PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
17/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 754 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ב (17 ביולי 2012), שעה 10:00

<נטישה והפקרה של חולים סיעודיים בביתם ע"י מטפליהם>

חברי הוועדה: >
אריה ביבי – מ"מ היו"ר

>
ד"ר איריס רסולי - מנהלת המחלקה לשירותים קהילתיים, משרד הבריאות

ערן הכהן - אגף תקציבים, משרד האוצר

רבקה לויפר - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד איריס מעיין - ממונה על זכויות עובדים זרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

זהרה כהן - ראש תחום רווחה, המשרד לאזרחים ותיקים

מרים בר גיורא - מנהלת השירות לזקן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

משה נקש - מנהל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עו"ד מאיה טאוסינג - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

נועה אלעד - מינהל גימלאות, אגף הסיעוד, המוסד לביטוח לאומי

יוסף בן דוד - חבר הנהלה, אחיעוז - עמותה לתיווך עובדים זרים בסיעוד

רון עוזרי - יו"ר א.ב.א, אבא - איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל

אסנת זיו - רכזת תחום סיעוד, קו לעובד

זהבית פרידמן - מתנדבת, קו לעובד

נעמי מורביה - יו"ר, מטה מאבק הנכים ופורום הארגונים

זוריאן רדומיסלסקי - גריאטר ראשי, קופת חולים מאוחדת

משה בוקובזא - יו"ר עמותת חברות הסיעוד, איגוד לשכות המסחר

אברהם יוסף סלומה - יו"ר, אנשים - ארגון נכי שיתוק מוחין

אריק בלעייש - עמותת נכים עכשיו

סמי מור יוסף - מזור - נכים לטובת נכים

שמחה בניטה - יו"ר עמותת מזור - נכים לטובת נכים

דורון יהודה - מנכ"ל ארגון נכי הפוליו ופורום ארגוני הנכים

גלעד נתן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

וילמה מאור

אתי שבתאי

חבר המתרגמים
<נטישה והפקרה של חולים סיעודיים בביתם ע"י מטפליהם>

בוקר טוב. אנחנו היום פותחים את ועדת העבודה והרווחה והנושא הוא: נטישה והפקרה של חולים סיעודיים בביתם על ידי מטפליהם. אני שדווקא רוצה לשמוע, אני רואה פה יש חולים סיעודיים, דווקא אותם הייתי רוצה לשמוע קודם. לאחר מכן אני הייתי רוצה לשמוע לפי סדר את רשות האוכלוסין ומשרד הבריאות לאחר מכן, ותשיבו על הדברים. אנחנו נעבור לפי המשרדים והם ישיבו על הדברים שיועלו כאן.

שמי אברהם סלומה מארגון "אנשים", ארגון נכי שיתוק מוחין. הנושא שהיום אנחנו דנון בו, דנו בו כבר מספר פעמים גם בועדת עובדים זרים ובפועל כלום לא קורה. הכלבים נובחים והשיירה עוברת והנכים מתפלשים בצרכים שלהם בבתיהם. העובד נוטש אותם ללא אזהרה בבוקר יום בהיר. נכים במצב קשה. לית דין ולית דיין. לעומת זאת, עובד ישראלי שנוטש חסר ישע מקבל 3 שנות מאסר. אנו, הנכים, מבקשים להשוות את התנאים האלה, אבל גם גירוש מהארץ. דהיינו, עובד זר, מטפל זר שנוטש חסר ישע ללא אזהרה, לאסור אותו ל – 3 שנים ולגרשו מהמדינה. תודה רבה.

תודה לך.

אנחנו קודם כל אמרנו, קבענו לנו מהתחלה שאנחנו קודם כל נהיה עם הסיעודיים.

רק שיישמע גם הצד של העובדים.

ניתן לך לדבר. תאמיני לי. אני לא אשאיר אף אחד פה באי וודאות. כל אחד אני אתן לו לדבר. אם תדברו קצר אז לכולם יהיה זמן.

שמחה בניטה, יושבת ראש עמותת "מזור" – נכים לטובת נכים. אנחנו במסגרת העמותה מטפלים הרבה מאד בבעיה של עובדים זרים. בתביעות משפטיות יש לנו ייצוג משפטי. לצערנו מכת הבריחה היא תופעה שמה שאנחנו לא עושים, כל דבר שאנחנו רק לא חושבים להתמודד, כאילו מצאנו פתרון - - -

זה קורה גם במרכז הארץ, או רק בפריפריה?

אני מדברת בעיקר בירושלים כי זה המחוז שלי. מה שמפריע לי בעיקר היום זה למרות שפתחנו את הנושא הזה של 51 חודש והעברנו בחוק אפשרות לוויזה שנייה, להזדמנות שנייה, כלומר, עובדים שבעיקרון אחרי שהם גמרו 51 חודש ולא יכלו לקבל ויזה לאחר שהמטופל שלהם נפטר או הלך לבית אבות, אנחנו חשבנו שעל ידי חקיקה, שינוי חקיקתי אותם עובדים שפנויים, שעובדים פה 6 שנים ו – 7 שנים, ו – 8 שנים הם כל כך ירצו ויזה שלפחות הם יהיו נאמנים. אני רוצה להגיד לך שאני פשוט בהלם מתופעת הבריחה שלהם. הם באים למשפחות, מבקשים מכתב, מקבלים מכתב שהם עובדים, מגישים מכתב לועדת חריגים. העובדת יוצאת לחופשה, המזוודה בבית, משוכנעים שהיא חוזרת מחופשה. פותחים את המזוודה בכלל מוצאים מזוודה ריקה והעובדת לא חוזרת.

ברור.

אני אגיד לך, זה לא רק נטישה. החוסר אמון הזה, החוסר ביטחון. אתה מאבד את הביטחון העצמי, אתה מדבר באנשים חולים שהם פשוט לא מסוגלים להתמודד בלי מטפל ואין לך מחליף, כי היום יש בעיה שאין מענה לרשם האוכלוסין, מאגר של עובדים למחליפים אד הוק שיהיה תשובה. לעובדים שנוסעים לחו"ל אין תשובה ובטח לא לתופעה הזאת. אני חושבת שאם לא תהיה סנקציה אמיתית, כי אותם עובדים אחר כך הולכים למשפחה אחרת, נקלטים ומתמודדים בוועדת חריגים פעם שנייה ומקבלים שמה את הוויזה. אם לא תהיה כאן סנקציה אמיתית מטעם הרשויות, שעובד יידע שברגע שהוא ברח ממטופל הוא לעולם לא יוכל לקבל ויזה באף מקום ותהיה איזה שהיא ענישה, התופעה הזאת לא תיגמר.
אנחנו הגשנו בג"צ וביקשנו את חוק הכבילה, להחזיר את חוק הכבילה ובג"צ מה שהוא ענה זה שהוא ממתין, הם טוענים שחוק הכבילה זה בעצם עבדות מודרנית, אבל הם חושבים שבאמת יש לפעול לגבי, הם קיבלו את הטענות שלנו. הם עמדו בדילמה והם באמת אמרו שצריך להיות איזה שהיא סנקציה לגבי עובדים שנוטשים נכים ללא הודעה מוקדמת.

