PAGE
8
ועדת הכספים
16/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1154>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ב (16 ביולי 2012), שעה 11:55

<תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה) (תיקון), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
שי חרמש

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

>
עו"ד סיגלית ברקאי-וקאיל - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גלעד ונגרובר - מנהל תחום כלכלת תחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

צביקה שפירא - כלכלן, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אהרן ויסמן - מנהל נמל חדרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה דוד בורשטיין - מנכ"ל חברת הפחם

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה) (תיקון), התשע"ב-2012>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה) (תיקון), התשע"ב-2012.
מי מציג את התקנות?

עורכת דין סיגלית ברקאי מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה.

למעשה נמל חדרה הוא נמל שמוכרז מ-1980 כנמל והוא מופעל על ידי משרד התחבורה. הייעוד העיקרי שלו הוא קליטת אניות צובר שנושאות מטעמי פחם עבור תחנת הכוח שמופעלת על ידי חברת החשמל כשהחברה הלאומית לאספקת פחם היא החברה שלמעשה מספקת את הפחם לתחנת הכוח והיא חברת בת של חברת החשמל. גם חברת החשמל וגם החברה לאספקת פחם הם במינהלת הנמל. הנמל למעשה מתוקצב כמפעל עסקי כאשר למעשה ההכנסות שלו מממנות את ההוצאות שלו. זה משק סגור שעיקר ההכנסות שלו נובעות מאגרות שיט ואגרת רציף.
שיעור אגרת הרציף קבועה בתקנות הנמלים שלא עודכנה משנת 1984 ובתקנות היא עומדת על סך של 61 שקלים ישנים, לפי מדד הדולר זה יוצא שני שקלים.

חברת החשמל היא בנמל?

חברת החשמל היא הלקוחה העיקרית וחברת הפחם.

שגם היא חברה ממשלתית.

אגרת הרציף מהווה שבעים אחוזים מההכנסות של הנמל שהיום בגלל השיעור הנמוך של האגרה, למעשה הנמל נמצא במצב של גירעון תמידי והוא לא מצליח להגיע לתקצוב שלו כל שנה ולכסות את ההוצאות.

הנמל

הנמל.

מי מכסה את ההוצאות שלו?

כל שנה, במידה שנדרש, כאשר יש גירעון, נעשה איזשהו הסכם עם חברת החשמל לכיסוי הגירעון הספציפי כי הנמל חייב להגיע בסוף השנה לתקציב מאוזן של אפס.

אם כן, חברת החשמל מממנת?

חברת הפחם.

מה הוצאות הנמל במשך השנה?

התקציב השנתי בפועל הוא סביב ה-24 מיליון שקלים בהנחה שאין לך הוצאות מיותרות. הוצאה מיוחדת, זה יכול להיות או קניית כלי שיט או תיקון משמעותי שאתה צריך לעשות בכלי שיט. חלק מהכלי גם מאוד ותיקים וצריך לטפל בהם. כשצריך לתקן כלי שיט, יש לך הוצאה גדולה מהרגיל. תקציב ממוצע בשנה, 24 מיליון שקלים.

מה ההכנסות?

24 מיליון שקלים. ב-31 בדצמבר התקציב חייב להיות מאוזן. אפס.

נמל חדרה הוא ברשות נמלי הים, כמו כל הנמלים?

לא.

לפני שמגיעים לאיזון, אני שואל מה ההכנסות.

24 מיליון.

יש לפעמים חסר בהכנסות אותו צריך לכסות מחברת הפחם. מה ההכנסות עד שאתה מגיע לחברת הפחם?

זה תלוי בשנה.

שנה ממוצעת.

כרגע, בגלל האגרה הנמוכה, אני מצליח לקבל 18 עד 20 מיליון שקלים כך שבין ארבעה לחמישה מיליון שקלים אני צריך לעשות הסכם עם חברת הפחת כדי שתשלים לי את הסכום החסר הזה.

