו, אתכם בעיקר, את עובדי הציבור, היא די מוגבלת אז נשאלת השאלה מה בעצם יכול לבוא במקום התוספת הכספית, החומרית, ואני חושב שיסוד בהצלחה של מינהל ציבורי זה התחושה של השליחות, התחושה של העבודה למען הציבור וכשזה בא עם טפיחה על השכם זה יכול באמת להניע את כולנו לעשות יותר ולהתקדם יותר. אני חושב שהגישה הזאת, שאת הטפת לה כאן, בנוכחותנו, היום אנחנו מבצעים אותה ואולי צריך לתת לך קרדיט על העניין הזה.

תיתן לי כשתיתן פרסים לרשויות המקומיות, שיתחרו ביניהן מי נותנת שירות יותר זמין לתושב.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
אני לא רוצה להרחיב ולשאת כאן נאום גדול וארוך, אבל אני רוצה לגעת בקצרה בכמה נקודות. נקודה ראשונה, אנחנו מציינים את הפרס הזה שקיבלנו מבחוץ, אבל הוא מורכב בסופו של דבר מעבודה של כולכם, כי הפרס נעשה על סמך סקירה של אתרים של E-Government, של האו"ם ושל שירותים שאנחנו נותנים באמצעותכם. הוא מלווה, וזה יפה, בדוח ממשל זמין שגם נותן טפיחה על השכם לאלה מכם שעשו קצת יותר, שהתקדמו יותר, שיכולים לשמש דוגמה ואנחנו יודעים יפה מאוד שהדוגמאות האלה יכולות להיות נקודות שכל אחד במשרד שלו יכול להציב בפני הגורמים האחרים, כי גם ההצלחה שלכם היא לא תלויה רק בכם, אלא במשרד, בהנהגה ובהנהלה של המשרד, והעובדה שאנחנו מקיימים את התחרות הזאת או את הדוח של ממשל זמין היא יכולה לסייע גם לאלה שלא זכו, בכך שהם יכולים לפנות למשרד, להצביע על המיקום והמיצוב ולבקש תמיכה ועזרה גם מממשל זמין כיחידת מטה וגם מהנהלת המשרד שלהם.

אני רוצה לומר שממשל זמין היום זה לא רק עניין טכנולוגי. בעצם כל אחד מכם רואה את עצמו כאיש טכנולוגיה והתפקיד הזה של CIO (Chief Information Officer) במקור הוא התחיל מהעניין של טכנולוגיה, מנהל מערכות מידע, יותר ויותר טכנולוגיה, אבל היום אנחנו יודעים שיש התפצלות, יש מומחים לטכנולוגיה עם CTO (Chief Technology Officer), וה-CIO עם ראש גדול הוא איש שמגשים לא רק מדיניות טכנולוגית, הוא מגשים מדיניות של ממשל פתוח. ממשל פתוח הוא דמוקרטיה חדשה, הוא צורה חדשה של דו שיח בין האזרח לבין הממשל, ממשל פתוח היא דוקטרינה שמבוססת על חופש מידע, על הנגשת מידע, זרימת מידע בין האזרח לבין הממשל, היא דוקטרינה שמבוססת על שיתוף הציבור, היא דוקטרינה שמבוססת על כך שיש אמצעים לאחריותיות ולביקורת של האזרחים על ביצועי הממשלה. הדוקטרינה הזאת של ממשל פתוח מבוססת וקיימת ויכולה להתבצע על בסיס הטכנולוגיה. נכון שאנחנו מדברים על זה שהטכנולוגיה היא אמצעי, אבל כשאמצעי הופך להיות משהו שבלעדיו אי אפשר לעשות כלום, אז האמצעי הזה הופך להיות חלק מהמטרות שאותן אנחנו רוצים להשיג, ובאמת אי אפשר להפריד בין המטרות לבין הטכנולוגיה ואנחנו צריכים למדינת ישראל מנהלי מערכות מידע ואנשים טכנולוגיים עם ראש פתוח וגדול לדוקטרינה היותר רחבה של ממשל פתוח שממשלת ישראל אימצה וקבעה כחלק מתכניות העבודה שלה.
אני רוצה לדבר גם על הפרס של האו"ם שהוא פרס של E-Government, שחלק מההישג שלנו מבוסס על פרמטר של שיתוף ציבור באמצעות הטכנולוגיה ויצאנו בבדיקה הזאת במקום הרביעי בעולם, מתוך 193 מדינות שבהן נערך הסקר. כלומר הכיוון הולך לראות את הנושא של ממשל זמין לא רק כמשהו שקשור בטכנולוגיה אלא משהו שמשנה מערכות יחסים ואני רוצה לומר שאנחנו הגשמנו את זה ומגשימים את זה במינוי של כרמלה אבנר ל-CIO ממשלתי, שעכשיו ממונה על התקשוב, לרמז שזה לא CIO במתכונת המקובלת אלא היא גם אחראית לנושאים של יישום החלטות הממשלה בנושא ממשל פתוח. וכמו שאנחנו רוצים שמנהלת מערכת המידע הממשלתית תהיה עם ראש להגשמת מדיניות רחבה יותר, אני יכול לומר בשם הממשלה שאנחנו מצפים שכל אחד ואחד מכם יתפוס באמת את הכיוון הזה עם ראש גדול ויתרום את חלקו בתוך הנהלת המשרד, להיות איזה מיסיונר לטובת הערכים של ממשל פתוח.
לסיכום, אני רוצה להעיר, גברתי היושבת ראש, שמקום 16 הוא הרבה יותר טוב ממקום 26, אבל הוא הרבה יותר גרוע ממקום שישי ואין שום הצדקה בעולם שישראל לא תהיה בעשירייה הראשונה של המדינות. יש לנו את הטכנולוגיה, יש לנו סקטור פרטי, יש לנו מדינה לא הכי גדולה, למדינות קטנות יש יתרון שהן יכולות לבצע את השינוי ואת המעברים, יש לנו יזמות, יש לנו עובדי מדינה באיכות גבוהה. אבל אנחנו תקועים במחלות, שכולנו מכירים, שצריך להשתחרר מהן. אנחנו מאוד אינדיבידואליסטים, גאוות יחידה מוטעית עושה אותנו לפעמים רכושנים לגבי המידע שיש בידינו, אנחנו רגישים יותר מדי לנושא של שמירת הנכסים היחידתיים הממשלתיים, אנחנו לא רגילים לעבוד בהשקפה ששיתוף הפעולה עם הציבור הוא הכלי הכי טוב בשבילנו לבצע את המשימות שמוטלות עלינו, שחכמת ההמונים זה לא סתם מושג אלא אנחנו יודעים שאפשר להשתמש בו. יש לנו מדינה שיש בה הרבה אזרחים עם הרבה מוטיבציה לעזור ולעשות בתחומים שבהם אנחנו עוסקים. אציין כאן את הסדנה לידע ציבורי, קבוצה של אנשים בהתנדבות, בעלי ידע עצום בטכנולוגיה, שמוכנה להתנדב ומבצעת משימות ללא תשלום. אנשים יושבים ממש בהתנדבות ועושים פרויקטים נהדרים של שיתוף אזרחים כמו בכנסת פתוחה, כמו הפרויקט של התקציב הפתוח שעשינו, ועכשיו פרסום דוחות ומעקב אחר ביצועי ממשלה לתיקון ליקויים שהעלה מבקר המדינה יצא בוורסיה ראשונה, מעקב אחר ביצוע דוח טרכטנברג. כלומר יש פוטנציאל לשיתוף, יש פוטנציאל לשימוש בחכמת המונים, יש פוטנציאל לפתיחות, ואם ננצל אותו אכן נגיע ליעד, הטבעי בעיניי, של מדינה שצריכה להיכלל בין עשרת המקומות הראשונים בכל מה שקשור לממשל זמין וממשל פתוח.
לסיום דבריי אני אעשה את האקט המתבקש ואבקש להציג בפניכם את המגן שקיבלנו ואת התעודה ולהעביר אותו למשמורת לידיה של כרמלה שתעביר אותו לממשל זמין. העובדה שהמגן הזה יימצא, אני מקווה, במקום בולט בממשל זמין תהווה כך: אל"ף, תודה לכולכם, כי גם ממשל זמין, יחידת מטה, וכל אחד ואחד מכם צריך להשתבח בפרס הזה, ודבר שני, זו תזכורת שבעוד שנתיים נתקדם וניכלל באמת בעשירייה הראשונה.

מרשים מאוד. כרמלה, יש לך גם תעודה, תציגי את זה במקום יותר בולט.

לפני שנמשיך, אני חייבת לומר שעלה בראשי שדווקא היום המיוחד הזה, שכל כך חם היום, כל כך מצדיק את זה שאנחנו נשוטט לנו מהבית באינטרנט ולא נצטרך לכתת את רגלינו, ומעבר לכך, על רקע הקריאות לצדק חברתי ולשוויון, אני חושבת שאין כמו הכלי הזה שמאפשר באמת שקיפות ומינימום של ביורוקרטיה. זה נכון שזה ידרוש מיומנויות מסוימות, טכנולוגיות כאלה ואחרות מצד האזרחים, אבל אני חושבת שמעל הכול השקיפות הזאת וקיצוץ ההליכים הביורוקרטים זה מהמעלה הראשונה של מתן שירות איכותי ולכן אני בהחלט מצפה שעוד ועוד משרדים יתקדמו למקומות יותר גבוהים ויותר זמינים במתן השירות שלהם. אחת הקטגוריות שאנחנו נציין היום ולזה אני אתן לכרמלה כמובן להזכיר ולציין מי המשרדים שקפצו מדרגה ושדרגו את עצמם ממקום שהיה למקום טוב יותר, אבל כמובן אנחנו כולנו במגמת שיפור ורוצים להגיע למצב שכל המשרדים יהיו בעמדה כזאת שתביא אותנו לעשירייה הראשונה בדוח של האו"ם.

