PAGE
2
ועדת הכנסת
10/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 294>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ב (10 ביולי 2012), שעה 11:00

<הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 19) (נציגי הכנסת בוועדת המינויים), התשע"ב-2012>, הכנה לקריאה שניה ושלישית

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
דוד אזולאי

חמד עמאר
שכיב שנאן

>
והבה והבה
- נציג הכנסת בוועדה למינוי קאדים מד'הב
דרין דניאל
- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ארבל אסטרחן
רחל הכהן – מתמחה

אתי בן יוסף

סיגל גורדון
הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון), התשע"ב-2012(כ/474)

הכנה לקריאה שניה ושלישית

רבותי, אני פותח את הישיבה, על סדר יומנו: הצעת חוק בתי הדרוזיים (תיקון), התשע"ב-2012 (כ/474), הכנה לקריאה שניה ושלישית. בעקבות הדיון שהיה בישיבה הקודמת, כאשר למעשה לא היו חילוקי דעות אמתיים ביחס למהות החוק אבל התעוררה השאלה סביב מועד תחולתו, שאלה שהועלתה גם בדיון הזה, גם בדברים שהעלה בפני חבר כנסת דוד אזולאי וגם כמובן דברים שאמר מר והבה והבה הנציג המכהן. בסופו של דבר אני מבין שעל דעת חברי הכנסת כולם ישנה הסכמה שמועד תחולת החוק יהיה מ-1.1.2013, בדרך שאני מבין גם מקובלת על חבר הכנסת דוד אזולאי. אני מציע שזה הנוסח שאנחנו נקריא, אם תרצו, תוכלו להעיר כל הערה. אתה רוצה שנעשה את ההקראה?

אין שום בעיה, נעשה את ההקראה.

אם כך אני מציע שנקריא ולאחר מכן התייחסויות.

מונח בפניכם נוסח שכולל שני סעיפים, הסעיף הראשון זהה לסעיף שהיה בנוסח הכחול ועבר קריאה ראשונה והוא מתייחס להרכב ועדת המינויים לקאדים מד'הב. חלק ממנו זה עניין טכני שמחלק את חברי ועדת המינויים, מחלק את זה לפסקאות, מה שאתם רואים בפסקאות (1), (2), (3), (4) ו-(6). הסעיף היום מונה את כל חברי ועדת המינויים במן רצף כזה, בלי חלוקה לפסקאות, אז לפני יושב ראש המועצה, הוא יסומן (1). לפני ראש בית הדין לערעורים יסומן (2). הקטע המהותי זה הקטע שמסומן כפסקה (5), שהוא בא להחליף את ההסדר שקבוע היום לגבי נציגי הכנסת בוועדת המינויים. כמו שאמרנו בישיבה הקודמת, גם היום יש שני נציגים לכנסת, אבל היום אחד הנציגים הוא חבר כנסת דרוזי – ויש התייחסות גם מה קורה אם יש חבר כנסת דרוזי אחד – והנציג השני של הכנסת בוועדת המינויים יכול להיות חבר כנסת דרוזי או דרוזי שאינו חבר כנסת.

הצעת החוק הזאת באה למנוע מצב שבו כאשר יש חברי כנסת דרוזיים שכשירים ומעוניינים לכהן בוועדת המינויים, בכל זאת יכול להיבחר מי שאינו חבר כנסת ולתת עדיפות לחברי הכנסת. הנוסח שמוצע, אני אקריא אותו: חברי הוועדה יהיו שני חברי כנסת דרוזים שתבחר הכנסת, ובלבד שהיו שני חברי כנסת דרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה. זה הכלל. ב"כשירים", יש לנו הוראות בתקנון הכנסת, שיכולה להיות אי כשירות בשל הרשעה או הגשת כתב אישום.

כמו שהיה עם אחד הח"כים בכנסת הקודמת.

זה מצב שמונע כשירות.

אגב, לפני שממשיכים, אנחנו מבקשים להשתתף בצערו של והבה והבה על פטירת אחותו, הוא אמור לשבת שבעה ולמרות זאת הוא נמצא אתנו. אני ניחמתי אבלים שם ואני מנחם פה.

אנחנו כמובן מצטרפים.

אני חייב לציין, ששכיב הגיע אלי הביתה לנחם אבלים וזה מחייב אותי להיות היום עדין.

