PAGE
43
ועדת המדע והטכנולוגיה
23/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 147>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ד' באב התשע"ב (23 ביולי 2012), שעה 10:00

<הסדרת פעילות החברה לחקר ימים ואגמים לישראל
ישיבת מעקב ודיווח>

חברי הוועדה: >
רונית תירוש – היו"ר

>
גדעון בר - מנהל מינהל מדעי האדמה והים, המכון הגיאולוגי, משרד האנרגיה והמים

עינת מגל - מנהלת תחום מדעי האדמה והים, משרד האנרגיה והמים

שרית ארד - סגנית חשב המכון הגיאולוגי, משרד האנרגיה והמים

ברק חרות - מנכ"ל, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל

חנה רוזנפלד - מנהלת המכון לחקלאות ימית באילת, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל

משה תום - חוקר, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל

נעם מוזס - מנהל תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מיטל עמר - כלכלנית, אגף השכר, משרד האוצר

אסף שירמן - שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

מעין נשר - אגף תקציבים, משרד האוצר

הניה מרקוביץ - נציבות שירות המדינה

אפרת ברקו - רפרנטית, אגף משרדי הממשלה ויחידות הסמך, נציבות שירות המדינה

שנאן הרפז - סגן מנהל מכון וולקני, מכון ולקני

משה ראובני - סגן יו"ר איגוד, ההסתדרות החדשה

ישראל זיידרמן - יו"ר איגוד סגל המחקר האזרחי בישראל, הסתדרות העובדים הכללית החדשה

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים
<הסדרת פעילות החברה לחקר ימים ואגמים לישראל>

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה, היום יום שני, ד' באב, תשע"ב, ה-23 ביולי 2012. הנושא היום הוא הסדרת פעילות החברה לחקר ימים ואגמים לישראל. למעשה זו ישיבת מעקב ודיווח ואני כבר בפתיח רוצה לומר שלפני כשבועיים ביקרתי במכון ופגשתי את דר' חנה רוזנפלד, שיושבת כאן איתנו, ואני מבינה שגם פרופ' ברק חרות יגיע לכאן, המנכ"ל של המכון. אני ביקרתי, ביקור חטוף, יש לומר, אבל ביקור שעשה לי חשק לחזור ולשוב ולראות וללמוד יותר. התרשמתי מאוד מהרציונל ומהחכמה שקיימת מאחורי או לפני או תוך כדי הפעילות במכון הזה, מכון שיש לו חשיבות אדירה. עד לביקורי לא הבנתי את החשיבות, דווקא בתקופה הזאת שכדור הארץ מתחמם וכל מיני זנים של בעלי חיים שיכולנו, מילה קשה לומר אבל בכל זאת יכולנו להיות ניזונים מהם, כמו גם תבואות וחקלאות שנכחדת אט אט מפאת ההתחממות ומחסור במים, בהחלט יש מקום לשים דגש ולשים לב ולשים שכל בכל מה שקשור לדגה ולים ולכל מוצרי הים למיניהם ואני חושבת שהמכון עושה עבודה נפלאה, גם בתגליות שלו וגם במחקרים שהוא עושה, בפיתוחים שהוא עושה, בשיתופי הפעולה שיש לנו עם מדינות שכנות שותפות לנו בים ובמים וגם מחוץ לאזור הטריטוריאלי הזה. שיתופי הפעולה, השיווק, היצוא. בקיצור, אני אומרת את זה ככה מהלב ומהבטן, אני מאוד מאוד נהניתי וגיליתי את החשיבות ומיהרתי לבקש ממנהלת הוועדה, ענת, ואני חייבת להודות לך על המהירות שהצלחת לפני יציאה לפגרה, לקיים את הדיון הזה.

אני הבנתי, מעבר לכל הדברים המהותיים שבפעילות המרכז, שיש פה מהלך בשנים האחרונות, בשנתיים, אולי יותר אולי פחות, להעביר בעלות על המקום והדברים די תקועים. קראתי פרוטוקולים קודמים מישיבות שניהל קודמי בתפקיד, חבר הכנסת מאיר שטרית, ופשוט רציתי להתעדכן היכן הדברים עומדים. מטרת הישיבה היא באמת לקדם ולסגור את כל הקצוות שנותרו עוד על מנת לאפשר למכון לפעול במלוא הקיטור, במלוא העוצמה, במלוא התקנים והתקציבים המגיעים לו. אז היכן שנוכל לסייע, אני בוודאי לרשותכם, מעבר לזה אני גם אדחוף את הדברים, זאת אומרת אני לא אשאר פסיבית לרשותכם, אני גם רוצה להיות פעילה, אקטיבית, בעניין.
ראשון הדוברים, אני מעריכה שהמנכ"ל צריך לדבר, פרופ' ברק חרות, בבקשה.

אני מודה ליושבת ראש ולענת על האכפתיות ועל הכינוס של הישיבה הזאת, ישיבת מעקב, כפי שהיא מוגדרת, כיוון שהתהליך הזה מתמשך כבר למעלה משלוש שנים והוא נגזר מהחלטת ממשלה שהתקבלה בפברואר 2009, להסדיר את הפעילות של חקר ימים ואגמים, וכדי להסדיר את הפעילות הזאת למעשה הוקם כבר מינהל חדש במשרד האנרגיה והמים, מינהל המחקר למדעי האדמה והים, כשבהחלטה חקר ימים ואגמים מתפצלת לשתי יחידות צפוניות שנשארות כמכון במסגרת אותו מינהל. שתי היחידות הצפוניות, אחת מה שנקרא היום המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה שנמצא בחיפה ושם גם יושבת ההנהלה, והמעבדה לחקר הכנרת שנמצאת באתר ספיר לחופי הכנרת. היחידה השלישית, שבה ביקרת, המרכז הלאומי לחקלאות ימית, מסתפחת למינהל המחקר החקלאי, למכון וולקני. ההחלטה הזאת למעשה מחייבת קונצרט של מספר גופים ממשלתיים, כשלמעשה לא נקבע איזה שהוא פרויקטור על שיריץ- - -

אינגרטור, אומרים.

אינטגרטור או פרויקטור שיוביל את ההחלטה הזאת וישנם מספר משרדים ממשלתיים, לפחות ארבעה משרדים ממשלתיים, אני חושב, שמעורבים בעניין, רשות החברות הממשלתיות, שזה משרד ראש הממשלה, נציבות שירות המדינה, האוצר, משרד החקלאות ומשרד האנרגיה והמים. למעשה כדי ליישם את ההחלטה הזאת נעשית פעילות במספר ערוצים מקבילים. הסכם העברת העובדים מסטטוס של חברה ממשלתית, מלכ"ר לתועלת הציבור, זאת ההגדרה המשפטית של חקר ימים ואגמים, אל המדינה נעשה במשא ומתן בין הממונה על השכר לבין ההסתדרות. המעבר או הקליטה, כל נושא הקליטה של המרכז הלאומי לחקלאות ימית במינהל למחקר חקלאי נעשה על ידי מכון וולקני ומשרד החקלאות והמעבר של שתי היחידות הצפוניות, מה שנשאר למעשה בהחלטת הממשלה, המכון לחקר ימים ואגמים, מתבצע במסגרת משרד האנרגיה והמים.

אתה תוכל לומר מה מכל החלקים הללו כבר בוצע?

כלום לא בוצע, בינתיים. רציתי לתת איזה שהוא רקע ועכשיו אני אומר על כל אחד מהערוצים מה הסטטוס וכמובן חברים אחרים, מהממונה על השכר או ההסתדרות, יוכלו לעדכן את היושבת ראש בצורה יותר מפורטת.

כל השותפים שהוזכרו כאן כשותפים למהלך, כל ארבעת הגורמים, נמצאים כאן הנציגים? משרד החקלאות? יש. משרד האוצר? יש. מי עוד?

נציבות שירות המדינה שם, ההסתדרות. רשות החברות לא נמצאת כאן.

את מאנרגיה ומים?

אני סגנית חשב של האנרגיה והמים.

אגף התקציבים לא הגיעו היום, אנחנו נעביר את המסר מהם.

אז אין לנו בכלל את האוצר פה, במובן של- - -

יש את הממונה על השכר. אנחנו מהממונה על השכר.

כן, אבל אתם יותר בעניין של העובדים.

אני מבין שאתם מביאים מסר מאגף התקציבים.

המסר הוא אותו מסר שהיה עד כה, שמתקצבים את המהלך הזה, מאחר שהעלויות שלו הן לא כאלה גבוהות, הם נתנו את ההסכמה שלהם לתקצב את המהלך.

אתם יכולים לתת לי שם בבקשה? מישהו צריך היה להגיע ולא הגיע.

מאגף תקציבים? מעין נשר ואמיר אדרי.

טוב, אנחנו ננסה להביא אותם עכשיו.

בנושא של המשא ומתן, למיטב הבנתי אני חושב שנפתרו רוב המחלוקות העיקריות. אני חושב שכבר נמצאים בשוליים ואני לא רואה איזה שהוא מכשול משמעותי בעצם לחתום על ההסכם.

אז אולי בנקודת הזמן הזאת נשמע את הממונה על השכר.

באמת אנחנו בישורת האחרונה, נשארו כל מיני נושאים של fine-tunings, כמה מחלוקות, אבל אלה דברים שאנחנו מקיימים ישיבות ונמשיך לקיים ישיבות ואלה דברים שאמורים להיסגר בפרק הזמן הקרוב. לא נשארה מחלוקת מהותית, כמו שאנחנו רואים את זה, מהבחינה של הסכם השכר עם העובדים.

יש איזה שהוא נושא של חוות דעת משפטית בעניין פירוק החברה, שמתנה את המימוש של ההסכם בפירוק תחילה וזה אולי מינהל המחקר יוכל לפרט.

היושבת ראש, אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת.

מיד אני אתן לך.

זה נושא שהגיע מהמינהל עצמו.

מה שרציתי להגיד, שבעצם כל החוזה כרגע איפה שהוא תקוע בהסתדרות וצריך לשאול אותם איפה זה עומד.

אני רוצה להתייחס לנושא הפירוק.

נושא הפירוק לא קשור.

זה לא קשור לחוזה. מה שהועלה כאן לא קשור, כל נושא הפירוק של חקר ימים ואגמים הוא באחריות רשות החברות כדירקטוריון החברה והוא לא קשור, לא ליועץ המשפטי- - -

לא, אבל היא אומרת שיש התניה של העברת העובדים, ההסתדרות כנראה דורשת- - -

לא, זה הגיע מהמינהל וההסתדרות מתנגדת.

אני רוצה להתייחס להערה הזאת שלדעתי היא פשוט לא נכונה, היא לא רלוונטית, סליחה שאני אומר את זה.

את חושבת שלוח הזמנים הזה שאת- - - תיכף תנקבי באיזה שהוא לוח זמנים, את אומרת שזה קרוב, זה מותנה בעניין של פירוק החברה? זה עלול לעכב?

אנחנו מבחינתנו לא רואים את זה, אבל נועם, היועץ המשפטי של- - -

הוא לא נמצא פה, למה לדבר בשמו? מה שדרך אגב לא באחריותו, לא תחת סמכותו.

מה זה קשור לדבר בשמו? אני מעלה את מה שהיה בשמו.

פרופסור חרות, אני מבקשת לדעת, זה בדיוק העניין, אם לא נותנים לדבר ולהבין עד הסוף אז בסוף נתקעים. מי הוא נועם?

נועם הוא הייעוץ המשפטי של המינהל.

מה זה המינהל?

מינהל המחקר למדעי האדמה והים זו יחידת סמך של משרד האנרגיה והמים.

המשרד שכר ייעוץ של משרד עורכי דין לעניין הנושא של פירוק החברה והם טוענים שחוות הדעת של המשרד אמרה שמימוש ההסכם עם העובדים כרוך בזה שהחברה תפורק. זה הייעוץ המשפטי שמשרד האנרגיה אומר, ההסתדרות אומרת 'אני רוצה לחתום על ההסכם וזה לא מעניין אותי אם החברה תפורק או לא, מצדי תפרקו אותה מחר'.

את יכולה לעשות מהלך עם ההסתדרות ולהתעלם מהמינהל?

לא.

לא, אז איפה המינהל?

אני חושב שהמהלך, כמו שמיטל אמרה, של חתימה על ההסכם הוא מהלך מקביל למהלך של הפירוק.

כן, אבל הוא מקביל וצריך להיפגש או לא צריך להיפגש?

