ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 16/07/2012

צו לימוד חובה (החלה בכיתות י"א ו-י"ב), התשע"ב-2012

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 670

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ב (16 ביולי 2012), שעה 11:00
סדר היום
צו לימוד חובה (החלה בכיתות י"א ו-י"ב), התשע"ב-2012
נכחו
חברי הוועדה:
עינת וילף – היו"ר

נסים זאב
מוזמנים:
ערן דוידי - יועץ שר החינוך, משרד החינוך

מיכל כהן - מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

עירית בירן - סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

יעקב טוויל - מנהל אגף שח"ר, משרד החינוך

ד"ר משה דקלו - מנהל אגף בחינות, משרד החינוך

אבי קמינסקי - יושב-ראש איגוד מנהלי אגפי חינוך

דורית מורג - יועצת משפטית, משרד החינוך

אילן שי - עוזר ליועמ"ש, משרד החינוך

נורית בירגר - סגן ממונה על נוער וחניכות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה לשלום הילד

זיו בר - ראש תחום חינוך נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

חגית גוטדינר - מנהלת בית ספר, הסתדרות המורים

גלית וידרמן - סמנכ"ל, יוניסף

יהלי בן דוד - נוער למען יוניסף

לידיה רייכמן - מלווה נוער, יוניסף

שחר רייכמן - נוער למען יוניסף
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי

רחלי הכהן (מתמחה)
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית
הילה מליחי

צו לימוד חובה (החלה בכיתות י"א ו-י"ב), התשע"ב-2012
היו"ר עינת וילף
בוקר טוב. אני פותחת ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט. הדיון עכשיו הוא צו לימוד חובה (החלה בכיתות י"א ו-י"ב), התשע"ב-2012. מי ממשרד החינוך מציג את זה?
מיכל כהן
אנחנו נציג, המנהל הפדגוגי. עירית בירן, סגניתי, תציג את הרחבת הצו בהתאם לחוק, על עוד 20% מתלמידי ישראל, כפי שהתחייבנו בשנה הרביעית. אנחנו נציג פה את הקריטריונים ואת היישובים הנבחרים. זה עבר את אישורי שר החינוך, האוצר והתמ"ת. ואנחנו פה כדי לאשר את ההרחבה באופן סופי. אז בבקשה, עירית, תציגי כיצד נבחרו היישובים, בהתאם לחוק.
עירית בירן
אנחנו בנינו מספר קריטריונים, שגם התייחסו לשנים הקודמות. הקריטריון הראשון הוא הנושא של 20% מתלמידי מדינת ישראל בגילאים הרלוונטיים – ילידי 95'-96', שהם הילדים שיהיו בשנת הלימודים הקרובה בגילאים הרלוונטיים. יש לנו 235,029 ילדים בגילאים האלה. אנחנו בחרנו 29 יישובים שבהם - - -
היו"ר עינת וילף
רק רגע, המספר הכולל של תלמידי ישראל בגיל הזה הוא?
עירית בירן
235,029.
היו"ר עינת וילף
וזה בשני מחזורים, י"א ו-י"ב?
עירית בירן
כן.
היו"ר עינת וילף
אוקיי, כלל תלמידי ישראל.
עירית בירן
כלל תלמידי ישראל.
ד"ר משה דקלו
י"א ו-י"ב בשנה הבאה.
עירית בירן
שיהיו בשנה הבאה, כן. הקריטריון הנוסף שאנחנו לקחנו לתשומת לב הם אותם יישובים שיושבים במה שאנחנו קוראים "עשירון טיפוח", בנזקקות גבוהה. בחרנו לפי עשירונים, מעשר ועד שש, כולל, את כל היישובים שעדיין לא נכללו בשנים הקודמות, כדי לתת להם עדיפות. והקריטריון הנוסף הוא ריבוי של נושרים, וריבוי של ילדים שחלקם מעולם לא היו רשומים למערכות הלימוד של מדינת ישראל.
היו"ר עינת וילף
אז תיכף תסבירי את זה. מתוך אותם 235,000, ב-י"א-י"ב על כמה - - -
עירית בירן
נבחרו 29 יישובים.
היו"ר עינת וילף
לא, אבל כמה זה כבר קיים? כלומר, על כמה כבר - - -
עירית בירן
החוק הוחל בשנים הקודמות?
היו"ר עינת וילף
כן.
עירית בירן
66 יישובים. כמה אלפי ילדים – כרגע אין לי את המספר מולי.
מירב ישראלי
יש לנו את האחוזים.
מיכל כהן
66 יישובים.
זיו בר
35%.
היו"ר עינת וילף
שנייה, אני רוצה פשוט לבנות את זה – ברשותך, אם יש את המספרים – מהסוף להתחלה. מתוך אותם 235,000 בערך, כמה ממילא ילמדו י"א-י"ב?
עירית בירן
במדינת ישראל?
היו"ר עינת וילף
כן. מישהו יודע?
עירית בירן
90%.
היו"ר עינת וילף
90%.
עירית בירן
לפחות.
היו"ר עינת וילף
כלומר, אנחנו מדברים בערך על כ-25,000 תלמידים שלפני החלת הצו אנחנו בכלל צריכים לדאוג.
עירית בירן
אנחנו מדברים על 20,000 תלמידים, אולי אפילו פחות. בגילאים הרלוונטיים זה יהיה פחות. אבל בכלל, אנחנו מדברים על בסביבות 20,000 תלמידים – בגילאים הרלוונטיים זה יהיה פחות – שלא לומדים לחלוטין בשום מסגרת, לא במסגרת רשומה ולא במסגרת לא רשומה.
היו"ר עינת וילף
ועכשיו הצו הנוכחי אמור להוריד את המספר, את אותם 20,000?
עירית בירן
לא, אנחנו מדברים כרגע, השנה הזאת, לכניסה לעבודה, לטיפול, על 1,504 תלמידים, שהם 20.27% מהסך הכללי.
מיכל כהן
רגע, אני אסביר. סך הכול - - -
מירב ישראלי
לא, יש פה - - -
מיכל כהן
סך הכול האוכלוסייה – זו הצגה הראשונה של עירית, אז אולי היא מתרגשת, לאט-לאט.
עירית בירן
מאוד.
מיכל כהן
לא קרה כלום, הכול מוכן. סך הכול האוכלוסייה ביישובים הנבחרים הללו היא 47,567. היא יש לפניכם את הנתונים?
היו"ר עינת וילף
ביישובים הקיימים.
מירב ישראלי
כן, בדף ההסבר.
מיכל כהן
כן. שמהווה 20.27% מכלל האוכלוסייה, אם דיברנו על כ-250,000.
היו"ר עינת וילף
שנייה, אתם סופרים את זה כך: אתם מסתכלים על האוכלוסייה ביישובים האלה, האוכלוסייה הכוללת - -
מיכל כהן
נכון.
היו"ר עינת וילף
- - בוגרים, ילדים, כולם.
יצחק קדמן
לא, האוכלוסייה של תלמידי י"א-י"ב.
מיכל כהן
י"א-י"ב.
היו"ר עינת וילף
אוקיי. האוכלוסייה של תלמידי י"א-י"ב ביישובים האלה היא 47,567 בני נוער. הם מהווים קצת יותר מ-20% מה-235,029.
מיכל כהן
נכון.
היו"ר עינת וילף
הבנתי. אבל הם – או אם אתם יודעים את הנתון הזה, אם ברוב מדינת ישראל 90% לומדים י"א-י"ב ביישובים האלה, כמה בדרך כלל לומדים ב-י"א-י"ב? הערכה, אני לא צריכה עד התלמיד האחרון.
עירית בירן
יש לנו מספר מדויק, כרגע, של ילדים שלא לומדים.
מיכל כהן
יש לנו מספר מדויק. בדיוק לפי זה אנחנו גם הלכנו על קריטריוני הבחירה. בעצם, גם עשירון טיפוח, שהוא מהחלשים, וגם אחוז נשירה גבוהה, וילדים לא רשומים.
היו"ר עינת וילף
כלומר, ללא הצו, הערכה, כמה מאותם - - -
עירית בירן
1,504 ילדים כרגע.
היו"ר עינת וילף
לא היו לומדים.
עירית בירן
לא היו לומדים.
מיכל כהן
לטיפול שלנו. הם האוכלוסייה הפוטנציאלית שלנו לטיפול מממוקד באותם - - -
היו"ר עינת וילף
אבל זה הרבה פחות מ-10%.
מירב ישראלי
צריך להבין, בגדול, על כלל האוכלוסייה ביישובים האלה כרגע לא חל לימוד, אלא זה לימוד חינם בלבד.
היו"ר עינת וילף
אני מבינה.
יצחק קדמן
הם לומדים באופן וולונטרי.
מירב ישראלי
נכון. הם לומדים באופן וולונטרי.
היו"ר עינת וילף
אני אומרת, כמה מתוכם לומדים בערך? בי"א-י"ב, היום, לפני הרחבת הצו?
ד"ר משה דקלו
רגע, החשבון הוא יותר מסובך מזה. אני רוצה לפרט. שכבת הגיל, המספרים, שאתם רואים בדף הראשון, זאת אומרת, אלו ילדי י' ו-י"א של השנה. זו אוכלוסיית הגיל. עכשיו, חלקם הגדול לומד בתוך משרד החינוך, אולם חלק מהם לומד בתמ"ת. חלק מהם נמצא בקידום נוער. חלק מהם נמצא ברווחה. זאת אומרת, אנחנו יודעים לומר באוכלוסיות האלה לאן הן התפזרו אל מחוץ למשרד החינוך.
מיכל כהן
תסתכלו על הטבלה הזו.
ד"ר משה דקלו
שתי קבוצות – אנחנו מחפשים אותם. קבוצה אחת – בטבלה הראשונה, זו.
מיכל כהן
בטבלה הראשונה יש התייחסות לכל המגזרים וגם לשנתונים הרלוונטיים.
ד"ר משה דקלו
אנחנו מחפשים שתי קבוצות רלוונטיות לצורך יישום הצו הזה. קבוצה אחת היא של ילדים שלא שובצו מעולם במערכת. זאת אומרת, יש לנו תעודות זהות שלהם בלמ"ס. ואנחנו מחפשים אותם. אנחנו מחפשים אותם ביישובים.
יהודית גידלי
מה זאת אומרת? מכיתה א' הם עוד לא רשומים?
עירית בירן
במגזר החרדי.
ד"ר משה דקלו
הם לא שובצו מעולם במערכת - -
היו"ר עינת וילף
איפה הם?
ד"ר משה דקלו
- - זאת אומרת, יש ילדים בישראל שלא שובצו אי-פעם בחייהם במערכת.
היו"ר עינת וילף
והשאלה היא איפה הם?
ד"ר משה דקלו
בדיוק. וזה הסוד הגדול שאנחנו כל הזמן מחפשים אותו, והולכים לשדה אל היישובים.
היו"ר עינת וילף
איפה הם נמצאים?
ד"ר משה דקלו
בדיוק - - -
היו"ר עינת וילף
ברשותך, אני פונה למשרד החינוך.
ד"ר משה דקלו
תיכף ניכנס לזה.
קריאות
- - -