אמרנו שהכלל הוא שני ח"כים דרוזים שהכנסת בוחרת, הם תמיד צריכים להיבחר בבחירות. ואז אומרת פסקת משנה (ב): לא היו שני חברי כנסת דרוזים או שהכנסת לא בחרה בשני חברי כנסת כאמור – זאת אומרת, היה רוב נגדם – תבחר הכנסת כנציגיה בוועדה דרוזים שאינם חברי הכנסת, בבחירות שבהן רשאים להתמודד רק מי שאינם חברי הכנסת. זאת אומרת, אם לא נבחרו הח"כים הדרוזים, יכולות להיעשות בחירות רק למי שאינם ח"כים. לא יכול להתמודד פתאום חבר כנסת שלא נבחר.

הסעיף הזה לא מסתדר לי. אני מבין את מה שאמר חבר הכנסת יריב לוין בפעם הקודמת, שאם ייבחר חבר כנסת שלא מקובל בדעותיו על הרכב כזה או אחר של קואליציה כזאת או אחרת שתהיה, ימנית, מרכז או שמאל, לא משנה איזה קואליציה, אני לא חושב שזה צריך להיות השיקול.

זו בחירה חשאית, כל חבר כנסת שוקל עבור מי הוא מצביע.

כאשר ישנם חברי כנסת דרוזים מכהנים, הם צריכים להיות בעלי העדיפות המוחלטת להיות נציגי הכנסת, זה מה שחשבתי כשבאתי לתקן את החוק.

בלי בחירה?

לא. אין מצב שהוא בלי בחירה.

זה מה שכתוב.

יש כאן פתח ליצירת מצב של קומבינה פוליטית שיכולה בדרך כזאת או אחרת למנוע את בחירתה.

אם הכנסת מחליטה שהיא לא רוצה את הנציג הזה, אז היא לא רוצה אותו.

אבל אין מצב שלא ייבחר.

יש מצב.

מצביעים בעד ונגד, רוב או נגד.

נגיד הקואליציה 61 מנדטים, החליטה שהיא לא רוצה את איקס והיא שמה 61 נגד. בכל זאת יש 59 ח"כים אחרים שתמכו בו. יש פה מצב של לבטל, זה לא עיקרון של דמוקרטיה מתגוננת, זה הרבה מעבר לזה, שאתה מבטל 50%.

אבל זו בחירה. לבוא ולהגיד שלחבר כנסת יש עדיפות בבחירה, זה הגיוני. לבוא ולהגיד שחבר כנסת שלא נבחר, שהרוב במליאה הצביע נגדו ובכל זאת מייצר איזה מסלול שהוא נבחר, בעיניי זה לא יכול להיות. לא יכול להיות, אם הכנסת החליטה שהיא לא בוחרת בו, לא יהיה.

אדוני היושב ראש, הסיטואציה הזאת שנקלענו אליה, עכשיו לשמחתנו הרבה יש שישה חברי כנסת, אבל אז לא היה ולכן היו מועמדים מחוץ לכנסת.

ידידי, לא מדובר במצב של חבר כנסת אחד. כאשר מדובר בח"כ אחד, זה ברור שצריך לקחת מישהו חיצוני, אבל אני מדבר על כך שיש שני חברי כנסת, האחד מהקואליציה והשני באופוזיציה. אני רוצה שיהיה מקסימום ייצוג למקסימום רצון הציבור.

אבל אם הכנסת החליטה שהיא לא רוצה את אותו נבחר, היא לא רוצה אותו.

מה שאתה אומר בעצם, גם ההוא שלא נבחר, בוא נכניס אותו.

זה מה שאני רוצה.

לא יהיה, זה אי אפשר כי אז אין - - -

אני לא רוצה ליצור מצב שהוא לא יכול להיבחר.

איך זה בקאדים?

בקאדים, בכל יתר הוועדות אין אפשרות לצאת החוצה לאנשים שהם אינם חברי כנסת, רק לגבי קאדים מד'הב יש אפשרות ללכת למי - - -

אני רוצה שהכנסת תבחר גם חבר כנסת לא דרוזי להיות חבר מטעמה.