אני חושבת שכאן חייבים לקחת את הנושא הזה ובאמת לנער את השולחנות ולעשות עם זה משהו. תודה רבה לך.

או.קיי. הבג"צ דווקא מולי. בג"צ חדש ותתייחסו אליו.

אדוני, רצית?

כן. דורון יהודה, מנכ"ל ארגון נכי הפוליו ופורום ארגוני הנכים. אנחנו נתקלים בתופעה של עובדים שעוזבים את המעסיקים שלהם בלי שום הודעה. משאירים אותם במיטה. היו גם כמה נכים שנפטרו כתוצאה מזה שהם היו, זה הגיע גם לבג"צ.

על מנת שיהיה לנו גם סדר ושנוכל לעמוד בזמנים, אל תחזרו אחד על השני.

השמים היום סגורים והחברות יש להם מכסה ובמכסה ברגע שמביאים לנכה קשה ויש מצב שהעובד נוטש את המעסיק, אותה חברה לא יכולה להמשיך הלאה להביא לנכים קשים עובדים זרים כי יש לה מכסה מאד מצומצמת. אנחנו חושבים שצריך לפתוח בכלל את השמים לגבי נכים קשים.

עכשיו, העובדים הזרים שבאים לבית ורואים נכה קשה לא רוצים לעבוד אצלו. זה לא משנה באיזה אזור. הוא רואה נכה קשה, הוא מעדיף ללכת אל הזקן הבודד שאין אף אחד שרואה מה עושים שמה ושמה הוא רוצה לעבוד.

עשינו בדיקה וצלצלנו, קיבלנו - - -

זה לא פותר את הבעיה, כי הם שוב יעזבו אותו.

נכון.

הבאת עוד עובדים זרים, אבל - - -

לא, אבל צריך להביא עובדים שיודעים מראש שהם באים לעבוד אצל אותו נכה ואם הוא נוטש, הוא הולך הביתה, כמו שחברי אמרו. ברגע שיהיו סנקציות, זאת גם עבירה פלילית לנטוש נכה. זו עבירה פלילית בחוק. מה שאנחנו מבקשים להסדיר את הנושא הזה פעם אחת ולתמיד שבאמת אדם שבא לעבוד אצל מישהו, שיעבוד אצלו.

או.קיי. דובר קודם על סנקציות. בסדר. תודה.

נעמי מורביה, יושבת ראש מטה מאבק הנכים ופורום הארגונים. אני לא אחזור על דברי חברי. אני רק אמקד את הנושא שבאיזה שהוא מקום עם כל ההומניות וכל ההבנה לכך שמדובר בבני אדם אנחנו לא סוחרי עבדים, בכל זאת כשאתה מייבא, במירכאות, בן אדם עם ויזה על שמך בדיוק כמו שלו יש ציפיות מסוימות כשהוא מגיע לארץ, גם לנו יש ציפיות מסוימות. אולי צריך היה להגדיר את המיון בחוץ לארץ ולתת להם כבר את ההכשרה המתאימה כך שכשהם מגיעים לארץ הם לא מוצאים את עצמם עומדים בפני עבודה שלא התכוננו לה.

הציעו פיקדון שיפרישו - - -

או.קיי. אני כן הייתי רוצה שיבדקו את זה.

יש מהלך שמשרד המשפטים מנסה שיהיה פיקדון שחברות ההשמה, חברות התיווך - - -

או.קיי. כן גבירתי. הבנתי.

אני טוענת שבן אדם שבא מלכתחילה למדינה זרה כדי לעבוד בסיעוד, מן הסתם הוא יודע שמצפה לו עבודה ממין מסוים וכן, הוא יצטרך להחליף טיטולים וכן הוא יצטרך להרים את הבן אדם וכן יכול להיות שהעבודה תהיה קצת יותר קשה מהרגיל. אבל כאן אנחנו נכנסים לתוך מלכוד 22 שלנו. אחת מהסיבות הנפוצות ביותר לעזיבה ונטישה, וזה בא לידי ביטוי כאן במסמכים שהונחו, של מרכז מידי ומחקר של הכנסת, הוא נושא השכר. בנושא השכר העובדות הם מוגמרות. אנחנו לא יכולים לייצר הכנסה יש מאין. זו קצבת הנכות. זו קצבת השר"ם – שירותים מיוחדים. אם היינו מסוגלים לעבוד לא היינו זכאים לקצבת נכות. יש כן קשר ואי אפשר לנתק את הקשר בין השניים. אם דורשים מאיתנו לשלם על פי חוק שכר מינימום ואת כל ההוצאות הנלוות ולהלין את הבן אדם בביתנו על חשבוננו ולשלם לו קרן פנסיה וביטוח סיעודי וביטוח רפואי וימי חופשה, וליצור את הקצבה ה – 13, שאנחנו לא מקבלים, במידה ואנחנו מפטרים אותו בתום שנה צריך לשלם לו פיצויים, זה נכון, זה הוגן, השאלה היא רק מאיפה בן אדם שמקבל 12 קצבאות ממציא את הקצבה ה – 13?

אז להסדיר את המעמד זה לא מספיק. זה חצי פתרון. צריך להסדיר את כל המסביב.

... 13, הפיצוי, מאיפה זה בא?

... להעסקת עובד זר - - -

טוב, תודה.

עוד מישהו? כן אדוני.

אני באתי גם בשם המרכז לחיים עצמאיים.

אני אשמח מאד שתדבר.

אני רוצה להגיד כמה מילים. זה נכון מה שהיא אמרה, יש אנשים שלא עובדים בכלל והם בקושי מתקיימים מקצבאות הנכות ובקושי מתקיימים מקצבאות של השירותים המיוחדים. השירותים המיוחדים האלה שאנחנו מקבלים הם טיפה בים.

למה אני מתכוון? הכוונה שלי היא כזאת: קודם כל אתה חייב לשלם לעובדת הזרה את מה שמגיע לה, בלי הרבה סיפורים. העניין הוא כזה שאני צריך לשלם גם את המשכורת שלה, גם את החופש השנתי שלה וגם את מה שמגיע לה ועכשיו נוסף עלינו 6,000 שקל את הבונוס של העובדת הזרה, שאני לא יכול להחליף עובדת. לא כל עובדת מתאימה לבן אדם, אתה צריך להתאים את העובדת לבן אדם וצריך דבר אחד להבין שאנחנו נקרעים מחודש לחודש. איך אני אסביר? אפילו שאני עובד, אני עובד בעצמי בחברת "המשקם" זה לא עוזר לי כלום. אני צריך גם להתקיים גם מהחשמל, מים, כל הדברים בתוך הבית. מאיפה אתם רוצים שאנחנו נוציא את זה? מאיפה? יש לי חבר, שהוא לא נמצא פה, קוראים לו שלמה בן לולו, הבן אדם הזה לא עובד. מאיפה אתה רוצה שהבן אדם יתקיים? מאיפה? הוא חי מאותה קצבה שאני מקבל. מה אתה רוצה שהוא יעשה? ישדוד? יגנוב? מה אתם רוצים?