אנחנו משרד החינוך.
היו"ר עינת וילף
אוקיי, סליחה.
ד"ר משה דקלו
אני הייתי אחראי על האישור בשלוש השנים הקודמות. אני משה דקלו.
מיכל כהן
זה דוקטור משה דקלו. גם במנהל הפדגוגי - - -
היו"ר עינת וילף
מי אנשי משרד החינוך?
יהודית גידלי
כל הקבוצה הזאת. כל הצד הימני.
עירית בירן
כולנו.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. עכשיו אין בעיה - - -
ד"ר משה דקלו
הקבוצה השנייה של הילדים שאנחנו מחפשים אותם מאוד, אלו ילדים ששובצו אי-פעם במערכת, יצאו ממצבת התלמידים של משרד החינוך, ולא שבו אליה.
היו"ר עינת וילף
אבל לפני כן, הילדים האלה, איפה הם בדרך כלל? זה בקרב היישובים הלא מוכרים הבדואיים, זה בקרב החרדים?
ד"ר משה דקלו
נכון, זו המסה הגדולה. החרדים והבדואים בנגב, זאת הקבוצה הגדולה.
עירית בירן
כשניכנס ליישובים - - -
ד"ר משה דקלו
למשל ילדים שנולדו בישראל ובאו למאהלים הבדואים, ואחר כך חזרו להר חברון או לחבל עזה, למקומות האלה. אלו ילדים שאנחנו יודעים שנולדו בישראל, ואנחנו לא יודעים על הירשמותם אי-פעם בתוך המצבות שלנו.
היו"ר עינת וילף
אבל יכול להיות שהם בכלל לא נמצאים בישראל.
ד"ר משה דקלו
יכול להיות שהם גם לא נמצאים. זאת אחת החידות, בשביל זה צריך להיות בשדה. ולכן מר קובי טוויל עם אגף שח"ר יוצאים לשדה לחפש את הילדים. איתור.
עירית בירן
ילד-ילד.
היו"ר עינת וילף
בסדר, אז הסך הכול.
יהודית גידלי
כמה ילדים כאלה יש? משה, כמה ילדים כאלה יש?
ד"ר משה דקלו
את רואה את הטבלה הזו? רואים פה, בעמודה השלישית משמאל, 533 ילדים, 494 ילדים. אלו ילדים שלא שובצו מעולם.
מירב ישראלי
בכל הגילאים?
מיכל כהן
לא, רק י"א-י"ב.
יהודית גידלי
רק ביישובים הספציפיים שאנחנו ומדברים.
עירית בירן
כן. ביישובים הספציפיים האלה.
היו"ר עינת וילף
לא, זה לא ביישובים הספציפיים האלה.
יהודית גידלי
אז מה זה, כל הארץ?
היו"ר עינת וילף
אתם מדברים על סך הכול, על כל הארץ. המספרים האלה של 1,000 תלמידים שלא שובצו, זה בכל הארץ.
ד"ר משה דקלו
המספרים האלה – כל הארץ. בטבלאות הבאות יש רזולוציה לתוך היישובים שנבחרו. אני יכול להגיד לכם שהמספרים האלה הולכים וקטנים בשנים האחרונות. אני יודע להגיד לכם על ילדים של שנה קודם ושנה קודם, בסביבות 618, 619 ילדים. זאת אומרת, כתוצאה מהפעולה שלנו אנחנו כן מוצאים ילדים. לא רבים, אבל אנחנו מוצאים אותם. זאת אומרת, זה דבר חשוב מאוד.
היו"ר עינת וילף
אז חוק חינוך חובה י"א-י"ב מוחל כרגע על כמה מתוך ה-235,000?
ד"ר משה דקלו
את שואלת אותי על שתי שכבות גיל. אני יכול להגיד לך על אחת-אחת.
מירב ישראלי
אפשר לסכם את הכול לפי - - -
היו"ר עינת וילף
אחת-אחת, אין בעיה. כמה?
ד"ר משה דקלו
הוא מוחל על כולם.
עירית בירן
35%.
היו"ר עינת וילף
הוא מוחל על כולם? אז למה צריך צו הרחבה?
ד"ר משה דקלו
על כולם. כולם חייבים להיות בבית ספר.
זיו בר
זה עוד 20% - - -
יצחק קדמן
35%.
ד"ר משה דקלו
כולם חייבים להיות בבית הספר. אבל יש צו שאנחנו מפעילים אותו זו השנה הרביעית. בשנה הרביעית הזו אנחנו נכניס עוד 20%.
מירב ישראלי
זה יהיה 55%.
ד"ר משה דקלו
זאת אומרת, הפעלנו בשלוש - - -
היו"ר עינת וילף
אבל החוק - - -
מירב ישראלי
לא, החוק אמור, נגיד - - -
ד"ר משה דקלו
בשש שנים.
מירב ישראלי
החוק אמור בסופו של דבר לחול על כולם. מכיוון ש - - -
היו"ר עינת וילף
היום, על כמה זה חל?
יצחק קדמן
35%.
זיו בר
35%. לפני החלה.
היו"ר עינת וילף
מכלל התלמידים במדינת ישראל, מתוך 235,000, כמה היום נמצאים תחת חוק חינוך חובה י"א-י"ב באופן מלא?
ד"ר משה דקלו
השאלה שלך מסבכת, כי הם כבר גמרו. השנה הראשונה כבר סיימה, השנה השנייה כבר סיימה.
מירב ישראלי
נכון, אתה צודק, אבל בוא נסכם דברים. בעיקרון, כל שנה בודקים את האחוז של הילדים לפי האחוז באותה שנה. וזה קצת משתנה כי הילדים משתנים. אבל בגדול - - -
היו"ר עינת וילף
115,691 שעולים ל-י"ב, כמה מתוכם נמצאים כבר היום בחוק חינוך חובה י"ב?
ד"ר משה דקלו
97,000 בערך.
היו"ר עינת וילף
97,000. כלומר, יש לנו כמעט 20,000 שהם עדיין בחוק חינוך חינם, אבל לא חובה.
ד"ר משה דקלו
נכון.
היו"ר עינת וילף
עכשיו, עם שינוי היישובים, כמה מתוך אותם 20,000 שעולים ל-י"ב יהיו עכשיו תחת חוק חינוך חובה?
ד"ר משה דקלו
שוב, הספירה היא קשה, כי חלק בתמ"ת, וחלק נמצאים - - -
היו"ר עינת וילף
בערך, אני באת לא צריכה את הילד האחרון. על מה אנחנו מדברים כאן? מתוך 20,000 שעדיין אין עליהם חוק חינוך חובה ל-י"ב, כמה נכנסים?
ד"ר משה דקלו
בערך 3,000.
היו"ר עינת וילף
בערך 3,000. בסדר. לקח זמן, אבל קיבלתי את התשובה. בסדר, נמשיך. בבקשה.
עירית בירן
הקריטריון הבא הוא התחייבות משנה שעברה לוועדה להכניס את ירושלים לתוך החיוב בחוק, ואת אבו-בסמה, שחלקה יישובי קבע, והרוב היא פזורה.
היו"ר עינת וילף
ירושלים לא בחוק היום?
עירית בירן
היא תיכנס. ברשימה של השנה, אנחנו מבקשים להכניס את ירושלים.
היו"ר עינת וילף
כלומר כל הילדים, שלומדים במערכת החינוך הירושלמית י"א-י"ב עושים את זה וולונטרית?
מירב ישראלי
וולונטרית. ברור.
יצחק קדמן
גם בתל-אביב.
מירב ישראלי
האמת היא שבכל הארץ זה היה ככה.
עירית בירן
היישוב הנוסף הוא אבו-בסמה. בבדיקה הראשונית של אבו-בסמה עלינו על מצב שיש בסביבות 900 ילדים כרגע שחלקם לא למדו מעולם, וחלקם למדו ונשרו לאורך השנים. יש ילדים שנשרו בכיתה ג', ד', עד נשירה. זאת נראית לנו משימה שהיא קצת מעל אפשרות לעשות בשנה אחת, לקחת 1,000 ילדים, או 990 ומשהו ילדים בבת-אחת, ולהחיל את החוק בשנה אחת. אנחנו מבקשים לאפשר לנו לפרק את זה לשלוש שנים. כל שנה, בסביבות 300 ילדים, לטפל בהם, כדי שנוכל להחיל את החוק בצורה מיטבית, ולמצוא מסגרות, לעשות השלמת השכלה, להביא אותם לקראת תעסוקה תקינה, וכן הלאה. וזה משהו שאנחנו מבקשים, זה היה נושא נוסף שאנחנו העלנו בוועדה שלנו.
היו"ר עינת וילף
קיבלנו מראש את הפרטים?
ד"ר משה דקלו
זה הולך בהלימה להחלטת הממשלה מספטמבר 2011 של הסדרת כל הנושא של אבו-בסמה והיישובים. כל הרעיון הזה בא בהלימה להחלטת הממשלה של הסדרת היישובים הבדואים בנגב. פרויקט גדול מאוד שהממשלה החליטה עליו. ואנחנו הכנו גם את תכנית החינוך שמשלבת בתוך החלטת הממשלה גם את הטיפול בילדים הללו.
היו"ר עינת וילף
בסדר.
ד"ר משה דקלו
עוד הערה אחת, ברשותך, ירושלים, יש בה 2,308 ילדים שלומדים במוסדות שהם אינם מכירים בישראל.
היו"ר עינת וילף
במזרח ירושלים.
ד"ר משה דקלו
לא, עזבי רגע את מזרח ירושלים.
היו"ר עינת וילף
חרדים בירושלים.
ד"ר משה דקלו
חרדים.
היו"ר עינת וילף
של העדה החרדית. שלא מקבלים גם כסף, נכון? הם ממש מנותקים לגמרי.
ד"ר משה דקלו
שגם לא מקבלים אגורה, שהם פשוט מחוץ למערכת. אנחנו מצאנו את המספר הזה כתוצאה מבדיקות שאנחנו עושים במשך השנים. 2,308 ילדים לומדים בישיבות, ואנחנו לא מדווחים עליהם, לא לכסף, לא ללימודי ליב"ה חובה.
היו"ר עינת וילף
אבל הם נספרים ב-235,000?
ד"ר משה דקלו
בתוך הסך הכול? הם בקבוצת הגיל, בוודאי.
היו"ר עינת וילף
הם בקבוצת הגיל. כלומר, הם אזרחי ישראל בקבוצת הגיל, אבל הם בעצם נמצאים לחלוטין מחוץ למערכת.
ד"ר משה דקלו
לא, הם לא בתרבותי ייחודי גם כן.
מירב ישראלי
המוסדות הם גם לא פטור.
היו"ר עינת וילף
הם לא פטור, הם לא מקבלים כלום.
עירית בירן
לא כלום.
ד"ר משה דקלו
לא, הם לא כלום. הם לומדים - - -
היו"ר עינת וילף
כשדיברנו – אמרנו שהם יכולים לקבל פטור כי הם באמת לא שייכים למדינה. ועליהם הצו יחול, ואז מה המשמעות? כלומר, אם ירושלים עכשיו זה חוק חינוך חובה י"א-י"ב, מה קורה בפועל?
דורית מורג
הם יצטרכו להיכנס למסגרת תרבותית ייחודית. יש חוק לגבי התרבותי ייחודי, שלמעשה, יש לו פטור מלימודי ליב"ה לגבי הגילאים האלה.
היו"ר עינת וילף
אני אצטרך להתחיל לשלם להם כסף עכשיו בשביל לעמוד ב-י"א-י"ב?
דורית מורג
בכל מקרה הם יהיו חייבים להיכנס לחוק הזה. זה החוק, כן.
מירב ישראלי
לפי החוק, למעשה, הילדים האלה חייבים – גם לפני י"א-י"ב.
ד"ר משה דקלו
והכסף יהיה 55%.
מיכל כהן
גם לפני, הם לא צריכים להיות – רגע, החוק מדבר על י"א-י"ב, ומה עם חוק חינוך חובה עד כיתה י' והם לא נמצאים? הם גם לא יבואו לשם גם כשיעשו עליהם את החוק.
עירית בירן
בדיוק.
היו"ר עינת וילף
רק שאני אבין, בתיאוריה, אז עכשיו הם כאילו תחת החוק, אבל כמו שאת אומרת, מ-א' עד י' אף אחד לא אוכף עליהם את החוק ממילא, אז גם ב-י"א-י"ב לא ייכפו עליהם את החוק. אוקיי.
עירית בירן
עוד משפט אחד שקשור לאבו-בסמה. מה שאנחנו עשינו זה פילוח גיאוגרפי. כי הממוצע בהתאם נותן את שירותי החינוך מאזור ערד עד עזה ועד באר-שבע. יש חלוקה של שבטים, ואנחנו בצו – אם תסתכלו – מיפינו את השבטים שאנחנו רוצים לטפל בהם השנה, ושבטים אחרים יכנסו לשנה הבאה ולשנה השלישית. נעשה את זה בהדרגה, בהתאם ובחיבור לבינוי בתי הספר והקמת מערכת החינוך - - -
היו"ר עינת וילף
כלומר, השבטים שמצוינים כאן הם בעצם ה-300 - - -
מיכל כהן
300 הילדים שאנחנו מדברים עליהם.
היו"ר עינת וילף
בסדר.
עירית בירן
כל היישובים האחרים, אנחנו מדברים על יישובים מלאים. ונתתי לכם שם, בחומר שצירפתי, גם את המספרים של כמות הילדים. בסך הכול הכללי זה 1,504 ילדים.
היו"ר עינת וילף
האם מעבר להרחבת הצו מבחינת החוק, לצורך העניין, הורי הילדים הופכים באותו רגע לאחראים בכל הנושא הזה, איזה עוד משמעויות יש לעצם הרחבת הצו? האם יש לזה משמעויות תקציביות?
עירית בירן
יש תכנית תקציבית. כל שנה מוסיפים עוד 15 מיליון שקל לתוכנית הזאת. בתוכנית הזאת, קודם כל, המשרד מקצה תקני קב"סים, כדי שיהיה מי שיאתר ויגייס את הילדים.
היו"ר עינת וילף
מה זה קב"סים?
עירית בירן
קצין ביקור סדיר, שהתפקיד שלו הוא גם לאתר וגם לגייס את הילד ואת המשפחה חזרה לתוך מערכת החינוך. בתוכנית יש מודל שאנחנו קוראים לו "חממות חינוכיות", איסוף הילדים, עם קידום נוער להשלמת השכלה ולהכנה לקראת חזרה לתוך בית ספר, סגירת הפערים והכנה לקראת חזרה לבית הספר. אנחנו ביקשנו השנה לאפשר גם עבודה בסופי שבוע לילדים עובדים, ואפשרות לתת תכנית לתלמידים במעצר בית מעל 30 יום, כי ראינו שחלק מהילדים – לא באלפים, אבל יש מאות – שאנחנו לא מצליחים להחיל עליהם את החוק כי הם במעצר בית מעל 30 יום.

