PAGE
41
הוועדה לזכויות הילד
17/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 192 >
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ב (17 ביולי 2012), שעה 12:30

יום הדיור הציבורי בכנסת: מה עם הילדים במאבק ההורים לדיור ציבורי?

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אבקסיס – היו"ר

>
חבר הכנסת דב חנין

חבר הכנסת שלמה מולה
ישראל שוורץ - סמנכ"ל בכיר אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

רונית כץ - מדריכה מרכזת תחום ילדים בסיכון, משרד החינוך

צחי דוד - רפרנט שיכון, משרד האוצר

דקלה רגב - עורכת דין באגף לסיוע משפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גילה גרינבוים - עו"ס מחוזית לפי חוק הנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ערן כהן - סמנכ"ל, חברת עמידר

הגר קאופמן - ממונה קשר ממשל, חברת עמידר

יריב ורניק - דובר חברת עמידר

יובל פרנקל - מנכ"ל, חברת עמיגור


רמזי חלבי - יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי

רומן פרס - סגן ראש עיר, עיריית יוקנעם

ליליאנה סירקיס אלבז - עו"ס, רכזת דיור עירונית, עיריית ירושלים

שמואל דוד - יועץ, שתי"ל

דוד דהאן - הארגונים החברתיים בכנסת

רינה שיקלי - דיירת דיור ציבורי, הפורום לדיור ציבורי

יפית שיקלי - דיירת בדיור הציבורי, הפורום לדיור ציבורי

רויטל עוזרי - דיירת דיור ציבורי, הפורום לדיור ציבורי

מיכל ורשבסקי - ארגון תראבוט, פורום הדיור הציבורי

ליטל בר - דיירת דיור ציבורי, פורום הדיור הציבורי

רותי לביא - פורום דיור ציבורי

לואיז סמרט - דיירת דיור ציבורי, הפורום לדיור הציבורי

אורן פסטרנק - המחאה החברתית, ארגון 'מעמד האוהלים'

יוסי שאול - פעיל המחאה החברתית

ישראל שטיינלינג - מפונה, גר באוהל שנה

צפורה שטיינלינג - מפונה, גרה באוהל שנה

ויקי וענונו - פעילה חברתית, מחוסרת דיור

נסים עוג'ר - עו"ד מרצה בנושא חוק ומשפט

שמעון נחמני - מקבוצת המעברה בירושלים

ניצן



זהבה - אזרחית

אריק אשרמן



סמירה קאדי - דיירת בדיור הציבורי

איתי פידלמן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נירה לאמעי-רכלבסקי

רחל סעדה

ס.ל., חבר המתרגמים

מה עם הילדים במאבק ההורים לדיור ציבורי?

צהריים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד, התאריך ה-17 ביולי 2012, כ"ז בתמוז, תשע"ב, השעה כבר רבע לאחת. הנושא הוא יום הדיור הציבורי בכנסת, הוועדה הזו תדון במה עם הילדים במאבק ההורים לדיור ציבורי, או אם אנחנו יורדים לשורש העניין, אנחנו מדברים על פינוי מדיור ציבורי של משפחות עם ילדים. זה יהיה הנושא פה בוועדה. אני מברכת את כל המוזמנים פה, אנחנו יודעים שבחלקם הם עוברים ועברו טראומה מסוימת, יש לנו גם נציגים, אני רואה, של החברות המשכנות וגם נציגים של שלטון מקומי שיוכלו לדבר בהמשך, אבל אני רוצה לשים דגש על כמה דברים. אתמול קיבלנו מסמך שזימנתי אותו כבר לפני לא מעט זמן, אבל זה בעצם מסמך נוסף בשרשרת המסמכים שהכינה מחלקת המחקר של הכנסת לבקשתי. אני רוצה לברך מאוד את העורך של המסמכים האלה, איתי פידלמן, שבסופו של דבר בשורה התחתונה אנחנו יכולים לומר שהוא חשף במסמכים הללו את הטרגדיה שאנחנו חווים בכל מה שקשור לדיור הציבורי. ראשית, לאן נעלם הכסף של הדיור הציבורי, ואחרי שגילינו שה-2.7 מיליארד שקלים שנכנסו מתוך אותם מבצעי מכר של דירות כדי לפתור בעצם שתי בעיות, גם של הזכאים הוותיקים שנמצאים בדירות הציבוריות ושיהיה להם את השקט של היום שאחרי בעקבות החוק של רן כהן, וגם כמובן של דור ההמשך, אבל במקביל הוא היה אמור להכניס הכנסות נוספות למדינה, בעקבות אותה מכירה, כמו שאמרתי, שהכניסה כ-2.7 מיליארד, ובכסף הזה היו אמורים לבנות או לקנות דירות כדי למלא את המלאי בדירות נוספות.
שלום חבר הכנסת שלמה מולה. אני מברכת אותו על שהגיע לדיון הזה. אני יכולה לומר שחבר הכנסת מולה הוא חבר כנסת חברתי מאוד בכל הנושאים שנוגעים לזכויות של האזרחים או לעוולות שנעשות, הוא בהחלט שותף, וגם מכיר את החומרים לעומק.

אז כמובן כמו שציינתי קודם, אותם כספים שנכנסו מאותם מבצעי מכר, מדינת ישראל החליטה בהחלטת ממשלה בשנת 99' שכל הכספים האלה יופנו למלאי נוסף לדיור הציבורי, בשביל לשרת את הזכאים שנמצאים ברמה סוציו אקונומית נמוכה או שאין להם אפשרות להחזיק, או דירה משלהם או דירה בשוק החופשי. לצערנו הרב, המסמך של איתי פידלמן גילה שהכסף הזה התאייד או הופנה למטרות אחרות, יכול להיות שהמטרות מאוד ראויות לכשעצמן אך בהחלט לא המטרה שלשמה הכסף נצבר. ניסינו לעקוב, לא גילינו החלטת ממשלה אחרת שסותרת את החלטת הממשלה משנת 99'. איתי, תתקן אותי בכל רגע ש- - - אין מה לתקן. לא הייתה שום החלטה אחרת להסב את הכסף הזה למקומות אחרים, מה שקרה הוא שאחרי שהתפטרו מ-80,000 דירות בשוק הדיור הציבורי נותרנו עם בסביבות 60,000-63,000 דירות ולצערנו הרב זה ממש לא סיפק את הביקוש, מה שגרם אחר כך לאיזה היא חשיבה יצירתית במשרד השיכון ובמשרד האוצר והחשיבה היצירתית אמרה ככה, אם יש כל כך הרבה זכאים אז אולי נעלה את הקריטריונים, או נשנה אותם, נחמיר אותם, כך נהיה חייבים בפתרונות לפחות אנשים. מה עשו? לקחו את הקריטריונים, שינו אותם לחלוטין ומהיום הרבה יותר קשה לקבל דירה בדיור הציבורי או להיות זכאי לדירה בדיור הציבורי או לעזרה בשכר דירה. מסמך ההמשך שאותו חיבר איתי פידלמן ממחלקת המחקר, מראה שהקריטריונים עכשיו מדברים בכלל על מי שמקבל קצבת קיום. אין ספק שזה גרם לירידה של המונים מתוך הזכאות לדרוש דיור כזה, כאלה שהיו זכאים בעבר ופתאום מצאו את עצמם לא זכאים, לא שפתאום מצבם הכלכלי השתפר, או שפתאום קיבלו איזה בית בירושה, או שפתאום יש להם מקום לגור בו לגדל את הילדים שלהם, לא, מצבם הוחמר.
בהמשך רצינו לדעת כיצד עובדים המשרדים, משרד השיכון, משרד האוצר, ובכלל לגלות איך החברות המשכנות מתנהלות מול המשרד. מה שגילינו, וזה מסמך שממש קיבלנו אותו אתמול, זו תופעה שהיא קצת בעייתית מבחינתנו, היא מגלה שלחברות המשכנות עדיף שדירה תעמוד ריקה מאשר יפלשו אליה, גם אם הם זכאים, אבל לא בתוך המסלול הרגיל, כי גם אם דירה עומדת ריקה, או שהיא לא משופצת, החברות המשכנות מקבלות על זה כאילו היא מאוישת בזכאים. איפה התמריץ? איפה הניסיון בכלל לגרום לכך שיהיו פתרונות ראויים? איך היא הייתה מצליחה לשפץ אותם מבנים, כי אני חייבת להגיד משהו על החברות המשכנות. הם נמצאים לפעמים בפרונט ואליהם מופנים החיצים, לאורך השנים קוצצו להם הכנפיים, לאורך השנים קוצצו להם גם הסמכויות, היום כל בקשה גם עוברת למשרד השיכון בעצמו שבודק האם זכאי או לא זכאי, וכדומה, פחות בידיים של החברות המשכנות, פחות מבנים בידיים של החברות המשכנות, פחות שיקול דעת, ומדבר על כך גם מבקר המדינה, אבל בשורה התחתונה לא השכילו לפתח מנגנון מסוים שיגרום לכך שיהיה שווה לשפץ את הדירות האלה, שיהיה שווה לאייש אותם בזכאים ולפתור את הבעיה של משפחות שפולשות וכדומה.

אני חייבת להגיד שמהמסמכים עולה שישנן דירות ברחבי הארץ שלא מאוישות, חלקן בגלל שהן נמצאות בתנאים לא נאותים על מנת לאכלס בהם משפחות, חלק מהדירות לצערי הרב במקום לשפץ אותן במחיר עלות מסוים, אבל בטח שמינימלי, נאלצים למכור אותן כי פתאום הן לא ראויות למגורים. למכור בשוק החופשי, אולי זו הכנסה נחמדה ונוספת למשרדים אבל בשורה התחתונה זו עוד התפטרות מעוד נכסים של הדיור הציבורי ושוב פעם הכספים האלה לא הולכים למלאי נוסף. אל תשכחו שאם אנחנו אומרים שמוכרים אותן בשוק החופשי, זה לא לזכאים ואז אנחנו באים ושואלים את החברות המשכנות והם אומרים 'הדירה לא יכולה לאכלס אנשים'.

היום אנחנו נדבר על כך שכאשר מפנים משפחות מה קורה עם אותם ילדים, מי יודע מה קורה עם הילדים, איפה קורת הגג, איפה יילכו לישון, מי יטפל בהם, איך זה מתואם עם המשרדים השונים, איך זה מתואם עם המסגרת החינוכית בבתי הספר, שיודעים שהילד עכשיו ללא קורת גג, ללא החדר הפרטי שלו ואני שואלת שאלה הרבה יותר מקיפה מזה, מישהו בכלל נותן את דעתו מה קורה לאותם ילדים במשפחות הללו, באיזה תנאים הם חיים, לאן הם נזרקים, מה קורה איתם, איפה הם עושים שיעורי בית, שלא לדבר בכלל על לארח חברים. ויותר מכך, הילדים האלה מפתחים לא רק חוסר אמון, גם סלידה מהממסד שבעיניהם הוא אחראי לזה שהם נזרקו מהבית שלהם. חברים, זה לא פופוליסטי, זה אמיתי, אנחנו מדברים היום על גיוסים וגיוס לכולם, מאותם ילדים שאנחנו זורקים לרחוב אנחנו מצפים שבהמשך הם יהפכו להיות החיילים של מדינת ישראל, שהם יהיו מחויבים או נכונים להקריב או לסכן את חייהם בשביל שלום המדינה, בשביל ביטחונה, ולאחר מכן בכלל להפוך להיות יצרניים, חוליה בשרשרת של החברה שלנו. זה לא יקרה, בטח לא כאשר הילדים האלה מרגישים שהמדינה בגדה בהם.

