הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
17/07/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 655>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ב (17 ביולי 2012), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 17/07/2012
הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 17) (תקופת כהונתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים), התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 17) (תקופת כהונתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים), התשע"ב-2012, של חברי הכנסת גאלב מגאדלה, דניאל בן-סימון, עמיר פרץ, יצחק הרצוג, בנימין בן-אליעזר, אבישי ברוורמן, שלי יחימוביץ', שכיב שנאן, שי חרמש, מאיר שטרית, מירי רגב, אילן גילאון, חיים אמסלם, עתניאל שנלר, זבולון אורלב, משה מטלון, טלב אלסאנע, דני דנון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', דורון אביטל, אברהם מיכאלי, כרמל שאמה-הכהן, ניצן הורוביץ, אלכס מילר, נסים זאב, איתן כבל, יריב לוין, אריה אלדד, עינת וילף, ישראל חסון, רוברט טיבייב, שלמה מולה, אריה ביבי, אופיר אקוניס, זאב בילסקי, אורלי לוי-אבקסיס, יצחק וקנין, אורי מקלב, זאב אלקין, ציון פיניאן, יעקב כץ, נינו אבסדזה, זהבה גלאון, רוני בראון, דוד אזולאי, ליה שמטוב, יעקב אדרי, מרינה סולודקין, אברהם דואן, רוחמה אברהם-בלילא, חיים כץ. (פ/4326)>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי
אורי מקלב
אחמד טיבי
חנא סוייד
יצחק הרצוג
גאלב מג'אדלה
ג'מאל זחאלקה
מוזמנים
¶
>
דארין דניאל - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, משרד המשפטים
אדם אבזק - יועמ"ש לבתי-הדין השרעיים, משרד המשפטים
ד"ר מוסא אבו רמדאן - מרצה בכיר, אוניברסיטאות
מוסטפא ראפע - עו"ד, יו"ר ועדת בתי-הדין השרעיים במחוז חיפה, לשכת עורכי-הדין
תרות מדלג - עו"ד, לשכת עורכי-הדין
גאזי עדוי - עו"ד, משרד עורכי-דין, מוזמנים שונים
אומימה חאמד - עו"ד, מוזמנים שונים
מרי גטאס - עו"ד מתמחה, מוזמנים שונים
אמאל מנסור - מורה, בתי-ספר
רשם פרלמנטרי
¶
יעקב סימן טוב
<הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 17) (תקופת כהונתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים), התשע"ב-2012>
היו"ר דוד רותם
¶
הצעת חוק הקאדים (תיקון – תקופת כהונתו של נשיא בית-הדין השרעי לערעורים). הצעת חוק של – אי-אפשר לקרוא את כל השמות, יש פה יותר מדי. אבל אני רואה שיש פה הצעת חוק של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס מישראל ביתנו.
גאלב מג'אדלה
¶
אדוני היושב-ראש, מכובדיי האורחים, אני נדרשתי לתיקון החקיקה לחוק הקאדים. אני אקרא את זה, אדוני: הצעת חוק הקאדים (תיקון – תקופת כהונתו של נשיא בית-הדין השרעי לערעורים), התשע"ב-2012.
תיקון סעיף 6 – בחוק הקאדים, התשכ"א-1961 (להלן החוק העיקרי), בסעיף 6(ב), במקום "עשר שנים" יבוא "שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד".
כלומר, אנחנו מבקשים לקצר את הכהונה - - -, כמו נשיא בית-המשפט העליון, נשיא בית-המשפט המחוזי, נשיא בית-משפט השלום – שבע שנים. וקצובת הכהונה שהיא לכהונה אחת.
היו"ר דוד רותם
¶
זה חוק מצוין. אבל כפי שאדוני יודע, חוקים מהסוג הזה זה מהקאדי הבא. אני לא מחוקק חוקים רטרואקטיביים שיש בהם כדי לפגוע.
הנה, חבר הכנסת הרצוג גם חתום על החוק.
היו"ר דוד רותם
¶
מאד רטרואקטיבי. יש היום בן-אדם שמכהן בתפקיד הזה. ובעצם, לפי החוק הזה, אנחנו פוגעים בו.
גאלב מג'אדלה
¶
קודם-כל, אני מכבד מאד את כבוד הקאדי - - - שמכהן היום, ואנחנו ביחסים מאד טובים. ואין פה שום דבר ועניין אישי. יש כאן כוונה לתקן חוק. הנושא הוא מידתי, חוקתי. נשיא בית-המשפט העליון, נשיא בית-המשפט המחוזי, נשיא בית-משפט השלום – קצבו להם את התקופה לשבע שנים.