האגרות שאנחנו נדרשים לאשר עכשיו, אלה לא אגרות שיכסו את ההוצאות של נמל חדרה. כסף יחסר.

הן אמורות לכסות את התקציב.

הן לא אמורות לכסות כי זה ייתן עד עשרים מיליון שקלים.

יש גם אגרות כלי שיט שמשלימות.

המשמעות של העניין היא שזה לא מכסה את ההוצאות.

האגרות כרגע לא מאפשרות לנו לכסות את הוצאות הנמל. אנחנו מבקשים עדכון של אגרת הרציף. אגרת הרציף תאפשר לנו לכסות את כל הוצאות הנמל.

כן יאפשרו?

כן יאפשרו.

לא תצטרכו לבקש כסף?

לא.

לכן אנחנו מבקשים להעלות את סכום האגרה.

עכשיו הבנתי. חבר הכנסת שי חרמש, יש לך רשות דיבור.

גפני, יש פה שני דברים. קודם כל, עושים כאן דבר אחד נכון באיחור של שלושים שנים כשמצמידים את האגרה למדד ולא לדולר. אין שום הצדקה להצמיד אותה לדולר. הדולר הוא דבר פסיכי לגמרי. כל ההוצאות של הנמל הן הוצאות שקליות. שכר עבודה הוא שקלי והפחם הוא שקלי.

זה היה מוצמד כאשר הדולר כל הזמן צמח והשקל עמד. אז זה היה רווחי אבל המצב עכשיו השתנה.

המדינה היא מדינה שקלית ולא דולרית. לא קיבלנו כוכב בדגל האמריקאי.
הנושא השני. מייקרים את אגרת הרציף פי שלוש, משני שקלים לשישה שקלים. יש לזה השלכות על נושא החשמל? האם כתוצאה מכך תבוא מחר חברת החשמל ותייקר את המחירים?

התשובה לא.

למה?

מכיוון שבלאו הכי היא נותנת את הכסף הזה. בכל מקרה היא משלמת.

אם זה במקום זה, זה בסדר.

על זה אמרו בגשש ישראבלופ. הם ממילא משלמים את הכסף הזה.

האם יחד עם הכסף שמעבירים או משלמים יש גם איזו בדיקה של ההוצאות של הנמל? מה השכר שמקבלים בשכר? תוכניות הבראה? אולי מישהו יחפש למה זה לא מאוזן.

מנהל הנמל כאן. את יכולה לשאול אותו.

הכי פשוט לשלם כסף של חברת הפחם או חברת החשמל ואף אחד לא בודק מה באמת קורה. אני לא יודעת מה קורה עם נמל חדרה ואני לא אמורה לדעת אבל אני יודעת מה קורה בנמל אשדוד. אם אצלכם זאת מקבילה של נמל אשדוד, אני מתנגדת מראש.

לפני שאת מתנגדת. מר ויסמן, חברת הכנסת פניה קירשנבאום שואלת האם ההוצאות של נמל חדרה הן הוצאות שנבדקות, התייעלות, משכורות וכל הדברים האלה שצריך לכסות אותם וכתוצאה מכך שמכסים אותם, מחיר החשמל יכול להיות יותר גבוה?

אני אומר כמה דברים.

התקנות לא משנות שום דבר כי אם לא התקנות האלה, משלמים את הכסף ב-31 בדצמבר וממילא עדיף לעשות זאת בתקנות ולאשר אותן. שואלת חברת הכנסת פניה קירשנבאום לגבי העניין הזה.

כמה עובדים יש לכם?

אנחנו יחידה עסקית ששייכת למשרד התחבורה. אנחנו גוף ממשלתי. עובדי משרד התחבורה בנמל, אנחנו שבעה שזה דרג הניהול, הנתבים, המכונאי הראשי.

שבעה עובדים?

שבעה עובדים.

זה נמל חדרה?