כרמלה, את רוצה לפתוח?

בוקר טוב לכולם ותודה רבה. זה אכן אירוע מאוד חגיגי ותודה רבה ליושבת הראש ולשר מיכאל איתן, גם על ההזדמנות להציג גם את פרס האו"ם, שזה מאוד חשוב, זו הכרה מאוד יפה ואני חייבת להגיד שפה אנחנו מובילים לטעמי גם בשם, אנחנו לא קוראים 'ממשל אלקטרוני', כפי שזה נהוג בעולם E-Government, אלא אנחנו קוראים לזה 'ממשל זמין', שהמהות של זה היא הרבה יותר רחבה מאשר אלקטרוניקה. אנחנו לא מביאים את העולם הדיגיטלי לשם עולם דיגיטלי, אנחנו לא חברת טכנולוגיה שמפתחת איזה שהוא מוצר למען המוצר עצמו, אלא אנחנו משתמשים באמת בעולם הטכנולוגי, בערכים המוספים שהוא מאפשר לנו, כדי להיות ממשל הרבה יותר זמין. ממשל זמין לכל הציבור, לאזרחים, לתעשייה, לעסקים, למשרדי הממשלה בינם לבין עצמם ולעובדי המדינה באשר הם. כך שאני חושבת שהשם ממשל זמין הוא שם הרבה יותר ראוי, הוא משקף את כל הדברים שאמר השר בהיבטים של ממשל פתוח, של שקיפות, של נגישות, של מדידה וכאן אנחנו נמצאים.

אולי אנחנו נציג בכל זאת במילה אחת מה הם הפרמטרים שהאו"ם מדד אותנו ועל סמך אותם פרמטרים אנחנו הגענו למקום המכובד, ואיפה האתגרים שלנו בעתיד. חשוב שאנחנו נבין את זה כי אם אנחנו נסתכל ונבין כיצד מודדים אותנו, זה ייתן גם לנו איזה שהוא רמזור לאיפה אנחנו רוצים להגיע, להתכוונן לשם ולראות גם איזה שהוא סוג של benchmark בין מדינות העולם וכיצד זה הולך. גברתי יושבת הראש, הזכרת את העולם הקיברנטי ועולם הסייבר, עולם הסייבר מתחיל מהשולחן הפרטי שלנו ומהיכולות שלנו, ממשיך לקהילייה, אבל אחר כך הוא גם מגיע לקהילה הבינלאומית, כלומר זה עולם שהוא עולם הרבה יותר מורכב, יש לו הרבה מאוד יתרונות אבל עם הרבה מאוד סכנות ואנחנו צריכים לדעת ולהשכיל להשתמש ביכולות האלה ולמנף אותן באמת לטובת צדק חברתי, לטובת צמצום פערים דיגיטליים, לטובת הנגשת מידע, לטובת שקיפות המידע ולטובת היכולת שלנו לבוא ולתת את אותם שירותים ובכל פעם להתקדם יותר ויותר. כלומר מה שהטכנולוגיה יכולה לעשות בשבילנו, להשתמש בה ואנחנו נוכל לעשות דברים נוספים קדימה לטובת כולנו.
מה שאני מציעה זה שנדב, נדב הוא מרכז את כל נושא הסטנדרטים בממשל זמין ובמטה התקשוב, יציג בשתי מילים מה היו הפרמטרים שלפיהם דוח האו"ם מודד אותנו. כנגזרת מדוח האו"ם, זו השנה השביעית שאנחנו, ממשל זמין, מעניקים את פרס ממשל זמין לאותם משרדים שבהם הם עשו גם את הקפיצה הגדולה ביותר אבל גם נתנו את השיפורים המשמעותיים ביותר בתחומים האלקטרוניים. להבדיל ממדדים אחרים, אנחנו תמיד אומרים שמדדים צריכים להיות קבועים כדי שנוכל למדוד אותם לאורך זמן, אנחנו עושים גם את המדידה הקבועה לאורך זמן ואנחנו גם דואגים לשפר ולעדכן את המדידה. בתחום הטכנולוגי, אם אתה לא עושה בו כלום, אתה נשאר מאחור. כלומר העולם הזה, להבדיל מהרבה עולמות אחרים, הוא לא עולם שלוקח את הזמן שלו, אלא העולם הזה הוא מאוד מהיר, הקצב שלו הוא מאוד מאוד מהיר, היכולות שלו שמאפשרות מכאן הן מאוד מאוד מהירות ולכן אנחנו גם מקפידים לעדכן את המדידה. לא תמיד אנחנו יכולים לעשות את זה מיידית, כיוון שאנחנו צריכים להתאים את כל המערכות, אבל גם פה, אופיר, שהוא ממלא מקום מנהל ממשל זמין, יתאר את העשייה, את המדדים שקיימים היום וגם את הנושאים שבהם אנחנו נרצה לעדכן.

הדוח, כפי שמצוין, שנמדד מ-2003 כל שנתיים ונועד לשפר את המוכנות הדיגיטלית של המדינות בצורה רחבה ואת המוכנות של הממשל הזמין והמקוון בצורה פרטנית, בודק את כל מדינות האו"ם בארבעה פרמטרים, שניים רלוונטיים לנו ושניים ברמה לאומית. ה-Wave measure on line service index זה מדד ממשל זמין, זה גם מה שאנחנו מודדים כעיקרון בדוח ממשל זמין. המדד השני זה תשתיות הטלקומוניקציה והתקשורת במדינה. המדד השלישי זה ההון האנושי של המדינה והמדד הרביעי זה מה שהשר מיקי איתן מופקד עליו, זה שיפור השירות והשיתוף של הציבור בתהליכים ממשלתיים. שקלול כל המדדים נקרא E-readiness index של המדינה. כפי שנאמר, אנחנו במקום ה-16 בעולם, שיפור של עשרה מקומות מהדוח הקודם.

בתחום של ממשל זמין – האו"ם בודק את זה לפי פירמידה שנקבעה, כלומר מי שמריצים את המושג E-Government על ארבעת שלבי ההתפתחות של ממשל זמין, ממידע, מרק אינפורמציה ועד connected government ו-connected service כשבגדול ב'זמין' אנחנו מתייחסים למונח הרחב של connected. בסוגריים אפשר לראות את הניקוד של ישראל בכל אחד מהפרמטרים האלה כפי שהם נמצאו בדוח האו"ם, אפשר לראות שלפחות בהצגת מידע לציבור אנחנו מקבלים 100%, ביתר הדברים כמובן יש עוד מקום לשיפור. המובילה העולמית, דרום קוריאה, אני חושב שיש לה 100 אולי בכולם.
במדד של ממשל זמין אנחנו מקום 15 בעולם, עם ציון של 0.85, ובמדד של ה-citizen's inclusion ו-e-participation, שבודק את השיתוף של הציבור בתהליכי התייעצות, חשיפת המידע וכל המידע הפתוח ותהליכי קבלת החלטות, ופה, כמו שמיקי ציין, אנחנו מקום שביעי. בפועל זה מקום רביעי כי יש שלוש מדינות עם אותו ניקוד, לעומת מקום 30.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
זה ההבדל בין פוליטיקאי לבין טכנולוג.

במדד הזה אפשר לראות שעשינו קפיצה מאוד מאוד מרשימה. אני חייב לציין שהמדד שאנחנו בו מקום נמוך יחסית הוא המדד של תשתיות התקשורת.

זו רשימת 20 המדינות, אפשר לראות שישראל במקום ה-16, עלייה של עשרה שלבים.

אני רוצה לציין שאתמול גזרו סרט וירטואלי כאן בלשכת יושב ראש הכנסת על אותו אתר שדחף לפיתוחו השר איתן- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
יזם, עמד בראש צוות ההקמה, בשנת 95'.

אז היו שם הרבה בעיות ותקלות טכניות ויחד עם HP בעצם- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
כשבאתי לשבח וייס שהיה אז יושב ראש הכנסת ואנחנו היינו באופוזיציה, אמרתי לו 'תשמע, צריך להקים אתר, יש כבר פרלמנטים שיש שם, אנחנו צריכים להיות המובילים', הוא אמר לי, 'עזוב, אני לא יודע עוד מה זה, יהיה אינטרנט/לא אינטרנט', אמרתי לו 'שבח, זה חשוב מאוד', הוא אמר לי 'תבוא עוד שבוע ואני אתן לך תשובה', אחרי שבוע באתי, הוא אמר 'מיקי, מאה אחוז, אתה תהיה, תעמוד בראש הוועדה ואני אתן לך גיבוי והכול', ניגשתי לעוזר לו, אמרתי לו 'תגיד לי, מה קרה?', 'הוא הלך להתייעץ במפלגה, אמרו לו, תן לו שיתעסק עם האינטרנט, רק שלא יישב במליאה'.

אז לומר שבין החידושים באתר של הכנסת, האתר המחודש, יש גם שידורים מוקלטים של דיונים וכתבות מערוץ הכנסת והחידוש העיקרי הוא מנוע חיפוש הכולל פרוטוקולים ומידע היסטורי על הכנסת ומהישיבות שלה. הציבור מוזמן לגלוש, כמובן.

והשלב של הפרסים לקטגוריות.

(חלוקת הפרסים).

אני מתכבדת להעניק את הפרס. אנחנו מחלקים את הפרסים לשתי קטגוריות, לקטגוריות השירות ולקטגוריית מטה, מינהל ומידע, ואני מתכבדת לתת מקום ראשון לרשות לניירות ערך.