שני המהלכים האלה חייבים להיפגש, אבל מכיוון שהיועצים המשפטיים, לא של ההסתדרות, אני מבין, ולא שלנו, לא נמצאים כאן, אני לא חושב שזה יהיה נכון שמישהו פה בחדר ידבר בשמם ויגיד מה בדיוק הבעיות, כי אלה בעיות סבוכות וכדאי שאנחנו נשאיר את זה לדוח שהם ייתנו לכם בנפרד או לפגישה נוספת שהם יהיו בה. אנחנו לא יכולים לייצג את הצד הזה, הצד הזה הוא מורכב מאוד.

לא, אל תייצג, אני רק שואלת, בנקודת הקצה, אי אפשר יהיה לממש את הסכם ההעברה של העובדים אם לא ניפגש עם העניין הזה של הפירוק?

שני המהלכים חייבים להיפגש, אי אפשר- - -

יפה, ואתה לא יודע להסביר מה בדיוק כי אתה לא היועץ המשפטי. אז אני רושמת לפניי שאני צריכה לישיבה אצלי בחדר, אני לא אעשה מזה סיפור גדול, דחוף, את היועץ המשפטי של המינהל, שהוא יחידת סמך בתשתיות ואת היועץ המשפטי של ההסתדרות עצמה, כדי להפגיש ביניהם. את ניסית לעשות את זה, מיטל?

כן, ניסינו להפגיש ביניהם, הייתה לנו ישיבה בהסתדרות שהבאנו נועם והוא ישב עם מיה, הנציגה של ההסתדרות, היועצת המשפטית שלהם, והמחלוקת נותרה בעינה, הם לא הגיעו להסכמה בעניין.

מה להסכמה? צריך לפרק את החברה הרי, לא? או שלא חייבים. צריך לפרק?

אני נציג ההסתדרות לישיבה הזאת. העניין הוא שגם כשנגיע להסכמה על כל התוכן של הסכם המעבר של החברים היקרים האלה בשירות המדינה, אנחנו לא מסכימים שיהיה סעיף שכתוב 'תוקף ההסכם הזה מותנה במהלך משפטי אחר'. הם חוששים לחתום על הסכם שלא כתוב.

מי שאחראי על פי החלטת הממשלה על פירוק חקר ימים ואגמים זה לא המינהלים ולא הממונה על השכר, זו רשות החברות הממשלתיות, ולכן פורמלית הם אחראים על העניין הזה. ויש גם לרשות החברות הממשלתיות גוף- - -

מי זה שם מטפל בכם? שֶם.

יש לנו רפרנט חדש שקוראים לו אסף, הוא רפרנט כמו שיש לכל חברה ממשלתית רפרנט. יש ברשות החברות מי שאחראי על- - - יש גוף שמתעסק עם פירוקים.

לא משנה, אבל רפרנט צריך לטפל בזה, לא?

אני רק אומר שפורמלית אין טעם להפגיש בין שני גורמים כשלמעשה מי שאחראי על הנושא הזה הלא יופיע בפגישה.

אז גם הוא יוזמן אליו, הבחור הזה, אסף מרשות החברות הממשלתיות.

אבל אני רוצה לומר- - -

אולי ניתן לראש הממשלה לפרק. הוא יודע לעשות את זה לא רע.

מה שרציתי לומר שצריך להבדיל בין שני שלבים, החתימה על ההסכם, זו דעתי, ויישום של ההסכם. אני לא שמעתי כרגע שההסתדרות והממונה על השכר כבר הגיעו לטיוטה, אני לא קיבלתי למעשה טיוטה סופית של ההסכם.

את אמרת שזה אוטוטו, למעט המכשלה הזאת שמעמידים מי שאין להם סמכות כנראה, לפי פרופסור חרות, אבל אנחנו נברר את זה. נעזוב רגע את המכשלה הזאת, את ההתניה הזאת, מעבר לזה, את אומרת שהכול בשל.

יש עדיין מספר מחלוקות, אבל הדברים- - -

יש לך לוח זמנים מתי את חושבת שתוכלי להראות מסמך חתום, בהנחה שנזיז הצידה את ההתניה של הפירוק?

מיטל, גם בהסתדרות זה לא מותנה בנו.

אנחנו מקיימים את הישיבות יחד עם ההסתדרות, זה לא משהו שהוא רק- - -

וההסתדרות נכנסת עכשיו לחודש חופש.

מי נציג ההסתדרות?

אני.

זה נכון? עכשיו חודש לא יקרה כלום?

אני לא שמעתי על דבר כזה, יכול להיות שזה נכון, אבל בכל אופן אנחנו מוכנים להמשיך יום יום ושעה שעה לסיים את הדברים האלה. אם מיה לא תוכל לבוא, כמו שהיא לא באה לישיבה הזאת, מיה אלתרמן היא היועצת המשפטית של האגף המקצועי בהסתדרות, היא מובילה- - -

מדוע היא אינה יכולה להגיע?

היום? אני לא יודע, אני לא שאלתי אותה למה, היא לא הייתה יכולה להגיע היום אז היא ביקשה ממני לייצג. היא אמרה לי מה היא חושבת להציג פה ואני מייצג את הדברים שלה, את הדברים של האגף. מבחינת הישיבה והדיון, היעדרה לא גורע או פוגע בדיון פה היום.

אין דיון.

אנחנו מוכנים בכל רגע לשבת ואם מיה לא יכולה לבוא לישיבה ויש נושא ספציפי לדון עליו, אז היא תשמח שאני אבוא, אני בירושלים, עכשיו אני בשורש, אבל זה מספיק קרוב. אפשר לקיים את הדיונים האלה כל הזמן.

אני לא מתכוונת לנהל פה סדרת דיונים. אני רציתי להבין איפה הבאגים ולהתחיל לסגור קצוות.

אני מוכן להציג את הדברים שעומדים על סדר היום.

טוב, אתה רק תכפור, אם צריך לכפור, בחלק מהעובדות שמועלות פה. כרגע מה שאני מבינה, יש אוטוטו הסכם בין ההסתדרות לבין הממונה על השכר, לצד זה יש בעיה שהעלו במינהל כאשר מנכ"ל המכון אומר שאין להם שום סמכות להתנות, גם ההסתדרות לא מוכנה להתניה, מי שכן צריך לתת לי תשובה זו רשות החברות ואנחנו נבדוק את זה ישירות עם רשות החברות. אם רשות החברות תגיד שזה בכלל לא קשור אנחנו נגיד למיטל, 'מיטל, תמשיכי עם כל מה שצריך עוד', אבל את אומרת, 'אני אמשיך אבל רק בעוד חודש, כי הם בחופשה'.

אנחנו מוכנים להמשיך.

זה ברור לי.

מי הגברת שנכנסה?

אני מנציבות שירות המדינה ואני ניהלתי את המשא ומתן על כל תנאי המעבר של העובדים האלה. אני מתנצלת על האיחור. כל הנוכחים כאן כמובן מוכרים לי- - -

הניה, את סקפטית, את אופטימית?

אני מאוד אופטימית. רק אתמול בפגישת פרוזדורים באוצר, עם אבי ניסנקורן, יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי, זאת לא הייתה ישיבה רשמית, אז אני לא רוצה שהחברים כאן יחשבו שנחתכו דברים, אבל בישיבת הפרוזדור נראה היה לי שהנושאים סגורים, יש לנו ממש נושאים פיצקלך קטנים שצריך לסיים אותם. יש טיוטה של הסכם, צריך לנקות אותו ולהעביר אותו, ואני חושבת שגם העובדה שההסתדרות יוצאת לחודש חופשה, עדיין האגף לאיגוד מקצועי בדרך כלל עובד בתקופה הזאת, מניסיון העבר שלי, לא מלא, אבל אפשר לזמן אותו לישיבה.

מעולה. מה עם ההתניה הזאת של המינהל? אתם ערים לכך שעד שלא תפורק החברה אי אפשר יהיה לסגור את ההסכם עם העובדים?

אלה עניינים של רשות החברות, אנחנו לא- - -

את לא רואה בעיה.

אני לא.

את תמשיכי ואת חושבת שהטיוטה תיחתם.

העניינים גם סגורים. גברתי, אני מוכנה לומר לך איפה אנחנו עוד בחילוקי דעות אחרונים שצריך לסגור. יש נושא של כוננויות, של כוננות אחת לחוקרים שתיגמר בדרך של שעות נוספות, הצענו פתרון לזה. יש לנו נושא של נוהל הפלגות שהוא גמור, הוא כתוב והוא יהיה לפי חוק חופשה ומנוחה, מה שלא היה נהוג כך בחברה, ואנחנו נותנים שם תמורה גבוהה לעובדים, כדי שהם לא ייפלו בשכרם. אנחנו טיפלנו בכל נושא בפינצטה, גברתי, כל עובד עבר אצלנו בדיקה וחקירה כדי שהוא לא ייפול בשכרו וכאן אני מצהירה לפרוטוקול, אי אפשר היום לדעת בדיוק מה יקרה כשהעובדים יעברו להיות עובדי מדינה. היה ויהיו תקלות, ויהיו תקלות במעבר, הרי זה ברור לנו, זה לא מעבר פשוט וקל, ונגלה שעובדים קופחו או שקרה משהו במעבר, אנחנו כמובן נעמוד לרשות העובדים כדי לתקן את הדברים, אם צריך לתקן אותם. אנחנו שומרים על השכר לכל עובד, שומרים על תנאי העבודה לכל עובד, אנחנו עשינו שמיניות בשירות המדינה כדי לשמור, והחברים יודעים כאן, לעובדים על תנאים כפי שיש להם היום. גברתי, אנחנו חרגנו מכל הכללים הקיימים בשירות המדינה כדי להתגמש ולקלוט את העובדים בדרך הקלה, פלוס התנאים שהם כמובן מקבלים כעובדי מדינה. גם בזה אנחנו התגמשנו. אז להגיד שיש עדיין בעיות שצריך לפתור, אם חוקר יקבל כוננות או יקבל מכסת שעות נוספות, אני לא חושבת שזאת בעיה.

טוב, זה נשמע אופטימי.
כן, בבקשה.

אני מוועד העובדים של חקר ימים. אני לא הרבה זמן יושב ראש ועד העובדים אבל מההתרשמות שלי מהחודש האחרון זה כאילו הכול מתקדם, אבל אני הייתי פה לפני שלוש שנים עם בעיית המעבר של החברה, הבעיה המשפטית שדובר עליה, היא הייתה אז, נשארה היום, אחרי ששילמו המון כסף למשרד עורך דין פרטי שיעביר חוות דעת. שום דבר לא זז.

בעניין ההסכם, נכון, יש טיוטת הסכם, ובענייני שכר, גב' מרקוביץ צודקת, חילוקי הדעות הם מאוד מזעריים, אבל ההתקדמות של היועצת המשפטית של ההסתדרות ושל היועץ המשפטי של האוצר, ארז שמו, בניסוח ההסכם ובקידום העניין, זה ממש לא זז. אני הייתי בשלוש ישיבות שפשוט חזרו על עצמן וטחנו את אותם נושאים חזור וטחון. הדבר האחרון שלא עולה פה בכלל ואני אומר אותו בתור שאלה, כי אולי אני לא מעודכן ולא מודע, כל הזמן מדברים על זה שאין דבר כזה פיטורים, כל העובדים יעברו, אבל מצד שני ישנם דברים שאני קולט שאני רוצה לדעת באמת אם הם נכונים, ויש פה את האנשים שיוכלו לענות עליהם, שיש איזה שהיא אי התאמה בין מספר העובדים הכללי שהאוצר קבע כעובדים בתקן, או שלא בתקן, במינהל החדש, ובין מספר העובדים בפועל היום בחקר ימים. זאת אומרת יש אי התאמה בין מספר העובדים שיש להם מקום לעבור, על פניו לפחות, ובין מספר העובדים שקיים בפועל ואני מאוד אשמח לשמוע תשובה לדברים האלה.

ברשותך, אני רוצה לסיים את הנושא הראשון. הנושא הראשון, אני שוב חושב שצריך להבדיל בין חתימה, להגיע להסכמה, כמו שאמרתי, למעשה אין שום מכשול משמעותי להסכם ואפשר להביא אותו לידי חתימה, ולגבי היישום, אם נכנסים לעניין הזה, הבעיה היא, דרך אגב, לא רק נושא הפירוק, אלא צריך להיות הסכם מקביל שעדיין לא התחילו לגבש אותו, בין הממשלה לבין חקר ימים ואגמים, של לקיחת כל הנכסים והתחייבויות. הרי אותם אנשים קשורים היום חוזית לפרויקטים כאלה ואחרים ואם הממשלה לא תיקח על עצמה ולא תלאים את הפרויקטים האלה ואת כל הנכסים שאיתם מבצעים את הפרויקטים האלה, אי אפשר יהיה להעביר את העובדים, כך שאני חושב שבשלב הזה לא הייתי נכנס כרגע ממש לנושא היישום של ההסכם, אלא מתמקד, קודם כל שיחתמו על ההסכם. אני חושב שעצם זה שיהיה הסכם חתום הוא ייתן דחיפה משמעותית לכל התהליכים האחרים.