רבותי, המקרה של הקאדי מד'הב הוא מקרה שונה מאשר אצל הקאדים. למה? כי אצל הקאדים מספר חברי הכנסת הפוטנציאליים להיבחר הוא יותר גדול. חוץ מזה, על אחד המקומות יכול להיבחר גם יהודי. אצל קאדי מד'הב, עד היום היתה קביעה בבחירה שעשו בשעתו בין הרצון שייבחרו חברי כנסת גם אם הם לא דרוזים לבין הבחירה של אדם מחוץ לכנסת ובלבד שיהיה דרוזי, היתה החלטה שבאה לידי ביטוי בחוק הקיים, שמעדיפים שבכל מקרה יכהן דרוזי גם אם הוא לא חבר כנסת, על פני האופציה הראשונה. אם מישהו רוצה לשנות את זה, צריך לעצור פה את הדיון, לחזור לממשלה, אין שום אפשרות לעשות שינוי כזה בשלב הזה, בנקודה הזאת, בצורה הזאת.

אם לא רוצים את הדבר הזה ונשארים עם המצב שאנחנו משאירים את הוועדה כמורכבת מנציגים שהם בני העדה בלבד, התוצאה של העניין הזה היא, שאם אין מספיק חברי כנסת או לחילופין חברי הכנסת שישנם לא מצליחים לקבל את אמון הכנסת, צריך לבחור מישהו מבחוץ. אי אפשר לרבע את המעגל הזה, אין דרך אחרת.

אדוני היושב ראש, אני אתך בנקודה הזאת, אני לא חושב שיכול להיות מצב שמישהו יעמוד לבחירה ולא ייבחר ואחרי זה לבוא ולומר, בגלל שהוא חבר כנסת – אני לא יכול לקבל דבר כזה. חבר כנסת שנמצא בכנסת ולא מצליח להיבחר מתוך חברי הכנסת שהוא עובד אתם - - -

אפשר להכניס גם יהודים שייכנסו לוועדה.

לא, אני לא חושב שצריך לפתוח את זה ליהודים.

אני לא נגד יהודים, אין לי בעיה.

אם זה מה שתרצו, אנחנו חוזרים לוועדת שרים.

לא, אמרתי שאני מקבל את עמדת היושב ראש, אני חושב שמי שלא מצליח להיבחר שלא יהיה חבר בוועדה.

כן, בוודאי, לא יכול להיות אחרת, אחרת אין הליך של בחירה, יש הליך של מינוי אוטומטי. זה לא יכול להיות.

למה לא?

למה שיהיה מינוי אוטומטי?

למה? בגלל שיכול להיות מצב, שיש פה חבר כנסת ששייך לקבוצת שוליים, שהרוב המוחלט בכנסת לא מקבל אותו ולא רואה אותו כאדם שיכול לייצג את הכנסת - - -

היינו בסיטואציה כזאת, אתה יודע בדיוק למי אני מתכוון.

לכן זה לא יהיה. אני אומר לכם שוב, האפשרויות הן שתיים, או שאנחנו נשארים רק עם נציגים דרוזיים ואז אם לא נבחר חבר הכנסת, הוא יצא מהמשחק ובוחרים מישהו מבחוץ. או שאנחנו רוצים להוציא את העניין הזה ולפתוח אותו ליהודים, אז אנחנו צריכים לחזור לוועדת שרים.

אני אומר לך חד משמעית, אני לא שלם עם הסעיף הזה, אני מבין את המקרה הקיצוני שאתה מדבר עליו, אבל לדעתי בכל זאת יש פה פתח לקומבינה פוליטית.

מה זה פתח לקומבינה פוליטית? כל בחירה שנעשית במליאת הכנסת היא בחירה פוליטית. נבחרים נציגים של הכנסת, הם נציגים פוליטיים. אנחנו לא בוחרים על פי הכישורים, אנחנו בוחרים בחירה פוליטית.

אני לא אוהב את זה, לדעתי זה לא נכון אבל אני רוצה שהחוק יעבור ולכן אני מקבל את זה לעת עתה. אני אביא תיקון אחר כשיהיה יושב ראש ועדה אחר שילך על פי הראש שלי.

אתה צריך לעבור את ועדת השרים לחקיקה אם אתה רוצה לעשות שינוי כזה.

אני אעשה שינוי, אבל בואו קודם נעביר את החוק.

כמו שאמרתי, הח"כים אף פעם לא יתמודדו מול מי שאינם ח"כים, קודם יהיו בחירות לכנסת, רק אם הם לא נבחרו או שלא היו, יכולים להתמודד מי שאינם ח"כים, אלה מול אלה.

