PAGE
47
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 592>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ב (17 ביולי 2012), שעה 11:00

<הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת (תיקון - איסור הצבת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית), התש"ע-2010>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
ציון פיניאן – מ"מ היו"ר
אורי מקלב
יוליה שמאלוב-ברקוביץ

>
גיל כהן - קרינה ורעש, המשרד להגנת הסביבה

הדס פיקסלר - יועמ"ש, המשרד להגנת הסביבה

דפנה גלוק - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עופר מרגלית - אגף תקציבים, משרד האוצר

נתי שוברט - סמנכ"ל ספקטרום, משרד התקשורת

נתי ביאליסטוק - יועץ למנכ"ל, משרד התקשורת

ניצן ליבנה - לשכה משפטית, משרד התקשורת

זינה פרפליצין - מנהלת תחום תשתיות ותחבורה, משרד הפנים

בנימין ארביב - לשכה משפטית, משרד הפנים

אפרת ברנד - לשכה משפטית, משרד הפנים

עירית ליבנה - המפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

דוד ויינברג - מהנדס בריאות הסביבה, משרד הבריאות

אלדד ברזילי - יועץ הנדסה בכיר, המשרד לביטחון פנים

שמרית רכמוט - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

ליאור ורונה - מנכ"ל, פורום החברות הסלולריות

רוני קלר - יו"ר, הפורום לסלולריות שפויה

זמיר שליט"א - יועץ פרטי לפורום לסלולריות שפויה

אמיר בורנשטיין - פעיל בנושא קרינה, אתר ללא קרינה בשבילך

חגית אסולין - אזרח

ליאת ארקוס - אזרח

יוסף חיים לוי - אזרח

תומר רוזנר
מיכל גולדברג

יפה שפירא

מוריה אביגד
<הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת (תיקון - איסור הצבת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית), התש"ע-2010>

אנחנו פותחים את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת (תיקון - איסור הצבת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית), של חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. לא השארת חבר כנסת אחד שלא חתום על החוק, כולם חתומים.

חוץ ממופז כולם חתומים.

פ/2552. אנחנו פותחים את הדיון. המציעה הראשית, המכובדת, בבקשה, תסבירי לנו את הצעת החוק ונתחיל להתקדם.

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק מדברת על איסור הצבת אנטנות במקומות שיש אוכלוסיות מוחלשות וחלשות, על אף שאם אתה שואל אותי, אני הייתי רוצה להרחיב את זה אפילו, תכף אני אסביר את עצמי, לכל האוכלוסיות במדינות ישראל. הצעת החוק שלי מדברת על כך שיהיה איסור הצבת אנטנות על גני ילדים, בתי ספר, הוסטלים ובתי חולים, מאחר ואנחנו יודעים שארגון הבריאות העולמי פרסם מסקנות לפני כשנה, אני חושבת, שקרינת סלולר עלולה לגרום למחלת הסרטן.

מאז הפעם האחרונה ששמענו את ארגון הבריאות הבין-לאומי, לא מזמן היה כנס של אנשי מקצוע בתחום הזה, בעצם התברר שהקרינה הסלולרית לא רק גורמת למחלות סרטן אלא גם גורמת לבעיות גנטיות מאוד קשות, שעדיין אין מספיק זמן כדי להחליט עד כמה חמורות הבעיות הגנטיות האלה, כי בעיות גנטיות אפשר לדעת כעבור "איקס" זמן ובגלל זהירות מונעת אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצד אחד נותנים אפשרות לדבר בפלאפון עם פריסת אנטנות מספקת כדי לא להקרין את עצמו כשאנחנו מדברים. מצד שני, איך אנחנו בעצם מורידים את הקרינה הפסיבית על האנשים שנמצאים מול אנטנות או הבתים שלהם נמצאים מול אנטנות, וכמובן, כמו שאמרתי קודם, בתי ילדים שנמצאים מול אנטנות, בתי ספר שנמצאים מול אנטנות. הרבה פעמים דווקא על המוסדות האלה שמים את האנטנות, בעיקר על הוסטלים של קשישים כי זו אוכלוסייה שלא יכולה להתנגד.
הטענה של חברות הסלולר שדווקא כשאתה מציב את האנטנה מעל אז כביכול, כפי שאתה יודע, היא לא מקרינה, אבל היא מקרינה בצורת מטריה, ובדרך כלל, באותם מוסדות שאני מדברת עליהם, הוסטלים, גני ילדים, בתי ספר, הילדים מסתובבים מסביב, לא מתחת, הם לא נמצאים כל הזמן בבית ספר, יש הפסקות, יש זמן שהם יוצאים החוצה והם בדיוק נמצאים מתחת למטריה הזו שהיא מתחילה להקרין.

בפעם שעברה היתה בעיה עם הנושא של החלטה האם גודל האנטנה בעצם הוא זה שיקבע או שמה שיקבע יהיה מה אחוז הקרינה שמגיע לכל מקום ומקום שעליו אני מדברת, מה אחוז הקרינה שמגיע לגני ילדים, לבתי ספר. היו פה אנשים ששאלו מדוע צריך בכלל לדבר רק על גני ילדים, בתי ספר, הוסטלים ובתי חולים, כאשר אולי צריך לדבר בעצם גם על הילדים שנמצאים בבית ויש אנטנות מולם. כל הנושא הזה הוא לא נושא שנתנו עליו את הדעת. פרופ' סדצקי, שהיא אחת הנשים שמלווה אותי מתחילת הצעת החוק הזאת, תומכת מאוד בהצעת החוק הזאת, לא בנושא של הצבת אנטנות אלא בנושא של בדיקת קרינה של האנטנות שנמצאות ממול.

יש לי כמה הצעות, נפגשתי עם המשרד לאיכות הסביבה והחלטנו כבר בפעם הראשונה שאת בתי החולים אנחנו נוציא מהסיבה שהרבה מאוד אנשים דווקא בבתי חולים נמצאים עם פלאפונים כדי לשמוע מה קורה עם קרוביהם ולכן אם אני אוציא אנטנות דווקא בקרבת בית חולים אני יכולה דווקא לגרום ליותר נזק. אבל אני עומדת על כך שמדינת ישראל תטפל בנושא הזה, לא כשכבר יהיו אנשים שישרפו את עצמם, תרתי משמע, אבל על ידי קרינה סלולרית ואנטנות, ואני מבקשת להתקדם עם הצעת החוק.

אני חושב על פניו, מבחינת איך שאת מציגה את הנושא, נראה שנושא הסלולר תפס תאוצה רצינית ביותר. היום אתה רואה כל ילד עם מכשיר שרוצה להשתמש בו. לפעמים זה גם כמובן מבחינת הנוחות, להורה זה יותר טוב כי הוא יודע כל רגע איפה הילד שלו נמצא, גם אם יש לו בעיות בבית הספר, גם אם יש לו בעיות בחוג או משהו כזה. אנחנו עדיין לא ערים לסכנות שאנחנו והילדים חשופים אליהן, אבל הסלולרי הפך להיות כלי שבלעדיו אי אפשר. גם היום, אנחנו, בדיוני ועדה, תוך כדי שמיעה, אנחנו שולחים מיילים, אס.אמ.אסים והכול עובד. הזמן הפך היום להיות משאב מאוד יקר ולכן תמיד משתמשים בסלולרי, זה כלי שימושי יעיל ביותר אבל כמובן שלא תמיד שמים לב לנושא הבריאותי ואיזה אסונות הוא יביא עלינו בעתיד כי זה נושא עדיין שלא נחקר ולא הוכיחו אותו מדעית.

לא, הוא נחקר כבר.

אבל יש סתירות גם בדברים האלה.

של חברות הסלולר שמתנגדות לזה, עם זה אני מסכימה אתך.

גם פה צריך שיהיה גוף ממומן, מישהו צריך לעשות את העבודה הזו לא אינטרסנטית אלא עבודה ציבורית אמיתית, ופה הייתי מצפה שמשרד הבריאות של מדינת ישראל יוציא את הסקר, או המשרד להגנת הסביבה או משרד הפנים, ממשרדי ממשלה, כי הם מסתכלים לטובת הציבור, אבל כמובן שאם מוציא את המחקר גוף אינטרסנטי אז הוא מוטה או מביא את הנתונים בראיה אחרת. אנחנו חס וחלילה לא אומרים שזה לא נכון אבל כמו שאומרים, יש מספר פנים, גם לתורתנו, כמה פנים לתורה וכמה פנים לפרשנויות ואפשר לפרשן גם כך וגם כך ולכן הנושא הזה צריך לקבל את הביטוי שלו. אני לא יודע אם בחקיקה, אבל יש את החקיקה כרגע, צריך ללמוד אותה, לקדם ולשמוע גם את הגופים שנמצאים כאן. בטח יש מומחים שיחזקו את הנושא הזה.
אנחנו נשמע את הגופים, נשמע את משרדי הממשלה ונתקדם ואם יהיו הבהרות והסכמות גם אפשר יהיה להצביע, אדוני. אני, ברשותכם, יוצא ל-10 דקות לוועדת לביקורת, כבודו יחליף אותי ואני אחזור להמשיך את קידום הצעת החוק. 10 דקות, רבע שעה ואני אחזור. לפי רשימת הדוברים שיש כאן ממשרדי הממשלה, וגם העבירו כבר פתקים, תחליט, היושב-ראש המחליף, אם אתם רוצה קודם את זה, קודם את זה, תחליט אתה. פשוט אנחנו צריכים לשמוע, ללמוד את הדברים ואז נתקדם ואני אבוא להצבעה לקראת הזמן שקבענו.

שניה, אדוני, לפני שאתה הולך. בפעם הקודמת ביקשו ממני לחכות עם הצעת החוק הזאת על מנת שהממשלה תוציא תקנות בנושא ואני מאוד אשמח לדעת איזה תקנות הממשלה הוציאה. לדעתי היא לא הוציאה שום תקנות ולכן כשאתה אומר שצריך לטפל בנושא הזה, אם הממשלה לא יודעת להוציא תקנות כנראה שאין ברירה, אנחנו צריכים להעביר חקיקה.

אנחנו יודעים לחוקק. אנחנו נשמע גם את הממשלה. מי היה צריך להוציא את התקנות, משרד התקשורת? משרד הפנים? המשרד להגנת הסביבה?

משרד התקשורת, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה.

אוקיי, תוך כדי דיון אדוני ישמע אם יש תקנות, אם יש פתרון אחר. אנחנו כמחוקקים יודעים לחוקק ומשרדי ממשלה יוכלו להביא צו, תקנות, חוזר מנכ"ל, בכל דרך אפשר יהיה לטפל בזה. ולכן כמובן נשמח אם לא צריך את הצעת החוק, הלוואי, אבל לא תמיד כך זה עובד ואנחנו יודעים שהמשרדים עסוקים במיליון דברים, לא תמיד מביאים בזמן. תעדכנו את הוועדה איפה זה עומד ועם המציעה נתקדם ביחד. בבקשה, אדוני, אתה תמשיך, אני אבוא עוד 10 דקות.
<(היו"ר ציון פיניאן, 11:16)>

תודה רבה. מהיושב-ראש הקבוע ליושב-ראש הזמני. אני רוצה לשמוע פה את "הפורום לסלולריות שפויה", קודם כל מה זה ואת מה שהם אומרים. רוני קלר, בבקשה.

"הפורום לסלולריות שפויה" זו עמותה רשומה שכל התכלית שלה לנסות למצוא איזונים נכונים בתחום הקרינה הסלולרית. כשאני מדבר על קרינה סלולרית אמנם זו לא רק קרינה סלולרית, זה אנטנות, זה מכשירי פלאפון, זה נתבים אלחוטיים, זה כל מה שנוגע לקרינה בתדר גבוה. אנחנו מנהלים כיום בין היתר בג"ץ מול חברות הסלולר, מול משרדי הממשלה, בעניין של מתקן גישה אלחוטי. זאת אנטנה לכל דבר אשר בעצם הוקמה ומקימים אותה ללא היתר בניה. זה מה שהיה עד בערך לפני שנה, כרגע יש צו שמסייג את זה ומאפשר לוותיקות לא להתקין את האנטנות, לא להתקין חדשות, הן יכולות רק בהיתר בניה. חברות הסלולר החדשות יכולות להתקין אנטנות בפטור עד 40% מהאנטנות שלהן.