אבל אתה אופטימי כמו שהם אופטימיים?

לגבי ההסכם, פתחתי ואמרתי שאני לא רואה שום בעיה משמעותית ואני גם מודה, גם לממשלה וגם להסתדרות, הם השקיעו הרבה מאוד מאמצים, גם נציבות שירות המדינה, גם הממונה על השכר. נכון שזה נמשך הרבה זמן אבל הם משקיעים הרבה מאוד מאמצים ולכולם אכפת וכולם מנסים לקדם את זה ואני לא רואה שיש פה מכשולים רציניים. אני חושב שאם הוא יהיה חתום זה יכול לעזור להתניע את התהליכים האחרים שהם באים בטור ולא במקביל, לדעתי.

הערוץ השני, אני אתחיל עם קליטת המרכז הלאומי לחקלאות ימית ומינהל המחקר החקלאי, ולפי מה שאני מבין ממשרד החקלאות, במסגרת החלטת הממשלה, שכפי שאמרתי התקבלה לפני שלוש שנים, יש בהחלטת הממשלה 41 תקנים שאמורים לעבור והם אמורים לעבור על חשבון תקני עב"צ, עובדים בלתי צמיתים, במכון וולקני ומשרד החקלאות. להבנתי היות שחלו שינויים גדולים מאז חתימת החלטת הממשלה עד היום מבחינת מכון וולקני, הם טוענים שבמצב הנוכחי הם לא יכולים לקלוט את מלח"י (המרכז הלאומי לחקלאות ימית) משתי סיבות. אחת, אין להם עב"צים פנויים כדי שאפשר יהיה להשתמש באותם עב"צים לצורך קליטת האנשים, האוצר מבקש לצמצם את מספר התקנים מ-41 למספר קטן יותר והתקצוב שנקבע בהחלטת הממשלה לצורך המעבר הזה לא מספיק להם. אלה, אני מבין, החסמים מבחינת משרד החקלאות.

אתם רוצים לדבר לא פורמלית? בבקשה. אני מפסיקה את הדיון לדקה-שתיים.

<(הישיבה נפסקה בשעה 10:30 ונתחדשה בשעה 10:35.)>

אנחנו נפתח שוב את הישיבה ונמשיך אותה. הגיעה בינתיים הרפרנטית של האוצר. מה שמך?

מעין נשר מאגף תקציבים.

שלום, מעין. אני רוצה רגע להחזיר את רשות הדיבור לפרופסור חרות, אני מבקשת ממש בקצרה כי אנחנו כבר פחות או יותר הבנו. תגיד לי בדיוק איפה הנקודות הלא סגורות. אני חוזרת ואתה תתקן אותי ותשלים אותי, אחת, ההסכם עם העובדים עדיין לא נחתם, הוא לקראת חתימה, הנציבות וגם הממונה על השכר אופטימיים שזה ייסגר, נשארו דברים קטנים, של כוננויות, של נוהל הפלגה, של שעות מנוחה, ימי מנוחה וכו'. הדברים הללו ייפתרו במהלך החודש הקרוב, אנחנו מעריכים, ולמרות שההסתדרות בחופשה האיגוד המקצועי כנראה יישב איתם במהלך החודש הזה ואני מעריכה שלקראת החגים אנחנו שוב נוכל להרים כוסית כאן, לפחות לגבי ההסכם הזה. כל זה בהנחה שההסכם לא מותנה, באמת הוא לא מותנה, אתה אומר שהוא לא מותנה, בעניין של פירוק החברה. זה דבר אחד, ההסכם עם העובדים.

הדבר השני זה פירוק החברה. שצריך לעשות, לא כהתניה, אבל כפעולה בפני עצמה. פירוק החברה, רשות החברות תבוא, איילת?

אנחנו לא מבינים במי מדובר.

מי זה ברשות החברות?

יש פה נציג של רשות החברות?

מי שם מטפל?

רונית בן אדיבה היא האחראית על ה- - -

היא לא הגיעה.

היא הייתה אמורה להיות פה, היא נרשמה לדיון.

היא לא הגיעה. אנחנו נעשה בדיקה.

רשות החברות צריכה לתת לנו תשובה, זה הדבר השני, מה קורה עם הפירוק, שאני לא חושבת שהוא מתנה, התרשמתי שהוא לא מתנה שום מהלך אחר, אבל הוא צריך להיות חלק מהפעולה עצמה. תיכף נדבר ונקבל תמונת מצב על הסטטוס, היכן עומד הפירוק.
עד כאן אני צודקת? יש למישהו עניין לומר לי משהו בנושא הפירוק עצמו?

כן, הפירוק כולל למעשה כל עוד הממשלה לא נכנסת באופן מלא בנעלי החברה. כלומר צריך להיות גם הסכם של לקיחת כל ההתחייבויות והנכסים, לא רק הסכם העברת העובדים, וצריך את החשב הכללי בשביל זה, ולכן זה הכול מהלך אחד. אני, דרך אגב, אעמוד על הרגליים האחוריות שלא יהיה מהלך של התחלת פירוק וביעת מפרק בלי שלמעשה יש את ההסכמים- - -

העובדים, זה ברור. הסדר הכרונולוגי הוא בדיוק כפי שפתחתי בו, זה העובדים, אחר כך פירוק החברה ולפירוק דרושים שני אנשים, רונית מרשות החברות והחשב הכללי. נכון?

כן.

מה עוד יש לנו?

הנושא השלישי זה החסמים מבחינת משרד החקלאות. אני יכול לחזור עליהם, אם את רוצה.

בבקשה.

משרד החקלאות אמור לקלוט את היחידה הדרומית באילת והוא, הסברתי, כתוצאה מהשינויים שחלו מאז החלטת הממשלה, טוען שאין לו את מספר המשרות או העב"צים הפנויים- - -

התקנים.

התקנים הפנויים לקליטת העובדים ממלח"י. הוא טוען, אני לא יודע את זה, שהאוצר מבקש להפחית את מספר התקנים מ-41, כפי שקבוע בהחלטת הממשלה, למספר קטן יותר ובתמורה לזה לתקצב אותו ביותר כסף והוא טוען שהכסף שתוקצב בהחלטת הממשלה, בגלל כל השינויים שחלו מאז, לא מספיק והם מבקשים תקציב גדול.

אוקי, אז אני חוזרת עכשיו לרפרנטית של האוצר לנושא חקלאות, ואני חוזרת, משרד החקלאות מוכן לקלוט, רק הוא רוצה תקציבים ותקנים.

אני מכירה את המצב, אנחנו בדיונים עם משרד החקלאות בנושא. ב-2008 נחתם הסכם מול משרד החקלאות שנגע גם לתקצוב של הפעולות השוטפות, כולל השכר במלח"י ומאז מדי שנה עובר הכסף למלח"י ואם צריך תוספות אנחנו גם נתנו תוספות. הנושא של התקצוב של המזומנים לא היה בעיה עד עכשיו, הבנו לאחרונה שיש איזה שהוא חוסר שאני לא יודעת ממה הוא נובע, אולי התעדכנו המדדים, התעדכנו העלויות, למרות שיש להם פחות כוח אדם מאז, בפועל. דיברתי עכשיו עם ברק, קבענו להיפגש ולדבר על הנושא, כנראה שהיה איזה שהוא קצר בתקשורת עם התיווך של משרד החקלאות ועכשיו ניפגש באופן בלתי אמצעי ואת הנושא של תקצוב מזומנים נסגור.

לגבי התקנים, למשרד- - -

שנייה, תעצרי פה. משרד החקלאות, אין בעיה של תקציבים?

הבעיה הייתה תוספת שכר לחוקרים ותוספות אחרות ועלויות שעלו לאורך השנים.

וזה נפתר?

בשנה שעברה לא קיבלתם?

הוא לא אמר שלא, אני רק שואלת אותו, מעין. התקציבים בסדר?

התקציבים עכשיו הועלו על ידי האוצר, הסכום הועלה.

הכול בסדר.

לא הכול בסדר, יש עדיין חילוקי דעות על פרטים קטנים בעסק הזה- - -

אבל זה בסדר בגדול.

מבחינה זאת זה טופל, כן.

בוא נשמע על התקנים.

לגבי התקנים לנו היה הסכם חתום עם משרד החקלאות שכל 41 התקנים באים על חשבון תקני עבודה בלתי צמיתה שיש להם במינהל המחקר פנויים, הם לא מנוצלים, זאת אומרת במערכת התקציב את יכולה לראות שהתקנים האלה לא מנוצלים.

ולזה הם הסכימו?

ב-2008 הם הסכימו להסכם וחתמו עליו והם באו לבקש לפתוח אותו לקראת הדיונים שהתחדשו השנה. זה, אני חושבת, הגיע לפתחי בסוף 2011 ואנחנו אמרנו ש'אתם טוענים שיש לכם- - -

באיזה נימוק הם באו וביקשו לחזור בהם.

הם אמרו שמאז היו קיצוצים של תקנים ויש להם פחות תקנים פנויים מאשר שהיו ב-2008.

שזה הגיוני.

נכון, אז אנחנו בדקנו את הנושא, קיבלנו נתונים לא מדויקים מהנציבות שהראו שהמצב ב-2008 היה הרבה יותר טוב, אחר כך קיבלנו נתונים נכונים מהמערכות שלנו וראינו שזה לא השתנה לרעה בצורה דרסטית, זאת אומרת צמצום של לא הרבה מהתקנים ועדיין למשרד החקלאות באופן יחסי, בטח למשרדים אחרים, וגם ביחס למה שהוא משתמש בו וצריך, יש עודף של תקנים פנויים שאפשר להשתמש בהם כדי לקלוט את עובדי מלח"י, ובטח עכשיו כשאנחנו בחריגה מחוק התקציב וכל תקן אנחנו צריכים לבוא לכנסת לאשר, אנחנו לא יכולים לבוא ולתת כזאת תוספת גדולה של 41 תקנים כשיש למשרד. אז כרגע אנחנו במגעים, כדי להחליט על המספר הסופי.

אתם מוכנים להוסיף תקנים אבל לא במידה שהם מבקשים?

כן, אבל לא כמה שהם מבקשים. הנושא ייסגר, זה לא- - -

אני רוצה להסביר את המצב כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. יש לנו במינהל המחקר החקלאי קרוב ל-1,000 אנשים שעובדים, מתוכם בסביבות 500 הם ממש בתקנים, כל היתר הם או עב"צ או דברים אחרים שיש לנו מסביב. בתקופה האמורה, כשההסכם נחתם, עמדו לרשותנו למעלה מ-100 תקנים כאלה של עב"צים ובהחלט יכולנו אז לקלוט את היחידה. ברגע שאנחנו יורדים לכמות של כמה עשרות עב"צים וזה משמש אותנו בפעילות כל הזמן וכל חודש אנחנו קולטים אנשים ומוציאים אנשים כל הזמן, זה סם החיים שלנו כמכון מחקר, אם מקצצים ומשאירים אותנו עם כמות קטנטנה של עב"צים אנחנו לא נוכל לתפקד כיוון שאי אפשר יהיה לקלוט אנשים לוועדות מחקר.

אתה יכול לנקוט במספרים, כמה תקנים תוספתיים אתם מבקשים?

סליחה, בלי להיות חצופה, אני לא חושבת שזה המקום לעשות דיון תקציבי פה בוועדה. אנחנו נשב בינינו ונסגור את הנושא. אנחנו מוכנים להוסיף, הם מוכנים לתת- - -

מעין יקרה שלי, את מאוד חצופה. אני דחיתי דברים אחרים, זה שבוע אחרון של פעילות הכנסת, חשבתי שאתם לא מצליחים לסגור כמו שאת נשמעת אופטימית ולכן חשבתי שהרשות המחוקקת, שהיא מפקחת על הרשות המבצעת על פי דין ועל פי הפרדת הרשויות, זה בדיוק המקום לעשות את זה.

אני יכולה לקבל תשובה? כמה תקנים תוספתיים אתה- - -

אני לא מוסמך לנהל משא ומתן- - -

אתה לא מנהל משא ומתן, אני שואלת עובדות. אומרת מעין, 'אנחנו מוכנים אבל אנחנו מבינים שאנחנו מצמצמים לכם את הבלתי צמיתים שלכם', אתה אומר, 'אנחנו יכולים לצמצם בלתי צמיתים עד לנקודה מסוימת כי אנחנו צריכים גמישות תעסוקתית', שאני מאוד מבינה אותה, כמנכ"לית משרד לשעבר. לכן אני שואלת כמה תקנים, זה לא בלתי צמיתים, כמה תקנים אתם מבקשים ואני רוצה לשמוע ממעין אם יש נכונות לזה בכלל. את המשא ומתן תנהלו אתם, בוודאי.

