PAGE
19
ועדת הכספים
18/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1161>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ב (18 ביולי 2012), שעה 9:15

הצעה לסדר-היום בנושא: "משבר ענף הזית בישראל"

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
ציון פיניאן – מ"מ היו"ר
מגלי והבה

יצחק וקנין

שי חרמש

גאלב מג'אדלה

חנא סוייד

חמד עמאר

ליה שמטוב

שכיב מוראד שנאן

>
שירלי אביבי - כלכלנית, רשות המסים, משרד האוצר

מעין נשר - אגף התקציבים, משרד האוצר

מרק פרוזיקי - מנהל תחום תעשיות קלות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תרצה זהבי - משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

עדי נעלי - מנכ"ל ענף הזית

אמיר גור לביא - בעלים משותף, זיתא

יוסי פרידמן - מנכ"ל שמן זית

רן בן-נון - ענף הזית, התארגנות שמן שאן

אילה נוי מאיר - ענף הזית, נציגת המגדלים

שרון אלדד פלק - ענף הזית ונציגת היצרנים

נעים מחמוד אסעיד שנאן - בית בד, ג'ילס

עדאל קנג' עלי קבלאן - בית בד, בית ג'אן

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון

"משבר ענף הזית בישראל"

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעה לסדר היום בנושא משבר ענף הזית בישראל, של חברי הכנסת שכיב מוראד שנאן וג'אלב מג'אדלה.
חבר הכנסת שכיב שנאן, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכל המכובדים שהגיעו, לראשי ענף הזית, למגדלים ובעלי בתי בד שמרביתם הם צפונים שטרחו לקום מאוד מוקדם ולבוא לכאן מפאת חשיבות הנושא. אני יכול להיות להם לפה.

צפונים, אצל היושב ראש זאת אינדיקציה אחרת. תבהיר את זה.

צפונים, לא במובן של רמת אביב אלא תושבי ערי הגליל.

טבריינים.

ענף הזית במדינת ישראל הוא ענף שמאגד בתוכו עשרות אלפי אנשים, גם מגדלים וגם בעלי בתי בד, אבל במקביל יש קרוב ל-330 אלף דונם אדמה במדינת ישראל שנטועה בעצי זית ויש תוצר של שמן זית בכל שנה שמספק את צורכי מדינת ישראל. לצערי הרב בשנים האחרונות הענף סובל ממצב של כמעט קריסה. בחצי השנה האחרונה יצא לי להכיר מקרוב את ראשי הענף, את המגדלים ואת בעלי בתי הבד והבנתי שיש כמות גדולה מאוד של שמן זית שתקועה בבתי הבד ובבתים של המגדלים. זה מצב אבסורדי. בעל בית בד בעצם מפעיל את בית הבד שלו על מנת להביא לעצמו ולמשפחתו הכנסה ופרנסה אבל בהתחלה היו משלמים להם בשמן, במקום בכסף עבור פעולת הכבישה אבל בסוף הם קלטו שבעצם הם מקבלים מוצר שהם לא יכולים למכור אותו. להערכתי יש כיום בן 6,000 ל-7,000 טון שמן זית שתקועים כמוצא שאין לו דורש.

הענף מתמודד עם שני דברים עיקריים כאשר הדבר הראשון הוא יבוא של שמן זית זול. קונים את שמן הזית בספרד – רק כדי לסבר את האוזן – בעשרה שקלים וכנראה עם המכס המחיר הוא 16 שקלים ועל דוכן רשתות השיווק אנחנו משלמים מחיר גבוה מאוד למרות שבכל זאת היה אפשר להביא את המוצר המקומי, לשים אותו על המדף בסופרמרקט ולמכור אותו לאזרח במחיר סביר . הבנתי מהמגדלים ומבעלי בתי הבד שהם יכולים לחיות עם מחיר שנע בין 22 שקלים ל-25 שקלים לליטר שמן זית, לקילוגרם שמן זית. עם המחיר הזה הם יכולים לחיות ללא בעיה וזה לא יגרום להם להפסדים. התחרות שלהם עם המוצרים המיובאים היא פשוט לא הוגנת. במצב הקיים, היבוא קוטל את הענף המקומי עד כדי כך שיש מגדלים שחושבים לעקור מטעים ויש בעלי בתי בד שחושבים בשנה הבאה לא להפעיל את בתי הבד שלהם.
זאת רק ההקדמה. אני הייתי מאוד מבקש, אחרי דבריו של ידידי חבר הכנסת מג'אדלה, שניתן לראשי הענף ולבעלי בתי הבד, לשניים או שלושה מהם, להציג את העמדה שלהם בעניין הזה. הבעיה שלנו צריכה להתמקד בעיקר בשני דברים, קודם כל לצמצם את היבוא בכך שמעלים את המכס על השמן המיובא, והדבר השני הוא להילחם בזיופים. על כל ליטר שמן זית שמביאים מספרד, כשהוא עולה על המדף ברשתות השיווק, כארבעה או כחמישה ליטרים, כך שהאזרח הישראלי מקבל מוצר מזויף. הוא חושב שהוא מקבל צבע זך ויפה וכי מדובר בשמן זית, אבל מדובר בשמן זית מזויף ומהול.
יש נתון נוסף שחשוב שיונח לפתחה של הוועדה וזה העניין של מתן הסובסידיות. מגדל אירופאי מקבל סובסידיה מהמדינה שלו על כל קילו שמן שהוא מייצר. אני הייתי מאוד רוצה להגיע למצב בו ניתן סובסידיה לחקלאים, אבל מאחר שכולנו בתוך עמנו חיים ויודעים לאיזו מציאות כלכלית אנחנו הולכים, אני אפילו לא מעז לחשוב על הדבר הזה למרות שזה הדבר הכי לגיטימי אם לא מעלים את המכס ומאפשרים תחרות הוגנת לחקלאי הישראלי.

תודה רבה. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה.