הנושא הנוסף הוא נושא של כיתות קלט, שיפתחו ב-י"א-י"ב. לשם יעשו בתוך בתי הספר היישוביים האזוריים של אותם יישובים, עם תכניות שהן או טיפוליות, כמו "מניפה", שהיא תכנית שנותנת חיזוק דימוי עצמי, והתמודדות, וכן הלאה. או תכנית שהיא עם הפנים לתעשייה, כדי לאפשר להם אחר כך להשתלב לתוך תעסוקה מכובדת.
היו"ר עינת וילף
אמרנו שבערך 3,000 חדשים יכנסו עכשיו תחת הצו הזה. כמה מתוכם כבר לא נמצאים במערכת?
מיכל כהן
1,504.
היו"ר עינת וילף
1,500 כבר לא נמצאים במערכת. כלומר, על 1,500 נצטרך להילחם שיישארו, ו-1,500 בכלל צריך להחזיר אותם.
זיו בר
1,500, נקודה.
מיכל כהן
לא, 1,504 זו אותה אוכלוסייה ב-29 היישובים, או שלא נרשמה מעולם, או שהיתה במערכת ונשרה. כל המיקוד של העשייה של מה שעירית עכשיו אמרה, היא על אותם 1,504 ילדים שאו נשרו במהלך, או מעולם לא נרשמו, ועליהם אנחנו נילחם להחזיר אותם ל-י"א-י"ב.
היו"ר עינת וילף
אבל יש כאלה שנמצאים היום ב-י', ויש סימן שאלה אם הם ימשיכו ל-י"א?
מיכל כהן
אלה גם נספרים. עכשיו, צריך לומר שבאופן כללי, לשמחתנו הרבה, במדינת ישראל, ילדים ממשיכים ללמוד י"א-י"ב, גם אם לא נפנפנו להם בשרביט. זה חלק מהתודעה החברתית ציבורית שילדים מסיימים י"ב כיתות.
היו"ר עינת וילף
והגיוס לצה"ל.
מיכל כהן
ולכן אנחנו מדברים על אוכלוסייה מאוד ממוקדת, שהיא לא אוכלוסייה חדשה שהגיעה לכיתה י', והם יצאו לחוף הים. אוכלוסייה שכנראה בתהליך הלימודי ובתהליך הרגשי עברה כל מיני טלטלות, ואנחנו עכשיו ממקדים. לאורך כל הדרך אגף שח"ר מטפל בהם במהלך. אבל לכאורה, עד לסוף כיתה י' הוא היה מחויב להחזיק אותם בשן ועין, ומרגע שהם סיימו את כיתה י', אם הם נשרו, לא יכולנו להחזיר. החוק הזה מאפשר לנו את המנדט להחזיר אותם בחזרה. צריך לקחת בחשבון שילדים שהיו מנותקים יותר משנה, אי-אפשר לבוא ופשוט להחזיר אותם בשם החוק לתוך הכיתה הרגילה, ולכן יש את כיתות הקלט, יש את החממות, יש את ההכנה בסופי שבוע. את כל ההיבטים האלה שמשלבים הרבה מאוד היבטים גם טיפוליים.
היו"ר עינת וילף
רק שאלה לצורך העניין, אנחנו מדברים עכשיו על י"א-י"ב, אבל אלה אנשים שאתם אומרים שהתנתקו הרבה לפני. אם המערכת לא טיפלה בהם עד עכשיו, למה היא פתאום תצליח כשהם מגיעים ל-י"א?
עירית בירן
אנחנו מקווים שאנחנו נעזור ליישוב עם תוספת המשאבים שיבואו דרך המהלך הזה, פלוס הקמת ועדות התמדה יישוביות - - -
היו"ר עינת וילף
הכספים האלה, אגב, הולכים ליישוב?
עירית בירן
הם הולכים ליישוב לתוכניות.
היו"ר עינת וילף
איזה פיקוח יש לכם – תסלחו לי, אבל אלו יישובים שלא כולם ידועים בכך שהדברים נעשים כמו שצריך. איך אתם מבטיחים שהכסף אכן יגיע ליעדו, ישמש למטרתו?
עירית בירן
יש בכל מחוז צוות פיקוח שאחראי על החלת החוק, ממונה השח"ר, מפקחי הביקור הסדיר, המפקחים לקידום נוער. והם אמורים לעבוד כצוות יחד עם המפקח הכולל של אותו יישוב כדי לראות שבאמת הדברים נעשים, והם נעשים בצורה מיטבית.
מירב ישראלי
זה גם נכנס לחוק של ייעוד כספי חינוך, אני משערת, לא?
מיכל כהן
אני לא יודעת מה זה - - -
מירב ישראלי
יש חוק הרי שכל הכספים שהמדינה מעבירה לרשויות המקומיות, הם חייבים לעבור לחשבון בנק ייעודי, וזו עבירה פלילית להשתמש בהם למטרות אחרות.
מיכל כהן
מכיוון שאנחנו אלה שפותחים את אותן כיתות, אנחנו אלה שעושים את כיתות הקלט, את החממות, את כל הדברים האלה, אז התקציב – לכן אני אומרת שמכיוון שאנחנו פותחים את הכיתות, ואנחנו יודעים לצבוע את הכיתות סביב התקציב הזה, שהרי, כמו שאמרתי, אגף שח"ר עושה טיפול לאורך השנים. את שואלת שאלה נכונה, אם לא הצלחנו להחזיק אותם עד כיתה י', מה יעשה את ההבדל? אבל פה אנחנו עושים טיפול מסוג אחר. בכל התהליך, עד כיתה י', אנחנו מלווים אותם, אנחנו משתדלים מאוד – אם כי לא בהצלחה של 100% – שהילדים לא ינשרו ויתנתקו לגמרי. אבל כמו שאמרנו, בתוך האוכלוסייה הזו יש גם ילדים שלא היו שם מעולם. אז ניתן להם מענה שהוא מענה יותר רך, מה שנקרא.
היו"ר עינת וילף
אז אני אשאל, כמה שנים אנחנו כבר בתוך הצו הזה?
מיכל כהן
זו השנה הרביעית.
היו"ר עינת וילף
שנה רביעית. במקומות שלגביהם הורחב הצו, מה השתנה?
עירית בירן
קודם כל, יש ירידה מאוד דרסטית בכמות הילדים שהמשיכו לנשור. אתם יודעים שלעצור בבת-אחת היה קושי. אותה קבוצת 30 היישובים של תש"ע – אנחנו רואים ירידה של 49% ברמת הנשירה של ילדי י"א-י"ב היום. הקבוצה של תשע"א – ירידה של 71%, שהיא ממש דרסטית, ותשע"ב – 30%, ואנחנו בתהליך השנה לקחת את אותם יישובים שלא ראינו עשייה פדגוגית מספיק לעמוק, להיכנס בליווי קצת יותר צמוד אליהם, כדי לראות שהם - - -
היו"ר עינת וילף
כלומר, יש יישובים שלגביהם הורחב הצו, אבל לא השתנה כלום.
עירית בירן
בקושי. השתנה אולי במספרים מאוד קטנים. אבל רוב היישובים באמת עשו מהלך יפה.
היו"ר עינת וילף
תני לי דוגמה, איזה יישובים למשל?
מירב ישראלי
חלוקה ליישובים.
עירית בירן
ניקח את עראבה, למשל, שבצורה דרמטית ירדו בכמות. היה להם 135 ילדים נושרים בגילאים הרלוונטיים. השנה יש להם 35 בלבד.
היו"ר עינת וילף
ובאילו יישובים למשל לא השתנה כלום?
עירית בירן
אם מדברים על הגליל, שפרעם, שהירידה היתה מאוד מינורית. לא להיפך, היו להם 78 ילדים נושרים, היום יש להם 88 נושרים. אפילו עלייה טיפה.
היו"ר עינת וילף
מהניסיון שלכם, מה ההבדל בין המקומות שהשתנה למקומות שלא השתנה?
עירית בירן
המחוזות מדווחים שבמקום שוועדת ההצמדה והיישוב התגייס כדי לדון ילד-ילד – מה הגורם שגם לו לנשור, מה צריך לעשות, וכן הלאה – משנה את תרבות העבודה בתוך היישוב. ואז החיבור בית ספר, יישוב, קהילה, עבודה עם הורים, מתהדק, ואז יש תוצאות יותר טובות. ואנחנו מקווים שנצליח להטמיע את התהליך הזה של - - -
היו"ר עינת וילף
מה זה ועדת ההתמדה?
עירית בירן
שהחליטו על החקיקה ושינוי המדיניות בנושא של חוק חינוך חובה עד גיל 18, העלו את הצורך להקים ועדה שיחידות שונות במשרד, יחד עם ראש רשות, עם מנהל אגף חינוך, עם צוות היישובים, מנהלי בתי הספר, יתחילו להסתכל על הילדים ולדון בסיבות שילדים נושרים.
מיכל כהן
המוטיבציה שיתמידו עד תום י"ב, ובעצם דיון ברמה פרטנית בילדים, ולתת להם מערך מסייע, כך שהם לא ינשרו מהמערכת, וזה ברמה יישובית. זאת אומרת, כל יישוב – היום גם כל מחוז – כל יישוב וכל מחוז נדרשים לעשות את המפגש הזה. ולשאלתך הקודמת, אנחנו נראה יישובים באמת, שעשו בצורה דרמטית ושינו את התרבות של האחריות לגבי הילדים. ונראה יישובים שעדיין לא, ושם אנחנו צריכים להמשיך ולעבוד.
היו"ר עינת וילף
האם משהו מהצווים האלה היתה נקיטה של אמצעיים פליליים בארבע השנים האחרונות?
מירב ישראלי
לא, האמת היא שצריך להגיד שכשהוועדה החליטה על הרחבת החוק גם ל-י"א-י"ב, היתה התלבטות מאוד קשה האם להשאיר את עבירה הפלילית על ההורים לגבי הגילאים האלה, מכיוון שהילדים בגילאים האלה זה לא בדיוק כמו ילדים קטנים. ובסופו של דבר הוחלט – גם בגלל העמדה המקצועית של משרד החינוך – שלא להרחיב את העבירה הפלילית גם לגילאים האלה.
היו"ר עינת וילף
בכל הארץ.
מירב ישראלי
כן. כשבעצם המשמעות העיקרית של החוק הזה זו חובת המדינה למצוא את המסגרות לילדים האלה. זאת אומרת, החובה העיקרית המוטלת פה היא – זאת אומרת, כמובן, גם ההורים שותפים למהלך, וכמובן, גם עליהם יש חובה - - -
היו"ר עינת וילף
אבל בעצם אין אחריות פלילית, לא על ההורים, בוודאי לא על הילדים. אז בעצם זה רק משקף את המאמץ של המדינה. הבנתי. חשוב. עוד?
מיכל כהן
זה משקף את המאמץ, אבל אני באמת חושבת שיכול להיות שבתהליך הזה – אני הסתכלתי אחורה, גם אני לא הייתי שם כשהחלו את הצו. אבל מה שחשוב בעיני, והוא דרמטי, זה השינוי שמתחולל ביישובים האלו. אם אנחנו מדברים על ירידה של 50% בנושרים – שאלו לא אותם נושרים שמופו בהתחלה, שהרי הגיל כבר – זה אומר משהו על יכולת ההתמדה ביישוב. זה אומר משהו על המחויבות של היישוב לכלל ילדיו. אני חושבת שזו הבשורה בעצם. העבודה הזו, הממוקדת, כשאנחנו עושים פוקוס על הילדים האלה, ובעצם מרגילים את היישוב לכך שהילדים צריכים ללמוד גם בתחומו וגם מחוץ לתחומו. אבל יש להם אחריות להחיל את זה.
היו"ר עינת וילף
עוד התייחסות? כן, בבקשה.
ד"ר משה דקלו
עוד הערה לגבי ההערה של מיכל. בשנה השנייה עשינו "קול קורא" יחד עם זבולון אורלב, שהיה יושב-ראש הוועדה. אחת התופעות המדהימות היתה ההתנהלות של היישובים. חולון ורעננה ממש רצו ל"קול הקורא" הזה. זאת אומרת, יישובים טובים, שאכפת להם, באמת רצים לעשות את העתודה הזאת.
היו"ר עינת וילף
"הקול הקורא" הוא למה?
יהודית גידלי
מספר התלמידים שהם צריכים להכניס למערכת שואף לאפס.
ד"ר משה דקלו
נכון.
מיכל כהן
נכון. זה בדיוק איפה שיש תרבות כזאת, זה לא חוכמה.
ד"ר משה דקלו
הם מאוד רצו להחיל את זה. הם רצו להיכנס לתוך הצו, להיכלל בתוך הצו. אבל זה ברור שדווקא היישובים - - - הם אלה שזקוקים.
יעקב טוויל
אם אפשר להוסיף משהו. אני מנהל אגף שח"ר.
היו"ר עינת וילף
כן.
יעקב טוויל
בהקשר למה שמיכל אמרה, למעלה מ-1,000 תלמידים – אומנם ברמה הארצית – הוחזרו למערכת הלימודים, כאלה שלא למדו בכלל, שהיו מחוץ למערכת. זה מראה על ההפנמה של מוסדות החינוך, של הרשויות יותר, על החשיבות של לסייע בלהחזיר את הילדים האלה חזרה. 1,000 תלמידים זה לא מספר קטן להחזיר חזרה לתוך מסגרות החינוך, שהם כבר יוצאים לגמרי מההגדרה של הנושרים. זה דבר מאוד חשוב.