גאלב מג'אדלה
¶
אני עניתי על זה במליאת הכנסת שזה לא רטרואקטיבי, כי זה נעשה. ונציגת משרד המשפטים – אם ברצונך, תיכף תשמע – תיתן לך גם תשובה מקצועית, משפטית, לנושא הזה, שזה לא רטרואקטיבי.
לדעתנו, זה חוק ראוי. אין פה שום כוונה לדבר פרסונאלי, ואין שום כוונה לפגוע ביושב-ראש המכהן. אני גם יכול לגלות לך שאני בשיחות איתו לאחרונה, והגענו להבנות ולהסכמות. ואני יכול להרגיע אותך שבעניין הזה אין שום פגיעה בכבוד נשיא בית-הדין לערעורים המכהן, - - -
ג'מאל זחאלקה
¶
כבוד היושב-ראש, אין ספק שעניין הקדנציות בבתי-המשפט, ובזה הגבלת קדנציות, זה דבר ראוי. אבל יש כאן שתי בעיות, אדוני היושב-ראש: בעיית הרטרואקטיביות, שאתה עמדת עליה. ובעיה, שכפי שאני התרשמתי – ויתקנו אותי ממשרד המשפטים אם אני מתרשם לא נכון – גם משיחות עם כל הגורמים בנושא, - - - את הנושא הזה של הנשיא המכהן, לא אם יחוקק חוק לא רטרואקטיבי, הוא יישאר לעד. אפשר להגיע איתו להסכמות, אז אני אומר בפשטות: אם אפשר בהסכמה, למה בכפייה? זה כל העניין.
היו"ר דוד רותם
¶
יש לי שאלה הרבה יותר קשה אליכם: תגידו, למה אני צריך להתעסק עם המלחמות הפנימיות שלכם?
חנא סוייד
¶
למה? תראה, אתה יכול להפסיק עם זה אם אתה עומד על הדעה שהצגת, שהיא בעצם נכונה במקרה הספציפי הזה, ושאני תומך בה. אני חושב שהחוק יכול להיות חוק ראוי וחוק טוב, והכוונות מאחוריו מצוינות וטובות. אבל יש הגדרה מאד חדה לחקיקה רטרואקטיבית, ואי-אפשר להגיד על חוק רטרואקטיבי שהוא חוק לא רטרואקטיבי, ככה, מכיוון שרוצים להגיד שהוא לא רטרואקטיבי. זה חוק רטרואקטיבי, וחקיקה רטרואקטיבית היא לא חקיקה טובה.
נשים בצד מי מכהן ומי אמור לכהן. אני חושב שמדובר כאן בחקיקה רטרואקטיבית, שהיא לא ראויה. לא כדאי לתת תקדים לחקיקה רטרואקטיבית, שבעצם יש גם עוד נושא שזה שהפוליטיקאים נכנסים יותר מדי בתקופה האחרונה למרווח שבין העור ובין הבשר של שופטים. אני חושב שכל מערכות המשפט בעולם נגד המגמה הזו. לכן, יש בארצות הברית מינוי של שופט עליון לכל החיים. יש שופטים בבית-במשפט העליון בארצות הברית שגילם כבר 80 ו-85. לא אומרים להם: לכו הביתה. מינוי לכל החיים. אני לא אומר שזה טוב ושזה אידיאלי, אבל מקובל. ושם, בית-המשפט העליון בארצות הברית יכול לערוף ראשים, כמו שאתה יודע.
וכל זה למה? על-מנת למנוע מהפוליטיקאים להתעסק יותר מדי ולסחוט שופטים. ואני חושב שאנחנו צריכים להימנע מזה: כי פעם אחת זה יכול לשחק לטובתך, והרבה פעמים זה יכול לשחק נגדך. אז למה לך? אני חושב שכאן מדובר בחוק טוב, כאשר הוא, בניסוח שלו מינוס הפסקה שמדברת על הרטרואקטיביות.
יצחק הרצוג
¶
קודם-כל, יש פה עניין כשחבר הכנסת גאלב מג'אדלה הציג את זה בפנינו, הוא לא נכנס לדקויות של - - -
יצחק הרצוג
¶
בפני חברי הכנסת שחתמו. לפחות, אליי. כלפיי זה הוצג כהשוואת הסטאטוס של נשיא בית-הדין השרעי לנשיא בית-המשפט העליון, ולנשיא בית-הדין הרבני. אז, קודם-כל, צריך לדעת, לפני שנגיע לשאלה: ממתי תחולת החוק, האם בכל שאר האלמנטים יש פה השוואה לנשיא בית-המשפט העליון, ולנשיא בית-הדין הרבני. אם זה נכון, זה דבר נכון לעשות אותו.