כן. אנחנו מפעילים את כלי השיט באמצעות מיקור חוץ. אנחנו מפרסמים מכרז כחוק ומעסיקים קבלן שהוא מפעיל את כלי השיט.

זה לא נמל אשדוד. זה משהו אחר.

שליש מהוצאות הנמל. אנחנו מחכירים גוררות, אנחנו חוכרים אותן מחברת החשמל וזה שליש נוסף מהוצאות הנמל. בסך הכול הנמל מאוד יעיל ואני יכול להגיד לך שבעשר השנים האחרונות, תקציב הנמל, ההוצאה שלו בפועל, נעה בין עשרים ל-24 מיליון שקלים, כך שהוא מאוד סטאטי גם בהשוואה לנמלים בעולם פר טונה של פריקת פחם. נמל מאוד יעיל.

יושבים כאן חמישה אנשים ואתה אומר שאתם שבעה עובדים. רק שני עובדים עוד לא הגיעו?

אלה לא עובדי נמל. אלה עובדי משרד התחבורה.

אנחנו עובדי משרד התחבורה, רשות הספנות והנמלים.

תפסיקו לחשוד בכל אחד. בא סוף כל סוף נמל אחד שהוא קטן, קומפקטי ויעיל, אז זורקים עליו את כל המחלות שיש לנמלים אחרים.

אני לא זורקת עליו שום דבר. אני אמרתי שאני מקווה שהם לא מקבילה של נמל אשדוד. זה כל מה שאמרתי.

את יכולה לומר כמה מלים על נמל אשדוד?

אני יכולה להגיד הרבה מלים.

לא. עזבי.

כשאנחנו מדברים על הטייקונים, באותה רוח אנחנו צריכים לדבר על נמל אשדוד ושם יוצא אחד הטייקונים הגדולים שיושב שם, ושזה יהיה לפרוטוקול.

סיגלית, שתי הבהרות. הבהרה ראשונה נוגעת למדד. בכל ההוראות שמתייחסות להצמדה למדד המחירים לצרכן, הסיפא אומרת "סכומים שהשתנו כאמור, יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב" וכאן אתם מבקשים לעגל את זה לעשירית השקל החדש הקרובה. אם תוכלי להסביר את זה לפרוטוקול.

צביקה שפירא, רשות הספנות והנמלים, אגף כלכלה, משרד התחבורה. אנחנו רוצים עשירית השקל מאחר שהמדובר במיליוני טונות לשנה של פחם.

אתם רוצים להפחית.

לכן מספיק לנו לעגל את זה לעשירית השקל ולא שקל שלם. מדובר בסדר גודל כיום של שבעה מיליון טון ועתיד יכול להיות שהכמויות ירדו לחצי.

הבהרה שנייה בנוגע לסעיף 3(ג) בו אתם מבקשים להוסיף את המילה "למטען" למרות שלמיטב הבנתי אגרת רציף כבר היום משולמת לגבי מטען.

הבקשה הזאת למעשה הגיעה ממשרד המשפטים. הרעיון היה שלא מדובר בפטור שהוא פטור גורף אלא פטור ספציפי למטען ספציפי כדי שזאת לא תהיה הוראה בת פועל תחיקתי אלא הוראה ספציפית כלשהי.

עד היום לא היה לכם. אתם משנים כאן רק את הסכומים. בנוהג השתמשתם כאילו זה למטען?

בכל מקרה היום זה ניתן לכמות מסוימת של מטען. נשאר אותו הדבר וזה רק מתחדד. הכוונה היא לחדד את זה ולא לומר שעכשיו לא משלמים בכלל אגרת רציף.

זאת אומרת שאי אפשר לתת פטור בכלל.

כן. זה לא שכולם פטורים אלא כמות מסוימת פטורה.

אנחנו מצביעים על אישור תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה) (תיקון), התשע"ב-2012.

הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד

התקנות אושרו

התקנות אושרו. אני מודה לכם. תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:10>