לגבי שאר הדברים, אולי איזה נתון אחד או שניים חשובים. למעלה מ-61% מהתלמידים הם למעשה סיימו כיתות י"ב, כך שהם יוצאים מתוך המעגל, ממה שמשה דקלו ומיכל אמרו. אבל למעלה מ-33% מהתלמידים סיימו י"ב, ועוד 20% נמצאים בתוך החטיבות העליונות. וזה משמעותי מאוד, 20% מהתלמידים זו כמות לא קטנה ששולבה בתוך המערכת. משהו לא ברור?
מירב ישראלי
20% ממה?
יעקב טוויל
20% מהתלמידים שאותרו. עכשיו אני מדבר על אלה שאותרו לתוך הפרויקט הזה, נמצאים בתוך המערכת חזרה. זאת אומר שיש לנו כאן איזשהו בסיס - - -
היו"ר עינת וילף
ה-1,000 שאתה מדבר עליהם זה 20%?
יעקב טוויל
לא, קודם כל, 1,000 זה ברמה הארצית, הוחזרו למסגרות החינוך ברמה הארצית, לא קשור כרגע לפרויקט, אבל לפרויקט הזה כן יש תרומה מאוד משמעותית לעניין הזה. אני עכשיו מדבר רק על אותם אלו שאותרו במשך שלוש השנים האחרונות. 20% מהם נמצאים כרגע בתוך המערכת, ו-60% כבר סיימו לגמרי את כיתות י"ב. זאת אומרת, עדיין אחוזי ההצלחה הם גבוהים מאוד, אם אתם מבינים את מה שאני מתאר כאן כרגע.