צריך לטפל בנושא הזה וצריך לטפל בו לעומק, צריך לדעת מה היקף התופעה ואיך אנחנו פותרים אותה. זה אכזרי, דבר ראשון, זה לא צודק, ויותר מכך, החברה תשלם על זה את המחיר, אם לא היום אז מחר ועדיף להקדים תרופה למכה, למרות שאנחנו כבר בעיצומה של קטסטרופה אחת גדולה. עכשיו בכלל אומרים לנו שבגן סאקר היו ילדים שנמצאו מחוץ לבתים שלהם משום שלא היו להם פתרונות דיור והם ניסו להתאבד. אני לא יודעת לגבי הנתונים האלו- - -

מדויק. הייתי שם וראיתי את- - -

מי אדוני? בשביל הפרוטוקול.

עסקתי בעריכת דין למעלה מ-20 שנה, מרצה בנושא חוק ומשפט.

וזה בדוק שהיו ילדים שניסו להתאבד בגלל- - -

בדוק, אני יכול לתת לך את השם ואת המשפחה גם.

אני עובדת סוציאלית שליוויתי את- - -

והיה דבר כזה? אז אנחנו נתחיל עם זה. לפני שאנחנו ניתן את רשות הדיבור לגורמים האחרים, אם את יכולה להתקרב, שמך לפרוטוקול וספרי לנו פחות או יותר, כמובן חיסיון על הפרטים הספציפיים. על מה אנחנו מדברים?

אני עובדת סוציאלית באגף הרווחה בעיריית ירושלים. מספר רב של עובדים סוציאליים ליוו את המשפחות בתקופה שהם היו מחוסרות דיור בגן סאקר. אני לא זוכרת כרגע את מספר הילדים שהתגוררו פיזית בגן סאקר- - -

כשאנחנו אומרים התגוררו, הם ישנו שם באמת, הם התקלחו שם- - -

הם ישנו, התקלחו, ילדים קטנים- - -

איזה גילים היו שם?

מגיל שנה עד חיילים, כולל חיילים, היו לנו שלושה חיילים שהתגוררו עם המשפחות בגן סאקר. מצאנו איזה הוא פתרון עבורם יחד עם הצבא אבל קשה לעזוב את המשפחה כאשר אתה יודע שהאמא והאחים שלך נמצאים שם וללכת לישון בבית החייל. באמת הייתה משפחה שהבת, עקב המעבר לגן סאקר, לא הסכימה לעבור להתגורר במאהל ואז היא התגוררה אצל חברה- - -

בת כמה היא הייתה?

מתבגרת. והיא ניצלה, היא בטיפול.

ניסתה להתאבד.

כן. אין ספק ש- - -

בתור עובדת סוציאלית תגידי לנו באמת מה יכולה להיות ההשפעה על הילדים האלה.

ילדים צריכים יציבות, יציבות זה אומר מסגרות קבועות והורים שיכולים להתפנות אליהם ועקב מחסור בדיור אין לי ספק שהמעברים התכופים בין בתים גורם לילד- - -

מה זה בתים? את מתכוונת בין בית לבין הרחוב.

בין בית לבין הרחוב, בין בית ועוד בית ועוד בית ועוד בית- - -

של אנשים טובים שמארחים אותך ללילה או שניים.

זה לא רק זה, כי המשפחות האלה לאורך תקופה נכנסות לאיזה שהיא דירה, לא מצליחים לשלם את שכר הדירה, נמצאים במצב שאחרי כמה חודשים הם נאלצים לעבור לעוד דירה ומתגלגלים מה שנקרא, פעם הם עוברים לגור אצל ההורים, או אצל קרובי משפחה, ופעם הם עוברים לגור במקום אחר עד שעוד הפעם המערכת של הרווחה מנסים לעזור להם לשכור דירה ו- - -

מערכת הרווחה עוזרת בשכירת דירה?

מלווה במקרים שיש- - -

מלווה כספית?

יש מקרים גם שניתן סיוע כספי ל- - -

כמה מקרים כאלה יש? כמה מקרים כאלה את מכירה?

יש לנו בערך כ-200 מקרים בשנה.

לא בגלל שפינו את המאהל והיו צריכים לתת להם- - -

אני לא מכירה בן אדם אחד כזה.

אולי נדבר על הסכומים שאתם משחררים, סכום של 300 שקל.

אני לא מכירה בן אדם אחד שהרווחה עוזרת לו לשכור דירה.

תקשיבו לי, אתם לא תמצאו מקום יותר סימפטי מהוועדה הזו, שגם יבינו ללב שלכם וגם לכאב שלכם, אבל הוועדה הזו תשתדל לעמוד בתנאים מסוימים כדי שכולם ישמעו את כולם ואנחנו נבין את התופעה וגם ננסה לקבל תשובות ותשתדלו לדבר רק בזכות דיבור, כי אחרת יהיה פה רעש שאף אחד לא ייצא מפה נשכר ובטח שלא נוכל להבין את התגובה.

כשאנחנו מדברים על עזרה, אנחנו מדברים על כמה?

קודם כל האחריות היא של משרד השיכון ואין ספק לגבי הנושא הזה, הפתרונות נמצאים בידי משרד השיכון- - -

מה גם שבמשרה של העובדים הסוציאליים אין בדיוק ארגז כלים לעזור במקרים האלה. לצערי הרב.

אנחנו עובדים בשיתוף עם פרזות ירושלים ובאמת מנסים לזרז הליכים ולטפל, אבל בטווח הראשוני אנחנו מלווים את המשפחות למיצוי זכויות ובין היתר יש מקרים שאנחנו גם עוזרים בסיוע בשכר דירה- - -

בסביבות ה-?

זה בין 600 ל-1,000 שקל, אבל זה לא קבוע, זה תלוי ברשתות החברתיות שיש למשפחה, כל מקרה לגופו של עניין. גם לא בכל מקרה אנחנו מתערבים, זה כמובן תלוי תקציב, אם יש יכולת או אין יכולת תקציבית.

כשאת מדברת על תקציב את מדברת על תקציב של העירייה או תקציב של המשרד?

גם וגם.

בגלל המאטצ'ינג?

יש מאטצ'ינג.

מה שאני רוצה לבוא ולהגיד שיש לנו פניות רבות של משפחות מחוסרות דיור, משפחות שמגיעות למצוקה גם של פינוי ואנחנו מנסים לסייע באמצעים הקיימים במה שאפשר.

יש לי שאלה אלייך. אני מתארת לעצמי שמפנים דירות של אנשים שנמצאים, אנשים מחוסרי דיור שפלשו לדירות כאלה ואחרות כדי לתת לילדים שלהם איזה שהיא קורת גג, כדי לנסות ולמנוע מהם את החיים ברחוב, כאשר קורה פינוי כזה, שהוא בדרך כלל פינוי לא קל, הרבה פעמים עם בכי מסביב ועם היסטריה ועם טרגדיה יותר מדי גדולה לאותם ילדים, מה הנוהל ואיך אתם מתנהגים במקרים כאלה? מודיעים לכם על כל פינוי?

לצערי לא.

את יודעת שזה מחויב?

מודיעים לילה לפני, בוקר, 'תבואו, יש...'.

אתם יודעים מתי מדובר במשפחות עם ילדים? אתם רואים את ההליך? אתם בודקים שלאותו ילד שמפנים באותו יום- - - סליחה שאני מרימה את הקול, כי אם אתם לא יודעים אז אתם לא יכולים להגיש עזרה, אבל השאלה שלי אם מיידעים אתכם ואם אומרים לכם למצוא חלופה לקורת גג?

יש חוק שהבנקים לא יכולים לפנות משפחות, יש תאריך מסוים, אני לא יודע בדיוק, שהבנק חייב למצוא להם פתרונות דיור עד שנה- - -

חוק הוצאה לפועל.

עד שנה. זאת אומרת משפחה בלאו הכי עד שנה לא יכולה להיזרק. השאלה היא, יש הרבה מאוד מקרים שהחוק לא חל עליהם כי החוק חוקק עד תאריך מסוים, זאת אומרת אם זה היה לפני 25 שנה, המשפחה לקחה לפני 25 שנה משכנתא, אפשר, זאת אומרת כל אלה שלקחו משכנתא מהתאריך הקובע של החוק הבנק חייב למצוא להם דירה חלופית לשנה.

הוא לא עושה את זה.

החוק לא חל על- - -

לא חל על הדיור הציבורי? אז אנחנו נחיל אותו על הדיור הציבורי אם צריך.

מה שבאמת אנחנו צריכים לבדוק הוא, כי גם אם למשל החוק שבא להגן על אותם אנשים שיש להם דיור שלהם ולא עמדו בתשלומי המשכנתא, האם הוא חל על דיור ציבורי? אתם אומרים לי שלא.

אנחנו אומרים ש- - -

אין חובה למצוא דיור חלופי.

אין חובה למצוא דיור חלופי וגם אין חובה- - - אבל יש חובה לדווח לשירותי הרווחה כאשר מדובר בילדים קטינים.

יש חובה לדווח וניתנת התראה של 24 שעות או פחות. הבעיה היא שאי אפשר להתארגן עם המשפחה כאשר יש הודעה של 24- - -

כאשר יש פינוי מקרקעין רגיל, אומרת לי פה היועצת המשפטית שלנו, יש חובה ל-30 יום.

לא, זה לא נעשה.

אפשר להגיד כמה מקרים כאלה בשנה? מישהו יכול לתת- - -

היא מעיריית ירושלים, משרד השיכון.

משרד השיכון אולי יכול לתת לנו ממוצע? כמה משפחות מפונות מדיור ציבורי? בכל החברות המשכנות, פרזות, לא יודע מה- - -

משפחות שמפונות בגלל אי תשלום שכר דירה בכל הארץ השנה בין 20 ל-30.

ופולשות?

בשנה? זה לא נכון.

חברים, אני שואלת את השאלה.

שיגידו את האמת.

ויקי, שנייה, הוא לא סיים.

ויקי, יש קטגוריות, אלה שלא עמדו בשכר דירה, אלה שפלשו, אלה ש- - -

אלה שמפונים בגלל חובות זה לא נכון.

אבל את מדברת על חובות לזכאים לדיור ציבורי- - -

לזכאים, זה לא נכון 20-30 בשנה.

ויקי, תני לנו לנסות לנהל את הדיון הזה בצורה יפה.

אלה הנתונים מעמידר ועמיגור.

ומה עם חלמיש?

ופרזות?

רומן, רצית להגיד משהו?

אני רוצה להגיד אבל בהרחבה.

בנוגע לנושא של פינוי, שאתה אומר שאתה יודע משהו.

לא, אחר כך.

אפשר את המספרים שהוא אמר?

כן, לא סיימנו. הוא אומר של עמיגור ועמידר, אין לו על פרזות ועל- - -

רק על חובות?

זה למעלה מ-90% מהדיור הציבורי.

זה על מי שחייב בעצם לחברה המשכנת. לגבי פולשים כמה אנחנו מדברים?

פולשים, אין לי את הנתונים, אבל אני רוצה להזכיר לכם שפולשים תמיד לקחו את הדירה שמחכה למשפחה ב- - -

זה לא משנה, עזוב.

זה לא נכון.

אתם משכירים את הדירות האלה ופולשים- - -

מחכים למכור אותם.

אני גר בבית ואתם מכרתם לי את הדירה, חברת עמידר.

חברים, תקשיבו. אנחנו מנהלים פה דיון. אני שואלת את השאלות- - -

איך אפשר לנהל דיון על שקרים?

מי שרוצה רשות דיבור כדי להגיד שזה שקר, יצביע, או שיעביר פה למנהלת בקשה עם השם שלו ויבקש רשות דיבור.

לגבי המספרים המדויקים, אין לי, תוך שבוע אני אעביר את זה.

תוך שבוע תעביר לוועדה. איתי, יש לנו ידיעה כמה אנשים מפונים? לא, זה לא היה חלק מהמחקר. אולי באמת כדאי לעשות- - -

אני רק רוצה לפחות, אנחנו לא נוכל להצדיק פלישה. פלישה זה לא- - -

כן, אבל- - -

פינוי של פולשים זה בעייתי מבחינת החוק, זה מראה על המצוקה, אבל זה לא- - -

שלמה, חלק מהם נמצאים כזכאים אבל שעדיין לא מצאו להם דירה מתאימה.