אחרי זה עולה השאלה
¶
ממתי התחולה. אותי מעניין לדעת מהי עמדת משרד המשפטים, הייעוץ המשפטי. אני, בזמנו, שאלתי את חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, והוא אמר שהוא בדק את זה. אבל אני רוצה לשמוע את הדבר הזה. אבל, קודם-כל, אני רוצה לדעת אם יש צעד. נגיד שנסיר לרגע את הצד האישי לצד – האם יש פה השוואה כלפי נשיאים אחרים, שזו מטרה נכונה.
רות גורדין
¶
סעיף 8(ב) לחוק בתי-המשפט, כנוסחו היום, קובע שבע שנים כדלקמן: "תקופת כהונתם של נשיא בית-המשפט העליון והמשנה לנשיא בית-המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד".
רות גורדין
¶
- - שפרסונאלית זה לא הולך לקרות. הם מתמנים, בדרך-כלל, בגיל שהשבע שנים וגיל 70 יוצאים פחות או יותר ביחד. אבל זה יכול לקרות.
בעניין הקדנציות
¶
ב-2007 עבר חוק הקדנציות שהגביל את הכהונה בבתי-המשפט הרגילים, וכיום יש הגבלת כהונה בכל בתי-המשפט. גם חוק הקאדים, אגב, עשה את זה ב-2002. רק שלא קבע הוראה לעניין האפשרות של לשוב ולמנותו. האבחנה לעניין מספר השנים היתה שבע בבתי-המשפט הרגילים, ועשר שנים במערכת בתי-הדין הדתיים. והקביעה הזאת - - -
דארין דניאל
¶
- - אין היום הוראה בכלל למינוי נשיא. יש בעיות אחרות. רבנים זה עשר שנים. פה זה היה עשר שנים. והנימוק המקצועי שהיה לאבחנה הזאת, - -
דארין דניאל
¶
- - בין בתי-המשפט הרגילים לבתי-הדין הדתיים, זה שהמערכת פה יותר קטנה. זו מערכת יותר מצומצמת. גם המינוי יותר מוגבל. כשאתה רוצה לרענן את השורות, אז אין לך מספיק אנשים למנות מתוכם. זאת אומרת, יש פה שיקולים אחרים.
דארין דניאל
¶
- - בין שיקולים שונים. עד כמה להשוות את מערכת השיפוט הייחודית הזאת למערכת השיפוט הרגילה, ולפעמים אנחנו נאלצים או רואים לנכון להסתכל על הייחודיות של המערכת.
דארין דניאל
¶
- - נשיא בית-הדין לעבודה, נשיא העליון וגם המשנים או הסגנים שלהם. ולגבי המכהנים: בהצעת החוק הממשלתית זה חל על מכהנים. בדיון בכנסת – למיטב זכרוני, אני לא טיפלתי בזה. מישהו אחר מאצלנו טיפל בזה – - -
דארין דניאל
¶
- - היתה החלה הדרגתית, וזה נקבע כך: "לעניין מי שמונה לראשונה לתפקיד האמור במהלך ארבע השנים שקדמו ליום הקובע, שמונה שנים". זאת אומרת, תהיה לו עוד קדנציה פלוס. "ולעניין מי שמונה לראשונה לתפקיד האמור לפני ארבע שנים שקדמו ליום הקובע, שש שנים". זאת אומרת, פה נקבעה איזושהי הוראת מעבר.
דארין דניאל
¶
אני מבקשת. העמדה שאני באתי לדיון הזה לגבי סעיף התחולה, שהנושא מורכב בגלל מה שציינת, אדוני, ובגלל שיקולים אחרים. הנושא הזה נבדק עכשיו אצל שר המשפטים. אני מבקשת מהוועדה לדחות את הדיון בסעיף הזה לקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מודיע לכם דבר אחד: החוק הזה לא יעבור קריאה שנייה ושלישית לפני שלא יבוא אליי נשיא בית-הדין לערעורים, ואני, באוזניים שלי – לא אף-אחד אחר – אשמע את עמדתו.
גאלב מג'אדלה
¶
מקובל עליי כמציע שהיום נאשר את החוק, ובקריאות השנייה והשלישית יוזמן כבוד נשיא בית-הדין השרעי לערעורים, - - -
היו"ר דוד רותם
¶
- - הוא יבוא אליי לשיחה בלי קשר לקריאות השנייה והשלישית. אני רוצה לשבת איתו ולדבר איתו.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, ודאי שלא. הוא המיותר. הוועדה שלו. הוועדה שלו מיותרת. אני חס-ושלום לא אגיד על - - -
אחמד טיבי
¶
אפילו חבר הכנסת חנא סוויד לא הבין אותך נכון, אבל רעיונותיו נחשפו ברבים. מילא אתה - - -, אבל חבר הכנסת חנא סוייד?