או.קיי. תודה רבה.

אני מבקש מרוני, בבקשה רוני, תציג את עצמך.

רוני עוזרי, יושב ראש איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל. אני מייצג פה גם בתי דיור מוגן וגם בתי אבות. בבתי דיור מוגן מתגוררים דיירים עצמאיים, או לא עצמאיים בקהילה, ובבתי אבות דיירים סיעודיים.

הדברים שציינו פה הם נכונים גם לגבי זקנים בקהילה, גם לזקנים בדיור מוגן ועד שמשיגים מטפל או מטפלת ואותו מטפל או מטפלת נעלם מסיבות השמורות עמו. כשאותה מטפלת נעלמת היא הולכת לעבוד בדברים אחרים שנראים לה, שמתחשק לה. הבעיה היא פה שאין סנקציות על אותה מטפלת. אנחנו היום מדברים על סנקציות על מעסיקים, סנקציות על שב"חים – שוהים בלתי חוקיים, סנקציות על הכל. אין סנקציות על אותה מטפלת. היא יודעת שהיא יוצאת והולכת לעבוד במשק בית, או אצל מישהו אחר באופן פרטי, מישהו שקל יותר או קשה יותר והיא יודעת שבמדינת ישראל לא יעשו לה כלום. כלום לא יעשו לאותו מטפל או מטפלת. יוצא שאנחנו מגינים על אותם אזרחים, אותם מטפלים, אבל מתוך כוונות לזכויות אזרח כלפי אותם מטפלים אנחנו פוגעים קשות במטופלים. קשות מאד. כמה זמן לוקח להשיג מטפל? זה המון זמן. עד שמתאימים לאדם.

איפה הנזק? הנזק הוא א' – לאותם אנשים שנשארים בלי מטפלים תקופה מסוימת וגם המכסות, החברות. כולם אומרים: קיבלת מטפל, איפה הוא עכשיו נמצא בחוף הים? אני לא יודע. ואם אותו מטפל או מטפלת יידעו שתופסים אותו יום אחד והחוק ייתן לקנוס אותו, לאסור אותו, לא יודע מה, הוא יודע את כל התנאים, לפני שהוא בא לארץ הוא יידע בדיוק מה תנאי ההעסקה שלו.

הפגיעה הנוספת היא גם בפגיעה בסיעודיים אחרים שלא דיברו עליהם ולא חושבים עליהם. ישנם בקהילה 50,000 סיעודיים שיש להם, אני מדבר על הזקנים, לא על הנכים, שיש להם אחד על אחד מטפל מאושר. הבעיה היא לא באלה. יש עוד 20,000 סיעודיים שבגלל כל הטיולים האלה והעלמות התקנים, לא מאשרים להם אפילו תקן אחד, לאותם 20,000 סיעודיים שבמוסדות, שסובלים מחוסר בכוח אדם טיפולי מקצועי, או בלתי מקצועי, הכוונה, אין מטפלים. אומרים להם: תשמעו, אנחנו לא יכולים לתת לכם מכסה, לאותם 20,000 שבמחלקות הסיעודיות מפני שהקצנו כל כך הרבה ומסיבה לאומית לא יכולים להרשות לעצמנו לכל כך הרבה עובדים זרים להסתובב במדינה.

אנא מכם, וכאן אני קורא לועדה ולכל מי שיש לו את האפשרות, להוביל חקיקה שתפגע קשות, אני אומר - קשות - בלי להתבייש, כלכלית, לא יודע באיזה דרך, אפילו במאסר או גירוש, לכל מטפל שייתפס שהוא משאיר את המזוודה ריקה, עוזב ופועל ... בהתאם לרישיון שלו. הוא צריך לדעת שהוא נכנס - - -

דקה. אצלי בועדה לא מדברים ללא רשות. כל אחד ידבר ואחרים יאזינו.

משפט אחרון שלי. אני מדבר על מקרים שבהם יש הקפדה על זכויות העובד בהתאם לחוק. לא שגונבים אותו. לא על אלה אני מדבר. ב – 90 אחוז מהמקרים משלמים להם כל מה שמגיע להם. הם מנצלים את השוק, את העולם החופשי שלנו ופוגעים בחסרי ישע.

לכן, אנא מכם, תעבירו חקיקה שתנקוט בסנקציות קשות כלפי מי שמפר את החוק מהאנשים האלה.

תודה רבה. הבנו.

ולדאוג גם לסיעודיים במחלקות.

או.קיי. רשות האוכלוסין.

משה נקש, אחראי תחום סיעוד ברשות האוכלוסין.

בבקשה.

אנחנו מכירים את רוב הטענות אם לא את כולם ששמענו פה ואנחנו מנסים באמת איכשהו לתת לזה מענה ולתת לזה פתרון. יש כמה נושאים שהם גם בעקבות בג"צ וגם בעקבות תיקון חקיקה לאחרונה שאנחנו מנסים לקדם אותם.

הנושא הראשון זה נוהל הודעה מוקדמת: עובד זר שיעזוב מעסיק, ינטוש מעסיק ללא הודעה מוקדמת על פי תנאים שנקבעו בנוהל, הם תנאים קצת יותר מחמירים מחוק הודעה מוקדמת על פי תנאים שנקבעו בנוהל, הם תנאים קצת יותר מחמירים מחוק הודעה מוקדמת של עובדים ישראלים.

מה למשל?

עובד זר שמגיע, יש 4 תקופות שעובד זר צריך לתת על פיהם הודעה מוקדמת: תקופה ראשונה זה עד 3 חודשים של העסקה – הוא צריך לתת 7 ימים. תקופה שנייה זה בין 4 – 6 חודשים - - -

זה מה שבג"צ אמר.

זה נוהל שאושר כבר בדיון, זה נוהל שאנחנו הצגנו לבג"צ ובג"צ אישר אותו וביקש מאיתנו להפעיל אותו תוך 30 יום, דהיינו, עד סוף החודש הזה.

אם הוא עובד רק שבוע ימים והולך? אפילו עוד לא קיבל משכורת, אז מה עושים?

עובד שעובד - - -

שבוע ימים, הולך חופש, לא חוזר. מה עושים איתו? אני מדברת איתך שבוע.

שבוע נכנס בעד 3 חודשים.