אז הם רוצים להקדים את התור שלהם על אחרים ש- - -

ובחלק מהמקרים הם פולשים לדירות ריקות גם. אנחנו לא באים להצדיק את זה, מה גם שאנחנו יודעים שאתם לא מקבלים שקל כאשר יש דירה שפלשו אליה.

אורלי, יש קושי למשפחות לעמוד גם בשכירות החודשית, גם בדירות השכורות ולא דווקא הדיור הציבורי, וקיים קושי כי שכר הדירה הוא לפעמים מעל לגובה ה- - -

אז אנחנו מדברים גם על פינויים של אנשים שנמצאים בדירות בשוק החופשי שפשוט לא מצליחים לעמוד בשכר הדירה ולכן מפנים אותם, ואנחנו מדברים על כך שיש קטגוריה נוספת, של אלה שנמצאים בבית שלהם עצמם ולא עמדו בתשלומי המשכנתא לבנק והבנק מפנה אותם.
עכשיו אני רוצה לשאול שאלה נוספת, ואני פונה למשרד השיכון שוב פעם, לפני פינוי שכזה אתם בודקים מתי מדובר עם ילדים קטנים, מה הנוהל שלכם לגבי פינוי עם ילדים. יש לכם בכלל כללים ונהלי בנושא הזה?

הכללים אומרים שמי שפולש מפנים אותו. הוא מקבל את הזכאות שהייתה לו- - -

זאת אומרת אפשר לבוא באמצע הלילה- - -

זה נקבע- - - זה ההוצאה לפועל והיא דואגת ל- - -

ישראל, האם אתם מאפשרים לבן אדם להיות מיוצג באמצעות עורכי דין? למשל מי שזכאי נניח לסיוע משפטי, האם הזכות הזאת ניתנת לו, האם הוא מנצל את זה? האם נותנים לו זמן שהוא יהיה מיוצג משפטית?

חברים, תקשיבו לי טוב טוב, אם יש נוהל מסוים ואנחנו עכשיו הולכים לברר את זה, מנהלת הוועדה יוצאת לברר את זה, כי אני זוכרת שאני ניהלתי פה ישיבה לגבי פינויים של משפחות עם ילדים, של חריגות בנייה במגזר הבדואי ובמגזרים האחרים ויש נוהל מסודר בכל מה שקורה לפינוי של משפחות בהתנחלויות. למה אין נוהל מסודר בנושא- - -

בהתנחלויות תמיד מועדפים, מה לעשות?

למה לא נמצא נוהל מסוים שבהתאם אליו עובדים גם המשרדים האחרים, כאשר מדובר באנשים קשי יום שלא מצליחים לעמוד בתשלומים, או של החברות המשכנות, או של הבתים שלהם עצמם שבסופו של דבר הבנק לוקח את אותה הדירה, את אותו בית באיזה שהיא עלות מינימלית שמה שהוא רוצה להכניס זה רק כמובן את החוב. בסוף אתה נשאר בלי בית, בלי זכאות לדיור וגם עם משכנתא שעדיין אתה נדרש לשלם כחובות גם כאשר אין לך בית. אני רוצה להתמקד בנושא הזה כאשר יש ילדים בפינויים, איך מתאמים מול משרד הרווחה שהילדים האלה לא נזרקים לרחוב, שהם לא ישנים תחת כיפת השמים, שהם לא הולכים כמו מקבצי נדבות או מפרידים אותם מהמשפחות שלהם ולא מעניין אותי משרד השיכון והאינטרסים שלו.

אין לו שום אינטרסים.

יש מחויבות מסוימת, אפילו לאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן בכל מה שנוגע לילדים בסיכון, בכלל לזכויות ילדים, ואני חושבת שפה אנחנו מפרים ביד בוטה או ברגל גסה זכויות שמדינת ישראל מחויבת להן, זכויות ילדים באמנות בינלאומיות, באמנת ז'נבה למשל, באמנה לזכויות הילד, וזה משהו שאנחנו לא נוכל להמשיך ולחיות איתו, לא משהו שניתן לו יד, אנחנו נבנה פה נוהל מסודר, ואם צריך גם נעשה את זה בחקיקה. אם יש נוהל מסוים בכל מה שקשור לילדים שנמצאים בהתנחלות, וטוב מאוד שיש שם, צריך שיהיה גם פה.

אני רוצה לדעת ממשרד החינוך, כאשר מפנים ילד מבית, מישהו מעדכן אתכם?

הרבה פעמים ההתנהלות שלנו מול המשפחה והילדים. הגופים לא מעדכנים אותנו.

תגידי את שמך לפרוטוקול.

שמי רונית כץ ואני משפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) ואני אחראית על ילדים ונוער בסיכון. אנחנו לא מקבלים מהרשויות שום מידע מה קורה עם הילדים, כל מה שידוע לנו זה בדרך כלל מהילדים ומבני המשפחה, מההורים. יש לנו הרבה פעמים קשר מאוד קרוב, אני יכולה לומר כשליוויתי מקרה של משפחה בתוך ירושלים שפונתה מהבית, אנחנו ארגנו להם תשלומים, ועד ההורים הבית ספרי, ארגנו סכום מסוים שאספנו מהקהילה בארנונה וככה החזקנו אותם, אבל אני חייבת לומר, לגילוי נאות, שהילדה הבכורה הספיקה לסיים אצלנו עד י"ב, אבל בילדים האחרים הכוחות המשפחתיים הידלדלו וזה לא עמד.

הם נשרו מהמערכת החינוכית?

הם נשרו מהמערכת החינוכית.

באיזה גילים?

הבן היה בכיתה י', הבת הייתה בכיתה ח'.

אפשר להגיד שנגזר גורלם?

נגזר גורלם, חד משמעית. אין ספק שזו טלטלה מאוד כבדה. מה שאנחנו עושים בבתי הספר זה באמת מתוך היוזמות הפרטיות, מתוך מה שיש לנו בבתי הספר- - -

כמה ארגון ההורים שם יכול לגייס כספים ולעזור?

כמה בתי ספר יכולים לארגן?

נכון.

אנחנו ארגנו למשפחה הספציפית הזאת 70,000 שקל. אני לא יודעת אם יש בעוד בתי ספר שאפשר לעשות דבר כזה, אבל זה נקודתי, זה- - -

כמה ילדים בתוך אותה משפחה היו?

מתוך ארבעה ילדים שלושה נשרו.

מהחינוך הרגיל?

כן.

אני יכולה להסיק מזה שזה מה שבעצם קורה. בגלל שאת משפ"י, תסבירי מה זה שפ"י, כדי שאנשים פה יבינו.

שפ"י זה השירות הפסיכולוגי הייעוצי, אנחנו נותנים שירותים ייעוציים ופסיכולוגיים בתוך בתי הספר, אנחנו מלווים גם את הצוות החינוכי וגם את התלמידים וההורים שלהם סביב מצוקות מכל המינים והסוגים. מצוקת הדיור היא מצוקה מאוד מאוד גדולה, כמו שנאמר פה זה בוודאי מערער את כל אמות הסיפים- - -

אם אנחנו מדברים על ילד נורמטיבי, הפכנו אותו לילד בסיכון, בסיכון גבוה.

הוא בסיכון גבוה. צריך לומר את האמת, שילד כזה הוא כבר לא נורמטיבי מרגע שהוא נע ונד. אם הוריו, והרבה פעמים אלה אמהות חד הוריות- - - והוא נע ונד ואין לו קורת גג, הוא מראש נכנס לסיכון מאוד גבוה וזה בא לידי ביטוי בכל הדימוי הלימודי והחברתי, הדימוי העצמי שלו.

והמחויבות שלו או הזיקה שלו לחברה, לממסד.

מאוד מאוד מוגבלת. כמו שאת אמרת, הצגת את זה מאוד נכון, איזו מוטיבציה תהיה לו להתגייס, איזה ביטחון עצמי יש לו שהוא בכלל יוכל לשרוד את זה, שהוא יוכל ללכת ללמוד באוניברסיטה?

שולי החברה.

הנזק הוא מאוד מאוד גדול.

דוגמה נוספת.

אני רוצה להציג לך בנתניה, בדיור חירום למשפחה עם שישה ילדים, שהגדול היה בן 12 והתינוקת בת חודשיים, האחרונה, הייתה שם, משפחה שלא הצליחו לעמוד במשכנתא אחרי חמש שנים, זרקו אותם פשוט החוצה לרחוב והביאו אותם לדיור חירום של עיריית נתניה.

מה זה דיור חירום?

דיור חירום זה מין וילה כזאת- - -

זו יוזמה של העירייה?

בעל הווילה הזאת הפך את זה ל-30 חדרים כאלה, נתנו להם חדר אחד, עם שישה ילדים שם דחסו אותם, וגם שם לבעל הדירה פשוט נמאס יום אחד, הוא לא רצה יותר לעבוד עם העירייה, החליט פשוט לסלק את כולם, לזרוק אותם לרחוב. אני באתי, עשיתי את המלחמה עבורן, נלחמתי, אמרתי 'הם לא זזים לרחוב', הזמנתי ניידות משטרה, הזמנתי את כל כלי התקשורת לשם, כדי למנוע את הפינוי שלהן לרחוב, ולא רק הם, היו כמה משפחות שם, אבל הם במיוחד, הייתי מחובר אליהם ונלחמתי עבורם בצורה מאוד קשה. באה הרווחה, התחילו לאיים עליהם, אמרו להם 'אנחנו ניקח לכם את הילדים אם אתם לא תזוזו מכאן'.

הרווחה?

הרווחה, כן.

הרווחה מעדיפה- - - למה זה אבסורד? כמי שמתעסק עם ילדים בסיכון, כמי שמתעסקת עם ילדים בסיכון אני יודעת כמה עולה להחזיק ילד במסגרת חוץ ביתית. אנחנו מדברים על בסביבות ה-7,000 עד 10,000 שקל, על ילד.

אני נציגת הרווחה וזו לא המדיניות של משרד הרווחה.

תודה, אני תיכף פונה אלייך. אני שמעתי פה נציג מהשטח, מה שנאמר פה צריך להיות מזעזע. תמשיך.

יש עוד מקרים.

אתם יודעים מה? אנחנו נתחיל עם כל המקרים, כל מי שיש לו פה רעיון להציף, בגלל שהוא חווה או ראה את הדבר הזה, אני רוצה לזעזע וזה צריך לזעזע, זה צריך לזעזע כל אחד ואחת מאיתנו, זה צריך לזעזע אותנו כחברה, זה צריך לזעזע אותנו- - -

מה את הולכת לעשות עם הדבר הזה?

אנחנו לא ניתן לנושא הזה לרדת מסדר היום. אנחנו, כוועדה לזכויות הילד, נעשה את הכול, כל מה שיש בידינו, ושתבינו, אנחנו גם מוגבלים, בזה אנחנו לא ניתן לעצור אותנו ואנחנו נעשה את הכול ביחד איתכם וביחד עם התקשורת- - -

אבל למה עכשיו אחרי שלוש שנים שאתם בממשלה? באמת למה? אני שואל ברצינות. מה זה אנחנו נעשה- - -

תן לה צ'אנס, היא עכשיו פה חדשה.

למה את מזועזעת? את אחראית לזה גם. את יושבת בקואליציה. אני יודעת שאת פועלת, אני רואה את הכותרות, רואה את הדברים, מה זה?

אדוני, מי שחשף את המחדל של הדיור הציבורי הייתי אני. יש לך עם זה בעיה? אתה יכול לצאת החוצה, אתה לא תפוצץ את הדיון.

אני ממש לא מתכוון לפוצץ את הדיון, אני פשוט חושב שמה שקורה פה זו הצגה.