מוסא אבו רמדאן
¶
אני דוקטור מוסא אבו-רמדאן. אני מלמד משפטים וחוקר את הדין השרעי מזה 12 שנה. אני מלמד משפטים בחיפה, מרצה בכיר, במרכז האקדמי "כרמל".
אז אני רוצה לדבר על כמה נקודות שלא כוסו בנושא הזה של הצעת החוק.
מוסא אבו רמדאן
¶
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך. אני מברך את חבר הכנסת גאלב מג'אדלה ואת חברי הכנסת האחרים, אשר הצטרפו להצעת החוק המאוד חשובה.
הצעת החוק כוללת שני תיקונים
¶
התיקון הראשון מקצר את תקופת כהונתו של נשיא בית-הדין השרעי לערעורים מעשר שנים לשבע שנים. כאן אין לי מה להוסיף, אלא לומר שזה מאחד את הכללים החלים על נשיאי בתי-המשפט האזרחיים.
לגבי הנקודה השנייה – החלתו של החוק על נשיא מכהן: אני רוצה להעיר שאין ספק שהנשיא המכהן תרם תרומה מאד חשובה למערכת השרעית בהיותו נשיא בית-הדין השרעי לערעורים. רוב התרומה היא בשנים הראשונות. עם הזמן תרומה זו נשחקה, וצריך דם חדש. בלי קשר לאדם המכהן, אני חושב שאדם שמכהן במערכת השרעית מאז שנת 1975, וכנשיא בית-הדין השרעי מאז שנת 1994 – זה דבר לא תקין. בדמוקרטיות הליברליות מגלים חשדנות כלפי הכוח ולא מקדשים אותו. כוח וסמכות זה דבר הכרחי, אולם צריך להתייחס אליו בזהירות ולווסת אותו על-ידי יצירת מנגנונים של בקרה, ובין-היתר על-ידי החלפת האנשים הפועלים בתפקידים ציבוריים. המטרה היא למנוע צבירת כוח בידי אדם אחד, בלי קשר ליכולותיו ולכישוריו.
מוסא אבו רמדאן
¶
אבל אחרי 40 שנה צריך להחליף אנשים. אני חושב. אבל לא משנה.
בתפקידים ציבוריים, המטרה היא למנוע צבירת - - -
מוסא אבו רמדאן
¶
תן לי לדבר, ואחר-כך תאמר מה שיש לך.
המטרה היא למנוע צבירת כוח בידי אדם אחד, בלי קשר ליכולותיו ולכישוריו של האדם. הכוח משחית, כמו שאמר מונטסקייה. כל מה שנאמר לגבי משרה ציבורית תקף שבעתיים לגבי תפקיד נשיא בית-הדין השרעי לערעורים בישראל. השדה השרעי בישראל מעניק מונופול לקאדים בעניין השריעה. בשדה שרעי רגיל ישנם שחקנים נוספים כגון: חכמי הלכה, וכן מופתים. בישראל ישנם רק קאדים. נשיא בית-הדין השרעי לערעורים נותן פסקי-הלכה, מתקין תקנות, מביע עמדות פוליטיות בדבר המיעוט המוסלמי בישראל, מעורב במינוי מנהל בתי-הדין השרעיים ובמינוי קאדים. כמו-כן, בוחר מי יהיה בוועדת הבחינות של הטוענים השרעיים. נשיא בית-הדין השרעי מכהן בפועל כראש הקהילה - -
ג'מאל זחאלקה
¶
אתה האשמת - - - בעמדות פוליטיות. אם הוא אומר שלפגוע בבית-קברות זה דבר שלא על-פי ההלכה המוסלמית, - -
מוסא אבו רמדאן
¶
חבר הכנסת, תן לי. אני בסך-הכול רוצה להציג עמדה.
כמו-כן, בוחר מי יהיה בוועדת הבחינות של הטוענים השרעיים. נשיא בית-הדין השרעי מכהן בפועל כראש הקהילה המוסלמית בהיעדר מועצה מוסלמית. סמכויות אלה מתחזקות אף מעבר לאמור בחוק, וישנה העצמה של הסמכות. לכן, התפקיד הזה כרוך בריכוז רב של סמכויות בידי אדם אחד.
מוסא אבו רמדאן
¶
ככל שהתקופה ממושכת, הדבר הופך לבעייתי יותר למינהל תקין ולדמוקרטיה. הדבר הזה גורם גם לפגיעה במערכת, כי כולם חוששים להכעיס את מי שעומד בראשם.
