PAGE
36
הוועדה למאבק בנגע הסמים
24/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 86>
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, ה' באב התשע"ב (24 ביולי 2012), שעה 11:00

<קמפיין הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול במגזר הערבי>

חברי הוועדה: טלב אלסאנע – היו"ר

מוחמד ברכה
ג'מאל זחאלקה

עו"ד רעיה שטנר - עוזרת יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

צבי וייסברג - דובר הרשות - מגזר החרדי, המשרד לביטחון פנים

יאיר גלר
_
מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יוסי הראל-פיש - המדען הראשי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

גלעד היימן
_
דובר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איריס יוגב - האגף לתכנון ובקרה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ד"ר ווליד חדד - מנחה במגזר הערבי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אלי טנא - יועץ פרסום, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

ג'לאל בנא - מערך הדוברות, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

הימאת חאג' יחיא - מדריכה ארצית באגף שפ"י, משרד החינוך

נאסר אבו סאפי - מפקח במגזר הערבי, משרד החינוך

פיני קבלו - סמנכ"ל לקשרי המרכז לשלטון מקומי, המרכז לשלטון מקומי

אלאונורה מרקובסקי - מתנדבת בעמותת "אליס"

אירינה לוית - מתנדבת בעמותת "אליס"

איימן סמארה - משרד פרסום סמארה

עדי זועבדי - פרסום מקאן אריקסון

שיבולת אלקובי - פרסום מקאן אריקסון

גסאן בסול - כתב אתר האינטרנט בוקרא

זיאד שליוט - עיתונאי

אוריאנה אלמסי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בת שבע פנחסוב

ר.כ. חבר המתרגמים
<קמפיין הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול במגזר הערבי>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הנושא שעל סדר היום, קמפיין הרשות הלאומית למלחמה בסמים באלכוהול במגזר הערבי. מתוך הסקירה שקיבלתי מעוזרת המחקר של הוועדה, אני רוצה לציין שהנתונים, הם אמנם לא עדכניים, מהמחקר שהיה בשנת 2009. הנתונים שקיבלתי, גם אם מדובר במחקר שהיה בשנת 2009, הם מאד מדאיגים ומצביעים על מגמה של עלייה מדאיגה לגבי השימוש בסמים וגם אלכוהול בקרב בני נוער בכלל, ובקרב בני נוער במגזר הערבי ובמגזר הערבי הבדואי. מצד שני, התפקיד של הרשות, כפי שאנחנו יודעים וכפי שהוא מוגדר, הוא התווית מדיניות בכל מה שנוגע גם להסברה, גם טיפול, גם גמילה ונושא ההסברה הוא נושא הדיון היום, ומה עושה הרשות ואיזה תכניות יש.
אחד הכלים הרלבנטיים והדברים החשובים ביותר הם התקציב. בלי תקציב כמעט אי אפשר לדבר על כלום. אפשר לדבר, אבל אי אפשר לעשות. על מבנה תקציב הרשות דיברנו קודם, הוא מבנה שהוא מעוות. סכום קטנים שנמצאים בבסיס התקציב ולאחר מכן רואים שהתקציב בפועל הוא פי שלושה מהתקציב הבסיסי והדברים האלה משפיעים על הניצול של התקציב. הרשות, כפי שאני ראיתי משתדלת, ואולם בשנת 2011 ובשנת 2012 ניצול התקציב הוא קטן יחסית. הדבר השני הוא תוספת תקציב ייעודית שהייתה למגזר הערבי, שלא נוצלה בשנת 2011.

מתוך הסקירה לגבי הקמפיינים וההסברה שעושה הרשות, אפשר להגיד שיש בעיה מאד אמיתית, מהותית, קשה מאד בכל מה שנוגע למגזר הערבי. אנחנו רואים שהמשרד שזכה במכרז אמנם הקים איזו שהיא מחלקה, אבל באיזו מידה מעבירים את המסרים, באיזו מידה מגיעים לציבור הרחב, לציבור המשתמשים? הקמפיינים שנעשים, מה בדיוק עושים – לא רואים. אין סקירה, אין נתונים וצריך שלא אתם תגידו, אלא שהציבור יגיד ויידע שיש קמפיינים שנעשים, ולכן זה מחלחל לציבור ומגיע אליו.

אם הרשות תגיע למסקנה שיש לערוך מכרז בקמפיין ייחודי לגבי שימוש באלכוהול, או שימוש ייחודי לגבי העולים מברית המועצות לשעבר - מה הסיבה לגבי הציבור הערבי שאנחנו יודעים שיש עלייה מדאיגה ורואים את זה. יש כישלון בהתמודדות, יש בעיה עם הדבר הזה. צריך לשנות גישה, לשנות מדיניות והדבר הזה לא נעשה. בהמשך תקבלו רשות דיבור ותתייחסו. נא לרשום הערות. וגם יש את עניין התקציבים שמוקצים להסברה במגזר הערבי, שהם קטנים מאד, ואינם עומדים בפרופורציה, באתגרים, במשימות, במטרות שרוצים להשיג.

ולכן השאלה היא מדוע כאשר המחקרים מראים מגמה מסוימת, לא משנים מדיניות, לא מתאימים מדיניות, לא קובעים יעדים, ומה המדיניות של הרשות בכל הנושא של הסברה במגזר הערבי, גם מבחינת ההתנהלות, גם מבחינת תקציבים, גם מבחינת היעדים. ולא צריך שכל דבר יהיה מתורגם. אפשר להביא אנשים מומחים, לדבר אל המגזר הערבי בשפתו, כדי שהדברים ייקלטו.

בהקשר הזה, אני הייתי מעוניין מאד לשמוע את נציג הרשות, מה התכניות והמדיניות שיש לכם בהקשר, מה היעדים העתידיים, גם לגבי מחקר בעתיד, אם התחלתם מחקר, כי אי אפשר להמשיך לדבר על מחקר שהיה בשנת 2009. זה כבר הופך להיות לא רלבנטי. אז מה נעשה בהקשר כדי לדעת איפה הבעיות, באיזה גילאים, מה הסיבות, מה סיבות העומק, איך אפשר להתמודד עם הדברים האלה באופן מקיף וכולל.
אני פותח את הדיון. אם חבר הכנסת ברכה ירצה להעיר הערות. נציג הרשות למלחמה בסמים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב יושב הראש, יושב הראש לשעבר. אני מודה על הדיון הזה. הסוגיה הזאת שאנחנו דנים בה הבוקר, וזה נושא ההסברה, כאשר אנחנו נתמקד כמובן בהסברה ובפרסום במגזר הערבי. נקודה מאד מאד חשובה, ואני רוצה להעמיד את הדברים כפי שאנחנו כמובן מובילים אותם היום.
אנחנו בשנה האחרונה, גם בעקבות כמובן הישיבות שהיו פה וגם בעקבות הרבה מאד סקרים ומחקרים שאנחנו ערכנו, אנחנו יודעים היטב את הנתונים, הנתונים של 2009 הם רק בסיס, מאז כמובן נוספו הרבה נתונים חדשים.
השימוש בסמים ובאלכוהול במגזר הערבי, איננו שונה היום מכלל המגזרים האחרים במדינת ישראל. הבנות המוסלמיות - - -

על סמך מה הדברים האלה נאמרים? נתונים שמתאימים לרצון של - - -

לא, לא. הנתונים הם כמעט זהים לחלוטין, פרט לבנות, בעקבות סקרים ומחקרים שאנחנו ערכנו. יושב פה ד"ר יוסי הראל-פיש - - -

יש מחקר חדש?

לכל אורך הדרך יש לנו את המחקרים שלנו, את הבדיקות שלנו, אם באמצעות משרד החינוך, אם באמצעות ארגון הבריאות העולמי, אם באמצעות סקרים שאנחנו עושים ואנחנו מכירים את הנתונים היטב במגזר הערבי. אני יכול לבוא היום ולהגיד - - -

לפי מה שאני ראיתי יש כאן נתונים של כמעט פי שניים במגזר הערבי-הבדואי – 20%, ובמגזר הערבי בכלל, זה גם עולה מהממוצע הארצי, אנחנו מדברים על 10%, ולכן הדברים שאנחנו מקבלים לא מתאימים.

ייתכן שאני לא מכיר את הנתונים שאתה מסתכל עליהם כרגע, יתכן והם משנת 2009. לנו יש נתונים הרבה יותר עדכניים ,ואנחנו יודעים שהיום הנתונים כמעט זהים לחלוטין. יש מספר יוצאים מן הכלל, ואני אפרט ברשותך את היוצאים מן הכלל.

היוצא מן הכלל אחד זה בנות מוסלמיות. אצל בנות מוסלמיות אחוז צריכת האלכוהול הוא הרבה יותר נמוך מאשר בנות אחרות. לגבי בנים, במיוחד הצעירים, הנתונים הם כמעט זהים לחלוטין. לגבי מבוגרים, גם כן פחות. יתכן ואתה כאן בוחן ממוצעים מסוימים. הממוצע במקרה הזה איננו מלמד על הנתונים המדויקים.

על סמים, לא על אלכוהול.

שנייה, אני אגיע גם לסמים וגם לאלכוהול. אנחנו מכירים היום גם את נתוני האלכוהול, ואני אומר שוב – אינני יודע כרגע מה נרשם פה, זה לא הועבר אלינו קודם, אז אני לא יכול להתייחס כרגע לנתון כזה או אחר. אנחנו אבל מכירים היטב את המגזר הערבי ומה שקרה במגזר הערבי בשנה האחרונה, במיוחד על סמך הרבה מאד נתונים, במיוחד בתחום ההסברה, זה שינוי דרמטי באסטרטגיה של הרשות, כפי שהיא מתייחסת למגזר הערבי. לצורך העניין קרו שני דברים והם מבוססים כאמור על אותם נתונים ואותן הבנות:

אחד, נשכר אדם מיוחד שיושב פה והוא ידבר, ג'לאל בנא, יושב מולך, שהוא יועץ תקשורת רציני מאד מטעם המגזר הערבי, נשכר על ידינו; והדבר השני שנעשה זה כמובן שכירתו של משרד – מקאן אריקסון - שהוא משרד הפרסום הגדול ביותר במדינה, וכמובן יש לו קבלות מאד מאד רציניות, הן בארץ והן בחו"ל. יש לו לצורך העניין גם גוף בתוך המשרד, שעוסק במגזר הערבי. הם זכו במכרז כדת וכדין, ואין שום קשר למכרז הרוסי או לא למכרז הרוסי. אם לדעתנו הם לא היו מספקים את התוצרים הטובים, יכול להיות שהיינו שוקלים אחרת. כרגע ההחלטה האסטרטגית בהמשך למכרז - - -

ממתי התקשרות עם משרד של אריקסון?

סוף 2011, או אמצע 2011. ההחלטה שקיבלנו שכל קמפיין בשפה העברית, ילווה גם בקמפיין בשפה הערבית וזה מה שקרה. גם היום, באסטרטגיה שלנו ובתכנון שלנו, אנחנו נכנסים עכשיו לקמפיין במגזר הערבי, בדיוק כפי שנכנסנו לקמפיין במגזר היהודי. אין שום הבדל בעניין הזה.

לגבי הקצאת תקציבים, גם כאן, ניתנו תקציבים דומים וזהים. אנחנו גם צריכים אבל לזכור עוד דבר.