אם מישהו מציף את הנושא הזה, אתם צריכים לברך אותו על כך.

לא, אני לא מברך, זה התפקיד שלך, את נבחרת בשביל זה.

אם מישהו מנהל מאבק כנגד הקואליציה מתוך הקואליציה, מקבל סנקציות על העבודה שלו, אז תאמין לי, אני לא המלחמה שלך, וזה שאתה עושה את המלחמה הזו, אני חושבת שאתה לא שייך לאותה אוכלוסייה שאתה מתיימר להציג. לכן אני מבקשת, אם יש פה שומר, להוציא אותו החוצה.

איזו אוכלוסייה?

אני למעלה מ-200 ועדות פה בכנסת, אני לא חושב שיש אחת מתאימה וטובה יותר שתוכל להילחם בנושא הזה יותר טוב מאורלי, היא חדשה פה ותן לה את הצ'אנס, היא רק התחילה, זה כמה ועדות בסך הכול היא פה.

תשמע, אני מבקשת מהמשמר- - - אנחנו לא ניתן לפוצץ וככה יהיה הנוהל.

אני ממש לא מתכוון לפוצץ, אורלי, באמת שלא. אני קצין במילואים, אני אזרח במדינה הזאת ואני רוצה לשמוע תשובות, זה הכול.

אורלי, אין סיבה להוציא אותו, הוא אומר את דעתו.

תקשיבו לי טוב טוב, זה מעכב את הדיון, זה מעכב את העבודה שלנו, זה מעכב את שיתוף הפעולה בין חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כדי לשנות סדרי עולם. כמי שפועל בנושא הזה, כמי שיזמה את המחקרים בנושאים הללו, כמי שזיהתה את הכשל וגילתה, ביחד כמובן עם מחלקת המחקר של הכנסת, לאן נעלמו הכספים, אתה צריך לברך על העבודה שלי ולא תתקוף אותי- - -

אני לא מברך, זה התפקיד שלך.

יש לי גם תפקידים נוספים, אדוני, ולא הייתי מחוסרת עבודה לפני שבאתי לפה. אני מבקשת ממך, אתה לא תסיט את הדיון הזה למקומות- - -

אבל למה את- - -

כי אתה הורס את הדיון.

בינתיים את נגררת לזה, אני רק שאלתי שאלה.

גברתי, זה לא עניין אישי, הוא בסך הכול מדבר- - -

אנחנו ממשיכים עם הדיון, מי שרוצה רשות דיבור, בבקשה, ואני אמרתי את זה מתחילת הדיון, שיירשם. מי שלא מוצא חן בעיניו הנוהל הזה, מוזמן לצאת החוצה.

אז מה שקרה, בעל דיור החירום הזה התעצבן, הוא רצה פשוט להתחיל להרוס, ראה שאי אפשר לשנות את האנשים, הוא הביא טרקטורים לשם והתחילו להרוס את הבניין כשהאנשים והילדים בתוך, ויש לי צילומים, אני מתנצל שלא הבאתי את הטלפון הישן שלי, אני מחר מבטיח להביא לך את זה ולהראות לך את זה בצילום ממש בטלפון שצילמתי, שילדה מחזיקה את התינוקת, אחותה בת חודשיים, וטרקטורים מסביב ו... ו... הכול מצולם. אני מבטיח להראות לך את זה מחר. עד כאן, כדי שתדעי שהדברים הם בגדר פשעים חמורים נגד האנושות, מה שנעשה לצורך הפינויים, שהם מאפשרים את זה בפרטי, בממסדי, בכול, בכל מה שקורה. שייוודע ושיידעו מזה.

תודה רבה.

כן, ויקי.

אני פעילה חברתית, אם חד הורית לילדה בת ארבע, מחוסרת דיור. אתמול פינו אותנו ממאהל גן העצמאות, את הילדים שלנו, אנחנו פתחנו שם שוב אוהלים, זה אחרי שקיץ שלם היינו ברחוב ובחורף- - -

ויקי, כמה ילדים?

לי יש ילדה אחת בת ארבע, אני לא זכאית לדיור הציבורי, כמו שהזכרת, שהם הקשיחו את הקריטריונים. אני נועדתי לפני כשבועיים- - -

ויקי, את מקבלת קצבת קיום?

אני מקבלת מזונות ובגלל שאני מקבלת מזונות לא מגיע לי לקבל כפל קצבאות. המשכורת שלי היא 3,500 שקל, כולל קצבת המזונות. כל שקל שאני מרוויחה מעל מדינת ישראל באה ולוקחת מזה. אני היום כל פעם גרה קצת אצל האמא, קצת אצל החברים, קצת באוהלים.

הילדה הולכת בצורה מסודרת למסגרת החינוכית שלה?

יש לי ילדה קטנה בת ארבע, אתמול אני יכולה להגיד לך שכשהיינו באוהלים ובאו לפנות אותנו היא פשוט נכנסה להיסטריה, לטראומה, שלקח לי המון המון זמן להוציא אותה מזה, וזה מתוך הרחוב. ניר ברקת פינה אותנו מתוך הרחוב.

את מלווה באיזה שהוא סיוע של מחלקת הרווחה?

אני מלווה דרך הרווחה והרווחה לא עושים עם זה שום דבר. אני נועדתי לפינוי של עופר בוזגלו, שנשארו לו 150,000 שקל לשלם למשכנתא, הוא ביקש שיפרסו לו את זה ליותר תשלומים כי הוא לא עומד בזה, באו, היו שם שני ילדים בתוך הבית שהתבצרו, באו המשטרה בליווי היס"מ, אני התקשרתי ל-106 לבקש עזרה מעובדת סוציאלית, אחרי שפינו אותם, כשהמשטרה פרצה את הדלת בכוח הם נכנסו לתוך הבית, הם הוציאו את הילדים, הם הוציאו את כל הציוד ואחרי שלוש שעות התקשרה אליי מישהי מהרווחה ואומרת לי, 'ויקי, אנחנו צריכים לבדוק את הנושא הזה'. אחרי שכבר הבית פונה והילדים היו בחוץ.
מה שאני רוצה להגיד, גם לנציג של שר השיכון, זה לא נכון מה שאתה אומר, ש-20-30 משפחות מפונות בשנה, אני פעילה חברתית מזה שנתיים, כל שבוע אני הולכת לעזור לפחות לשתיים או שלוש משפחות שמפנים אותן מתוך בית, זה הדבר שאני רוצה להגיד לך.
אני רוצה גם להגיד לרווחה, זה לא נכון שהרווחה עוזרת בתשלומים של שכר דירה ובפרט, גם כשמבקשים שהם יעזרו לנו בליווי, היא מדברת מתוך עיריית ירושלים, ניר ברקת רצה לטאטא אותנו מתוך הרחוב, אז הוא נתן לנו חצי שנה סיוע בשכר דירה והוא חשב שבחצי השנה הזאת אנחנו נתעשר, אבל חצי השנה נגמרה החודש והנה אנחנו נמצאים שוב ברחוב, ואתמול הוא בא, הוא והבריונים שלנו, לפנות אותנו מהרחוב. אז זה לא נכון שהרווחה עוזרת.

תודה רבה לך, ויקי.
אני חייבת להגיד משהו. מגיעות אליי לא מעט תלונות באופן באמת שוטף אצלי למשרד, הרבה פעמים אין לי יכולת גם לעזור ויש מקרים שבהם באמת משרד השיכון גם עוזר לי בחלק מהמקרים ובחלק מהמקרים קצרה ידנו מלהושיע. אני יכולה להעיד שבשנה מגיעות אליי יותר מ-20 פניות למניעה של פינוי של דיירים מדירות.

אני בטוח.

אז איך זה?

אני אענה לך. כל הדיור בכלל, חברת הדיור הציבורית, האינטרס שלה לא לפנות בגין שכר דירה, כי היא מקבלת תשלום קבוע עבור הניהול ויש לה פרס, קנס על גבייה. לחברת הדיור הציבורית אין שום אינטרס לפנות דייר, זה עולה כסף, זה לא מצטלם ו- - -

למה? אבל מי שמשלם בסופו של דבר את הפינוי זה אותו דייר שמפנים אותו. עלות הפינוי נופלת עליו.

לחברה אין שום אינטרס לפנות דיירים.

בסדר, אבל בוא נדייק בעובדות. אמרת שזה עולה לה כסף, אבל את הפינוי בסופו של דבר מפילים על הדייר.

עולה בתי משפט, הוצאה לפועל ומביאים- - - זה לא כדאי לה כלכלית, תאמיני לי, ולכן החברה משתדלת ככל האפשר להימנע מזה. יש הרבה מאוד צווים- - -

בעצם בסופו של דבר אתה אומר שאנחנו יכולים לפנות הרבה יותר- - -

תני לי. אם את לא רוצה לשמוע אותי, סבבה.

לא, אני רוצה לשמוע.

אז תני לי לסיים.

בוא נחדד את זה, אתה אומר- - -

אני מחדד, תאמיני לי.

אבל תדבר אמיתי, תהיה אמיתי עם עצמך. אני לא יכולה, שהוא ידבר אמיתי.

ישראל, אתה אומר דברים לא נכונים.

ויקי, אם קשה לך, צאי, שתי מים.

הוא לא מדבר אמיתי.

כן, ישראל?

ישראל, הולכים לעורך דין חיצוני ש- - -

אני מודה לךָ מאוד על העזרה, אני אדבר מאוד קצר.

לא, זה בסדר, אנחנו מנסים להבין את היקף התופעה.

לכן החברה, גם אחרי צווי פינוי וגם יום לפני הפעלת הפינוי, אם הדייר בא ומגיע עם החברה להסדר שמשמעותו תשלום שוטף ועוד משהו, החברה מקבלת את זה ולכן, אורלי- - -

אני פשוט לא יכולה להישאר בחדר הזה ולשמוע את השקרים שלך. אתה פשוט משקר לכולם פה. זה לא נכון. אורלי, אני פשוט לא יכולה לשבת פה ולשמוע את הבן אדם הזה משקר. אתה לא יכול להיות נציג, לא של מדינת ישראל ובטח לא שלנו.

ויקי, צאי, תירגעי ותחזרי אחר כך.

אני רוצה לומר משהו, כמי שבאמת התנהלה הרבה פעמים לפני פינויים כאלה ואחרים, חלקם שהגיעו אליי באופן פרטי, אנשים שביקשו עזרה וחלקם באמת דרך עמותות שעושות עבודת קודש, הרבה פעמים הקושי היה להגיע להסדרים לפני פינויים, לא מול החברות המשכנות אלא מול אותו עורך דין חיצוני שנדרש לעשות את ההליך הזה. בסופו של דבר מה אכפת לו, יהיה או לא יהיה, הוא רוצה לדאוג לכיס שלו. איך אנחנו פותרים את זה? בעבר לא היו מעבירים את התיקים האלה למשרדים חיצוניים, שהם מבחינתם רווח, 'וואלה, אני עושה עבודה, אני אמור לקבל על זה כסף, מצידי לא מעניין אותי מה קורה מסביב'. למה משרד השיכון התחיל בכלל את ההליך הזה שאיתו- - - דרך אגב, הרבה פעמים מנהלים של סניפים של עמידר, עמיגור, פרזות, לא משנה מה, לא מצליחים בעצמם להגיע להסדרים עם אותו עורך דין, כי לו אין אינטרס.

אורלי, תוך שבוע אני אתן לך מספר מדויק של הפינויים בגין חובות שכר דירה וכנראה שהמספר ידבר עבור עצמו. אם תראי מספר גדול, אז כנראה שמשהו לא בסדר. מספר קטן, כנראה שכן.

יש לי שאלה, אתם מפתחים איזה שהוא נוהל כדי למנוע פינויים, לצמצם אותם, במיוחד כאשר מדובר על ילדים?