הפורום עצמו מרכז תחתו את כל הנושא של שמיעת הטענות של ועדי שכונות, של אזרחים. אני יושב בטלפונים עם אזרחים שיש להם אנטנות מול הבית, עם אזרחים שיש להם בעיות של קרינה ואנחנו מנסים לבוא ולמצוא את האיזונים. אנחנו, בין היתר, כיום, די מתקוממים לגבי הכנסת טכנולוגיית Wi-Fi, טכנולוגיית Wi-Fi זו טכנולוגיה אלחוטית שמוכנסת למרחב הבית-ספרי בניגוד לחוזר מנכ"ל שמדבר על זהירות מונעת עם הטלפונים הסלולריים. שתי הטכנולוגיות, בין אם זה טלפונים סלולריים ובין אם זה Wi-Fi, אלה עדיין טכנולוגיות מקרינות. אנחנו מדברים באוכלוסייה מאוד מאוד מאוד רגישה. יש לנו פה את ד"ר זמיר, הוא ד"ר למיקרוביולוגיה ומומחה למפגעים סביבתיים בנושא הזה, הוא ירחיב בנושא, בשביל זה אנחנו פה.

בנוגע להצעת החוק, זו לא הצעת חוק מושלמת. 75 מטר זה לא משהו שנסמך על איזשהו מסמך מדעי אבל באיזשהו מקום זה כן יכול לעזור לאוכלוסייה. מה גם, ואני מדגיש את זה, ואני מדגיש את זה מאוד, ברגע שהצעת החוק הזו תאושר זה יראה מאוד מגוחך להכניס טכנולוגיות Wi-Fi לתוך המרחב הבית-ספרי.

תודה רבה. ד"ר זמיר שליט"א.

לפני 14 חודש אושרה כאן תקנה של סף בטיחותי של אחד מיקרו-וואט לסנטימטר רבוע ועדיין היא לא אושרה, כך שאם התקנה הזאת תאושר אז יהיה יותר קל לעשות את כל יתר הדברים.

אולי רק להבהיר, הוועדה אישרה את התקנות אך הן לא נחתמו על ידי השר להגנת הסביבה ולכן לא פורסמו ולא נכנסו לתוקף.

אם דנים ב- Wi-Fiאז אין טעם למרחקי האנטנות כי אם מכניסים את ה- Wi-Fiפנימה אז כמו טובל ושרץ בידו, מכניסים את הקרינה לתוך הבניין אז אין טעם לדון במרחק של האנטנה ממנו. רציתי לחדד כמה דברים קטנים. חברת הכנסת יוליה אמרה על בעיות בריאות, רציתי להוסיף כמה דברים קטנים שהם מאוד חשובים. יש בעיות פוריות כיום בערך ל-50% מהזוגות, יש מחלות ניוון עצבי בגילים יותר מוקדמים, מחלות לב, בעיות אנדוקריניות, יש סוכרת שנגרמת, כל הדברים האלה נגרמים מהקרינות, או ברובן הגדול - - -

זה מוכח?

מוכח, יש מחקרים ואפשר לראות את זה. אם מישהו יקליד רפורט הוא ימצא שם את הדברים האלה. קל מאוד למצוא.

לפי מה שאתה מדבר כולנו זורקים עכשיו את הפלאפונים.

לא, לא, אפשר לדבר, בשביל זה אנחנו לסלולריות שפויה.

לצערי הרב אנחנו לא זורקים.

טוב, לא להיות נביא זעם אבל להיות נביא.

מדברים עם אוזנית ומרחיקים את הטלפון מהגוף. אז צריך להתחשב בדברים האלה כי בנפשנו הם.

תודה. "פורום החברות הסלולריות".

זה דומה, אדוני היושב-ראש המחליף, לעישון סיגריות. בן אדם שמעשן סיגריות יודע בוודאות שהעישון גורם לסרטן ועם זאת אתה רואה גם חברי כנסת וגם שרים יושבים בפינת העישון וכולם מעשנים. כמה שאנחנו נבחרי העם אנחנו לא תמיד שמים לב לדברים כי אנחנו לא רוצים להסתכל לאמת בעיניים.

תודה.

וכרגע מה שמדאיג אותי – סליחה שאני עדיין ממשיכה לדבר – אלה באמת הילדים הקטנים, אותם ילדים שכרגע נמצאים באותו בית ספר, בית סוהר של קרינה. זה נורא יפה ומאוד יפה שיש טכנולוגיה אבל צודקים אנשי המקצוע פה שאין שום תועלת מהצעות חוק שאנחנו מגישים פה אם משרד החינוך מחליט להקרין את הילדים שלנו לדעת.

אנחנו נשמע את משרד החינוך. "המשמר החברתי", דוד דהאן נמצא?

אדוני, נתת לי את זכות הדיבור.

כן, רק רציתי לדעת אם הוא נמצא פה – לא נמצא. בבקשה.

אדוני, ברשותך ביקשתי מהוועדה וקיבלתי אישור להקרין מצגת קצרה, כי זה בעצם נותן - - -

אני לא ראיתי מצגת כמציעה, אני מאוד מצטערת. מצטערת, אני, כמציעה, גם לא ראיתי.

לא, בלי מצגת אני מבקש.

את המצגות שלך אנחנו מכירים, אדוני, תאמין לי, בעל פה.

אני מבין שהיא הוצגה בפעם הקודמת.

יש נקודה אחת שלא הוצגה, אני אציג 3 שקפים - - -

לא, בלי שקפים אני מבקש.

רגע, יש לך אישור שתדלנות? אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול, יש לך אישור שתדלנות?

אני לא שתדלן.

אתה שתדלן, אתה כרגע מייצג את החברות הסלולר.

יוליה, סליחה.

אני עובד, אני עובד אצל החברות.

אני פה מנהל את הישיבה, את חברת כנסת בכל הכבוד ואני נותן לך את הכול, אז אני מבקש.

בוא, אדוני, אז אני לא אדבר, גם זכות הדיבור - - -

עדיף שלא תדברו.

סליחה, מה שאתה רוצה בעל פה, בלי צילומים.

את הצילומים הורדתי. אדוני, דיברנו פה על עיקרון הזהירות המונעת, ואני מכבד את עמדתה של חברת הכנסת ברקוביץ, אני חושב שבריאות הילדים ובריאות התושבים היא חשובה לכולנו, דבר ראשון. הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, מומחים מטעם משרד הבריאות, בכללם ובפרט פרופסור סדצקי, ואני גם אצטט את דבריה לגבי נושא של הרחקת אנטנות או הקרבת אנטנות, אומרים בצורה ברורה שעל פי עיקרון הזהירות המונעת, על מנת שאנשים יהיו חשופים למינימום קרינה עליהם להיות קרובים לאנטנה, אנשים שמדברים בטלפון. טלפון זה מכשיר מאוד פשוט בהתנהלות שלו, הוא מחפש את האנטנה הקרובה ביותר כדי ליצור קשר עם היעד שאליו מתקשרים.

יש לנו פתרון בשביל זה.

ככל שהאנטנה קרובה יותר הטלפון משדר בעוצמות נמוכות יותר, ככל שהאנטנה רחוקה יותר הטלפון צריך להתאמץ. עיקרון הזהירות המונעת דורש אנטנות קרובות לכל אדם, אם זה ילד או אם זה מבוגר. דבר שני, ככל שיש יותר אנטנות גם כל אנטנה מתאמצת פחות. כלומר, הרחקת אנטנות ויצירת מצב שהצעה מבקשת, הורדה של כ-1,500 אנטנות – ההצעה בעצם אומרת: תורידו היום ממה שיש לכם, מפעילים חדשים כמפעילים קיימים, 1,500 אנטנות – ייצור חור שלא רק ייצור חור שאנשים לא יוכלו להתקשר ואנשים לא יוכלו לדבר אחד עם השני, ייצור מצב שבו הקרינה תעלה.

הממונה על הקרינה, שלא נמצא פה היום, אינני יודע מדוע, מדבר על זה כל פעם – אני אתן לכם דוגמה. למשל, היתה בעיה בבית ספר על גבול הוד השרון בכפר-סבא ותושבי כפר סבא, ההורים של בית הספר, קבלו על כך שהאנטנה רחוקה כ-120 מטר מבית הספר. הם פנו למשרד הפנים, נציגות משרד הפנים ענתה במכתב להורים וגם לבית הספר שהם מצטערים, זה הוקם על פי התמ"א, המרחק הוא הרבה יותר ממה שמותר כי המרחק המינימלי הוא 6 מטרים והכול טוב, לכן, משרד הפנים לא יכול לסייע. כשהם פנו למשרד להגנת הסביבה בבקשה שהם יסייעו, כמובן שאנחנו כל הזמן ליווינו את ההורים וניסינו למצוא פתרונות למרות שזה 120 מטר עם תמ"א, אתר בתמ"א, עם היתר בניה כדת וכדין. כשניסינו להזיז וכשהם פנו למשרד להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה דבר ראשון כתב מכתב להורים שהוא מוכן להזיז את האנטנה ממרחק של 120 מטר רק בתנאי אחד, שזה יעבור על גג בית הספר. אני אומר עמדה רשמית, מכתב רשמי של המשרד להגנת הסביבה שאומר: אם אתם רוצים להזיז ואתם רוצים להפחית את רמת הקרינה תשימו את זה על גג בית הספר. למה הוא אומר את זה? הרי הוא לא רוצה להזיק לילדים, הוא לא מחפש להזיק ולעשות רע - - -

מי אומר את זה?

הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה.

בגלל זה הוא לא פה כרגע? אני רוצה שהוא יהיה פה והוא יגיד את מה שאתה אומר.

הוא לא פה כי הוא בחופשה, אין שום קשר.

יש נציג פה של המשרד, נכון?

יש נציג אחר.

רגע, את מסכימה? אני לא בטוחה שהשר מסכים עם מה שאתם אומרים.

סליחה. יש לי שאלה אליך, אתם מוכנים שכל האנטנות יהיו בהיתר?

אדוני, היום במדינת ישראל כל האנטנות - - -

לא, לא, בבקשה, כן או לא?

אני עונה לך. כן, כי האנטנות הם בהיתר כבר היום, בהיתר הפעלה של המשרד להגנת הסביבה.

כולל מתקני גישה?

מתקני גישה לא קמים בלי שיש היתר בריאותי והיתר סביבתי מהמשרד להגנת הסביבה. אין אנטנות שקמות כפטריות אחרי הגשם - - -

אנחנו מתכוונים להיתר בניה.

אדוני, אנחנו מוכנים שכל - - -

עדיין זה לא קשור למצב.

בוודאי שזה קשור, מה זה "לא קשור"? תגיד, אתם יושבים, מקרינים את הציבור לדעת ואתם אומרים שזה לא קשור בגלל שאתם רוצים לעשות כסף?

כן, כן, אדוני.

כי משרד התקשורת רוצה לפתוח את השוק?

סליחה, אנחנו נתקן את החוק. עכשיו תמשיך אבל בקצרה, ממש בקצרה, יש עוד עשרות שרוצים לדבר פה.

אדוני, אבל אני רוצה לענות לך. כן, אנחנו מוכנים כל מתקן גישה וכל אתר שיהיה בהיתר בניה רק שהרשויות המקומיות מצדן, ואדוני מכיר את הרשויות המקומיות - - -

אוקיי, אנחנו נבטל את הפטור ונעשה תקנה חדשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה רק לענות לכמה אי דיוקים.

אבל לא התחלתי. אדוני, אני עוד לא סיימתי.

עוד לא התחלת?

לא סיימתי.

כן, בבקשה, אבל בקצרה.

כשאתה מחליט להרחיק 75 מטר או 50 מטר או 100 מטר או קילומטר צריך להיות הסבר מדעי ופרופסור סדצקי, שאותה כן - - -

אבל אנחנו בדיוק באנו לשנות את זה, למה אתה מדבר על משהו שאנחנו הולכים לשנות?

חברת הכנסת ברקוביץ.

כבר היתה הסכמה בפעם שעברה שאנחנו לא נדבר על מרחק אלא נדבר על אחוז הקרינה באותם המקומות. לא צריך לדבר על זה בכלל, זה כבר סוכם בפעם שעברה.

בנוסח שהונח זה מה שכתוב.

זה משגע אותי.

בואי שבי לידי, הכי טוב, אני ארגיע אותך.

אולי שתשב ליידי, אדוני.

לא, לא. תמשיך, בבקשה.

אני מפחדת שאתה כולך מוקרן וזה יקרין גם עלי.

חברת הכנסת ברקוביץ, את יודעת שלא.

אבל, חברת הכנסת, כאן כתוב 75 - - -

סליחה, בלי הערות, אנחנו נשמע את כולם.

אבל אנחנו דיברנו, קראת את הדוח?

לא, זה הנוסח שהוגש.

סליחה, יוליה, אני מבקש.

פרופסור סדצקי, שהיא במדינת ישראל האורים והתומים בכל הנושא של מחקרים סלולריים ואנטנות סלולריות וטלפונים סלולריים - - -

מי זה?