טיעון אחר
¶
בעניין הרפורמות נאמר שהקאדי הנתון עשה רפורמות. בעניין הרפורמות, עם כל זכויותיו של הנשיא המכהן והן רבות, העובדה שהנשיא המכהן הנהיג רפורמות חשובות, מבלי להיכנס לצורה ולתוכן של הרפורמות – שלגביהן יש לי הערות רבות – אני רוצה לומר שעצם העובדה שנעשו רפורמות, אינה מקנה זכות קניינית על תפקיד נשיא בית-הדין השרעי לערעורים. כל בעל משרה ציבורית מחויב לפתח - - -
היו"ר דוד רותם
¶
האם החוק הזה, לדעתך, כמומחה למשפטים, הוא רטרואקטיבי או לא? כשאדם מכהן, ואני בא להפסיק לו את התקופה.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא שאלתי אותך. אתה יודע, את הפילוסופיות אני מכיר. לא שאלתי אותך. שאלתי אותך אם לדעתך, כמרצה למשפטים, זה חוק רטרואקטיבי.
מוסא אבו רמדאן
¶
נכון, אבל כאן זה מוצדק. ישנה חקיקה רטרואקטיבית, ולפעמים הכנסת צריכה לתקן עוול - - -
מוסא אבו רמדאן
¶
לא, נשיא זה גם מינהלי. זו הבעיה. בתפקיד שיפוטי שיישאר. אף-אחד לא אומר כאן שיפסיק את תפקידו כשופט בית-הדין השרעי לערעורים. הנקודה כאן זה על מיקומו כנשיא בית-הדין השרעי לערעורים שכולל תפקיד מינהלי. כאן הבעיה. לא על היותו שופט.
מוסא אבו רמדאן
¶
כל בעל משרה ציבורית מחויב לפתח את המערכת שהוא עומד בראשה. בכל מקרה, הרפורמות שמדברים עליהן, גם אם מדברים על רפורמות, בחלקן הגדול הן סודיות. רוב הפסיקה השרעית כיום הינה סודית, וזאת למרות פסיקה שאינה משתמעת לשתי פנים של בג"ץ, שאני ניהלתי מאבק במשך 12 שנה, שני בג"צים. ואף השר, שר המשפטים נאמן, התערב ועזר לי בנושא הזה, והתקין תקנות חדשות, וביטל את האגרות לצורך עיון. גם זה לא עזר. תארו לעצמכם שבקשה שביקשתי לעיון בפסיקה שרעית משנת 2005 – טרם קיבלתי - - -
מוסא אבו רמדאן
¶
זו דוגמה. זו דוגמה שמראה איך מערכת מתפקדת.
משנת 2005 טרם קיבלתי, עד עצם דקה זו, מענה מלא עליה. בכל פעם תירוץ אחר. לאחר שהגשתי קדם-בג"ץ נאמר לי שסוף-סוף אני יכול לעיין אבל לא לצלם. לכן, כל המילים על הרפורמות, בדרך-כלל נובעות מאנשים המקורבים למערכת השרעית, ומציגים תמונה שאינה תואמת את האמת כי הפסיקה סודית.
מחקר ממקורות אלטרנטיביים מעלה שיש עדיין קיפוח של זכויות אדם בבתי-הדין השרעיים. נשים בצד את העניין הפרטי שלי, ובואו נגיד שזה סכסוך פרטי של הנשיא המכהן איתי – בסדר. יכול להיות. אבל אני רוצה לומר שההתנהלות בעניין הזה, של השקיפות וההנגשה של הפסיקה בבתי-הדין השרעיים, היא סימפטומטית למערכת ריכוזית מדי, כאילו ממלכה פרטית של אדם מסוים, שחש שהוא יכול לעשות בה כבשלו. זה ביטוי לבעייתיות שנובעת מכוח רב מדי שנצבר לאורך שנים.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, לא טיעון סופי ולא כלום. יש לי רק בעיה אחת: אתה נותן פה הרצאה לגופו של אדם, כשהוא לא נמצא פה להתגונן.
אחמד טיבי
¶
אדוני היושב-ראש, האם יש ערבי כלשהוא, מוסלמי או נוצרי, שהוא חבר בוועדה למינוי רבנים במדינת ישראל?
היו"ר דוד רותם
¶
תגיד, אני ביקשתי ממך להכריע בעניין שלכם? לפני שנכנסת, אני שאלתי למה אני צריך בכלל להתעסק עם המלחמות הפנימיות שלכם.
מוסא אבו רמדאן
¶
כן, כן, אני אגמור. אני לא אישן כאן.
אין המדובר בגוף קהילתי. לכן, הכנסת יכולה להתערב בעניין זה. ואף מחובתה לבטל עיוות וטעות חקיקתית, שגרמה לסבל ולעוול למוסלמים. הטעות נעשתה בחוק הקאדים, בשנת 2002. היו צריכים להגביל אז את הכהונה של נשיא מכהן לעשר שנים, ואז הוא היה מסיים ב-2012. עכשיו, אין מנוס מלתקן את העיוות הזה בחקיקה, כי תהליך ההידברות – לפי מה שאני יודע – לשם פרישה מוסכמת, לא הניב את פירותיו.