הנוהל בנושא של פלישות הוא אחד, לנסות לאכלס דירה מוקדם ככל האפשר, ואם יש פלישה, לפנות את הפלישה, כי יש מישהו שמחכה שמונה שנים בתור לאותה דירה. זה לגבי פלישות. בנוגע לחובות שכר דירה, היום המדיניות של החברות היא שאיך שהחוב מתחיל להצטבר, קטן מאוד, כבר פונים למשפחה ומתריעים כדי להרוג את החוב כשהוא קטן ולא להגיע לסכומים שאי אפשר לפרוע.

סליחה, מר שוורץ, איך ייתכן שמר ברוש, מנכ"ל עמידר, ואנשיו, אינפורמציה חשובה, אמרו במפורש, מצד אחד, 'אנחנו לא רוצים פינוי', מצד שני הם אמרו 'אנחנו משתמשים בפינויים ככלי ללחוץ על הדיירים לשלם את החובות'.

זה מה שאני אמרתי.

לא, אחת זה מאיימים עליהם, שתיים, אם יש אם לחמישה ילדים שמתבקשת לשלם 1,000 שקל לחודש, ופה זו גם שאלה של קביעת גובה שכר הדירה הסוציאלי וצברה חוב של 11,000 שקל, אני מכירה משפחה על 20,000 שקל, אני לא מדברת על הטייקונים של ה-30 מיליארד, איך ייתכן שאם היא לא הצליחה לשלם את שכר הדירה, כי אין לה, תבואו תגידו לה, 'אנחנו, שנתמנינו על ידי הציבור לדאוג לצרכייך', זורקים אותה במקום להגיד 'אם אין לך, כי את חיה על מזונות ואינך מקבלת כלום, נקבע שכר דירה שתוכלי לעמוד בו'. אני, כצוות הדיור הציבורי, רצה עם אנשים שכבר משותקים ומאוימים וכותבת להם מכתבים ומנסה להגיע להסדרי תשלום נורמליים, נורמליים שהם יוכלו לעמוד בהם. אני אומרת לך בכנות, אני רוצה לשבת על הרצפה ולהתחיל לבכות. אז אני רוצה שמשרד השיכון- - -

אני מציע, יש נציג עמידר, הוא ידבר. למה ש- - -

אל תדאג, חכה, נדמה לך שאני לא אפנה לעמידר?

לא, בנקודה הזאת.

אבל משרד השיכון בונה נהלים שלפיהם- - -

לא, אורלי- - -

כאילו נחת עליכם משמים, שנייה אחת, משרד השיכון קובע נהלים של עבודה מול החברות המשכנות, אתה לא יכול להגיד לי עכשיו 'לכי לחברה המשכנת, תדברי איתה', כאילו אתה לא קשור לפה בכלל, כאילו הקריטריונים לא קשורים בך. סליחה, אדוני, זה לא תורה מסיני, הדברים האלה בידיים של משרד השיכון, גם אם זה לא נעים לשמוע את זה, ואתה יודע שאני גם יודעת לפנות אליכם כשצריך עזרה, לא תמיד מקבלת תשובה, אבל כשאני מקבלת תשובה, בכל מקרה ספציפי- - -

את תמיד מקבלת תשובה.

אני לא אזכיר לך.

תפני אליי, תמיד תקבלי תשובה.

תשובה מספקת, לא רק תשובה.

בחוק זכויות הדייר, בדיור הציבורי אתם מחייבים את החברות המשכנות בכל מיני- - -

בכל מיני דברים שקשורים לתשתית של הדיור הציבורי, להתנהלות מול הדייר. יש חוק שמחייב אתכם בהתנהלות מול החברות המשכנות ביחס לזכויות הדייר. יש לכם אכסניה מתאימה ביותר לתקן את הדברים האלה.

אבל ההסכמים שיש בין משרד השיכון לבין החברות מעודדים את הפינויים האלה, בתום ההסכם build in יש ניגוד עניינים בין התפקיד הציבורי של החברות לבין ה- - -

בדיוק, ולכן אני אומרת, ניצן, שאלה דברים שקשורים במשרד השיכון.

נכון.

הם קובעים את הנהלים, הם עובדים תחת הכובע של משרד השיכון, כשאני מדברת על החברות המשכנות, ולכן כשאתה אומר 'תפני לחברה המשכנת', תסלח לי, אם זה לא היה כל כך עצוב זה היה פשוט מצחיק.

אני רציתי שתשמעי את החברה המשכנת אם מה שאני אומר תואם את המציאות, זה הכול. אם זה מופרז, אני מתנצל.

יחידת דיור אחת נעלמה לכם. מכרתם לי שתי יחידות דיור, יחידת דיור אחת נעלמה, איפה היא? חברת עמידר.

הוא אומר שמפנים את האנשים שיש להם חוב. אני אמא לשלושה ילדים, עם בעל שפעם עובד ופעם לא עובד, אני חיה, כמעט לבד מגדלת שלושה ילדים- - -

מאיפה את?

מיפו, ועכשיו אני בהריון, בחיים שלנו לא היינו בחוב, חמותי כל הזמן הייתה משלמת, 30 שנה ויותר, לקחו שני בתים, חוץ מהבית הזה, ונתנו לנו מה שאנחנו גרים עכשיו 30 שנה ונפטרה חמותי, עשו לנו צו פינוי על החוב 135,000 שקל, ושקל אחד לא היה לי חוב, והוא אמר- - -

מאיפה ה-130,000?

תשאלי את משרד השיכון. וכמה אני שילמתי בבית המשפט, שלוש שנים דיכאון, עכשיו אני כמו נרקומנית, אנשים אומרים לי שאני משתמשת. חוץ מסיגריה וקפה אני לא אוכלת ולא שותה בגלל שהם ביקשו ממני 135,000 שקל, שלוש שנים אני איתם בבית משפט, מה יצא לי בבית משפט? לשלם 5,000 שקל על כל מה שהוכחתי שהייתי משלמת. אז בסדר, ניצחתי בבית משפט, עכשיו מה הם עושים לי? בסדר, הצלחת בבית משפט, אבל עכשיו את חייבת על השלוש השנים האלה 90,000 שקל ואני לא חייבת, משלמת כל חודש 500 שקל בלי חוזה.

גם בשלוש השנים האלה שילמת?

כן, הנה, משלמת.

וגם מסמכים בזמן והכול.

הכול ועכשיו מבקשים ממני 90,000 שקל ויש לי הוכחות, דב חנין, יש לו את כל המסמכים, שלחתי את זה, ומה שביקשו ממני ומה שעכשיו מבקשים, על מה? ועכשיו אני מחכה לתשובה של משרד השיכון, צריך רק לקבוע לי כמה אני צריכה לשלם כל חודש, עד עכשיו אין תשובה, מפברואר היה בית המשפט וכל חודש אני משלמת 500 שקל.

ואת ממשיכה לשלם למרות שעוד לא קבעו לך סכום. זאת אומרת זה בידיים שלהם, אבל את אומרת 'אני את שלי משלמת כדי לא להסתבך'.

אני משלמת דרך בית משפט בינתיים מה שאמרה לי השופטת- - -

אבל זה על חוב עבר, מה על השוטף? הם באמת בסוף יגידו לך שאת חייבת עוד 150,000.

לא, אני משלמת 500 שקל כל חודש, עד שיקבעו לי.

על החוב?

לא, על שכר הדירה.

על השוטף.

על השוטף. ועכשיו לא קבעו לי.

אני גם אהיה בקשר עם דב, נראה מה אפשר לעשות בנושא הזה.

ועד עכשיו לא קבעו לי ואני מחכה, עם שלושה ילדים.

כמה זמן לא קבעו לך?

בחודש פברואר היה בית המשפט עד עכשיו.

כמה זמן לוקח למשרד השיכון לקבוע בעצם את הזכאות?

קודם כל זה לא משרד השיכון, אלא חברה. אני לא יודע איזה חברה זאת, אני לא מכיר את המקרה.

חלמיש.

יש לנו פה נציג של חלמיש?

גיל סער התפטר?

התפוטר מנכ"ל חלמיש?

אבל יש מחליף.

שגם עמידר ופרזות יתפטרו.

כדי לשחרר לחץ אני אתן.

שלום לכולם. במקרה לצורך עניין לגבי החובות, אני קיבלתי בזכות- - -

יש לך ילדים?

שישה ילדים, שיהיו לי בריאים, אני קיבלתי בזכות, אני עברתי מהעיר נתניה, אחרי מקרה שצמרר את כל המדינה, אני לא אציין את זה, לשמור על חיסיון בתי, הגעתי לעיר אילת, שנה שלמה עם משברים עוצמתיים, הייתי גם בהריון מתקדם, בחודש יולי הגעתי לאילת, בחודש שביעי, דירה של עמידר הייתה ריקה לחלוטין, שהיא הייתה מאוישת לטובת המשטרה, היא הייתה ריקה, יש עוד הרבה מקרים כאלה באילת נכון להיום, עם חותמת אני אומרת- - -

מי שלח אותך לאילת , משרד השיכון?

לא, מי ששלח אותי לאילת זה אני אישית, כדי שלא תהיה לי סיבה לומר לילדיי מדוע אנחנו לא מגיעים לאזור המשפחה, מסיבה גיאוגרפית, שיש קושי להגיע, נטו מהסיבה הזאת, לשקם את ה- - -

אבל היית רשומה במשרד- - -

בוודאי, אני הייתי זכאית, קיבלתי אחרי שנה בדיוק דירה באילת ומלכתחילה, כמו שהיא ציינה פה, בעיות עם הבן הזוג בכלכלה, פעם עובד, פעם לא עובד, מלכתחילה שילמתי מינימום, פתאום אני מקבלת את שובר התשלום שאיכשהו הוקפץ הסכום. כשפניתי וציינתי, לא שמעו בקולי. יתרה מזאת, לפני כן, כשהגענו לעיר אילת, ממש עם קשיים כלכליים ממש ממש ממש, אמרו לנו שאנחנו נצטרך להמתין אם אנחנו יכולים לגשת למשפחה בנתניה בכדי שנקבל דירה שהיא ראויה לאכלוס. אז אני פניתי לפניות הציבור ובאתי וטענתי שבעלי אז הוא שיפוצניק ואין באפשרותנו לעשות את הצעד הזה. גם דברים ששמנו בקונטיינר באילת נגנבו והתחלנו באפס. זאת אומרת מצב כלכלי קשה, פתאום הקפיצו את הסכום של המחיר.

בלי שום שינוי מבחינתכם?

במהלך השנים אני התגרשתי, אני מגדלת את ילדיי לבד, ואני אישה מאוד אסרטיבית, דוגמה מאוד חיונית לאמהות חד הוריות, שהייתי מרוסקת, קיבלתי בסך הכול 37% נכות מהמוסד לביטוח לאומי בכדי שאני לא אקבל שום קצבה, לא בכיתי על זה, אמרתי, אין בעיה, להראות דוגמה מוסרית לילדיי ושוקמתי דרכם והוצאתי רישיון על מונית ומה זה קניתי מונית? כדי לא להילחם עם אבי ילדיי על מזונות, כל הטרטורים האלה וכל זה, אמרתי למה אני נלחמת? אני צריכה להיות עם כוחות לילדיי, הלכתי ועשיתי צעד ולדאבוני הרב נכנסתי לשוק האפור לקחת הלוואה של 5,000 שקל כדי להעמיד מונית כי גם קריטריונים של מונית הם לא בקטגוריה, עד היום לוקחים ממני את קצבת הילדים, אני עברתי תאונת דרכים מאוד מאוד מאוד קשה ביוני 2010.

לוקחים את קצבת הילדים? רגע, אבל אסור לגעת בקצבת ילדים.

לקחו לי 100% קצבת ילדים.

מי לקח?