סליחה. הדיון לא ביניכם. הערה אני מרשה. לא יותר מזה. ראיתי את פסיקת בג"צ, אני מכיר אותה. רוני דיבר על סנקציות ואני גם כן בסיכום שלי אני גם אדבר על סנקציות. איזה סנקציות יש בידכם, או בארגז הכלים שלכם לגבי עובד שהוא נוטש, או יש כמה דברים שהוא עושה שהם בכלל לא לכיוון סיעודי, אלא הוא פורש מהפריפריה למרכז, בוא תגיד לי את הסנקציות האלה.

אז אני אמשיך ואני אתייחס גם לזה. כמו שאמרתי, נוהל הודעה מוקדמת עד סוף החודש אמור להיכנס לתוקף. במסגרת תיקון 21 לחוק הכניסה לישראל יש עוד 3 נושאים: הנושא הראשון זה הגבלה גיאוגרפית – עובד זר שיגיע לעבוד בענף הסיעוד יגיע מראש לאזור גיאוגרפי מסוים בארץ. לא יוכל להתנייד ולעבור בין האזורים. גם נושא של תת ענפים – אנחנו מנסים להוביל מהלך שיקבע תתי ענפים בענף הסיעוד. עובד זר שמגיע לעבוד אצל תת ענף שנקרא: קשישים, לא יוכל לעזוב קשישים ולעבור לנכים ולהיפך, עובד זר שמגיע לעבוד אצל נכים לא יוכל לעזוב נכה ולהגיד שזה קשה לו והוא רוצה לעבוד אצל קשיש.

קודם כל מתי זה מוכן? דבר נוסף – בתת הענפים שלכם, או בענפים שלכם הייתי רוצה לראות יותר מגזרים. זאת אומרת, אני אסביר את עצמי, אם הוא עובד עם נוער והוא נטש, הוא לא יכול לעבוד עם בוגרים. אם הוא עובד עם בוגרים הוא לא יכול לעבוד עם סיעודיים. אם הוא עובד עם סיעודיים, זאת אומרת, לתת לו הגבלה אחת כזו.

הגבלה שנייה – זה אני אומר את זה בסיכום, זה הגבלה של מחוזות משרד הפנים. למשרד הפנים, נדמה לי, יש 6 מחוזות או 7 מחוזות, אז להגביל אותו שהוא לא יכול לעבור ממחוז למחוז. ואז אלה סנקציות. את זה אני רוצה לשמוע.

אני אענה על זה, ברשותך. מאיה טאוסינג, אני מהלשכה המשפטית מרשות ההגירה.

או.קיי.

במסגרת התיקון הזה לחוק שנקש דיבר עליו, באמת היו כמה תיקונים שונים, ואחד מהם זה האזורים הגיאוגרפיים. אחד מהם זה האפשרות להגביל מעברים, כלומר, מספר מעסיקים שעובד עובר ביניהם ואת העניין של תת ענפים.

הוקם צוות אצלנו ברשות שישב וחשב על הדברים. הבעיה עם מה שאתה מציע, יש את בג"צ הכבילה וכל הזמן צריך להיות ... אנחנו לא יכולים לעשות ושקלנו את זה, אנחנו לא יכולים לעשות אזורים מצומצמים מידי בגלל שאז לא יהיה לעובד אפשרות לעבור בין הרבה מעסיקים. בכל אזור יש,

שלא יעבור.

נכים. צריך להתייחס למספר המעסיקים שקיימים בכל אזור. אנחנו הסתכלנו על נתונים ובדקנו את הנתונים. אנחנו צריכים לעשות משהו שהוא יהיה איזה שהוא איזון בין יכולת לעבור - - -

גבירתי, כמה זמן חשבתם על זה?

ישבו, הועדה הזו ישבה לפחות חודשיים ובדקה.

אני רוצה להגיד לך, אם הייתם יושבים חצי שעה הייתם מגיעים למסקנה הרבה יותר טובה. כי יש ועדת חריגים, אפשר לעשות ועדת חריגים. חייבים להגביל אותם במחוזות של משרד הפנים, במעבר ממחוז למחוז וכמה שיותר את מגבילה אותם. סנקציות. חייבים להטיל סנקציות. מה אפשר לעשות?

כשמשקללים את כל התיקונים שעשינו פה - - -

הבנתי. אם יש לכם איזה משפט מחץ לסיום, בבקשה.

אם נכניס לתוקף את כל הנושאים שדיברנו עליהם זה באמת עלול ליצור קבוצות קטנות של מטופלים שעובד יכול להתנייד ביניהם ואנחנו צריכים לקחת גם את זה בחשבון לאור בג"צ הכבילה.

מי פה ממשרד הבריאות?

ד"ר איריס רסולי מנהלת המחלקה לשירותים קהילתיים במשרד הבריאות. משרד הבריאות לא עוסק ישירות בנושא של עובדים זרים בקהילה. יש משרדים אחרים שיותר רלוונטיים לנושא הזה. בנושא של בתי אבות המדיניות של משרד הבריאות כלל לא להעסיק עובדים זרים.

לא להעסיק?

לא להעסיק.

או.קיי. יש מישהו מהמשרד לאזרחים ותיקים?

המשרד לאזרחים ותיקים, מנהלת תחום בריאות ורווחה. אנחנו כבר בדיון פה, הרבה דיונים היו גם בדיון של העובדים זרים שהיה שבוע שעבר. אנחנו המלצנו ואנחנו יודעים שגם הגיל, גם הכמות של האזרחים הותיקים תעלה. אנחנו ישבנו בצוות רב משרדי, ועדת היגוי עם משרד האוצר, כי אנחנו יודעים שהכל גם בסוף מסתכם בכסף. היו מסקנות. אני הבנתי שבוע שעבר שביטלו את הדו"ח, אבל אני חושבת שכוח הועדה להשפיע על משרד האוצר לקדם ... היו לנו מסקנות והמלצות והכל כבר עבר, זה בטיוטה ולכן אי אפשר להפעיל את זה. אנחנו מאד נשמח שההמלצות יעברו לפעול. זהו. אין לי מה להוסיף. זה כוח הועדה אני חושבת.

תודה. ממשרד העבודה והרווחה. מרים.

כן. שמי מרים בר גיורא, אני מנהלת את השירות לזקן במשרד הרווחה. אנחנו לא לוקחים חלק בתהליך של אישור של עובדים זרים. אנחנו כן אחראים לשלומם ולבריאותם של הזקנים, כאמירה כללית, שחיים בקהילה וגם במעונות שהם לא מוסדות סיעודיים.

אנחנו מקבלים תלונות. אנחנו מקבלים תלונות על נטישות של עובדים מהרגע להרגע. הפתרון שאנחנו יכולים להציע, יש לנו פתרון שבנינו אותו עם משרד הבריאות, וד"ר רסולי לא הזכירה אותו, אבל אם צריך לטווח קצר, מיידית למצוא מסגרת טיפולית לאדם הזקן יש לנו נופשונים משותפים עם משרד הבריאות לאנשים שמוגדרים גם תשושים, גם תשושי נפש וגם סיעודיים. ניתן ממש מהיום להיום להיכנס לשם. נופשון זה לתקופה קצרה בלבד עד שיתברר ... נופשון לחירום, לסידור חירום.