אנחנו נמצאים כרגע במצב ש- - -

זה תמים מצידי לשאול שאלות כאלה?

תמים? אני לא יודע. אנחנו נמצאים כרגע במצב שבו הובא לפתחנו הסכם שכלל 41.

41 תקנים?

כן. היום זה פחות.

זה היה ב-2009?

מה שכתוב היה בהסכם ב-2008, נדמה לי.

ואתם חזרתם בכם.

אז בזמנו היה מדובר על זה שכל התקנים האלה יהיו- - -

41 תקנים תקבלו והסכמתם לזה?

לא תוספתיים, אף תקן לא תוספתי, כל ה-41 היו על חשבון- - -

על חשבון הבלתי צמיתים. עכשיו אתה אומר 'אנחנו לא מוכנים, רק חלק'.

אין החלטה כזאת.

עכשיו אתם מוכנים לכמה? בלי להיכנס למשא ומתן, הרי נתתם איזה שהיא תשובה ונתקעתם. מה התשובה שנתתם?

אנחנו נמצאים היום במצב שאם ייקחו 41 תקני- - -

זה ברור לי, לא על זה אני מדברת.

עכשיו אני לא יודע, מאחר שאני לא- - -

אבל עניתם להם ונתקעתם. זה או או? זה או 41 או לא כלום?

מי שמנהל את המשא ומתן מול האוצר זה איש המשרד, מוטי נחום, אנחנו יחידת סמך.

מוטי נחום מדבר על התקנים.

הוא עוזר המנכ"ל והוא מנהל את המשא ומתן.

אוקי, מעין, מאחר שהוא לא מצליח להוציא מספר מפיו, איזה מספר אתם קיבלתם?

אנחנו לא דיברנו על מספר, אבל אנחנו- - -

אולי זאת הבעיה, אם הייתם מדברים על מספר הייתם מופתעים לטובה.

הרי לא נסכים לפתוח הסכם סתם כך, יש הסכם חתום- - -

ברור, מי כמוני מכיר את האוצר.

את שואלת שאלות מדויקות לגמרי, את מבינה בדיוק מה הולך פה, אנחנו הבנו שפרשו אנשים במהלך השנים האלה ושיש רצון לקלוט במקום הפורשים חוקרים חדשים אבל שאפשר על חשבון האנשים שפרשו לנסות לשנות את תמהיל כוח האדם, כך שתומכי הלחימה, מה שנקרא, עוזרי המחקר ומנהלה, יהיו פחות כאלה ויהיו יותר חוקרים. אז אמרנו שאנחנו מוכנים לתת תוספתי בכמות כזאת או אחרת שנסגור בינינו, בתנאי שהמספר הסופי לא יעלה על 41, אלא יהיה פחות, במסגרת מה שאפשר, במסגרת מי שפרש ובתמהיל שהוא נכון, כי הבנו שהיחס חוקרים-תומכי לחימה כרגע ביחידה הוא לא אידיאלי. אני טועה?

לא, היחס- - -

מה זה קשור לפרופסור חרות?

כי אני המנהל של היחידה. אני רק רוצה להסביר את העניין. אני לא רוצה להיכנס לזה שלמעשה אנחנו כרגע- - - לא רציתי להיכנס לדיון אחר שאמנם יש החלטת ממשלה ואמנם אמרו שיש תקציב, אבל התזרים של התקציב, חצי שנה, עד יוני, אני לא קיבלתי שקל עבור היחידה והייתי צריך להחזיק 41 איש עם פעילות ש- - -

למה לא קיבלת, עונש?

לא יודע, שקל לא קיבלתי- - -

אבל למה לא קיבלת?

אנחנו העברנו את הכסף בפנייה הראשונה של השנה, שזה היה בפברואר, לדעתי. כל עיכוב מעבר לכך זה לא גורמים שתלויים בו אלא בחשיבות של משרד החקלאות, אם היה פה מישהו.

העברתם למשרד החקלאות?

משרד האנרגיה והמים או משרד החקלאות?

אני מקבל היום את השתתפות הממשלה בתקציב גם ממשרד החקלאות וגם ממשרד האנרגיה והמים.

איפה הכסף נתקע? היא אומרת שהיא העבירה אותו.

אני לא מנהל את ענייני המדינה ובסופו של דבר, למרות המון מכתבים והתראות- - -

השאלות שלי הן מאוד קצרות והתשובות צריכות להיות קצרות.

מה שאני אומר, אני לא רוצה להיכנס לדיון- - -

אני רוצה. איפה הכסף נתקע? אתה אומר 'לא קיבלתי כסף', היא אומרת 'שלחנו כסף'.

המצב הוא עוד יותר חמור.

רגע, אבל איפה הכסף נתקע, במשרד התשתיות או במשרד החקלאות?

לא קשור למשרד התשתיות.

אז זה משרד החקלאות?

משרד החקלאות.

הכסף נתקע במשרד החקלאות.

כן.

אתה יודע למה?

לא הצלחתי לקבל תשובות, כל פעם קיבלתי תשובות ביורוקרטיות, אבל בסופו של דבר אני לא מכיר אף יחידה ממשלתית שתסכים להתנהל חצי שנה- - -

כן, אבל אתה לא בקטע של לתת לך צל"ש עכשיו, אני גם לא מבינה למה התנהלת, הייתי סוגרת והולכת לים, זה נורא קרוב שם. אני לא מבינה, הכסף הועבר ומשרד החקלאות ברוב חוצפתו לא העביר אליכם את הכסף ואתה- - -

אני לא יודע אם הועבר, אני לא יודע מה קורה.

אמרה מעין שעבר ואני מאמינה לה.

משרד האנרגיה והמים העביר לכם?

משרד האנרגיה והמים העביר לנו את ה- - -

אנחנו לא מדברים על האנרגיה, אנחנו מדברים על חקלאות.

רוב הפעילות מגיעה משם.

לא, שליש מהתקציב זה תקציב סגור. אסף, אתה הרי לא מכיר את העניינים- - -

אסף, עזוב, יש לך מספיק צרות, אל תתערב בזה. אני שואלת שאלה, הכסף עבר למשרד החקלאות. נציג משרד החקלאות, אתה יודע שעבר אליכם כסף עבור המכון?

עבר כסף, הכסף מועבר אל מלח"י כנגד חתימה על חוזה.

אה, זו התניה של הרפורמה.

העיכוב חל בנושא הזה של חתימה על החוזה, מיד אחרי שנחתם החוזה הועבר הכסף.

החוזה כבר נחתם, אותו חוזה נחתם כל השנים, בשלוש השנים האחרונות.

איזה חוזה?

אותו חוזה בדיוק. אין שום שינוי בין השנה שעברה- - -

אתה מתנה את זה בחוזה שלא דיברנו עליו עד עכשיו, או בעניין של הרפורמה?

לא, לא קשור. חוזה בין משרד החקלאות לבין מלח"י.

חוזה שנתי שאתם כל פעם- - -

חוזה שנתי.

אז הוא אומר שהוא חתם, למה לא העברתם?

לא ניכנס פה ל- - -

כן ניכנס פה. אני הקדשתי מזמני ואני לא מתעסקת בענייני המפלגה שלי היום ואני מבקשת לכבד את הזמן הזה ולתת לי תשובות.

אני רוצה להעלות בפני היושבת ראש בעיה עוד יותר גדולה בנושא של התקציב של השנה. למעשה היחידה נמצאת בדפיציט של מיליון שקל כיוון שחלק מהתקצוב שהוקצה למלח"י נמצא בתקנה אחרת בתוך משרד החקלאות, לשעות נוספות, ועכשיו צריך לעשות את כל המעבר דרך ועדת הכספים של הכנסת ובחזרה להעביר את זה לתקנת מלח"י ואני לא מצליח לקבל מכתב או התחייבות. אני אומר 'אל תעבירו לי עכשיו את הכסף, אבל איזה שהיא התחייבות שהם הולכים להעביר לי'. אני בדפיציט, איך אני יכול להתנהל בכלל כשאני יודע שאני בדפיציט של מיליון שקל?

אתה תיכנס לכלא בקצב הזה. אף אחד לא ייתן לך צל"ש שאתה מצליח מן הגורן והיקב להביא כסף ולשלם לעובדים וכו', אסור לך לעבוד בדפיציט. אין דבר כזה. הוא אומר שהוא חתם לך על הסכם.

אני חוקר במינהל המחקר החקלאי- - -

אתה באת לפה לתת תשובות. אם לא, אז- - -

אוקי, החוזה נחתם והועבר כסף, התשלום העיקרי בתוך זה הועבר. חל עיכוב שאני לא קשור אליו, להיפך, אני מנסה לעזור- - -

אתה יודע משהו עליו? אם נחתם הסכם, למה אתם מעכבים כסף?

בהתחלה ההסכם לא נחתם- - -

בסדר, אבל הוא נחתם בסוף.

אם את רוצה להיכנס לפרטים- - -

מאוד רוצה, לא רואים עליי?

ההסכם לא נחתם כיוון שבהסכם- - -

אז נחתם או לא נחתם?

ההסכם המקורי, חלק מהכסף, כמו שברק הזכיר כרגע, היה בתקנה אחרת. לכן ההסכם שנחתם היה על סכום נמוך יותר וברק לא רצה לחתום על סכום נמוך יותר, כי הוא אמר 'זה אומר שאני לא אקבל את ההפרש'.

למה שהוא יחתום על הסכם נמוך יותר? אני שואלת אותך, למה שיסכים?

לא, אבל חתמתי.

לא חשוב, ברגע שהוא חתם על הדבר הזה הועבר הסכום העיקרי- - -

לא, זה לא נכון. אם נכנסים לפרטים, אז זה לא נכון מה שקרה.

ברגע שהוא חתם, אז הסכום כולו צריך לעבור, לא העיקרי.

הכסף מועבר על פי לוח תשלומים. לא מועבר כל הכסף מראש.

מה מראש? היא שלחה אותו בפברואר ואנחנו כבר באוגוסט.

אבל אתם שואלים אותי על דברים שהם אינם בתחום סמכותי.

אבל שלחו אותך, אני לא אשמה ששלחו אותך ולך אין תשובות. אם רוצים לעשות צחוק מישיבות הכנסת ולשלוח נציג כדי לעשות וי, והנציג לא יודע להשיב לי על דברים, אז זו ברכה לבטלה, אני אדע מה לעשות מול המשרדים.

תראי, אם את שואלת אותי לגבי הנושא של החוזה והעברת הכסף, אני אחראי מול מלח"י ומול המשרד, אני עוזר ככל יכולתי כדי להעביר את הכסף.

מצוין, אני רק שואלת אם הוא עבר.

אני יכול להעיד בקטע הזה.

אבל הועבר הכסף?

בפועל הועבר כסף בסכום של 3 מיליון שקל- - -

שזה לא כל הכסף.

לא כל הכסף.

למה לא הכול?

כי במשרדים אצלנו לא מעבירים בממשלה כסף מראש.

זה לא מראש, אנחנו סוגרים שנה תיכף.

אני רוצה רגע להסביר.

אתה יודע, אתה אציל נפש, אתה מסביר ואתה נחמד ואתה מבין, בגלל זה העסק מתנהל עם דפיציט.

פשוט אנחנו חורגים קצת מהנושא.

אנחנו לא חורגים מכלום.

מה שקרה הוא שלמעשה היה תקצוב מסוים בממשלה כשהיחידה היא חוץ ממשלתית והיות שהיא צריכה לעשות פרוצדורה של פטור ממכרז וכו' לוקח לה הרבה זמן. היא יכולה להיערך לזה קודם, כמו שנעשה במשרד האנרגיה והמים והכול נעשה כמו שצריך, במשרד החקלאות נערכו לזה בעצלתיים, כתוצאה מכך הגענו ליוני עוד בלי שקל אחד. מה שקרה שם, שהם שלחו לנו חוזה שהחוזה הסטנדרטי, עם הסכום שהיה אמור לעבור אלינו, אנחנו חתמנו עליו, החזרנו להם אותו, אבל אז הם אמרו שהם לא רוצים לחתום עליו כי יש שם סכום נוסף שנמצא בתקנה אחרת וקודם כל הם צריכים להעביר את זה בפרוצדורה שעד היום אני לא יודע אם יעשו אותה או לא יעשו אותה, שזה בערך פער של מיליון שקל.

מתוך 4, מתוך 5?

לא, מתוך 10 מיליון.

חסר לך מיליון.