אדוני היושב ראש, אני מצטרף לחברי שכיב שהציג את הנושא מאוד עניינית. אגב, אל תחשוב שזאת בעיה של האוכלוסייה הערבית.

זאת לא רק בעיה של האוכלוסייה הערבית? אם כן, למה הבאתי את זה?

יש היום עשרות אלפי דונמים שנוטעים בישוב היהודי.

זה לא משנה. מבחינתי זה לא משנה. אלה חקלאים ישראלים שנגרמים להם נזקים.

זאת לא בעיה רק שלנו. לאחרים יש כל מיני קרנות וסיוע והם מצליחים יותר לשרוד בענף הזה ולהתמודד עם הבעיות שהציג שכיב. אנחנו חייבים למצוא פתרונות איך לסייע לענף הזה לא לקרוס כי אנחנו לא יכולים בלעדיו.

אני רוצה להזכיר לך שבשנה שעברה – ליתר דיוק, לפני שנתיים – ישראל הביאה מירדן קרוב ל-22 אלף טון זיתים כאשר אצלנו העונה לא הייתה טובה, כך שהבעיה היא כפולה. כדי שלא נזדקק גם לייבא ממקומות אחרים אבל גם כדי לא לתת לחקלאים שלנו ליפול, אנחנו כאן עושים דבר כפול.

חבר הכנסת ציון פיניאן מחליף את היושב ראש בניהול הישיבה

אנחנו לא רוצים שהחקלאים שלנו יפלו אלא שישרדו בענף אבל אנחנו גם רוצים לשמור על המוצר הזה כי אנחנו צריכים אותו. אם יש שנה בה היבול לא מספיק טוב, אנחנו מייבאים מחוץ לארץ.

מישהו יכול לומר מה תצרוכת שמן הזית?

מדינת ישראל צורכת קרוב לעשרים אלף טון בשנה.

16 אלף טון.

סקרי צריכה שיש לנו משנים קודמים מדברים על 15 אלף טון ואנחנו מניחים שהייתה עלייה.

שמן או שמן זית?

שמן.

אנחנו מניחים שבשנים האחרונות הייתה עלייה, להערכתנו לא מספיק גדולה, כך שאנחנו מדברים על הערכת צריכה של 16-17 אלף טון. אלה המספרים שאנחנו מכירים.

כמה מתוכם מספקים המגדלים שלנו?

היום הגענו ל-330 אלף דונם של מטעים. בשנים האחרונות הושקעו בענף הזה כמעט 300 מיליון שקלים. ניטעו עשרות אלפי דונמים בעידוד משרד החקלאות. הענף הזה הוא ענף שגם נותן פתרון למגדלים והוא גם נותן הרבה מאוד תרומות סביבתיות. הוא נותן הרבה שירותים.

אתם מספקים את כל התצרוכת של מדינת ישראל?

בשנה הבאה אנחנו נייצר כ-19 אלף טון ונספק מעבר לצריכה. שמנו לעצמנו למטרה להעלות את הצריכה. אנחנו מבקשים סיוע בקידום ומיתוג שמן הזית הישראלי. הישראלים לצערנו צורכים כשני קילו לנפש לשנה וזה מעט. אנחנו חושבים שניתן לצרוך יותר. זה מוצר איכותי ובריא כאשר במדינות הים התיכון מסביבנו צורכים הרבה יותר. לדוגמה, ביוון צורכים 24 קילו לנפש לשנה.

מה היקף היבוא? זה מה שמשלים את המשוואה.

בשנת 2011 יובאו 6,000 טון של שמן זית. בעולם יש משבר מאוד גדול בשמן זית. אני חוזר מכנס שמן הזית העולמי, הארגון העולמי של שמן הזית, ויש יצור עודף בעיקר באירופה. ספרד מייצרת ארבעים אחוזים מהתצרוכת העולמית ויחד עם יוון ואיטליה, זה שבעים אחוזים. הם נטעו בהיקפים מאוד גדולים. הם מסובסדים בכ-1.8 יורו לכל קילו ונצברו להם עודפים מאוד גדולים. השמן שם חלקי כתית אבל רובו, שבעים אחוזים מהשמן הספרדי, הוא שמן מזוכך. הם לא מספיקים למסוק כמונו בזמן ולהגיע לבית הבד אלא הם צריכים לטפל בזיתים כי חלק מהזיתים נאספים מהרצפה, חלק מהזיתים קופאים וכולי. הם מייצרים שמן ששבעים אחוזים ממנו הוא מזוכך ומטופל והוא מגיע אלינו בכל מיני שיבושים.

הטענה וההערכה שנתן חבר הכנסת שנאן שבעצם 6,000 טון שמן זית, היא נכונה.

בין 6,000 ל-7,000 טון.

הענף שלנו מייצג שילוב של כל העדות והמגזרים.

לא חשוב. בוא נדבר קודם כמותית.

כל המגזרים תקועים עם הרבה מאוד שמן זית בבתים, בבתי הבד, באתרים. שמן זית ישראלי איכותי תקוע ולעומתו משווק שמן הזית המיובא שהוא הרבה פחות איכותי.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו תקועים כאן בין שלושה דברים. הדבר הראשון הוא הסובסידיה שממשלות אירופה נותנות לחקלאים שלהם. הדבר השני הוא המכס שמדינת ישראל לא מטילה כי זה בעצם מה שיכול לאזן את הסובסידיה שנותנות הממשלות באירופה לחקלאים. בסופו של דבר אנחנו מדברים על אספקת מוצר במחיר סביר לצרכן דבר שהוא בעצם האינטרס של כולם. צריך לעגל את הפינות האלה.

אני חושב שפרוטקשניזם - הגבולות הפתוחות, הגלובליזציה, שבעצם אסור לבנות חומות בין השווקים העולמיים – הוא לא דבר רצוי וקצת בעייתי אבל אם יש לך שוק, אם יש לך מנגנון באירופה שמסבסד את החקלאים שלו, אתה לא יכול לשבת בחיבוק ידיים כשאתה יודע שזה פוגע בחקלאים שלך,.