עוד משפט אחד, השינוי היום, אגב, הוא שאותן כיתות, אותה מערכת, שהיום הקב"סים – קציני הביקור הסדיר – שאמורים לאתר, אז היום יש להם גם פתרונות מצוינים של תכניות תוספתיות על כיתות מסוימות שתומכות עוד יותר בתוך בתי הספר בילדים האלה. כך ששוב, מונעים מהם לנשור. זאת אומרת, מעבר לזה שמחזירים אותם והם צריכים עדיין תמיכה בתוך המערכת החינוכית, זה מונע מהם לנשור.
היו"ר עינת וילף
עוד משהו ממשרד החינוך? דוקטור יצחק קדמן, בבקשה.
ד"ר יצחק קדמן
תודה גברתי, יושבת-הראש. קודם כל, אני רוצה לברך את אנשי משרד החינוך. תענוג לשמוע אתכם. אני רוצה לומר לכם שלא כך היו פני הדברים כאשר נחקק החוק. אני רוצה להזכיר לכולנו, למשל, את העובדה שמשרד האוצר הילך אימים על הוועדה הזאת, ועשה חישוב כמה תלמידים יש ב-י"א-י"ב, חילק את זה ב-30 או 35, והגיע למסקנה שצריך מיליארדים לפינוי כיתות נוספות. מי שלא מאמין, תפתחו את הפרוטוקולים של שנת 2006 ו-2007, ותמצאו את זה שם. אז לקח מאוד חשוב, שלא צריך להלך אימים על הוועדה הזאת כאשר מקדמים נושאי חינוך וחוקי חינוך.