פרופסור סיגל סדצקי.

תתאפקי, אני מבקש.

אומרת, שבוא נגיד שהמחקרים שהיא הוציאה היו גם מה שנקרא תקדים למה שקרה בעולם ולהמלצות שקורות בעולם - - -

תכף אני אקרא את מה שהיא אומרת.

אומרת בצורה ברורה לגבי אנטנות: אין להשתמש בפתרונות טכנולוגיים המאפשרים שיבוש קליטה בבתי הספר כדי לא ליצור מצב בו השימוש במסגרת מערכת החינוך כרוך בחשיפה גבוהה לקרינה. מצב נוצר בתנאי קליטה גרועים ומצב שנוצר כאשר אין אנטנות בסביבה, וכאשר אתם רוצים לייצר מצב כך, בגיליוטינה, להוריד גיליוטינה, 75 מטר, בלי שום בסיס מדעי, בלי שום הסבר מדעי, יש פה סיטואציה שהיא סיטואציה בעייתית. ואדוני, שלא רוצה שאני אקרין פה שקפים ולהראות מצב – אני רציתי להראות מצב של ערים, איך המצב היום ואם הצעת החוק תעבור מה המצב יהיה בכל עיר, אבל קחו את שדרות, קחו את אשדוד, קחו את חולון, קחו את חיפה, קחו ערים ותבדקו את אותם מקומות שרשומים בהצעת החוק של חברת הכנסת ברקוביץ ותיקחו קו של 50 מטר, לא 75 מטר, ותראו איזה חור סלולרי יש שם ואיזו עוצמת קרינה תהיה שם.

עדיף חור סלולרי ולא מחלות.

ואת זה אפשר לבדוק עם מומחים שלא תלויים בחברות. תעזבו אותי, אני – החברות משלמות, אוקיי? קחו גורמים בלתי תלויים. פנו למשרד להגנת הסביבה, תעשו ועדה מקצועית שתבדוק מה המשמעות הקרינתית, תבינו שהצעת החוק הזו היא מזיקה לבריאות התושבים ואין בה משהו אחר מעבר.

תודה. מרכז השלטון המקומי, נמצא מישהו?

לבעלי מניות שהכסף לא נכנס - - -

גברתי, אל תאמיני לי, קחו אנשים מקצועיים, לא אנשים מטעם.

אני יכולה לענות בבקשה על כמה אי דיוקים שהוא מפיץ פה בכנסת?

לא עכשיו, לא. תאספי את כל אי הדיוקים, לאחר מכן נתייחס לכולם. כן, מרכז השלטון המקומי נמצא?

כן, אני פה. אנחנו תומכים בהצעת החוק ואנחנו גם נותנים היתרי בניה, הבעיה בדרך כלל של מתן היתרים - - -

פעם בשנתיים וחצי.

היא לא רק בעיה של קרינה אלא בעיה גם של אוכלוסייה שכן רוצה ולא רוצה והתנגדויות שיש. לכן כל ועדה וועדה שיושבת, וישבתי גם בוועדות כאלה כראש עיר ויו"ר ועדה, אנחנו בוחנים כל דבר ודבר ונותנים את ההיתרים בהתאם. לכן לא לזרוק את זה למגרש שלנו, שאנחנו לא נותנים היתרים. נותנים היתרים ולפעמים לא נוח לכם למקם באותם מקומות שאנחנו מפנים אתכם אליהם ואתם מתעקשים על אותם צירים או קווים שאתם קבעתם שהם אלה שאמורים להביא לקליטה טובה יותר ופחות התחשבות באוכלוסייה שבאמת מתנגדת או שהיא לא רוצה. לכן, השלטון המקומי ישתף פעולה, אנחנו בעד הצעת החוק, אנחנו נקדם אותה ביחד. תודה רבה.

תודה. משרד הבריאות, דוד ויינברג, בבקשה.

ככלל, צריך להגיד שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שאחראי על הנושא של הקרינה והבקרה עליו. אנחנו חושבים שיש מקום לבדוק את העניין של הרחקה של האנטנות. צריך לבדוק את זה בצורה מקצועית. צריך באמת לפעול על פי עיקרון הזהירות המונעת. אבל לפני שקובעים מרחק כזה או אחר צריך לעשות עבודה שבאמת בודקת מה המרחק ואם בכלל. כלומר, לבדוק מה המרחק שבאמת יפחית ויוודא שלא תהיה פגיעה בציבור.

תודה. משרד החינוך, בבקשה.

לאור העיקרון שמכתיב ארגון הבריאות העולמי, עיקרון הזהירות המונעת, מה דעתך לגבי נקיטת הצעדים עד שיתבררו הנתונים ברמה המחקרים, שזה ברור לכולנו שזה מה שצריך להיות, עד שיתבררו הדברים האלה מה צריך לעשות?

אני חושב שצריך להמשיך לפעול על פי התקנות הקיימות אבל במקביל- - -

אין תקנות קיימות.

יש את תוכנית המתאר שדנה בעניין הזה וקבעה כללים, על פי התוכנית הזו צריך להמשיך לפעול ובמקביל לעשות את הבדיקות.

אוקיי, תודה. משרד החינוך, עירית ליבנה, בבקשה.

אנחנו פועלים על פי הנחיות, גם פרופסור סדצקי וגם המשרד להגנת הסביבה. אנחנו לא קובעים האם מעל בית ספר – למרות שכמו שאמר פה פיני מהרשויות המקומיות, יש נהייה של הורים ויש לחצים – אנחנו לא אלה שקובעים, לא באחריותנו הנושא של הצבת האנטנה. אם תתקבל החלטה או חקיקה אנחנו נפעל לפיה, בנושא של האנטנות זה לא אנחנו. אנחנו נקבל הנחייה מהמשרד להגנת הסביבה ובהתייעצות עם משרד הבריאות, בפירוש, כך שאם יש לחצים הם לחצים של הציבור, אנחנו לא קובעים את זה, אנחנו מקבלים הנחיות וכשיש התעוררות של הורים אנחנו מזמנים את הממונה על הקרינה, את אנשי השטח, הם בודקים והם מנחים אותנו.

תודה. משרד הפנים, בבקשה.

תמ"א 36 קובעת מנגנון לרישוי מתקני שידור, בין היתר מתקני שידור סלולריים. אחת ממטרות התמ"א היא הסדרה של האנטנות בצורה שלא תגרום לנפגעים בריאותיים, זו אחת מהמטרות המרכזיות של תמ"א שכבר אושרה ב-2002, וגם התמ"א החדשה. זה אחד מהעקרונות המרכזיים של התמ"א. כדי לעמוד במטרה הזו שתי התמ"אות נערכו בליווי צמוד של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה ונקבע בתמ"א מנגנון שמבטיח עמידה בדרישות הבטיחות של הקרינה בצורה כזו שוועדה מקומית לא יכולה בכלל לדון בבקשה להיתר אם לא ניתן אישור הממונה על הקרינה, וזה מבטיח את הצבת האנטנות בצורה בטיחותית כך שלא נגרמת סכנה לבריאות הציבור. אחת מהמטרות הנוספות של תמ"א 36 היא פריסה רחבה ככל הניתן של אנטנות קטנות ביותר בעלות השלכות מינימליות על הסביבה, זאת כדי להקטין את הקרינה שנקלטת ממכשירים סלולריים והעיקרון הזה מבוסס גם כן על העמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, שהוא הגורם המקצועי שקובע מדיניות בנושא.

יש תמ"א חדשה, את אומרת?

יש תמ"א ישנה ויש תמ"א חדשה - - -

מה הגורל של הישנה ומה הגורל של החדשה? איפה זה עומד?

הישנה מאושרת. עוד פעם, חשוב לי להגיד שהנושא של בטיחות הקרינה הוסדר בצורה זהה בשתי התמ"אות ולכן זה לא משנה חדשה או ישנה. בשתי התמ"אות נקבע שבקשה להיתר בניה צריכה לכלול את האישור של הממונה על הקרינה כתנאי להגשה. התמ"א החדשה, שמעודדת פריסה רחבה ביותר של מתקני שידור קטנים, נמצאת על שולחנה של הממשלה.

אוקיי, תודה. משרד המשפטים, נמצא מישהו?

יש מישהי בחוץ, שנייה.

אוקיי, נחזור. המשרד להגנת הסביבה.

הנושא של אנטנות סלולריות והפיקוח עליהן מוסדר במסגרת חוק הקרינה הבלתי מייננת. החוק הזה מחייב את כל מוקדי השידור, לא רק של חברות הסלולר, בהיתר מאת הממונה על הקרינה. בהיתרים נקבעים הטווחים והמרחקים שמטרתם למנוע חשיפה של מי מהציבור, ולא משנה אם זה ילד בגן ילדים או ילד בבית, קשיש בבית אבות או קשיש שיושב בביתו, למנוע מהם חשיפה מסוכנת, והתנאים נקבעים בהיתרים. אם חברת סלולר או חברת רדיו או כל גורם אחר יבקש להקים אנטנה במיקום שמעמיד מישהו בסכנה הוא לא יקבל היתר מאת הממונה. האנטנות, כולן חייבת בהיתר. גם כאלה שיש להם פטור מהיתר בניה – זו סוגיה אחרת שהוזכרה פה – עדיין הן חייבות בהיתר מאת הממונה לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת.

יפה שהם מסכימים לוותר על זה, זה הישג.

אנחנו מסכימים?

לא, לא אתם. נציג החברות הסלולריות הודיע שהם מסכימים לוותר על הפטור.

בסדר גמור, אין לנו שום התנגדות.

הוא לא שם לב מה הוא אמר בכלל.

אדוני, אני אמרתי שבעבור היתר בניה אנחנו מוכנים לעשות הכול.

ראית שהוא כבר חוזר בו?

לא, זה מה שאמרתי, שלא תהיה שמיעה סלקטיבית.

לא, הוא אמר שהוא מוכן להיתר בניה. בבקשה.

עוד מעט אנחנו לא נעשה היתרי בניה אלא הם ישקיעו קצת כסף באנטנות קטנות, בשיתופי אתרים. תכף אני אדבר.

יוליה, יוליה.

תאמין לי שיש להם פתרונות פשוט זה פוגע בבריאות של בעלי המניות של חברות הסלולר, זה קשה מאוד, וכזהירות מונעת הוא נמצא פה, כדי שלא נדבר, שלא נוציא מהמשרד כסף מהכיס.

חברת הכנסת ברקוביץ, עוד מעט תדברי, בפעם השביעית. לפני זה יש את חבר הכנסת אורי מקלב, אם הוא רוצה להתייחס. כן, בבקשה.

הוועדה כבר דנה בהצעת החוק בנוסח הנוכחי ויש לי גם פה את פרוטוקול הדיון מ-21 בדצמבר 2010, שבדיון גם נשמעו כל הצדדים הרלוונטיים ואנחנו הבענו את דעתנו שבמרחק של 75 מטר כשלעצמו, כמו שכבר נאמר פה, אין הרבה תועלת. למה? בגלל שהאנטנה, גם אם היא מאוד רחוקה ממך, אם היא מכוונת, מה שלא אמורים לעשות, ישירות עליך, היא יכולה לחשוף אותך לקרינה יותר מאשר אנטנה שקרובה אליך מאוד שהאלומה שלה לא מכוונת עליך, כמו אנטנה שיכולה להימצא על גג הבניין ויש גם על גג בניין המשרד להגנת הסביבה. בגלל זה דובר כבר בדיון הקודם שיערכו תיקונים מסוימים בהצעת החוק ואז אנחנו כמובן נוכל להתייחס, ככל שזה לא נעשה אז השורה התחתונה של הדיון הקודם - - -

שואלים פה מה התיקונים שאתם מציעים?

שיהיה מכוון.

אנחנו קיימנו ישיבה, חברת הכנסת נפגשה עם השר להגנת הסביבה ובעקבות אותו דיון העברנו לאחד מהעוזרים שלה את הנהלים שלפיהם המשרד קובע את טווחי הבטיחות ושמפורסמים באתר האינטרנט של המשרד.

אתם לא העברתם לי שום דבר ואני אשמח לראות את זה אם יש לך את זה עכשיו. יש לך את זה עכשיו פה?

כן, אני יכולה להעביר את זה שוב.

אני אשמח לקבל את זה עכשיו.

לא, זה לא יעזור, מה זה? הם רוצים שתעשי עכשיו עבודה - - -

כן, אבל זה מוזר, אתה יודע שאני מבקשת את זה כבר 3-4 חודשים?

בבקשה, תסיימי.

אבל אנחנו העברנו ובשמחה נעביר שוב מכיוון שבמרחק עצמו של 75 מטרים, כפי שכתוב היום, זה פשוט לא יתרום למטרה שאותה אנחנו מבקשים להשיג.