ביטוח לאומי. הם טענו שקיבלתי מזונות מהמדינה ובנוסף אני עבדתי. עד היום- - - תצאי מתוך הנחה, שוחחתם פה על הנושא של מי נפגע, הילדים, היום הבן שלי כבר חודשיים נמצא פה בבית סוהר בבאר שבע, לדאבוני הרב, כשאמא שלו נלחמת בשיניים לגדל את הילדים האלה, ועם ילדה שעד היום לא קיבלה טיפול פסיכולוגי כשהיא הייתה חייבת והיא הייתה בוועדת חריגים באילת ועד היום היא לא קיבלה טיפול כי לאמא שלה אין כסף. היום אני נמצאת בסיטואציה שהייתי בוועדת נכות מעבודה וטענו שיש לי 30% נכות, אתמול התמוטטתי ואם לא חיזקו אותי החבר'ה שפה, התמוטטתי אחרי מיליון פעם שאני קמה על רגליי, כי אמרו לי 'ועדת עררים החליטה שבגלל שיש לך בוועדת נכות כללית 37% נכות, אז המשקל של הנכות של העבודה...', כביכול הם קבעו שם, עכשיו הם הסירו ואני עכשיו צריכה לחכות בחוסר אונים. מה מכל זה?

למי את מחכה עכשיו, לביטוח הלאומי?

אני בהמתנה- - - אבל עמידר פתאום העלו לי את המחיר. פתאום 1,000 שקל, ממה 1,000 שקל? אין לי כסף, אין לי אוכל, מבית תמחוי אני האכלתי את הילדים שלי.

ויש לך צו פינוי גם.

כן, עשו לי פשיטת רגל, אני חיכיתי בקוצר רוח שכבר תהיה החלטה לגביי לראות את הזכאות שלי מביטוח לאומי, שאני אוכל לממן את ה-500 שקל שקבעו לי לשלם, אבל איך אני יכולה לעשות? אני מחכה, אני מחכה כמו כל אזרח, אני לא מאלה שמתפרעים, אני לא מאלה שהם וולגריים. אני ממתינה בשקט. אתמול מודיעים לי שמחקו את זה לגמרי, אני עכשיו צריכה לחכות לוועדה חדשה.

בביטוח הלאומי?

כן. מישהו רואה את זה? מישהו רואה את זה בכלל?

אין לנו פה נציג של ביטוח לאומי?

יתרה מזאת, כשאנחנו קיבלנו- - - אני עכשיו בדירת עמידר, אני בסיטואציה שאני ממתינה לזכויות שלי, אבל מה אני באה ומציינת פה?

כמה ילדים קטנים יש לך?

יש לי שישה ילדים, בן בן 18.5, שבמקום לעשות צבא, שזה היה דבר הוא מאוד רצה, הוא נפל בין הכיסאות, למה? כי לאמא שלו לא היו אמצעים ועד שכבר אמא שלו שיקמה את עצמה בביטוח לאומי עשיתי תאונת דרכים לא פשוטה, קפץ לי סודני בכביש עוקף, כשהוא היה אשם, אין לי שום תביעה. הגיעו ממשרד השיכון לחקור איך אני מתקיימת, החוקר שאל את האישה מהוועד, הסתבר לו, היא אמרה לו 'בכי מר מה שהאישה הזאת עוברת, זאת אישה אסרטיבית שהיא דוגמה להרבה נשים', אני גם עבדתי בעיתונים, הייתי קמה ב-4 בבוקר, לא מחכה שיטפחו לי על השכם, למען ילדיי בלבד, אבל עכשיו כשאני פונה לעורכת דין של עמידר שהיא אומרת לי, 'החוב שלך 19,000 שקל', על מה? מלכתחילה זו טעות של עמידר, וכשאמרו לי שיפוץ עצמי, כי נתתי להם רעיון, בעלי בזמנו היה עובד בשיפוצים, אין לנו לאן ללכת, אנחנו נשפץ את הדירה, היו אמורים גם לזכות אותי בכסף, מטבח נורמטיבי למשפחה בעלת שש נפשות, כמה ארונות מטבח צריכים? היה רק ארון אחד למטה, עד היום אני מחכה לזה, ובאתי ואמרתי 'החוב עכשיו, אתם אומרים שהוא עומד על 1,000 שקל?', אז, כשהם החליטו שיש חוב, אמרתי להם 'מגיע לי זיכוי, מגיע לי זיכוי מטבח שלא נתתם לי את זה, לא הפרשתם לי את זה, תיקחו את זה', לטובת החוב שהם טוענים. אני מתקשרת, קודם כל פירקו לי את פשיטת הרגל, לידיעתכם, כי אני מחכה לביטוח לאומי, מאיפה אני אוציא כסף? מה, אני אלך לגנוב? להגיד לך ששלושה ילדים מעדו ממסגרת חינוכית? אני עכשיו שוברת את השיניים על ילדה בכיתה ט', אותה ילדה ספציפית שכל מה שעברנו איתה, שיש לה בעיות רגשיות, איך לא יהיו לה בעיות רגשיות? היא רואה את אמא שלה נלחמת, הם ראו אמא שקמה על הרגליים ואמא אסרטיבית, איך לא? ואתמול הם ראו אותי לפני התמוטטות. אני כתבתי פה משהו שאני חושבת שזה יחלחל קצת למישהו בנשמה פה, כי זה מכתב ידי ואני אומרת שאנשים פה צריכים להתעורר ולשנות את החוקים ולעשות פיקוח לאלה מעמידר.

אני כתבתי דבר כזה: ילדים הרואים אם אסרטיבית שקמה על הרגליים לפרנס בכבוד, נושמים לרווחה, חיים. ילדים שרואים איך רומסים את אמם, נפשם ועתידם נפגעים. כשילדים רואים איך לאמם שמים רגליים בדרך כלל מועדים, אבל כאם לשישה ילדים הנלחמת על צדק, שממנה גוזלים, שזה ביטוח לאומי, על מה ולמה? על מה ולמה, ריבון עולמים?

איפה אתם נמצאים עכשיו?

היום אני במצב שאני לא יכולה לעלות על ההגה. הלוואי, אם יכולתי אני כבר מחר ב- - - כי אני באילת. אני רועדת, אני מפחדת מכל- - -

אתם בדירה של עמידר?

אני דיירת עמידר.

יש לכם צו פינוי?

לא עם חותמת, אבל בא נציג ממשרד השיכון, קיבלתי התראה- - -

כמה חוב יש לך?

הם טוענים שזה 19, מבחינתי אין שום חוב כי זו טעות שלהם מלכתחילה.

כמה את אמורה לשלם בחודש?

כל הזמן הייתי משלמת 140 ₪, פנו לברוש, אני מסתכלת במייל שלי, הבן אדם הזה בכלל אומר 'האישה הזאת לא משלמת', יש לי פה קבלות. 1,000 שקל אני משלמת עכשיו ואני אומרת, אני אשלם את ה-1,000 שקל או שקודם אני אקנה אוכל לילדים שלי? ילדים מתבגרים צריכים ל- - -

את לא צריכה לשכנע. קודם כל ריגשת אותנו.

ויש עוד כמוני הרבה נשים.

אני יודעת.

באילת ספציפית היום יש אישה שליבי איתה ויש פה מכתב שהייתי אמורה שמישהו יקבל את המכתב הזה ואס.או.אס לעזור לה.

אנחנו נעביר אליך את הפניות שמגיעות לפה, אני רוצה שתבדוק לעומק את הדברים ואני גם רוצה שכאשר נמצא משהו באיזה שהוא דיון, או תוך כדי תהליך מול הביטוח הלאומי, יהיה איזה שהוא נוהל של המתנה מסוימת לזמן נורמלי, סביר. תבדקו את ההליך הזה, כי לא יכול להיות שאנשים שמחכים, וזו לא פעם ראשונה כי זה קרה גם בעבר, עם אנשים אחרים, עם אותן זכאויות, בעצם פתאום הוקפץ להם ואז אומרים 'לא הוגש בזמן', ואז שוב פעם החוב נספר מחדש, אבל מה שהיה בתקופת הביניים זה לפי מה שקבעו להם ולא לפי ההתייחסות להחלטה של הביטוח הלאומי. בנושא הזה תעבירי את כל הפרטים אלינו ונעקוב. גם של סמירה, כמובן.

לא רק זה, יש פה חשיבות שתצאו מתוך הנחה שזה מצטייר כאילו, בסיטואציה שאני עברתי מול האדם בעמידר אצלנו, כאילו שעושים טובה, המדיניות כאילו אומרים לך 'בואי תשקרי'. אבי ילדיי היה מרוויח כמעט 10,000 שקל כשהיה גר במרכז, בואי תראי מה קורה איתו עכשיו באילת. הוא הגיע לאילת לאור ההתמוטטות שלי, אני לא יכולה היום לעמוד במטבח, אני לא יכולה לשטוף כלים, נפשית. איך לא, הילד שלי מחכה שאני אפקיד לו כסף שיהיה לו לקנטינה, אני לא יודעת מה זה, בחיים לא למדתי ועל מה הוא בפנים בכלל, על כלום, על לא עוול בכפו. למי קודם לתת? הבן אדם של עמידר רואה אותי ברחוב, מה הוא אומר לי? 'אני מעלים עין'. אמרתי לו 'ממה אתה מעלים עין?' 'שאבא של הילדים שלך פה', אמרתי לו 'תתבייש לך, אני לא מנסה לשקר, את הבית קיבלתי בזכות כשהייתי נשואה, הוא בא לעזור לי עם הילדים שלי', כי כבר ראיתי מסך שחור מול עיניי לפני כמה שנים ולא בא לי להגיע לסיטואציה הזאת עוד פעם, אבל במדיניות שלנו אני לא רחוקה מזה.

תיזהרי, אסור להם שיראו שיש לילדים שלך גלידות, שווארמה, הנה, את אוכלת, יש לך. תיזהרי.

ברוך ה' הילדים שלי חיים ממינימום, לא מנקרת עיניים.

יש פה עוד אנשים. אני חושבת שקיבלנו תמונה מאוד כואבת, מאוד קשה. אם יש פה עוד מישהו שרוצה בקצרה, כי אנחנו צריכים אחר כך לקבל תשובות ואחר כך יש לנו את הדיון. מי שלא יספיק לדבר פה, ידבר אחר כך. אריק, אני רואה אותך, אני תיכף אתן לך, פשוט יש פה אנשים טעונים שמגיעים וחשוב להם גם להגיד את הדברים ולהשמיע אותם, ואני רוצה לתת להשמיע. אבל אני תיכף פונה ל- - -

יפית רוצה להגיד משהו.

אני אתן לך, אבל ממש בשתי דקות, כי מיד לאחר מכן אני רוצה לשמוע את החוויות האישיות של ילדים.

אני רק רוצה לדבר ספציפית על האדם הזה שנתן לנו כמה דברים ופנייה לחברות המשכנות. אתם טוענים שיש דירות שפולשים אליהן שהן כבר בתור, אבל אני טוען שיש דירות שאתם סוגרים ונועלים אותן שנים.

800 דירות כאלה לפי הנתונים של הכנסת.

זה המון המון דירות כאלה. אז אני רוצה באמת להודיע לכם, אנחנו בחוסר בררה, אנשים שנמצאים בתוך מאהל, אנשים שפונו אתמול מתוך מאהל, אין לנו בררה אלא באמת להראות את הפרצוף המכוער שלכם ולפלוש לאותן דירות. אתם תוציאו אותנו, יש לנו באמתחה עשרות דירות ומאות בניינים נטושים בירושלים שאנחנו עושים את הפלישות האלה. התפקיד שלכם זה לגרש אותנו, אבל אני חושב שלנו באמת כקבוצה מלוכדת מאוד, של כל מחוסרי הדיור בארץ, יש יותר כוח מכם. כל פעם שתפנו אנחנו ניכנס שוב פעם.

שמעון, תודה. לא מוחאים כפיים בוועדות הכנסת.

כל פעם שתפנו אותנו אנחנו ניכנס שוב פעם, לבניין או לדירה. תודה רבה.