אני לא יודע, אי אפשר שאנחנו נקבל נתונים, הם לא המציאו אותם מהשמיים. הנתונים האלה הגיעו מהרשות או ממקום אחר.

יתכן ממקום אחר.

אז אנחנו רוצים לדעת.

אני רק אומר, הנתונים הם על בסיס הסקר האפידמיולוגי מ-2009.

אמרתי, אבל מאז אנחנו כבר חידשנו.

לא עודכנו, לגבי נתונים על שימוש בסמים וכל זה, לא היה סקר, מחקר מקיף, או משהו דומה - - -

אין מחקר מקיף, אבל יש לנו סקרים שאנחנו עושים אחת לשלושה-ארבעה חודשים, שנקראים 'יד על הדופק', ושם יש לנו את הנתונים - - -

לא, אבל 'יד על הדופק' זה חשיפה להסברה.

זה גם חשיפה להסברה, זה גם שימוש בסמי פיצוציות, זה גם שימוש בסמים בכלל, זה גם שימוש באלכוהול, וחבל שזה לא בא לידי ביטוי, אני אומר בנתונים האלה. נכון שזה לא מחקר מדעי כמו המחקר האפידמיולוגי של 2009, אבל הוא בהחלט מצביע על מגמות והוא מצביע על עלייה מסוימת בסמי פיצוציות, והוא מצביע על ירידה מסוימת באלכוהול. הנתונים האלה - - -

'יד על הדופק' זה לא להשפעה של חשיפה להסברה?

גם, גם. זה אחת מהשאלות מתוך 50, או 4 שאלות מתוך 50. אז אני אומר שוב, אני רוצה לתקן את הנתונים. הנתונים הם שגם, ואני צריך להדגיש נקודה נוספת. האוכלוסייה הערבית מדברת עברית, קוראת עברית, רואה טלוויזיה בעברית, קוראת את ה-YNET, שזה בעברית, וגם בעניין הזה חשוב מאד שנדגיש את הנתונים האלה. כלומר, אנחנו עושים פה את שני המיקודים: גם מקצים את המשאבים ואת המאמצים שתיכיף יפורטו פה, וגם אנחנו יודעים שיש להם את הידע המספיק, לחלק גדול מהאוכלוסייה, לצרוך את אותם מסרים דרך השפה העברית.

הדבר השני שאני רוצה להגיד זה דבר נוסף. האסטרטגיה הזאת תמשיך ואנחנו עכשיו יודעים בדיוק את אותם נתונים. אמרתי, אז אנחנו שכרנו גם יועץ מיוחד. לצורך העניין יש לנו גם יועץ פרסום היום של הרשות, שעובד מול מקאן אריקסון, וגם הוא שותף מלא לכל המאמץ הזה ולכל הקצאת התקציבים הזאת. יושב פה אלי טנא, אני מניח שגם הוא ידבר על העניין הזה, כך שהעניין הזה של הפרסום מקבל את הביטוי.
הדבר השלישי, יושב פה ד"ר ווליד חדד, שהוא אחראי מטעם הרשות על כל הפעילות במגזר הערבי, ואני רוצה לציין פה את הרחבת הפעילות המאד מאד משמעותית היום שנעשית בקרב המגזר הערבי. השנה מצטרפות הרבה מאד רשויות לפעילות הקהילתית שלנו, בשונה לחלוטין מהמגזר היהודי. כלומר, היקף הפעילות גדל דרמטית.

לגבי ההיקף, המושגים האלה הם טובים. אבל אנחנו רוצים משהו יותר פרטני.

אוקי, הבנתי, אנחנו מדברים על ההסברה.

מה מספר היישובים שמתקיימת בהם פעילות, אחוז בתי הספר, האם אומרים להם בוקר טוב, נכנס ואומר אני הגעתי לבית הספר. איזו פעילות מתקיימת באותם בתי ספר שמגיעים אליהם. אנחנו רוצים יותר פרטים לא מושגים כלליים כאלה שהכל בסדר, המציאות היא לא טובה, אי אפשר להגיד שהכל טוב.

קודם כל אני לא אמרתי שהכל בסדר, לא, לא, לא. מדינת ישראל כמו כל העולם המערבי, צורכת סמים ואלכוהול, נקודה. הנתונים שבמדינת ישראל הרבה יותר טובים - - -

אבל כאשר רואים שהמגמה היא שונה והממצאים שונים, כאשר אנחנו מדברים על חברה שהיא מסורתית באופייה, עד לפני 20 שנה התופעות האלה כמעט ולא היו קיימות, ואנחנו רואים מגמת עלייה, אז אנחנו רוצים לבלום את העלייה הזאת, נגיע למצב שהתופעה הזאת לא תמשיך במגמה המדאיגה הזו ולכן זה התפקיד שלנו לשאול למה אין התמודדות נכונה.

אני רק רוצה להעמיד נתון אחד על דיוקו – אין גידול בשנה-שנה וחצי האחרונות בנתוני האוכלוסייה הערבית בצריכת סמים ואלכוהול, יותר מאשר באוכלוסייה היהודית. ההיפך הוא הנכון. יש בהחלט מגמה של בלימה ויש מגמה של ירידה. תלוי עכשיו באיזה גילאים, תלוי - - -

יש חיבור בין הסמים לאלימות?

יש הבדל, בוודאי שיש הבדל. יש הבדל בין סמים ואלכוהול, יש הבדל.

אנחנו נתמקד בסמים.

אוקי.

נתמקד יותר בסמים, כי אנחנו יודעים שבמציאות - - -

כי סמים מביאים גם אלימות.

אנחנו יודעים שיש בעיות גם של סמים וגם של אלכוהול, אבל אנחנו יודעים איפה הבעיה קיימת בעיקר במגזר הערבי, יותר היא בתחום של הסמים. אמנם יש גם כן את הבעיה האמיתית של אלכוהול.

יש בעיית אלכוהול, יש בעיית סמים, אנחנו מכירים אותה היטב, ואני מציע שדווקא בעניין הזה, אני אומר שוב, מעבר לנתונים, אני מציע בואו עכשיו נצלול יותר לפרטים איך נבנתה האסטרטגיה, על פי איזה תובנות, איזה תכנון נעשה, על פי איזה פרמטרים, ואני מניח שזה יספק את רוב התשובות לדיון הזה. גלעד, אתה רוצה להתחיל או ד"ר ווליד?

אני רק רוצה להגיד משפט אחד, שאנחנו הגענו למסקנה בתקופה האחרונה, בשנים האחרונות ברשות, במיוחד בשנה האחרונה, שכן חשוב לחזק את הקשר עם הציבור דובר הערבית.

הציבור הערבי.

הציבור הערבי, בסדר. אנחנו מדברים בשפה. בסדר, הציבור הערבי. ולכן אנחנו אלף, כמו שיאיר אמר, התחלנו, הדבר הראשון שעשינו באחת הרשויות הבודדות, וזה לא צוין, שיש לה דובר בשפה הערבית, דובר שעובד מול הציבור הערבי. אין הרבה גופים לאומיים, אני חושב שהכנסת לדוגמא נכנסה לזה רק לאחרונה, עם דוברות למגזר הערבי. אנחנו היינו שם לפני הכנסת.

לכנסת יש הרבה דוברים שלה, המדברים בערבית גם.

דוברים יש, אבל רק לאחרונה, אחרינו נכנסה דוברות בערבית. לכן הדבר הזה נעשה מתוך ראייה שחשוב לחזק את הקשר עם הציבור הערבי.

בנוסף לזה, מאז שמקאן נכנסו לעבוד איתנו ואני חושב שכדאי לציין שאחד הפרמטרים, מה שפשוט הפריע לי בכל המגמה שאמרת, אחד הפרמטרים בקביעת העובדה שאנחנו עובדים עם מקאן, היא העובדה שהמשרד הזה הציג יכולות עבודה טובות גם כלפי האוכלוסייה הערבית. אם הוא לא היה יכול להציג את היכולות האלו – יכול להיות שלא היינו עובדים איתו. אנחנו בחרנו משרד שנותן לנו מענה גם כלפי המגזר הערבית. ובאמת מאז, גם קמפיין הסמים שדובר בו קודם, שהיה בסוף שנה שעברה, היה בו מהלך של אדפטציה לערבית, וגם כרגע בקמפיין האלכוהול שאנחנו יוצאים איתו כבר כרגע במגזר היהודי, או דובר העברית, אנחנו מעכבים את היציאה למגזר הערבי בשל הרמאדן, נצא מיד לאחר הרמאדן. זה כבר לא אדפטציה, אלא זה כבר קמפיין שבנוי לפי הצרכים, לפי הייחודיות של המגזר הערבי.

אני חושב שמה שחשוב לי להבהיר פה, שכן, זאת אומרת לא תמיד הכל היה הכי טוב בעולם, אבל יש כאן מגמה של הבנה שאנחנו צריכים לחזק את הקשר, את ההידברות עם הציבור הערבי. זה נמצא במגמה של שיפור גדול בתקופה האחרונה, בשנים האחרונות. אני אסכים איתך אם תגיד לי שיש עוד מה לעשות. יש עוד מה לעשות, אבל יש גם שיפור שנעשה.

תחום הפעילות והתיאום עם הרשויות המקומיות.

אנחנו אנשי ההסברה, ווליד הוא איש השטח, הוא ידבר על זה בצורה נרחבת יותר.

גם בתחום ההסברה, לפני שנגיע לשטח בתחום ההסברה, הרי יש כל מיני אתרים, יש כל מיני עיתונים, אז מה אתם עושים כדי להסביר וכדי להגיע לציבור הרחב. מה אתם עושים בהקשר הזה?

אלף הוצגה כאן פרישה של קמפיין שהיה בשנת 2010. הוצגה פרישה גם של קמפיין אינטרנט שבוצע בסוף שנת 2011, תחילת 2012.

איזה קמפיין זה היה?

זה הקמפיין סמים.

איפה הוא היה?

הוא היה באתרי אינטרנט, בפאנט, אל עראב.

כמה זמן זה היה?

היה לתקופה של שלושה שבועות.

כמו שאר הקמפיינים שלנו.

אולי אני אומר רק משפט אחד, אני יוסי הראל-פיש המדען הראשי של הרשות. משפט אחד. אחד הדברים שאנחנו מאד מתרכזים בהם כרגע זה לעשות את תפירת החליפה התרבותית והערכית, שתתאים לאוכלוסייה הזו. כיוון שאנחנו מודעים לזה שיש שם מורכבות ובעיה בתחום של הסמים והאלכוהול, כמו שיש בשאר האוכלוסייה, אבל התופעה היא ייחודית שלה, אנחנו חייבים שגם קמפיין ההסברה וגם כל עבודה שאנחנו עושים בשטח, תהיה תפורה ממש לתרבות ולערכים. זו הסיבה שהאשים שמובילים את זה עם ווליד בראשם ברמת השטח, זה אנשים שבאים מהמגזר ומכירים את המגזר ומתאימים את זה למגזר, גם את הפעילויות וגם את המסרים. וכנ"ל לגבי הקמפיין, שאנחנו עובדים עם אנשים בתוך המערכת.

