הצעת חוק למניעת אלימות כלפי עובדי רווחה + הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת עובד סוציאלי),

הכנסת השמונה-עשרה
5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/07/2012

נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



<פרוטוקול מס' 750>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ב (16 ביולי 2012), שעה 11:45

<1. הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד סוציאלי), התשע"א-2010>
<2. הצעת חוק למניעת אלימות כלפי עובדי רווחה, התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

>
עו"ד גלעד סממה - יועץ שר המשפטים

עו"ד גבי פיסמן - ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

עו"ד אביגיל סון - משרד המשפטים

עו"ד ליאת יעקובוביץ - משרד המשפטים

אהובה קרקובר - מנהלת תחום בכיר, ארגון ומינהל ברשו"מ, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד נועם פליק - הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד קלוד גוגנהיים - עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד יפעת פרנקנבורג - עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דרור קלייטמן - קצין חקירות באח"ם, המשרד לביטחון פנים

גיא הרמתי - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה, מרכז השלטון המקומי

עו"ד נועה בן אריה - היועצת המשפטית, מרכז השלטון המקומי

אסא בן יוסף - מנהל תחום רווחה, מרכז השלטון המקומי

יצחק פרי - יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

אריה אהרן - יו"ר מחוז תל אביב והמרכז, איגוד העובדים הסוציאליים

דוד גולן - יועץ תקשורת, איגוד העובדים הסוציאליים

דוד דהאן - הארגונים החברתיים בכנסת

אייל לב ארי

וילמה מאור

חבר המתרגמים – אהובה שרון

<הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד סוציאלי), התשע"א-2010>

<הצעת חוק למניעת אלימות כלפי עובדי רווחה, התשע"ב-2012>

בוקר טוב, יום שני בשבוע, כ"ו בתמוז, ה-16 ביולי 2012 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק מניעת אלימות כלפי עובדי רווחה, התשע"ב-2012, של חבר הכנסת חיים כץ והצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד סוציאלי), התשע"א-2010, של חברת הכנסת רחל אדטו.

אנחנו בשלב הראשוני, לפי סעיף 84, למזג את החוקים.

רחל, אני לא יודע אם כדאי לך. היא מדברת שם בטלפון אבל היא ראתה והסכימה למזג את החוקים. צריך להצביע על מיזוג שני החוקים האלה?

צריך להצביע. המיזוג הוא גם בכפוף לאישור ועדת הכנסת.

אנחנו מצביעים על מיזוג החוקים.

הצבעה
בעד מיזוג שני החוקים – פה אחד
אושר מיזוג החוקים

שני החוקים מוזגו.

אני אומר משהו על הצעת החוק. בגדול, לא לזה התכוונתי אבל יחד עם זאת אני בן אדם שמכבד את מילותיי. אמרתי שמה ששר הרווחה משה כחלון יסכם עם משרד המשפטים, אני אכבד אבל זה לא רציני. אני אכבד, אבל זה לא רציני.

הפכו לגמרי את ההצעה.

לקחו הצעה שבאה להגן על העובדים הסוציאליים ועשו ממנה צחוק. יש לנו עכשיו שתי ברירות: או לא להצביע ולזרוק את זה, או לאשר את זה כמו שזה אבל במקרה כזה, מה עשינו? אנחנו מסמיכים מאבטח? זה לא רציני.

אין כאן סנקציות. אין כאן כלום.

גלעד, תסביר לי את הרציו שעומד מאחורי הראש של משרד המשפטים.

נמצאים כאן הגורמים המקצועיים.

לפרוטוקול, שם ותפקיד.

גלעד סממה, יועץ שר המשפטים. הצעות החוק הפרטיות, היו לנו הרבה בעיות אתן. אגב, זה אמור לגבי כל גורמים המקצועיים במשרדים ולא רק במשרד המשפטים. נמצאת כאן גבי פיסמן מייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים שיכולה להסביר וגם ליאת יעקובוביץ’ ואביגיל סון ממשרד המשפטים.