עוד פעם תחזרי על זה.

יש לנו נופשונים שמאפשרים כניסה מיידית של אנשים או תשושים, או סיעודיים, או תשושי נפש. זה אנשים שמטופלים על ידי עובדים זרים שנטשו אותם מהרגע להרגע, או שאין משפחה, או שהמשפחה לא יכולה להתארגן מיידית למתן טיפול. עד שמוצאים דרך לטפל, למצוא עובד אחר וכדומה, האדם יכול להיכנס, להיות שבועיים ואפילו חודש להיות במקום, לקבל טיפול כמו שמקבלים בבית אבות, זאת אומרת, גם טיפול, גם אוכל, את כל הטיפול עד שיחליטו מה לעשות. זה מיועד לאנשים שכן חוזרים לקהילה, זה לא סידור לבית אבות. זה מיועד לאנשים שכן חוזרים ורוצים - - -

זה לא לצעירים. לא לנכים צעירים.

את צודקת. אצלנו, התכניות שלנו - - -

אני שואל שוב, גבירתי, השאלה כשאת אומרת יש לכם, כמה אנשים זה מכיל? האם האנשים, את מדברים אנשים, סוג מסוים של אנשים? כי את לא מדברת על כל האוכלוסייה.

אני מדברת על זקנים, לפי הגדרה של - - -

זקנים? מה זה: זקן?

אשה – 62 ומעלה. גבר – 67 ומעלה. במקרים חריגים אנחנו מקבלים אנשים גם בשנתיים פחות מהגיל הזה, אבל אלה הגילאים הקובעים. אנחנו מדברים גם על אנשים שמוגדרים אצלנו תשושים - - -

הקריטריון הוא רק גיל, או גם חומרת המצב שלו?

לא. הדירוג הוא: הנופשונים נותנים תשובה למכלול הצרכים של האוכלוסייה הזקנה במצבי חומרה תפקודית בריאותית שונה, משתנה, יש לנו נופשונים מכל הסוגים. כמובן על פי הרצון של האדם. היכולת שלו, לנו אין בעיה של תקציב. ההשתתפות הכספית מותנית במצב הכלכלי שלו, ויש אנשים שמשלמים מעט מאד ויש אנשים שמשלמים קצת יותר עבור הנופשונים. זה לא בתי מלון. זה לא מחירים של בתי מלון. המחירים הם מחירים נמוכים. אנחנו יש לנו ועדת חריגים למי שלא יכול לשלם. הפתרון מה שאני אומרת זה פתרון שיכול להיות מהיום להיום, או מהיום למחר במצבים שאדם נוטש, כמו שנאמר כאן, שאדם ננטש וצריך טיפול. זה אנשים שזקוקים לטיפול מיידי של 24 שעות ביממה. האנשים האלה ננטשים בלי הודעה מוקדמת מהיום להיום, אז אנחנו נותנים את המענים האלה.

המוסד לביטוח לאומי.

נועה אלעד, אגף סיעוד ביטוח לאומי. ההתייחסות שלי כאן היא בנושא שאנחנו מנסים לקדם כהצעת חקיקה מבחינת ההשתתפות, ביטוח סיעוד, חוק סיעוד נותן השתתפות בשכר, בין היתר גם לעובדים הזרים. עובדים זרים לרוב הם נמצאים אצל האוכלוסייה המוגבלת יותר, שיש להם יותר שעות. היום מקסימום השעות למי שהוא זקן מוגבל שנמצא מוגבל מ – 9 נקודות, שזה רמה סיעודית די גבוהה, ניתן לו 18 שעות.

יש לכם מדדים וקריטריונים?

יש לנו קריטריונים ברורים לקביעת זכאות לזקנים, זכאות לסיעוד. כאשר באמת הניקוד המכסימלי נותן למי שמעסיק עובד זר 18 שעות. מי שמעסיק עובד ישראלי יש לו תוספת ל – 22 שעות. אנחנו מנסים כבר תקופה לקדם שינוי ברמות זכאות. כיום יש 3 רמות זכאות. אני מדברת על מי שזקוק לרמה הגבוהה זה 168 אחוז. יש 168, 150 ו – 91 שזה הפחות. בדרך כלל באמת מי שיש לו עובד זה 168 ו – 150. במסגרת השינוי שאנחנו מנסים לקדם זה להגיע למצב שיהיה לנו 6 רמות זכאות, פי 2. כאשר אלה שצריכים את העזרה הגבוהה יותר תינתן להם אפשרות ל – 23 שעות בשבוע. הרי הגמלה היא השתתפות בשכר של העובד הזר, זה לא מלוא השכר. אבל אם תינתן יותר השתתפות מטעם המוסד לביטוח לאומי, השכר יהיה גבוה יותר לעובד, זה פועל יוצא ישיר. לכן יש פה איפה שהוא ניסיון לתת שכר גבוה יותר, איזה שהיא התמודדות עם בעיית הנטישה.

הכוונה לשעות נוספות.

כן. יותר שעות, יותר כסף.

בדיוק.

יותר כסף לעובד בסופו של דבר.

או.קיי. תודה רבה.

שמי ד"ר רדומיסלסקי זוריאן, גריאטר ראשי של קופת חולים מאוחדת. אני כאן נציג של רפואה קהילתית שאנחנו יום יום נתקלים בבעיות בטיפול בחולים סיעודיים בקהילה. רציתי לתת קצת נתונים. בארץ יש, נכון להיום, יותר מ – 144,000 חולים סיעודיים בעלי חוק סיעוד ולעומת זאת 34,000 מטפלים זרים סך הכל. אנחנו רואים שהשוק הוא לא שווה. סך הכל מטפל זר הוא מגיע לכאן עם מטרה לפרנס, פחות לעבוד ויותר לפרנס. אז התנועה, התזוזה והעברה בין המשפחות, כמובן בן אדם, עובד זר שמגיע לכאן הוא לא דואג כל כך למטופל שלנו, לקשיש שלנו, הוא מחפש מקום יותר נוח לעבודתו.

רק רגע, אני רוצה להבין כי לי יש קצת נתונים אחרים. אתה אומר שיש כמה אנשים - - -

יותר מ – 144,000 בעלי חוק סיעוד. לא כולם בעלי - - -

כמה מטפלים יש?

כולם בעלי היתר להעסקה?

לא, לא. בעלי חוק סיעוד.

אני מדבר על סיעודיים. סיעודי שזקוק למטפל. כמה מטפלים יש, וכמה סיעודיים יש?

אולי לביטוח לאומי יש.