שני דברים. יש דברים שהם ברמה של מדיניות ויש דברים שבהם ברמה של ביצוע. אני מאמין שווליד הוא ברמה של ביצוע, הוא לא מעצב, הוא לא קובע את המדיניות של הרשות איך להתמודד עם התופעה במגזר זה או אחר. ולכן אנחנו קודם כל ברמה של מדיניות. אתם, הרשות האחראים, מה אתם עושים. אחר כך נגיע – זה עושה א', זה עושה ב'. ולכן אי אפשר להטיל את הכל על ווליד.

לא, לא, לא, לא.

מה שאני אמרתי זה לא - - -

חס ושלום.

הוא לא יכול להרים את כל הפרויקט הזה.

חס ושלום.

מדברים על התאמה. יש פה עוד אנשים.

רק במילה אחת, אנחנו תיכף ניתן להם כמובן לדבר.

יאיר, הפעילות עם הרשויות כרוכה ב-MATCHING.

כן. כן. אבל גם כאן, ב-2012 וב-2013, הכניסה היחידה לרשויות חדשות זה במגזר הערבי, ורובן ללא matching, וצריך להגיד את זה. זאת אומרת, התעדוף פה הוא תעדוף של שחור לבן. כלומר, כל הקצאת המשאבים להגדלה הקהילתית, כולל כל הפעילויות נעשית במגזר הערבי. אנחנו מדברים השנה במסגרת תכנית המתחמים ותכנית ברוורמן - - -

זה תלוי באיזה הקשר. למשל במתאמי סמים יש matching.

מדובר על למעלה משלושה מיליון שקלים.

בתכנית המתחמים, שתי התכניות - - -

זה חלק מהבעיה, נו. אם .... matching אז לא עושים את הפעילות.

ברשות יותר הראש, אולי נשמע את הסקירות ואחר כך ננהל את הדיון.

אדון ברכה, רק מילה אחרונה.

תיתן לנו פרטים. אני מכבד, אתה יודע כמה הקשר בינינו הוא טוב, אבל אנחנו רוצים להיכנס לעומק, לא לטייח דברים. המגמה הזו שהכל טוב, כאשר אנחנו מדברים על 350,000 שקלים לתקציב של ההסברה במגזר הערבי, מדובר על 1,600,000 תושבים, בתי ספר. מה אתם יכולים לעשות עם סכום כזה, לעומת 3-4 מיליון שקלים לגבי תקציב ההסברה בכלל. זה פחות מ-10%, כאשר אנחנו יודעים מה המציאות. ולכן צריך שינוי מדיניות, צריך לעצב ולהגיד אנחנו הולכים לשנות מדיניות, להקצות יותר, להפעיל יותר. מדוע למשל יש תקציב קיים ולא מנוצל. נגיד יש לנו בעיה במגזר הערבי, אז אנחנו רוצים בשנה הזאת ללכת ולהטות תקציב למגמה הזו.

אדוני, אז אני מתקן.

בגדול, בגדול, לא - - -

בגדול התקציב של הרשות - - -

אז אתם לא יכולים להגיד שהכל טוב, רבותי.

התקציב של הרשות בשנת 2011 הסתיים ב-99.8% ניצול.

איזה תקציב?

תקציב כלל הרשות.

כתוב 72%.

תראו, יש כאן בעיה בנתונים.

רבותי, אני אומר שוב, יש כאן טעות בהצגה.

יאיר, כשאתה מדבר על תקציב, זה התקציב שמצוין בתקציב המדינה או התוספת?

הכל.

הכל. זה התקציב העיקרי והתוספות.

שעל כמה הוא עמד?

בשנה האחרונה הוא היה 36,900,000 מיליון שקלים, כמעט 37 מיליון שקלים. לא חוזר שום כסף לתקציב המדינה, אנחנו מנצלים אותו. אני אומר שוב, אנחנו מכירים, גם אדוני הלך בזמנו אני זוכר למשרד האוצר, ולאחר שאתה הלכת תיקנו את העניין הזה, משום שמישהו שם הטעה אותך. הם לא מדברים על יתרות מחויבות, הם לא מדברים על זה שמכרז למשל בתחום המחקר, מחקר לוקח שלוש שנים, אז אם אנחנו ביום הראשון משריינים את התקציב למשך שלוש שנים בפרישה, אנחנו לא מנצלים את כולו בשנה הראשונה, כי אנחנו משלמים אותו לפי שלבים מסוימים. אבל הכסף לא קיים כבר, אני לא יכול לספור את אותו שקל פעמיים, השקל הזה כבר מחויב ל-2013, 2014, 2015. משרד האוצר, מטעמים שלו, בא והציג את זה. מאחר שהמנכ"ל גם כן העלה את אותה בעיה, תיקנו את העניין בפניו, הוא הלך למשרד האוצר, חזר מר יעקב גנות, שמוכר פה היטב על כל הגורמים, והוא נתן לנו ציון לשבח על זה שהניצול שלנו הוא נושק ל-100% לאחר בדיקה.

איפה זה מצוין? אני חלילה לא רוצה שייווצר מצב שאני הצגתי פה נתונים. אלה הם נתונים שלקוחים מהאתר של החשב הכללי והם הכי מעודכנים.

אז אני מסביר שוב שמשרד האוצר מסתכל על זה כניצול של אותה נקודה. הוא לא מסתכל על חיובים עתידיים.

אתה מדבר על התחייבויות עתידיות.

וודאי.

אז כאשר אנחנו כבר בשנת 2012, אנחנו קיבלנו מהחשב הכללי נתון לגבי מה שבוצע עד נכון להיום, זה 72%.

אז אני מסביר שוב, עד 31 בדצמבר לא יישאר שקל אחד לא מנוצל. יש לנו גרפים. אם שנת הפעילות אצלנו, לא כל חודש הוא לינארי, משום שיש למשל פתיחת שנת לימודים, אז זה אחרת. כאשר יש ניצול של מסע הסברה כרגע שרץ בטלוויזיה, אז בבת אחת יש הוצאה של מיליון שקלים ובחודש הבא זה ירד בצורה משמעותית. כלומר כל ההתבוננות הזאת, אני מציע בעניין הזה אל תשאלי את משרד האוצר, תשאלי אותנו. אחרי זה תלכי ותבדקי - - -

לא, היא תשאל את משרד האוצר. צריך לעשות הצלבה.

הצלבה זה בסדר גמור, אבל לשאול רק את משרד האוצר, כאשר זה כבר תוקן פעמיים, כולל יושב הראש שהיה כבר בשיחה עם משרד האוצר.

לגבי העניין, בשנת 2012 נאמר לנו שזה 33%. אנחנו יודעים שאנחנו באמצע השנה, 33% הניצול לשנת 2012.

כן, אבל הם גם דיווחו על 55 מיליון שקלים שהיינו מאד שמחים אם היו לנו אותם.

כן, שאין לי מושג על מה הם מדברים. אין לי מושג מה זה 55 מיליון שקלים, אני מציע לבדוק את זה איתם, אני לא מכיר כזה תקציב.

זה לשנת 2012 יחד עם כל השינויים והתוספות.

אין דבר כזה. אני הייתי מאד שמח בגלל ש - - -

יכול להיות שזה חיבור בגלל שהתקציב הוא דו שנתי. יכול להיות שחיברו שני תקציבים. אבל אין 55 מיליון שקלים.

ברור שאין.

בפעם האחרונה שהיו 50 מיליון שקלים זה היה בשנת 1988.

לא, הם דיווחו על 52 מיליון בשנת 2011.

בשנת 1988 היה 50 מיליון שקלים.

נכון, אבל זה היה קהילות טיפוליות, זה היה משהו אחר לחלוטין. אני מציע אדוני, אני אומר שוב, אנחנו מנצלים עד סופו. שינוי אסטרטגי משמעותי נעשה בשנה הזאת לגבי המגזר הערבי. ההגדלה המשמעותית היחידה היא במגזר הערבי, בעקבות תכנית ברוורמן והתכנית של השר לביטחון פנים, אהרונוביץ, שמשקיע את כל המאמצים עכשיו בהגדלת הפעילות.

איזו תכנית? עיר ללא אלימות?

לא, לא, לא, של הרשות למלחמה בסמים. בתכנית המתחמים כמובן נכנסים הרבה מאד גופים והרבה מאד פעילויות, אבל המגזר הערבי קיבל פה תעדוף מלא על פני המגזר היהודי, בהחלטה מאד מושכלת. זה הועבר גם בממשלה, תכנית המתחמים שגם כן על זה אנחנו יכולים להרחיב.

זה סגירת פער.

לא, אבל מאחר שזה עלה פה, אז אני רוצה פשוט להעמיד את הדברים על דיוקם. אני מציע עכשיו שניתן אולי לאנשים. מבחינת אנשינו, יושב פה גם מר עדי זועבי ממקאן אריקסון, ג'לאל בנא שכבר הזכרנו אותו.

ג'לאל נמצא בשתי קטגוריות ברשימה כאן.

רק בקטגוריה אחת שלנו.

בקטגוריה של המשרד לביטחון פנים והרשות ובקטגוריה של משרד הפרסום.

לא, הוא לא שייך, הוא מקבל משכורת ממשרד הפרסום, משהו שאני לא יודע?

השם שלו מופיע פעמיים.

הוא היה שמח, אבל לא. זה הדרך של מקאן אריקסון לרמוז לו שהם רוצים אותו. תתחיל אתה, ג'לאל.

קודם כל תודה רבה על הדיון החשוב הזה.

השאלה לא הייתה טכנית בעניין של ג'לאל. זאת אומרת אתה מטעם משרד הפרסום?

לא, לא, אני לא קשור למשרד הפרסום.

לא, כי אני מסתכל על מה שרשום לי כאן ברשימה.

המשרד לביטחון פנים כבודו רב, מכובד, אבל אנחנו שכרנו אותו כרשות, את שרותיו, והוא עושה עבודה מצוינת.

שוב תודה רבה על ההזדמנות ועל הדיון החשוב הזה. לגבי העבודה שלנו, שלי כמשרד מול הרשות, אז אני מייצג את הרשות מול התקשורת הערבית וכמובן ההיפך, אני מטפל בנושאים שעולים בתקשורת הערבית אל מול הרשות למלחמה בסמים. מול הדוברות אנחנו עובדים בשני מישורים, מישור שהוא הסברתי כללי, בעיקר מול הדובר גלעד, נושאים שהם כלליים, נושאים שהם חשובים לכלל הציבור, ומטפלים בכל נושא ההסברה ספציפית בחברה הערבית, באוכלוסייה הערבית. יש לנו עבודה שוטפת עם אנשי הרשות עם ד"ר ווליד חדד המפקח על החברה הערבית, ועם שאר המתאמים שיושבים ברשויות המקומיות העבריות, ומולם אנחנו עובדים בשיטה כזו שכל מה שיש להם, אנחנו גם מטפלים בזה מבחינה תקשורתית. יש נושא נוסף וזה התרגומים של החומרים המקצועיים והכתיבה השיווקית, שאנחנו לוקחים מאנשי המקצוע של הרשות ועכשיו - - -

חומרים עם תרגומים או שיש יצירות בשפה הערבית במקור?

יש דברים שאנחנו מתרגמים ויש דברים שאנחנו כותבים.

מי זה אנחנו כותבים?