אוקיי, תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך אדוני היושב-ראש, תודה כפולה שנרתמת והחלפת את היושב-ראש הקבוע כדי שהדיון הזה יוכל להתקיים בהצעת החוק שמובילה אותה באומץ ובנחישות חברת הכנסת יוליה, שלא נרתעת מלהוביל כזאת הצעת החוק וכל הצעת החוק שבכלל היא בעלת השפעה על חברות שונות ועל המשק.

היושב-ראש הקבוע הגיע.

<(היו"ר אמנון כהן, 11:39)>

מי בעד הצעת החוק?

"פורום החברות הסלולריות" בעד.

אני הודיתי ליושב-ראש, חבר הכנסת ציון פיניאן, על כך שהוא הסכים למלא את מקומך בגלל תפקיד חשוב שהיה לך בוועדה אחרת ופינה את זמנו.

אני מודה לך, אדוני המחליף.

בסוף הישיבה רק תודיעו לי אם אני אזרוק את הפלאפון או אחזיק אותו.

מעכשיו תזרוק את הפלאפון אם אתה יכול.

לא, אני אגיד לך מה לעשות, פשוט אל תיקח דור 4, דור 3, קח את הכי פשוט ב-50 שקל.

אבל בשונה מדיונים רבים שיש כאן בכנסת שבאים לדבר על נושא מחירי חברות הסלולר או כל מי שמפעיל אנטנות כאלה ואחרות, הצעת החוק הזו באה מכיוון אחר לגמרי. זו הצעת חוק שבאה להגן על האזרח, באה לשמור על הבריאות של האזרח, עכשיו זה לא משנה מי שבאמת מקים את האנטנה, מי שבעל עניין בהקמת אותם אנטנות שגורמות לקרינה בלתי מייננת. בכל אופן, התשובות שאנחנו מקבלים לאורך זמן זה ודאי שיש תקנים וכל מי שפועל עובד לפי תקנים שהמדינה אחראית לכך וקבעה ויש גופים מקצועיים שמאשרים את זה. בזה בעצם פותרים את כל השאלות שעולות מפעם לפעם כאן בכנסת, מה קורה עם הקרינה, מה קורה עם הסכנה שבקרינה, ותמיד אומרים שאנחנו עובדים לפי תקנים. אבל מה לעשות שהחיים הם יותר חזקים? אנחנו עדים לא מעט, גם בנושאים האלה וגם בנושאים אחרים, שקודם כל גם עצם העובדות והתקנים והמדדים שנקבעו הם במחלוקת. לא כולם מסכימים לזה. זה נכון שבסוף קבעו ונכון שיש אולי גם תקנים אירופאיים ונכונות התשובות האלה ואנחנו מחמירים הרבה יותר ממקומות אחרים לרוב, אנחנו בזה לקחנו מרחבים מרווחים הרבה יותר חזקים.

בסופו של דבר, קודם כל העם מודאג, ולא פחות מודאגים שהנה, אנחנו יודעים בנושאים שונים שיש לנו תקנים בארץ, כולל אפילו בדברים הכי חשובים, כולל תרופות, מתברר לאחר שנים שהתרופה הזו והתהליך הזה והמהלך הזה מזיק לבריאות. אז מה לעשות? אנחנו לוקחים את הכול. אבל בדברים שאנחנו יכולים להימנע – הצעת החוק באה, אני אחד המצטרפים ליוזמה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, ועל כך להגיד: גם אם נראה לנו שאנחנו היום עומדים בתקנים, אף אחד לא יכול להגיד בביטחון שאין שום דבר, יכולים להגיד שיש תקנים אבל להגיד בביטחון ולקחת אחריות - - -

אז מה לעשות?

לכן מבקשים במקומות הרגישים. החוק מבקש לקחת מרווח בסיכון יותר גדול במקומות מאוד מסוימים. אם יש מישהו שטוען ש-75 מטר זה יותר מדי, צריך להוריד ל-80 מטר, צריך להוריד, להוסיף בחוק שזה לא רק מרחק, צריך גם שלא יכוון. מה אומרת עורכת הדין מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה? אומרת שזה לא רק ה-75 מטר, יכול להיות 75 מטר שמסוכן יותר מ-50 מטר כשהקרינה לא מכוונת. אז בסדר, אז אפשר להוציא בהצעת החוק גם כן, שגם לא יהיה 75 מטר וגם לא יהיה מכוון. זו לא סיבה שלא נגיד לזה.
במשפט סיכום, הצעת החוק הזאת לא באה להתקיף אף אחד ולא באה להיות נגד אף אחד, היא באה לשמור על בריאות הציבור ולקחת מרחב יותר גדול לאוכלוסייה שהיא יותר פגיעה, שזו בעיקר אוכלוסיית הילדים וגם קשישים, כפי שכבר נאמר. רבותי, אין ספק שהחשיפה לילדים היא הרבה יותר גדולה ולכן מבקשים, יש מספיק מקומות, כל המקומות האלה שלא צריך היתר בניה, אפשר לקחת את ההקמה של האנטנות האלה שהן בעלות קרינה למקומות אחרים ולא למקומות ששוהים שם באופן קבוע, לדוגמה ילדים. זה הכול. תודה רבה, אדוני.

אדוני היושב-ראש, אני יכולה קצת לעשות קצת סדר ולענות גם למי שמתנגד להצעת החוק הזו?

מי מתנגד?

חברות הסלולר מתנגדות מאוד.

מפתיע.

הצעת החוק הזו מאוד מאוד לא מתאימה להם, הם מפעילים לחצים היסטריים על הממשלה, על חברי כנסת כדי שאנחנו נוריד את הצעת החוק הזו.

גברתי, כל משרדי הממשלה התנגדו פה עכשיו.

אף אחד פה לא התנגד. משרד הבריאות אמר שצריך לעשות את הזהירות המונעת - - -

כלשונה.

לא להפריע.

למה הוא פה בכלל? אני לא מבינה. הוא שתדלן כרגע, הוא כרגע מבצע עבודת לוביסט, אני לא יודעת אם יש לך אישור.

הוא עושה את העבודה שלו, בסדר.

לא, סליחה, יש הנחיה חדשה - - -

לא, אתה יכול לדבר אבל ברשות.

יש הנחיה חדשה של יושב-ראש הכנסת שמי שמבצע עבודת שתדלנות צריך אישור מיוחד ואני אפנה אליו כדי שאתה תקבל אישור מיוחד כדי שפעם הבאה שאתה תשב פה יהיה ברור שכל מה שאתה אומר הוא לא אובייקטיבי כי אתה מייצג פה את חברות הסלולר שמטרתן היא הגדלת ההכנסות שלהן ולכן אני אעשה הכול כדי שבכנסת הזו יהיה סדר, שאנחנו לא נשקר לציבור ונגיד את האמת כי המטרה שלך היא להרוויח יותר כסף, נקודה. והמטרה שלי היא לשמור על הילדים שלנו, כולל על הילדים שלך, דרך אגב, כי אתה לא נראה לי שומר עליהם.

בסדר, אבל בשביל זה הוא מקבל כסף.

אז שיגיד.

זה ידוע. הוא יושב פה - - -

לא, לא, ממש לא, הוא אומר שהוא אובייקטיבי, יש לו מחקרים.

רצית להוסיף עוד משהו?

כן, תן לי בבקשה 3 דקות.

קיבלת, 3-4 קיבלת.

אדוני, אני מחזיקה פה שני מסמכים מאוד חשובים. קודם כל אני רוצה לענות למשרד לאיכות הסביבה שהעבירו לי כרגע איזשהו מסמך שאין לו קשר למפגש ביני לבין השר וזה נורא מוזר לי. הדס, את העברת לי מה שנקרא: מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, טווחי בטיחות ורמות חשיפה מרביות מותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו. אין שום קשר לישיבה שהיתה ביננו. זה מסמך שאתם מפיצים אותו באופן כללי והישיבה שהיתה והמסקנות שהיו בישיבה, משום מה נעלמו במשרד להגנת הסביבה. אני כבר 4-5 חודשים מבקשת את זה, לאף אחד אין את זה, אז המסמך שלך הוא מסמך לא רלוונטי.

- - -

רגע, הדס.

רגע, תני לה לסיים.

הדס, תני לי בבקשה לסיים. אני רוצה להקריא פה
ממסמך שיצא לו מזמן שחתומים עליו משרד הבריאות, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, הנדון: תקשורת סלולרית בדור 4, עמדת משרדי התקשורת, בריאות והגנת הסביבה. מדברים פה על בעיות הקרינה שקיימות ויש פה סיכום ששלושת המשרדים עומדים מאחורי זה ואמורים להביא את זה לידי החלטה במשרדי ממשלה, פשוט החוק שלי יכול לזרז את כל המסקנות. אלה תשובות בשבילך, אדוני מ"פורום החברות הסלולריות". טרם התחלת שימוש בטכנולוגיות חדשות המיועדות לשימוש המוני מקובל להכין מסמך הצדקה במסגרתו נבחנים היתרונות לעומת הסיכונים לציבור הרחב על חלקיו וקבוצותיו השונים, בהתאם לכך מוחלט אם יש להכניס את הטכנולוגיה לשימוש באזור ובאיזה אופן. אז להבדיל ממה שאמרת, אדוני - - -

אני תומך בזה אגב.

אוקיי. זו נקודה אחת שצריך לעשות דיון בנושא דור 4 - - -

זה לא קשור לדיון פה בכלל.

כי כשדיבר פה "פורום החברות הסלולריות" על כך שצריך יותר - - -

יש דיון ציבורי.

איפה יש דיון ציבורי בדור 4?

תנו לה לדבר.

שים לב שמשרד התקשורת, שרוצה לפתוח את שוק התקשורת כי זה עושה טוב לשרים ולכולם, מתנגד לשמירה על הבריאות. ודרך אגב, אני חושב, אדוני ממשרד הבריאות, שהגיע הזמן שאתם תתעסקו בזה ולא אף משרד אחר כי יש פה פגיעה חד משמעית בבריאותו של הציבור ולא משרד התקשורת צריך להחליט. האדון מהפורום הסלולרי אומר שככל שיש פחות אנטנות כך לא תהיה קליטה. אדוני היושב-ראש, רמת האנטנות שקיימת במדינת ישראל מספיקה היום לא רק לעשות דור 4, גם לעשות את דור 5, אבל למה הם רוצים יותר ויותר אנטנות? כי ככל שיש יותר אנטנות, אני אומרת את זה כבר כמה וכמה פעמים, כך תהיה לך אפשרות לא רק להסתכל בפלאפון אלא גם לשמוע אותי כרגע וגם לבדוק למשל את לחץ הדם שלך, אם יש סוכר בשתן, להפוך את הכלי הזה לכזה שאתה לא תוכל להסתובב בלעדיו שנייה. שים לב שהבן-אדם מאבד ארנק היום - - -

הוא רוצה ייקח, לא רוצה לא ייקח.

אבל חשוב לי להסביר את זה.

אם אני בן-אדם חולה ואני רוצה לבדוק את עצמי כל רגע וזה פותר לי את הבעיה במקום להשתמש עם 10 מכשירים, מכשיר אחד נותן לי הכול – נוחות.

אבל אנחנו, כמדינת ישראל, צריכים לבדוק את האיזון בין ההתקדמות הטכנולוגית לבין שמירה על בריאות הציבור וזה צריך לצאת מתוך הבית הזה, לא מתוך חברות הסלולר שרוצות להרוויח עוד כסף ולתת לנו נוחות. נכון, באמת נוח לנו מאוד עם הסלולר אבל השאלה מה אנחנו עושים כשילדים בני 6 ו-8 מסתובבים עם אייפון ומקרינים את עצמם.

אני רוצה להמשיך בבקשה עוד כמה משפטים מתוך המסמך הזה: אחת ההמלצות של הוועדה היתה שלפני המעבר לדור חדש של התקשורת הסלולרית הממשלה תקיים דיון ציבורי באשר ליתרונות וחסרונות של מעבר כזה. זה לא נקבע, זה לא נעשה. שניים, חוק הקרינה הבלתי מייננת קובע שבכל התקשורת לקרינה בלתי מייננת יש לפעול לפי עקרונות הזהירות המונעת. בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת טרם כניסת טכנולוגיית דור 4 יש לקיים בדיקה יסודית של נזקים אפשריים מול תועלת הציבור. הלאה – אני לא קוראת את הכול – פריסת דור 4. פריסת התשתית הסלולרית בדור 4 תעשה באמצעות האנטנות הקיימות בתוספת של עד 30% אנטנות נוספות. לא פי שניים ואלפי אנטנות כמו שרוצות חברות סלולר חדשות.
על בעיה עליה הצביע משרד הבריאות לפיה שימושים המצריכים העברת נתונים רבים עלולים לגרום, אדוני היושב-ראש, זה מאוד חשוב, לחשיפה מוגברת לקרינה, זה בדיוק מה שאמרתי קודם. תוכל לבוא על פתרון בכך שפריסת דור 4 תעשה כאמור באמצעות ציוד ואנטנות קטנות כפי שדיברה פה נציגת משרד הפנים. באמצעות ציוד אנטנות קטנות וזעירות תוך וחוץ מבניות ושימוש בקווי תקשורת נייחים בכל המצבים בהם הדבר אפשרי. באופן זה העברת הנתונים תהיה בעיקר דרך קווי תקשורת נייחים ולא דרך המתקנים הסלולריים.