קודם כל אני מודה ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת תירוש, השר איתן ולכל העוסקים במלאכה, כרמלה וכל השאר, באמת תודה רבה. אני רוצה לומר שאנחנו לא עושים את זה לשם קבלת פרס, אבל מגנא זו מערכת מאוד ייחודית, הרשות לניירות ערך מופקדת על הגנה על משקיעים והיא פועלת מכוח חוק ניירות ערך וחוקים שמסדירים את ניהול תיקים וקרנות נאמנות. אנחנו מאמינים שאנחנו סיביל civil servants וככאלה אנחנו בראש ובראשונה צריכים לעמוד לרשותם של המשקיעים ושל האזרחים ומהבחינה הזאת מערכת מגנא היא ציון דרך. אני רוצה לציין שאנחנו לא קופאים על שמרינו במובן הזה שאמנם קיבלנו מקום ראשון, ואני מודה לכולם- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
אולי תרחיב קצת על המערכת, כי לא כולם בדיוק מה המערכת.

מערכת מגנא היא מערכת שמאפשרת לכל המשתתפים בשוק, קודם כל החברות, לדווח דרך האינטרנט, כך שבאופן מיידי כל האינפורמציה מגיעה לכל המשקיעים והמשקיעים עצמם יכולים מיידית לראות כל מה שקורה בחברות עצמן, זה כל הסוגים של הדיווחים, זו מערכת מאוד משוכללת. אני רוצה לציין פה את מנהל המחלקה נתן הרשקוביץ, שהוא אדריכל שלה והוא מוביל אותה במשך שנים, ולא רק המערכות האלה, אני אציין עוד מערכת או שתיים שאנחנו גם מובילים. המערכת הזאת היא מערכת שמאפשרת לכל הפעילים בשוק להיות בנגישות מקסימלית בכל מה שנוגע לאינפורמציה.
זה שקיבלנו מקום ראשון, אנחנו לא נחים על זרי הדפנה, אנחנו רוצים להשתפר ואנחנו מקווים להשתפר, כך שבשנה הבאה אנחנו נהיה מספיק טובים גם לקבל מקום- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
אולי אתה יכול בשתי מילים לספר מה היה לפני ומה אחרי, במה כל המערכת הזאת שיפרה.

זו היסטוריה, אני אגיד את זה מאוד בקיצור. פעם, כשהחברות היו מדווחות, החברה הייתה שולחת שליח ושמה מדף בבורסה עצמה, היה עיתונאי לוקח את אותם דפים והיה מפרסם למחרת והחברה הייתה צריכה לדווח תוך שבעה ימים מקרות האירוע. אחר כך עידן הפקס, עידן הפקס אמר שתוך שלוש שעות צריך לעשות את זה, אלא אם כן זה נעשה- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
כמה דיווחים כאלה יש בחודש?

קודם כל יש את כל הדיווחים הכספיים, אלה ארבעה דוחות כספיים כפול ארבע של 600 חברות, אנחנו מדברים על 2,400 דוחות. חוץ מזה בכל חברה יש עשרות דיווחים, אנחנו מדברים על אלפי דיווחים שקיימים כל חודש ובוודאי- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
שהיו קודם בנייר, בשליחים.

שקודם היו בנייר ובפקס וזה לקח זמן עד שזה הגיע לכולם, ואינפורמציה שמגיעה באופן שוויוני לכולם זה לחם חוקנו, ולכן היתרון הכי גדול של מערכת מגנא שהיא באותה עת נותנת לכולם, לכל המשקיעים, לראות בדיוק את האינפורמציה, אין עדיפות לאחד לעומת השני. זה בעצם היתרון הגדול שלה.

אני רוצה לומר שמעבר לצורך להשתפר גם בעניין הזה, ואנחנו עושים כמה מערכות שמחזקות את מערכת המגנא, יש לנו מערכת BI, מערכת שעוקבת אחרי כל המסחר בבורסה, גם היא מערכת שלוקחת את כל האינפורמציה שקיימת, כל עסקה שקיימת בבורסה, ואנחנו עוקבים אחריה. אני מציין את זה כי בדיוק אתמול, נדמה לי, נתן, תקן אותי, האמריקאים אמרו שהם צריכים ללכת גם כן בסוג כזה של מערכות כמו שיש לנו.
מערכת נוספת שאנחנו מתכננים זו מערכת שתאפשר לכל משקיע להצביע דרך האינטרנט בכל מה שנוגע לאספות כלליות עבור חברות כך שכל משקיע מביתו ביום החם הזה, כשהוא יישב בבית, יוכל להצביע. זו גם מערכת מאוד ייחודית שמאפשרת לכל המשקיעים להיות שותפים גם בהחלטות של החברות העסקיות.
לכן אני רוצה שוב להודות לנתן הרשקוביץ, שהוא באמת אדריכל של כל הפעילות הזאת, אנחנו רואים בזה פעילות חשובה מאוד, בראש ובראשונה לטובת המשקיעים. תודה רבה לכם.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
צריך להגיד עוד משפט אחד, שכמובן זה נושא שיש לו רגישות עצומה מבחינת החשש שישתלו מידע לא נכון או פריצת מערכות וכו' ויש כאן נטילת סיכונים מסוימת גם, זה לא שדבר לא יכול להשתבש, אבל צריך לתת קרדיט למי שלוקח גם את הסיכון, עושה את כל מה שהוא יכול על מנת לאבטח, ליצור מערכות אבטחה והגנה ומפעיל. אני לא יודע אם היו שיבושים, אבל אם היו אז אולי כדאי לשמוע.

אני רק אגיד לך שמערכת האבטחה של הרשות היא מערכת אבטחה מהמצוינות שיש. גם כשהיה האירוע לפני כמה חודשים, כשדובר על פריצה למחשבי הבורסה ולמחשבים אחרים, המערכות של הרשות לא נפגעו בכלל, אף מערכת, אף אתר שלנו לא נפגע ואנחנו המשכנו לתפקד כרגיל.

תודה רבה. אמרה כרמלה שאי אפשר לעמוד במקום וצריך לפתח ולהתפתח וההתפתחות היא בכיוון של מערכות הרבה יותר ידידותיות, יותר ברורות לכל אזרח, כדי לא להקשות. אם אנחנו רוצים שזה יהיה שוויוני צריך לעשות את זה באמת ידידותי והכי נגיש והכי פשוט וככל שאנחנו עושים את זה וככל שזה שקוף יותר, זה גם מזמין סיכונים רבים יותר ואפשרויות פריצה אולי, אבל כמו ששמענו, גם בדיונים קודמים שניהלנו כאן בוועדה, הנושא הזה לא יורד מסדר היום, זאת אומרת לצד כל התפתחות בשירות יש גם מערכת אבטחה שצריכה לשפר גם היא את הביצועים שלה. נתן, אתה רוצה לומר משהו בעניין הזה?

רק להגיד מילה אחת נוספת, זה שמגנא עושה שימוש מוצלח מאוד ויעיל מאוד כדי למנוע בעיות וזיופים בחתימה אלקטרונית מאושרת וזו הצלחה בלתי רגילה של השר איתן בכובעו הקודם שדחף ועמד בראש כל הפעילות- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
חקיקה של חוק החתימה האלקטרונית, וגם בחוק שלכם הכנסנו שינויים.

אמת.

מנהלת הוועדה מזכירה לי שבוועדת המדע אתה העברת את החקיקה לגבי חתימה אלקטרונית וזה עוד נדבך שבהחלט קצת מגונן ומגן עלינו ועוד היד נטויה. תודה רבה.

במקום השני, המשרד לאיכות הסביבה.

קודם כל תודה רבה. אנחנו אמנם מקום שני אבל זה רק בנקודה, אנחנו הולכים ומטפסים ואנחנו נגיע גבוה.

סליחה, אנחנו מאוד מעודדים את מה שקרה גם באו"ם, שיהיה לנו יותר מאשר מקום אחד בכל מקום, אז אנחנו מקווים שגם בשנה הבאה יהיו לנו כמה מספרים 1, 2 ו-3.

רק חשוב לי להגיד שאנחנו עם אתר חדש, עלינו לא מזמן, לפני כמה חודשים. אנחנו עדיין בתהליך של להטמיע אותו לכלל הציבור, אבל הוא באוויר והוא חי ומתפקד.

מה יש באתר?

באתר הזה כרגע יש מדד, כל שבוע אנחנו מעלים את מדד חוף נקי, אנחנו מאוד מחוברים לשרת המפות הממשלתי, אנחנו מנצלים בהחלט את הפלטפורמה הזו שממשל זמין נתן לנו, אנחנו מעלים את שכבת האנטנות הסלולריות שזו שכבה מאוד פופולרית, מדד חוף נקי, ואנחנו הולכים ומשתפרים גם בתחום של המפות, להציג בצורה GIS'ית את השכבות הסביבתיות. גם התחלנו תהליך של להעלות כל הנושא של פליטות מזהמים, כרגע אנחנו מדווחים על מצב זיהום אוויר תחזית, בלחיצה על כפתור אפשר לדעת מה התחזית להיום ולמחר ומשם אנחנו יכולים להגיע לנתונים בזמן אמת בכל תחנות הניטור, הן מנוטרות, הן באתר ואנחנו מקשרים אליהן. יש לנו מערכת של פליטות מארובות, כרגע זה במערכת שהיא חיצונית לנו, אבל אנחנו נכניס אותה אלינו ואנחנו נייצר אותה אצלנו.