לגבי הטיעון של פגיעה בכבוד הקאדי: גם אני הייתי מעדיף שנגיע להסכמה על תאריך מוסכם לסיום הכהונה. אבל היות והנשיא המכהן אינו מוכן לכך, ומתעקש להמשיך ולהחזיק במשרה לעוד 11 שנים, זה בלתי אפשרי. צריך להעדיף את הכבוד - -
מוסא אבו רמדאן
¶
- - והאינטרס של מיליון ו-200 אלף מוסלמים על-פני כבוד של אדם אחד, חשוב ובעל זכויות ככל שיהיה. אם נותיר את המצב הקיים על כנו, המשמעות היא זלזול באוכלוסיה המוסלמית והחזרת משטר המוכתרים, שחשבנו, כולנו, שפס מהעולם הזה.
תודה.
היו"ר דוד רותם
¶
אני שואל. בכלל את הכול, את מבינה. אומרים לי שאני צריך לפתור את הבעיה של המוסלמים. חבר הכנסת אחמד טיבי, מאד לא מוצא חן בעיניו. חבר הכנסת חנא סוייד, לא מוצא חן בעיניו. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, לא מוצא חן בעיניו – למה שאני אפתור את הבעיה הזאת?
אחמד טיבי
¶
דעתי ברורה.
הנושא מצריך דיון מעמיק. מעמיק. כל אחד צריך לחזור לעצמו, לשאול את עצמו שאלות. ואחר-כך נמשיך את הדיון, בפעם אחרת.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להעביר את זה בקריאה ראשונה. ואז אני מוכן לקבל, שמישהו פה יגיד לי – ואם זה תהיה אתה אני אשמח מאד – להתחייב להביא לי את הקאדי הזה, את נשיא בית-הדין לערעורים, - -
גאלב מג'אדלה
¶
אני מקבל את ההצעה שלך, להביא את זה בקריאה ראשונה. אני גם רוצה לגלות לך: אני נמנעתי מלעשות את זאת, כי באמת לא רציתי. אבל הדברים כאן, לא שמשכו אותי לכך, אבל הרצון שלך הוא זה שכרגע מביא אותי לומר לך. הוא ייפגש איתך. הוא במשא-ומתן עם מנכ"ל משרד המשפטים. הדברים מתקדמים לשביעות רצונו. שוחחתי איתו שלוש פעמים בשבוע האחרון.
גאלב מג'אדלה
¶
אני, בשבוע האחרון, קיימתי, עם כבוד הקאדי נאטור, שלוש שיחות. הוא מוכן, ומזומן ורוצה לבוא אליך.
בד-בבד, אחרי שהיום נאשר בקריאה ראשונה, בשלושת החודשים הקרובים הוא ימשיך את המגעים שלו עם משרד המשפטים, כדי שהדבר ייעשה על הצד הטוב ביותר.
גאלב מג'אדלה
¶
אבל תן לי להגיד עוד משפט. יכול להיות שלא תצטרך להגיד את זה.
ואני, בתיאום עם מנכ"ל משרד המשפטים, רוצים להביא לקריאות השנייה והשלישית חוק שונה מהקריאה הראשונה.
חנא סוייד
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד משהו לגופו של עניין: אני רואה שהדיון כבר הוא לגופו של אדם, ולא - - -
חנא סוייד
¶
אני יוצא נגד זה, גם אם השופט נאטור, שמדובר בו, יסכים, אני לא מסכים לחקיקה רטרואקטיבית, כי זה אנטי-תזה של חקיקה נכונה.
חנא סוייד
¶
יחד עם זה, אני אומר שלפני שמאשרים את זה בקריאה ראשונה, אתה רוצה, כפי שאמרת – אני חותם על ההצעה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
רגע אחד. אני לא מבין, חבר'ה: אתם רוצים לריב? רק תגידו, אנחנו נצא החוצה. תריבו. נחזור כשיהיה דם.
חנא סוייד
¶
זה המקרה הכי גרוע – טוב, אני לא רוצה.
אני אומר לך: גם אם השופט נאטור ייתן את הסכמתו, לאחר שלוחצים אותו ומבזים אותו, אני לא מסכים. אני לא רוצה חקיקה רטרואקטיבית. אני לא אתמוך בה אף-פעם, כי היא לא טובה. זהו.