אני רוצה לברך את הוועדה, כי היא מאשרת היום משהו היסטורי. לראשונה, בשנת הלימודים הבאה, אנחנו נעבור את מחצית תלמידי ישראל ב-י"א-י"ב, שיהיו תחת חינוך חובה. אני רוצה להזכיר, עד היום היו 35% מכלל הילדים בגילאים האלה. בשנה הבאה אנחנו קופצים מדרגה, 20%, ל-55%, שזה למעלה ממחצית. נותרו לנו שנתיים כדי להשלים את המהלך. אני בהזדמנות הזאת רוצה לקרוא לאנשי משרד החינוך, אני שומע אתכם, אני רואה שאתם כולכם נלהבים לעניין הזה. הוכחתם את זה בגילאי 4-3, תעשו מאמץ להיענות לאתגר שבתשע"ד אנחנו נסיים את החוק כולו. אפשר לעשות את זה. זה יהיה היסטורי שאתם מקדימים את מה שהחוק נתן לכם. אני חושב שאפשר לעשות את זה.

גברתי היושבת-ראש, החוק הזה חשוב גם לאלה שלא נשרו. כי החוק הזה מעביר מסר: צריך ללמוד י"ב כיתות. יש לעניין הזה הרבה משמעויות גם לגבי אלה שנמצאים במערכת, גם לגבי התלמידים שאומרים להם אתה לא יכול לעשות פה טיילת בכיתה י"א. כי עד היום, אמרו לתלמידים זה חינם, אבל זה לא חובה. היו לזה כל מיני משמעויות. יש לזה גם משמעויות למערכת עצמה. בחוזר מנכ"ל שמדבר על הפסקת לימודים של תלמיד בבית ספר, עד כיתה י' היה כתוב בחוזר מנכ"ל שזה לא ייעשה עד שתמצא לתלמיד מסגרת חלופית אחרת. עכשיו צריך לשנות את זה, כי אי-אפשר יהיה לסלק תלמיד עד שתימצא לו מסגרת אחרת גם ב-י"א ו-י"ב, כך שלכל המערכת.