מה אני כאזרח עושה כשאני רואה שבאזור מסוים, באזור מגוריי, יש פליטות מזהמות כאלה ואחרות. אז ידעתי, מה אני עושה עם זה?

האתר שלנו בעיקר הוא אתר מידע ומשם אנחנו מציגים את המדדים, את התקנים ו- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
השאלה אם אפשר להגיש תלונה און ליין, למלא טפסים, גם מהצד השני.

או לקבל המלצות איך להתנהג במקרים כאלה.

יש המלצות.

להסתייע באותם מכשירים ניידים, איך אפשר באמת באמצעות המכשיר הנייד לצלם את המפגע או לדווח עליו.

נכון, אז אנחנו כרגע גם בתהליך של ליצור איזה שהיא אפליקציה. יש אפליקציה קיימת כבר בממשל זמין של דיווח על מפגע, אנחנו מנסים להתממשק אליה, למשל אנחנו עכשיו באיזה שהוא תהליך עם מיני צמחים פולשים שחוסמים ופוגעים לנו בנחלים, שחוסמים את הנחלים, ואנחנו רוצים שידווחו לנו על צמח פולש, שוב, להשתמש באותה פלטפורמה של נפגע, אבל הכול בתהליך ואנחנו לאט לאט- - -

ולכשזה יהיה? כי זה ממש אינטראקטיבי, אתם תצאו בפרסום לציבור?

בוודאי. כל תהליך כזה אינטראקטיבי, אנחנו בהחלט ניכנס לזה, אנחנו בהחלט שם, נכון שזה קודם כל אתר מידע מאוד מאוד גדול, זה אתר מידע סביבתי שהוא לא מסחרי, שקיים, שאפשר לפנות אליו וללמוד ממנו המון, אבל בהחלט הנושא האינטראקטיבי מאוד מאוד חשוב, הוא על סדר היום ואנחנו לאט לאט מכניסים אותו וכמובן נפרסם.

תודה רבה.

מקום שלישי.

במקום השלישי המשרד לביטחון פנים.

בוקר טוב. ראשית תודה רבה על התעודה, בי"ת, זו עבודה שנעשית במשרד לביטחון פנים על ידי כמה גורמים, בצד הטכנולוגי ובצד של התוכן. אנחנו עלינו עם אתר חדש במהלך השנה החולפת כאשר האתר החדש הביא שינוי גם בהיבט הטכנולוגי וגם בפריסת התוכן של המשרד לביטחון פנים. המשרד לביטחון פנים היה בתנופה גדולה של שינוי והתרחבות ומיקוד של פעילות בשנים האחרונות, דברים שבאים לידי ביטוי באתר.

מה הכי מעניין את האזרח שהוא יכול בלחיצת כפתור לדעת או להגיב?

קודם כל יש מידע על כל הפעילות האזרחית של המשרד, הכוונה היא לפעילות למניעת פשיעה, תכנית מצילה, עיר ללא אלימות, על התכנית לשיטור עירוני. כל זה מופיע באתר. בנוסף, בשנה האחרונה האגף לרישוי כלי ירייה עבר למשרד לביטחון פנים וניתן לבצע פעולות של האגף בתוך האתר.

אני מנסה לחשוב בגישה שירותית יותר, אינטראקטיבית, מה אני יכולה לעשות אל מול האתר.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
צריך לזכור שהם לא המשטרה, המשטרה זה בנפרד.

אוקי, זה מה שבלבל אותי, זה יותר נושא של מידע.

הרבה מידע והשתתפות גם במיזמים שונים של ממשל זמין.

אז אולי זה המקום להגיד שאנחנו השקנו לפני כשבוע את האתר שנקרא gov.net שזה אתר שהוא שיתוף פעולה גם של המשרד לביטחון פנים, גם של רשות למשפט וטכנולוגיה, גם של מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה ושל ממשל זמין שבו אנחנו מנגישים מידע שקשור באבטחת מידע ואבטחת הפרט בעקבות אותם אירועים של ההאקר הסעודי שהיו- - -

רק צריך להזמין את ההאקר הסעודי ולתת לו פרס, אני חושבת.

כן, אנחנו באמת מודים לו.

מכאן אנחנו נעבור לקטגוריית שירות, כי זה באמת הרבה יותר ברור ונהיר מה היתרונות.

כאשר אנחנו חייבים לחדד ששירות לא יכול להתבצע בלי מידע, בלי מידע קוהרנטי, שקוף וברור, ולכן אנחנו גם מאוד מקדישים לכל נושא האתרים במשרדים שיש להם קטגוריות מטה ומידע. הנושא של נגישות, הבנת המידע והיכולת לעשות מידע נכון לטובת הציבור והאזרחים מבלי מתווכים הוא ערך מאוד גדול והוא מספק את אותם כלים גם למשרדי השירות.

בהמשך הישיבה אני רוצה לגעת גם בנושא שדיברנו עליו, על תרגום לשפה הערבית, כדי לאפשר שוויון הזדמנויות בקבלת מידע, בהבנת מידע ובשימושים שירותיים שונים. אני מנסה לחשוב, הרי אחד המכשולים או המכשלות בפני תרגום של כל מה שקורה הוא העלויות, עלויות תקציביות, אין פה מעבר לזה שום מכשלה אחרת, יכול להיות שאפשר למצוא איזה שהיא קטגוריה או פלח מסוים שבו נגיד שם אנחנו כן שמים את הכסף? אני מנסה לחשוב, אולי בשירות, אולי בכל האתרים שנותנים שירות זה נורא חשוב שיהיה מתורגם לערבית, מצד שני את אומרת, איך אני אתן שירות אם הוא לא יבין את המידע? אבל אולי נתחיל בכל זאת בשירות ונעודד באמת- - -

אתה רוצה להתייחס במילה אחת רק לנושא של האתרים בערבית?

קודם כל זו הזדמנות טובה כשתיכף יוכרז גם הזוכה במקום הראשון, זה בהחלט משרד שגם נושא השפות היווה קפיצת מדרגה בתקופה האחרונה ויש לו אתר שלו ספציפי שמתורגם למספר שפות, אני מניח שהם יתייחסו לזה. בנושא השפה הערבית, פה אפשר לציין, שוב גם בסיוע של השר איתן, ממשל זמין מגייס בימים אלה עובד מדינה שכל תפקידו לטפל בנושא תרגום האתרים והסיוע למשרדים בשפה הערבית. זה משהו שאנחנו כרגע שוקדים עליו בגיוס ובקרוב אני מקווה שתראו את התוצאות.
<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
מדובר פה בפרוצדורה של בניית התקן- - -

נכון, אבל ברגע שיש את הרצון ואת- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
אנחנו רוצים לגייס.

אז למקום הראשון.

במקום הראשון משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

רק אולי מילה אחת, עד ששמעון ידבר, אחד האתגרים שיש לנו בנושא של שפות זה לא רק התרגום, זה גם להגביר את האמון של הצרכנים באיכות המידע שנמצא שם ולכן כשיש מישהו שהוא קבוע, גם אנחנו נתגבר על הפרוצדורות, בכל זאת זה מגביר אמון, אנחנו רוצים גם לעשות שימוש במרכזי להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה), להנגיש את הסקטור הזה ממש כדי שיקבלו מידע.
<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
צריכים לדעת, יש קשיים אובייקטיביים גם בנושא הזה, כי למשל כשהממשלה מפרסמת זכויות אז כל תרגום שהוא קצת לא מדויק יכול לייצר איזה שהיא תחושה של הצרכן שהוא מקבל משהו ובסוף כשהוא בא לחיים זה לא מתבצע, כי רמת התרגום היא- - -

זה נכון, אבל אם הוא לא שולט בעברית הנזק עוד יותר גרוע.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
אני רק אומר שיש בעיות בתרגום. צריך להתחיל, מה שאנחנו עושים זה באמת ההתחלה והטכנולוגיה גם תעזור לנו לעשות את זה בהמשך יותר קל.

תמ"ת, בבקשה.

קודם כל אני חושב להודות, באמת להודות, לעובדי האגף למערכות מידע, יושבת פה עדי טיסונה שמנהלת את כל הנושא של אינטרנט וממשל זמין וצוות העובדים, מצד שני אני חושב שללא ההנהלה שנותנת גיבוי ודחיפה ושמה לה כמטרה בתכנית העבודה פרמטר או יעד שנקרא שיפור השירות לאזרח לא היינו מתקדמים בצורה שאנחנו מתקדמים. אם נזכור אחורה, את שבע השנים שאתם מודדים אותנו, אכן אתם יכולים לראות שמשרד התמ"ת במשך שבע השנים האלה עלה עלה ועלה, בשנה שעברה היינו במקום שני אחרי הרשות לניירות ערך והשנה השתווינו. ולמה? מי שמכיר את משרד התמ"ת, באמת זה משרד שמורכב משלושה משרדים, כמות השירותים היא ענקית ומשנה לשנה אנחנו מוסיפים עוד שירותים ועוד שירותים, תיכף נגיע גם לתרגומים, אבל אני חושב שזה גם המקום להודות שאנחנו נעזרים בתשתיות ממשל זמין ובקטע הזה ייאמר לזכותם שאפשרו לנו לעשות את קפיצת המדרגה הזאת, כי על מנת להתקדם יותר מהר בשירות, אז שירות שכבר קיים אנחנו משתמשים בו, ויעיד על כך אופיר מממשל זמין.

עכשיו אני אתן לכם דוגמאות. למשל כל אוכלוסיית המהנדסים, שזה מעל 100,000 איש, בכלל לא באים למשרד לחדש רישיון כל שנה, הם יושבים בבית, ממלאים את הטופס.

חידוש רישיון.