חסר לי מיליון. אז יש פה שתי בעיות. בעיה אחת, שלמעשה אני תכנונית, כדי להפעיל בצורה אופטימלית את תכנית העבודה עבור כל השנה מאוד נזהר לא לעשות כל מיני פעולות עד יוני, חצי שנה, כי בעצם גם יש לי בעיה תזרימית וגם- - -

זה מה שהם רוצים, אתה תגיע לדצמבר והכסף יחזור לאוצר.

הוא לא יכול, כי אלה ההוצאות שלי בפועל.

אז הוא יישאר בחקלאות. מה זה אלה ההוצאות שלך בפועל? אם לא יעבור לך הכסף עד סוף דצמבר זה כסף אבוד מבחינתך.

לא, לא, לא, עד היום- - -

אני אכלתי את זה הרבה יותר ממך, תאמין לי. אבל בסדר, הבנו, וזה לא ממין העניין, אבל למדנו על עוד קושי.

אבל מה שאני מקווה מאוד, זה כן הייתי שמח אם אפשר היה פה בעזרת היושבת ראש להסדיר בצורה מוחלטת, שאת זה שבגלל טעות טכנית שמו חלק מהתקציב באיזה תקנה אחרת, לא יהיה מצב שאני אהיה תלוש באוויר. אני לא יכול לנהל ככה, גם מול הדירקטוריון, יחידה כשיש מיליון שקל פער, זה 10% בתקציב, ואני לא מקבל איזה שהיא הבטחה ברורה, כתובה, 'אוקי, ייקח לנו זמן, אבל זה יעבור אליך'.

פרופסור חרות, לא תקבל גם. אבל אני שואלת שאלה, התקנה הזאת היא תקנה שבטעות יסודה? צריך לאחד את התקנות? זה מה שאתה אומר?

לא, וולקני החליט שאולי יהיה מעבר, הוא היה אופטימי, במהלך השנה, ואז הוא אמר 'אני כבר אקח חלק מהכסף ואשים אותו בשעות נוספות', אז הוא שם אותו בתקנה של שעות נוספות, ומשום מה גם לא בשעות נוספות מול מלח"י, אלא בשעות נוספות מול גורם אחר.

פרופסור חרות, אנחנו נוציא מיד מכתב לשרה נוקד, שיש כסף שמגיע למכון בהיקף של מיליון שקלים שהושם כבר בתקנה חדשה שנוצרה לצורך המעבר, אבל מאחר שהמעבר לא בוצע, הכסף תקוע שם והמכון בעצם פועל במינוס. אני מבקשת שלא יסגרו את התקנה, אבל שיעבירו את הכסף מתקנת שעות נוספות של מכון וולקני, זו התקנה? שם נמצא המיליון? שיעבירו את זה למכון, מבלי לסגור את התקנה כי אנחנו אופטימיים, התקנה הזאת תשרת אתכם באיחוד, במעבר.

ברשות היושבת ראש, אם נכנסנו לנושא הזה, יש עוד סכום- - -

קודם לא רצית לדבר, עכשיו אתה- - -

לא, אם נכנסנו לזה, אז היות שהיו הסכמי שכר במשק, בזמנו אני חתמתי על הסכם עם הרפרנט השני של האוצר, רפרנט האנרגיה, אמיר, על כך שאם תצטרך להינתן תוספת כתוצאה מהסכם שכר בין הממונה על השכר להסתדרות, הם ישלימו לנו את הסכום הזה, ומה שקורה הוא שאני מבין שאמור להיות דיון- - -

ברק, עוד חצי שעה אנחנו נפגשים, אתה מבזבז את זמני. עוד חצי שעה אנחנו- - -

טוב, אז אני מקווה שיסדירו, כי מדובר פה על סכומים שהם כמעט 3 מיליון שקל.

מאה אחוז ,אבל אתם צריכים לעבור בשביל לקבל את זה.

טוב, זה דבר שהוא לא ממין העניין ונניח שנטפל בו במישור אחר, אתה רואה שאני כבר מפנה את זה לשרה ולא לפקידים, כי זה לא קשור לעניין הפרוצדוראלי של המעברים. מה עוד יש לנו בשביל לעבור? מעין, את רצית משהו.

להגיב לנושא הזה. התקציב שהוקצה למלח"י בשנת 2008 היה יותר נמוך ממה שהם מבקשים כרגע. ככל שהם מבקשים תוספות, זה דבר שצריך לברר, ממה נובעת התוספת, מה התייקר, איך זה הגיוני שיש פחות כוח אדם ועדיין צריך יותר תקציב. אז לכתוב מכתב, אני לא יודעת מה קרה שם בדיוק בין התקנות וזה בהחלט משהו שגם אני אברר, אבל לכתוב מכתב שמחויב להעביר להם מיליון- - -

לא, נשמע מה היא תענה.

אנחנו לא בטוחים שזה מחויב ואני בהחלט- - -

אבל למה את מתערבת פה? את שלחת כבר את הכסף, הוא נמצא אצל השרה נוקד, אז מה אכפת לך עכשיו? את שלחת את זה כבר, את אישרת את זה.

שככל שצריך תוספות- - -

אני לא אמרתי תוספת, המיליון שהובטח והוא כבר שם, אז שיעבור.

לא, אבל אנחנו העברנו לו כמה שהוא צריך, הוא טוען שחסר לו.

תני לי, מעין. העברת לו את זה בשתי תקנות נפרדות ואחת תקועה, תקועה כי היא מותנית במעבר, היא תקנה שמתייחסת לגוף שעוד לא קם, לאורגן שעוד לא קם, ולכן זה לא עבר, ככה אני מבינה את זה, אבל את שלחת את הכסף, אז זו לא הבעיה שלך.

אני רוצה רגע לחזור לעניין של התקנים, כי שם אנחנו נתקענו, נכון? ושם יש ויכוח, ואני רוצה להגיד למשרד החקלאות, מניסיון, משרד האוצר אוהב מאוד לצמצם תקנים, מרגע שמישהו יוצא לגמלאות שואבים את התקן, לא משאירים אותו, משום מה הם חושבים שהמשרדים יכולים להתקיים מכוח תקנים קיימים, בן אדם הולך, הלך התקן. הנטייה הזאת קיימת. אני לא צופה שישאירו לכם את מלוא התקנים שהיו, כולל הבלתי צמיתים, 41, הם מצפים להתייעלות מה שנקרא, התייעלות זה אומר לרישאפל בכל הנושא של מערך עובדים. ופה אני אומרת לך, פרופסור חרות, כי זה עדיין אצלך, אתה תעשה איזה רישאפל ברה-ארגון או ארגון מחדש של כמה מנהלה, כמה חוקרים, כמה בלתי צמיתים, תערבב מחדש ותחזיר להם חלק מהתקנים. אני לא יודעת אם הם רוצים שתחזיר תקנים תקנים או את הבלתי צמיתים, אבל קצת.

הם מדברים עם היחידה הקולטת.

לא, זה אתה אמרת שזה אצלך ואתה צריך לעשות את כל הרה-ארגון, נכון?

לא, סליחה, מה שקורה הוא שהיום אנחנו מתנהלים לבד, מחר כל נושא המנהלה- - -

בסדר, אתה היום פה ואתה התערבת באמצע ואמרת 'זה עדיין אצלי', אז אני פונה אליך, משרד החקלאות מקשיב. עדיין זה אצלך והם מצפים שתביא משהו מוכן, יעיל יותר, תעשה איזונים אחרים בין מנהלה לחוקרים לבין בלתי צמיתים כשבסך הכול בשורה האחרונה אתה מחזיר להם קצת תקנים. לא תקנים קבועים אבל בלתי צמיתים, נכון? תהיו נחמדים, לפחות רק בלתי צמיתים.

הם אמורים להיקלט לתקנים קבועים על חשבון בלתי צמיתים.

הם רוצים התייעלות, בקיצור, הם רוצים חזרה.

אבל מה שאת אומרת נכון מאוד.

הם רוצים חזרה קצת. אני אומרת לך, חבל על הוויכוח, אני אומרת לך, תחזיר קצת אבל עם היגיון ועם הסברים ותדע להסביר למה מפה והלאה אתה לא יכול לתת יותר מזה, וברגע שזה יקרה, אני מעריכה שישחררו את נושא התקנים. אם תעמדו על הרגליים האחוריות ולא תחזיר כלום, תגיד שאתה רוצה את ה-41 שלך כפי שהיה ואתה רוצה את החוקרים שלך ואת המנהלה שלך כפי שהיה, לא יהיה, מניסיון. תעשו התייעלות, יש מקום להתייעלות עם השנים. אגב, יכול להיות שמתוך כל ההתייעלות המון פעמים רואים שבכלל, בגלל החשיבה מחדש וההתפתחות, בכלל צריכים יותר. אם תצליח לבנות רציונל מוסבר, הגיוני, למה צריך יותר, הם לא יאהבו את זה, הם יתקשו לאשר את זה, אבל אם תהיה מספיק משכנע הם לא יכולים לעצום עיניים ולהגיד לא. אם תבוא חנה ותגיד 'רבותיי, מאז 2008 או 2009 פתחנו עוד יחידה, יש לנו טונה כחולה ויש לנו דגיגים פה ויש לנו שם ויש לנו את יפאן ויש לנו 400,000 דולר לקילו', כן?

1,000.

יכול להיות שהאוצר יגיד, 'וואלה, תתברכו, התברכנו, רשות המיסים, התקציבים שלנו, יקבלו יותר כסף בזכותכם' וייתנו לכם ויפתחו לכם את היחידות. יכול להיות, אבל אתה חייב לשבת, לעשות חשיבה מחדש על כל נושא כוח אדם שלך ולהביא משהו מובנה מוסבר, מעודכן. או שהוא מעודכן ככה שהוא מפחית, או ככה שהוא רוצה עוד, או שהוא נשאר, אבל הכול מגובה בהסברים והסברים רציניים. כמה שאני לא סובלת אותם, הם מאוד מבינים עניין, זאת אומרת הם באמת מקצוענים שם ביחידות השונות ואי אפשר לסבן. בזה אני חוסכת לך זמן וכאב ראש ועוגמת נפש.
כן, חנה?

אני בעצם רוצה להציף את הבעיה הספציפית של מלח"י בתוך הסיפור הזה כי היא הרבה יותר חמורה מאשר של המינהל השני, משום שהיום למעשה הבעיה היא לא מול ברק, אלא מול המינהל שאמור לקלוט אותנו, מינהל המחקר החקלאי מכון וולקני, משום שבאופן עקרוני, לאור ההתנהלות של שלוש השנים האחרונות ואפילו יותר הלך והצטמצם כוח האדם אצלנו, לא יכולנו לעשות את אותה התייעלות שאת מתארת כי למעשה רק ממש בימים האלה יש לנו היתר לגייס חוקרים חדשים. כי חסרים, אנחנו במצבת מאוד- - -

אבל אולי במקום אחר יש לכם משהו לא מנוצל.

באופן עקרוני הגענו כמעט לנקודת האל חזור.

בסדר, תעשו תרשים ותביאו את זה.

אין שום בעיה, אנחנו נעשה את זה, הבעיה העיקרית היא שכרגע במצבנו הנוכחי המינהל מביע ספקות לגבי הקבלה שלנו לתוכו.

למה את אומרת את זה? הם לא אמרו את זה.

הם אמרו את זה בצורה די מפורשת.

מה שמעת? מה אמרו לך?

ראש המינהל שלח מכתב, אמנם לא קיבלנו עותק מזה, אבל שהביע את אי שביעות רצונו מהעובדה שאנחנו ניקלט, אם ובאמת- - -

כי הם רוצים עוד, הם רוצים עוד תקנים, הם רוצים שתבואו מסודרים, הם רוצים שתבואו עם מערך ארגוני מאוד ברור. זה שעם השנים לקחו לכם ולקחו לכם והצטמצמתם מכוח האינרציה זה לא אומר שהמבנה כרגע הוא נכון. דווקא בגלל זה, תשבו ותעשו עכשיו חשיבה מחודשת. אמרתי, יכול להיות שבסוף תבואו ותגידו 'בכלל אנחנו צריכים יותר', אבל כל עוד תוכיחו למה צריך יותר, אתם בסוף כן תקבלו, אולי יתפשרו עוד טיפה, אבל הם צריכים לראות. קרו דברים לא בריאים ולא נכונים ולא טובים. צודק המינהל וצודק מכון וולקני כשהוא אומר שהוא לא רוצה אתכם בצורה הצולעת הזאת, תבואו מסודרים. אז אני לא מאשימה אותו, תבואו מסודרים ואין לי מה להציע, תבוא מוכן, תעשה שיעורי בית, תקבעו את הפגישה שלכם. מה שאני מתכוונת לעשות, במהלך הפגרה אני אקרא לכם שוב ואני רוצה לשמוע איך התקדמתם ותבוא למעין, תציג לה והיא תשתכנע כך או אחרת, תגיעו להסכמות ותסגרו עניין. המצב הנוכחי, המבנה הארגוני שלכם הוא לא טוב, לא כי אני מאשימה אותך, כי- - -

בדבר הזה אני רוצה רק להעיר הערה אחת והיא שיש לנו יחידות אצלנו במינהל המחקר החקלאי שהן פחות או יותר בגודל של היחידה של מלח"י ואנחנו יודעים שהם חייבים סדר גודל של 12 חוקרים. בעצם זאת יחידת מחקר.