מי הכניס את זה?

זה היה גם בנוסח הכחול.

זה לא חדש, זה היה גם בהצעת החוק המקורית.

בסדר, אני רוצה להעביר את החוק, אז תמשיכי.

אם היה רק חבר כנסת דרוזי אחד כשיר שרוצה להתמודד או שהכנסת בחרה רק חבר כנסת אחד, תבחר הכנסת כנציגה הנוסף בוועדה דרוזי שאינו חבר כנסת, וגם אז יוכלו להתמודד רק מי שאינם ח"כים.

כשיעשו הצבעה בין שני חברי כנסת, אחד קיבל 40 קולות, איך זה נקבע, רק אם רוב שמתנגד נגד הח"כ השני - - -

העניין פשוט, אם ישנם שלושה מועמדים, כל חבר כנסת יהיה רשאי לסמן שני שמות, השניים הראשונים שקיבלו הכי הרבה קולות נבחרו ובזה נגמר העניין. אם נוצר מצב שיש רק שני מועמדים, על כל אחד מהמועמדים כל חבר כנסת יצביע בעד או נגד. אם יתברר שלאחד או שניים מהם, יש יותר קולות נגד מאשר בעד, הוא לא נבחר.

זה כתוב היום בתקנון הכנסת, תקנון הכנסת מסדיר את דרך ההצבעה לכל הוועדות והוא אומר כך: חבר כנסת יקבל טופס ובו שמות המועמדים בציון מספר נציגי הכנסת שיש לבחור. היה מספר המועמדים כמספר נציגי הכנסת שיש לבחור, יתאפשר גם סימון של התנגדות. בדיוק כפי שיו"ר הוועדה ציין. אם מספר הנציגים כמספר המועמדים, אפשר בעד ונגד. אם יש יותר מועמדים - - -

והתקנון קדוש, נכון?

התקנון לא קדוש, אפשר הכול לשנות, אבל זה ההסדר שקיים היום. רוצים לשנות? אפשר הכול רק צריך היגיון.

איך אני יכול לשנות את התקנון?

אפשר לפנות לוועדת הכנסת.

מה שאת אומרת עכשיו, אם יש שלושה חברי כנסת, בכל מקרה יהיו שני חברי כנסת.

נכון.

אם יש רק שני חברי כנסת, יכול להיות מצב - - -

אם יש רק שניים, שם הקומבינה.

גם כשיש שלושה מועמדים, יכול להיות שאחד מהשמות, יסמנו אותו ואז הוא לא ייבחר. אם יש שלושה מועמדים - - -

אין מצב של אפס כי אז הוא יסמן את עצמו.

נכון.

למה אתה חושב שחבר כנסת שמתמודד מול איש ציבור ומפחד להתמודד מולו - - -

זו סוגיה שאנחנו לא דנים בה כרגע. למה אני חושב? כך אני חושב.

למה מגיע לו שריון מראש, בגלל שהוא חבר כנסת?

לא אמרתי. אני אישית מאמין בדבר פשוט, שנציגי הכנסת קודם כל צריכים להיות חברי כנסת.

כן, אבל הם צריכים להיבחר. אם הכנסת לא רוצה שמישהו ייצג אותה, מה אתה רוצה לעשות אתו, לבחור אותו בכוח?

אני מסכים. ההצעה המקורית שלי היתה - - -

אז תיצמד למה שהצעת, מה הבעיה?

סעיף קטן (ד) מדבר על עד מתי מכהנים. חבר כנסת דרוזי שנבחר לכהן כנציג הכנסת בוועדה יכהן כל עוד הא חבר כנסת, ואם תמה כהונת הכנסת, עד שתבחר הכנסת החדשה חבר אחר במקומו. זה ביטוי שקיים בכל החוקים שנוגעים לוועדות, שופטים, דיינים, קאדים. זה חבר כנסת, הוא מכהן עד שמסתיימת כהונת הכנסת. לגבי אם מתחילה כנסת חדשה - - -

לא, מה קורה עם כניסתו של חבר כנסת לא בתחילת הכהונה של הכנסת? אני למשל לא נכנס אף פעם בהתחלה, תמיד נכנס באמצע.