אימא שלי עליה השלום אמרה שיש שני סוגי אנשים: יש מסבירים ויש מצליחים. ברגע שאנחנו מסבירים, נכשלנו. אם אנחנו מצליחים, אנחנו לא צריכים להסביר שום דבר. הילד שלי כשהלך לבית הספר והביא ציון תשעים, בא שמח. כשהוא קיבל שמונים, הוא התחיל להסביר למה זה לא החומר, למה לא למדו וכולי.

אני חושב שיש גם סוג שלישי – אולי לא ברוב המקרים - שהוא גם מסביר וגם מצליח.

אם זה לא ברוב המקרים, הוא נכשל. אם הוא פחות מחמישים אחוזים, זה כבר כישלון.

התחלנו עם פילוסופיה, ואתה חזק ממני בעניין הזה.

לא בטוח.

אני מבקש שגבי תתייחס לנושא.

עורכת הדין גבי פיסמן, מחלקת ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים. אני רוצה להציג את המודל עליו אנחנו מדברים.

התפיסה הקיימת של מאבטחים היא מאבטחים מסוג קצת אחר. מה שאנחנו לוקחים כאן בהצעה, אנחנו אומרים שלמאבטחים הקיימים יש יכולות שהן טובות, היום לפי החוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, ואלה יכולות שמתאימות בעיקר למניעת פח"ע. אנחנו רוצים לתת לאותם מאבטחים שקיימים היום לפי חוק סמכויות את היכולת להתמודד עם מעשי אלימות. היכולת שניתנת להם באמצעות הסמכויות שניתנות כאן, היא גם יכולת לפעול באופן קונקרטי כאשר מתבצע מעשה אלימות לנגד עיניהם וגם יכולת לפעול למניעת מעשה אלימות. אנחנו סבורים שהמענה הזה הוא מענה נכון גם לבעיה הקונקרטית שעומדת כאן על שולחנה של הוועדה, של אלימות כלפי מטפלים ואנחנו חושבים שהמענה הזה גם ייתן את התשתית למקרים דומים שעלולים להיגרם במקומות שמועדים לאלימות.

לעצם העניין. יש כאן סמכויות שהן סמכויות תקדימיות שלא היו עד היום למאבטחים והסמכויות האלה הן סמכויות למניעת אלימות.

אם את מסתכלת על מה שקורה בשינוי חקיקה לגבי רופאים ולגבי צוותים רפואיים בבתי חולים, גם שם עשית איזשהו שינוי. בשנה וחצי האחרונות נעשה שינוי בהתייחסות לצוותים רפואיים בבתי החולים. לכן זה לא תקדימי אלא להפך.

מדובר על סמכויות מסוג אחר. גם בחוק שמדובר עליו, של בתי החולים, יש סמכויות מינהליות. למאבטחים אין סמכויות מהסוג הזה עליו אנחנו מדברים כאן.

זה יותר חזק מאשר כאן. שם בצוותים רפואיים את מתייחסת ביותר חומרה מאשר לעובדים הסוציאליים כאשר אני חושבת שהעובדים הסוציאליים בבתי החולים והצוותים הרפואיים עומדים באותו מדרג של אלימות כלפיהם.

אני לא חולקת. לכן עמדת משרד המשפטים בעניין הזה היא שהמענה שצריך להינתן הוא מענה שצריך להיות שוויוני באותם מקומות שמוגדרים על ידי המחוקק כמקומות שמועדים לאלימות. כאן המקום שאנחנו מדברים עליו הוא כל מקום שמספק שירותי רווחה.

סליחה שאני קוטעת אותך. אמרת מענה שוויוני לכל מי שנתון לאלימות. בואי ניקח את שתי הקבוצות האלה כאשר אחת עברה שינוי חקיקה, ואלה הצוותים הרפואיים בבתי החולים, ומנגד יש לך את העובדים הסוציאליים כאשר שניהם נמצאים בחזית של האלימות. כאן מול העובדים הסוציאליים את נותנת פחות מענה להגנה עליהם מאשר על הצוותים הרפואיים. אין כאן שוויוניות. הצוותים הרפואיים בבתי החולים, היום יש להם הגנה יותר טובה מאשר יש לעובדים הסוציאליים ולכן יש כאן בעיה. את חזרת ואמרת את המילה שוויוניות כמה פעמים ואני טוענת שהצוותים הרפואיים בבתי החולים – שכמובן אני תומכת בזה – קיבלו במהלך השנה וחצי האחרונות הגנה יותר טובה מאשר העובדים הסוציאליים.