אנחנו כצוות, כמשרד, מול אנשי המקצוע. כי אין לנו את הידע המקצועי בתחום הסמים. יש לנו את הידע בתחום הכתיבה השיווקית. אז אנחנו לוקחים את החומר מאנשי המקצוע וכותבים אותו ומתאימים אותו מבחינת שפה. אז זה יכול להיות לפעמים - - -

יש לך דוגמאות, ערכות הסברה כאלה בשפה הערבית שאתם כתבתם?

יש לנו, אנחנו לא הבאנו, אנחנו יכולים לשלוח לכם, בוודאי. עכשיו אנחנו מטפלים ב - - -

ג'לאל, הרי הכותרת של הדיון היא הפרסום וקמפיין הפרסום. איך באים לדיון על קמפיין פרסומי בלי החומר הבסיסי, אני לא מבין. מה זאת אומרת תשלח לנו?

אתה אומר קמפיין פרסומי, ואני לא מדבר על פרסום, אני מדבר על הסברה. אני עכשיו מתייחס לנושא שהוא לא פרסומי במובן של קמפיין הפרסום.

הוא מדבר על הסברה בבתי הספר, בקהילה.

כן, אבל מצטיידים בחומר הרלבנטי לצורך הדיון, שנראה מה אתם עושים פה.

תיכף תהיה מצגת.

מצגת של הקמפיין הפרסומי, כפי שהוגדר בהזמנה.

אז למה לא מתחילים עם זה?

לסיכום, זו העבודה ההסברתית השוטפת שלנו ברשות למלחמה בסמים.

מי הצוות שעובד ביחד?

הצוות שלי זה אני ועוד שלושה אנשי מקצוע שעובדים יחד איתי במשרד. המשרד שלי נמצא בנצרת ואנחנו עובדים מול הרשות ומול אנשי המקצוע של הרשות.

לפני כמה זמן הייתה ההתקשרות עם הרשות, שנה, שנתיים? מתי התחלתם?

לא, פחות משנה.

כחצי שנה.

לא בעידן שלך ברשות הוועדה.

זה שינוי חיובי שאנחנו מברכים עליו.

בהחלט. עדי, בבקשה.

אם דיברנו על פרסום, אני עדי זועבי, אני מנכ"ל המחלקה הערבית במקאן אריקסון. תיקון למשהו שנאמר כאן, אנחנו מחלקה שקיימת אמנם במקאן אריקסון, אנחנו שבעה אנשים מהמגזר הערבי, כולנו כמובן מהמגזר העברי. המחלקה קיימת משנת 2001 ואני עובד שם משנת 2001, מנכ"ל משנת 2006. אנחנו משרד הפרסום השני בגודלו הפועל במגזר הערבי ונותנים שירותים אסטרטגיים, רכש, מדיה וכו'.

אנחנו עובדים נראה לי מנובמבר 2011 עם הרשות למלחמה בסמים, ואני יכול להגיד לכם מהמקום שלי שאפילו הכנו מצגת אם תרצו לראות, לגבי הקמפיין הבא שהוא קמפיין ייעודי לגמרי. מהמקום שלי אני אומר את זה בצניעות, אני אף פעם לא חסיד של אדפטציה. מדובר במגזר שיש לו צרכים משלו והחברה מהרשות גם הלכו איתנו ואנחנו עשינו קמפיין ייעודי אך ורק למגזר הערבי שעולה מיד אחרי סיום חודש הרמדאן.

מה היעדים שלו? מה המסרים שלו?

הקמפיין ספציפית עכשיו הוא קמפיין אלכוהול, כאשר היו שני נושאים שעמדו על הפרק, אם זה אלימות ונהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. וקיבלנו החלטה משותפת שאנחנו נתקוף את הנושא של האלימות, שהוא נושא גם מחקרי, גם מחקרים לא של הרשות מצביעים על גידול מאד מאסיבי בכל העניין של האלימות, תחת השפעת אלכוהול.

עכשיו אתם מתמקדים בעניין של אלכוהול ויש התעלמות מהסוגיה של הסמים.

לא, היינו בסמים, גם יש תכנית מסודרת. בסמים היינו בקמפיין בחודש ינואר.

אנחנו חילקנו את זה לאלכוהול וסמים, שני קמפיינים.

אולי אני אתערב רק במילה אחת. שמי אלי טנא, אני יועץ הפרסום של הרשות. יש לנו תכנית סדורה מתי עושים מה, כאשר כל מגזר מקבל בתוך זה את התזמון הנכון, אבל בקיץ אנחנו מתמקדים באלכוהול.

יש קהלים ייעודים או לציבור בכלל? צעירים? תלמידים?

העבודה נעשית החל מהשלב - - -

לקראת סוף השנה יש מהלך רק של סמים, גם יהודים וגם ערבים.

באיזו שנה?

עכשיו, השנה, בסוף השנה הזאת, סוף 2012. היה בסוף שנת 2011 ויהיה בסוף שנת 2012. זה סמים וכרגע זה אלכוהול.

בשנה הקודמת היה קמפיין בערבית לגבי הסמים?

לא היה בכלל.

לא היה?

כן, היה סמים לגבי המגזר הערבי בסוף 2011. זה היה היחיד. עיקר המאמץ היה על אלכוהול בשנת 2011, ובסוף שנת 2011 חזרנו חזרה מבחינת קמפיינים, מבחינת השקעת המאמץ, לסמים. אז זה נעשה שוב, זהה לחלוטין – יהודים וערבים.

אני רק אסיים את דברי.

לגבי הסמים אתה אומר שיתחיל?

היה בינואר.

אתם הובלתם אותו?

כן, כן, לגמרי. אני רק אענה לחבר הכנסת.

אתה אומר שהיה קמפיין לגבי הסמים, עם מי פעלתם, איפה זה הופיע, באיזה מוסדות?

העבודה הבסיסית היא להגדיר קהל יעד ולתקוף ולנצל את המשאבים בצורה נכונה. למשל, אם אני נותן דוגמא לאלכוהול, רק בשביל הדוגמא, אם אנחנו מגדירים ומאפיינים קהל יעד ואומרים שאנחנו יודעים שהשימוש באלכוהול מתחיל בגיל טיפה יותר מבוגר מאשר המגזר הכללי, כי אם במגזר הערבי מבחינה גיאוגרפית אין פארקים ליד הבתים וכו', אז עד שיש להם רישיון נהיגה ויוצאים, אז אנחנו יודעים איפה סיטואציות השתייה, מי שותה. אני אפילו יורדים לרזולוציה של – לא כל מי ששותה אנחנו רוצים להשפיע עליו במסרים של זהירות ואלימות. אז אנחנו כן יודעים להפנות. אנחנו יודעים למשל, ממחקרים שלנו, שהצעירים הערבים פחות ופחות קוראים עיתונים, אז אנחנו לא ניקח את המשאבים ונעביר אותם - - -

אתם מתאימים את הקמפיין למחקר שאתם מקיימים?

כן, כן, ברור, ברור.

אתה דיברת לגבי אלכוהול. מה לגבי הסמים? אני חוזר עוד פעם, בקמפיין שקיימתם לגבי הסמים.

גם בסמים בקמפיין ינואר נעשו פעילויות של הגדרת קהל יעד.

איזה פעילויות פרסום? מה הפעילויות שנעשו אז?

היה קמפיין. היה קמפיין שכלל סרטונים הסברתיים של – תחשוב פעמיים לפני שאתה מנסה או מתנסה בסמים קלים. זה היה קמפיין שדיבר על - - -

הקמפיין היה בערבית או בעברית?

הקמפיין ספציפית בינואר היה בשפה הערבית לגמרי, חוץ מהסרטונים שדיברו בעברית ונעשו שם כתוביות. זאת אומרת, כל החומרים נעשו בערבית, הבאנרים, כל התכנים היו בערבית.

איפה זה הופיע?

זה הופיע בשני אתרים שזה אתר פאנט ואתר לעאב, לתקופה של שלושה שבועות.

אמרנו שזה היה קמפיין אדפטציה, ואנחנו בקמפיין הקרוב, עכשיו נתחיל בעצם אחרי הרמאדן את קמפיין האלכוהול. לקראת סוף השנה נצא בקמפיין פרסומי ייעודי למגזר הערבי בסוגית הסמים. זאת אומרת תכנון הפרסום שלנו היא – חורף – סמים; קיץ – אלכוהול.

מילה כדי לחדד. אני יועץ הפרסום של הרשות. במהלך שהיה בדצמבר ינואר עשינו אדפטציה של המסרים, עשינו באותה מידה אצל המגזר היהודי והמגזר הערבי, עם אותם מסרים. עשינו אדפטציה מבחינת השפה והכתוביות. החלטנו לשנות את זה השנה ולכן אנחנו הולכים על אסטרטגיה ספציפית למגזר הערבי, עם מסרים ספציפיים שמתאימים לתרבות, לרוח, למצב שבו הם נמצאים וכו'.

מבחינת הרדיו והטלוויזיה אני חושב שהם לא מגיעים לשם.

תיכנס קצת יותר לפרטים של הקמפיין הצפוי, כי אני רואה שיושב הראש רוצה לשאול בכל זאת.

הקמפיין הצפוי הוא אלכוהול.

איפה זה יהיה? אתה רואה שהוא רוצה לרדת לעומק.

את האמת, את הקמפיין החדש עשינו משהו שהוא גם כן חדש מבחינת הרשות. אני אגיד פרטים?

אני רוצה להגיד עוד מילה. אנחנו בדרך כלל, זה לא נכון מבחינה מסחרית לחשוף קמפיין שעוד לא יצא לאוויר.

ההיבט המסחרי לא מעניין אותנו, מעניין אותנו הענייני.

עניינית אני אגיד. לא ספציפית מדיה או לא מדיה. תקשיבו, הפלטפורמה שהוחלט ללכת עליה לקמפיין האלכוהול היא פלטפורמה אינטרנטית לגמרי, ואנחנו משלבים אותה גם עם פעילות שטח. הוחלט השנה, לדעתי זה מהלך שהוא מאד חיובי בעיני לפחות. אנחנו מתחברים לזמרים של ראפ, ניתן דוגמא את עדי קריין, והבת של השחקן סלים דאוב, בטח אתם מכירים. אנחנו מתחברים עם שישה אמנים מהמגזר הערבי ששרים ראפ, והם פשוט פונים לקהל שאנחנו הגדרנו כקהל יעד לאלכוהול, ואנחנו לוקחים חסות על האירועים שלהם. לכל אחד מהחברה האלה יש לפחות 4,000-5,000 חברים בפייסבוק, אז תהיה לנו גם פלטפורמה בפייסבוק. אנחנו נפיק שיר מיוחד שידבר על התופעות, שיר עם כל האמנים האלה, שידבר על התופעה של שתיית אלכוהול על מנת לנסות ולהעביר את המסר, כי דרך אגב אנחנו כן יודעים שמסרים שמשתמשים בהם במגזר הכללי למשל, לא עובדים ואסור לנו. אנחנו יודעים שרוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה מוסלמית, ומסרים של הרשות כמו נהג שיהיה נהג תורן, תשתו אבל בחכמה, מסרים כאלה שמעודדים שתייה בכלל הם לא מסרים שמתאימים למגזר הערבי, אז המסר גם בקמפיין ןהזה הותאם למגזר הערבי והוא מדבר על אלכוהול, אז הלכנו על מסר שאומר – קאסק בודרוב ראסק, ורואים בקריאטיב מישהו שמרים כאילו 'לחיים', ואז מצד שני רואים אולר או לא יודע איך אומרים מוחמס בעברית, רואים מצד שני ואז עולה המסר – קאסק, כאילו חושבים שזה משהו חיובי שמישהו אומר 'לחיים' ואז עולה הטקסט – בודרוב ראסק, ואז כל המסרים. יהיה גם שיר ונפיץ אותו ביוטיוב ובפלטפורמה של פייסבוק.