דבר נוסף שממליץ המסמך הזה זה שיתוף אתרים. המלצת הצוות הבין-משרדי בנושא: מודל לשיתוף תשתיות בתחום הסלולר מיוני 2011, היתה כי יש לחייב את חברות הסלולר להקים אתרים משותפים. מה זה אומר, אדוני? שאם יש אנטנה אחת גדולה, שישתמשו בה כל חברות הסלולר. מה שקורה היום הוא שכל חברת סלולר לא רוצה להיות תלויה בחברת סלולר אחרת ואנחנו פורסים את האנטנות כמו פטריות אחרי הגשם בכל פינה במדינת ישראל.

אני רוצה לקרוא עוד משפט אחד מתוך היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה. נייר עמדה בנושא קרינה אלקטרו-מגנטית בסביבת התלמיד. אדוני, זה חשוב מאוד. מסיקור ומחקרים שפורסמו עד כה, להבדיל ממה שנאמר פה ושמענו קודם, לרבות מחקר ה"אינטרפון" הבין-לאומי שבחן את השפעת השימוש בטלפונים סלולריים על התפתחות גידולי מוח ממאירים ושפירים וגידולי עצב השמע וגידולי בלוטת הרוק, עולה כי קיים חשש, אדוני, לעלייה בסיכון לפיתוח גידולים אלו בעקבות שימוש בטלפון סלולרי. זו נקודה אחת. בעיר ניו-יורק, אדוני, קיים איסור על הכנסת טלפונים סלולריים לבתי ספר, אני לא רואה שום סיבה מדוע מדינת ישראל צריכה להיות בתחום הזה אור לחברות הסלולר, לא אור לגויים אלא אור לחברות הסלולר, ולאפשר שבסביבת בית ספר כל ילד יסתובב עם טלפון דור 4, דור 5, דור 6, דור 7.

זה לא קשור להצעת החוק.

זה קשור להצעת החוק. אני מבינה שמשרד התקשורת מאוד מודאג שחברות סלולר חדשות וישנות – שלחו פה את נציגי הציבור לשמור על החברות הפרטיות, אבל תני לי בבקשה לסיים. עוד פעם, אני מדברת על היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה. הוסכם על דעת כלל הנוכחים כי יש ליישם את עקרון הזהירות המונעת כפי שהומלץ על-ידי משרד הבריאות וגם במסגרת מערכת החינוך בהתאם לכך שיש לאזן בין בחירת התלמיד והוריו להשתמש בטלפון הסלולרי לבין ההשלכות הבריאותיות והחברתיות של שימוש זה בעיקר על-ידי קרינה והרגלי שימוש נכונים.
אני לא אקרא הלאה והלאה את המסמכים האלה, אני רק רוצה להגיד, אדוני, שכשאני הגשתי את הצעת החוק, אחת הבעיות היתה שאותו מרחק שכתבתי, של 75 מטר, יכול להיות לא רלוונטי כפי שהוסבר על-ידי כל משרדי הממשלה. לכן אני מבקשת, וגם הבטחתי זאת בפעם הקודמת, שבקריאה הראשונה אנחנו נבטל את הסעיף של המרחק ונדבר על אותן התקנות שלא עברו עד עכשיו. את יכולה לקרוא את זה, בבקשה, גברתי?

התקנות אצלי.

התקנות אצלך, כן. אנחנו נכניס בהצעת החוק שמה שיהיה חשוב זה לא איפה נמצאת האנטנה אלא מה - - -

לא, לגבי התקנות צריך רק שהשר יחתום וזהו, הכול מסודר.

אז אנחנו נגיש הצעת חוק, ואם הוא ירצה הצעת חוק אנחנו נעביר את זה דרך הצעת החוק. דבר נוסף אני רוצה להגיד, אדוני. אני רוצה להעביר בהצעת החוק הזו 3 דברים: אחד, סך הקרינה המייננת.

תקשיבו, משרדי הממשלה.

שניים, שיתוף אתרים, שעד כה לא קורה באף מקום. שלוש, פריסה של אנטנות קטנות שתעלה הרבה מאוד כסף לחברות הסלולר וזאת הסיבה שהן מתעקשות לא לעשות את זה, אבל יש היום אנטנות קטנות זעירות שאפשר להכניס אותן גם לתוך בתי ספר, ולא את המפלצות האלה מעל בתי ספר או מול בתי ספר שמקרינים את הילדים. יש פה הצעה שאפשר להתקדם אתה, אפשר להעביר אותה. אחת הבעיות הנוספות שהיתה כשדיברנו בפעם הקודמת, אדוני היושב-ראש, היא למה אני צריכה לדאוג רק לילדים שנמצאים בבתי ספר ולא לילדים שחוזרים מבית הספר ונמצאים בבית מול אנטנה? ולכן, הצעת החוק הזו צריכה להיות יותר נרחבת וצריכה להיות קשורה לכל האוכלוסייה במדינת ישראל לגבי בדיקת קרינה.
עכשיו לגבי השאלה מי יבדוק את הקרינה, אני כבר אומרת, את הקרינה לא יבדקו חברות הסלולר אלא אנחנו נשים את אנשי בריאות וסביבה. יש כמה כאלה במדינת ישראל, לצערי הרב לא מספיק, שיבדקו את הקרינה, שהם לא יהיו קשורים לחברות סלולר, שהתשלום שלהם לא יבוא מתוך חברות הסלולר אלא מתוך, מצדי, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד התקשורת, יש להם מספיק כסף. אנחנו כבר נחליט באיזה דרך זה יהיה ממומן כי כסף זה לא הכול, מה שחשוב לי זה לשמור על הבריאות, קודם כל של הזאטוטים במדינה הזאת, וכמובן כמובן כל האוכלוסיות המוחלשות והחזקות. תודה.

אפשר, בבקשה?

מי גברתי?

שמי ליאת, אני מנתיבות. קודם אני מחזקת ממש ושמחה לשמוע שיש חברת כנסת כמו יוליה שבאמת משמיעה את קולנו.

איפה היושב-ראש שעושה את הדיון?

גם לך תודה.

רגע, היא תבוא אליך.

אה, תבוא אלי?

אני באמת באה מהמציאות, מהשטח. אני גרה בנתיבות ובוקר אחד קמנו וגילינו שיש לנו בבניין מג"א, מתקן גישה אלחוטי, שזו אנטנה סלולרית לכל דבר. ילדים ישנים בבניין ויש לנו בשכונה רמת תחלואה שאין אותה בשום מקום אחד מבחינתנו בנתיבות. אנחנו סובלים – כבוד היושב-ראש?

כן, כן.

תקשיב, כבוד היושב-ראש, זה חשוב מה שהיא אומרת. זה לא רק אצלכם, יש עוד כמה אזורים בארץ שיש שם תחלואה של סרטן מאנטנות וכולם מתעלמים מזה.

כן, נכון. יש לנו ילדים קירחים שבעקבות תהליכים של כימותרפיה איבדו את השערות שלהם, יש לנו ילדים חולי סוכרת, כפי שציין ד"ר זמיר שליט"א, ותודה לו על כל העזרה, יש לנו ילדים שחולים בדלקת קרום המוח, יש לנו מחלות שהן באמת באמת קשות. ההתמודדות הזאת עם אנטנה סלולרית בתוך הבניין היא קשה מנשוא. לחזור לבית, שהבית אמור להיות המקום הכי בטוח שלך, ושם, דווקא שם אתה בעצם חושף את הילדים שלך ואותך לסכנה שהיא ממשית. אני רוצה להעביר לכבוד היושב-ראש וגם לחברת הכנסת תמונות מתוך הדירה שבה מוחזק המג"א. אני לא יודעת אם ראיתם פעם מתקן כזה אבל זה מוחזק בתוך הדירה וילדים ישנים בסמוך לקיר הזה, סמוך למכשירים האלה, סמוך לדברים האלה, מסכנים אותנו ואת הילדים. 80% מהבניין לא יכולים להביא ילדים בשנתיים האחרונות.
בקיצור, המצב הוא קשה. מה שאנחנו עושים פה, מה שאתם עושים פה זה פשוט דיני נפשות. אתם תצילו ילדים אם אתם תעבירו את החוק הזה ואם אתם תטפלו בכל מתקני מג"א שקמים חדשות לבקרים ופוגעים בנו התושבים, שלא מאפשרים לנו לעשות שום דבר. אנחנו לא יכולים לא למכור את הבית, אנחנו לא יכולים לעבור ואנחנו בעצם מעניקים לילדים שלנו רק מחלות בגלל הדבר הזה. מג"א, לפי עיריית נתיבות - - -

את רק צריכה להזכיר אולי שאותו בן-אדם שהשכיר את הבית שלו לאותה חברת סלולר מרוויח אלפי דולרים של שכירות, וזו, דרך אגב, אחת הבעיות.

נכון. הוא לא גר שם, הוא לקח את הילדים שלו הרחק מהדירה הזאת.

יש עוד מעט דיון על מחסור בדיור, אדוני, יש מאות ואולי אלפי דירות בישראל שמקבלים אלפי שקלים מחברות סלולר שהשכירו את הבית לאיזושהי חתיכת ברזל ולא למישהו שמחפש דירה, שגם זה באיזושהי דרך משפיע על המחסור הדיור וצריך לשים גם על זה את הדעת.

אוקיי, רק חשוב לציין שבאמת ההתנהלות החוקית, או מתן ההיתר, או חובת ההיתר לגבי המתקנים האלה היא מאוד מאוד חשובה וקריטית, למה? כי במקרה הזה, מי שבעל הדירה הוא אח של ראש העיר יחיאל זוהר, שמעון זוהר זה אח של ראש העיר, הדירה כביכול שייכת לו. אם היה איזשהו צורך או איזשהו חוק שאומר שצריך את ההיתר אז היתה נעשית פה בדיקה הרבה יותר מקיפה, היתה אפשרות שהציבור יידע. אז אף אחד מאתנו התושבים, בעלי הדירות, בעלי הנכסים, לא ידע שהולך לקום שם מתקן גישה אלחוטי. הדירות שלנו כבר לא שוות כמו פעם, הבריאות שלנו כבר לא כמו פעם, כאבי הראש, בעיות פוריות ופגיעה בזרע של גברים שגרים בבניין ובשכונה הסמוכה, כריתת שד, דברים שהם מזוויעים.

אני מזמינה אתכם לבוא ולבקר ולראות את האמת בעיניים והאמת היא כואבת וקשה. וכל ההחלטה הזו שאתם תקבלו פה, מתן היתר, 75 מטר, או משהו, זה בא לידי ביטוי אצלנו. אנחנו חווים את זה, אנחנו חוזרים הביתה ואמורים לגדל את הילד שלנו בסביבה בריאה ואמיתית וטובה. אנחנו קנינו את הדירות האלה במיטב כספנו ומה שאנחנו מקבלים כל בוקר וכל יום זו קרינה, והנה עוד אחד חולה, ועוד אחד חולה ועוד שכן הולך לעבור טיפולים.
זו מציאות כואבת ולפני הכול, ולא מעניין אותי הטלפון הסלולרי, גם אני משתמשת בו, אבל קודם כל, קודם כל אסור שיהיו מתקני גישה אלחוטיים בתוך שכונות מגורים. זה במרחק כזה קטן וקרוב שזה בעצם פוגע בכל השכונה. אז כל החלטה שתתקבל וכל קידום של הנושא הזה, כמו שאומרת חברת הכנסת יוליה, זה לדאוג לילדים שלנו ולדאוג לאזרחים ולתושבים, כי אם לי מחר יקרה משהו אין מי שיגדל את הילדים שלי. אז תיקחו את זה בכובד ראש כי זה עניין באמת באמת חשוב. זה פיקוח נפש וזה חשוב לנו מאוד.