לכן אני חושב שאין מנוס אלא להעלות את המכס על יבוא שמן, במיוחד שלפי המספרים שנאמרו כאן לא יהיה מחסור והיצרנים המקומיים יספיקו וייטיבו לספק את כל הצריכה של השוק הישראלי.

תודה. נציג משרד החקלאות.

לפני שאני מתייחס, רציתי שתשמעו את הזית שיאמרו מה הם עושים מעבר לסיפור של המכס. יש עוד פעולות שהם עושים ורציתי שעדי יתאר יותר מה הם עושים בנושא הזיופים כדי שנבין את המשבר הזה.

בבקשה.

עולם שמן הזית רווי בזיופים, לצערנו גם בעולם וגם בארץ. בשנות ה-90, 800 אנשים מתו בספרד בגלל זיופי שמן זית. אנחנו לא רוצים להגיע למקום הזה. אנחנו נכנסנו לפעולה של מאבק בזיופים, יחד עם יחידת הפיצוח במשרד החקלאות, כאשר אנחנו מדברים על שמנים שמוסיפים להם כל מיני תוספים.

איך מתבצע הזיוף?

יש שם עשייה שלמה של זיוף. לוקחים שמן מנועים.

זה מתחיל בזיוף בשמנים איכותיים כמו סויה קנולה שמוסיפים להם כל מיני תוספים, תוספי טעם וריח. הצבע הפלורוסנטי הכי יפה וירוק חשוד כחומר מסרטן. בספרד טעו בפורמולציה ואז הרעילו את האנשים. מגיע זמן שמיועד לשימושים אחרים, למאור ולדברים אחרים, והוא זולג לשוק המאכל. מגיעים שמנים עם איכויות מאוד מאוד גרועות והם פשוט עלולים לסכן חיי אדם. אנחנו פועלים יחד עם יחידת הפיצוח, יחד עם רשות המזון אבל חלק מהבעיה היא שהבדיקות שנעשות על ידי רשות המזון לצערי לא מספיק מוקפדות אלא הן בעיקר בדיקות ניירת ומדגמים. הדברים מגיעים מדרום אירופה וניירת אפשר לסדר שם בלי קושי.
אנחנו מדברים על הגברת הבדיקות והאכיפות בשער הנמל והגברת האכיפה בארץ. אנחנו מטפלים בעדכון הבדיקות. היום עושים בדיקות מעבדה של אשתקד והן לא עדכניות לעולם הזיופים של היום. אנחנו עובדים יחד עם משרד הבריאות על עדכון בדיקות מהשורה הראשונה ברמה הבינלאומית.

אנחנו מדברים על אמינות. אנחנו יצרנו תו איכות אמין לשמן ישראלי. אנחנו מדברים על חינוך ומודעות הצרכן. שמן זית הוא רפואה מונעת עם גסטרונומיה. הוא טוב למלחמה בכולסטרול, הוא עוזר במניעת סרטן ולמדינה יש אינטרס לאומי שיצרכו שמן ממקור איכותי ובהמשך ימנעו הרבה הוצאות על בריאות. לכן אנחנו חושבים שהשקעה בחינוך, בקידום ובהבנה כמה שמן הזית הוא חשוב, וכמה שמן הזית הרבה יותר איכותי, חשובה. אין לנו יכולות עיבוד כמו שיש בספרד למשל. עושים יצוא שניוני של הגפן. הם מזככים את השמן. בארץ זה כמעט לא קיים. אנחנו מובילים ברמת האיכות בעולם ומכאן יצאו זנים מובילים.

גם זוכים בתחרויות בינלאומיות.

זוכים בתחרויות. אתן לכם דוגמה. 330 אלף דונם, אנחנו מקבעים פחמן כדי שההיי-טק וכל לייצא. אנחנו מחויבים ב-OECD לקיבוע הפחתת פליטות. אם לא היו מטעי הזיתים האלה, לא נוכל לקבע. המגדלים התחילו להניע את המסורים ואנחנו חוששים בנקודה הזאת. אנחנו רואים בעולם שהמשבר הוא משבר רגעי. אנחנו רואים תחזיות שרמת הסובסידיה באירופה תשתנה, המלאים ירדו, יש העלאה של צריכה במזרח ובעוד כמה שנים מחיר השמן יעלה, ואם לא תישאר כאן חלופה שפויה של גידול ישראלי כי החקלאים יכולים לנשוך את השפתיים שנה-שנתיים ואחר כך הם מניעים את המסורים, כך שבסופו של יום זה לא יהיה כאן.

תסביר להם מה זה מניעים את המסורים כי לא כולם חקלאיים.

פשוט אין ברירה אלא לכרות את העצים. זה כואב לנו כמגדלים וכחקלאים להגיד את זה, אבל כשאין ברירה, פשוט אי אפשר להפסיד. רן שיושב לידי חייב להשקות את המטעים שלו ולטפל בהם בבית שאן במים הכי מליחים שיש. הוא לא יכול להפסיד.

חברים, אל תשכחו שזה יום לא קל אחרי תהפוכות פוליטיות. בענף הזה של שמן הזית אפילו קדימה אתנו בקונצנזוס.

חבר הכנסת משה גפני שב לנהל את הישיבה

קיבלת עדכון מהיושב ראש הזמני?

כן. אני מתנצל. המקום שאנחנו עובדים בו הוא מקום עבודה משונה.

לא אמרת שאין חובת נוכחות.

אין חובת נוכחות. יש חובה שכמה לא יהיו כאן כי זה היה יותר טוב.

אתה יכול לפרט בסוגיה הזאת?

עם הלשון הקצרה שלי, כמעט אמרתי.