באתר של הרשות.

חייב להיות, ברור. יהיה לינק. זה לא בתחום האחריות שלי.

אני שואלת כדי להסב את תשומת הלב.

זה יעלה באתר הרשות, כאשר הקמפיין יעלה בסיום חודש הרמאדן.

כי האתר של הרשות בערבית הוא די - - -

הוא מפגר הרבה לעומת האתר בעברית.

יחסית הוא יותר מעודכן.

לפני חודשיים האתר של הרשות קיבל שדרוג מאד משמעותי. התחלנו בעברית, הוא יימשך גם בערבית. הפייסבוק שכפי שכבר הוזכר פה נכנס רק עכשיו. זה הכל קרה בחודשים האחרונים והמהפכה הזאת, ואני לא מתבייש וסליחה שאני מעיד על עיסתי מה שנקרא, אבל זו בהחלט מהפכה. מה שקרה פה בפרסום בכל השפות התחיל וימשיך בצורה מאד מאד משמעותית מבחינת ההיקפים, מבחינת גם היכולות המקצועיות עם הכוונה לכל מגזר ומגזר. אני מניח שאם בעוד חצי שנה אנחנו נשב ונעשה פה את הדיון, תגידו "חברים – כל הכבוד'".

אנחנו נשב פה בממשלה הזו ובממשלה הבאה.

אני מאחל לכם.

לגבי כל בני הנוער בגיל הזה, אני חושב שאפשר להגיע אליהם גם דרך הרשתות החברתיות ולכן חשוב מאד לשדרג.

זה מה שהוא דיבר.

זה כולל קמפיין רשתות חברתיות.

נכנסנו לזה בחודשים האחרונים.

הסרטון עם הזמרים, הפלטפורמה העיקרית להפצתו תהיה דרך הרשתות החברתיות, בעיקר בפייסבוק.

כן, חד משמעית, זה הכיוון.

בקשר לעניין התקצוב וההקצאה התקציבית וההבדלים, מדוע למשל יש פערים כאלה בתקציבים?

ולמה האוצר לא מעדכן?

אני מסביר שוב, אני לא רוצה להגיד שהאוצר הטעה חס ושלום במזיד, אבל אני אומר שוב, האוצר העביר נתון כבר פעם אחת גם לכבוד יושב הראש וגם למנכ"ל למשרד לביטחון פנים, ולאחר שתי בדיקות שנעשו הדברים התיישרו ואוזנו. אין החזרה של שקל אחד. הניצול הוא אופטימאלי. אני יכול לאחל לכל ממשלת ישראל לנצל לכל המשרדים.

לגבי עניין של תקציב ייעודי של המגזר הייעודי 1.1 מיליון שקלים בשנת 2011, כשנאמר שהניצול הוא אפס, האם זה נכון?

ממש לא. בהסברה?

לא, לא הסברה, של הרשות.

זה ברוורמן, זה התוספת חישובים של ברוורמן.

אה, שקורית השנה. שקורית בשנת 2012.

זה היה סוף 2011.

זה היה סוף 2011 והביצוע עבר ל-2012 ויכול כאן ד"ר ווליד, שעכשיו בקשר עם כמה רשויות חדשות, 8.

בואו נקבל התייחסות של ווליד לגבי הקשר והעבודה מול הרשויות.

אבל אין דבר כזה, הכסף ינוצל עד השקל האחרון ורק למטרה שהוא יועד לשמה, חד משמעית.

כבוד יושב הראש, חבר הכנסת. קודם כל תודה רבה על הדיון, זה מאד חשוב ואנחנו בשנה האחרונה היינו בדיון רציני גם ברהט אני זוכר, גם בטייבה וגם עכשיו. זה דברים מאד מאד תורמים לשטח, וגם בתקשורת נכנסים לזה, זה מאד חשוב.

אני 20 שנה בתחום הסמים ועובד מול הרשות, הרוב היה בטיפול ובשיקום ומאז שנת 2005 אני רק בתחום הקהילתי מול העיריות. אם הדיון הזה היה מתקיים בשנת 2005 היו רואים 4 מתאמים. כשאני אומר מתאמים זה עובד בתוך העירייה שהוא מיישם את המדיניות הארצית בתוך היישוב שלו. למה היינו במצב הזה, כי בשביל להעסיק מתאם יישובי למאבק בסמים, שהוא יהיה עובד העירייה במימון שלנו, העירייה חייבת להשתתף במשהו בסביבות 50% מעלות העובד. כשאני אומר עלות זה שכר פלוס פעילות. עכשיו, הגענו בשנת 2005 עם המנכ"ל הקודם, חיים מסינג, והוא נתן לי קודם כל ללמוד את השטח, למה המצב ככה. אז העיריות הערביות והמועצות המקומיות, 80%, 85% הן עם חשב מלווה או ועדה קרואה, וועדה קרואה או חשב מלווה תמיד מקצצים בחינוך ברווחה. פיטרו המון מתאמים ואז הגענו למצב שבכל הדרום, בכל המשולש הדרומי וגם במגזר הבדואי בדרום אין לנו מתאמים. העיריות, בא ראש עיריית רהט הקודם ואמר לי בבקשה, תכניסו אתם, אין לי כסף, ובכל מיני יישובים כאלה, או ראש עיריית טייבה או טירה. הגענו למצב הזה שחייבים לשנות מדיניות, וכאן הנקודה שהתחלת בה של שינוי מדיניות. עובד שטח לא יכול לקבל החלטות ולשנות מדיניות ויש שינוי מדיניות.

כמובן עם הגעתו של המנכ"ל הנוכחי יאיר, לימדו אותי שחשוב מאד לשבח את המנכ"ל בפני אנשים. עם הגעתו של יאיר - - -

את זה עשית כבר. תעבור הלאה.

עם הגעתו של יאיר התחלנו בשינויים. היום אני יכול להגיד לך שבפועל אנחנו בקשר דרך מתאם סביב שהוא עובד מועצה עם 34 יישובים במגזר הערבי, שהרוב המוחץ הם במימון מלא. זה בשתי תכניות, התכנית לפיתוח כלכלי של ברוורמן ותכנית המתחמים של המשרד לביטחון פנים. בארץ אני לא מכיר יישובים חוץ מהחברה הערבית. אני לא יודע, אולי יישובים בלוד, יישובים שאין מימון. במימון 100% אין MATCHING. זה מימון 100% מהרשות למלחמה בסמים ואני ברשותך אתן דוגמא.

אנחנו מתחילים מהצפון עם מערר, עארבה וסחנין, כל היישובים האלה הם ללא matching, כאילו מימון 100%. חלקם במשרה מלאה, חלקם חצי משרה, כמובן זה לפי הגודל.

אתה יכול לציין באיזה יישוב יש משרה מלאה ובאיזה יישוב יש חצי משרה?

אוקי, אני אתחיל עם חצי משרה שזה בכפרים – מערר, עארבה, עוספייה, דלית אל כרמל, זה חצי משרה. סחנין, טייבה, טירה, קלנסוואה – משרה מלאה. כפר קאסם חצי משרה. רהט חצי משרה.

הכל?

מימון 100%. רהט, מאז הדיון הקודם כבר נכנס מתאם לרהט.

אפשר גם להגיד שזו הייתה בקשת יושב הראש, בכמה יישובים.

כן, התחלתי לפעול בשטח שם. הייתה פעילות משותפת, אני חושבת שהיית.

כמובן, אני אומר שזה שינוי מדיניות. היינו ברהט בדיון בזמנו.

כן, חוץ מהדיון, היה איזה פרויקט שם במתנ"ס.

אנחנו לקראת כניסה גם לעיר לוד, גם שם נכנסנו בחצי משרה. יישובים שהיינו אז, אני אמרתי בשנת 2005 זה שפרעם, תמרה, נצרת, אום אל פאחם, זה 4 יישובים שהיינו בשנת 2005. הם קיבלו תגבור, אבל הם לא מימון 100%. נצרת קיבלו תגבור בשכר ובפעילות, אבל עדיין העירייה מממנת את היישובים האלה, שפרעם, נצרת, אום אל פאחם, תמרה, קמון, ביר אל מקסור, אלה יישובים שהם עדיין מממנים. אבל אני מדבר על יישובים במימון מאה אחוז, יש לנו עכו, חיפה ולוד – רכז. לא נקרא לזה מתאם כי יש מתאם לכל עיר. רכז ספציפי עם עבודה ייעודית.

אנחנו לקראת מכרזים, אוטוטו אנחנו נכנסים בדרום לגיאה, חורא, שגב שלום, ערערה בנגב, אבו בסמה, תל שבע, כסייפה. אנחנו מחכים, הם מעכבים, לא אנחנו. יש להם את האישור, יכולים מאתמול להיכנס.

אישור למה?

אישור שהוא קיבל.

כדי להעסיק מתאם במימון מלא שלכם?

במימון מלא.

100% שלנו.

כל היישובים חוץ מאבו בסמה במשרה מלאה.

למה שהם יעכבו אם הם לא צריכים להשתתף?

אז דיברתי נגיד עם ראש המועצה של לגיאה אתמול: "ווליד, אנחנו בבחירת מתאם, רוצים מישהו", כי אנחנו יש לנו דרישות לפחות עם תואר ראשון ואני העדפתי מישהו מקומי, כי יש צפוניים שגרים בדרום.

לא בהכרח עובד סוציאלי, לא?

לא, לא, מדעי חברה, חינוך, סוציולוגיה, קרימינולוגיה, עדיף שלא יהיה עובד סוציאלי, עובדים סוציאליים עושים כאב ראש. בצפון אנחנו גם נכנסים, כבר המכתבים אצל ראשי הערים. עילוט, משהד, כפר קנא, טורען, רנא, יפיע, גם. אני מדבר על אישורים שיצאו מיאיר, חתום – אתה יש לך מימון 100%, מחכים ליציאה למכרזים.

עכשיו, היה לי חשוב מאד להגיד שעניין ההסברה והמניעה זה לא רק זה. כל מתאם מהתקציב שלו עושה פרויקטים. ראינו בטייבה או בעכו בזמנו את הפעילות שהמתאם עצמו עושה, וזה מימון מהתקציב שלו, שלא נכלל בתקציב שמדברים עליו, או עלונים, או פליירים. הוצאנו בשנה האחרונה גם - - -

סליחה ווליד, לא הבנתי מה שאתה אומר עכשיו. זאת אומרת אם בטייבה הייתה פעילות של הבחורה, אז איפה הקשר עם הרשות, מה היא מתקצבת?