עוד פעם אני אומר: נכון להיום 144,000 בעלי חוק סיעוד, שעבורם יש את החוק סיעוד 10 שעות שבועיות, שלא מגיע, לחלק מהם לא מגיע עובד זר.

אתה מבין? אתה מערבב קצת - - -

חלק מהנתונים אני אומר לך, אבל צפי שכמות בעלי חוק סיעוד יגדל. אני רציתי לומר שלוש נקודות. 3 נקודות קונקרטיות: מישהו כאן באולם מקבל דמי כיס? לא מקבלים דמי כיס. העובדים הזרים פעם בשבוע מקבלים דמי כיס וזה על חשבון המטופלים שלנו. זה על חשבון הקשישים.

נקודה שנייה – הכשרה של עובדים זרים שמגיעים לארץ. הם מגיעים מתחומים שונים והם לא יודעים איך נכון לטפל באיש סיעודי. אנחנו חייבים לקחת אותו לידינו ולתת את ההכשרה.

נקודה שלישית שאני רציתי להעלות אותה זה רישיון ייעודי. אם בן אדם יקבל רישיון למשפחה מסוימת, הוא לא מסתדר עם אותה משפחה, אפילו שהמשפחה תשלם לו כרטיס בחזרה, זה יקבע אותו לאותה משפחה והוא יהיה מסור לאותה משפחה.

זה נפסל.

הבנו. תודה רבה.

גבירתי, יש לך רשות דיבור עכשיו.

תודה. אסנת זיו, רכזת תחום סיעוד בעמותת קו לעובד. אנחנו רק רוצים להתמקד יותר בקולות השפויים שנשמעו כאן מהצד של העובדים.

סליחה, סליחה. אל תחלקי ציונים פה ואל תהיה לי פה מי שפוי ומי לא שפוי.

אני לא מחלקת ציונים, גם מהצד השני עושים את הבדיוק ההפך כלפי העובדים. עכשיו, לגופו של עניין. יש כאן נתונים, יש מסמך שמרכז מידע ומחקר של הכנסת ערך לגבי סיבות לעזיבה. לא כולם קמים, נוטשים ועוזבים ומפקירים את המטופלים הסיעודיים. זה יהיה חד מימדי וגם הטמנת ראש בחול להגיד שכולם מפקירים את המטופלים שלהם.

אף אחד לא אמר את זה ותדייקי.

בסדר. אני מדייקת. אני אומרת שעל סמך נתונים שאנחנו ערכנו ועל סמך 100 תיקים שנפתחו בחצי שנה אחרונה של עובדים שפנו אלינו, הסיבות העיקריות לעזיבה היום הם: אי תשלום זכויות סוציאליות, שכר. אנחנו אומרים שמהבחינה הזאת צריך לבחון גם את היכולת הכלכלית של המטופלים עצמם. בדיוק מה שאמרו פה, צריך להגדיל את הגמלאות, את הקצבאות בשביל לאפשר את היכולת הכלכלית הזאת, אחרת אם לא נבטיח תנאי העסקה הוגנים העובדים יעזבו. זה עובדה חד משמעית. הם מממשים היום את הזכות שלהם ללכת, כי בג"צ קבע שיש להם את הזכות החוקתית לנצל את חופש העיסוק שלהם, החירות המוחלטת לעבור במידה והתנאים התעסוקתיים שלהם לא מקוימים. הרי לא יעלה על הדעת שעובדים ישראלים במידה והם מרגישים לא בנוח במקום העבודה שלהם, או שלא מקיימים איזה שהם זכויות לגביהם לא יקומו ויעזבו, שיהיה להם את הזכות להתפטר. אז למה שזה יהיה שונה לגבי עובדים זרים?

הבנתי. תודה.

מר ביבי, הם חותמים בחוץ לארץ בדיוק על איזה משכורת הם מקבלים, כך שלא מפתיעים אותם פה. יש להם חוזה ומחתימים והם יודעים בדיוק.

בבקשה. בן דוד.

יוסי בן דוד, עמותת אחיעוז, עמותה שמכנסת בתוכה את חברות, את הלשכות שעוסקות בתחום הסיעוד, את הזרוע המבצעת של המדינה בתחום עובדים זרים.

חברות לתיווך כוח אדם?

רבותיי, אנחנו עוסקים בדיני נפשות ולצערי הדיון ... כדי להביא לידי ביטוי אמיתי את מה שבאמת קורה בשטח. הנטישה, נטישת החולים הסיעודיים היא עובדה. היא עובדה שבאה לידי ביטוי על ידי מכובדנו כאן בשולחן ועל ידי סיעודיים רבים שסובלים יום יום מנטישת העובדים הזרים. הנטישה היא עובדה. מרכז מידע ומחקר של הכנסת, ולא אני, הביא נתונים לכנסת, הביא נתונים לועדת עובדים זרים, שמדברת על החוסר הגדול של עובדים זרים במדינת ישראל. החוסר נובע ממדיניות. אף אחד לא יכול להתחבא אחרי העובדות האלה. החוסר נובע ממדיניות הממשלה. הממשלה קבעה מדיניות על פיה היא הוציאה נוהל ב – 2008 שיצרה חוסר. ומה החוסר הזה יצר? אנחנו מתחבאים אחרי כל מיני דברים: הביטוח הלאומי אומר ככה, הרווחה אומר ככה, אנחנו מתחבאים מאחרי האמת רבותיי. החוסר, יש חוסר של 3,500 עובדים שבא לידי ביטוי בנתונים שמרכז למידע ומחקר לממשלה. לא אני. החוסר שקיים מייצר שוק נורא ברור. העובדים האלה חכמים. הם יודעים ומודעים לעובדה שיש 3,500 עבודות פנויות ובעובדה הזאת הם מייצרים לעצמם פוזיציה חדשה טובה יותר.

גם אנחנו, רבותיי, אם היינו נמצאים בעבודה שמרוויחים 5,000 שקל ועובדים בבית שאן, היו מציעים לנו עבודה בתל אביב ב – 6,000 שקל, גם אנחנו היינו נוטשים את העבודה הזו ועוברים לעבודה בתל אביב ב – 6,000 שקל. למה אנחנו מתפלאים שזה קורה בכלל? נוצר שוק כתוצאה ממדיניות שיצרה מחסור של עובדים זרים. זאת עובדה. עם המספרים האלה אי אפשר להתווכח.