רינה ויפית שיקלי. אנחנו נותנים לך לדבר כי זה מצולם, כי אסור לנו להראות פנים של ילדים.

שלום, שמי יפית, ילדה בת 11. מאז שאני זוכרת את עצמי אני ואמי עוברות דירה, מדירה לדירה. אמי ואני הגענו למאהל לא מתוך רצון אלא מתוך חוסר בררה. כאשר הייתי במאהל כל הילדים בכיתה צחקו עליי. שנה לא למדתי מתמטיקה, כי לאמי לא היה כסף לקנות לי את הספרים.

איפה אתם?

משכונת התקווה.

את אם חד הורית?

אמא שלה בחוץ, היא אם חד הורית עם בת אחת. הם היו במאהל.

כמה זמן הייתם במאהל?

ארבעה חודשים.

ואיפה אתם גרים היום?

אצל משפחה, כל פעם מישהו אחר, לפעמים ברחוב.

אני רוצה להגיד לך שאמא שלה אשפזה את הילדה שלה שתהיה לה קורת גג ללילה אחד.

היא העמידה פנים שהילדה חולה בשביל שהם יוכלו לישון בבית חולים. אמא שלה במצב מאוד קשה והילדה במצב מאוד קשה והפינוי היה מאוד קשה לכל האנשים במאהל.

יש לך חברים וחברות?

אני חברה שלה.

לא, בני גילה. יש לי ילדה בגילך. לא למדת חשבון?

למדתי, אבל רק במחברת, לא היו לי את הספרים.

והילדים בכיתה ראו את זה?

כן.

היה לך לא נעים?

חילופי יו"ר – היו"ר דב חנין

אנחנו נמשיך בדיון, תודה רבה לך. בבקשה.

אמא של יפית, רינה, מבקשת שידברו פה על הקריטריונים שלא דובר עליהם עד עכשיו, שבגלל הקריטריונים האלה גם לואיז וגם רינה, שיש להן רק בת אחת, הן לא זכאיות לדיור ציבורי. אז בואי, לואיז, דברי את.

אני גם אמא חד הורית עם ילד אחד, הוא בן שש לפני שבועיים, יש לי 100% נכות לצמיתות, חלק נפשית, חלק פיזית, אני גם יתומה בארץ, זאת אומרת אין משפחה בכלל, לא אבא, לא אמא, לא דודים, לא דודות, אף אחד. מאז שאני בארץ 31 שנה אני גרה בדירות בשכירות. כשאני החלטתי להביא את הילד שלי לחיים, ליאב, אז הייתי בקריטריונים לדיור ציבורי ואני ידעתי שאני יכולה לפחות לתת לו את קורת הגג, הביטחון המינימלי שמגיע לכל ילד, ואז השתנו הקריטריונים. המאבק שלי היום זה לשנות את הקריטריונים וכמה שיותר דחוף. זה לא משנה כמה ילדים יש ואיזה מצב, צריך ללכת לפי המצב הכלכלי ורק המצב הכלכלי לכל משפחה וכל אמא ואבא חד הוריים, זה לא משנה.

הילד שלי רק עכשיו בן שש והוא עבר חמישה בתים כבר. הוא ישב גם שמונה חודשים במאהל התקווה בשנה שעברה, בשיא הגשם, שיא השרפות שם והוא גם ראה את הבית שלו נהרס, באו טרקטורים, הקימו את מאהל התקווה, עצרו את אמא שלו, עצרו אותי, שלושה שוטרים עליי, נתנו לי מכות רציניות והילד שלי היה צופה בכל זה.

עוד פעם אני אומרת, הבסיס לביטחון לכל אחד זה קורת גג. אני בת 50 עוד חצי שנה, ואני קיבלתי מכתב מחלמיש, אמרו לי שלהיכנס לקריטריונים, להיות זכאית לדיור ציבורי אני צריכה להביא עוד שני ילדים. אפילו לאמץ אני לא יכולה כי זה חוק מדינה, בשביל לאמץ אני צריכה קורת גג.
אני רוצה להגיד לכם שלפעמים זה עולה לי בראש, למצוא לילד שלי משפחה שיכולה לקדם אותו יותר ממני. הוא כזה ילד מקסים, אבל העתיד שלו כתוב כבר. החינוך, דיור, שיקום שכונות, הכול כתוב כבר מראש, אני לא חושבת שהמדינה בכלל חושבת על השכונות המוחלשות במדינה, היא בכלל לא עוזרת. אני חושבת שזה אבסורד, אבל אני חושבת מה שאתה אמרת, יש כאלה אנשים אנטיפטיים שמנהלים את המשרדים פה במדינת ישראל שזה אבסורד. צריך לתת הזדמנות לילדים האלה, הזדמנות לגדול ושתהיה להם הזדמנות בחיים. גם בבתי ספר, אני לא רואה ילד שאין לו קורת גג, שמסתובב ברחובות ואין לו איפה להיות שהוא יכול להצליח בבית ספר, שהוא יכול להצליח במקום אחר, כי כל הנפש שלו נמצאת במאבק של קורת גג. חייב להיות שינוי פה, חייב להיות שינוי מאוד מהר. אני לא יודעת איך עושים את זה, אני לא מבינה בדברים כאלה, אבל אתם צריכים לשים מיד, מיד עכשיו, את כל הכוחות שלכם בנושא הזה. אם זה להחליף את כל המנהלים של כל המשרדים אפילו, צריך להיות פה שינוי במדינת ישראל, זה לא יכול להמשיך ככה. אני, עם כל החובות שיש לי וכל הבלגן שלי, אני אוטוטו נזרקת לרחוב עוד הפעם וזו הבקשה, העתיד של הילד שלי. אני לא יודעת מאיפה אני אביא עוד שני ילדים, אני לא יכולה להביא עוד שני ילדים, אבל זה אבסורד, בגיל 50, בעוד חמש שנים, בגיל 55, אני איחשב אישה מועמדת לדיור מוגן, הילד שלי יהיה בן 11, איפה הוא יהיה? עוד פעם במאהל התקווה? זה העתיד לילד שלי. זה חייב להשתנות.

הרב אשרמן, בבקשה.

שני משפטים, באמת יותר טוב לתת זמן לאנשים, אבל לחבר בין החלק הראשון והחלק השני של הדיון כאן. כאשר היה ויכוח על הפערים, על כמה פינויים יש בשנה, גם לעניות דעתי המספרים שהצגת הם נמוכים, אבל חלק מההסבר, עכשיו שמענו סיפורים מאנשים שלא היו בדיור ציבורי, לכן הם לא בנתונים שלך. זאת אומרת הרבה אנשים שאנחנו מטפלים בהם, או מופיעים ברשימת המתנה, או בגלל שהם לא זכאים הם אפילו לא נחשבים, אבל אנחנו רואים הרבה פניות מכאלה שהם מפונים סדרתיים, כי הם נכנסים לדירה, לא יכולים לממן את זה, בסוף זורקים אותם והם מתחילים מחדש. לכן זה מאוד חשוב לדעת שאי אפשר להפריד את הנושא של פינויים ודיור ציבורי מהשאלה של זכאות ורשימת המתנה ואלה שהם פשוט נפלו.

תודה.

צפורה.

אני כבר שנה ברחוב, עוד לפני שהתחילו ההפגנות ברוטשילד אני נמצאת ברחוב וזה מתוך זה שגרתי 37 שנים בבית שלי ועמידר החליט למכור את הדירה שלי על סמך צוואה, בזמן שאין יורשים הוא מוכר לאנשים פרטיים, בלי לראות את הבית. אנשים לא ראו עד היום את הבית הזה וגם עמידר לא ידע מה הוא מכר.

שתי יחידות דיור, שיחידה אחת נעלמה.

עמידר מנפנף לי בניירות שעל סמך צוואה הוא מכר שתי יחידות דיור שכביכול הם שייכים לאדם בשם באום יולי. יחידה אחת קיימת בסך הכול ואני ברחוב. ניגשנו למנהל של עמידר, אילן, ומשה הסגן שלו ועידן היועץ המשפטי שלהם, עורך הדין שמייצג את עמידר, מבטיח לי דירה, מזמין את המנהלת של זכאות שתעלה אליו לחדר בעמידר בתל אביב, בתחנה מרכזית, היא מגיעה, הוא אומר לה לזרז לטפל בי, להוציא לי תעודת זכאות ושאני אקבל את הדירה הזו, אני ממציאה להם את כל המסמכים, אני ניגשת אליו, התשובה שלו היא שכבר את הדירה מוציאים למכרז והוא לא מעוניין ל- - -

חילופי יו"ר – היו"ר אורלי לוי אבקסיס

חברים, אנחנו צריכים לצאת לדיון. תם ולא נשלם, אנחנו נמשיך פה את הדיונים, גם לא במסגרת של יום הדיור הסוציאלי במדינת ישראל.
אני מצטערת על מה שהיה קודם, הסיפורים פה גם ככה הם קשים, אז תבינו אותי. אני בדרך כלל יודעת לשמור על מקצועיות, אבל זה קשה.

לא בדרך כלל, את תמיד יודעת לשמור על מקצועיות.

אני נכה 100% ואני ישן ברחוב.

אל תוסיף, קשה לי להתמודד עם זה רגשית עכשיו.

אני לא כועס עלייך, אני כועס על חברת עמידר שמכרו לי את הבית כשאני גר בתוך הבית, זרקו אותי מתוך הבית.

יש לי פה רשימה של דיור של עמידר בפריסה ארצית, איפה מה וכמה יש בכל עיר ועיר. אנחנו נבקש לצלם ונפרסם את זה גם בתוך ה- - -

נשמח להגיד גם לערן כהן.

אנחנו מפה הולכים לשדולה ובשדולה אנחנו נפיץ את זה במספיק עותקים, יש פה גם רשימה של דירות שמיועדות להריסה, בכל עיר ועיר איזה דירות ואיפה. אני רוצה להגיד משהו, לא סיימנו.

הם שכרו חברת שמירה שמשלמים להם 100 שקל על כל דירה ביום.

לא, תאמין לי, עם ההכנסה שלהם בשנה על החזקת דירה, הם לא עושים את זה.

לא, הם משלמים לחברת שמירה לשמור על הדירה שלא יפלשו. 100 שקל כל יום.

אני רוצה לומר כמה דברים. אני רוצה לפנות לעמידר. חבל, לא שמענו את משרד הרווחה, אנחנו נשמח אם תגיעו איתנו גם לשדולה כדי להמשיך כמה נקודות קטנות בנושא הזה.

קודם כל האוצר, יש כוונה להעביר עוד כספים לדיור הציבורי?

אני רוצה להזכיר שבהצעת החוק שיזם שר השיכון, 5% מהדירות יילכו לדיור ציבורי.

אני רוצה להגיד לך, הצעת החוק הראשונה היא שלנו. הצעת חוק מאוד דומה אחר כך הוגשה- - -

אם זה לא יקרה, לא יקרה כלום.

וגם אם זה יקרה, אני רוצה להגיד לך משהו, זה לא ייתן פתרון. לא ייתן פתרון מיידי, זו תהיה עזרה, מה גם שהמדינה לא תצטרך להוציא שקל, זה נהדר, אבל בינתיים משרד האוצר לקח 2.7 מיליארד. יש מקום להחזרים, יש כוונה להחזיר, אדוני נציג האוצר?

אם את מתייחסת לכספי המכר- - -

יש עכשיו כוונה לתת כספים למשבר הדיור הסוציאלי?

לרכישת דירות נוספות?

כן.

לא, התשובה היא לא.

יש כוונה שכחצי מיליארד שנמצא אצלכם בקופת האוצר מאותן מכירות, להחזיר את זה למשרד השיכון?

כידוע לך, אין כספים- - -

יש כספים. יש עוד חצי מיליארד שאתם מתכוונים להעביר לסוכנות היהודית.

שמחויבים.

שאתם מתכוונים. אתם הולכים להעביר אותם לסוכנות היהודית?