יש לה תקציב נגיד, אני מאשר לה. היא רוצה לעשות משהו, קמפיין ייעודי לטייבה, אם ראית שלטים על טייבה, אז אני אישרתי לה, אבל זה לא נכלל במה שעושה הרשות. נגיד ג'לאל גם בודק, נותן לה כל מיני כיוונים, אבל זה מהתקציב של העירייה שאנחנו אישרנו להם ויש לנו פעילויות בעכו, בשפרעם יש, בנצרת יש. כל מי שמסתובב רואה שלטים. זה במימון שלנו ובאישור שלנו, אבל זה לא נכלל בתקציב הארצי בקמפיינים הייעודיים.

חשוב לי להגיד שני דברים שהם מבחינה תקשורתית, מבחינה הסברתית מאד תרמו, ואני רואה את זה בתקשורת. דבר ראשון הכנסים. אנחנו עושים כבר את הכנס השביעי עוד מעט. שישה כנסים רק בשפה הערבית, עם מרצים דוברי ערבית. הכנסים נעשים בתוך היישובים. עשינו בתמרה, בנצרת, בשפרעם, עשינו במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו. כולם רוצים עכשיו בעכו כי זה קרוב לתחנת הרכבת, מגיעים מהצפון, מהדרום. זה כנסים שבכל שנה בוחרים בהם נושא. למשל בחרנו שתיית אלכוהול בקרב הצעירים, הבאנו מרצים חוקרים מהתחום הזה שבאו ודיברו. ואני רואה שיש היענות, שאם כל כנס נגיד השנה הייתה הגברת חאג' יחיא ממשרד החינוך שדיברה בקמפיין. אנחנו מביאים אנשים שהם מומחים מהמגזר הערבי שידברו בכנס. חוץ מהברכות בבוקר בשפה העברית, כל היום מתנהל. מזמינים פרופסורים וזה. זה מאד חשוב שאנחנו אומרים שזה גם אנשי השטח - - -

הוא יתחיל ללמוד ערבית.

לאט, לאט.

מבקר המדינה ברך בערבית.

כן, שמעתי.

בני נוער מגיעים לכנסים?

לא, לא, אנחנו לא מזמינים בני נוער. זה קציני מבחן - - -

לא, זה אנשי מקצוע, לא בני נוער.

זה כנס, ואני יכול להגיד שהכנס האחרון עלה לנו בסביבות 15,000 שקלים על יום אחד, שזה כולל שכר מרצים. בוחרים משהו ברמה מבינת אולמות, מבחינת כיבוד, הכל.

אנחנו לקראת כנס שביעי, אם אתם רוצים לרשום זה ביום 19 בדצמבר, כבר בחרנו יום להתרחק מכל החגים של כל העדות. אנחנו עובדים בגישה מאד רגישה תרבותית. אפילו לפני שנה הרצתי על זה בכנס בברלין, של מועצת אירופה, על טיפול רגיש תרבות במדינת ישראל, ואני חושב שמתקיים טיפול רגיש תרבות, כי גם לרוסים ולערבים ובכל מיני אוכלוסיות, מדברים על טיפול ועל זה, יש טיפול רגיש תרבות שמתייחסים לתרבות הספציפית של העם. יש מרכזי גמילה, אנחנו לא מדברים כאן בכלל ..., הכל מתנקז על מניעה וזה, אבל בסוגית הטיפול אנחנו לא דנים. אבל גם הטיפול, שהוא מאד - - -

לגבי הפעילות שאתם מקדמים, אתם מגיעים לכלל היישובים הערבים?

לא הבנתי את השאלה.

אתם מגיעים לכל יישוב? זאת אומרת הפעילות שמקדמים למאבק בסמים, אלכוהול, מבחינת הרשויות המקומיות – אתה מגיע לכל רשות ורשות?

אני חושב שאנחנו מכסים את רוב היישובים.

כמה רוב? 20%, 30%, 50%.

קודם כל אני אומר לך, אני יכול להגיד במאה אחוז דבר אחד, לא היה יישוב אחד שלא קיבל מענה. יש יישובים שיש להם תקציבים דרך המתנ"ס. אם אנחנו רוצים לבדוק תכנית סמים, יש לנו צוות שאנחנו הולכים, עוזרים להם לבנות תקציב. הם לא רוצים את התקציב שלנו, אז יש עבודה כזאת שהיא לא נכללת בכל הטבלאות, אבל אנחנו נמצאים. נגיד ניקח את ג'דידה מכר, שם היה מטפל ומהמועצה פיטרו אותו. בינתיים אנחנו נמצאים שם. כפר קרע, אנחנו היינו שם, אין מתאם, אבל אנחנו נתנו תקציבים ואנחנו מדריכים איך בונים תקציב שהוספנו בוועדות. בקא אל גרביה, אני יכול להגיד שביישובים שלא הוזכרו כאן אנחנו נמצאים.

בנוסף לכנסים שמתייחסים לרגישות תרבותית, אנחנו בנינו תכנית אקדמית שהרשות למלחמה בסמים מימנה, תכנית במכללה האקדמית, תכנית למידת דיפלומה בהתמכרויות, בראיה רגישת תרבות כשהמרצים כולם דוברי ערבית והסטודנטים הם דוברי ערבית. זו פעם ראשונה באקדמיה הישראלית שיש תכנית כזאת ספציפית לאוכלוסייה הערבית, ופעם ראשונה שהולכים להעתיק אותה לאוכלוסייה הרוסית או לאוכלוסייה היהודית מתרבות אחרת.

אם יש אנשי מקצוע דוברי ערבית אז אין בעיה ליצירת מקור לגבי הסברה בשפה הערבית. לא צריך לתרגם.

כן, אז בשביל זה בוגרי התכנית שלנו, כשאני מדבר על 50 בוגרים ויש לנו עכשיו עוד מחזור שמתחיל באוקטובר. 50 הבוגרים הם השתלבו כולם במגזר הערבי, אם זה כמתאמים או כמרצים, כי אני ראיתי מרצים שהם לא, הם מבינים בסמים אבל הם לא מבינים ברגישות התרבותית. גם את תכנית הדיפלומה הזו אני אשמח לשלוח לך, שתראה אותה במייל. זו תכנית אקדמית שהרשות למלחמה בסמים מממנת.

אז מבחינת המתאמים, כמה מתאמים חדשים נכנסו במהלך השנה האחרונה, אלה שנכנסו או שלרשויות יש לגביהם אישור לקלוט מתאמים. כמה יש כבר?

יש כבר 12 מכרזים עכשיו, מחכים שהם ימנו, יזמינו אותי. נגיד אתמול הייתי ביפיע, במשהד, אני אומר לראש המועצה – תצא למכרז, יש לך את כל האישורים, אנחנו לא מעכבים. אנחנו לקראת 12 אנשים שהם תוך שבועיים יכולים להיכנס, במידה וראש הרשות יחליט ואנחנו לא לוקחים בחשבון שיקולים פנימיים של הרשויות המקומיות, שהם מעכבים. אתן דוגמא, בכפר קאסם נתנו אישור מיוני 2011. עברו שנה וחודשיים, ראש הרשות רוצה למנות שני אנשים שאני אמרתי ששניהם לא מתאימים. בלי תואר, בלי השכלה, בלי זה. אז אנחנו לא נותנים מיד. אני כמישהו שגם אכפת לי מהחברה הערבית, אני לא רוצה שימנו אנשים לא מקצועיים בלי תעודות. אז נגיד בכפר קאסם אין מתאם כי אני התנגדתי למכרז. אמרתי שאנחנו לא מוכנים להגיע למכרז אם בכל העיר יש רק שני אנשים בלי תואר, וזה האנשים שרוצים את התפקיד. זה לא מקובל. זה דוגמאות.
השנה, מאז הדיון האחרון שהיינו ביחד ברהט, נכנס ברהט, עוספייה, סחנין, עראבה, טירה, טייבה. נכנסו 6 מתאמים תוך חצי שנה.

כן.

אני נאסר ממשרד החינוך, מינהל חברה ונוער.

רגע סליחה, מטעם הרשות מישהו עוד רוצה להשלים? אין לנו אפשרות מבחינה טכנית לראות את המצגת, כי לא הודיעו לוועדה מראש.

אני רק רוצה להעיר ולחדד לגבי הקמפיין. אתם עושים קמפיין דרך זמרים ואומנים, זה מצוין. השאלה לאיזה קהל יעד, ואם קהל היעד הוא בני הנוער ואני מניח שזה בני הנוער שהנושא מעניין את הוועדה יותר, גילאי 12 עד 18 פלוס מינוס, טוב גם לפתוח את המניפה ולהגיע דרכם ואיתם.

מתקיימות מועצות תלמידים ביישובים לא מעטים במגזר הערבי ומד"צים, ומנהיגויות צעירות כאלה ואחרות ועשרות תארים, ואם לא, אז אפשר לבנות אותם. אני מדבר מהכובע שלי, מהכיסא שלי, מהמקום שלי שאני בא ממנו - משרד החינוך – מינהל חברה ונוער, שיש לנו מאות ואלפי תלמידים מהדרום ועד הצפון. הניסיון מראה – ילד חונך ילד – זה עובד לא פחות מהקמפיינים של התשדירים והסרטונים שאתה דיברת עליהם. זה אחד. שניים, צריך לבדוק גם כמה מבני הנוער בחברה הערבית נגישים לרשת האינטרנטית, ואם קהל היעד שאליו זה מכוון הוא באמת בר שימוש ברשת האינטרנטית. עם כל התקשוב וכל המחשוב, האם הבתים זמינים. בני נוער שאמור להיות במצוקה כזאת, אני מאמין שהוא לא נמצא במקום הטכנולוגי המתקדם, שהוא יכול להנות מסרטונים וקמפיינים. זה חומר שאפשר לחשוב עליו.

שנית, הצעה שנייה לגבי מקום בית הספר. כולנו מכירים את החברה הערבית ובוודאי ידידי כאן, שהמוסד שנקרא בית ספר זה המוסד הלגיטימי ביותר שמכנס לתוכו את כל בני הנוער כמעט, למעט ה-3.6% שנשרו, שאפשר אליהם להגיע דרך היחידות לקידום נוער שאנחנו עובדים איתן במינהל חברה ונוער. כך תופסים את כל הקשת של בני הנוער, הפורמאלי והלא פורמאלי, ושם נגיע לתוך בתי הספר. כל תכנית רעיונית, מה שלא תהיה, אם לא תיכנס לליבה של בית הספר, דרך היועצות, המחנכות - - -

סליחה, מה זאת אומרת אם לא? אתה אמור ליזום, מי אמור ליזום?

אני עכשיו מעלה וזו יוזמה. אני מעלה ואני מתכוון - - -

לכן אנחנו מצפים לשמוע מה נעשה, לא ניתוח מה צריך לעשות. אתם לא על תקן של אנליסטים.

לא, לא, אני על תקן שקורא לרשות ואנשי המקצוע כאן לחבור יחד איתנו, מינהל חברה ונוער, להשתמש בהערות שאני מעלה כאן ובעוד הערות ורעיונות שאנשים ירצו שנמצאים איתנו במינהל חברה ונוער, ונתקדם כאן. כל רעיון מבורך, אבל יש עוד מישהי אחת גדולה שנקראת בתי ספר, יחידות הנוער, המתנ"סים - - -

מה נעשה בפועל? סליחה שאני מציק לך.