ומה יש להם היום?

כרגע יש להם שבעה.

בסדר, אתה רק מגבה את מה שחנה אמרה.

ללא 12 חוקרים, מה שיקרה זה הם יקרסו.

מעין שומעת, אבל מעין אומרת, 'אני מסכימה, יכול להיות, אבל אולי יש לכם במנהלה תוספת של אבטלה סמויה', אני סתם מקצינה והיא צודקת, תבוא ותראה שאין לך אבטלה סמויה.

אני, ברשותך, רוצה רק בעניין הזה להעיר שתי הערות. אנחנו קודם כל כתבנו תכנית רב שנתית אסטרטגית, הקמנו ועדת היגוי ליחידה הזאת שכוללת גם את משרד החקלאות וגם את מכון וולקני כדי לענות על כל הדברים האלה, כי בסופו של דבר האחריות שלי בסופו של יום זה שהיחידה הזאת תמשיך להתקיים ושיהיו בה מסה קריטית של חוקרים כדי שאפשר יהיה להוציא לפועל את המטרות ואת תכנית העבודה. מה שקורה הוא שההתייעלות שאת מתייחסת אליה, למעשה אפשר לעשות אותה רק בעת המעבר, כי היום אני מתנהל עם היחס בין אנשי המנהלה שלי לאנשי המנהלה שיש במערכת הממשלתית ואצלי זה בערך רבע. לכן אין לי היום שומן באנשי מנהלה, להיפך, אבל מה אומרים במשרד החקלאות? כשהם יעברו אנחנו ניתן את הבאק אפ של נושא המנהלה במנהלה שבכל מקרה קיימת אצלנו ויש לנו ולכן אנחנו רוצים פחות. זה בסדר גמור.

מעולה.

אבל אני היום לא יכול- - -

הבנתי. תבוא תראה לה את המצב היום, תבוא תראה לה את המצב העתידי ברגע שאתם עוברים, כך זה ייראה, והיא תדע להגיד לך מתי היא נותנת לך, אם וכמה. אין שום בעיה. אני מבינה מה שאתה אומר, הגיוני. תבוא ותגיד 'כיום, כל עוד לא עברתי, אני חייב איקס, וואי, זד', אז יהיה לה אינסנטיב לדחוף את העגלה, אם היא רואה שם התייעלות. היא לא תתקן לך את המצב הלא בריא כיום שהוא זמני בעינינו, היא תעשה הכול כדי לקדם את הסיפור, לסגור אותו ולסגור אותו נכון, מבחינת תקינה, ואז מכון וולקני יראה עין בעין ויגיד, 'נכון, אתם באים אליי כגוף בריא, אני מקבל אתכם בזרועות פתוחות'.

רשות החברות, עלה פה עניין של פירוק החברה, זה מהלך שצריך להיעשות בתוך כל הרפורמה הזאת, נכון?

כן

איפה זה עומד?

אולי אני קודם אקדים לטובת אלה שלא היו בישיבות הקודמות, בכל מסגרת הרה-ארגון אנחנו אמורים להעביר, מבחינת החברות הממשלתיות, את הפעילות של חקר ימים ואגמים למינהל, חלק ממנו עובר למשרד החקלאות וגם חלק מהמכון הגיאופיזי. לגבי חקר ימים ואגמים, מאחר שזאת חברה לתועלת הציבור, ההעברה של פעילות חייבת להיות אגב פירוק. אנחנו לא יכולים להעביר פעילות ואחר כך לפרק את החברה. קודם כל חייבים לקבל החלטת פירוק ורק אחר כך להעביר את הפעילות. בעניין הזה אנחנו קצת נתקלנו בבעיות מצד דירקטוריון החברה, כי אנחנו הגענו לדירקטוריון החברה לפני כשנתיים וביקשנו מהם לקבל החלטה לכנס אספה כללית לצורך החלטת פירוק. הדירקטוריון דרש שיפוי מהמדינה לגבי כל הליך הפירוק. מאחר שזו חברה לתועלת הציבור, היא חל"צ, אין אפשרות לתת שיפוי ועל כל הפתרון שאנחנו מצאנו על מנת שלא לעכב את כל התהליך הזה הוא ליטול את הסמכויות של הדירקטוריון ושלמעשה האספה הכללית, קרי השרים, יקבלו החלטת פירוק. ומאחר שאנחנו הולכים לפירוק מרצון, המשמעות היא שצריך לתת הצהרת כושר פירעון, שהחברה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה תוך 12 חודשים ממועד הפירוק. לצורך העניין פנינו לחשב הכללי, כי על מנת שהשרים ייתנו כזה ייפוי כוח וייקחו על עצמם למעשה את האחריות לכך שלחברה יש הצהרת כושר פירעון, פנינו לחשב הכללי וביקשנו ממנו התחייבות שהוא לוקח על עצמו, הן את הזכויות והן את כל ההתחייבויות של החברה. החשב הכללי הסכים לתת כזאת התחייבות וגם נוסחה כזאת התחייבות אבל הוא התנה את זה בכך שייחתם הסכם עם העובדים, הסכם השכר עם העובדים. ושם אנחנו למעשה תקועים לדעתי כבר שנתיים, לפחות מבחינתי מאז שאני התחלתי לטפל בכל הנושא של הליך הפירוק. אנחנו מחכים שייחתם הסכם מול העובדים על מנת שנתחיל את התהליך. ככה אני יודעת שעדיין ההסכם לא נחתם.

אני רק לומדת. אני רוצה ביצה ותרנגולת, להבין מי הטיל אותה ומתי ומתי היא תגדל. עכשיו הצלחת לבלבל אותי לגמרי. בואו נעשה מהלך כזה של כרונולוגיה. אני אומרת כך, העובדים יחתמו על ההסכם שלהם, לא מותנה בשום דבר, מותנה רק בתנאים שלהם שהם מקבלים מה שהם מקבלים, שעות מנוחה, שעות שבת, שעות הפלגה, כל מה שהוזכר כאן. זה אוטוטו ייחתם, נכון?

אבל המינהל צריך לשנות את הדרישה שלו שהגיעה בעקבות חוות הדעת לעניין ההתניה של הפירוק.

תקשיבי מה אני אומרת. אני אומרת, מיטל, אתם תתקדמו בהסכם עם העובדים, תסכמו את כל ההטבות שמגיעות להם, התנאים הסוציאליים וכו', תסגרו עניין, לא מותנה בכלום, רק בדברים שמגיעים להם.
ברגע שסגרתם, את אומרת, 'וואלה, הם סגרו', סגרו, 'עכשיו אני יכולה ללכת לפירוק כי השרים מסודרים, הייתה התניה'. הם לוקחים על עצמם אחריות דירקטוריון, בתנאי שהעסק עם העובדים סגור. הם צודקים, הנה, העסק סגור ואז הם מפרקים את החברה.

ומבחינתנו אין שום בעיה, הכול מוכן. כל המסמכים מוכנים.

מעולה. אז אנחנו בעצם חוזרים למיטל. מיטל, הכול תלוי בך, את סוגרת את העניין עם העובדים, זה לא מותנה בכלום חוץ מהשיח שלך של שכר, כל ההתניות האלה. ברגע שסגרת תשלחי לרונית פקס. רונית מקבלת את הפקס, שולחת לכל השרים שהם היום חברי דירקטוריון, אומרת להם, 'הנה, העובדים מסודרים, ההסכם סגור, בואו נפרק את החברה'. מפרקים את החברה.

רגע, שכר האנשים שעוברים זה לא בתוך ההסכם?

משה, תן לי להעלות, זו נקודה נוספת שעוד לא הגעתי אליה.

מה? זה נראה לי הכי פשוט בעולם עכשיו.

יש נקודה נוספת. היינו במשרד החקלאות, עכשיו אני עובר למשרד האנרגיה והמים. למעשה החלטת הממשלה באה כדי בעצם לחזק את הפעילות ולהסדיר את הפעילות של חקר ימים ואגמים, היא לא באה להקים עוד כל מיני ג'ובים מנהליים. כתוב שם, לצערי, שמספר העובדים שיעברו למשרד האנרגיה והמים יהיו עד 119, מספר המשרות שיהיו, כשברור שה-119 היה צריך להיות 119, כי זה מה שהיה אז, וזה מה שהיה בפועל וזה מה שהתכוונו. מה שקרה הוא, שהייתה פה טעות בסיסית במספר המשרות שהקצה אגף התקציבים למינהל, היות שהמינהל כולל כבר מכונים קיימים כמו המכון הגיאולוגי וכולל עוד אגף מהמכון הגיאופיזי שאמור לעבור, וצריך להקים מנהלת מינהל, שצריך להתחיל לאייש תפקידים, נוצר מצב שבאו ואמרו לי 'תשמע, יש רק 102 משרות'. זה מצב שלא יעלה על הדעת.

מי אומר?

אני.

טוב, חצי נחמה, זה לא הם אומרים.

אני מדבר.

זה לא הם אומרים, לא אלה שהולכים לקלוט אותך אומרים.

אני רוצה להסביר את הרקע, הרקע להחלטת הממשלה זה צמצום דרמטי של 35%, כמעט 40%, מחקר ימים ואגמים. היום, בכלל, כל מה שקורה עם הים, זה פשוט שינוי דרמטי. הנושא הזה הוא כרגע פתוח ואני לא קיבלתי תשובות.

אני הבנתי, זה נושא נוסף שאתה מעלה בעניין תקנים. סגרנו את העובדים, הם חותמים על הסכם, רשות החברות אחרי זה תפרק את החברה, ואז אתם נשארים חברה מפורקת עם הסכם עובדים, תלושים מהאוויר וממקור חמצן ומהכול, זה מה שיקרה, כי אתה עכשיו מתעקש שזה לא יהיה על 102 אלא על 119 תקנים. אני אמרתי לך קודם, ביקשתי, תגיש תכנית של מבנה ארגוני וכוח אדם שלך כפי שהוא היום וכפי שהוא צריך להיות היום בטרם המעבר, בנוסף תגיש מבנה ארגוני שהוא יהיה נכון למעבר, לקליטה שלכם במשרד החקלאות, קרי פחות מנהלה, כי המנהלה של משרד החקלאות תשרת בחלקה גם אתכם ולכן אפשר לעשות שם הסטות, נכון? נכון, אמר- - - תגיש את זה, בתוך כל ההגשה הזאת יש את המספרים שאתה מזכיר פה, שאני כבר הלכתי לאיבוד, 119, 102 וכו', מנומק, מוסבר, הם יבינו מה שיבינו. תגיעו להסכמות. אני כבר אומרת לך, לא יעזור, אתם תצטרכו לעבוד עם פחות תקנים, צמיתים או בלתי צמיתים, אני לא יודעת להגיד כרגע, אבל הכול מגובה בהסברים, ואז משרד החקלאות, שזה השושבין האחרון בכל העסק הזה, יקלוט אתכם בחיבוק ותתחילו לעבוד.

אני לא דיברתי על משרד החקלאות.

זה היה האנרגיה והמים?

משרד החקלאות דיברנו וסיכמנו. עכשיו משרד האנרגיה והמים, התכניות קיימות- - -

משרד האנרגיה, תקבלו אותם עם 102? נניח שהוא יסכים?

אני שייך למינהל, מה את שואלת?

תקבלו אותם עם ה-102 שהוא לא ממליץ?

עם ה-102 זה ברור שנקבל אותם.

לא, הוא רוצה 119 להעביר אליכם.

הם מדברים על 119, כמובן היה כתוב עד 119, כך שה-119 הוא- - -

אתם לא הבעיה, אם כך. אז אתם לא עושים בעיה, אתה גם ב-102 תקבל? ב-102 תקבל, הבעיה היא המנכ"ל. לא, באמת, אתה האחרון שתעמוד שם על המשמר ותגיד 'אני אמריד את העובדים? אני לא אעבור'?