תודה. המשרד להגנת הסביבה, ראיתי פה שהוועדה עבדה רבות על התקנות שהגשתם, אותן תקנות שעליהן מדברת מציעת החוק, מובילת החוק, והיא אמרה אפילו שאם תביאו את זה בתקנות החוק יהיה מיותר. הוועדה דנה בזה והשקיעה הרבה מאמץ, כמובן שהוועדה לא חייבת לקבל את כל העמדה של הממשלה או של אותו משרד ייעודי והיא יכולה לשנות, ופה באמת אנחנו לא יכולים לקבוע לשר, השר יכול או לקבל את השינוי או לא לחתום ופה המצב הוא שהוא לא חתם. לכן, אם השר לא חתם, אנחנו צריכים לקבל החלטה, או שנכניס את כל התקנות לתוספת החוק או שתגידו שאתם תחתמו על התקנות ואז לא צריך את החוק, אבל כולנו מבינים שאי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. לא יכול להיות שבית מגורים יוסב לנושא הזה וכל הבניין כל הסביבה שם תסבול ומשרד התקשורת יגיד: לא אכפת לי, לא מעניין אותי.

אבל זה לא קשור להצעת החוק.

אז אנחנו נשנה אותה.

לא, נכניס תוספת.

להוסיף את זה זה חשוב וזה הכרחי.

מי מדבר? אל תדברי, לא מדברים פה בלי אישור. מי שידבר בלי אישור יצא החוצה ישר מרגע זה, לא משנה מיהו, חוץ מחברי כנסת. לחברי כנסת יש חסינות.

סליחה.

משרד התקשורת, אם אתם לא מטפלים, לא חותמים על התקנות, וזו קריאה ראשונה, אני אכניס כל מה שאני רוצה ואנחנו נעביר את זה בניגוד למשרד התקשורת. תבינו טוב עכשיו, אנחנו לא משחקים.

זה תקנות של - - -

תקשיב טוב, תקשיב טוב למה שאני אומר.

- - -

תקשיבי טוב, לא לדבר, עוד לא קיבלתם זכות דיבור. תקשיבו טוב קודם כל למה שאומר יושב-ראש הוועדה כי זה מה שיהיה. יש תקנות אצלכם שעברו לפני שנה בוועדה, השר אמור לחתום עליהן וזה מסדיר חלק מהדברים, יכול להיות גם שלא נחוקק כי זה פותר פחות או יותר את הדברים. אם אתם לא חותמים על התקנות – אני אתן לכם זמן מוגבל, תקשיב טוב, זמן מוגבל שאתם חותמים על התקנות, נחשוב אחר כך מה צריך להסדיר בחקיקה, מה לא צריך להסדיר בחקיקה.

אני רוצה אבל להגיד לך משהו.

תקשיב טוב, אני עוד לא סיימתי, רק כשאני אסיים אתה מדבר. בשביל זה אני יושב-ראש, נבחרתי, פריימריז, הרב עובדיה, זה היה תהליך, זה לא פשוט. היא עברה פריימריז, אני את הרב עובדיה, מה זה משנה? עברתי.

אני את הרב אריק שרון.

אריק שרון, זה היה, עכשיו כבר אין, עכשיו אין את הרב הזה. עכשיו יש לנו כמה ברירות, יש את החוק, שאני מבין שאתם לא מסכימים. אם הייתי אומר: באתם בידיים נקיות, חתמתם על תקנות ואתם אומרים: בריאות הציבור גם חשובה לנו, אנחנו עושים את האיזונים הנכונים – אני יודע שהשר מאוד רגיש לנושא הציבורי ועושה מהלכים יפים וטובים לטובת הציבור, לטובת הצרכן, הוא הוזיל את התעריפים, הכניס שחקנים חדשים, הכול בסדר. אבל יש פה את בריאות הציבור כרגע ואני לא יודע אם אתם האכסניה אבל יש תקנות. הוועדה עשתה עבודה, שינתה טיפה, אמרה: תחתמו.

יש כמה אופציות. יש הצעת חוק על שולחן הוועדה, אנחנו יכולים לשנות אותה על פי צרכים של הוועדה, על פי צרכים של הציבור, על פי זעקת הציבור. אנחנו יכולים להכניס בה תוספת, את התקנות שהשר לא חתם עליהן אני מכניס את זה בתוספת לחקיקה. אני יכול לעשות הכול. אני אומר את כל מה שאני יכול אם אתם לא תעשו משהו. אם אתם תעשו, בסדר, אם לא תעשו המדד עובר אלינו. לכן אני אומר, אי אפשר לאחוז בכל הכיוונים ולהגיד: אני פה ואני פה ואני פה ולא לעשות כלום. אין דבר כזה. לכן חייבים לעשות מעשה. אז את כל האופציות שמתי על השולחן, תכף נשמע מה אתה אומר. בסוף הסיכום יהיה מה שאמרתי עכשיו, או זה או זה וזה מה שיהיה, לכן תקבל את ההחלטה ברוח הדברים. אם אתה לא בר-סמכא אתה יכול לצאת החוצה לעשות טלפונים ולקבל החלטה גם אחר כך, גם זה אפשרי.

אבל עם אוזניה.

לא, אין לי בעיה, יש פה אנטנה על הגג, מה הבעיה.

גם המשרד להגנת הסביבה, למה לא חתמתם על התקנות?

אני הסברתי, קודם כל המסמך שהעברתי לחברת הכנסת - - -

עזבי מסמך, מסמך תעזבי. פה בוועדה מדברים מה שמבקשים. אני ביקשתי למקד אותך לנושא, אל תלכי לכיוון אחר. אני שואל אותך: התקנות, למה השר לא חתם? רק על זה תעני עכשיו.

בשמחה. הוועדה ביקשה כשהבאנו את התקנות שתוכנס תקנה לתקנות שבעצם מונעת הקמה של אנטנות על גגות פרטיים, על מרפסות גג ושם מקימים מתקני גישה. לתקנה כזו גם משרד התקשורת התנגד, זה נכון, אבל גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שהתקנות הועברו לאישורו, התנגד שתהיה תקנה כזו והוועדה סירבה לאשר את התקנות האלה.

מאיזה נימוק?

הוא חשב שהיות שהפטור למתקני גישה אלחוטיים מוסדר בחקיקה, כרגע גם מונח לפתחו של בג"ץ, אנחנו לא יכולים למנוע את זה באמצעות תקנות. זאת בעיה של סמכות. אדוני, אני מנסה להשיב. אנחנו בעצם - - -

שניה אחת, אני עדיין לא הבנתי למה הוא לא חתם? לא הבנתי.

אני מסבירה. כי אנחנו הועמדנו במצב שהוועדה אומרת: אני אאשר את התקנות רק אם תהיה תקנה כזו - - -

זכותה.

זכותה המלאה, ומצד שני אומר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שגם זו זכותו המלאה, לשר: אתה לא יכול לחתום על סעיף כזה, ולכן לא הצלחנו להעביר אותן.

אז בחקיקה נעביר.

אז עכשיו אני יכולה לומר את המשפט שרציתי לומר קודם?

כן. אז נעביר בחקיקה, אין ברירה אחרת.

נכון, המסמך שהעברתי - - -

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא שולט בוועדות הכנסת, גם השר לא שולט בוועדות הכנסת. זו הנקודה.

אנחנו מסכימים, אין שום ויכוח.

אז אתם לא יכולים לא לפתור בעיה. אם היית אומרת לי: אמנון, לא זה, מביאים תקנות אחרות, אנחנו מביאים את זה שיהיה מידתי, שיעמוד במבחן בג"ץ, שלא יפגע בחופש העיסוק, הכול בסדר. אבל לא להביא פתרון – אנחנו מחוקקים, אנחנו רוצים למצוא פתרון. אם אתם, משרדי הממשלה האחראיים על הנושא הזה, לא יכולים להביא פתרון אז זה יבוא מהכנסת. זה אופי החיים. אז איפה זה עומד היום? להצביע על הצעת החוק של שמאלוב-ברקוביץ זה יפתור את הבעיה?

הנוסח הנוכחי של הצעת החוק לא יפתור את הבעיה ולכן המסמך שנתתי לה, שאמרה לי חברת הכנסת שהוא לא רלוונטי, זה נוסח התקנות.

לא, לא רלוונטי לפגישה בינינו, רלוונטי באופן כללי בחיים אבל זו לא היתה הפגישה בינינו.

נכון, אנחנו העברנו אותו לחברת הכנסת. ועכשיו ממשרד המשפטים מבקשים להשלים את הדברים.

אפשר?

מה נשמע? את מרגישה טוב?

אני מתנצלת שלא הייתי קודם אני רק רוצה להשלים לעניין הנושא של מתקני הגישה והתקנות האלה. יש בעיה של סמכות מבחינת תקנות הקרינה הבלתי מייננת שלא לאפשר הקמה של מתקני גישה ללא היתר. אני רוצה להשלים כדי להבין שהמצב המשפטי כרגע, נוכח עתירה של "הפורום לסלולריות שפויה" לבג"ץ הוא כזה שחברות הסלולר הקיימות, לא החדשות, אינן יכולות להקים מתקנים בכלל - - -

לא, הם יכולים להתקין בכפוף - - -

הם יכולים להחליף מתקנים קיימים שיש שם בלאי וכמובן בכפוף לאישור של המשרד להגנת הסביבה לעניין הקרינה הבלתי מייננת. פה אנחנו מדברים הרי על שני מישורים נפרדים, אחד, על המישור התכנוני והשני על מישור של קרינה בלתי מייננת של המשרד להגנת הסביבה. מבחינת אותם מתקני גישה שאינם חייבים בהיתר בניה לעומת כלל האנטנות שכן חייבות בהיתר בניה, המתקנים האלה, יכולות חברות הסלולר הוותיקות רק להחליף כאלה שכבר הותקנו ויש להם בעיה של בלאי וכמובן בכפוף לאישור של הממונה על הקרינה. חברות הסלולר החדשות, יש להן מכסה מסוימת שמותר להן להקים כדי לעמוד בחבות שלהן לפי הרישיון. זה המצב המשפטי כרגע, נכון לעכשיו. זו ההשלמה שלנו.

אם גברתי מדברת על המצב המשפטי, איך גברתי מסבירה בבקשה את הפרת החוק הבוטה של השר שהיה צריך להתקין תקנות עד 1 בינואר 2006 בנושא מרחקי בטיחות ולא עשה כן? אתם מקפידים על המצב המשפטי, החוק מחייב התקנת - - -

שר המשפטים?

שר המשפטים אמון על קיום החוק ולכן גם העירו את ההערה הנדונה כאן, שאני תכף אתייחס אליה, אבל בתור מי שאמון על הוראות החוק - - -

מה שנוח הם עושים, מה שלא לא.

המחוקק חייב את הממשלה להתקין תקנות הקובעות מרחקי בטיחות מבתי חולים, בתי ספר, מעונות קשישים - - -

איפה זה עומד מ-2006? אין מספיק זמן?

האם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מצא לנכון להתריע בפני השר שהוא לא - - -

יש לנו פה בעיה, כמו שהסבירה הדס, יש לנו תקנות שצריך להתקין אותן - - -

6 שנים.

שהן צריכות באישור הוועדה והאישור של הוועדה מותנה בהוספה של סעיף שיש לנו בעיה מהותית שהוא יוסף.

אלה התקנות האלה?

כן, אלה. אני רק רוצה לומר שמבחינה משפטית אנחנו חולקים מכל וכל על העמדה הגורסת שאין סמכות לשר להתקין תקנות בהקשר הזה. אנו סוברים שעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בהקשר הזה היא לא נכונה. אמנם השר מחויב בעמדתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מכוח היותו של השר כפוף ליועץ המשפטי לממשלה בנושאים משפטיים, אבל המצב שנוצר אומר שהצעתו של אדוני שהדבר הזה יוחזר לממשלה כדי שהיא תתקין תקנות, כנראה שבמצב הנוכחי שנוצר זה לא יקרה כי - - -

ולכן ההצעה שלי שנטמיע את זה כתוספת להצעת החוק היא מחוסר ברירה בסוף. אין מה לעשות. תביני, אנחנו לא עובדים אצלכם.

זה בסדר, אבל יש הבדל במובן - - -

לא, את מבינה את זה שאנחנו לא עובדים אצלכם? לא אצל היועץ המשפטי לממשלה, לא אצל שר המשפטים, אצל אף אחד.

אני מבינה לחלוטין ולא טענתי, אבל יש הבדל בנקודה של השאלה המשפטית של הסמכות - - -

אגב, יש חוות דעת על העניין הזה?

בשאלה המשפטית של הסמכות יש בוודאי הבדל בין קביעת דברים בחקיקת ראשית לבין קביעת דברים בחקיקת משנה, ודאי.