במינהל חברה ונוער יש את המנהיגויות הצעירות, שדרכן אנחנו מפתחים ביישובים מעטים תכניות של שימוש בסמים. רבים לא. חלק מהיישובים שבחרו אותה מנהיגות צעירה, בתמרה, שבחרה להשתמש בסמים, במקרה תמרה, מועצת התלמידים היישובית שם לקחה את הנושא של הסמים כנושא מרכז ביישוב. גם בסחנין, שהיינו שם בחורף בסיור, מועצת התלמידים שהשתתפו במפגש ציינו שנושא המלחמה בסמים, באלכוהול ובעישון ובנהיגה לא נכונה ולא בטיחותית – זה הנושא המרכז של המנהיגות הצעירה ביישוב. זה שתי דוגמאות שאפשר למנף אותן ולקחת אותן לעוד יישובים.

באיזה גילאים אתם מתחילים?

גילאי 12-18. וזה גילאי מאד מאד "חמים" בוא נקרא לזה, ועם ניסיון מלא. ילד שחונך ילד וילד שנכנס לכיתה ומסביר לילד בכיתה ו' שעולה לחטיבה וילד בכיתה ט'-י' לתלמידי כיתה ז' – זה עובד, המנגנון הזה עובד.

ברור שזה משלים, פרויקט אחד משלים את הפרויקט השני. אין סתירה בין הדברים.

... את הערך המוסף של הפעילות של הרשות ביישובים.

סליחה נאסר, סיימת?

זה מה שרציתי, להזמין את כולנו ואנחנו מוכנים יחד לקדם את זה עם המנהיגות, התשתיות החינוכיות הערכיות שיש לנו, על מנת להגיע לעוד ילדים ועוד בני נוער, ולא לפספס כמעט אף אחד.

מאה אחוז. בבקשה, שם ותפקיד.

אלינור, אני מתנדבת בעמותת "אליס" – אימהות למען ילדים בסיכון. אני פשוט רציתי להוסיף כי דיברנו על נישה ויש לנו עוד נישה, שזה המשפחות, ההורים. יש לנו אותם צרות ואם לא נעבוד עם ההורים, אם לא ניתן להם את הכלים הנכונים, לא נוכל להתמודד עם המצב.

אנחנו עמותת "אליס" מדריכים ברחוב הרוסי.

מה הכלים הדרושים?

אני פשוט אסביר תוך כדי. אנחנו מוכנים להזמין את ההורים לשבת ביחד, להזמין אנשי מקצוע, עורכי דין, פסיכולוגים ולהדריך אותם ולעזור להם. ואנחנו כבר 6 שנים עושים את העבודה שלנו ויודעים שאין דרך אחרת, וזה עובד. זה מה שחשוב. זה מאד חשוב.

חשבתם על חומר שיישלח עם הילדים להורים?

יש לנו המון פרויקטים בנושא.

אנחנו גם תומכים בעמותת "אליס" ואנחנו גם מתקצבים חלק מהפרויקטים.

יש לנו עיתון שיוצא עכשיו ויש על מה לדבר.

לא לכל השאלות שאני שואל אני לא יודע את התשובה.

אני יודע.

כן, בבקשה.

אני הימאת חאג' יחיא, אני מדריכה ביחידת ... באגף שפ"י ורציתי לדבר על הקשר של הקמפיינים, כלומר הקשר של מה שעושים ברשות למלחמה בסמים ומה שאנחנו עושים. רציתי להדגיש שכל קמפיין שעולה לאוויר והשנה במיוחד, יש קשר אישי ביני לבין ווליד, שבודקים את הקמפיין לפני שהוא עולה לאוויר, ואיך אנחנו כבתי ספר מעלים את זה לתלמידים. כאילו מה שרואים אז עוברים, כל רגע יש משהו ואז עוברים הלאה. אז אנחנו רוצים שהקמפיין יישאר, ייתן את האפקט שלו, את המסרים שלו לתלמידים. אז בונים סדנאות מיוחדות לקמפיין הזה עם התלמידים. זה מאד קשה, זה לא קל, כי כל קמפיין כמו ששמעתי – כיפאק, אולר וזה, אז יבוא תלמיד ויגיד לך – זה לא אני, זה מישהו אחר יעשה את זה וזה לא קורה. צריך להכניס את כל הכלים הדרושים של היועצת או של המחנך או של ההורים למוחו, לראשו של הילד שלנו. במיוחד כשהילדים מאד מתמרדים בתקופה הזאת והם מאד מאד אינדיבידואלים, יש לנו את הכל. זה נושא מאד מאד חשוב לעבוד עם הילדים גם עם ההורים.
יש לנו בעיה בבתי ספר לעבוד עם ההורים. אנחנו כל הזמן מרימים את הדגל הזה, אבל ההורים לא משתפים פעולה. זה לא קורה רק אצלנו, זה קורה גם בכל העולם. אני פותחת את זה, לא יודעת אם זה המקום, אבל אנחנו צריכים להגיע להורים, לא להזמין אותם לבתי הספר כי הם לא מגיעים. מהניסיון שלנו לא כל כך מגיעים לבתי הספר.

יש תכניות לגבי המעורבות ההורית?

יש בעיה להגיע לבתי הספר, ההורים עסוקים, יש להורים כל מיני דברים, אז אולי צריך לחפש דרך אחרת לעבוד עם ההורים, כי חשוב מאד לעבוד עם ההורים וזה מביא תועלת לעבוד עם ההורים.

ווליד, יש תכניות למעורבות של ההורים במגזר הערבי?

כן, יש מה שנקרא "סיירות הורים". זה פרויקט חדש שהכנסנו. זה שילוב ההורים - - -

זה נמצא במגזר הערבי? ביישובים הערבים?

יש סיירות הורים בשפרעם, יש בנצרת, יש בתמרה, אבל בסגנון אחר. בחברה היהודית לוקחים את זה ממקום אחר, ובחברה הערבית, אגב הרגישות התרבותית, יש סיירות הורים, אבל בסגנון אחר. אני אומר לך, יש בכמה יישובים ואנחנו עובדים ברגישות.

לגבי הקמפיינים והפרויקטים שמריצים בבתי הספר ומחוץ לבתי הספר, יש אחר כך הערכה למידת ההצלחה? כי לפעמים קמפיין מוביל לתוצאה הפוכה. זה מגרה את התלמידים והילדים, ומסקרן יותר. אז נבחנת ההשפעה החיובית?

ברשותך אגיד משהו. כל תכנית שנתית שמוגשת, בכל היישובים שהזכרתי, חייבים להופיע בה דברים בסיסים. תכניות לנוער בסיכון ונוער נורמטיבי, תכניות לאנשי מקצוע, תכניות להורים, תכניות לקהילה הרחבה. מתאם חייב להגיש פעילויות שיש להן את כל האלמנטים האלה. ההורים זה משהו בסיסי, אז יש מתאמים שעובדים יותר עם הורים, יש מתאמים שעובדים פחות עם הורים, אבל זה תנאי בסיסי בתכנית שנתית, יש בעיית שיתוף פעולה עם הורים. מתחילים לפעמים עם 20 הורים בקבוצה, מסיימים עם 5-6. זו סוגיה שאנחנו כל הזמן מנסים לעבוד עליה, אבל אני מוכרח להגיד ששיתוף הפעולה עם האימהות הוא פי עשרה. האמא מגיעה למפגשים האלה יותר מהאבא.

במקום קמפיינים ארציים שאתה ציינת, כנסים ארציים – אם הפעילות תהיה מקומית, המתאם המקומי יבחן איזו פעילות תרבותית שהוא בוחר והוא מקיים, כהצגה או זמרים או משהו אחר – מה מידת ההסכמה או התמיכה שלכם בעניין?

אנחנו תומכים ואנחנו מלווים את זה אפילו תקשורתית. אם ניתן את הדוגמא הספציפית למה שראית בטייבה, ג'לאל היה מעורב וגם עזר להפיץ את זה בתקשורת. אז כל מתאם גם רשאי לעשות כנס מקומי. היו בנצרת, באום אל פאחם, עשו כנס אימאמים לפני תקופה. אז הזמינו אנשים, אני הזמנתי את הצוות ואנשים שמעוניינים להגיע לשם, אבל זה היה כנס מקומי. אז יש כאלה מתאמים שרוצים משהו מקומי ליישוב שלו, ואנחנו פותחים אם הוא רוצה להזמין. בחיפה נגיד הרכזת שלנו עשתה לרכזים בבתי הספר הטכנולוגים. עשו כנס ליועצים בבתי ספר טכנולוגיים בחיפה, הזמנתי מיישובים אחרים. אבל כל מתאם או רכז רשאי לעשות פעילות מקומית.

תודה רבה. יש מוזמנים נוספים שהגיעו, בבקשה.

רציתי להגיד שיש תכניות אחרי שיודעים שילד נכנס לזה או השתמש, אז יש תכניות במשרד עם המלחמה בסמים שהיועצות מובילות, לטיפול בילדים. זה קורה בבתי הספר וזה פרויקט מאד טוב, אבל זה פרויקט מאד קשה וחסרות לנו יועצות שישתלמו בנושא הזה. זו כאילו אחריות שלי, אני מדברת על מה שקורה, כי צריך קודם כל מאמץ - - -

כל דבר יעיל הוא קשה. דברים קלים לא עובדים.

הקבוצה, אתם כולכם אנשי מקצוע, הקבוצה וקבוצה של תלמידי בני אותו גיל השווים וזה, מאד משפיעים אחד על השני, והעבודה שאני מדברת עליה היא לא של בן אדם יחיד. זה לא פסיכולוג ועובד סוציאלי, זה יועצת עם קבוצת תלמידים שכולם באותה סירה, או השתמשו או משהו כזה וזה מאד עובד. אבל זה חסר לנו, לא לכל בתי הספר יש דבר כזה וצריך להיות.

אוקי, תודה. מוזמנים נוספים שרוצים להתייחס?

הייתה לי שאלה, ברשותך יושב הראש.

בבקשה.

אמרת משהו שפשוט אני רוצה להבין אותו יותר. כשבאים לתלמידים עם הקמפיין שזה כיפאק ולא כיפאק, או קאסק, הוא אומר "זה לא אני". זה מה שאמרת. זה לא אני, בגלל שהקמפיין לא מדבר אליו או בגלל שהוא בסוג של הכחשה שהוא לא יגיע לזה.

בהכחשה, כי הוא כאילו הגיבור של העולם, לא יקרה לו דבר כזה, במיוחד מתבגר. הוא בעצמו האוויר של העולם, לא יקרה לו דבר כזה. צריך לקרב אותו.

סוג של הכחשה – "זה לא יקרה לי".

כן, ואנחנו מנסים להביא דברים עדכניים שקורים. למשל אם אני בטייבה וקורה משהו מסוים, למשל קרתה אתמול תאונה ויש שם מישהו שמעורב עם סמים או משהו, אז מיד אני מביאה את זה, אקטואלי לתלמיד שיראה. אם זה קרוב משפחה שלו, למרות שלפעמים זה נוגע באתיקה המקצועית של העבודה, אבל לפעמים אתה מביא משהו מאד מאד קרוב לילד.

אני בספק אם זה נכון לכל התרבויות של החברה הערבית מהדרום עד הצפון, אפרופו רגש תרבותי.

תודה. חברים, יש לכם זכות התייחסות לנושא הדיון.