היו"ר דוד רותם
¶
- - אני לא מחכה שלושה חודשים, ואני לא מחכה למשא-ומתן. אני מבקש להיפגש בתוך שבועיים, - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להיפגש עם הקאדי. אם הוא יודיע לי שהוא מחליט לפרוש בשנה או בשנתיים הקרובות, החוק הזה לא יעבור. לא תצטרך להצביע נגד. הוא לא יתקיים, כי לא תהיה סיבה לחוקק אותו. אני לא אחוקק חוק, למרות שהקאדי נאטור ערבי. אני לא אחוקק חוק לפגוע בו.
אחמד טיבי
¶
אל"ף, אני יודע את העמדה שלך לגבי הרטרואקטיביות. אתה אמרת לי אותה. אני מעריך את זה. כל מה שקשור בנושא המשא-המתן והמגעים, אני לא רוצה להיות חלק בזה.
אחמד טיבי
¶
אני חושב שגם חבריי לא - - -. אתה תסגור את זה עם חבר הכנסת מג'אדלה והשופט.
אני כמובן לא מופתע. לא נפלה התקרה ממה שאני שמעתי, כידוע לך. אני יודע מה מתרחש מסביבי. אני לא אוהב את זה. אבל אתה לא רחוק מהמצב הקיים. מה שרמזת לו, לא רחוק מהמצב הקיים. לכן, אני חושב שבסופו של דבר, החוק הזה, לפי ההתחייבות שלך, לא יגיע אל סופו, לקריאות שנייה ושלישית, בגלל מה שאמרת עכשיו.
מה אמרנו לפני חודשיים? אפשר להגיע לאותה התוצאה, בלי לפגוע בכבודו של השופט. נקודה. זה מה שחותרים אליו. אתה אמרת את זה בצורה מפורשת. אני מודה לך על כך.
אחמד טיבי
¶
אין צורך.
אתה יודע מה? מנכ"ל משרד המשפטים צריך להודיע לך. אתה צריך להיפגש עם מנכ"ל משרד המשפטים, או עם השר. הם הסמכות שלך, אדוני.
אחמד טיבי
¶
גם אם השופט נאטור הסכים לפגישה הזאת, הוא טעה. הוא שגה. אתה צריך להיפגש עם משרד המשפטים ולשמוע מהם אמירה חד-משמעית: האם יש נכונות של כך-וכך. מה שהם אומרים לך, אתה תלך לפי זה. מקובל עליך? הם הסמכות המיניסטריאלית שלו.
אחמד טיבי
¶
לא, לא, לא. אף-אחד לא אמר שיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, עובד את שר המשפטים. הסמכות המיניסטריאלית של הקאדים השרעיים, זה משרד המשפטים.
דארין דניאל
¶
נכון. אני עובדת במחלקת ייעוץ וחקיקה. ואני מלווה את כל הדיונים שנוגעים לדתות, ולבתי-דין דתיים.
אחמד טיבי
¶
זאת הערבייה הרביעית, רק שאתה תבין, - - - את הלב, היושב-ראש רותם. מהבוקר, למי שהיה כאן, בוועדת חוקה חוק ומשפט.
היו"ר דוד רותם
¶
אני אגיד לך את האמת: אני חשבתי שחבר הכנסת טלב אלסאנע יגיע כי הוא חתום על החוק. ואז נתברר לי שחבר הכנסת טיבי אסר עליו להופיע, בתור יושב-ראש הסיעה.
דארין דניאל
¶
אדוני, אני מבקשת לא להתייחס לשום מגעים, אם הם קיימים. אני גם לא יודעת מה קיים ומה לא קיים. אני לא נציגת מנכ"ל משרד המשפטים. אני נציגה מקצועית של מחלקת ייעוץ וחקיקה. ואני אמרתי במשפט אחד שהנושא הזה נבדק, על כל היבטיו, כולל ההיבטים המקצועיים של זה. אנחנו נגיד את העמדה שלנו לקראת הקריאות השנייה והשלישית.
דארין דניאל
¶
אנחנו צריכים זמן בשביל לתת את העמדה. ודעתי לא נוחה מהדיון שמתנהל פה על המגעים, אם בכלל. שוב, אני לא במקום של לדבר על זה בכלל. אני רוצה רק להגיד - - -
היו"ר דוד רותם
¶
עורכת-הדין דניאל, יש לי שיטה: אני לא חושב שלחוקק בכל דבר, זו מצווה. את מבינה? מרגע שהחוק הזה הוגש, עוד לפני שהוא שכב 45 יום, כבר היה לי טרטור קבוע של חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, כל חמש דקות: מה עם החוק שלי? מה עם החוק שלי?
דארין דניאל
¶
אדוני, אני ליוויתי, לא הצעה אחת, בנושאים מאד מורכבים. אני גם עוסקת בדתות, בהיבט רחב. עם כמה דתות. והנושאים האלה תמיד, אדוני, כבר לא ההצעה הראשונה שמגיעה אליו: גם על בתי-דין דתיים, וגם בהקשרים אחרים. נושאים מאד-מאד מורכבים. גם בתוך הקהילה עצמה, וגם במיקום שלנו כמשרד המשפטים. וזה פי-שתיים יותר מורכב כיוון שמדובר פה במערכת שיפוט, מול התפקוד שלנו כרשות מבצעת.