חידוש רישיונות חשמלאים וטכנאים, יש כל הנושא של רישום למעונות יום ומשפחתונים, הכול נעשה אוטומטית, אף אחד היום לא מגיע למשרד. מה שחשוב לציין, מאחר שהפניות למשרד יכולות להיות לכל מיני גורמים פיתחנו תשתית שנקראת סטטוסמן, שהפונה, על ידי כניסה לאתר המשרד, כל מה שהוא צריך להקיש זה המייל שלו והוא מקבל את הסטטוס של כל הבקשות שהגיעו למשרד, באיזה מצב זה עומד, זה בטיפול של זה וזה בסטטוס כזה ואני אתן דוגמה חיה שעובדת כבר בשנה האחרונה, עמילי מכס. פעם הם היו צריכים להגיע למשרד עם ניירות מפה עד הודעה חדשה, לקבל אישור, האישור היה צריך לעבור לרשות המיסים שזה בכלל משרד אחר, לקבל את האישור שם, לחזור למשרד, תהליך שהיה לוקח שלושה שבועות היום לוקח יום אחד, וזה בגלל שהשירות הוא און ליין, יש שיתוף פעולה בין ממשל זמין, תמ"ת ורשות המיסים. הניירת רצה מתחנה לתחנה בצורה ממוחשבת, באותו יום בסוף היום הניירות מחכים גם אצל עמיל המכס בבית, גם בתחנה, או בשדה התעופה או בנמל, איפה שהסחורה נמצאת- - -

בקיצור תופעת המאכרים תיעלם.

אין מאכרים, נגמרה תופעת המאכרים לפחות במשרד התמ"ת.

לגבי התרגומים, אנחנו גם נכנסנו לעסוק בנושא הזה. אם ניקח את כל הנושא של עובדים זרים, הטיפול בתלונות, חוקי עבודה, האתר תורגם, יש לנו פורטל ב-11 שפות. נושא מעונות יום מתורגם היום ל-4 או 5 שפות, כולל אמהרית, כולל רוסית. זאת אומרת זה לא שגמרנו את העבודה, המידע הוא כזה גדול שבאמת לשבת ולתרגם- - - יש לנו גם בעיה בתרגום, אתם צריכים להבין שאנחנו לא מבינים את התרגום עצמו, זאת אומרת אנחנו צריכים לסמוך על בן האדם שהוא תרגם נכון, כי מספיק שמילה אחת מבחינה משפטית לא במקום ואנחנו אחר כך נכנסנו לצרות שאני יכול אפילו ל- - - אז בקטע הזה אני אומר, נכון, קיבלנו מקום ראשון, אנחנו יודעים עדיין- - -

תתחזקו אותו.

שלשמור עליו זה קשה, זה יותר קשה, אנחנו מוכנים לעבודה הקשה, יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות מבחינת להתקדם עם האתר, ואני מקווה בעזרת הסיוע של כולם שאנחנו נמשיך ואנחנו גם מוכנים לעזור למשרדים אחרים, לפחות את הידע שרכשנו להעביר להם הלאה, על מנת שהם יוכלו לעשות מה שאנחנו עושים.

תודה רבה ובהצלחה.

למקום השני.

המקום השני משרד החינוך.

ואני מזמינה גם את חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי לעזור לנו לתת את התעודה והפרס. יש לה הרבה מאוד חיבורים למערכת החינוך.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
בהצלחה ואני חייב להגיד משפט אחד, גם בתחום ה-data gov אנחנו מצפים ממשרד החינוך להיות בצמרת ויש לי את כל הסיבות בעולם להיות אופטימי שבקרוב נתבשר שהם גם בתחום הזה יוכיחו את עצמם ויהוו דוגמה ליישומים שאפשר לעשות בתחום ה-data gov.

אני רוצה לציין בעיקר את העובדה, אני קצת מתקשה להגדיר את זה, הרבה דברים עשינו ועושים וקצת מרוב דברים שעושים קשה אפילו לציין עד כמה משתפרים.

במה התחלנו?

את יודעת איפה התחלנו.

לכן אמרתי 'התחלנו'. בגרויות.

התחלנו מבגרות.

ציוני בגרות.

אני זוכרת שכשהתחלנו זה התחיל בציפייה ענקית של הילדים, זה התחיל אפילו בשנה ראשונה מנפילה גדולה אבל היום כבר אף אחד לא יכול בכלל לחשוב אחרת. אני חושבת שזה היה השירות הראשון שהיה במסות כאלה.

סופיה, בניגוד לאתרים אחרים, בנקודת זמן מסוימת כל העולם ואשתו נכנסים, גם האמא שלו, גם הוא וגם אבא שלו ליתר ביטחון- - -

כולם, בלי יוצא מן הכלל, זה לחץ אדיר על כולם, כולל לשכת המנכ"ל.

מה שמפיל את האתר, והתגברתם.

בדיוק, אבל אנחנו מתגברים ועושים כל הזמן. כך שלבוא ולהגיד שאנחנו היום עושים עוד שירותים, אנחנו עושים כל הזמן עוד שירותים.

רק בשביל לציין מה עשינו לאחרונה. שני דברים גדולים, כמו שאתם יודעים רפורמת טרכטנברג הביאה את הצורך באופן דחוף לגייס גננות, תוך פרק זמן מאוד קצר העמדנו שירות של גיוס מחדש של כל אלה שהוכשרו ולא עובדות וכל מיני דברים מהסוג הזה.

העבירו את התעודות באינטרנט?

אספנו את כל המידע החסר על מה הפוטנציאל של גננות שהיה צריך להביא אותן בשביל לשלוח את כל גילאי 3-4 לגנים, אם הם יספיקו להיבנות. כפי שאתם מבינים, הייתה פה פעולת מלקחיים מכמה כיוונים, היה צריך לבנות, היה צריך גננות, היה צריך שההורים ירשמו, היה צריך הרבה מאוד דברים לעשות במקביל והחלק שלנו בעניין הזה זה היה למצוא ולגייס את הגננות ולהכשיר את מי שצריך להכשיר, או להשלים להם את ההכשרה וכו'. זה דבר שנעשה בפרק זמן- - -

זו הייתה פעולה יזומה של המשרד לאישה מסוימת או לאדם מסוים?

ארבעה מסלולים- - -

אמרו, 'תשמעי, את כמעט היית גננת, בואי תשלימי קורס אחד וניתן לך לעבוד'?

בדיוק. מה שעשינו זה גם אפשרנו להם לבוא ולהגיד 'אני רוצה', אבל גם מצד שני אימתנו את זה עם המידע הקיים במשרד לגבי הכשרות וניסיון תעסוקתי קודם והרשמה למסלולי קידום כאלה או אחרים, בקיצור עזרנו למשרד בקטע הזה ממש להביא, היום אין בעצם מחסור בגננות, שזה אחד ההישגים היפים, אולי יש מחסור בבנייה עדיין, אבל כפי שאתם מבינים זה משהו שבהחלט עזר למשרד לדחוף קדימה את הרפורמה שהיא כל כך יקרה למשרד כולו.

יש דוגמאות רבות בתחומים רבים, אלייך זה בוודאי מדבר הרבה, דברים יותר קטנים אבל מאוד מציקים למשרד. הרשמה של בוחנים בעל פה, צריך לבחון את התלמידים, צריך למצוא, לא ברור מאיפה ואיך, תוך זמן מאוד קצר, כי ההרשמה נעשית ברגע האחרון והבחינות צריכות להתקיים ואפשרנו לעשות את זה באמצעות אינטרנט. זה עובד יוצא מן הכלל, סוף סוף בלי ניירות ובלי כל הבלגן שתמיד מלווה את הפעולה הזאת.

אני רוצה לציין דבר אחר שאני חושבת שעשה שירות מצוין למשרד, לשם שינוי אני רוצה לדבר על המשרד. אנחנו, כמו רבים, השקנו פייסבוק למשרד החינוך. מה שזה עשה לפקידי המשרד זה פשוט לא יאומן, זה שם את המשרד בפוזיציה אחרת לגמרי, מדברים עם התלמידים, מדברים עם ההורים, מדברים עם כל העולם ויש לזה אימפקט מיידי על העבודה של המשרד. זאת אומרת, באמת כמו שציינת, הציבור אומר את דברו וזה משפיע מיידית על העבודה של המשרד ואני חושבת שאני הופתעתי מהעוצמה של השינוי הזה שזה עשה. כולה פתחנו פייסבוק, כמו שרבים עושים, אבל מסתבר שזה היה מאוד נדרש, מסתבר שהציבור צמא לערוץ הפתוח הזה- - -

לא רק הציבור, זה מאפשר ליחידות מטה לא להיות מנותקות מהקשר או מרלוונטיות, כי אפשר להיות ספונים במשרד ולחשוב שהכול נהדר, אבל בעצם אתה רואה פה בעיה ופה תלונה וזה משקף לך נכון יותר את המציאות.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
במשטרה תשעה שוטרים עובדים באתר של הפייסבוק של המשטרה.

גם אצלנו זה ככה. רק להזכיר, הייתה לא מזמן מהומה של התלמידים שהתלוננו על צפיפות יתר של הבחינות באותו שבוע וזה יכול היה להגיע לממדים השד יודע איזה גודל, אבל בזכות הדיון הפתוח בפייסבוק גם הוסבר לתלמידים מה שהוסבר, גם בסופו של דבר בדקו את לוח הבחינות אם אפשר לעשות משהו ובקיצור זה היה דיאלוג מאוד פתוח, מיידי, עם אימפקט לדעתי אדיר גם על הציבור.

יפה, תודה רבה לכם.