אז חבר הכנסת שנבחר, אם נבחר חבר כנסת לפני שנכנסת, הוא יכהן עד סוף הקדנציה.

אם נבחר נציג ציבור כתוצאה מאי בחירתו של חבר הכנסת - - -

תיכף נענה על זה, זה הסעיף הבא, אני רוצה קודם להסביר את סעיף (ד): חבר כנסת דרוזי שנבחר לכהן עד סוף הכנסת, בכנסת החדשה הוא ממשיך לכהן עד שהכנסת בוחרת חבר אחר במקומו, אבל – פה אני רוצה לעשות הבהרה כי היא לא כתובה בדיוק בסעיף אבל פתחתי פה את אותו נוסח שקיים בחוקים אחרים – ובלבד שהוא ממשיך להיות חבר כנסת. אם הוא מפסיק להיות חבר כנסת, הוא לא ממשיך להיות בכנסת הבאה נציג הכנסת.

הוא גם לא יכול להמשיך לכהן עד לבחירה של הוועדה.

לא.

אז ברגע שהוא חדל לכהן, הוא חדל לכהן גם בוועדה?

אוטומטית.

אז למעשה נוצר חלל.

אז הכנסת צריכה לבחור.

זה מה שקורה למשל בוועדה לבחירת שופטים, שהיא תמיד בחוסר עד שהכנסת החדשה הנכנסת בוחרת. אגב, זה גם נכון לגבי נציגי הממשלה, הרי גם הממשלה צריכה לבחור - - -

מה קורה במצב שחבר כנסת מכהן בכנסת הזאת, ממשיך בכנסת הבאה, החברות שלו לא ממשיכה אוטומטית.

זה ממשיך עד שהכנסת תבחר מחדש. תקנון הכנסת החדש מורה לנו, שבתוך ארבעה חודשים מתחילת כהונה של כנסת חדשה, או בתוך 60 ימים מיום שהתפנה מקום, בוחרים את הנציגים. זה מבחינת עד מתי מכהן חבר כנסת והזכרתי את פסק הדין של הנשיא ברק בעניין של סיעת ש"ס, שבכנסת הבאה הוא ממשיך להיות ובלבד שהוא חבר כנסת.
לגבי נציג הכנסת שאינו חבר כנסת, לקחנו את אותו מונח שקיים היום, הוא יכהן כל עוד לא בחרה הכנסת נציג אחר במקומו.

גם בתקופת הביניים של מעבר מכנסת לכנסת.

נכון. ואז הסיטואציה שדיברת עליה, נבחר מי שאינו חבר כנסת כנציג הכנסת בוועדה, ולאחר מכן החל לכהן בכנסת חבר כנסת דרוזי או שחבר כנסת הפך כשיר לכהן כנציג הכנסת - למשל אם הוא היה שר או סגן שר וחזר להיות חבר כנסת מהשורה, או ריחף מעליו כתב אישום והסתיים - במצבים האלה, או שהתחיל לכהן ח"כ חדש או שהפך להיות כשיר, ייערכו בחירות לבחירת נציג הכנסת במקום מי שאינו חבר הכנסת.

תוך כמה זמן, מי יקבע את המועד?

אני הייתי אומרת, שבמצב הזה ילכו עוד הפעם לתקנון הכנסת.

מה אומר התקנון?

תחילת כנסת - ארבעה חודשים, התפנה מקום, 60 ימים.

כלומר, תוך 60 יום מכניסתו של ח"כ או - - -

אפשר גם להגיד את זה כאן כי זה לא בדיוק התפנה למרות שלדעתי ברור שזו תהיה הפרשנות.

אני מציע שנכתוב את זה כאן. תוך כמה זמן?

תוך 60 יום.

זה לא הרבה? יכולתי שלא להסכים לפשרה של ה-1.1, הלכתי על פשרה בגלל העיקרון.

אם אתה מדבר על פשרה, אני חייב להבהיר דבר אחד, אנחנו ותיקים בבית הזה, ארבל תתקן אותי אם אני טועה, נדמה לי שכל פעם שאנחנו מבצעים כאן חקיקה, היא חקיקה שחלה רק מהקדנציה הבאה. כך היה הנוהל מאז ומתמיד. דווקא המקרה הזה הוא חריג ולכן לא נגיד שיש פה פשרה, אבל בסך הכול זה חריג.

זה נכון שיש כאן הפסקה של כהונה - - -

שנבחר לכל הקדנציה.