דארין דניאל
¶
ופה אני רוצה להדגיש את הגבול הזה, כי איכשהו הדיון הגיע למקום שכאילו משרד המשפטים ממונה על נשיא בית-הדין השרעי. זה לא המצב. יש פה מערכת שיפוט עצמאית. יש אי-תלות. שר המשפטים לא במקום הזה, והוא גם לא יכול להיות במקום הזה.
אחמד טיבי
¶
אז למה שר המשפטים נפגש עם? מה זה הדברים האלה? מה, אנחנו נולדנו - - -? מה - - - עם השופט נאטור?
היו"ר דוד רותם
¶
וזה נכון שאתם נהנים לשפוך דם אחד של השני. אתם פשוט נהנים מזה. אני רואה פה מה קורה בישיבה הזאת.
היו"ר דוד רותם
¶
ולכן, מה אני רציתי? אני רציתי לשבת איתו – אתה לא מסכים – ולנסות לשאול אותו: אדוני, מה אתה רוצה? ואז להיות מגשר. ללכת לשר המשפטים, ולנסות לקבל אצל שר המשפטים את מה שהוא רוצה.
חנא סוייד
¶
תגיד, על זה אתה רוצה את אישור הוועדה, שאתה רוצה לשבת איתו? זו החלטה פרסונאלית שלך. תעשה מה שאתה רוצה איתו.
גאלב מג'אדלה
¶
אדוני היושב-ראש, אני מקבל את ההצעה שלך, כי אין עניין פרסונאלי כאן, ואין עניין לפגוע במישהו. אני מקבל את ההצעה שלך להעלות את ההצעה להצבעה בקריאה ראשונה, ובפרק הזמן הקצוב שנראה לך, הדברים - - -
גאלב מג'אדלה
¶
לא אכפת לי. אפילו יומיים. לא משנה. אני מקבל את העיקרון. אני הולך על עיקרון. אין כאן נושא פרסונאלי. אין כאן נושא אישי. אני חוזר ואומר את זה: - -
גאלב מג'אדלה
¶
- - עצם העובדה שאני מקבל את ההצעה שלך לאשר את זה בקריאה ראשונה, ואחר-כך ללכת למסלול הליך שאתה מדבר עליו, אני מקבל את ההצעה שלך.
רות גורדין
¶
רק שתי נקודות – אחת לשאלה שנשאלה לחוק הרבנות הראשית: אכן, לפי סעיף 16, רב ראשי לישראל מכהן עשר שנים. ולפי סעיף 17, במשך מחצית תקופת כהונתו של רב ראשי הוא ישמש נשיא המועצה, והשני נשיא בית-הדין הרבני הגדול.
רות גורדין
¶
על אף הוראות הסעיפים הללו, הרבניים הראשיים רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת, וזה מה שקורה בקדנציה הנוכחית.
גאלב מג'אדלה
¶
אבל אנחנו לא במקום הזה. אנחנו בית-דין אזרחי. הקאדי נאטור במעמד של שופט עליון מבחינת המעמד שלו. השופטים בבית-המשפט השרעי במעמד של שופט בית-משפט מחוזי. אנחנו לא במקום הזה של בית-דין רבני. לכן, זה מצוין להשכלה פרטית. אנחנו לא שם. זה לא ענייננו.
רות גורדין
¶
והדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא כמובן הנושא הרטרואקטיבי והפרסונאלי: אכן יש בהצעה סממנים רטרואקטיביים ופרסונאליים, שלא ניתן להתעלם מהם. יחד עם זאת, ניתן להעביר גם – הסעיף חריג בהיבט הזה – ויחד עם זאת, - -
גאלב מג'אדלה
¶
לא, לא, לא, בתחום הזה. לא, בתחום הזה. לא פשעים ולא אנושות. בתחום הזה, היו שופטים שעברו.
היו"ר דוד רותם
¶
יש, יש, יש. בואו נאמר ככה: נאמנות ואזרחות – זה מה שחבר הכנסת מג'אדלה תמיד טוען – - -
רות גורדין
¶
ולכן, הדבר ככלל אפשרי. צריך למצוא את ההצדקות ולהציג אותן, וצריך למצוא את האיזונים הנכונים.
אחמד טיבי
¶
תודה רבה.
הצבעה
בעד הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 17) (תקופת כהונתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים), התשע"ב-2012 – 2
נגד – 2
נמנעים – 1
הצעת החוק לא נתקבלה.