טוב, אנחנו נפתור את הבעיה. מה לעשות? אנחנו תמיד גשר בין הצרכים לבין הממשלה שלא יודעת לסגור ביניהם דברים.

אדוני, אני רוצה להגיד לך שאתמול אנחנו דיברנו על הנושא של החשמל, בעיות החשמל. אתמול גילינו שבשנת 2001 עברה החלטת ממשלה להקים את תחנת D באשקלון שהיתה פותרת את כל הבעיות - - -

מי התנגד?

הממשלה פשוט לא עשתה את זה.

אבל מי התנגד את יודעת?

האוצר.

לא, איכות הסביבה.

הארגונים הירוקים וכמובן האוצר באותו רגע מאוד אוהב את הארגונים הירוקים במקרה.

משתלב לו טוב.

אתה יודע, זה איזשהו הרגל לא לעמוד בתקנות.

המשרד להגנת הסביבה, את רוצה להוסיף עוד משהו?

כן, אני רק רציתי להגיד - - -

שהשר יחתום?

לא, מצטערת אבל לא. רק רציתי להגיד שכמובן שאנחנו מסכימים עם הנוסח של התקנות של עצמנו שהגשנו אבל רק שיהיה ברור שזה לא יכול להיות תוספת להצעת החוק.

למה?

בגלל שהטווחים שלנו לא מדברים למשל על 75 מטר.

אבל אנחנו נבטל את זה, אנחנו נשנה את זה.

אם תבטלו ונראה נוסח אז אין בעיה.

במקום.

אנחנו נכתוב את זה במקום ואנחנו נשנה גם את - - -

אז אפשר יהיה להעביר ככה? כן.

אני רוצה רק לפנות למשרד המשפטים בשאלה נוספת, אפרופו הקפדה על קיום הוראות החוק, האם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מתריע בפני המשרד להגנת הסביבה על כך שהחוק חייב אותו להגיש תקנות שנוגעות לכמויות קרינה בנושא של מתקני חשמל? אפרופו מה שחברת הכנסת דיברה עליו, וגם חובה זו לא מולאה.

זה סיפור אחר כבר.

זו שאלה שאני לא יודעת לענות לך כרגע כי אני מכירה את הנושא אבל אני מוכנה לבדוק.

משרד התקשורת, בבקשה. מה שלומך? מרגיש טוב?

תודה, תודה רבה. מה שלומך, אדוני?

בסדר. בעזרת השם שבוע הבא 144 ואנחנו - - -

לא, זו ועדה אחרת, אל תדאג, אדוני היועץ המשפטי, זה לא אצלך.

אני יודע.

כלכלה. הוא לא דואג, הוא שמח בשבילי, בשביל הציבור שתהיה תחרות.

קודם כל אני רוצה להבהיר שאין כרגע, למרות האמירה הברורה שלך, אין כרגע על שולחנו של שר התקשורת איזה שהן תקנות שנוגעות לעניין הזה של - - -

לא, אני דיברתי על המשרד להגנת הסביבה.

מה זאת אומרת? התקנות ההם, אתם נתתם את הסכמתכם לפרסומן? התקנות שאושרו בוועדה במאי 2011.

אני אומר, יש דיונים משפטיים בין המשרדים, יש גם דיון בבג"ץ בעניין הזה - - -

לא, בג"ץ לא קשור לתקנות האלה.

לא, מה אתם אומרים?

לתקנות המג"א בג"ץ לא קשור?

לא, אנחנו מדברים על התקנות המדוברות כאן, התקנות הועברו אליכם במאי 2011.

כשאני אראה את התקנות שעליהן אתה מדבר אני אוכל להתייחס לזה.

לא הועברו תקנות לשר התקשורת?

לא עברו התקנות שלכם?

הנוסח שהיה, שהוגש לוועדה, זה נוסח שהוסכם על-ידי משרד התקשורת. מה שהם לא הסכימו - - -

הם לא הסכימו גם?

רק רגע. גם הם, אבל מבחינתנו יש לנו את עמדת המשנה ליועץ, לתקנה הזו לתוספת שמונעת - - - עכשיו אנחנו מקווים שאם תהיה הכרעה בבג"ץ זה פשוט יפתור את הבעיה.

אנחנו לא עובדים בבג"ץ, אנחנו מעל הבג"ץ.

בג"ץ לא מנהל את המדינה, חבר'ה.

חבר'ה, אתם מערבבים רשויות, יש הפרדת רשויות במדינת ישראל. אנחנו גומרים החלטה ומסכנים השופטים, צריכים לקבל החלטה בסוף. אנחנו, כנסת, ממשלה, צריכים לקבל החלטה. אם אנחנו לא מקבלים אז הם מקבלים. אם אנחנו לא יודעים לקבל החלטות את מבינה מה קורה? אבל אנחנו צריכים לקבל החלטה, לא הם. אם אין ברירה הם נכנסים. אם יש עוול שזועק לשמיים הם נכנסים, לפעמים זה על-ידי חברות. יכול להיות שההחלטה שלנו לא מידתית, אז לאיפה הוא ילך? ילך לבית המשפט. משרד התקשורת, אנחנו צריכים לקבל החלטות לגבי הצעת החוק.

ברור לי, אני רק רוצה - - -

אתם תומכים בהצעת החוק עם שינוי קל כזה או אחר?

לא, אנחנו לא תומכים בהצעת החוק.

למה?

אני אסביר.

כי התקשרו מחברות הסלולר ואמרו לו.

לא, חס וחלילה, הם לא עובדים עבור החברות, אני אתכם, הם לא עובדים. אתם עובדים למען הציבור, אני אתכם.

אני אומר, בואו נשים את זה על השולחן, זה ברור, כפי שתיארה את זה חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, אני חושב שהפעולות שלנו כואבות לבעלי המניות של חברות הסלולר יותר מאשר הפעולות שיעשו החוק הזה.

ממש לא, כי האנטנות האלה יכאבו להם קצת יותר ממה שאתם מדברים.

חברת הכנסת שמאלוב, תני לי לשמוע רק את העמדה של משרד התקשורת. תגיד לעניין החוק מה הבעיה.

אני באמת לא רוצה להתווכח לגבי החוק, הנושא הזה מאוד אמוציונלי אז אני לא רוצה להגיע למקום של ויכוח כי חבל. קודם כל אני רוצה לתאר את החוויה שלי מהדיון פה כי כאילו הייתי בדיון אחר. יש הצעת חוק אחת, יש דיון שהוא אחר, ויש בכלל דיבורים מסביב שהם שונים לחלוטין. אפילו הנציגים של "הפורום לסלולריות שפויה" דיברו על הסכנה שיש משימוש במכשיר הטלפון הסלולרי, הם לא דיברו על סכנה שנובעת ישירות מאנטנה שמונחת קרוב או לא קרוב.

אתה לא מבין את מה שהם אמרו, הם פה, הם יכולים לענות לך. על מה אתה מדבר? הם פה, הם יכולים לענות לך.

אל תדבר בשמנו.

סליחה, אדוני, היא יכולה, אתה לא.

אדוני, אני רוצה בבקשה - - -

למה הוא מדבר בשמם? זה לא מה שהם אמרו.

גם כשאני מדבר שטויות זכותי להגיד אותן.

מותר לו. גברת שמאלוב, תני לי לנהל את הדיון, בבקשה.

אני חלילה וחס לא מפחית מהעובדה שהם אומרים שיש סכנה גם בעצם קיומה של האנטנה אבל הסכנה שכולם מדברים עליה, הסכנות הבריאותיות, אפילו מה שחברת הכנסת הקריאה מחוות הדעת של המרכז האפידמיולוגי, מדברת על אותן בעיות שנוצרות מעצם השימוש. אומרים כל הגורמים המקצועיים האחרים, ואנחנו לא מבינים בקרינה, משרד התקשורת לא מבין בקרינה, אנחנו מבינים בתקשורת, לא בקרינה, כל הגופים האחרים שכן מבינים בקרינה, בריאות, הגנת הסביבה, אומרים שככל שהמכשיר הזה יתאמץ פחות כך הסכנה הבריאותית שלך נמוכה יותר. אז המשמעות, לפי מה שאנחנו מבינים מהגורמים המקצועיים, אנחנו לא מבינים בזה, אמרתי, אנחנו לא מבינים בקרינה, היא שככל שתרחיק את האנטנה ממקום שבו נעשה שימוש בטלפון סלולרי כנראה שתגביר את הקרינה שחשוף אליה האדם.

מה עם שיתוף האתרים? מה עם האנטנות הקטנות?

גברתי, אני אגיע לכל דבר שתרצי רק בסדר שלי, בבקשה. אני אומר, קראה גם חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ את הפתיח לנייר עמדה משותף שפרסמו שלושת המשרדים הרלוונטיים לשאלה – חברת הכנסת ברקוביץ, אולי בין הדברים שאני אומר יש איזה דבר אחד שימצא חן בעיניך אז תקשיבי, חבל.

אני מסופקת אבל בוא נשמע.

אני רוצה לשמוע באמת, בבקשה.

קראה חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ את דברי הפתיחה לנייר עמדה שאנחנו פרסמנו לידיעת הציבור והזמנו אותו להגיב לקראת הכנסה של טכנולוגיה חדשה בעתיד. הוא לא נוגע למה שקורה היום אבל גם שם אנחנו באים ואומרים, כל המשרדים שרלוונטיים, ומשרד התקשורת, אמרתי, הוא אחראי על תקשורת, לא על קרינה, אנחנו לא מבינים בזה הרבה, אומרים המשרד לאיכות הסביבה והמשרד הבריאות שרצוי לפזר יותר אנטנות. היא קראה את זה, קראה חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ שבנוסף לאנטנות שקיימות היום רצוי להוסיף אנטנות - - -

זעירות, תגיד את המילה זעירות.

תגיד את אחוז - - -

סליחה, תנו לו להגיד מה שהוא רוצה. חברת הכנסת ברקוביץ, עכשיו את ברקוביץ, לא שמאלוב, שנייה, תני לו לדבר.

כשאני רעה אני ברקוביץ, כשאני טובה אני שמאלוב.

אני תמיד מקפיד אחרי הפעם הראשונה שטעיתי לקרוא לחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ ביחד ולפי הסדר הזה.

אתה צודק. זה הדבר היחיד שאני באמת מסכימה עם מה שאתה אומר.

לפי הסדר הזה, הבנתי שקודם כל נולדת ואחר כל התחתנת.

הלאה. עם איזה סעיף אתה לא יכול לחיות ועם איזה סעיף אתה חי?

קודם כל, הנושא של התקנות שעליהן אתם מדברים שתכניסו לתוספת, הם לא יקבעו את המרחק מבית הספר, הם יקבעו את המרחק לצורך העניין מדירה, אבל ישימו את זה אולי בבית ספר. אבל אם אנחנו לא נוכל לשים את זה לא בבית ספר או בבית חולים ולא על גג של בניין אז איפה ישימו אנטנות? אדוני, המשמעות היא - - -

איפה ישימו אנטנות, שמאלוב? איפה ישימו?

ישימו אנטנות קטנות זעירות שמביאים אותנו לסף קרינה שהוחלט בתקנות לכל עם ישראל, לא רק בבתי ספר. אני הגשתי הצעת חוק רק לבתי ספר ותראה איזה יופי, אנחנו הולכים להרחיב את זה לכל הציבור במדינת ישראל.

יפה מאוד. הלאה.

כל האנטנות במדינת ישראל מוקמות ומנוטרות בכל רגע נתון על ידי המשרד להגנת הסביבה, לא על ידנו כי אנחנו לא מבינים הרי בקרינה אלא על-ידי המשרד להגנת הסביבה, ששם הממונה על הקרינה יושב. הן מנוטרות בזמן אמת באמצעות ציוד אלקטרוני, וברגע שהם חורגים מרמות הקרינה שהוא החליט האנטנות מפסיקות לעבוד, זה פשוט. הוא נותן הוראה והאנטנות האלה כבות או לפחות יורדות, חוזרות חזרה למצב שניתן. הציבור בישראל לא צריך לדאוג ממיקום האנטנה אלא מעוצמות הקרינה והטווחים.

אז איזה סעיף בסוף?

מי שמבין בזה קובע, המרחק של האנטנה, כמו שאמרו במשרד לאיכות הסביבה, לא בהכרח משפיע על הרמה של הקרינה.

איזה סעיף מפריע לך?

מפריעה לו הצעת החוק.

- - -

תמכתם בהצעת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה, תיאמתם, אמרתם: בסדר.

ועדת השרים לענייני חקיקה תמכה בחוק לטרומית וביקשה תיאום - - -

ומה זה תיאום?

תיאום זה שהם לא מסכימים.