אלא מה? שהשוק הזה שמשרת את השכבה הסוציואקונומית הבינונית, ברוב המקרים, מוזנחת. כי זה הולך להיות שוק לעשירים בלבד. כי אם אבא שלי עכשיו, שיהיה בריא עד 120, יצטרך עובד זר ואני יודע שאין והוא גר בפריפריה, יש לי כסף, אני אשלם לעובד יותר כסף והוא יבוא לעבוד עם אבא שלי. זה נורא פשוט. לאבא שלי יהיה. למי שיש לו כסף – יהיה. ותסלחו לי על הזה, מסעודה משדרות לא תהיה לה עובדת. חד משמעית.
רבותיי, בדיני נפשות עסקינן. אני אתן לכם נתון מפחיד. בשנת 2006 ו – 2007 לפני כניסת הנוהל, נפטרו בעלי היתרים להעסקת עובד זר במדינת ישראל, כ – 7,000 מעסיקים בעלי היתר. אתם יודעים מה קורה ב – 2010 ו – 2011? 10,421 נפטרו. 3,500 אנשים יותר נפטרו מאשר לפני הנוהל ואף אחד לא קם וצועק בשבילם, כי הם כבר מתחת לאדמה.

או.קיי. תודה רבה.

משפט אחד.

משפט, בבקשה.

אני רק רוצה להגיד: תורידו בדמי התיווך, גם בחקלאות, גם בבניין, התחילו להביא עובדים בלי שישלמו את דמי התיווך. תורידו את הנושא של דמי תיווך ואז לא תהיה בעיה כל כך גדולה בכל מיני סנקציות מול עובדים, כי להחזיר אותם לארצם לפני ששילמו דמי תיווך זה טרגדיה. זה דבר אחד.

זה ברור. אז יעשו את זה מתחת לשולחן.

אז גם לא יביאו עובדים שלא יודעים אנגלית.

גבירתי, נתתי לך משפט, לא הרצאה.

אני מבקש משרד האוצר. אני מבקש שתתייחס לתוספת של שעות, במיוחד לסיעודיים הקשים. אני רוצה לומר שפה אנחנו נמצאים במצוקה רצינית, במיוחד אנשים סיעודיים. קודם כל מדברים על חודש 13. מה זה חודש 13? חודש 13 זה הפיצוי שמצפים מישהו שעוזב מישהו שצריכים לתת לו. אף אחד לא מפצה את הסיעודי.
דבר נוסף – השעות הנוספות שהסיעודי משלם מכיסו. אנחנו יודעים מה המצב שלהם. אני רוצה שיתנו לי תשובה 1 – לנושא הזה.

יש לי עוד נושא בשבילכם – זה כל הועדה שקמה לפני שנה וחצי, היתה ועדה שמשרד האוצר יזם אותה ובתוך הועדה הזו היו בעצם משרד הרווחה, משרד הבריאות, אזרחים ותיקים, ביטוח לאומי, משרד הפנים. אני מבקש שתתנו תשובה למה הועדה הזו התחילה לפני שנה וחצי ופתאום נעלמה.

איזה ועדה?

ועדה שמשרד האוצר, לפני שנה וחצי, לקח על עצמו לרכז את כל החבורה הזו שנקראת: משרד הרווחה, משרד הפנים, הביטוח הלאומי, ההגירה, כל אלה הוא היה אמור לתת תשובות. עדיין במשך שנה וחצי לקח את זה, שם תיק על תיק ואני לא יודע איפה זה? אז בבקשה להוציא את "הפולישוק" הזה מאיזה שהוא מקום, לנקות לו את האבק ולהתחיל עם הועדה הזאת. אז תנו לי תשובה גם לזה וגם לזה.

מי מכם פה?

אנחנו משני תחומים שונים. חסר רק רפרנט שלישי שהוא תחום עובדים זרים שהוא אחראי על התחום הזה.

על התשובות האלה. הבנתי. עכשיו אני יודע בדיוק איפה זה נמצא: אצל הרפרנט. הוא יבוא לפה, יגיד: אצל הרביעי.

אני בטוח שאתה היית רוצה שכל פקידי האוצר ישבו פה ולא יעבדו היום. אתה שואל שאלות רוחביות אבל אנחנו עשינו את מיטב יכולתנו והבאנו את האנשים שהיו נראים לנו הכי רלוונטיים.

אני מודיע לך, במקומות שאני הייתי, אני עשיתי משהו במדינה הזו ובמקומות שאני הייתי אנשים עשו את מה שרציתי לא מחר אלא אתמול. בבקשה תענו לי על הדברים האלה.

אז לעניין הדברים שאנחנו כן יכולים לענות: לגבי השעות נוספות שדיברת לסיעוד – המדינה נותנת, ביטוח לאומי נותן גם קצבת סיעוד וגם שירותים מיוחדים לנכים, זה לקשישים וזה לנכים. שני הדברים השונים. הקצבה הזאת ניתנת כשירות. היא לא ניתנת ככסף. זאת אומרת, קשיש שזקוק לעובד סיעודי מקבל שעות מביטוח לאומי. הוא לא מקבל את הקצבה הזאת בכסף ולכן הסיפור של לתת תקציב נוסף - - -

הוא אומר להגדיל את השעות.

אני אמרתי להגדיל את השעות. ביטוח לאומי דיברו פה ואמרו שהם יש להם, הם הולכים על קריטריונים חדשים ומדדים חדשים והם מעלים את הקריטריונים מ – 3 ל – 6, אם אני הבנתי נכון.

זה שינוי בחלוקה.

או.קיי.

בעיקרון יש 3 רמות היום. אנחנו רוצים לקחת את ה – 3 - - -

להפוך את זה ל – 6.

כאשר אין שינוי. השינוי הוא רק, אנחנו רוצים טווחים קצת שונים. להגדיר טווחים שונים. יש שיעור מאד נמוך של טווח מאד גדול של נזקקות.

תודה. הבנו.

השינוי שמציע הביטוח לאומי מוכר לנו ואנחנו דנים עליו. האמת שלגבי השינוי של החלוקה, גם אין התנגדות. כרגע זה נמצא בדיונים. אין לנו התנגדות כרגע למה שהיא הציעה.

דיונים לכמה זמן?

צריכים לראות. אנחנו נמצאים עכשיו בפתח של תקופת תקציב, צריכים לראות את הסדרי עדיפות של הממשלה. בהתאם לזה אפשר יהיה לעשות שינויים כאלה ואחרים.

לפי מה שאת מדברת תקציב הממשלה זה רק יתחילו במרץ לדון בו. לזה את מדברת?

זאת התקופה. גירעון תקציבי אני מניחה ידוע לכולם. עכשיו, לגופו של עניין - - -

אנחנו יכולים להגביל אותם בזמן? שהם יבואו לפה ויגידו לנו מתי?

לגופו של עניין לעשות שינוי בחלוקת הרמות של השעות, שוב, לא האוצר הוא זה שמתנגד.

מה עם הועדה?

לגבי הועדה – זו ועדה שנאמרה כאן, אנחנו לא מכירים אותה. אפשר יהיה להחזיר תשובה, אם תרצה.

את מוכנה לרשום את זה?

וודאי.

ולהעביר מכתב לועדת הפנים.
הגדלת השעות לא נתת לי תשובה.