תודה רבה על האמון ועל העזרה.

והמקום השלישי?

במקום השלישי רשות שדות התעופה.

ואני אזמין את חבר הכנסת מיכאלי להעניק את התעודה.

דיברת כאן על הנושא של הנגשת המידע לכל האוכלוסייה בצורה שתהיה ברורה לכל סוגי האוכלוסייה ולעשות את זה פשוט וידידותי, אני חושבת שזה המקום שרשות שדות התעופה יכולה לדבר קצת על ערוצי ההפצה המקוונים, יותר מערוץ אחד, ועל הנושא של הפעלה של אפליקציות סלולריות.

קודם כל תודה רבה. אנחנו במקום שלישי והשאיפה שלנו היא להתקדם כמו כולם פה. אני מקווה שגם בשנים הבאות נהיה במקום יותר גבוה. ברשות שדות התעופה נותנים דגש גדול מאוד לנושא של הזמינות, זאת אומרת טכנולוגיה מצד אחד אבל מצד שני גם צריך שהמידע יהיה זמין ונגיש, לכן אנחנו עושים שיתוף פעולה מלא עם אגף מידע ומחשוב ברשות, שהם נותנים לנו למעשה את התשתית הטכנולוגית ו- - -

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
לא הבנתי כל כך. אגף מידע ומחשוב, ואתה?

אני שייך לחטיבת שירות לנוסע ברשות שדות התעופה. למעשה יש לנו איזה שהיא חלוקת עבודה כזאת שלמעשה את התשתית אנחנו מקבלים מאגף מידע ומחשוב, הם בעצם נותנים את הכלי ואנחנו אלה שמתפעלים.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
הבנתי, אתה כמוני, מקבל את הפרס והם עושים את העבודה.

אנחנו גם עושים את העבודה, כי הרבה מהעבודה זה מידע וזה תכנים- - -

מה למשל? אני כאזרחית שרוצה לטוס רוצה לדעת עומסים בשדה תעופה- - -

אני אגיד לך, קודם כל המידע נחלק לשתי קטגוריות עיקריות, אחת זה אודות השדה, זה היסטוריה וסטטיסטיקה, דברים שמאוד מעניינים הרבה מאוד גורמים שמתעניינים בזה, והקטגוריה השנייה זה מידע לנוסע. במידע לנוסע אנחנו מציגים לוחות טיסה, המראות ונחיתות, מידע על מחירים, מחירי חנייה, מחירים של כל מיני שירותים שנותנים אותם, מידע על בתי עסק שפועלים באתרי הרשות- - -

מה לגבי משהו אינטראקטיבי? כי אתם קטגוריית שירות.

קודם כל המידע הנצפה ביותר באתר זה לוח טיסות, זה גם מאוד מבוקש, אבל לוח טיסות הוא- - -

אין לי השפעה עליו, זה די פסיבי, אני קוראת את המידע.

את קוראת את המידע, את גם עושה חתכים עליו. קודם כל יש לוח טיסות, לא תמיד הגולש יודע את מספר הטיסה, הוא הולך למהלך חיפוש מתקדם, הוא רוצה לדעת לפי יעד, לפי מספר טיסה, לפי חברת תעופה. יש לנו לוח טיסות עונתי מתוכנן, ששם יש מידע על טיסות לעונה, חודשיים קדימה, יש מנגנון שמאפשר לו לקבל את המידע הזה. יש לנו מפות אינטראקטיביות, איך להגיע לכל אחד מאתרי הרשות, איך לשוטט בתוך טרמינל 3, הוא יכול להיכנס עם המפה ולצלול לאולמות הנוסעים, לקבל מידע על חנויות בטרמינל 3. יש לנו מודולים נוספים, מודולים למכרזים לדוגמה, שיכולים לקנות את המכרז דרך האינטרנט. יש לנו אתר מבצעים שמיועד לטייסים, טייסים בטיסות פנים ארציות יכולים להגיש תכניות טיסה דרך האינטרנט. יש לנו גם כל מיני שירותים שאנחנו נותנים אותם לאו דווקא דרך האינטרנט, דרך כל מיני מערכות מענה קולי, IVR, לאחרונה השקנו יישום חדש שמאפשר לקבל את לוח הטיסות וההמראות באמצעות הטלפון הסלולרי, זה היה דבר שהוא מאוד חשוב והיום מקבלים אותו דרך הסלולרי. האתר שלנו מתורגם לשפות אנגלית וערבית. מהניסיון, כל חומר שעובר לתרגום עובר אחר כך גם שלב של בקרה, כי תרגום, אנחנו יודעים, התרגום הסימולטני הוא לא נכון, הוא מטעה, לכן אני חושב שתרגום זה כמעט כמו אמנות, זאת אומרת צריך לדעת איך לתרגם את הדברים האלה, אנחנו מעבירים את התכנים לחברה לתרגום ואחרי זה לאיזה שהיא בקרת איכות, עוד עין ששמה- - -

זה במידע סטטי פחות או יותר.

כן, זה מידע סטטי. גם מידע דינמי שהוא מידע קבוע ומשתנה, נגיד יש בנק הודעות, אז מעבירים את הכול לתרגום. יש לנו תכנים שהם גם דינמיים, לוח טיסות לדוגמה, מידע על המראות ונחיתות, זה מידע שהוא דינמי, הוא משתנה, ויש לנו מידע שהוא מידע קבוע.

יפה, תודה רבה. בהצלחה.

אנחנו עוברים עכשיו לקטגוריית שירות גם כן אבל לטבלת משתפרים, כלומר למי שבאמת עשה קפיצת דרך משמעות ונתחיל, כרמלה, במשרד?

את הקטגוריה הזאת אופיר יעביר.

אנחנו נבחר במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

אנחנו במשרד הרווחה, כמשרד מוביל בתחום הרווחה ובעצם מאוד קשור לשיפור השירות לאזרח, המטרה שלנו כאגף מערכות מידע, אני המנמ"ר (מנהל מערכות מידע), עומדת לנגד עינינו לכל אורך הפעילות שלנו ואנחנו שמחים ומודים על קבלת הפרס, ואנחנו עוד יותר שמחים שאנחנו משדרים באותו גל עם ממשל זמין, במסגרת האו"ם הם השתפרו, אנחנו משתפרים במסגרת השירות שנותנים מול התושבים. אנחנו נמשיך לעשות את זה מכיוון שאנחנו יודעים שיש עוד הרבה מישורים שבהם אנחנו יכולים להשתפר.
הייתי רוצה לציין עוד משהו שבעצם אולי שייך לסוג של פעילות של המשרד. האוכלוסיות של הרווחה, ולצערנו האוכלוסיות האלה גדלות כל שנה, הן לא בדיוק המשתמש האופייני בשירותי האינטרנט, כך שאנחנו מחפשים גם ערוצים אחרים ושונים כדי לשפר את השירות לאזרח ואולי זה לא בא לידי ביטוי בניקוד הזה, שכמו שאני אומר עוד פעם, אנחנו שמחים שקיבלנו את ההערכה, אבל השירות שאנחנו נותנים במסגרת פרויקט לא קטן שכבר רץ כמה שנים, פרויקט שח"ר (שער חברה ורווחה), כשבעצם הפרויקט הזה מתבסס על שיתוף הפעולה בתוך המשולש של נותני שירותי רווחה, המשרד, לשכות הרווחה מהרשויות ומסגרות הרווחה, אלה בעצם אותם הארגונים שנותנים את השירות בשטח. אנחנו פיתחנו פלטפורמה טכנולוגית יחד עם ממשל זמין, עם תהיל"ה, מאוד מורכבת, מאוד רחבה, כולל כל הנושאים של אבטחת מידע, ואנחנו אולי המשרד הראשון שפיתח ומיישם את הפלטפורמה מול כל הרשויות. פיתחנו מספר יישומים בפלטפורמה הזאת שמקצרים באופן משמעותי את הזמן שדרוש לתת לאזרח את השירות שהוא מקבל כאשר הוא צריך את השירות. אני לא רוצה להיכנס יותר לפרטים, אבל- - -

המוסד לביטוח לאומי זה בתוך השירות הזה?

לא, המוסד לביטוח לאומי זה מתחת לאחריות של השר, אבל יש לו מערך מחשוב שונה. במסגרת הפרויקט הזה יש לנו מסלולים שכבר מיישמים אותם, יש מסלולים שאנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך ויש גם פרויקטים לעתיד שאמורים, כל אחד מהם כל אחד בתחומו, לשפר את השירות לאזרח.

תודה. אני רק רוצה לומר שמנהלת הוועדה, ענת, מציינת בצדק שצריך להנגיש את השירותים הללו לאוכלוסיות נכים, שהניידות באמת מקשה עליהם.

בזמנו, לפני שנתיים-שלוש קיבלנו אפילו פרס בנושא של הנגשה ואנחנו ממשיכים לעבוד בנושא של הנגשה. אנחנו יודעים ומודעים לנושא הזה.

תודה רבה.

ובמקום השני?

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בבקשה.

קודם כל תודה רבה על הפרס ועל הניקוד בשיפור. שנית, אני רוצה להודות לכל עובדי אגף מערכות מידע במשרד התחבורה, זה בזכותם, ובשיתוף הפעולה ההדוק עם ממשל זמין, שאנחנו נהנים לנצל את הפלטפורמה הטכנולוגית והחשיפה החוצה ממאגרי מידע של משרד התחבורה, ויש שיתוף פעולה הדוק.