נכון. כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, אנחנו לא סבורים שזה משהו שאי אפשר לעשות אותו, במיוחד כשהחוק אומר, שבשונה מנציג הכנסת שכתוב במפורש שהוא עד סוף הכהונה, לגבי הנציג שאינו חבר כנסת, הדבר הזה לא כתוב, כתוב: עד שתבחר הכנסת נציג במקומו. לכן ניתן לעשות את זה. אבל בוודאי יש פה דבר שהוא לא דבר רגיל.

אני רוצה לומר בצורה חד משמעית, שההליכה לפשרה לא באה מתוך פחד חלילה להעביר את החוק, החוק הזה היה עובר גם בתחולה מידית. זו לא הסיטואציה. קיבלתי את הפשרה מתוך כבוד בראש וראשונה למר והבה, שהוא איש יקר עבורי. והדבר השני, מתוך כבוד לתנועת ש"ס שרצו להגן על איש שלהם ומבחנתי הפשרה הזאת מקובלת והיא תהיה התחולה.

נגיע לזה מיד בסעיף 2. אני חוזרת שוב ל(ה), במצב כזה כשנבחר מי שאינו חבר הכנסת כנציג הכנסת ואחר כך החל לכהן ח"כ דרוזי או ח"כ דרוזי הפך כשיר, כמו שאמרנו, חדל להיות שר או סגן שר, למשל, יערכו בחירות – פה אנחנו רוצים להוסיף תוך 60 ימים - - -

לא יאוחר מ-60 ימים, אפשר גם לפני.

בתוך 60 ימים ייערכו בחירות לנציג הכנסת במקום מי שאינו חבר כנסת. זאת אומרת, אם יש חבר כנסת, לגביו לא ייערכו בחירות, רק לגבי הנציג החלופי ובהם רשאים להתמודד כל חברי הכנסת הדרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה. זאת אומרת, גם אם זה חבר כנסת דרוזי שהיה קודם אבל לא רצה להתמודד - - -

ואם התמודד קודם?

כל הח"כים הדרוזים יכולים להתמודד.

אני מדבר על מקרה של מגלי שהתמודד קודם.

הוא יוכל להתמודד. זה מדבר על מצב שהיה נציג אחד של הכנסת שאינו חבר כנסת ופתאום ח"כים יכולים לכהן. מה קורה אם היו שני נציגי כנסת שאינם ח"כים ואז החל חבר כנסת לכהן או נהיה כשיר, מה קורה במצב הזה, את מי הוא מחליף מבין השניים?

זה שקיבל פחות קולות.

נכון, אז הוא יכהן במקום הנציג שקיבל את מספר הקולות הקטן יותר בבחירות, על זה דיברנו בישיבה הקודמת. ואם הם קיבלו מספר שווה, הכנסת תצטרך להחליט את מי הוא יחליף. זה יהיה חלק מההצבעה.

אז בעצם יתקיימו שני הליכים, בהליך הראשון בוחרים את מי מדיחים ולאחר מכן - - -

אני חושבת שזה יהיה באותה הצבעה, זה יהיה חבר כנסת במקום אל"ף, חבר הכנסת במקום בי"ת. ניסינו פה לחשוב על כל האפשרויות.

אם זה הצדק הטבעי במלואו, אז זה בסדר.

נציגי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות, כך זה נציגים בכל הוועדות. בחירתם, כשירותם וכהונתם יהיו בכפוף להוראות חוק הכנסת, שהוא זה שמדבר על מצב שבו חבר כנסת לא יכול להיות מועמד בגלל הליכים פליליים וכו'.

אגב, גם אם יש נגדו תיק פתוח?

אם היועץ המשפטי לממשלה הגיש נגדו כתב אישום למשל, אז יכולה ועדת הכנסת - - -

אז איך סעיד נפאע לא היה כשיר? לא הוגש נגדו כתב אישום.

עכשיו מתנהל נגדו כתב אישום. אז, יכול להיות שהוא לא רצה להיות. אם אני לא טועה, בסוף הוא לא הציג את המועמדות שלו. הוא לא הציג מועמדות בכנסת הקודמת.
עד כאן זה הסעיף שאושר גם בקריאה הראשונה עם התוספת הקטנה שאמרנו עכשיו, של 60 יום.
עכשיו, נושא שבישיבה הקודמת לא נסגר ולכן לא נכלל בנוסח הכחול והבנתי שזו הסכמה שאליה הגיעו. סעיף 2, שנקרא "תחילה והוראות מעבר": תחילתו של חוק זה - - -

תחילתו או תחולתו?