אני הסברתי: ככל שמדובר בתוספת תקציב אנחנו נמצאים בפתח של תקופת תקציב וצריכים לחכות לראות סדרי עדיפויות של הממשלה בנושא הזה.

הוא צדק. הכלבים נובחים והשיירה ממשיכה.

עכשיו, מעבר לזה רק נציין שאני לא אפתח כאן, אבל תוספות בנושא הזה בזמן האחרון היו והיו אפילו תוספות רבות. כתוצאה מהסכם הנכים קיבלו 200 מיליון בסך הכל.

לא קיבלנו אגורה מתוך ה – 200 מיליון. אגורה לא קיבלנו.

זה לא נכון. אתם משקרים. אתם שקרנים.

נקודה אחת נשארה פתוחה.

היתה גם תוספת לקשישים הסיעודיים במשרד הבריאות בסדר גודל של מעל 200 מיליון שקל לאשפוז הסיעודי.

איפה זה? איפה זה עומד?

זה נוסף, זה כבר נכנס.

זה חוּלק?

כן. בתעריף האשפוז הסיעודי.

מה שאיפשר להעלות את מחיר היום ולגבות - - -

שאלתם על תוספות ממשלתיות, במסגרות הסיעודיות היה, השנה יצאנו למכרז.

אנחנו חיים על האשפוז הסיעודי.

מי שדיבר – דיבר. אני רוצה רק תשובות לכמה דברים ואחר כך אנחנו מסכמים. מי משרד הפנים פה? אני הייתי רוצה שתתני לי תשובה: כמות עובדים סיעודיים מול מספר הסיעודיים? כי יש גם תורים של סיעודיים שמחכים לעובד והתור הזה מתמשך. מה אתם עושים גם, אני לא יודע אם זה משרד הפנים, לגבי כל אלה שהתחילו כעובדים סיעודיים וברחו והם משוטטים בארץ? יש כאלה לפחות 10,000.

עובדים במשק בית בוילות.

תאמינו לי, אני יודע לשאול את השאלות.

בעניין נתונים, משה יצטרך לעזור לי, כי אני פחות מכירה את הנתונים. אני יכולה לענות לגבי השאלה השנייה ששאלת בסוף. כמובן שכל עובד שנמצא לא בתחום העיסוק שהוא נכנס לעבוד בו, עובד כזה ננקטות נגדו סנקציות של הרחקה מישראל. אם יש למישהו מידע כזה על עובדים, איפה הם נמצאים הם יכולים להעביר את זה אלינו, לאגף האכיפה ויטפלו בזה. אנחנו לא עוצמים עיניים מעובדים לא חוקיים.

או.קיי. אתה צריך לענות משהו. אני שאלתי: כמות של עובדים מול כמות של סיעודיים.

כמות של הסיעודיים היא גדולה יותר מכמות העובדים. מתוכם כמות בעלי - - -

אז איך אתם חושבים לאזן את זה?

אני אסיים ברשותך. בתוכם כמות של בעלי ההיתרים גם היא גדולה מכמות העובדים ויש איזה שהוא פער, שהוא פער יציב במשך כמה שנים אחרונות שאנחנו לא חושבים שזה באמת משקף את המחסור האמיתי.

הבנתי. או.קיי. זהו, אני מסכם. אני רוצה לומר לכם, אני מסכם.

אני הגעתי מדימונה - - -

כמה מילים. דבר.

מי שאומר שעובד זר לא בורח הוא שקרן. אותי השאיר במיטה וברח, באמצע הלילה. מזל שהיה לי לחצן מצוקה והזעקתי את המשפחה. משה נקש, ממשרד הפנים, הוא יודע, הוא מכיר את הבעיה של המשפחה. על ימין ועל שמאל הם בורחים. איך שהם מגיעים במטוס הם כבר חושבים איך להגיע למרכז הארץ. משה היה אצלנו בביקור בית. הוא ראה כמה פעמים. כשהעובדים בורחים, אין שוטרים, אין חוק. מותר להם לעשות מה שהם רוצים.

תודה רבה אדוני.

והם שלושה אחים כאלה.

חברים, אני קודם כל רוצה להודות לכל אלה שהגיעו מכל מיני מקומות בארץ והגיעו לכאן על מנת להביע את מה שהם חשים במשך כל השנה והשנים. אני גם רוצה לומר לכם שאני יוצא מכאן יותר מדוכא מאשר אני נכנסתי לפה. מי שיזם את הפגישה הזו זה הייתי אני ואני ביקשתי לכנס אתכם על מנת לראות מה עיקר הבעיה ואיך אפשר לפתור. לבוא ולומר לכם שהועדה הזו היא תפתור את כל הבעיות – אני כבר אומר לכם מראש: לא. אנחנו נתקלים בבירוקרטיה ואנחנו נמשיך. אני אשתדל שהועדה הזו תעשה משהו לטובת העניין והדברים שאני שאלתי את האוצר לא סתם, כי היתה ועדה שהיא קמה לפני שנה וחצי שהיתה אמורה לטפל, אבל במקום שהועדה הזו תטפל בנושאים היא מצאה לנכון להכניס את זה מתחת, באחת המגירות, כי יש דברים שעולים כסף ודברים שעולים כסף לא תמיד אוהבים לשמוע. אז הסיכום יהיה כזה:

1 – להגדיל את מספר השעות בגמלת הסיעודים לחולים סיעודיים קשים.

2 – לחדש את פעילות הועדה בראשות משרד האוצר ובהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים: משרד רווחה, הבריאות, אזרחים ותיקים, המוסד לביטוח לאומי. לבחון את נושא הטיפול בבית של חולים סיעודיים.

3 – לסיים את הכנת התקנות במשרד הפנים המגבילים את המעבר הפנים ענפי בענף הסיעודי. קביעת הסדרי כבילה חלקיים לגבי עובדים זרים אצל חולים סיעודיים קשים וכן הגבלים על מעבר ממחוז למחוז. זה חשוב מאד. זאת אומרת, ברגע שאני מגביל אותו גם מעבר ממחוז למחוז וגם בענפים שהוא בא לצעירים, הוא בא לזקנים, הוא בא לסיעודיים, להגביל אותו, אני יוצר פה חזקה שהוא יישאר באותו מקום.

4 – לחזק את ההסברה אצל מעסיקים ועובדים על זכויות וחובות של העובד.

5 – הועדה קוראת למשרד הפנים לאכוף ביתר שאת סנקציות על מעסיק המעסיק עובד זר לא חוקי.

6 - משרד המשפטים יבדוק שהעובד הזר יפקיד סכום כסף שיחולט במקרה של נטישה. זאת אומרת, העובד יפקיד סכום כסף והוא יידע מזה, שבמידה שהוא נוטש את הסיעודי יחלטו לו את הסכום הזה.

אנחנו מסיימים בזה. תודה רבה לכם. אנחנו נועלים את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>