אני באיזה שהוא שלב הרגשתי שיש פה קצת איבוד פוקוס. התחלנו את זה בתור קמפיין הפרסום וההסברה, שזו פעילות שהיא בדרך כלל בתנועות מדיה פרסומית.

זה הנושא.

ואיפה שהוא גנבנו לפעילויות אחרות שקראנו להן אפילו קמפיינים, אבל הם לא קמפיינים, הם התארגנות הסברה פנים בית ספרית, פנים קהילתית, שהיא אגב בהיררכיה של ווליד, כמובן.

המטרה היא להעשיר את הדיון, להוסיף, אבל זו לא מטרת הדיון. הדברים שנאמרו הם דברים חשובים וחשוב שיאמרו.

לקראת הסיכום, עוד מישהו רוצה לציין הערות לסיכום?

אני אשמח להגיד שבנושא התקציב אני אעביר לך ותתקן לי.

אנחנו בסיכום נתייחס לעניין.

אני מבטיחך נאמנה שאצלנו הכל שקוף, אנחנו באמת, אני יכול להגיד רק במילה אחרונה, ב-2012 עשינו שינוי אסטרטגי מהמעלה השלישית בכל הנושא. גם הגדלת ההיקפים של הפעילות במגזר הערבי, כפי שכבר צוין פה בחלק מהדברים, וגם בנושא של הפרסום הממוקד. אני חושב שאם נעשה את אותו דיון בתחילת שנת 2013, אנחנו נצביע על עוד כמה מדרגות ושלבים שעלינו בהם, עם תעדוף מאד מאד ברור ומובהק לטובת המגזר הערבי.

הפעילות מבורכת כמובן, ואני מוסיף שזה חשוב מאד להשתמש בכלים הקיימים.

בוודאי.

הוא ציין את כנס האימאמים, זה חשוב מאד. יש לזה השפעה אדירה על אנשים. אני חושב שבקלות אפשר. הם רוצים דברים כאלה, הם מעוניינים ואפשר לגשת אליהם ואפשר לפנות לעשרות אם לא מאות אלפי אנשים תוך תקופה קצרה בדרך הזו.

כלי אחר שאני חושב שהוא לא פחות חשוב, זה המחנכים בבתי הספר. אני לא יודע אם יש תכנית למחנך, לשעת מחנך בנושא הזה.

יש במשרד החינוך, תכנית ליבה, שעת מחנך.

שעת מחנך בנושא, האם היא מיושמת? כלומר, האם התלמיד מקבל את ההדרכה? כלומר, שעת מחנך בנויה, האם היא מיושמת? אני לא שמעתי מהבנות שלי שהן היו חשופות לדבר כזה. יכול להיות שכן, אני לא יודע, יכול להיות שלא.

לא, לנושא סמים לא.

בנושא סמים.

סמים לא. יש תכנית ליבה שהיא לא נוגעת לסמים.

יש תכנית ליבה שהיא קרויה "כישורי חיים". בתוך תכנית הליבה "כישורי חיים" יש בכל חודש נושא מסוים ויש - - -

זה לא בהכרח עניין סמים ואלכוהול.

לא, יש.

זה מושג רחב "כישורי חיים".

כישורי חיים זה לכל הכיתות, מהגן עד כיתה י"ב, אבל בכל שנה, בכל תכנית יש קטע של עישון, קטע של סמים וקטע של אלכוהול, בכל השנים, בכל הכיתות. כמו שיש אלימות, כמו שיש איך להתמודד עם התעללות, כישורים כאלה. יש גם כישורים איך להתמודד גירויים של אלכוהול או סמים או לא יודעת מה. יש בתכנית "כישורי חיים" את הנקודות האלה של סמים ואלכוהול ועישון. זה מתחיל בכיתות א'.

בחלק של היישום זה תלוי, אתה יודע, בנפשות הפועלות שם.

אבל זה במינון צנוע.

אבל צריך לעודד את זה.

אני רק רוצה דבר אחד, אני רוצה להציע לוועדה - - -

אנחנו לא פותחים את זה לדיון עכשיו.

אני לא פותח דיון, יש לי הצעה של משפט אחד. ליישם את התכנית, שתהיה תכנית למלחמה בסמים של מחנך בשעת מחנך ושהיא תהיה מיושמת, לא רק תהיה קיימת. כלומר, יש תכנית שאפשר להשתמש בה ולדאוג שתהיה מיושמת. אני לא יודע מי הגורם במשרד החינוך שאחראי על יישום התכנית, זה הכל.

משפט אחד לגבי הליווי המחקרי. כמו שכבוד יושב הראש יודע, יש לנו את הסקר של HBC, שהוא סקר על מדגם מייצג ארצי של בני נוער, שקיבלנו החלטה לעשות אותו פעם בשנתיים, במקום פעם בארבע שנים ובשנה הקרובה זה הולך להיכנס לשטח. יש שם מדגם מייצג של כל הנוער הערבי, בנוסף על המגזרים האחרים. הנתונים הללו יאפשרו לנו יד על הדופק לאורך השנים הקרובות, כדי לראות כיצד כל הפעילות שאנחנו עושים במגזר נותנת את אותותיה, לא רק בממדי תוצאה של התנהגויות, אלא גם במדדים של החשיפה שלהם לסוג הפעילויות הללו שאנחנו עושים בקהילה. זה שאלות שאנחנו מכניסים לתוך השאלון עכשיו.

מאה אחוז. בבקשה, חבר הכנסת מוחמד ברכה.

היות והדיון הזה מתמקד בקמפיין פרסום והסברה, היות ואנחנו לא עוסקים לא בגמילה ולא בשיקום וכל הדברים האלה, אנחנו לא עוסקים בדברים אחרי שהם קרו, אלא מנסים לעסוק בדבר העיקרי וזה למנוע את המגע הראשון בין האדם לבין הסם או בין האלכוהול ואני אגיד מילה בעניין עכשיו. לכן המוקד הקריטי והחשוב הוא לדבר לצעירים במערכת החינוך.
לא מספיק לדעתי, זאת אומרת המעורבות של הרשויות המקומיות היא לא במידת היכולת להטיף לכלל הציבור, אלא ביכולתה לעשות את ה- Connection הזה בין הפעילות של הרשות או של המוסדות האחרים, לבין מוסדות החינוך האחרים והנוער. שם נמצא הדבר הקריטי.

לכן לא במקרה ניסיתי להציק לך בעניין הזה, כי אני חושב שפה נעשים הדברים. אם אתה מבטיח שה-Touch הראשון לא נעשה עם הסמים בגיל צעיר, אז אתה בעצם שריינת. לכן אני חושב שזה הדבר העיקרי. לכן קמפיינים צריכים להיבחן גם במבחן התוצאה ובמידת ההשפעה על הדור הצעיר.

ההערה השנייה והאחרונה, אני לפני שסיימתי את תפקידי כיושב ראש הוועדה, סיכמתי עם יושב ראש הכנסת להרחיב את המנדט של הוועדה, אמרתי לך את זה. שתהיה ועדה למלחמה בסמים ובאלכוהוליזם. לא אלכוהול, אלכוהול זה בלו ומכס, זה בוועדת הכלכלה, אבל אלכוהוליזם זה פה.
לכן אני חושב שכדאי שאתה ואני גם עכשיו, כסגן יושב ראש הכנסת בנשיאות, אנחנו ננסה לקדם את זה, להרחיב את המנדט. היות והרשות עוסקת גם בסמים ובאלכוהול, חשוב שלרשות יהיה בית פרלמנטרי שזו הוועדה הזו. הבית הפרלמנטרי הזה צריך לכלול גם את הנושא של האלכוהוליזם.

אנחנו מקדמים את זה דרך חקיקה.

בעוד שעה וחצי כבוד יושב הראש עובר איתנו לוועדת הפנים, כדי לעגן את זה בחקיקה.

חקיקה?

יש חקיקה בהגדרה של הרשות.

התיקון הוא היום. אתה גם מוזמן, אני אשמח שתצטרף.

זה באיחור. אגב, המשפט האחרון, כאן יושבים יושב הראש הנוכחי, יושב הראש לשעבר ויושב ראש הבא.

כולם יושבי ראש.

אני רק רוצה להעיר לגבי השימוש במילה אלכוהוליזם. אני הייתי מציע – שימוש לרעה באלכוהול.

זה אכן יותר מדויק. לא צריך להגיע לאלכוהוליזם, אתה צודק.

אלכוהוליזם זו תופעה של מבוגרים. אצל בני הנוער זאת לא הבעיה.

נכון.

לא מספיק המילים נגע סמים ואלכוהול?

נגע.

רבותי, לצורך הסיכום: 1. בקשר לשאלה של חברי, חבר הכנסת ברכה, אני מבין שהיום יאושר החוק בקריאה שנייה ושלישית, אשר מגדיר ומרחיב את המנדט של הרשות, שיכלול גם מלחמה בסמים ובאלכוהול, ולכן אוטומטית בפעילות הפרלמנטארית, יש את הבסיס המשפטי-החוקי, אז לאור התיקון בחוק אנחנו נבקש לתקן את המנדט של הוועדה. אמנם זה נמצא בחסותה ובאחריותה של הוועדה, אבל אנחנו רוצים לעגן את זה באופן פורמאלי.

אתה תעזור לנו שם.

בשמחה.
2. לאחר הדיון הממצה והחשוב הזה, הוועדה מברכת על המגמה שמובילה הרשות בכל הנוגע להובלת ההסברה והקמפיינים בשפה הערבית. אנחנו רואים בחיוב העסקת יועץ או דובר, וגם שיש קמפיינים שמקדמים הן לגבי אלכוהול והן לגבי הסמים, בשפה הערבית. חשוב שגם יצירת המקור תהיה בערבית ולא רק פרסומים מתורגמים מעברית לערבית.
3. אנחנו מבקשים שהרשות תיזום מחקר מקיף כדי להתוות, גם כן בעקבות מסקנות המחקר, איזה יעדים, איזה גילאים, ואיך לפנות לכל גיל וגיל. וגם מקומות, בנגב, בצפון, בדרום, במגזר ערבי זה או אחר, כדי להתאים את התכניות לתוצאות.
4. אנחנו מבקשים לקבל מהרשות נתונים לגבי עניין הפערים בקשר לתקצוב והניצול שהיום היה נושא למחלוקת; וגם כן אם יש נתונים בנוגע לשימוש בסמים. הנתונים שיש לנו הם לגבי 2009, והם שונים ממה שציינת במהלך הישיבה היום.

וודאי. יש נתונים עדכניים.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי שינוי המגמה.

אדוני, לפני שאתה אומר את המשפט האחרון, אני חושב שלדיון הבא צריך שיתווספו שני גורמים נוספים – הרשויות המקומיות ומשרד הרווחה.

נציג הרשויות המקומיות ישב פה. פיני קבלו ישב פה.

פיני קבלו ממרכז השלטון המקומי.

כשמדובר על המגזר הערבי הייתי מעדיף להזמין את נציג הרשויות הערביות.

כן, זה רעיון טוב, דרך אגב, זה חשוב מאד. אנחנו נבקש להעביר לוועדה את התכניות שאתם מריצים בקשר לעניין ההסברה בשפה הערבית, שציינתם שזה קיים, וגם את המצגת אם אפשר להעביר לנו, אנחנו נשמח לראות.

תודה רבה לכל המשתתפים.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>