תחילתו. לא על מה הוא חל או על מי הוא חל אלא מתי הוא מתחיל, המועד. התחילה שלו ב-1 בינואר, עד אז לא קורה כלום, נציגי הכנסת ממשיכים. סעיף (ב) זה הוראה דומה למה שהקראנו בסעיף (ה) לגבי מצב שבו חבר כנסת נהיה כשיר: כיהן ביום תחילתו של חוק זה – כלומר ב-1 בינואר – מי שאינו חבר הכנסת כנציג הכנסת בוועדת המינויים – קוראים לו פה הנציג המכהן – וכיהנו בכנסת חברי כנסת דרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה, ייערכו בחירות לבחירת נציג הכנסת במקומו. אומרים פה ליו"ר הכנסת, אם מתרחשת הסיטואציה הזאת ש-1 בינואר נציג הכנסת אינו ח"כ ויש ח"כים דרוזים שהם כשירים ורוצים, תערוך בחירות. אגב, לא כתוב תוך כמה זמן יו"ר הכנסת צריך לעשות את זה.

אני מבקש שזה יהיה במיידי.

מה זה מיידי, תוך 30 ימים, 45 ימים, 60 ימים?

לא, אי אפשר.

אמרת את זה מקודם, תוך 60 יום, זה זמן סביר.

אפשר לעשות את זה בהתאמה תוך 60 ימים.

תוך 60 יום זה זמן סביר.

לא, סיכמנו על ה-1.1 - - -

הוא יכול לעשות את זה גם קודם.

רבותי, אל תכתיבו את סדר היום ליושב ראש הכנסת. מי שאמור לקבוע את הנושא זה יושב ראש הכנסת - - -

אני לא מסכים לתאריך התחילה, אני מבקש שהכנסת תכריע בסוגיה הזאת.

אתה יכול להגיש הסתייגות, זו הדרך להביא להכרעת הכנסת.

אני לא הבנתי, הסכמנו קודם על 60 יום.

לא, הסכמנו על תחילת החוק ב-1.1, עכשיו אומרים, עוד חודשיים קדימה.

אני אסביר. אמרנו שבעתיד יש מצב שחבר כנסת נכנס באמצע קדנציה, יש ליו"ר הכנסת 60 יום לעשות בחירות, להחליף את הנציג. עכשיו אנחנו מדברים מה קורה בכנסת הנוכחית. מה שמוצע פה כרגע, שהתחילה ב-1 בינואר ואז ליושב ראש הכנסת יהיה 60 ימים - - -

שכיב ידידי, אני רוצה שתדע דבר אחד, בוא לא נתנגד בעניין הזה - - -

לא, אני לא מסכים לפשרה הזאת, אם ההחלטה לא תקבל את עמדתי, אגיש הסתייגות.

אתה יכול לגשת ליושב ראש הכנסת ב-1 בינואר, תוך שבוע הוא יכול לקיים דיון. מה הבעיה?

אני מבקש שבמקרה הזה יהיה ברור, מהיום נקבע, שהבחירות ייכנסו שבועיים אחרי ה-1 בינואר.

כתוב היום שצריך להודיע שבועיים על מועד הבחירה.

אז שיודיע שבועיים לפני.

הוא לא יכול כי החוק לא בתוקף.

זה ממש התערבות בשיקול הדעת של יו"ר הכנסת, נותנים לו תקופה קצרה. נותנים לו תקופה ארוכה יותר, זה בשיקול דעתו לעשות את זה במועד קצר.

מה הפשרה, אתם מסוגלים להגיע לפשרה על הזמן הזה? אם לא 60 יום אז מה כן?

בוא נלך על 30 יום.

לא, אני לא מסכים. שיכינו את הכול, יש לנו שישה חודשים מהיום - - -

אני מבקש הסתייגות.

לא, לא יהיו הסתייגויות, אם אין הסכמה אז אני - - -

בוא נלך כולנו בהסכמה, 30 יום.