אני אסביר שוב למה הייתה כוונתי. כוונתי הייתה לפתרון שייתן מענה מעתה וגם להבא למקומות שהם מוגדרים על ידי המחוקק כמקומות שמועדים לאלימות. גם בתי חולים יהיו מנויים בתוספת ולפיכך, לפי התפיסה שלנו, ניתן יהיה להציב שם את אותם מאבטחים משודרגים שיינתנו להם סמכויות למניעת אלימות. גם במקומות אחרים שאנחנו נגדיר אותם בתוספת, ניתן יהיה להציב מאבטחים מהסוג הזה. לגבי אותו חוק שדיברת עליו, יש שם, מעבר להיבט הזה, גם את הסמכויות המנהליות שאנחנו חשבנו שהן סמכויות בעייתיות בהקשר הזה ולכן זה מודל שאנחנו חושבים שלא ראוי לשחזר אותו.

תודה.

עורכת דין נועה בן אריה, היועצת המשפטית למרכז השלטון המקומי. בשיתוף עם איגוד מנהלי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות, אנחנו למעשה בירכנו על הצעת החוק של אדוני מכיוון שסברנו שהיא בדיוק אותה הצעת חוק שעושה סדר בבעייתיות שהייתה קיימת בתוך לשכות הרווחה גופן, שם סברנו שבמקומות בהם אין מאבטחים – ולצערי הרב הצעת החוק המוצעת כאן מתייחסת מתוך נקודת מוצא שבכל המקומות יש מאבטח או לכל הפחות ניתן להציב בכל מקום מאבטח.

לעומת זאת, הצעת החוק של יושב ראש הוועדה היא הצעת חוק שלוקחת את המצב הקיים ומנסה לאשר בתוכו, בתוך התמהיל הקיים, את היכולת להתמודד עם אירועי אלימות, או אלימות מילולית או התפרצויות באופן כזה שיאפשר גם סמכויות מינהליות של הרחקה, גם סמכויות של רישום ותיעוד בתוך התיק ואלה סמכויות שמבחינת שירותי הרווחה יש להן חשיבות עליונה מכיוון שכאשר אתה מייצר תיעוד שכזה ואתה מייצר מנגנוני אזהרה שבהינתנם אותו בן אדם שהוא אלים או שהוא מאיים או שהוא מאיים לפעול, הוא ישקול כי יש סיכוי סביר שהוא לא יקבל שירותים אחר כך בלשכות, אז יש לזה חשיבות ויש לזה משמעות.

רשויות מקומיות בהרבה מאוד מקומות ברחבי הארץ לא יכולות להציב מאבטחים בכניסה ללשכות הרווחה. הצעת החוק הזאת, גם אם היא מייצרת אכסניה חלקית נאותה יותר לסמכויות מאבטחים ונותנת אפשרות לפעול בעצימות גבוהה יותר עם סמכויות מוגברות יותר כי מדובר כאן במאבטח, עדיין במבחן התוצאה היכולת להפוך את הצעת החוק הזאת להצעת חוק ישימה, יעילה וטובה עבור הבעיה שהוצפה כאן ושבשלה הוצע החוק – היא מוגבלת מאוד. היא מוגבלת ביכולתה של הרשות המקומית להציב מאבטחים, ביכולתה הכלכלית, מבחינת תקן כוח אדם. כאן אנחנו מזהים בעיה אמיתית.

יוצא מזה גם שברגע שאנחנו לוקחים את האכסניה החקיקתית הזאת, אנחנו מאבדים סמכויות מינהליות שלפחות לטעמם של מנהלי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות היו חשובות מאוד. הסמכות הזאת של אזהרה על ידי מנהל, היא סמכות שהייתה מאוד מאוד חשובה מבחינת המנגנון ואנחנו למעשה מוותרים עליה ומוציאים אותה כאן מתחולה למרות שהיא חשובה.