אנחנו כמגדלי זיתים חוששים למקור העבודה שלנו ולפרנסה כי לא נוכל לשאת הפסדים לאורך זמן רב כאשר חייבים להמשיך להשקות ולטפל. אם לא תהיה ברירה, אנחנו נצטרך לעקור את המטעים. אם זה יקרה, אמרנו שבסופו של יום לא תהיה חלופה של שמן זית ישראלי איכותי, המחירים בעולם יעלו, השמן שמגיע לכאן הוא לא בר תחרות לשמן הזית הישראלי האיכותי, אנחנו נאבד את כל הערכים הסביבתיים ואת התרומות החיצוניות של המטעים ובסופו של יום הצרכן הישראלי ימצא את עצמו משלם הרבה יותר כסף על שמן זית הרבה פחות טוב ואיכותי. חבל שנגיע לכך.

תודה. אבו, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. אני חושב שהכל נאמר כאן אבל צריך להבין את ההיקפים. מדובר בשטח של כ-220 אלף דונם.

330 אלף דונם.

מעבר למה שמוכר היסטורית במגזר הכפרי בגליל, בשנים האחרונות יש נטיעות מאוד גדולות של זיתים בכל רחבי החקלאות הישראלית וכל זה מתוך הנחה שצריכת שמן הזית העולמית תגדל, כניסה של צריכה בסין, בהודו ובמקומות אחרים, ובעצם המשבר הנוכחי – דווקא על רקע עליית מחירי המזון בעולם – יותר ראה כמשבר נקודתי ולא משבר לטווח הארוך. צריך להבין שכאן הושקע הרבה מאוד כסף על ידי המגדלים, חלק גם בתמיכות, ואנחנו חשופים ליבוא מספרד ומהשוק האירופי, שם הסבסוד מגיע בחלקים מסוימים גם עד שני יורו לקילו וזה לא מעט כסף.

לכן לפי דעתי אדוני היושב ראש, מעבר לכל מה שנאמר כאן, אין ברירה לתת איזשהו סעד זמני, הוראת שעה, להעלות קצת את המכסים בצורה שתאפשר למגדלים לנשום ולעבור את השנה-שנה וחצי הקרובות. אני לא רואה את ספרד על שלל בעיותיה הכלכליות ואת אירופה על שלל בעיותיה ממשיכה לסבסד בסדרי גודל כאלה את הזית. הם לא יעמדו בזה. ברגע שזה ירד, גם כאן אפשר יהיה להמשיך להתקיים בכבוד.

מה עוד שזה לא יציל את המשק הישראלי.

בוודאי שלא. הם ירדו מזה. לפי דעתי זה הכיוון אליו צריך ללכת.

תודה.

אני נציג החקלאים באזור בית שאן. אני רוצה להדגיש שני דברים שנאמרו כאן קודם.

אם נאמר, חבל. תגיד מה אתה מציע.

נאמר כאן קודם שבשנה אחת יש יבול גבוה ובשנה אחרת יבול נמוך. בנטיעות החדשות שהוזכרו כאן, וגם בנטיעות המסורתיות, כמעט ואין שנים של יבול נמוך. העולם הזה מאחורינו. בחקלאות המודרנית השנה האחרונה בה היה יבול נמוך הייתה שנת 2009 ולמעשה מאז אין כמעט שנים של יבול נמוך. הסיבה בעבר שעושים יבוא בשנים של יבול נמוך, כבר לא קיימת. חקלאית אנחנו נמצאים מאחורי זה. השוק הישראלי צריך להתרגל לצרוך כמעט רק את היצור המקומי או רק את היצור המקומי כי הוא מכסה מספיק. לכן הנושא של המכס הוא דבר שמאוד מאוד יעזור, מה גם שהוא אמור להיות בשוליים כי לא אמור להיות יבוא משמעותי כי לא חסר.

תודה.

שמי אמיר גור לביא. לפני עשרים שנים הקמתי את זיתא. אנחנו מייצרים ומשווקים שמן זית. מעבר לכל מה שנאמר, כמי שמשווק אני רוצה להוסיף עוד פרט קטן. הבעיה המרכזית או אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שמגיעים לרשתות השיווק ורואים נניח ברשת השופרסל ארבעה מותגי יבוא שונים, כמובן שהצרכן לא יודע שאת כל ארבעתם מייבאת השופרסל והם מתנהלים כאילו יש ביניהם תחרות.

חדד את הנקודה.

כאשר מגיעים למדף של רשתות השיווק, ניתן לראות ארבעה מותגים שונים של יבוא שלכאורה מנהלים תחרות ביניהם, אלא שאת כל ארבעתם הלכה למעשה מייבאת הרשת. התחרות הזאת היא לחלוטין לא הגיונית לא הוגנת. אנחנו מבית הבד או מהמפעל שלנו צריכים להעסיק רכבי חלוקה, סדרניות ואנשי מכירות דבר שעולה לנו כמו שירותים שאנחנו קונים מבחוץ, עשרים אחוזים להגיע למדף. רשת השיווק מביאה את זה ישר למדף ועולה לה שישים אגורות, בעוד שלנו זה עולה חמישה שקלים.
אני רוצה להביא לידיעת הוועדה שעשה לבקשתנו שמואל סלבין שהיה מנכ"ל משרד האוצר בנושא ענף הקיץ וזאת עבודה מאוד מקיפה. הוא מצא שהפער הזה הוא שווה ערך ל-11 שקלים לקילוגרם, מה שאומר שבעה שקלים לבקבוק של 750 סמ"ק שאלה הם הבקבוקים שנמכרים. זה לא משהו שאנחנו יודעים לגשר עליו.

מה אתם מציעים?

בעניין הזה, זאת לא הצעה מטעם הענף כולו אלא לפחות מטעמי שלי, מציע שאם לא תיווצר דיפרנציאציה בין המכס של המבוקבק, של הצובר, אותה תוצרת שהרשת מביאה לבין המבוקבק לצובר, לנו אין שום סיכוי לשלם לחקלאים כפי שמגיע להם כי בתחרות הזאת הרשת מקבלת עלינו יתרון מאוד גדול.