אני מוכן לקבל את ההצעה של 30 יום שיש בה הרבה מן הפשרה. אין טעם לבוא ולהגיד ליושב ראש הכנסת, שבועיים. אתה יודע שזה לא מציאותי.

אין לי ויכוח על זה.

אתה לא יכול להכניס אותו לכזה סד של זמן.

חבר הכנסת אזולאי מסכים ל-30 יום?

בהחלט, אני מקבל את זה.

בוא נלך על פשרה, לא 60 יום אלא 30 יום.

זה בתוך 30 ימים.

כן, בתוך 30 יום. אם אתה יכול ללחוץ על יושב ראש הכנסת שיעשה את זה ב-1 בינואר.

לא, הוא לא יוכל לעשות כי יש לו הליך.

אדוני היושב ראש, בעיקרון, שכיב תמיד יכול לגשת ליושב ראש הכנסת ולהגיד לו, זה נגמר ואני מבקש ממך ב-2 לחודש, אם היושב ראש יכול ואין לו אילוצים, הוא יעשה את זה.

אין בעיה, אבל הוא צריך להסכים, אני לא אכפה את זה עליו, אני רוצה שתהיה פה הסכמה. אני מקבל את זה, מבחינתי זה בסדר.

אני הלכתי לפשרה מרחיקת לכת והסכמתי - - -

שכיב, תרשה לי, אני לא מקבל את זה שכל פעם אתה אומר, הלכת לפשרה מרחיקת לכת. עם כל הכבוד, סיכמנו, יש סיכום ג'נטלמני, אני אכבד אותו ואין לי בעיה, אבל אני מגיע לנושא שכולם מבינים שזה הגיוני, גם היושב ראש מקבל את זה, חברך מקבל את זה, אני מקבל את זה, היועצת המשפטית הציעה 60 יום, דובר על 30 יום, זה מאוד הגיוני.

גם אני חושב ש-30 יום זה זמן סביר ליושב ראש. אמרנו, אם לחבר הכנסת שכיב יש את היכולת ללחוץ על היושב ראש שיעשה את זה ב-10 לחודש, ב-15 לחודש, אין לנו שום בעיה. אבל 30 יום, בוא ניתן מרווח ליושב ראש הכנסת לפרסם את זה ולהביא את זה ואני לא חושב שזה לא פוגע, חברי שכיב, בוא נקדם את החוק, כולנו רוצים שזה ייעשה בהסכמה, לא רוצים לכפות אחד על השני.

אני אקריא את הסעיף האחרון שאומר, שהנציג המכהן ימשיך לכהן כל עוד לא בחרה הכנסת נציג אחר במקומו. זה ברור.

שכיב, אין לזה משמעות דרמטית, זו הוראה טכנית.

טוב, בסדר, שיהיה 30 יום.

מה הסיכום?

שיו"ר הכנסת יצטרך תוך 30 ימים לקיים בחירות.

יש עוד הערות? אין. מי בעד הצעת החוק?

אני יכול מילה? אני מסכים לפשרה, אבל הבאתי מתנה לחברי, ספר. אני סיימתי תואר שני באוניברסיטת תל-אביב, במדיניות ציבורית. פרופסור בן-דוד בדק את ההכנסה וההשכלה במדינת ישראל, שזה בדרך כלל הולך ביחד, באותו קו, ונמצא כי הדרוזים נמצאים במקום האחרון אחרי הבדואים. אנחנו במקום האחרון במדינת ישראל, גם בהשכלה, גם בהכנסה. אולי החברים בכנסת, שישה חברי כנסת, ישכילו גם לחפש דברים מעניינים יותר לעדה הדרוזית.

אני יכול להעיד מכלי ראשון, שנעשו כמה דברים חשובים בקדנציה הזאת. טוב, רבותי, מי בעד הצעת החוק בנוסח כפי שהקריאה היועצת המשפטית ובשינויים כפי שנאמרו והוסכמו כאן?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.

אין מתנגדים, אין נמנעים, ולפיכך ההצעה אושרה ותעבור לקריאה שניה ושלישית.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך תודה רבה על הדרך שבה ניהלת את הצעת החוק הזאת, רצית להגיע לפשרה ועיכבת את זה ואני מודה לך על כך, שבסופו של דבר כולנו מצביעים פה אחד בנושא חשוב כזה.

אני מצטרף לדברים.

בצער וביגון רב אני מקבל את דבריו של חברי.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>