גם הנושא של טווחי הימים, היכולת להזהיר, היכולת להרחיק לתקופה מוגבלת ולהחזיר. אלה דברים שכאשר מנהל לשכת רווחה או מי שעובד בתוך השטח ונמצא שם ברמה היום יומית ומכיר את הציבור הזה, יש סבירות הרבה יותר גבוהה שהוא ידע כיצד להתמודד עם אותם המקרים ולתת להם את הטיפול ההולם בהתייחס לאותו מקרה ספציפי שנמצא מולו. זה נכון שבמקרים של אירוע חריג של אלימות קיצונית או של התבטאויות קשות שמהוות איום של ממש, פיזי, על מנהל הלשכה או על כל עובד מטעמו, נכון יותר שהוא יקרא לפקח או למאבטח שייתן לו את הסיוע אבל כדיפולט להחליט שהסמכויות האלה יינתנו למאבטח, מבחינתנו, לפחות במרבית הרשויות המקומיות בישראל, לא השגנו דבר.

לכן גם אנחנו טוענים שלא לתינוק הזה פיללנו ונראה שאנחנו צריכים לנסות למצוא את המנגנון שמאזן בין הרצון לייצר אכסניה חקיקתית נכונה לעניין הזה של אבטחה לבין הצורך לטפל נקודתית במה שקורה בלשכות הרווחה. בעניין הזה אני מתחברת מאוד למה שאמרה חברת הכנסת רחל אדטו, שגם בעניין של בתי החולים היה טיפול נקודתי. גם כאן, כפי שאני רואה בהצעת החוק הבאה שתידון, יש טיפול מאוד נקודתי, תיקון שמוכנס במסגרת חוק העונשין שהוא ייעודי לעניין. זה חשוב לטפל בעניין הזה בלשכות עצמן ולקחת את המנהלים כפונקציה שיכולה לטפל בעניין.

יכול להיות שמה שקורה זה ששם החוק מרמז על השוני המאוד מהותי. ברגע ששם החוק שונה מחוק למניעת אלימות נגד עובדים סוציאליים לחוק למתן סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, זה מעקר את כל הכוונה כי באמצעות החוק הזה אתה מעניק סמכויות אבל אתה לא נותן נגיעה לעובדים הסוציאליים.

אנחנו נפנה לעובדים הסוציאליים ונשאל אותם אם הם רוצים את החוק הזה. אם הם יגידו שהם לא רוצים את החוק הזה, החוק הזה לא עובר. אנחנו לא מקדמים אותו ולא באים לעשות כאן סטטיסטיקה ולספור עוד חוק או פחות חוק. אם זה לא נותן לנו שום דבר, משרד המשפטים יישאר עם הרצונות שלו ואני לא אפר את המילה שנתתי לשר הרווחה, אבל לא היה חוק. אם שר הרווחה לא רוצה להגן על העובדים הסוציאליים, אז הוא לא רוצה להגן עליהם. על פניו נראה לי, כפי שנאמר, שלא לתינוק הזה פיללנו. יחד עם זאת, אם העובדים הסוציאליים יאמרו שהם בכל זאת רוצים את זה, אנחנו נתקדם אבל לא בשמחה גדולה.

תודה ליושב ראש הוועדה חיים כץ. ממש לא פיללנו לזה. כאשר יצאתי הבוקר מהמשרד, עובדת בלשכה בקריית גת חטפה מכות. אנחנו נמצאים במקום מאוד ייחודי, מאוד אלים, מאוד בעייתי וזה קורה כמעט כל יום. בקריית גת מנהל לשכה, לפני כמה שנים, שכב על הרצפה, יש לו פלטינה בראש מסיפור אחר, והוא כמעט מת כתוצאה מתקיפה. הוא עזב את העבודה. אני בכוונה שם את זה בחומרה הזאת.