כמה אתה משלם היום לחקלאי עבור קילו שמן?

כרגע אנחנו עוד לא משלמים אבל העונה קרבה תגיע. אני מניח שעוד יהיו ויכוחים.

כמה שילמת?

אתה גם מייבא?

השנה הזאת אנחנו כמעט לחלוטין לא מייבאים אבל היו שנים בהן בהחלט ייבאנו. לפני שנתיים למשל רוב השמן שלנו היה מיובא כי לא היה בארץ מספיק שמן.

חבר הכנסת שנאן שאל אותך כמה שילמת.

לפני שנתיים, 19 שקלים על אף שהמחיר האלטרנטיבי פלוס המכס היה 15 וחצי שקלים. זה מצב שהוא לא הגיוני כי הרשת היא רק יבואנית ואני מדבר על המותגים שלה.

תסביר את ה-15 וחצי כדי שאנשים יבינו.

זה המחיר האלטרנטיבי בעולם פלוס המכס שמטילה מדינת ישראל על השמן המיובא.

אמרת שזה כולל המכס.

15 וחצי שקלים בצובר.

אני אומר לכם מעדות אישית שלנו שבקבוק מיובא כבקבוק מוכן עולה כ-13 וחצי שקלים עד למדף של הרשת בעוד שלנו, אם אנחנו עושים את זה עם שמן זית ישראלי, עם תשתית הייצור וכולל עלויות הפצה, עלה לנו 21 שקלים. בתחרות הזאת אין סיכוי שנעמוד.

במיוחד כשאתה מתחרה עם עצמך. אתה גם מייבא וגם מייצר.

לא, כשיש מספיק תוצרת ישראלית תחרותית, אנחנו לא מייבאים.

הוא מייבא רק בעונה סירוגית.

הוא אומר שכבר אין שנה סירוגית.

מה הסיפור של הכשרות? האם שמן הזית שמיובא כשר או לא?

אנחנו נכנסים כאן למשהו הרבה יותר קשה. הרבה יותר קל להשיג שמן כשר בכשרות גבוהה בספרד כי יש דינים שלא חלים על הגויים אבל עלינו חלים. עלויות הכשרות שלנו הן הרבה יותר גבוהות.
אם ניקח את מחיר המדף היום, מחיר שהרשתות קובעות ולא אנחנו, נשרשר אותו ונוריד את עלויות ההפצה ואת כל העלויות האחרות – ואנחנו חוליה מאוד קטנה בשרשרת, אנחנו הממלאים – אנחנו נגיע למחיר לחקלאי בעונה הגרועה של 12 שקלים וזאת קטסטרופה ושואה לחקלאים ואני לא חקלאי. לכן, אם לא תהיה דיפרנציאציה באופן שיקשה על הרשתות לקיים תחרות לא הוגנת מול החקלאים ומול המשווקים, החקלאות תתמוטט.

זה חלק מהריכוזיות.

הריכוזיות גדולה עלי.

תודה. שי.

זה מחזיר אותנו לדיון שקיימנו לפני שנה ורבע בנושא המכס על הדגים וזה יחזיר אותנו מחר לדיון על מכס אחר. השאלה היא מה המדיניות כלפי חקלאות ישראל. אנחנו לא יכולים להתמודד עם מדינות בהן המים לא עולים כסף, אנחנו לא יכולים להתמודד עם אתיופיה ומרוקו שם משלמים דולר ליום עבודה, אנחנו לא יכולים להתמודד עם מקום בו אין מיסוי ואין בו מס ערך מוסף.

מה תעשה עם עליות המחירים?

השאלה מה אתה רוצה. תכף אומר לך מה אני אומר בעניין הזה. אתה תגיע למציאות בה לא תהיה תוצרת הארץ. כלומר, היא תצומצם. ברגע שיבוא הדגים יהווה את האספקה לשוק, אתה תישאר עם תוצרת חוץ בלבד.

תעשה לי טובה, אל תדבר אתי על הדגים.

זה אותו הדבר.

זה שונה מאוד.

ברגע שתחשוף את החקלאות בארץ ליבוא מתחרה, אתה תישאר עם תוצרת חוץ בלבד. מי שרוצה לעשות את זה צריך להבין שהזיתים שהתחילו בגליל מכסים היום עשרות אלפי דונם ברמת הנגב. זה חלק מתפיסת שטחים ואחיזה בשטחים וזאת שליחות מעבר לבקבוק שמן הזית. אתה צריך להתחרות עם סובסידיה באירופה ועם היצף באירופה.

אם אני מבין נכון, אתה אומר שלפעמים יש אידיאולוגיה שהיא איננה קשורה לנושא הכלכלי.

גם.

זה מה שאמרת?

גם.

מה זה "גם"? לא הבנתי.

הוא לוקח אותך למקומות אחרים.

גפני, תן לי להסביר לך. כן, יש כאן גם צד אידיאולוגי.

כשיש אידיאולוגיה, הנושא הכלכלי לא משחק תפקיד.

הנושא הכלכלי משחק תפקיד ביחד עם הנושא האידיאולוגי. לא מדובר כאן על הליך מתמשך אלא כרגע תהיה עונה בה יש היצף מחוץ לארץ וכשיש היצף מחוץ לארץ, צריכה לבוא הגנה על המכס כדי שההיצף הזה לא יביא לכריתת עצים.

היית ברור.

אותה סוגיה בדיוק היא לגבי הדגים.

תעשה לי טובה, עזוב את הדגים.

באותו רגע שמגיע היצף בכל ענף שהוא, מדינה נורמאלית ואחראית צריכה לשים מחסום גם עם הוראת שעה. צריך ליצור מצב שבו יבוא היצף מחוץ לארץ לא ייכנס לארץ. באותו מקום בו יש סכנה להיצף, המדינה צריכה לעמוד ולא לתת להיצף הזה להיכנס כאשר פעם זה שמן ופעם אלה דגים.