יש לזה השלכות נוספות, גברתי. אני חושב שהגיע הזמן לתקן את חוקי העבודה במדינת ישראל. חוקי העבודה במדינת ישראל קבעו עד היום בהלימה שילדים יכולים לצאת לעבודה בסוף כיתה י'. היום, כאשר נכנס חוק חינוך חובה, ואנחנו עוברים את מחצית הילדים מישראל, יש סתירה בין היכולת של ילד לוותר על הלימודים ולצאת לעבודה – ואני לא מדבר על בתי ספר מקצועיים, אני מדבר על נשירה מהמערכת – לבין חוקי העבודה שמתירים לילד לעבוד כבר מגיל 16. אני חושב שצריך לתקן את העניין הזה, מפני שצריכה להיות הלימה במסר שאנחנו נותנים לתלמידים: תלמדו עד סוף י"ב, לבין המסר שאנחנו נותנים להם בחוקי העבודה.
היו"ר עינת וילף
הנושא ייבדק.
מירב ישראלי
אני חושבת שעשינו שם איזו התאמה. אני צריכה לבדוק את זה.
יצחק קדמן
לא, צריך לבדוק את זה כי - - -
מירב ישראלי
חוק עבודת נוער – אנחנו - - -
יצחק קדמן
כי עדיין יש תלמידים לא מעטים שחוק לימוד חובה ב-י"א-י"ב לא חל עליהם. לכן יש צורך לעשות - - -
היו"ר עינת וילף
האמת היא, אין בעיה, הנושא ייבדק. מקסימום נבקש להוסיף תיקון שאומר לכשהחוק יסיים את תחולתו ב-100% - - -
מירב ישראלי
לדעתי זה יחול, אבל נבדוק את זה.
יצחק קדמן
או מי שזה כבר חל עליו.
מירב ישראלי
לא, אני לא בדקתי את זה.
היו"ר עינת וילף
אני לא בטוחה שזה נכון להתחיל לדרוש ממעסיקים לראות אם זה ביישוב הזה או ההוא.
מירב ישראלי
לדעתי, אנחנו כן עשינו אפילו איזה – אני זוכרת, היו תקנות או משהו, שהמעסיק צריך אישור, או שהילד – זה לא שעות הלימודים.
עירית בירן
צריך פטור מלימודים - - -
מירב ישראלי
כן, יש שם משהו.
היו"ר עינת וילף
אז תבדקו, אם צריך לתקן, נתקן. בסדר.
יצחק קדמן
הדבר האחרון שרציתי להעיר, אני מקווה שזו איזושהי טעות סופר. ברשימת היישובים לשנת הלימודים הבאה מופיעים ארבעה יישובים שכבר הופיעו בשנת הלימודים הקודמת. זה לא יכול להיות. משהו פה לא בסדר.
מיכל כהן
איזה?
עירית בירן
איזה יישובים?
היו"ר עינת וילף
מה היישובים?
יצחק קדמן
היישובים הם ג'לג'וליה, טמרה, כפר קאסם ומודיעין עילית – מופיעים כבר בצו לימוד חובה של 2011, ומשום מה הם מופיעים פה פעם שנייה. משהו פה - - -
יהודית גידלי
כל היישוב משנים קודמות?
יצחק קדמן
כן.
מיכל כהן
איזה אמרנו? כפר קאסם, מודיעין עילית.
יצחק קדמן
ג'לג'וליה, כפר קאסם, טמרה ומודיעין עילית.
מירב ישראלי
תבדקו את זה.
יצחק קדמן
יש לי פה את שני הצווים.
עירית בירן
אנחנו נבדוק את זה, אבל אין לי את הצו.
ד"ר משה דקלו
טמרה לא מופיעה.
מיכל כהן
טמרה לא מופיעה. יש לך את הצו? כן, הנה, זה הצו.
היו"ר עינת וילף
יש לנו פה את הצו, מירב תתייחס.
עירית בירן
אנחנו נבדוק את זה.
מירב ישראלי
הצו הוא ככה: אשקלון באקה-ג'ת, בית-שמש, ג'לג'וליה, דליית אל-כרמל, חולון, טייבה, טמרה, כסייפה, כפר קאסם, מודיעין עילית, נצרת, נצרת עילית, נתניה, עוספייה, פתח-תקווה ושפרעם. זה שנה שעברה.
עירית בירן
טוב, נעשה בדיקה מחדש.
יצחק קדמן
למה היישובים מופיעים עוד פעם?
מיכל כהן
אז שלושה מהיישובים אתה צודק, אנחנו - - -
יהודית גידלי
ארבעה. כל הארבעה שהוא - - -
מיכל כהן
טמרה לא.
יצחק קדמן
טמרה מופיעה בשתי הרשימות.
עירית בירן
טוב, נבדוק את זה מחדש.
היו"ר עינת וילף
לא, זה יותר מלבדוק, כי אז אתם לא עומדים ב-20%.
ד"ר משה דקלו
אני מחזיק את הצו החתום בידיים שלי. אין טמרה פה.
יצחק קדמן
אני מדבר על הצו שהונח - -
מירב ישראלי
אצלי יש.
מיכל כהן
כן, אתה צודק.
יצחק קדמן
- - שחתום עליו גדעון סער.
ד"ר משה דקלו
סליחה, חיפשתי בתי"ו.
היו"ר עינת וילף
אוקיי, אז הדבר אומר שאתם לא תעמדו ב-20%.
עירית בירן
לא, אז אנחנו נוסיף יישובים. יש לנו עוד יישובים שרוצים.
מיכל כהן
אנחנו נכניס ארבעה יישובים. זאת טעות, אנחנו לא עלינו עליה. אני מצטערת, קודם כל, על הטעות. אנחנו נעשה לה מיד תיקון.
היו"ר עינת וילף
אז אתם תשלחו לנו צו חדש.
מיכל כהן
כן. מיד אנחנו נעשה לה תיקון.
יהודית גידלי
אז אי-אפשר להעביר.
היו"ר עינת וילף
אז אנחנו לא נאשר את זה.
מיכל כהן
אנחנו צריכים להחתים מחדש. אני לא יודעת איך זה קרה. אנחנו נבדוק את זה.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. חשוב שעלית על זה. זיו בר, מרכז שלטון מקומי.
זיו בר
שלום. ראשית, אני גם רוצה להצטרף לברכות ולהגיד שמדובר במהלך חשוב. אנחנו הרבה שומעים – באווירה הציבורית מדברים על צדק חברתי. אנחנו יודעים שגם אדם שמסיים 12 שנות לימוד, מסיים בגרות, מגיע לאוניברסיטה, גם אם הוא עומד בכל התנאים האלה, יכול להיות שיהיה לו מאוד קשה. ופה אנחנו מאתרים כבר פער ראשון, בגיל יחסית צעיר, חבר'ה שמנותקים ולא מגיעים למערכת החינוך, ואין להם את ההזדמנות הזאת, ואנחנו שמים עליהם את הזרקור. וזה דבר מאוד חשוב, ולכן אנחנו מברכים על המהלך הזה.

אני גם מצטרף לדבריו של דוקטור קדמן, שאמר שבארבע שנים הגענו ל-50%, ויש לנו עוד שנתיים כדי להגיע לכל ה-100%. 55% – יש לנו עוד שנתיים בלבד להגיע לעוד 45%. כלומר, הקצב בשאיפה לגדול, וצריך להשים לב לנקודה הזאת. משהו אחרון שאני רוצה להגיד זה לגבי החשש שלי, באוכלוסייה שאנחנו עכשיו רוצים – אותם 1,500 תלמידים. יש הבדל אם תלמיד היה במערכת החינוך ונשר לאורך השנים, והגענו ל-י' ואנחנו כבר לא מוצאים אותו, ואנחנו נשקיע במסגרות נוספות – ואנחנו יודעים שיש מסגרות טובות, כיתות אתגר, קידום נוער – ואנחנו נמשוך אותו; לבין אוכלוסייה שנשרה הרבה קודם, ואנחנו צריכים לבנות שם אמון מההתחלה. זה מצריך משאבים אחרים, תכנית קצת אחרת.

מיכל הסמנכ"לית דיברה על זה, שצריך רוך. אני יכול להציע אולי אנחנו, עם ראשי הרשויות, לראות איך עושים פה איזשהו מהלך גדול ואחר, כי הילדים האלה שלא הגיעו לבית ספר כבר כמה שנים – זה שיש צו ושיש אפילו עוד תוספת תקציב, הדרך להגיע אליהם ולהכניס אותם ולתת אמון במערכת היא מורכבת ומסובכת מאוד. אני מציע את העזרה שלנו, ואני גם מקווה גם שהמשרד יידע להגיע אליהם.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. שחר רייכמן מ"יוניסף", בבקשה.
שחר רייכמן
שלום, אני שחר רייכמן, תלמיד כיתה ט', מחטיבת הביניים "דורות" בראשון-לציון, חבר ב"נוער למען יוניסף". אני נמצא כאן היום יחד עם נציגה נוספת של "נוער למען יוניסף", יהלי בן-דוד. ב"נוער למען יוניצף" אנחנו עוברים הכשרה בנושא האמנה הבינלאומית וזכויות הילד. חוק חינוך חובה מהווה חלק בסיסי ובלתי נפרד מזכויותיהם של ילדים כחלק מהאמנה בדבר זכויות הילד, עליה חתמה מדינת ישראל כבר בשנת 1991. בישראל האמנה מתייחסת לילדים ובני נוער עד גיל 18, ועל כן על מדינת ישראל לאפשר חינוך איכותי לכל ילדי המדינה עד גיל 18.