אני רוצה להסביר. הנושא הזה הוא הרבה יותר כבד מכפי שהוא מוצג. כל הליך הארגון מחדש בהחלטת הממשלה בא בעצם מאיתנו, עם ישיבות קודמות של ועדת המדע של הכנסת, בסופו של דבר כדי להציל את הפעילות ההכרחית שקיימת היום. דרך אגב, היקף הפעילות שיש לנו כיום הוא כזה שיש לי תקציב למשרות שאני לא מצליח לאייש ואני דוחף פרויקטים. היקף הפעילות שמדינת ישראל צריכה בים התיכון, שהוא היום המקור העיקרי של אנרגיה ומים למדינה וכל מה שקורה באזור הוא הוא כזה שכל המהלך הזה, אני חושב שהוא יהיה מהלך, סליחה שאני אומר את זה, מטומטם, אם בסופו של דבר הולכים ומצמצמים את חקר ימים ואגמים.

ברק, אני שואלת- - -

בשביל מה עשינו את כל זה? בשביל להקים עוד מנהלה במשרד האנרגיה והמים?

ברק, מול מי אתה בשיח בעניין של תקנים למשרד התשתיות?

מולי ומול הסמנכ"ל.

מי צריך לאשר לו את התקנים?

אנחנו.

לכן אתם מסכימים לפחות, כי אתם רוצים לתת פחות? זה לא האוצר פה?

לא, אנחנו מאשרים. אם אנחנו נרצה להגיע למספר שהוא מדבר עליו, אנחנו נצטרך לפנות- - -

אבל הוא איש מקצוע, למה שלא תקבלו את עמדתו?

אנחנו צריכים להבין למה- - -

מאה אחוז. מה שביקשתי שתעשה מול רונית, בהקשר של משרד החקלאות- - -

הם מקבלים חוברות כאלה עבות כל שנה.

אני מבקשת שתעשה מול משרד החקלאות מגובה בהסבר ורציונל והכול ואז נראה אותם לא משתכנעים. הוא אומר שהוא העביר לך תכנית כזאת.

יש לנו רשימות של אנשים.

ולא השתכנעתם? לא אנשים, זה לא השמות, זה הצרכים.

מדובר פה על שמות, בפירוש מדובר על אנשים. תכנית היא תכנית והשמות הם שמות. מדובר פה על שמות של אנשים. יש לנו רשימה- - -

למה אני מדברת על אנשים כשאני מדברת על תקנים? אני צריכה מישהו שיידע לחקור את הדג ואת המים ואת הסלע.

משרות.

נכון, אבל כיוון שמדובר באנשים שנמצאים היום במערכת, אז מדובר באנשים, הם צריכים לעבור. זו גם הטענה של ועד העובדים וגם של- - -

הוא דואג לאנשים או דואג לתפקידים?

אני דואג למסגרת של הפעילות. אני טוען שלא נעשה כל הרה-ארגון הזה בשביל להקים עוד 15 משרות של מנהלה במשרד האנרגיה והמים, לא לצורך העניין הזה הוא נעשה. צריך לקרוא את החלטת הממשלה שמתבססת על דוח טייכר, צריך לקרוא את דוח טייכר והם כותבים שבסופו של דבר יש תת מסה קריטית, במיוחד בנושא האוקיאנוגרפיה. אני לא יכול לתת יד מקצועית, לא קשור לעובדים- - -

הבנתי. למה אתם במשרד האנרגיה לא מוכן לפנות לאוצר ולהגיד 'יש דברים בגו, המנכ"ל דורש עוד 17 תקנים'.

בפירוש לא אמרתי את זה, אמרתי הפוך. אנחנו נעשה את זה. ממש הפוך, אבל כרגע אין את זה. זה המצב, שכרגע אין את המספר הזה.

בסדר, כרגע לא עוברים עוד, יש כמה דברים שצריכים להיסגר, אז תגיש כבר את הבקשה למשרד האוצר.

אנחנו בטיפול, הדבר הזה בטיפול.

שיראה שאתם באים בידיים נקיות ואתם באמת נלחמים להסדיר את המבנה המקצועי שהוא דורש.

זה בטיפול.

מה זה בטיפול? תן לי לוח זמנים.

לא יודע להגיד לך לוח זמנים, אבל- - -

חבר'ה, אתם פה כמעט כמו בית משפט, תחת שבועה. אל תזרקו לי סתם דברים. תן לי לוח זמנים, קח אותו במקסימום, אני לא לוחצת אותך- - -

אני גם לא יכול להבטיח שאנחנו נקבל את התקנים.

אני אמרתי את זה? אני רוצה לדעת לוח זמנים מתי תגישו את הבקשה המנומקת למשרד האוצר, לקבל תקנים נוספים. מה זה לקבל? להחזיר את מה שהיה.

זה לא להחזיר את מה שהיה.

זה לא היה 119?

אני לא יודע אם היו 119 בשלב- - -

היה, בהנחה שהיה.

היום יש 127.

כל הזמן קולטים אנשים- - -

ואני מדבר על כל זה.

הוא לא מדבר על 127, הוא מבקש 119. אני לא משתכנעת מתנועות הגוף שלך ושפת הגוף שאתה הולך לעשות את זה עכשיו.

אני גם לא מבטיח שאנחנו יכולים להגיע ל-119.

אני אמרתי את זה? אני ביקשתי שתבקשו. אתם מוכנים לבקש?

כן, בטח שמוכנים לבקש.

יופי. אתה מוכן לעשות את זה בימים האלה? אני לא רוצה להגיד עוד היום.

כן, אני אעשה את זה בימים הקרובים.

אתה תוכל לדווח לי, אנחנו בפגרה אבל הכנסת בכל זאת מקבלת מכתבים ואני אקבל במייל.

נדווח על מה נעשה.

בסדר.

יש עוד בעיה שלא נגענו בה?

כן. זה סיבובי, זה חוזר לחוזה, כי הסכם העבודה שאת אומרת שצריך להיחתם ונשארו דברים קטנים, כל הזמן זה כוח אדם.

אתה ועד העובדים?

אני רק רוצה לציין, לעניין ההסכם הקיבוצי, אנחנו ביקשנו את רשימת העובדים העוברים מהמכון לחקר ימים ואגמים כדי שנדע איזה עובדים עוברים ונוכל להתאים להם את השכר במסגרת ההסכם הקיבוצי. ברק חרות סירב להעביר לנו את רשימת העובדים העוברים כי הוא אמר שהמספר הזה לא סגור עדיין.

השמות?

השמות, עד שנדע איזה עובדים עוברים, לא נוכל לחתום על ההסכם הזה, כי חלק מההסכם גם כולל את השמות של העובדים שעוברים.

אסף, אתה עושה פה קצת מרק. אנחנו מעבירים באופן סיסטמתי את כל הנתונים על כל העובדים בטבלאות אקסל לאסף בערך פעם בחודש, חודש וחצי- - -

נכון, אבל אני לא אחתום על מסמך עם עובדים שהם לא יעברו.

תן לי בבקשה לסיים. מי עובר ומי לא עובר, קודם כל זה על השולחן ביניכם לבין ההסתדרות וההסתדרות ואתם באתם ואמרתם שכולם עוברים, אז מה אתה שואל אותי? זה דבר אחד.

לא כולם עוברים, עוברים 102, או 119, צריך להחליט- - -

זה לא מה שההסתדרות אומרת.

ההסתדרות לא קובעת איזה עובדים עוברים.

אבל אתם במשא ומתן איתם על זה, הם מייצגים את כל אותם עובדים שאם- - -

שאולי כן ואולי לא.

ההסתדרות, על איזה מספר עובדים אתם מדברים?

כל העובדים.

כמה זה?

לא דובר על אף עובד- - -

מה זה כל העובדים, 127 או 119 או 102?

כמה שיש. אני לא יודע, אני לא ספרתי, אני גם לא קיבלתי את הרשימה הזאת. עיקרון אחד שהיה מוסכם עד עכשיו, שכל העובדים עוברים ולכן למשל, יושבת הראש, לא היה שום נושא של דיון על מה הם תנאי פרישה של אדם שלא עובר, ולכן כל העובדים עוברים, אחרת, שיעלו את הנושא.

היה מדובר על עשרה עובדים שלא עוברים.

קודם כל יש תכנית פרישה בחברה ומי שצריך להחליט מי עובר או לא זה המינהל, אנחנו לא מחליטים מי עובר ומי לא.

אז למה אתם שואלים אותי?

כי אני צריכה- - -

לא, אם זה המינהל, למה אתם שואלים אותי?

כי אני צריכה את הנספח להסכם- - -

אבל למה אתם שואלים אותי אם זה המינהל?

כי אתה עדיין מנהל את העובדים האלה.

לא, אם זה המינהל הם לא צריכים לשאול אותי בכלל.

המינהל ביקש ממך להעביר שמות של 102 עובדים.

לא, המינהל לא ביקש ממני כלום. אני שואל, אתה אמרת שביקשת ממני וסירבתי, אני שואל למה אתה לא מבקש את בעל ה- - -

אני רוצה לנסות לעשות תרשים זרימה. מה שאני מבקשת, גידי, שבתוך שבוע ימים תנסח את אותה בקשה מנומקת, מסודרת, למשרד האוצר לבקש תוספת תקנים על ה-102, להגיע ל-119. בלי שמות, אתה מבקש את התקנים, אבל בנימוקים, בטח תצטרך לתת שם הסברים, ואתה תצטרך לספק לו את זה, של סוג של תפקידים שנדרשים לך כדי לקבל את מצבת כוח האדם הזאת.

ברגע שתקבל אישור ל-119 זה חוזר אליך, אתה מחזיר את זה לברק ואתה אומר לו, 'אני רוצה עכשיו שמות', או מי בתוך ה-119, או מי המינוס שיורד מ-127 ל-119 ומי לא. על המי לא, הם מקבלים את השמות, הם עושים משא ומתן עם ההסתדרות לגבי ה-119, עם כל התנאים שמגיעים להם, לגבי השמונה שיצטרכו לפרוש, הם יעשו איתם הסכמים של פרישה, אני מעריכה שההסתדרות יודעת לעשות דברים כאלה, היא תילחם לתת להם את המרב וזה בסדר, זה התפקיד שלהם, ובא לציון גואל. ככה אני רואה את הכרונולוגיה של הדברים.

אני רק רוצה להבהיר פה משהו שלא אמרתי אותו מספיק, או לא- - -

חשבתי שתקבל צל"ש.

לגבי המספר. במינהל החדש אף אחד לא קבע, החלטת הממשלה לא קבעה, את ההתפלגות בין המנהלה לגופים. כלומר הסיפור הזה של 102 זה סתם החלטה פנימית, היא לא מתבססת על- - -

בסדר, גמרנו, עברנו צעד, אמרנו, תביא רה-ארגון עם מבנה ארגוני של 119 מנומק. מה הבעיה? ואחרי שתביא את זה ותקבל אישור עקרוני על ה-119, hopefully, אז אתה תיתן שמות. לא יעזור, תיתן למיטל והיא ואסף יידעו לעשות את המהלכים מול ההסתדרות, מי מקבל מה, בזכות הפרישה לגמלאות או מה שלא יהיה.

מה קורה אם הם לא מאשרים 119, אלא רק 102? זה תקוע?

אז 102 יהיו העובדים שיעברו.

אבל המנכ"ל אומר, 'אני לא אעשה שום מהלך ואני לא אסכים ל-102', זאת אומרת שלא רק ההסתדרות תערים קשיים, גם הוא יערים קשיים. אגב, אם אנחנו עוצרים פה, hold, ואומרים הכול חוזר, תישארו איפה שאתם, לא עוברים לשום מקום, מה? זה טוב לעם ישראל או לא?

זה לא בדיוק יתבצע כך.

מה זאת אומרת? כי עכשיו זה לא פה ולא שם.

בדיוק, זה לא פה ולא שם ואני לא אוהבת את הדיון לאיפה שזה לקח אותנו, כי יש החלטה לגבי שיא כוח האדם החדש שיהיה למכונים. אנחנו התחייבנו לקלוט את כל העובדים ולא אמרנו שנפטר אף אחד מהם. גם אם לא יהיה לגביהם שיא כוח אדם, אנחנו נחזיק אותם במערכת.

הנציבות אומרת את זה?

כן, הנציבות אומרת, גברתי, וזאת הייתה התחייבות של הממונה על השכר.

אבל אפשר להמשיך להתווכח.

לגבי כמה עובדים שהם עובדי עב"צ, או עובדים של חברות כוח אדם, שלא ידענו מה לעשות איתם, זאת הייתה ההתחייבות של הממונה על השכר הקודם, שהם ייקלטו כעל תקניים.

כן, אבל הם חזרו בהם, מי ינצח בוויכוח?