הנורמות במדינה השתנו. קראת היום בעיתון? סגן מפקד טייסת העיר לחיילים והרביצו לו. חיילים רגילים הרביצו לו. פוצצו אותו. סגן מפקד טייסת וזה היה בבסיס שלו.

באופן אינסטינקטיבי-רפלקסיבי, ברגע שהיה איזשהו מקרה של אלימות במדינה, מקרה חמור כמו היום בקריית גת, מיד הייתי מודיע לסגור את כל הלשכות. נקודה. העובדים הסוציאליים מצפים שמישהו יגן עליהם, מישהו יגיב בנושא של האלימות ושוב אני מזכיר ששלוש עובדות סוציאליות נרצחו.

כאשר אנחנו מדברים על חוק למניעת אלימות נגד עובדי רווחה – לא רק עובדים סוציאליים אלא זאת הרווחה במהות שלה, זה מקום אלים, זה מקום קשה – כאשר יש את כל החלק שאין אפשרות לעשות את הרישום בתיק, אין אפשרות להזהיר, אין אפשרות להרחיק ואין אפשרות להפסיק טיפול, כל זה איננו מהווה מניעת אלימות. ברגע שמדובר אך ורק בסמכויות של פקחים, קודם כל לא בטוח שישנם פקחים וכאשר הם ישנם, לא בטוח שמישהו יממן אותם. אנחנו מכירים את כל הנושא הזה. אם אנחנו נשארים אך ורק עם הנושא הזה של שינוי סמכויות שיטור של הפקחים - לתת להם יותר סמכויות, לקחת תעודת זהות או לא לקחת תעודת זהות או כן לעצור אדם או לא לעצור אותו, דבר שהוא חשוב אם זה היה חלק מחוק נרחב יותר - אין לי בעיה. זה ברור ואנחנו רצינו את זה. אם זה רק זה, אז אני לא רוצה שיהיה כאן עלה תאנה כי זה ממש עלה תאנה.

הבנתי אותך.

פיני קבלו, סמנכ"ל במרכז השלטון המקומי. אני מצטרף לדברים שאמר איציק. אני חושב שהחוק הזה בא בעקבות אלימות ויחד עם ארגון מנהלי הרווחה, השלטון המקומי ואיגוד העובדים הסוציאליים יצאנו לפעילות מחאתית ואף פעילות ארגונית על מנת להשבית את הרשויות. כתוצאה מכך הוזעקנו למנכ"ל משרד הרווחה ושם הוא התחייב לכתוב חוק. חברתי נועה בן אריה יחד עם המשרד אכן ניסחו הצעת חוק. מאוד מאוד שמחנו ובאנו לכאן בחגיגה גדולה.

חגיגה? לא ראינו שתייה ועוגות.

לצערי כנראה שלא די מבינים במשרד המשפטים את האלימות שקיימת בכל המקומות.

את חומרת המצב.

נעשים דברים באותן לשכות רווחה ואנחנו מקשיבים לקולות שיוצאים, לפחדים ולכל הדברים שקורים.

אדוני היושב ראש, אני חושב שזה לא החוק שאתה התבקשת על ידי השר להוביל. אני לא חושב שאתה הולך להוביל כאן חוק שבאמת עומד לעשות שינוי בנושא הזה. לכן אני חושב שצריך לבקש מהשר שימשוך את הצעת החוק.

אנחנו לא צריכים לבקש זאת מהשר. הסמכויות הן אצלי עכשיו. השר סיים את תפקידו.

אני אומר את זה לנציגת משרד הרווחה.

לשר אין יותר מעמד. הוא לא יכול למשוך והוא לא יכול לעשות כלום. זאת לא הצעת חוק ממשלתית. הוא סיים. ברגע שהחוק עבר אלי, אני אמרתי דבר אחד. אני אמרתי שאני אכבד את ההסכמות שלו עם משרד המשפטים וחבל שאמרתי את זה כי אחרת הייתי עושה את מה שאני חושב. מאחר שאני מכבד את מילותיי, אני מכבד את ההסכמות ואני לא אעביר את החוק הזה. שמעתי את העובדים הסוציאליים אומרים שלא לזה הם פיללו, יהיה חוק אחד פחות בסטטיסטיקה. אני לא אעביר את זה. אמרת שאם זה היה חלק ממשהו מושלם יותר, זה בסדר, אבל אם זה רק זה, שידעו שיש בעיה.