התוצאות הישירות של הרחבת חוק חינוך חובה לתלמידי כיתות י"א-י"ב יהיו עלייה משמעותית באחוז הזכאות לבגרות, וכתוצאה מכך תימנע נשירה מבית הספר בטרם עת מסיבות כלכליות, ויתאפשרו מימוש היכולות והפוטנציאל הטמונים בכל נער במדינה. חינוך חובה לכל תלמידי המדינה עד כיתה י"ב יצמצם גם את העבריינות ואת הפערים החברתיים במדינת ישראל, ויגביר את השוויון. השקעה בחינוך היא השקעה לטווח ארוך המועילה לבני הנוער, למשפחותיהם ולכלל החברה, כאחד. התועלת שתופק מן הרחבת החוק גוברת באופן מוחלט על העלות. כל תלמיד חייב להיות שייך למסגרת חינוכית כלשהי, עד כיתה י"ב, בהתאם ליכולות ולכישורים שלו.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך. אבי קמינסקי, יושב-ראש איגוד מנהלי אגפי חינוך, בבקשה.
אבי קמינסקי
שלום לכולם. אני רוצה, כמובן, להצטרף לברכות ולחוק. אני הייתי שותף מלא לו, וגם בעת הדיונים הסוערים, יחד עם יצחק. ואני זוכר גם את המילים של האוצר לגבי הכיתות. אני רק רוצה להעיר את תשומת הלב לנושא של קב"סים. משרד החינוך לא הגדיל את תקני הקב"סים ברשויות המקומיות. אני יודע שמשרד החינוך הגיש את הבקשה לאוצר. אני יודע שהאוצר דחה את הדבר הזה. זה לא נמצא על שולחנו של משרד החינוך, זה נמצא על שולחנו של האוצר. וקציני ביקור סדיר מחויבים לתפקיד הזה של צו ההחלה.
היו"ר עינת וילף
יש לי שאלה. מהניסיון - - -
אבי קמינסקי
אני הפסקתי כי ראיתי שאתן מדברות ביניכן. זה בסדר, זאת אומרת - - -
מירב ישראלי
אולי אני אסביר. פשוט הזכרת לי שרצינו לשאול את משרד החינוך מה קורה עם ההתייעצות לגבי סעיף 7(ב), החלוקה של המשאבים בין הרשויות המקומיות למשרד החינוך בקיום מוסדות חינוך. אני חושבת שחלק מהתקנים מופיעים שם.
אבי קמינסקי
לא, זה לא. הנושא שם זה הנושא של החלוקה על תקן הקב"ס, זה לא על מספר התקנים של הקב"סים, שכאן משרד החינוך ביקש אישור מהאוצר ולא קיבל.
מירב ישראלי
נכון. אבל הנושא הזה עולה בכל פעם שאנחנו מקיימים דיון בצו, והצו עדיין לא הגיע להתייעצות. זאת הזדמנות לעשות את זה.
אבי קמינסקי
הבנתי. אבל בכל מקרה, בצו אין הגדלה. בצו יש את התקן של הקב"ס והחלוקה בין השלטון המקומי - - -
מירב ישראלי
יש שם קריאה - - -
אבי קמינסקי
אבל אין שום דבר שקשור למספר תקני הקב"סים.
מירב ישראלי
לכן אני אומרת, בצו – וזאת אחת הביקורות גם על הצו – יש התניה למקומות אחרים שבהם נקבע התקן לגבי מספר התקנים, לא רק לגבי קב"סים, גם לגבי תפקידים נוספים. זה חלק מהדיון שאנחנו מקיימים בנושאים האלה.
אבי קמינסקי
אוקיי, בכל מקרה, חשוב שנבוא ונאמר - - -
נסים זאב
סליחה, המימון של הקב"סים זה על חשבון הרשויות או משרד החינוך?
אבי קמינסקי
75% זה המשרד, 25% הרשויות. זה בפועל. באמת, זה 60% משרד החינוך, 40% הרשויות המקומיות, כיוון שהקב"סים גדלים עם הוותק, עם הדרגה, עם ההשתלמות, והתקן נשאר מספר קבוע של עלות לשכר. כך שזה פחות בעייתי, הבעייתי שאין תקנים. זה הדבר המרכזי. ובמקום הזה צריך כן את הרוך שמישהו ממליץ את הרוך – גם מרכז השלטון המקומי, וגם משרד החינוך. אני שמח על כך, אבל אין את הרוך הזה שצריך את הקב"סים, התקנים האלה לא מספיקים. אני חוזר ומדגיש, זה לא במשרד החינוך. זה משרד החינוך בא וביקש את העניין. זה נמצא אצל האוצר, האוצר דחה, וצריך לדרוש את הנושא הזה מהאוצר בעת הדיונים, או לצו החינוך, או לדיוני התקציב ל-2013.
היו"ר עינת וילף
שאלה לי בנושא שעלה כאן. הכספים שמועברים לרשויות לטובת הפרויקט הזה, יש לך המלצות או דרכים איך מוודאים שבאמת, הכספים האלה ברשויות אכן ישמשו למטרות האלה? בהינתן הרשויות עליהן מדובר.
אבי קמינסקי
במשרד החינוך יש רמת פיקוח. רמת הפיקוח של הביקור הסדיר, של אותם מפקחים מחוזיים, הנמצאים בכל מחוז ומחוז, הם אשר עושים את הפיקוח על העניין. אם וכאשר יהיו דברים נקודתיים ברשות כזו או אחרת, שהדברים הם לא בדיוק כך, אנחנו נפעל בהתאם - - -
היו"ר עינת וילף
בארבע השנים שהיו, הכספים - - -
אבי קמינסקי
אני לא שמעתי, ולו על מקרה אחד.
היו"ר עינת וילף
כלומר, ככלל, הכספים מועברים, הכול עובר לתכניות. אין בעיה.
אבי קמינסקי
נכון.
היו"ר עינת וילף
אוקיי. אני שמחה מאוד.
אבי קמינסקי
אני גם מכיר, אני גם בקשר טוב עם משה, ואם יש קושי כזה או אחר, אז אנחנו - - -
נסים זאב
על כמה קב"סים מדובר? זה מאוד מעניין.
אבי קמינסקי
לדעתי, חסרים לפחות מאות – אם לא אלפים – של קב"סים שחסרים. על-פי התקנים של משרד החינוך. זאת אומרת, החליטו במשרד החינוך שעל כל 1,000 תלמידים, נניח, זה קב"ס אחד במשרה מלאה - - -
יעקב טוויל
מאה תלמידים זה קב"ס אחד במשרה מאלה.
מירב ישראלי
כמה?
יעקב טוויל
100 תלמידים.
אבי קמינסקי
יש כרגע 1,000.
יעקב טוויל
500 - - - פלוס מינוס - - -
אבי קמינסקי
500 זה בחינוך המיוחד, מ-א' ועד - - -
יעקב טוויל
- - והצורך - - - הוא 3,000 פלוס.
אבי קמינסקי
אלפי תקנים. חסרים אלפי תקנים.
נסים זאב
אני יודע שחסרים הרבה מאוד. והקב"סים שכבר פועלים בשטח זועקים שהם לא מספיקים להגיע לא לבתים ולא לאנשים, ולא יכולים לממש את - - -
היו"ר עינת וילף
אוקיי. בהחלט נעלה את זה. משרד החינוך, מתי יהיה צו מתוקן? אנחנו יוצאים לפגרה עוד ארבעה ימי דיונים. אני לא נפגשת בפגרה על הנושא הזה.
מיכל כהן
ברשותך, האם אפשר להציע שתאשרו את הרשימה ואנחנו נשלח את ארבעת היישובים?
מירב ישראלי
לא.
היו"ר עינת וילף
לא.
מיכל כהן
אוקיי.
היו"ר עינת וילף
אין לי בעיה לעשות – אם אתם נותנים לי היום אחר הצהריים צו חדש – ביום רביעי בבוקר ישיבה של עשר דקות, מאשרים לכם את הצו. אבל אני צריכה לקבל את הצו היום אחר הצהריים.
מיכל כהן
צריך לכנס את כל הגורמים מחדש.
היו"ר עינת וילף
לא היה לכם אפילו שפיל של כמה יישובים?
מיכל כהן
יש לנו.
עירית בירן
יש לנו. לא הגשנו אותם.
מיכל כהן
יש לנו רשימה מדורגת עד הסוף.
היו"ר עינת וילף
ואי-אפשר להכניס פשוט את היישובים הבאים בתור, לפי המספרים?
יהודית גידלי
זה יכול להיות יישוב אחד גדול מספיק. זה לא חייב להיות ארבעה.
היו"ר עינת וילף
נכון, לא חייבים להיות ארבעה יישובים, כמה שיש לך בשביל להגיע ל-20%.
מיכל כהן
מה ששואלים פה, האם אנחנו יכולים את הבאים בתור להכניס?
דורית מורג
כן.
מיכל כהן
אבל אנחנו יכולים עד יום רביעי מוכנים? אנחנו נשתדל לעשות את זה היום ומחר, כדי שביום רביעי יהיה זימון. בסדר?
היו"ר עינת וילף
בסדר גמור. אין הצבעה.
דורית מורג
מיכל, לא תוכלי.
היו"ר עינת וילף
אני סוגרת את הישיבה, ואני אומרת לכם, אין לנו ימי דיונים. אז תעשו את ההתייעצויות בטלפון, כמה שצריך, ותסגרו עניין. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.

קוד המקור של הנתונים