אנחנו שוב נכנסים לסוגיות האלה של איך אנחנו לא מצליחים לשמור על האזרחים שלנו. אמריקה הגדולה, סין ומדינות אחרות מצליחות לעשות ככל הניתן כדי להגן על התוצרת שלהן. אנחנו לא מדברים על משהו שיכול לשבור את המשק. יש כאן חקלאים שאלפי שנים זאת הפרנסה שלהם ואלה החיים שלהם. אנחנו צריכים למצוא כל דרך להגן על התוצרת שלהם. אנחנו יודעים שיכול להיות שאנחנו כאן מביאים שמן יותר זול, אבל מה שיקרה זה שיהיה לנו שמן זול אבל לא תהיה לנו פרנסה לאלפי משפחות שאלה הם החיים שלהן. צריך למצוא את הדרך ואת האיזון על מנת שהם ימשיכו לעבד את מטעי הזיתים. אנשים לא מודעים, אבל אם תיסע היום לאורך הישובים באזור כרמיאל וצפונה – זה מה שיש שם בקרקע.

תענוג לעיניים.

כן. לנסות עכשיו להוציא את כל המטעים האלה ולעשות משהו אחר, זה דבר שייקח שנים וזה לא מעשי. צריך למצוא פתרון אבל לא יכולים לבוא לאזרחים ולומר להם שבנושא הזה העולם עוקף אותם ולנו אין אחריות כלפיהם. גם במחיר סובסידיה, גם במחיר של לפעמים פחות רווחים, לתת להם את היכולת כדי שימשיכו לעבד את הקרקע שלהם וליהנות מהתוצרת שלהם. יש אנשים שמחכים לביטוח הלאומי ומחכים לכל מיני קצבאות אבל יש אנשים שמחכים כל השנה לעונה הזאת כדי למכור. חברי שכיב סיפר לי שהוא הלך לכל מיני מקומות ומדברים על מאות גלוני שמן שמונחים שם, אולי נתחיל להשתמש בהם להנעת רכבים.

הבאנו את הנושא לכאן כדי שוועדת הכספים תצא עם פתרון לאוכלוסייה הזאת.

תודה רבה. משרדי הממשלה. שירלי אביבי, רשות המסים, משרד האוצר.

ענף הזית נבחן על ידי רשות המסים כבר מספר שנים. שיעור המכס שנקבע בזמנו אפיין את הענף שהיה נכון לאותה תקופה. במהלך התקופה האחרונה נערכו מספר דיונים עם הגורמים בענף ועם המשרדים הרלוונטיים אבל היו חסרים הרבה נתונים ואומדנים לאמוד את הענף, את היקף הצריכה והיקף הייצור המקומי. המשרדים הרלוונטיים נשלחו לעשות שיעורי בית. לאחרונה הם שכרו חברה וגיבשו נתונים שמאפיינים את כל הענף ואנחנו בוחנים את הענף ואת כל השלכותיו.

ברור שחלק מהסיוע שניתן לסייע לענף הזה נמצא במשרדי הממשלה.

יש לכך תקציב?

יש כמה אפשרויות לסייע לענף. חלק מהאפשרויות קיימות גם בעולם ואנחנו לא מחדשים שום דבר. יש אפשרות של סבסוד ויש אפשרות של הטלת מכסים כאשר לכל אחד יש את היתרונות ואת החסרונות של השימוש בכלי הזה.

מאיזה משרד אמור לבוא הסבסוד? ממשרד החקלאות?

הסבסוד, במידה שיש נכונות לתת סבסוד, נעשה בשיתוף פעולה.

הכוונה שלי היא האם משרד האוצר מתגבר תקציבית את משרד החקלאות על מנת שייתן את הסבסוד.

נכון להיום, לא. נכון להיום אין כל סבסוד בענף הזית.

בהמשך אני אגיב בנושא הזה.

אני אגיד את הדברים שקשורים אלי ונמצאת כאן נציגת משרד האוצר שתאמר את הדברים שקשורים למשרד האוצר.

נושא המכס, בזמנו, כמו שאמרתי, נבחן כאשר רמת המחירים ביבוא הייתה שונה בעולם ועל פי זה נבנה המודל של המכס כאשר הוא מוצמד לאיזשהו מדד מחירים לצרכן, אבל המחירים בעולם השתנו במהלך השנים האחרונות ולכן פנו הגורמים הרלוונטיים בענף לשקול שינוי בשיעורי המכס. צריך לזכור שכל שינוי בשיעורי המכס, בסופו של דבר מתגלגל לצרכן הסופי ואנחנו נמצאים היום במצב שבו כל שינוי, המחיר עולה.

אנחנו לא צריכים לפחד מהמחאה החברתית, אם אנחנו עושים טוב לעם.

אנחנו לא מדברים על המחאה החברתית אלא על הצרכן שבסופו של דבר קונה שמן זית. יש לקחת בחשבון שברגע שאנחנו משנים את שיטת המיסוי, המחיר לצרכן משתנה ואם אנחנו מעלים את המכס, המחיר לצרכן עולה.

זה טריביאלי. מה שאת מספרת כאן, זה ברור. כאשר מעלים את המכס, המחיר עולה וזה ברור. השאלה היא אם לא מעלים את המכס, האם המחיר יורד.

במשרד שלנו אנחנו שוקלים לעשות את זה בצורה מאוזנת.

בפניכם עומדות שתי אפשרויות: אפשרות את היא לסבסד ואפשרות שנייה היא להעלות מכסים. עדיין לא החלטתם בעניין הזה.

אגף התקציבים, בבקשה, יש כסף אם מחליטים לסבסד?