משרד התחבורה הוא משרד שלמעשה אחראי על כל מה שזז במדינה, ביבשה, בים ובאוויר, עם מגוון שירותים מאוד גדול. השירותים שהמשרד מופקד עליהם משפיעים על רוב האוכלוסייה הבוגרת במדינה עם מעל 3 מיליון נהגים, קרוב ל-3 מיליון בעלי רכב, משפיע על פעילות מאוד מגוונת של המגזר העסקי סביב התחבורה וכל זה מנוהל במחשב של משרד התחבורה ואת מרב השירותים אנחנו משתדלים להנגיש והמשרד באמת מודע ושם יעד לעצמו לשיפור השירות.
אני רוצה לציין שמשרד התחבורה בשיפור מתמיד, כי אנחנו בין הראשונים שהפעלנו שירות אגרות באמצעות האינטרנט, באמצעות שרת התשלומים, היינו בין המשרדים הראשונים שהצטרפו לשירות הזה, בין המשרדים הראשונים שנכנסנו לשרת הטפסים והנגשנו וחשפנו גם טפסים אינטראקטיביים. יש לנו גם מסלולים אחרים, כמו IVR ממוחשב ומאויש ולאחרונה למעשה גולת הכותרת של עשייה של השנה-שנה וחצי האחרונות אלה עמדות לשירות הציבור, עמדות לשירות עצמי, אנחנו כרגע, גם בשיתוף עם ממשל זמין, נמצאים בפריסה רחבה, פרויקט שפורס 50 עמדות, חלק קטן מהן בתוך משרדי הרישוי, החלק העיקרי במקומות ציבוריים ברשת סופרפארם, היא זכתה במכרז, לאחסן את העמדות שלנו ולתת שירות. באמצעות העמדות כרגע השירותים זה לשלם ולקבל תדפיס של רישיון רכב ורישיון נהיגה ובחצי השנה הקרובה יש לנו תכנית להוספת עוד שירותים באמצעות עמדות השירות. חלק מהעמדות באמת גם יוצגו במסגרת פרויקט להב"ה. ויש לנו תכנית גדולה וארוכה לשיפור השירות.

זה באמת אחד המשרדים שיש לו ערך מוסף מאוד גדול ל-well being ולטובת ורווחת האזרחים. תודה רבה.

אנחנו עוברים לזוכה השלישי בקטגוריית משתפרים בשירות.

משרד המשפטים.

במשרד המשפטים אנחנו נמצאים השנה במקום השלישי בקטגוריית המשתפרים מתוך כוונה לקפוץ שישה מקומות בשנה הבאה ולהיות במקום הראשון. האמת היא שבמשרד נעשה היום תהליך של מהפכה חשיבתית. צריך לזכור שמשרד המשפטים מוכר בעיקר סביב עניין הפרקליטות שמושכת הרבה עניין ואש, אבל במשרד המשפטים יש הרבה מאוד יחידות מקצועיות שפוגשות את האזרחים המון, כמו האגף לרישום והסדר מקרקעין, מה שאנחנו קוראים הטאבו, כמו רשות התאגידים שכוללת את רשם החברות, רשם העמותות וכן הלאה וכן הלאה. בכל המקומות האלה תהליך החשיבה במשרד היום בשיתוף מצוין עם מנהלי היחידות האלה הוא תהליך של להקטין את מספר המפגשים בין האזרח לבין הרשות, שהוא מפגש פנים אל פנים. בדרך כלל בחברות מסחריות מנתחים את המפגשים האלה למול מפגשי אינטרנט כשהיחס הוא עצום בעלויות, פערים של אלפי אחוזים. גם אצלנו אנחנו מנסים להסתכל על זה גם בראייה שיש לה משמעות כלכלית אבל בעיקר בראייה שיש לה משמעות רישומית. ניקח למשל דוגמה, יש נושא של נסח טאבו שהרבה מאוד אזרחים רוצים את זה, עד לא מזמן היה נדרש לקחת יום חופש, להגיע למשרדים ולקבל את זה בנפרד, היום אתה באינטרנט מזמין את זה, מדפיס את זה בבית, 10 שקלים. אותו דבר אם אתה רוצה מידע על חברות. פעם היית צריך להגיע ולבקש שיעבירו לך את התיק, היית בא אחרי ארבעה ימים, מוודא שהביאו לך או לא הביאו לך את התיק, היום אתה מזמין, אתה מגיע למשרדים אחרי חמישה ימים ומקבל את זה ב-CD. כל הנושא של רישומים ואגרות למיניהם, נוטריונים, רואי חשבון, כל החבורה הזאת משלמת היום דרך שרת התשלומים או בהעברות דרך בנק הדואר. יש מגוון עצום של פעילות והמגוון הזה הולך רק להיות מורחב, כל המערכות החדשות שמפותחות היום מפותחות בראייה של שירות דרך ערוץ האינטרנט.

בהקשר הזה הייתי רוצה לציין אולי שתי נקודות מרכזיות שאם הוועדה והשר איתן יוכלו לעזור ולזרז אותן ולקדם אותן, מה טוב הוא. האחד, החסם העיקרי היום זה ביכולת שלך לעשות פעילות מקוונת, זה היכולת להזדהות חד חד ערכית, להבין שאתה הבן אדם שעומד מאחורי העסק וחותם על הטפסים. כל הדחיפה של תעודת זהות חכמה, כמה שיותר מהר קדימה.

אתה פונה לאיש הלא נכון בשביל זה.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
תעודת הזהות החכמה הייתה יכולה להיות כבר לפני חמש שנים, אם לא היו מתעקשים להביא גם את המאגר המפוקפק הזה. התעודה קיימת במדינות אחרות, מתפקדת בלי מאגר. הוויכוח הוא לא על התעודה.

כן, רק חשוב להבין שהיום הוא חסם במתן שירות.
<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
אנחנו מודעים וגם מחפשים פתרונות חליפיים, ביניים.

כן. הדבר השני שהייתי רוצה לציין זה שיש לנו בממשלה גוף מופלא שאנחנו לדעתי לא מספיק מסתכלים עליו כמשאב אסטרטגי מדינתי, זה כל הנושא של ממשל זמין. לדעתי, בראיית מדינה זה משאב אסטרטגי ואת המשאב האסטרטגי הזה צריכים לפתוח ולקדם, הוא זה שיגרום לנו בסיכומו של דבר את הפלטפורמה שנוכל לתת את השירותים האלה.

תודה ולהתראות בשנה הבאה במקום הראשון.

בהחלט, תודה רבה.

אנחנו עוברים לקטגוריה האחרונה בנושא מינהל ומטה, גם משרדים שהשתפרו מאוד, ואני מבקשת משני חברי הכנסת מיכאלי, גם אנסטסיה, בבקשה להענקת המקום הראשון.

משרד הפנים.

עד שמשרד הפנים יציג את הפעילות שלו אני חושבת שזו הזדמנות גם להגיד תודה. יש לא מעט משרדים שמפתחים מערכות שהן טובות ונכונות למשרדים שלהם ובעצם אחר כך מנגישים אותן ותורמים אותן לטובת שאר המשרדים. כאן, עצם זה שיש לנו איזה שהוא גורם מרכזי שמסתכל על כל השירותים של הממשלה, לפעילויות שנעשות ויכול להנגיש אותן הלאה, זה ערך ותרומה מאוד גדולה. זה המקום להגיד באמת תודה רבה למשרדים שנותנים, להמשיך ולעודד את זה. אני מוכרחה לציין כשתי דוגמאות את הפעילויות של משרד המשפטים שבשני פרויקטים מאוד מרכזיים עשו עבודה והם תורמים אותה לכל שאר המשרדים, ואותו דבר את משרד התמ"ת שבמערכת תכניות עבודה גם פיתח מערכת שהוא מנגיש אותה לטובת כל משרדי הממשלה. זה גם אחד הפרמטרים שבעתיד אנחנו נרצה יותר ויותר לעודד ולשקף אותו.

תודה על הפרס. במשרד הפנים נעשית עבודה מתמשכת של מספר שנים בתחום תכנון ובנייה, אני אגיד על זה עוד מעט כמה מילים, אבל חידשנו את אתר האינטרנט שלנו, הוספנו לו ערבית, הוספנו חשיפה גדולה של פעילות של משרד הפנים כלפי רשויות מקומיות, אבל עיקר הפעילות שלנו התמקדה בנושא תכנון ובנייה. אנחנו השקנו מערכת חדשה שנקראת תכנון זמין, שהיא מערכת שאין כמותה לא בישראל וגם כנראה לא במקומות אחרים בעולם.

אני מבין שכל תכניות בניין עיר כבר מועלות במחשוב.

המערכת הזאת מאפשרת לאדריכל להגיש תכנית בצורה דיגיטלית באמצעות רשת האינטרנט, המערכת הזאת בודקת את התכנית מבחינה טכנולוגית, היא בודקת שכל הפוליגונים סגורים, היא בודקת שכל התכנית מכוסה עם תאי שטח, היא עושה את כל החישובים האריתמטיים של גושים/חלקות ושל תאי שטח, היא קולטת את כל זכויות הבנייה והיא מאפשרת בסופו של תהליך, כשהתכנית מגיעה לאינטרנט, לכל אזרח לקבל את זכויות הבנייה על כל מגרש ומגרש. כל התהליך הזה עד היום, לידיעתכם, נעשה רק בחלק קטן מהרשויות המקומיות וגם המידע הזה הוא לא מידע אמין. המערכת הזאת למעשה היא המערכת שבאמצעותה מאשרים את התכנית לכן המידע הוא אמין ונכון. המערכת, בממצאים שיש לנו היום חוסכת לפחות בשני שלבים, בשלב הראשון שנקרא בדיקת נסח היא חוסכת 40% מהזמן, בשלב של החלטה על הפקדה היא חוסכת כ-25% מהזמן, כשאנחנו משווים בין תכניות מקוונות לבין תכניות שאינן מקוונות. למערכת יש יכולות גיאוגרפיות שמאפשרות לבצע תכנון ותיאום תכנוני ממוחשב על ידי זה שאנחנו מקבלים שכבות מגופים שונים וברגע שהתכנית נכנסת למוסד התכנון אנחנו מבצעים חיתוכים גיאוגרפיים- - -

לא הייתי יורדת לרזולוציות האלה.