תשלומים- - - רכישת דירות בסוכנות היהודית נמשכת.

אתה יודע מה מפליא אותי? שיש החלטות ממשלה מסוימות או החלטות של שרים מסוימים שמשרד האוצר בוחר כן לקיים חלק מההחלטות, שזה הזוי לחלוטין מה כן הוא בוחר, אבל את ההחלטה, למשל, של הממשלה משנת 99', אותה הוא בוחר לא לקיים. תמוה בעיניי. תודה רבה. אני אבקש ממך להיות בדיון בשדולה, כי יש לי עוד המון שאלות. אנחנו לא נגמור פה.
עמידר – הייתה נכונות לעצור את הפינויים. אתם עדיין בתוך התהליך של עצירת הפינויים? נעצרו הפינויים לכמה חודשים.

לא נעצרו. נעצרו לכאורה. אמרו שעוצרים והמשיכו לפנות.

אני קיבלתי התחייבות- - -

אז אני אומרת לך שאנחנו היינו בפינויים.

היו פינויים, זו הייתה העמדת פנים גמורה.

היה ניסיון לפינוי ברמלה שמנעו אותו רק פעילים שהיו במקום.

אני יודעת במה מדובר, חלמיש התחייבו לחצי שנה, אני פניתי לעמידר וקיבלתי לשלושה חודשים, יכול להיות שנגמרו שלושה החודשים האלה.

אנחנו עושים קצת סלט בכל הנושא של פינויים. חבל, רציתי לדבר על העניין של חוסר דירות- - -

אתה תדבר בשדולה.

ועל העניין של תקציבי החזקה, כי זה לדעתי הנושא החשוב ביותר, אבל אם אנחנו מדברים על הנושא של פינויים, וגם ישראל התייחס לאיזה שהוא מספר וחלק מהאנשים קפצו, אז גם בנושא הזה שנקרא פינויים אנחנו מחלקים אותו לשלושה חלקים. יש דיירים חוזיים וזה מה שישראל התכוון, כלומר אלה דיירי עמידר שנקלעו לחובות כספיים כאלה ואחרים. המספר שהוא נקב מאוד דומה למספרים בעמידר, כלומר אנחנו בעמידר בערך בשנה יש לנו בין 12 ל-15 פינויים כאלה בשנה. אלה דיירים שלא משלמים את שכר הדירה שלהם, עוברים תהליכים מסוימים, כמובן שזה תהליך שנמשך שנים, המוצא האחרון באמת, כשכלו כל הקיצין אנחנו מגיעים לשלב של פינוי, כשכבר בהתחלה העובדים של עמידר- - -

אפשר לשאול שאלה, 11,000 שקל חוב זה כלו כל הקיצין? זה דורש פינוי?

אני אתן לך הסבר.

את תמשיכי את הדברים בשדולה. מי שמרגיש שהוא רוצה לדבר ולא דיבר מספיק.

בשנים האחרונות, במיוחד בתקופה האחרונה, אנחנו הנחינו את העובדים של עמידר כבר בהתחלת החוק, כשהם מזהים שיש דייר שלהם באותו סניף שהוא מתחיל לצבור חובות- - -

מאיימים עליו בעל פה.

זה לא מדויק. תנו לי לענות, אני באמת אעשה את זה בקצרה. קוראים לו לסניף או שמגיעים אליו הביתה, מסבירים לו את הבעיה, מסבירים לו את המשמעויות של מה יקרה אם לא ישלם וכו', עושים הסדרים כאלה ואחרים עם בעלים שצברו חובות. תאמינו לי, ההנחיה היא ברורה, לא להגיע למצב הזה של פינוי וזו הסיבה שבסופו של דבר ממאות משפחות בשנה שמגיעות למצב של חובות כספיים אנחנו מגיעים למספר שהוא מאוד נמוך.

יש לי שאלה.

לא, השתדלתי לתת אבל נגמר הזמן ואנחנו לא מגיעים לפואנטה.

אני רוצה רק לדעת מאיפה הכסף לקמפיין. כי יש להם קמפיין מטורף בתקשורת, ברדיו ובטלוויזיה, מאיפה הכסף?

זה לא העניין. שני משפטים אחרונים ואני רוצה לפנות גם למשרד הרווחה, גם למשרד השיכון.

הנושא השני של פינויים זה מה שמוגדר פינוי של פולשים. רותי, אני הייתי בפגישה איתך ביחד, זה לא מה שהיושב ראש אמר, לא דייקת פה.

סליחה, זה בדיוק מה שהוא אמר.

לא נכון. רותי, זה לא פייר מה שאת עושה, זה לא המשפט שהוא אמר לך, אני הייתי לידך, אבל לא חשוב. כשאנחנו מדברים על פולשים- - -

חברים, תקשיבו, משפט אחרון. אני חייבת לסכם את הדיון, מתחילה השדולה, השר מחכה.

אני אסביר, זה משפט שהוא חשוב, כי אנחנו בסופו של דבר צריכים גם להבין את המשמעות. בעבר היו דירות ריקות, אנחנו עושים מאמץ עילאי לאכלס אותן.

גם היום יש.

גם הנתון שנמסר, מאות דירות פנויות, הוא לא נכון. הנתון הזה הוא לא מדויק, רוב הדירות שם מיועדות להריסה, אלה לא דירות שראויות לאכלוס, אבל- - -

אתם מסרתם את הנתון.

אבל אלה דירות שמיועדות להריסה, הן לא- - -

למה הן מיועדות להריסה? כי לא הסכמתם להחזיק אותן.

אבל איך יכול להיות שבתוך בניין דירה אחת שלכם נועדה להריסה? אז כל הבניין נועד להריסה.

זה לא מדויק, יש דירות, וזה החלק הארי מהנתון שנמסר, שנמצאות בתהליך של אכלוס חוזר, אלה דירות שחוזרות לאכלוס וזה הדגש. הדירות שלא מאוכלסות וראויות לאכלוס, מדובר בכמה עשרות והן נמצאות ביישובים פריפריאליים.

יש פה הרבה שקרים.

חברים, אני מאוד מתנצלת, אני רוצה לסכם את הדיון. בשדולה אנחנו נמשיך כל מה שלא הספקתם.

ומה עם השקרים שלו? אתם הרגשתם טוב, אחרי שפיניתם את ורד דנינו מהבית? אישה זקנה ועיוורת?

להרגיע, יש פה עכשיו סיכום.

רק משפט אחד, ברשותך. קודם כל אני מעריך מאוד את הסבלנות שלך כלפי כל הנהלים והדברים האלה שאתם מציגים, ויש או אין, וכן נוהל כזה או אחר, אני רוצה להגיד לכם, רבותיי, אנחנו כרגע בשעת דחק, במצב חירום, מה שקרה ביום שבת זה אות אזהרה וזה עלול לחזור על עצמו וכשזה יחזור על עצמו אתם תהיו אחראים.

אתם תהיו אחראים, יעקב ראש יהיה אחראי. אתם תהיו אחראים.

משפט אחרון.

אמרת משפט אחד, נגמר.

אנחנו לא רוצים יותר ועדות, אנחנו רוצים 2,400 יחידות דיור עכשיו. תודה.

וגם לעצור את כל הפינויים עד שיתברר אחרת.

למה את גונבת לי את התפקיד? תגידי לי. אני רוצה לומר משהו, אנחנו מפה יוצאים בפנייה דחופה מאוד לשר השיכון, שהוא בעצם הממונה על החברות המשכנות ואנחנו מבקשים לקחת פה שני דברים בחשבון, אחד מהם לעצור את נוהל הפינויים, לעצור את הפינויים לחלוטין עד אשר תתברר הבעיה, היקפה, הפתרונות שיש למדינה להציע. בין לבין אנחנו מבקשים שייבנה נוהל מסודר בין משרד הרווחה למשרד החינוך למשרד השיכון ולמשרד לביטחון פנים, לגבי פינוי של משפחות עם ילדים. עד אז אנחנו דורשים שלא יהיו פינויים, כלומר 'עד אז', הייתי רוצה בכלל עד שנמצא פתרון לדיור הציבורי, אני מודעת ליכולת שלנו ואני מודעת לאי היכולת של הוועדה לקבוע משהו.

אני מבקשת אולי לקבוע בין היתר גם שעון עצר לכל הפניות שמגיעות למשרד, במסגרת פניות הציבור, בנוגע לבדיקת זכאויות, השתתפות בשכר דירה ובקביעת הזכאות בכלל, כדי שאנשים לא יחכו חודשים. מדובר פה על מישהי שנתנה דוגמה על ינואר או פברואר ועד עכשיו היא מחכה ועדיין לא נקבע לה, אז זו קצת קטסטרופה שבן אדם לא יודע מה ההתחייבויות שלו ומה מצפים ממנו.

זהבה שאלה ואיימו לעצור אותה, בסניף של עמידר, הפקיד איים שהוא יעצור אותה.

הוא איים שהוא יעצור אותי אם אני אמשיך לבקש ממנו פירוט חוב. אוקי? אסור לבקש פירוט חוב מפקידים.

יש לי רק שאלה אחת.

חברים, למי שלא הבין, לגבי נוהל של פינוי עם ילדים, יהיה נוהל מסודר, כמו שהתבקשנו בעבר ואני יודעת שמתקיימים עכשיו לגבי נהלים של פינוי של משפחות עם ילדים באזורים ובמקומות אחרים, כמו בהתנחלויות וכמו בבנייה הבלתי חוקית במקומות ללא אישור.

משפט אחד.

לא, אתם לא מנהלים את זה. לא מוצא חן בעיניכם, תגישו עליי תלונה.
אני מבקשת שאותו נוהל שמתחיל להתגבש יהיה מגובש במיוחד בכל מה שקשור לנושא של ילדים בתוך הדיור הציבורי או מחוצה לו, לא מעניין אותי מה, בכל פינוי של משפחה עם ילדים, מעבר לקו הירוק, בתוך הקו הירוק, לא מעניין אותי, דירות פרטיות, דירות של עמידר, דירות של הבנקים שפשטו את הרגל. יהיה נוהל שבו ילדים לא ייזרקו לרחוב. שלילדים תהיה קורת גג.

לא פתרון זמני.

אני פונה למשרד הרווחה- - -

הרבה פעמים יפרידו את הילדים מההורים, זו בעיה.

תאמיני לי, זה עולה למשרד הרווחה יותר מדי כסף, אין להם תקציבים, הם לא יעשו את זה.

אני פונה למשרד הרווחה לבקש ולדרוש את מה שהם מחויבים בעצם, ליווי של אותן משפחות בשלב הפינויים, אם וכאשר, בואו נקווה שלא יהיו פינויים אז לא צריך- - -

אנחנו נמשיך ונעקוב, אנחנו נודיע לכולם על פגישה.

רק שאלה אחת אחרונה, האם מישהו מבעלי התפקידים בעמידר יכול לאבד את תפקידו בגלל ההתנהלות הזאת?

הפרוטוקול הזה יגיע אלינו?

הסיכום בוודאי יגיע למשרד הרווחה, אני בטוחה שלכם יש אינטרס לא מעט, יותר אולי אפילו מהאינטרס- - -

לגבי נושא הזכאויות, לא שכחנו.

שר השיכון ומנכ"ל הביטוח הלאומי אמרו שהם פותחים עכשיו קו חירום אדום, אם מתקשרים עכשיו זה תקליט, אין שם אפילו מישהו שעונה. אם עכשיו עוד פעם יהיה מישהו שירצה להתאבד, זה תקליט. תנסו עכשיו להתקשר און דה רקורד.

זה לא קשור לוועדה הזאת, זה לשדולה.

אם היה עוד משה סלימן, אף אחד לא היה עונה לו. ערן כהן, רואים אותך כל הזמן, כל הזמן, אל תחשוב לרגע שאתה יכול להתחבא.

תמה הוועדה. מי שרוצה, מגיע לשדולה באולם גליל. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>