רפרנטית חקלאות באגף התקציבים. אני רוצה להמשיך את דבריה של חברתי מרשות המסים. אמנם ברשות המסים בודקים את הנושא של המכס על שמן הזית כבר מספר שנים אבל אנחנו כאגף נכנסנו לבדיקה יותר מעמיקה של הנושא עת ישבה ועדת קדמי שבחנה את כל מדיניות המחירים בשוק המזון. אחד הדברים שעלו היה המכס הגבוה מאוד באופן יחסי על שמן זית ביחס למוצרים אחרים שהמכס עליהם יחסית הוא בשיעור של אחוזים בודדים.

צריך להוריד את זה. נכון?

למה אתה מתערב? אתה באופוזיציה.

מאתמול בערב אני חופשי לדבר.

המכס על שמן זית הוא יחסית גבוה.

מה גובה המכס היום על שמן זית?

שישה וחצי שקלים לקילו.

57 אחוזים.

אם יוחלט על סבסוד, יש תקציב לעניין?

לא.

אז אין שאלה לגבי הסבסוד. אתם רק רוצים שהאזרחים ישלמו את זה.

בחנו את הנושא הזה ואני רוצה לומר מספר דברים בנושא.

אם אין לך כסף, מה יש לך להגיד?

כבר היום יש תמיכות שניתנות.

כשהם נכנסים לאגף התקציבים, הם לומדים בסדנאות להגיד לא. אין להם מילה אחרת בלכסיקון. קחו מהאלקטרוניקה הבידורית שם יש 250 מיליון שקלים ותסבסדו את הזית.

בבקשה, תן לי לסיים את דבריי.

הבשורה תבוא בסוף.

כבר היום ניתנים תקציבים דרך משרד החקלאות למטרות שהציג כאן עדי ממועצת הזיתים של מיתוג השמן הישראלי והמלחמה בזיופים. אנחנו רואים את זה כדבר מאוד חשוב. גם אם מדובר בתקציב קטן, ההשפעה שלו מאוד גדולה כי ברגע שהצרכן יודע שכדאי שהוא יקנה שמן ישראלי כי בכך הוא תורם למשק ועושה דבר טוב, הוא יעדיף את השמן הישראלי על פני השמן הזר, במיוחד אם הם טוענים שהשמן שמגיע לכאן הוא פחות איכותי. אם יצביעו וייתנו את המידע הזה לצרכן, הוא יוכל לבחור.
אנחנו באגף בהחלט שוקלים מדיניות של המרה של תמיכות עקיפות באמצעות מכס שזה בעצם מס שכל הצרכנים משלמים לחברים שמגדלים זיתים, על ידי איזושהי תמיכה ישירה מהממשלה. כרגע לא הוקצה לזה איזשהו תקציב מיוחד או ייעודי, ואני בוודאי לא מתכוונת להתחייב כאן בוועדה שיהיה, אבל אנחנו כן מנסים לגבש איזושהי תוכנית, יכול להיות באמצעות ביטוח הכנסה, יכול להיות באמצעות איזושהי סובסידיה, לבוא ולתת לענפים שיש בהם מכס גבוה במיוחד על מנת לאפשר להוריד את המכס.

עדי יודע שאספנו נתונים על ענף הזית בדיוק למטרות האלה ואנחנו ממשיכים לעשות את העבודה.

מאחר שמדובר במשבר שהוא לא לטווח ארוך כפי שנאמר, אנחנו חושבים שבאמצעות מיתוג, הסברה והביטוח שכבר היום אתם מקבלים על הנזקים, אתם יכולים להתמודד ואנחנו לא מוצאים שכרגע יש איזושהי סיבה להעלות מחיר.

היא לא אשמה. שלחו אותה.

תודה רבה. צביקה כהן, אנחנו מאוד מאוכזבים מהדיון הזה. רק אתה יכול להציל אותנו. משרד החקלאות.

אני אעיר כמה הערות קטנות. גם אני ישבתי בוועדת קדמי ושמעתי את הדיבורים על הורדת מכסים ועל סבסוד. בחשבון פשוט אנחנו מדברים על מעל 150 מיליון שקלים בשנה לסבסוד המגדלים בהשוואה לחצי המיליון של המיתוג עליו דיברה מעין. הענף הזה לא מקבל סבסוד בשום מצב.

תמיכה בביטוח הוא לא מקבל?

אני מבקש לא להתערב.

אני יכול לענות.

לא. אגף התקציבים, כוחו בזה שהוא יכול להגיד שיש לו כסף ואז יש פתרונות. אם היא אומרת שאין כסף, אין לה זכות דיבור. נתתי לה לדבר מתוך נימוס.

תודה. אני מעריכה את זה.

זה בסדר. אין לי טענות אליך אלא לשר.

לשולחייך.

את בסדר. את עושה את מלאכתך נאמנה. את עושה בדיוק את המדיניות של המשרד עליה אני חולק.

אם הסכמת לבוא מטעמו של השר, זאת כבר גבורה.

כולם הבינו שיש כאן משבר גדול והפחד מהעתירה קיים. כולם מבינים גם שיש איזושהי תחרות עם ספרד מי יעקור ראשון. כולם הבינו שהענף הזה במשבר. אני מקווה שהמשבר, בניגוד לדגים, הוא זמני כי בספרד לא ניתן יהיה לסבסד כל כך הרבה זמן ולא ניתן יהיה להציף את העולם בשמן זמן בעשרה וחצי שקלים לקילוגרם. לכן אני חושב שצריך פתרון זמני, בניגוד לדגים שהוא פתרון יותר קבוע.

נכון. הם גם הציעו פתרון זמני ולא דיברו על פתרון קבוע.

הוראת שעה.