אני לא יודע שנעשה תיאום.

עם מי, לטעמך, מתאמים?

ועדת השרים קבעה שהתיאום יעשה עם משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

נו, אז איזה תיאום אני צריכה לעשות אתך?

אני לא אמרתי שאתי.

משרד המשפטים, מה הבעיה? אפשר להעביר את החוק? מה צריך לתאם? איזה סעיף?

אנחנו מבקשים שההערות של המשרד להגנת הסביבה יוטמעו בהצעת החוק. אין לנו עמדה מקצועית לגבי - - -

מה ההערות? בואו נשמע.

הבנתי. מה ההערות של המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

אנחנו אמרנו שאנחנו לא רואים היגיון בדרישה של 75 המטרים ואנחנו העברנו את הנוסח שלדעתנו רלוונטי. ככל שיהיה נוסח, נקרא ונתייחס לזה.

הנוסח קיים כרגע על השולחן, מה מפריע לך? איפה את רוצה שאני אתקן ותגידי: אם זה ככה אני תומכת?

בנוסח של היום יש בסך הכול סעיף משמעותי אחד.

תגידי מהו ומה את רוצה לתקן נגיד, מה את רוצה לשנות. תפני אותי לסעיף.

סעיף 4א(ב): "לא יינתן היתר - - -

"הקמה, היתר הפעלה או היתר למתן שירות..."

היתר למתן שירות זה היתר שנותנים למודד קרינה, ברור שזה לא רלוונטי כי אנחנו כן מרשים שימדדו קרינה ליד בתי ספר.

כן, צריך למחוק את המילים.

אז את זה צריך למחוק.

מוחקים.

גם הנושא של "מרחק הקטן מ-75 מטרים", אני חושב שהוא - - -

כמה את מציעה?

אז זה לא עניין של להציע כמה.

אז מה ההצעה?

איך מחשבים מרחק מהאנטנה זה בדיוק המסמך שהעברנו אליכם, אני לא יודעת אותו בעל פה. זה עניין מורכב, זה תלוי בתדר.

את מדברת על מה אחוז הקרינה שיהיה באותם מקומות.

המרחק איננו במטרים, אפשר לכתוב "המרחק על פי הטבלה המצורפת".

אוקיי, אפשר, "על פי טבלה המצורפת". במה עוד יש בעיה?

סעיף (ג) איננו רלוונטי כי ככל שיפעלו לפי מרחקי הבטיחות שהמשרד שלנו מציע אז אין צורך באישור מיוחד של השר וכדו', הרי לא הגיוני שהשר יישב ויאשר כל אנטנה ואנטנה.

אפשר להוריד, בסדר. איפה עוד יש לך בעיה?

סעיף 3 גם איננו רלוונטי, הוראת המעבר.

למה?

בגלל ששוב זה מדבר על 75 מטרים ואנחנו ביטלנו את זה.

לא, אבל אפשר את 75 המטרים להמיר בטבלה.

לפי טבלה.

אבל, רגע, אין לנו דבר כזה של היתר שניתן בניגוד לטבלת טווחי הבטיחות האמורה אז אין לנו מצב כזה, אז לא צריך סעיף כזה.

ייתכן שהסעיף יהיה תיאורטי אבל - - -

אני רוצה להגיד משהו לאיכות הסביבה. בפועל, לצערי הרב, ואני בקשר אתכם יומיומי, המצב בפועל הוא הרבה יותר חמור ממה שאת אומרת. את אומרת שאין - - -

סליחה, גברתי, את לא מדברת עכשיו.

אני רציתי להעיר לדברי - - -

לא, אני עכשיו בניסוחים סופיים והם ניסוחים משפטיים יותר, תני לי עכשיו.

אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה לפני שאתה ממשיך לשאול שאלה את אנשי משרד התקשורת.

אני חייב לסיים, יש לי דיון אחר. עזבי שאלות עכשיו, בואי נגמור.

שאלה קטנה. האם ידוע לכם שבמידה - - -

תשאלי שאלות.

לא, אני מוותרת.

תשאלי שאלות, מה אני אגיד לך? 12:30 יש דיון אחר, אני חייב ללכת לוועדת חוץ וביטחון.

אני מוותרת, אני אשאל אותו אחרי ההצבעה.

בטח, יש לך זמן לשאול אחרי זה בקפיטריה למעלה.

אני לא בטוחה שהוא רוצה לשתות אתי.

אני? אני מבקש פגישה אתך כבר חודשים.

זה אתה?

כן.

מה אמרת לגבי סעיף 3, הוראות מעבר, למחוק? אתה אומר שזה לא פוגע?

למחוק אותו, זה בסדר.

איפה עוד יש לך בעיה?

זה לא בעיה אבל אני גם חושבת שהיות שטווחי הבטיחות ורמות החשיפה שאנחנו מציעים חלים על כולם, גם על קשיש בבית, אז לכן גם אין צורך בהגדרה של מקום ציבורי מיוחד כי אנחנו מציעים - - -

בכל הארץ.

בכל מקום.

איפה זה מופיע?

זה מופיע בסעיף 4א(א) בהגדרה "מקום ציבורי מיוחד".

בסדר, אני מבין מה שהם רוצים, אני אתן לזה מענה.

אתה תיתן לזה מענה.

אני רוצה להגיד מה אנחנו נעשה בקיצור. בעקבות ההערות האלה אנחנו נציע, כפי שעלה פה במהלך הדיון, שהתקנות כפי שנוסחו ואושרו בוועדה יהפכו להיות תוספת לחוק והם יחייבו כחלק מהחוק, כאשר ניתן גם סמכות לשר לשנות את התוספת באישור הוועדה ונוסיף הערה שמבטלת את הפטור למתקני גישה אלחוטיים כפי שהוסכם כאן.

בסדר, משרדי ממשלה?

אני רק רוצה להגיד שכשהיתה הצעת החוק פרטית לבטל את הפטור למתקני גישה אלחוטיים, הפטור מהיתר בניה, אז השר להגנת הסביבה תמך בזה. פשוט יש הבדל, כמו שאמרה נציגת המשפטים, בין תקנות לבין חקיקה ראשית.

אם זה ברור לכולם - - -

הוא פשוט ינסח מבחינה משפטית ויתאם אתכם את הניסוחים המשפטיים, בסדר?

רק שיהיה ברור שזו הצעה אחרת לגמרי ממה - - -

בוודאי, מה שסיכמנו היום. מה שסיכמנו, מטמיעים את זה בהצעת החוק, מורידים איפה שצריך, מוסיפים ומכניסים את התקנות האלה ואת התוספת, בסדר?

התקנות שהמשרד שלנו הגיש לוועדה.

בצירוף מה שהוועדה החליטה.

משרדי הממשלה, בסדר? משרד המשפטים?

אני לא יכול להסכים לשינויים שהוסיפו, אני לא יודע במה מדובר.

אל תגיד דבר כזה עכשיו.

יתאמו אתכם.

אם זה יחזור לוועדת שרים לחקיקה - - -

הוא יראה לך, אם לא תוכל לחיות אתו תיקח את זה אבל - - -

אבל זה מהותי.

אני מבקש לתאם את זה גם עם משרד הבריאות, את השינויים.

אמרתם שאין לכם עניין בדברים האלה.

מה התעוררתם?

אנחנו חלק מההליך, זה נושא בריאותי ולמרות שהסמכות - - -

לקריאה שנייה ושלישית אתם תהיו שותפים גם, גם אתם, משרד התקשורת. אני מבקש בואו נעביר קריאה ראשונה ובהכנה לקריאה שנייה, אני אומר, הכול פתוח, נשמע אתכם, בסדר?

זה שינוי מהותי, אנחנו מבקשים שזה יחזור לוועדה.

למה זה שינוי מהותי?

מכיוון שזה חוק אחר.

זו אותה הכוונה.

אני מעביר את זה, אתם יכולים לקחת לוועדת שרים, זכותך.

אפשר להגיד הבהרה?

דיברת כבר.

כן, אבל לגבי פטור ממג"א.

לא, לא יהיה פטור כרגע פה.

אנחנו מבטלים את הפטור למתקני גישה.

כן, זה נושא חדש, הנושא הזה הוא מוסדר בחוק - - -

אין נושא חדש בקריאה טרומית.

נכון, זה נושא חדש לגמרי. הנושא מוסדר בחוק תכנון ובניה ולפי ההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה משרד הפנים הכין תקנות.

אני רוצה שזה יהיה בתיאום עם כולם. קריאה ראשונה נעביר, קריאות שניה ושלישית - - -

אני לא יכול להסכים עם זה, יש פה שינוי מהותי, להכניס לחוק תוספת תקנות שלא על כל התוספות שלהם אנחנו מסכימים.

הוא יתאם את זה אתו אבל. תעשה קריאה ראשונה והוא יתאם את הנוסח אתו. הרי אין לך בעיה בניסוחים האלה.

יש לי בהחלט בעיה. לא ראיתי את הניסוחים, אני לא יודע אם יש לי בעיה או אין לי בעיה.

אתה הרי לא מבין בזה אמרת.

אתה אמרת שאתה לא מבין בזה.

חבר הכנסת מקלב, אני לא מבין בזה אבל יש לזה השפעות קשות מאוד על - - -

זו השאלה שרציתי לשאול, האם משרד התקשורת יודע שהצעת החוק שלי תפגע בתחרות של חברות סלולר, כן או לא, מה אתה אומר?

אני לא יודע, אני יודע שזה יפגע בכל ענף הסלולר.

יפה, הנה, הוא דואג לפתיחת השוק.

סליחה, לא מעניין אותי החברות מעניין אותי השירות ללקוחות.

פתיחת השוק, זה מה שמעניין אותו, הבריאות לא מעניינת אותו. הוא בכלל לא צד בכל הסיפור הזה. אני לא מבינה, אתם בכלל לא צד בהצעת החוק הזאת, אתם לא צד בהצעת החוק הזאת, אני לא מבינה למה בכלל אנחנו חייבים לתאם אתכם.

אנחנו בממשלה, אנחנו חברים בממשלה.

משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות, זה ברור לי. מה הקשר למשרד התקשורת, שמה שהוא דואג זה רק לפתוח את שוק התקשורת לתחרות ולהוריד את המחיר?

משרד התקשורת, תפקידו בחוק הוא לדאוג בין היתר לתחרות טובה בתחום התקשורת. הצעת החוק הזו, בניסוחה כפי שהונחה על השולחן, עשויה לפגוע בתכלית של טיפול בתחום התקשורת. לא תהיה אפשרות להקים תשתית - - -

גם משרד הפנים אומר שהוא מתנגד הרי.

סליחה, אתה עוד לא מדבר עכשיו. אנחנו מצביעים על הצעת החוק כפי שסיכמנו, בנוסח הדברים שדיברנו, לפי העקרונות שדיברנו עליהם.

לפי העקרונות שאני הסברתי.

אתם תשבו ואני מבקש שאת העקרונות שסיכמת, משרד להגנת הסביבה, תקבלו את החומר, משרד המשפטים יקבל את החומר, משרד התקשורת יקבל את החומר. יש לכם זכות עומדת עדיין, השר יכול להגיש רביזיה, אנחנו ניתן, אנחנו לא עושים מחטפים. החוק הזה חשוב מדי בשביל שנעשה מחטפים. בכל מקרה אנחנו נעביר את זה ברוח הדברים האלה, תקבלו התייחסויות, אם לא תוכלו לחיות עם משהו נחזיר את זה לעוד כמה דיון בוועדה ונפתח אותו, אבל כרגע אנחנו רוצים לאשר על פי רוח הדברים שסיכמנו. מי בעד הצעת החוק?
הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה.

אושר פה אחד. כל אחד יש לו זכות לעשות מה שהוא רוצה. אני מבקש את התיאומים כי אנחנו בשבוע האחרון של המושב. לכן אנחנו רוצים לתאם, לגמור את הדברים כדי שזה יוצבע גם במליאת הכנסת במידה וצריך.

אדוני היושב-ראש, מה עם מתקני מג"א שנמצאים בדירות?

מבטלים את הפטור, אמרנו שמבטלים את הפטור.

מבטלים את הפטור.

לא, אלה שכבר קיימים.

אתה רוצה שאני אכניס רביזיה של השר עכשיו? אני אגיד שיש רביזיה של השר?

אני לא יכול להגיד שיש רביזיה, אני צריך לשאול את השר.

השר אמר לי שהוא רוצה רביזיה.

כן? אז תגיד.

אוקיי, אנחנו שמים רביזיה של שר התקשורת.

שר התקשורת צריך להגיש מכתב.

הוא יגיש מכתב אבל יש רביזיה של שר התקשורת.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:35.>