לא, אנחנו לא אמרנו, גברתי, שלא נקלוט מ-100 עובדים. הוויכוח כאן הוא האם בתוך השיא כוח אדם, חלק יילך לבניית התקורה של המנהלה שקמה במשרד התשתיות, או חלק לא יקום. הדברים האלה, גברתי, ייקרו בצורה טבעית. הרי לא יכול להיות שיהיה חשב נפרד בחיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל) ויהיה חשב במנהלה של המשרד, שיהיה מנהל כוח אדם עצמאי כאן ומנהל כוח אדם עצמאי כאן, לכן על זה הוויכוח, על התקורות של עובדי המינהל, האם הם כפולים או לא. אנחנו מקימים את המינהל במטה, החברה עוברת כפי שהיא ובמשך הזמן המשרות האלה יצטמצמו ואת זה צריך להבין וצריך להגיד את זה בצורה הברורה ביותר.

אני לא הבנתי כלום, כי את תרתי דסתרי. מצד אחד את אומרת 'לא נוותר על אף עובד', מצד שני את אומרת ש'לא נסכים לכפילות של שני חשבים', אז במשוואה הזאת מישהו צריך ללכת הביתה.

לא, אנחנו כרגע לא מפטרים אף אחד.

הבנתי, 'כרגע', אבל לא כרגע, אחר כך?

יש שם אנשים מבוגרים שפורשים במשך הזמן, אנחנו ראינו אותם, בדקנו את- - -

אני לא מתווכחת איתך, זה יפה מאוד הגישה ההסתדרותית שלכם, זה חדש לי, אבל אין בעיה. בכל מקרה, אנחנו מדברים פה- - -

אנחנו מגנים לפעמים על העובדים גם.

לא, בסדר גמור. אז אני אומרת שבכל מקרה הוויכוח כאן, אם בכלל קיים, הוא על השמונה, בהנחה שה-119 קיים.

זה ויכוח שלא קיים.

לא משנה, אצלי הוא קיים. בין ה-119 ל-127 אלה שמונה עובדים.

זה בתקצוב, זה משהו קצת שונה מ- - -

לא אכפת לי, אם תמצאו לנכון שכולם בני 64 ואוטוטו הם פורשים בכל מקרה ותתאפקו, אז בסדר, ואם הם בני 46 ולא תתאפקו, אז אולי כן תמצאו להם איזה תנאים טובים והם כן יפרשו. לא זה יפיל את העסק, אני רק טוענת שכרגע המצב הוא מצב הכי לא בריא, אני חושבת שההשלכות על הפיתוח והמחקר במדינת ישראל ועל ההיבטים הכלכליים וההפסדים שאנחנו נפסיד כתוצאה מהמצב האנומלי של לא פה ולא שם הוא לא טוב והוא לא נכון, זה נמשך יותר מדי שנים, זה מ-2009, תסלחו לי שבכלל התערבתי, שהעזתי בשלהי 2012 להתערב בנושא. רבותיי, זה רע לכלכלה של מדינת ישראל, גם לאור הפיתוחים העתידיים והתנופה שיש למכון הזה ולהכרה סוף סוף של המדינה בחשיבות של המכון ובתועלות שלו, ולכן אני חושבת שיפה שעה אחת קודם שנתכנס כולנו, כל אחד יעשה את העבודה שלו. פתח ואמר, נדמה לי אתה, ברק, שאין אינטגרטור או אין פרויקטור-על וזו בדיוק הבעיה. אני מרשה לעצמי להיות פרויקטור-על לעניין הזה, זמני ביותר, אני מקווה שהבנתי נכון את הדברים, אני לא מבטיחה שאני אזכור את כל מה שאמרתי פה היום, זה נורא מסובך. זה באמת מסובך, אבל הדברים רשומים.

לסיכום אני רוצה לבדוק את עצמי ואני אומרת כך ואני גם אגיד מה אני מבקשת: יש לנו ארבעה נדבכים, אני אומרת את זה מהראש, בכרונולוגיה או בתהליכים המקבילים שצריכים להיות כאן, זה לאו דווקא מדרג, זה יכול להיות גם במקביל. יש פה פן אחד שמדבר על העובדים. לא בכדי אותם אני זוכרת ראשונים, כי אלה האנשים שהכי חשוב לנו. הסכם עם העובדים צריך להתנהל מול מיטל ואני מבקשת לסגור את זה. העבודה שלך היא מול שני משרדים, אחד משרד החקלאות, ששם הדברים יותר פשוטים כבר כנראה ונשארו דברים קטנים שאת צריכה לסגור ואת משדרת אופטימיות. לוח הזמנים הנדרש כדי לסגור את זה להערכתך, גם עם הנציבות, הבנתי, בחודש הזה של החופשה של ההסתדרות אפשר יהיה לסגור את הבעיות של כוח האדם מול משרד החקלאות. לגבי משרד התשתיות, יש בעיה של מספר תקנים שהוא בוויכוח, 102 מאושר, 119 שואפים לו, הצד המקצועי, ו-127 שואפת לו הנציבות וההסתדרות שהם רוצים לשמור על כל העובדים. זה הפרש של שמונה עובדים שאני לא רואה בזה בעיה, אני אומרת, או שהם יפרשו באופן טבעי או שימצאו פתרון שהוא מקובל על כולם. לא שם אני עומדת. אני עומדת בהפרש של 102 מול 119. שם אני פונה למשרד התשתיות, לגידי, ואני מבקשת, גידי, תוך חודש ימים גם כן לסגור את העניין הזה. זאת אומרת עוד השבוע להוציא מכתב דרישה מנומק. אתה, ברק, צריך לעזור לו לנסח, בנימוק למה אתה צריך עוד את האנשים האלה. יבוא לאוצר, לאוצר זה ל- - -

זה אמיר אדרי, הרפרנט אנרגיה.

אמיר אדרי שהוא המקביל של מעין כלפי משרד התשתיות.

ברגע שנקבל תשובה לכאן או לכאן, הלוואי שזה יהיה 119, אבל גם אם נקבל פחות, זה עדיין עובר להסתדרות, לנציבות, למיטל, אסף, כדי לראות איך אנחנו מסתדרים עם אלה שייאלצו כנראה לפרוש באין מספיק תקנים, בהנחה שאתה תסכים למה שייצא בסוף שם, כי אתה אומר שמ-119 אתה לא יורד, אבל נראה. זה גידי גם עושה בחודש הקרוב ואז אתם עובדים שוב מול מיטל ואסף באותו עניין, נכון? אתם רפרנטים לכל המשרדים. זה עניין העובדים וזה עניין התקנים.

לעניין התקציבים של מיליון השקלים שחסרים בגלל פיצול של שתי תקנות תקציב, על זה אני כותבת לשרה שתראה איפה זה תקוע. הכסף שם וחבל, וזה לא צריך להיות בעיה.

אתה, ברק, צריך להעביר למעין מבנה כיום מול מבנה עתידי, מה שיעניין אותה זה העתידי, אני מניחה, בהנחה שמה שיש היום זה אוטוטו נגמר, בתוך זמן קצר זה ייגמר ואנחנו כבר נהיה בעתידי. היא תבדוק את המבנה העתידי המנומק שאתה רוצה ותאמר לך מה כן ומה לא. זה בהקשר של משרד החקלאות, נכון? ותגיעו להסכמות כפי שתגיעו להסכמות. אלה התשובות שמיטל ואסף מחכים להן.

יש עוד משהו שלא נגענו בו?

הפירוק.

הפירוק, רשות החברות, רונית ממתינה לכולם. ברגע שהעניין של העובדים סגור, רונית מודיעה לשרים שהם הדירקטוריון שההסכם עם העובדים נסגר והם מפרקים את החברה ובא לציון גואל. יום אחרי שמפרקים הם נקלטים במשרדים?

לא יום, אבל אחרי החלטת הפירוק מתחיל כל תהליך- - -

את לא צופה שם איזה היא בעיה.

דרך אגב, לעניין כל הנושא של התקינה ושל המשרות, בעצם מה שאנחנו הסכמנו עם ההסתדרות שברגע שיש סיכום כזה, אז הם לא יחתמו על הסכם אם לא יראו איזה שהוא מכתב מאגף התקציבים למינהל או לוולקני, לצורך העניין משרד החקלאות, שבאמת התקנים האלה מתוקצבים. זאת אומרת כל ההסדרה של הנושא הזה חייבת להיות בד בבד עם חתימת ההסכם ואני חושבת שצריך להסדיר אותו- - -

כן, אבל הם לא יחזרו בהם שוב אחרי שהם יאשרו איקס תקנים ועל בסיס זה את עושה את ההסכמים, עם הנציבות ועם ההסדרות.

כן, אני אומרת שחייבים להסדיר את זה בצורה מסודרת בחליפת מכתבים בין אגף התקציבים לבין משרד התשתיות/חקלאות בעניין.

ברור.

יש נושא נוסף אחד שזה הביטחון התעסוקתי של העובדים שעוברים ואני שמעתי מספרים של עב"צים כאלה ואחרים. ההגדרה שאני מבין, עב"צ זה אדם ללא ביטחון תעסוקתי.

סליחה, באמת, אנחנו כבר התווכחנו על הנושא הזה מאה פעמים, אני לא רוצה להתחיל את הוויכוח הזה כאן, זה אדם עם ביטחון תעסוקתי, הסברתי לך את זה, אדם שעובד מעל חמש שנים דינו כעובד מדינה קבוע לעניין כל הדברים.

חברים, אני לא מבינה את הוויכוח, הנציבות פה הביעה עמדה יותר נחרצת מההסתדרות אפילו, אז בואו נאמין שהם שומרים על העובד עד אחרון העובדים, לפחות כמו ההסתדרות, ואני מציעה לא לפתוח עוד באגים ועוד בעיות.

אני חושבת שנגענו בכל הנקודות. לוחות הזמנים הם כאלה: אנחנו יוצאים לפגרה אבל אני מבקשת לעדכן את הוועדה במייל איפה הדברים עומדים בהנחה ובתקווה שבתוך חודש ימים אתם סגרתם את כל הפרצות ואז אנחנו נפנה לרונית את רונית ואנחנו נפרק ונעשה מה שצריך, ואם נצטרך פה עוד דיון במהלך הפגרה, אז אני אעשה אותו, אני אקיים אותו, לא תהיה שום בעיה. אני מוותרת על הדרישה המוקדמת שלי לפגוש את שני היועצים המשפטיים, אני חושבת שאתם הבנתם את הדברים, תוכלו להעביר את זה ליועצים המשפטיים. אם יש משהו שנתקע כבר עכשיו, שלא כמו שסיכמתי, מישהו אומר 'אני לא מתכוון לשבת' וכו' וכו', אנא הודיעוני מיידית, לא בעוד חודש, מיידית. זהו.

רציתי אם אפשר להעיר לעניין לוח הזמנים, שוב, בגלל הפגרה של ההסתדרות, אני כן מסופקת לעניין חודש אוגוסט, אם אפשר לקיים משא ומתן סדיר וכמו שצריך ולכן לא הייתי רוצה להתחייב לעניין הזה, בגלל הפגרה של ההסתדרות.

בסדר, אבל אמרה נציגת הנציבות, וההסתדרות לא אמרה אחרת, שהאיגוד המקצועי כן עובד. נכון?

מיטל, אם לא נצליח לשבת, נודיע לוועדה.

בסדר. אני קבעתי לוחות זמנים לא דווקאי אלא מתוך נגזרת של דברים שאתם אמרתם כאן.

אני רק רוצה לומר, ואתם רואים, לפחות ניסיתי לנהל את הישיבה ברוח טובה, של הבנות ושל היגיון, בעיקר היגיון. אני יודעת שבדיון של חבר הכנסת שטרית כיושב ראש הוועדה הוא איים שאם לא תסגרו את העניינים זה יגיע לביקורת המדינה. אני מזכירה את זה, אני לא אוהבת את הכלי הזה, אני חושבת שאנשים פה באו לעשות את העבודה שלהם, כל אחד מבחינתו, אני גם מוצאת היגיון בכל אחת מההערות שכל אחד אמר, גם אם הן היו מנוגדות, כל אחד בדיוק עושה את עבודתו, הבעיה העיקרית היא, ואני חוזרת לתחילת הדיון, שלא נקבע אינטגרטור-על לכל העניין- - -

יש, גברתי. השר בני בגין מטפל בזה ומטעמו עובד בזה שמואל צינטרובלט.

אני פעם ראשונה שומעת את שמו בהקשר הזה, אני מברכת על כך, אני שמחה, לא ראיתי את העבודה, אבל הוא יהיה מכותב על כל הדיון, על כל הסיכום, ואני אשמח לשמוע ממנו בשורות. בכל אופן השר בני בגין, האינטגרטור והביצועי, רונית תירוש נתמנתה זה הרגע ברשות המחוקקת להיות אינטגרטור לעניין, אני ביחסים טובים עם בני בגין, אני לא רואה בעיה, למרות שאני לא עוברת לליכוד.

הישיבה תמה. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:45.>