גם אנחנו אזרחי המדינה ובתוך עמנו אנחנו חיים. הפתרון צריך להיות בעל שלושה מרכיבים עיקריים כאשר האחד הוא טיפול בזיופים, טיפול אמיתי בזיופים, השני, הנושא של ההסברה שמעין ציינה אותו אלא שצריך יותר כסף כדי להסביר מה מגיע מחוץ לארץ ומה מייצרים בארץ, וכמובן הפתרון חייב להיסגר באיזושהי תוכנית קצרה שתנסה לתת הצעה הוגנת כדי להרים את המכס. אני מוכן גם להבין מה שאמר אמיר, אבל שתהיה איזושהי הצעה הוגנת שלא תעמיד על הצרכן יותר מדי וגם תיתן למגדלים להמשיך לחיות לפחות עוד שנתיים עד שאני מקווה שהמצב באירופה לא יהיה כפי שהוא היום.

המכס היום, אותו קבענו בזמנו, הוא שישה וחצי שקלים והוא התאים למחיר שהגיע מאירופה ב-14 וב-15 שקלים יבוא ואז הכול היה בסדר. כרגע המחיר באירופה ירד אבל הוא לא ירד לעד. אני יודע שבקרוב תתקיים פגישה של השרים הנוגעים בדבר. אנחנו נכין תוכנית בנושא הזה.

השרים הנוגעים בדבר זה שר התמ"ת ושר החקלאות?

כן. גם הם ידונו במשבר.

אדוני, הם בכלל לא נפגשים.

הם מאותה מפלגה.

הם לא מדברים.

הם באותה מפלגה. איך הם לא מדברים? אני ומגלי לא מדברים? איזה מין דבר זה? באותה מפלגה לא מדברים?

ביום ראשון תתקיים פגישה בין שרת החקלאות לשר התעשייה?

כן. צריך להביא הצעה הוגנת ולהביא תקציבים לא גבוהים בנושא ההסברה לגבי הזיופים ולהביא גם הצעה הוגנת בנושא המכסים שאין ספק שצריך מעט להרים אותם כדי לאזן את היבוא מול השוק המקומי לטווח קצר. יש כל מיני אפשרויות כאלה ואחרות על מנת להמשיך להגן על החקלאים וגם על הצרכן.

תודה.

המועצה היא מועצה סטטוטורית שיכולה לגבות היטלים ויש לה מקורות משלה.

משרד התעשייה. המחיר לצרכן של שמן זית מיובא הוא יקר כי מה שהוא קונה, כאשר הוא קונה שמן זית מיובא, זה שמן זית שאין לו שום תכונות של שמן זית ואני מדבר על התכונות הבריאותיות. אז הוא יכול לקנות שמן סויה במחיר הרבה יותר זול. לכן יש כאן הטעיית הצרכן.

במשרד התקיימו ישיבות כדי לנסות לקדם עם מועצת הצמחים את הנושא של מכירת שמן זית ישראלי וכדי למנוע את הזיופים, זאת אומרת, לשנות את התקן הישראלי, לשנות את הסימון ועם משרד הבריאות לשנות את הבדיקות כי הבדיקות של שמן זית מיובא, לא קיימות.

מה אתה מציע לנו לעשות?

כפי שכולם אמרו כאן, משהו זמני או להעלות את המכס.

ועדת הכספים מבקשת מהשרים הנוגעים בדבר – שרת החקלאות ושר התמ"ת – למצוא פתרון למשבר הזה. הם נפגשים ביום ראשון ואנחנו דורשים פתרון. אי להשאיר את המצב הזה כמות שהוא.

שידווחו לנו.

מדובר על סדרי גודל מאוד גדולים. אגב, את המכסים על השמן לא הורידו, כך שזה לא בדיוק הדבר הזה. את המכסים, על פי בקשת ועדת הכספים, לא הורידו כדי שלא ייפגעו המפעלים כאן. אותו הדבר לגבי הטונה. גם על זה אני מקבל ביקורת, אבל אנחנו מצאנו לנכון שזה יכול לפגוע במפעלים ויכול לפגוע בהרבה מאוד עובדים. גם במקרה הזה צריך למצוא לעניין הזה פתרון.

התפקיד למצוא פתרון הוא של הממשלה. אני שמח שאתה אומר שתתקיים פגישה. אני חושב שצריך לערב גם את משרד האוצר בעניין. לא יכול לשבת שר האוצר מחוץ לנושא הזה. אגף התקציבים נותן כל הזמן הצעות מקצועיות גם למשרד התעשייה, גם למשרד החקלאות וגם לרשות המסים. אגף התקציבים הוא אגף שנותן עצות. זאת אומרת, את הכסף הוא מחזיק אצלו ולאחרים הוא נותן עצות.

את הכסף הוא מעביר משנה לשנה.

המצב הזה לא יכול להיות.

אנחנו רוצים בתוך חודש ימים.

ם נפגשים ביום ראשון. אני מבקש עדכון על הפגישה ואנחנו נקבל החלטה ביחד ונראה מה אנחנו עושים. אחרי הפגישה הזאת תהיינה הצעות ונראה מה לעשות.

מתי יהיה דיון המשך?

אני לא קובע עכשיו. קודם כל נשמע מה התשובה כי יכול להיות שלא יהיה צורך בעוד ישיבה.

צביקה, אני מבקש שתעדכן אותנו. אנחנו עם יד על הדופק. החברים וגם אני רוצים לדעת את ההתפתחות בעניין הזה. זאת שאלה מאוד עקרונית, שאלה שאפילו גובלת באידיאולוגיה אבל יש כאן אנשים שיכולים לאבד את מקור פרנסתם דבר שיגרום נזק עצום.

אני שמח שהמילה אידיאולוגיה נכנסה לסיכום הישיבה.

המילה אידיאולוגיה היא כל הזמן אצלי. הבעיה היא שיש מפלגות שאת המילה אידיאולוגיה הוציאו לחלוטין מהלכסיקון שלהן. למשל, קדימה, אין אצלם אידיאולוגיה אלא יש ליאור חורב שמחליט איזה מדיניות עושים.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:15>