השאלה אם אפשר להביא את זה לעיון נוסף. יש כאן אמירה שהיא נכונה ששר הרווחה לא דואג לעובדים הסוציאליים, אם אלה ההסכמות שלו.

אני אקיים שיחה עם שר הרווחה. אני אומר לו שאני לא יודע מה הסיכומים שלו אבל הם לא מתאימים לי כך שהוא יחליט.

גלעד, אתם עומדים על הנוסח הזה?

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, אני שומע גם את הצד השני וזה חשוב לי.

זאת אומרת, מה שאני אומר, זה לא חשוב לך. חשוב לך רק מה שאומר הצד השני.

מבחינתי אתה באמצע. יש שני צדדים ואתה בראש השולחן.

היתרון של גלעד הוא שהוא שומע את שני הצדדים וזה ממש יתרון גדול שלא קורה הרבה. גלעד מצטיין בזה שהוא שומע שני צדדים.

תודה. אני חייב לומר שאירועים חמורים כאלה כפי שתיארת שקרו היום בקריית גת, בעיניי זה מצריך טיפול הרבה יותר משמעותי מהצעת חוק כזאת או אחרת שמאפשרת תיעוד ורישום. כאן צריך טיפול משטרתי חד משמעי כולל הגשת כתבי אישום, להמשיך עם זה עד הסוף ולהגיע גם לענישה מתאימה.

אבל את הדבר הזה אתם שרים ואנחנו שרים עשרים שנים. צריך לעשות כאן שינוי ממדרגה ראשונה.

אני מדבר כמי שהופיע בבתי משפט והגיש כתבי אישום. אני יודע על מה אני מדבר בתחום הזה.

אני רוצה שעדיין אנשים נוספים ממשרד המשפטים יתייחסו להצעת החוק של אדוני ולאחר מכן אני אומר כמה דברים.

מה זה להצעת החוק שלי?

הצעת החוק המקורית שלך.

מה זה יתייחסו?

יתייחסו. בהצעת החוק יש כמה בעיות שאנחנו עלינו עליהן.

זמננו לא נועד לבידור. אתם רוצים לדון, נעצור את הדיון עכשיו, שבו עם עורכי הדין ותתדיינו. שיהיה לכם ברור שהצעת החוק כפי שהיא כתובה והוסכמה – לא תהיה. אני לא הולך לאשר אותה כי לא צריך את זה. אם אתם לא רוצים לתת את ההגנה לעובדים הסוציאליים או בכלל לעובדי הרווחה, בוא נגיד שאנחנו לא רוצים לתת הגנה. לא נאמר שבא המחוקק בשביל לספור חוקים או למלא סטטיסטיקה כך שיהיו לו עוד חוקים. לא רוצה. יהיה לי חוק אחד פחות אבל מה שיש לי בחקיקה שלי, הוא מהותי, הוא ענייני ועם תוצאות. אני לא רוצה לשחק. פשוט לא רוצה לשחק במשחק הזה.

בוא נעצור את הדיון. שמעתם את שני הצדדים, הבנתם את רוח חברי הכנסת המציעים, ואנחנו רוצים חוק עם שיניים שישמור, אולי, ושירתיע למען לא ייפגעו עובדי הרווחה. זה מה שאנחנו רוצים.

יהיה מסר.

אנחנו לא רוצים משהו אחר. אנחנו רוצים אנשים שנותנים לנו שירות על מנת לעזור לנו, ולפעמים נדמה לנו שהם לא בסדר אתנו, לא ייפגעו וניתן להם הכול.

זה לא בהכרח יחייב הוספת תקנים וכוח אדם.