עוד משפט. בין התכנית עצמה, שטח התכנית, נגיד לאותו קו חשמל או קו מים, באותו יום מקורות מקבלים מייל, 'נכנסה תכנית'. זה קידום של התיאום התכנוני בשנתיים וחצי או שנה וחצי בין הפקדת תכנית לבין המצב הזה.

בשונה מתכניות אחרות שהוצגו, זה לא רק האזרח מול או המהנדס מול, אלא מול רשויות נוספות.

כן, השירות לאזרח השתפר בצורה דרמטית, פרוטוקול, מרגע שאושר במערכת, תוך שניות עולה לאוויר, אנחנו מציגים את סטטוס התכנית כל הזמן בכל שינוי ושינוי, כולל שליחת מייל למגיש התכנית על קידום התכנית במוסדות התכנון. אנחנו מציגים את כל מה שחוק התכנון והבנייה מחייב אותנו, שזה תשריטים, הוראות של תכניות הפקדה והפקדה ואישור, הודעות בענייני תכנון ובנייה, וכל מה שקשור נעשה בצורה און ליין מהירה, במערכת ייעודית שפותחה במשרד.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
יש בעיריית ירושלים מערכת דומה? או שאני טועה.

לא, אין דבר כזה.

זו אחת התוצאות של הפרויקט, שיתופי פעולה עם השלטון המקומי.

מקום שני?

מקום שני רשות המים, בבקשה.

אפרופו הזכירו את מקורות. מים, מקור החיים שלנו.

אנחנו מאוד מאוד גאים בתעודה הזאת בעיקר מאחר שאנחנו, אני חושב, הצעירים בחבורה. רשות המים בגלגול זה או אחר עוד קיימת לפני קום המדינה, יחד עם זאת אתר אינטרנט לרשות המים עלה לאוויר רק ב-2007, לפני כן לא היה בכלל אתר, כך שהתחלנו ב-2007. אנחנו כאן לא אחרונים, אז אנחנו גם כאן וגם לא אחרונים, ואין ספק שגם בשנים הבאות אנחנו נתקדם.

רשות המים עברה מספר רפורמות רציניות מאוד בשנים האחרונות, גם מול האזרחים, האתר הוא אתר הסברתי מקצועי, יש בו המון המון חומרים. מבחינת הצרכן הסופי יש גם מגוון גדול מאוד של שירותים שאנחנו נותנים, אחד מהבולטים שבהם שאני אציין, כדי לא לדבר יותר מדי, היות שאנחנו אחראים ומפקחים על תאגידי המים שמספקים את השירות לצרכן הקצה, אז אנחנו עומדים מול האזרח ויכולים לקבל מהאזרח תלונות או שאלות שיש לו מול אותם תאגידים ומסייעים לו אל מול אותו תאגיד לפתור את הבעיות. המון תודה.

יפה מאוד וגם חשוב מאוד. תודה רבה.

אחרון חביב.

רשות העתיקות.

אני אדבר בקצרה, כי אני רואה שאנחנו ממש בסוף. קודם כל אנחנו באמת גאים לקבל את הפרס הזה. ברשות העתיקות יש סממנים של רגולטור ולכן הרבה פעמים לקבל פרס על אם זה עבודת מטה ואם זה שירות, ואנחנו נותנים גם שירות, זו הכרה בעצם בעבודה שהארגון עושה. אי אפשר היה לעשות את זה כמובן בלי האנשים שעוסקים בזה, אלה אנשי מינהל, תכנון ובקרה ואנשים שעוסקים בהקמה של מערכות ברשות העתיקות. דיברו פה לפניי, גם ממשרד הפנים וגם ממשרד המשפטים, אנחנו עובדים גם לרוחב והניסוי שעושה משרד הפנים כרגע במינהל התכנון אנחנו אחד החברים העיקריים בפיילוט כי לרשות העתיקות יש השפעה בשטח ועל השטח, ואנחנו עובדים גם בין משרדי, אנחנו יושבי ראש של ועדה בין משרדית בנושא של GIS, אז כל הדברים האלה בסוף מתחברים ביחד. אני מציע לשקול בשנה הבאה לתת פרס גם על שת"פים (שיתופי פעולה) בתוך הממשלה, זה משהו שיכול בהחלט לעזור.

מה מבחינת שירות, מה אני יכולה לקבל מהאתר כאזרחית?

דיברו פה לפניי במשרד המשפטים על נסח טאבו, באתר את יכולה לבדוק היום לפני שאת הולכת למשרד המשפטים אם הגוש והחלקה שאת הולכת לרכוש, האם נמצאו בו עתיקות, כן או לא. זה לפעמים משפיע על ההחלטה של האנשים.

אבל אתה לא יודע לפני שחפרו שם.

לא, ממש לא נכון, יש במדינת ישראל כ-30,000 אתרי עתיקות מוכרזים, יודעים איפה הם, זה משפיע על השטח שאתה קונה.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
אז קנית מקום שמוכרז אתר עתיקות, זה יכול להיות בבעלות פרטית ואז אתה קונה ואתה לא יכול לממש את זה, כי לפי החוק לא רק שאתה לא יכול לממש, נדמה לי שאתה עוד צריך גם לשלם את החפירה.

אגרה על החפירה, נכון.

אתם לא רושמים הערת אזהרה בטאבו בעניין הזה?

לא הערת אזהרה, זה נקרא 'הערה בדבר אתר עתיקות', זה דומה. אבל אני חושב זה חשוב, זה משהו שמבקר המדינה דיבר עליו לפני הרבה שנים. את השירות הזה אנחנו דאגנו להכניס לתוך האתר שלנו כבר אז, שוב, במגבלות המשפטיות של תשובה שאנחנו יכולים לתת כי מה שקובע בסופו של דבר זה מה שמשרד המשפטים אומר, מה שנמצא בנסח, כי זה מה שקובע.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
מה שחשוב אולי להעיר בסוגי המידע האלה, שדווקא היכולות להציג אותם בצורה של data set מאפשרות להפיק מהם יותר תועלת, כי אם אתה נכנס למקומות שיכולים לקחת את המידע הזה ולצרף אותו למידע נוסף שבא ממקורות אחרים, אז יהיה יותר שימוש מאשר אם כל פריט מידע יהיה בפני עצמו.

אכן כן. אנחנו משתדלים מאוד גם שהמידע שלנו, איפה שאנחנו יכולים לתת אותו לגופים שעושים שימוש במידע שלנו, שהשכבות שלנו יהיו אצלם. משרד הפנים זו דוגמה טובה, המרכז למיפוי ישראל שבעצם עוסק היום בהקמה בכלל של שירות מפות כללי, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מאוד מאוד מאוד הדוק. זהו. אני רוצה להודות לכם.

תודה רבה.

על פי סדר היום היינו צריכים לשמוע במהלך חצי שעה נוספת דוח על רשות התקשוב הממשלתית, רשות שהוקמה לאחרונה וזו גם ההזדמנות לברך אותך, כרמלה, על המינוי, רצינו לעשות את זה קודם אבל עברת איזה שהיא תאונה קלה ואנחנו שמחים שאת איתנו בריאה ושלמה. אני שמחה מאוד גם על כך שאישה עומדת בראש הרשות הזאת, יש לכך משמעות רבה לגבי הרבה מאוד נשים, דווקא בתחום טכנולוגיה, שזה כאילו נתפס כתחום גברי, אז הנה יש לנו בראש הרשות הממשלתית אישה והיא מוכשרת ואנחנו מאחלים לך בהצלחה רבה. אני גם רואה את כיווני העשייה שלך והחשיבה שלך והתכנון שלך, זה המקום להצדיק את הרשות הזאת כרשות מתכללת, או אינטגרטיבית, ונאמר פה על ידי כמעט כלל המשתתפים על שיתופי הפעולה שנעשים פה, גם הושמע רעיון לתת פרס על משרד שבאמת משתף יותר ויותר משרדי ממשלה אחרים, כי זה לא בועה שעומדת בפני עצמה, האזרח הוא מכלול של דברים ומכלול של צרכים ואין ספק ששיתופי הפעולה הם מאוד מאוד חשובים. אני בטוחה שבהנהגתך זה מה שאנחנו נראה גם בעתיד הקרוב. אז את הדוח הזה נקבל ממך בצורה מסודרת בישיבה נוספת שנקדיש לעניין ואני לא מצרה על כך שהרחבנו קצת פה בנושא מתן הפרסים ואפשרנו למשרדים גם להציג בפני הציבור הרחב לא את מכלול העשייה, אבל על קצה המזלג.

אני חושב שבאמת כדאי להרחיב על זה בישיבה שלמה, יחד עם השר, כי גם השר עושה פה מהפכה חשיבתית במשרדי הממשלה, מאז שהשר נמצא שם, לכן חשוב מאוד שנקדיש לזה ישיבה.

בהחלט.

<השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:>
תודה רבה. כרגע מי שזקוקה לברכת הצלחה זאת כרמלה שמרכזת את המאמץ הביצועי ואנחנו מאחלים לך באמת הצלחה.

נכון, סומכים עליה. בהצלחה רבה ותודה רבה לכם בשם אזרחי המדינה. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>