נכון. בחוק מרתיע, אנחנו לא מדברים על עלויות תקציביות. אנחנו מדברים על אזהרה אבל בא משרד המשפטים ואומר שהוא לא רוצה שאני אזהיר. אנחנו מדינה עדינה, אנחנו נמצאים באיזה אי באיזה מקום שאף אחד לא עשה שום דבר. הייתי פעם בשוויץ עם נבחרת הנוער – הייתי ראש המשלחת של נבחרת הנוער, הייתי חבר הנהלת ההתאחדות ולא הייתי חבר כנסת - נסע הנהג והיכן שהיה כתוב 40 קמ"ש, לא הגיע אפילו ל-41 קמ"ש. בחוץ היו עציצים, פרחים, עיתונים ואף אחד לא נגע בהם. גם בניו-זילנד, אם צומח עשב בערוגה או בצלחת של אז, זאת סיבה לחדשות. שני שתילי יבלית התגלו בצלחת של עץ פיקוס ברחוב זה וזה. אם אצלנו ברווחה היה ככה, היינו מעלים את התנאים של הגננים, אבל לא כך הוא המצב. אנחנו אנשים חמים, אימפולסיביים, מגיבים מהר. כשמישהו עושה משהו, אני שוקל שמונה פעמים אם להעיר לו. תהיה חכם, אל תהיה צודק. קח את העיתון של היום. גילוי נאות, אני בא מחיל האוויר ושירתתי בחיל האוויר. טייס היה אלוהים. סגן מפקד טייסת שהולך עם הילדים שלו, מעיר למישהו ומורידים עליו אלות ומפוצצים אותו. קרה משהו בחברה הישראלית. אני אומר לך שקרה משהו. בזמני סגן מפקד טייסת רק היה מסתכל, היינו לוקחים חיתולים. היום באים עם אלות ומרביצים לו.

צריך להחמיר ענישה.

אני מבין שמשרד המשפטים צריך להתעשת וצריך להבין באיזו מדינה הוא חי. הוא צריך להבין שהאנשים בו הם לא עורכי דין לרגע אלא הם אזרחים במדינה. אנחנו לא רוצים כלום אלא לשמור על אלה שהם חשופים בצריח החברתי ונותנים לנו שירותים אבל בעקבות משרד המשפטים אנחנו מפקירים את דמם. מפקירים את דמם. גברת, אם את חושבת לבד וכולם חושבים אחרת, תאמיני לי שהצדק לא רק אצלכם. אם העובדים הסוציאליים שעובדים שם, ולא אנשי משרד המשפטים, אומרים שהם לא רוצים את החוק – אז את טועה. את שם כדי לתת להם כלים ואם את הכלים שלך הם אומרים שהם לא רוצים – אז את טועה. אל תכפי עליהם את מה שאת חושבת שזה נכון כי הם לא רוצים והם לא צריכים את זה. את לא יודעת יותר טוב מהם. את חושבת שאת יודעת יותר טוב מהם, אבל את לא יודעת יותר טוב מהם. תני להם את הכלים שהם מבקשים ואנחנו לא צריכים לכפות עליהם.

אני לא רוצה לגזול את זמנכם. שבו להתדיין. יש עוד זמן עד שבוע הבא.

נכון, יש עוד זמן עד שבוע הבא.

אם אתם רוצים, אני מוכן לבוא בלילה באיזה יום שתקבעו, רביעי או חמישי, כדי להכין את זה לשבוע הבא.

אדוני היושב ראש, רציתי להציע קודם שיאמרו גם את הבעיות שאנחנו רואים מבחינת הצעות החוק הפרטיות אבל, ואחר כך התכוונתי להציע שאנחנו נמתין קצת, נדון שוב, כל אחד במשרד שלו, ואחרי כן ננסה להגיע לנוסח מוסכם אחר. אם נצליח, נצליח, ואם לא, לא. אני מניח שאתה לא רוצה להלאות את כולם.

כן, זה מיותר. אני בן אדם פרודוקטיבי ולא רוצה להשחית את זמן האנשים.

נפרוש למשרדים ונדון.

אני מקווה שתחזרו להצעת החוק הראשונית עם תיקוני המפקח.

אנחנו מודים לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.